להפיל בבית

שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

רוצה לשתף. לא כ"כ מבחינה רגשית, אלא מבחינה טכנית, שיהיה לאחרות מידע שלי היה חסר.
הריון שלישי, רצוי ומשמח. בגלל הנקה אין מחזור, ולכן בעצם אין לי מושג מה גיל ההריון.
אולטרסאונד ראשון - הרופאה מתפלאת, ההריון מאוד צעיר, איך בכלל שמתי לב.
מבקשת שאבוא בעוד 3 שבועות. אומרת משהו על זה ששק ההריון לא סדיר, וזה לא כ"כ טוב, אבל יש קוטב עוברי וזה כן טוב.
אחרי 3 שבועות אני מגיעה. באולטרסאונד היא מזהה עובר בשבוע 8 ויום, בלי דופק. אומרת שהעובר ממש מפותח, כלומר שבהשוואה לפעם הקודמת רואים שהייתה גדילה, ונראה לה שממש היום או אתמול הדופק הפסיק.
אני שואלת מה עושים. היא אומרת שצריך לעשות גרידה, או בביה"ח הקרוב, או בבי"ח פרטי, או בביה"ח שבו היא עובדת, ואז היא תבצע את ההליך. אני שואלת מתי, היא אומרת: תחשבי על זה קצת, את לא צריכה להחליט עכשיו. את יכולה לבוא אליי מחר. אני בשוק. מה מחר? יש דחיפות? מה היו עושים פעם? היא מתחילה לנאום לי על כך שהיו מתים. שב 1830 עשו סקר סטטיסטי ראשון והגיל הממוצע של נשים היה 38 בגלל בעיות הריון ולידה. ושזה נורא נחמד לשמוע על אלה שילדו בשדה ומתחת לשיח, אבל זה לא עובד ככה (היא כמובן לא יודעת שהיא מדברת עם אחת שילדה בבית).
אני מנסה לדחות את הקץ ואומרת שמחר אין סיכוי. זה באמת נכון, לבן הזוג יש פגישה חשובה, גם לי יש פגישת עבודה, ובכלל, לא מתאים. אוקיי, אפשר גם מחרתיים בשלוש. אני אומרת שזה גם לא מתאים (הקטן ישן צהריים, חסר שהוא יתעורר ואני לא שם, בלגן שלם לו ולמי שיישאר איתו). היא אומרת, אוקיי, אם את מבטיחה לי שאם יש דימום או חום את מייד הולכת למיון, אז אם לא יקרה כלום עד שבוע הבא, בואי אליי ב10. אוקיי.
אני הולכת הביתה.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

אני מתקשרת ל שרה לה המדהימה, שמוצאת את המילים הנכונות קודם כל להשתתף בצערי ואח"כ לתת אינפורמציה כ"כ חשובה. אני מדברת גם עם יעל. אני לומדת הרבה.
תמיד אפשר ללכת לבי"ח. הפלה טבעית יכולה להתחיל מייד וגם בעוד שנה, לפי הספרות. אני אומרת לעצמי ששנה אני לא אחכה. ממה ש שרה לה מכירה, הכי הרבה שזה לקח זה חודשיים. זה גם נראה לי הרבה. שתיהן מדברות על דימום, שנהיה כבד יותר ממחזור. הרבה דם. קרישי דם. אני עלולה להתעלף, אז לא להיות לבד כשזה קורה ממש. היא מקסימה ומציעה את עצמה לארח לי לחברה אם אצטרך. אם אני כן בוחרת ללכת לבי"ח, לדעת שהשלב היותר מסוכן הוא הרחבת צואר הרחם, אז אם אגיע לביה"ח אחרי שהחל הדימום המסיבי, השלב הזה מאחוריי, וזה טוב.
חשוב לציין, שהרתיעה שלי מללכת לבי"ח, היא שאני מתה מפחד מבתי-חולים. אני יודעת איך אני נכנסת, ולא תמיד איך אני יוצאת. מה שמוגדר ע"י הרופאים כפרוצדורה קלה (למנתח) הוא לא בהכרח פרוצדורה קלה למנותח. מניסיון. ואני חוששת מנזק לרחם, אע"פ שהסיכון קלוש. גם ההתנסות שלי בלידה בבי"ח הייתה טראומטית. תחושה של חוסר שליטה שנכפה עליי. לא רוצה לחזור לזה שוב.
אני לא יודעת מה להחליט. למחרת אני מתקשרת לביה"ח הקרוב למיון נשים, לשמוע מהם על התהליך הצפוי. צריך לבוא לבדיקה, ואז, בהנחה שזה לא דחוף, מקבלים תור לעוד יומיים שלושה. מה זה דחוף? חום או דימום מסיבי. דימום קל זה לא דחוף. האחות נשמעת מאוד נחמדה. אני חושבת שאם אצטרך, אגש לשם.
אני מדברת עם מרסי גבע, מדריכת הכנה ללידה, שמחבקת אותי ומנחמת אותי, ומדגישה לי שוב, שכשאני אחליט שאני רוצה, אני אגש לביה"ח, ואבוא עם מי שאני בוחרת. מה שאפשר כדי לחוש בשליטה.
עוד יום עובר, אני ניגשת לקופה לקבל התחייבות למיון. הפקידה מתפלאת שלא אמרו לי שזה דחוף. נותנת התחייבות ומדגישה שהיא תקפה רק להיום, כי זה למיון. אני אומרת לה שאין מצב שאני אגיע לשם היום. טוב, אפשר גם מחר, אבל אח"כ זה לא בתוקף. מוזר, כשהלכתי לבקש את ההפניה חשבתי שאם לא יקרה כלום אז בשבוע הקרוב אגש לביה"ח. אחרי השיחה עם הפקידה ששוב הכניסה את אלמנט הלחץ, כלומר מבחינתי את אלמנט חוסר השליטה, פתאום אני ממש מהססת. הלכתי הביתה. היום עבר ולא ניגשתי למיון. החלטתי שבינתיים אני לא.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

למחרת, שיעור התעמלות. בהרפיה בסוף דמיון מודרך (המדריכה יודעת מה העניינים איתי, ומכוונת הכל לבטן, לאגן), ובסופו אני מתחילה להרגיש דימום. אני נורא שמחה. הגוף שלי יודע ללדת. הגוף שלי יודע לזהות שמשהו לא בסדר. הגוף שלי יודע שצריך להיפרד ולפנות מקום. במשך היום חלק מהזמן כאבים לא נעימים, אני מחליטה לוותר על נסיעה מתוכננת. הדימום בינתיים עדין ביותר.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

עוד יום. כל הלילה אני מחכה שיקרה "משהו". לא קורה הרבה. ובמשך היום מעט כאבים, הדימום מתגבר אבל עדיין לא רב. מדי פעם קרישי דם קטנטנים. הכאב מקרין לי לרגל וזה מוזר. עוד לילה. אני ממשיכה לחכות. לא מצליחה ממש לישון בגלל אי נוחות ומחשבות, אבל ללא הועיל. אני כל הזמן עם דמיון מודרך ומחשבות חיוביות (וגם כמובן מחשבות עצובות). מגיע הבוקר. קרישי הדם הולכים וגדלים, אבל זה עדיין לא זה. בצהריים הכאבים מתגברים. אני מוצאת את עצמי מרגישה שאני לא יכולה לעמוד. רוצה לאכול צהריים אבל חייבת לשכב.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

דמיינו את התמונה הבאה:
אני שוכבת במיטה על הצד. כרית גדולה בין הרגליים ועד לבטן. בקבוק חם על הבטן. הקטן יונק מקדימה. הגדול עושה לי מסז' בגב. בן הזוג מעסה את הכתפיים והגב התחתון. אני משמיעה נהמות וקולות נמוכים. נורא כואב לי.
אחרי כמה זמן הכאב שוכך. יש הפוגה. אני קמה לשירותים. אני שמה טישו ומרגישה שמשהו גדול יחסית יוצא. חושבת שאולי זו השליה, כי זה עגול וגדול. אבל זה לא. זה שק מי השפיר. עם התינוקת המקסימה והחמודה שלנו בפנים. רואים את הראש, והעין, והתחלה של ידיים ורגליים.אני קוראת לבן הזוג. אנחנו נפרדים ממנה, ושמים אותה בקופסת גפרורים. הוא הולך לקבור אותה. אני מסתכלת מהחלון.

אני חושבת שאני מתנגדת להפלות מעכשיו.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

אני סומכת על הגוף שלי. אני חושבת שנצליח להסתדר בלי עזרתה של הרפואה המודרנית. אני ממשיכה לדמם בינתיים. מקווה שבאמת הכל יצא כמו שצריך ולא כמו שניסו להפחיד אותי, שמשהו קטן יישאר ואז אצטרך לעבור גרידת ניקוי. אבל גם אם כן, אני שמחה שבחרתי להפיל בבית ושהייתה לי ההזדמנות להיפרד מהתינוקת שלי.
תודה לממסד הרפואי המלחיץ שעזר לי לבחור.
ותודה לכם, על ההקשבה.
הולכת לנוח.
ענת_קדם*
הודעות: 292
הצטרפות: 17 דצמבר 2004, 23:36

להפיל בבית

שליחה על ידי ענת_קדם* »

את מדהימה. אני מצטערת על האובדן שלך.
תודה על השיתוף. אני שמחה לדעת שיש אפשרות כזו.אני רואה את זה ממש חשוב ששיתפת כי זה גרם לי להבין שאם יודעים, משמע מרגישים את הגוף, אין דבר שהוא לא אפשרי.
אומה_לי*
הודעות: 243
הצטרפות: 29 מאי 2006, 21:37

להפיל בבית

שליחה על ידי אומה_לי* »

אני מרגישה צורך לחבק אותך,
על האובדן, ובעיקר על ההקשבה לעצמך,
על הכנות הבהירות והאומץ.
תודה גדולה על שיתוף כה חושפני ומדהים.
תודה
אומה
שרה_לה*
הודעות: 276
הצטרפות: 15 אוקטובר 2002, 10:38

להפיל בבית

שליחה על ידי שרה_לה* »

תודה על השיתוף. זו זכות גדולה לעזור גם בפרידה כזו מהריון.
אני תוהה לגבי השימוש בבקבוק חם. כי במצבים של דימום, החימום מרחיב כלי דם ומגביר דימום. מצד שני, החימום מקל על הכאב, אז אני תוהה אם אפשר להתיחס לשימוש בו כהמלצה.
שתהיה לך החלמה טובה.
תמר_ס*
הודעות: 1392
הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48

להפיל בבית

שליחה על ידי תמר_ס* »

תודה על השיתוף. @}
תמי*
הודעות: 929
הצטרפות: 12 נובמבר 2001, 14:43

להפיל בבית

שליחה על ידי תמי* »

תודה על השיתוף
אלא שאני חוויתי את זה אחרת,
איבדתי כמויות של דם , התעלפתי, והיו צריכים לתת לי מנות דם כדי שאפשר יהיה לעשות לי גרידא.
אשריך שכך זה נגמר.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

להפיל בבית

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

את מדהימה. אני מצטערת על האובדן שלך

תודה גדולה על שיתוף כה חושפני ומדהים

מאחלת לך פרידה שלווה ושלמה, והתחלות חדשות ובריאות. @}
עדי_ל*
הודעות: 2010
הצטרפות: 06 ספטמבר 2004, 01:58

להפיל בבית

שליחה על ידי עדי_ל* »

תודה גדולה על שיתוף כה חושפני ומדהים
((-))
החלמה טובה,
תהיי בטוב.
טליה_טקאוקה*
הודעות: 1055
הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27

להפיל בבית

שליחה על ידי טליה_טקאוקה* »

תודה על השיתוף, תרגישי טוב ותנוחי הרבה!!!!
אני הפלתי בבית בשבוע 12 הריון ראשון. דיממתי 9 שבועות ולפעמים כמויות אדירות של דם ( בשתי הלידות אחרי זה דיממתי הרבה הרבה פחות) ..הייתי יושבת בשירותים והדם היה זורם כמו שתן.. לא הכרתי בזמנו אף אחת שעברה את זה בבית אז באמת חשוב לי להעביר את זה לאחרות.
הלכתי כל כמה זמן לגניקולוג שבדק אותי ואמר שהכל בסדר ולזכותו יאמר שלמרות שגם הוא לא הכיר מישהיא שעברה את זה כך הוא לא ניסה לשכנע אותי לעשות אחרת.
בדיעבד אני יודעת שלא נחתי מספיק..( אייקון של לתת לעצמי מכה חזקה בראש!)
חשוב מאד לקחת פסק זמן ולנוח פיזית ורגשית ולתת לדברים לצאת...
אני זוכרת המון בכי וכאב..עם הדימומים.
חודש אחרי שהפסיקו הדימומים הלכתי לרופאה אחרת לעשות אולטרסאונד לראות שהכל בסדר והיא הרצתה לי שיכולתי למות ושזה מאד מסוכן וכו..
חשוב להקשיב לגוף. לנוח כבר אמרתי..
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00

להפיל בבית

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

שם בדוי יקרה :'(
תודה לך שפתחת את הדף החשוב הזה דף סיפור הפלה.
מה שכתבת על איך שהעוברית יצאה ואיך שראיתם אותה ונפרדתם ממנה... אין לי מילים |U|
גם אני כמוך מקווה שבאמת הכל יצא כמו שצריך ולא כמו שניסו להפחיד אותי
מאחלת לך רפואה שלמה (())
אידה_ג*
הודעות: 103
הצטרפות: 12 נובמבר 2006, 13:28

להפיל בבית

שליחה על ידי אידה_ג* »

מאחלת לך הרבה טוב.
בתור מישהי שעברה הפלה יזומה, וכאבה מאוד, גם אני היום נגד הפלות.


מאחלת לך רפואה שלמה
שתדעי שכל אישה שעוברת הפלה, עוברת גם תהליך רגשי מאוד מאוד משמעותי, ויש שיטת ריפוי עתיקה שמטפלת באישה וכמה שיותר מוקדם יותר טוב, אם את רוצה פרטים על הטיפול ומטפלים, צרי עימי קשר .


חשוב להקשיב לגוף. לנוח כבר אמרתי..
מסכימה מאוד.

תרגישי טוב. וכל הכבוד לך על הדרך על האמונה בעצמך ועל זה שחלקת איתנו כאן. תודה.
עירית_לוי*
הודעות: 4234
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33

להפיל בבית

שליחה על ידי עירית_לוי* »

((-))

תודה על השיתוף!
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34

להפיל בבית

שליחה על ידי חוט_השני* »

תרגישי טוב. וכל הכבוד לך על הדרך על האמונה בעצמך ועל זה שחלקת איתנו כאן.
תודה לך .((-))
אפרוח_בבית*
הודעות: 26
הצטרפות: 08 דצמבר 2006, 00:27

להפיל בבית

שליחה על ידי אפרוח_בבית* »

((-))ליבי איתך,את מאד חזקה.
אני עברתי את זה ולמעשה עדיין עוברת.בדיוק באותו שלב בהריון.
אצלי הדימום הספונטני לא גרם להוצאת שק ההריון בשל השתרשות חזקה ברחם ונאלצתי להשתמש בזרוז כימי. עדיין בתהליך.
מאחלת לך הרגשה טובה, בריאות טובה.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

תודה רבה לכן, לכל אחת מכן, על המילים התומכות.

אני מנסה לעדכן, לטובת מי שתזדקק למידע.
ביום הראשון אחרי מה שתיארתי כאן, הרגשתי יותר טוב, כמעט בלי כאבים. היה דימום, אבל מועט יחסית.
בכל אופן, הרגשתי מאוד חלשה. אז הייתי במיטה רוב הזמן. הרגשתי שמצב מאוזן זה מה שאני צריכה.

ביום השני, במקום להשתפר, זה נעשה יותר גרוע. גם התחיל לכאוב לי (דומה לכאבי מחזור) וגם שוב דימום קצת יותר חזק. בסוף התקשרתי ל שרה לה, והיא הרגיעה אותי ואמרה שבד"כ, אחרי ששלב יציאת שק ההיריון, יש הפוגה, ואחריה מין גל שני של הוצאת השאריות. ידעתי שאין לי באמת סיבה לרוץ לבי"ח, כי הדימום לא היה מסיבי, וכי בדיוק אכלתי ארוחת ערב (לא יעשו הרדמה כללית לפני 6 שעות צום, מקסימום יעקבו שאני לא מאבדת יותר מדי דם). הלכתי לישון.

קמתי מאוששת. עד הצהריים עדיין הייתי במיטה, אבל אח"כ קצת קמתי. כיף שאפשר קצת להסתובב, שכיבה כפויה יכולה להיות דבר די מעצבן ומתסכל, במיוחד כשיש ילדים... הדימום פחת משמעותית.
הכל היה נפלא עד הערב, שאז פתאום שוב כאבי מחזור. הלכתי לשכב, וכשקמתי יצא קריש די מסיבי. זהו בינתיים, נראה מה יהיה.

הולכת לישון
טליה_טקאוקה*
הודעות: 1055
הצטרפות: 04 מאי 2006, 08:27

להפיל בבית

שליחה על ידי טליה_טקאוקה* »

תרגישי טוב! אני איתך!!
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

עדכון אחרון (אני מקווה) לשנה הקרובה: בסך הכל מתחילת הדימום ועד סופו עברו 7 ימים.
אני בסדר גמור, חזרתי לעצמי.
מצחיק ועצוב- אני מסתכלת בראי, על הבטן היחסית רזה שלי, וחושבת לי שמעולם לא שמתי לב איך בטן די שטוחה נראית בעצם די ריקה. משהו חסר בה.
ניפגש בעוד כשנה בסיום אופטימי של הריון יותר מוצלח.
מירי_של_שקד*
הודעות: 118
הצטרפות: 17 יולי 2005, 14:32

להפיל בבית

שליחה על ידי מירי_של_שקד* »

שם בדוי יקרה! כתבת את מה שעברת בצורה מרגשת ונוגעת ללב. מצד אחד, מבחינה אובייקטיבית עברת חוויה שהיא מזעזעת וקשה לכל הדעות, ומצד שני- נראה לי מקריאת דברייך שעברת אותה במין שלווה וקבלה. מאיפה הכוחות והאמונה האלו מגיעים?? שיהיה לך המון בהצלחה, ובעזרת ה' בעוד מספר חודשים עם תינוק חדש בידיים!
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

להפיל בבית

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

ניפגש בעוד כשנה בסיום אופטימי של הריון יותר מוצלח אמן !@}
לה_לי*
הודעות: 79
הצטרפות: 25 פברואר 2007, 13:53

להפיל בבית

שליחה על ידי לה_לי* »

תודה לך על השיתוף! ריגשת אותי מאוד. את מדהימה באומץ שלך ובהקשבה.
תודה!
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

להפיל בבית

שליחה על ידי אישה* »

יקרה, הסיפור הכואב שלך נוגע ומחזק מאוד.
כאישה אני מרגישה תמיד את הדואליות של מצד אחד חיבור לגוף ואמון בו " הגוף שלי יודע ללדת" ומצד שני התלות הכפויה בממסד הרפואי והאומץ שצריך כדי להאמין בעצמך
את מזכירה לנו כמה עצמה יש אצלינו אני בטוחה שאת אדם מדהים ואתם משפחה מדהימה שתצליחו רק להתחזק. תודה. רפואה שלמה.
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

עוד אחת. אותו נוהל.
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13

להפיל בבית

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

עוד אחת. אותו נוהל.
((-))
שם_בדוי*
הודעות: 34
הצטרפות: 25 מאי 2003, 10:07

להפיל בבית

שליחה על ידי שם_בדוי* »

תודה מיכל. הדבר היחיד המעודד עכשיו היה שזה קרה בשבוע יותר מוקדם אז זה נמשך פחות זמן וכאב פחות. לפחות זה.
שליחת תגובה

חזור אל “מה כדאי לערוך”