לרכוב על אופניים ולהישאר בחיים

דיון שהתחיל ב מזמינים לטיול אופניים

---

טוב כנראה שעניין האופניים לא ממש תפס.. or is it me?
כבר כמה חודשים (מאז שקניתי אופניים) שהפסקתי לנסוע אל ההורים שלי (מדרום תל אביב להוד השרון) באוטו ואוטובוסים ואני בא אליהם רק באופניים. זה יותר מ20 ק"מ לכל כיוון אבל מה זה קל. אני די פדלאה ועושה את זה בכיף.
כנ"ל בתוך תל אביב - אני עושה איזה 10 ק"מ כל יום (לחברה שלי ובחזרה, לקניות ברחבי העיר, וכו'), וממש לא מרגיש את זה.
לגבי טיולים ארוכים כמו שאתה מציע - אם הייתי גר באזורך הייתי מצטרף בוודאי. כרגע הטיולים שלי הם בעיקר פה בת"א - לאורך הטיילת, לאורך הירקון, להוד השרון, וכו'.

תגיד אורי, אתה לא מפחד לנסוע בכבישים באופניים?
יש לי תחושה שאין פה בארץ לא מודעות ולא כבוד לרוכבי אופניים.
איך אתה מגן על עצמך?

תגיד אורי, אתה לא מפחד לנסוע בכבישים באופניים?
לא יודע אם מפחד זאת המילה, אבל בכל מקרה אני פשוט לא נוסע בכבישים.
את הדרך מתל אביב להוד השרון, למשל, אני נוסע בדרך עירונית לחלוטין - מנחם בגין, נמיר, רוקח, בני אפרים, משה סנה, צומת הכפר הירוק, רמת השרון, הרצליה, רעננה, צומת רעננה, כפר מלל, הוד השרון.
ברחובות אני נוסע על המדרכות ושבילי האופניים, חוץ מבמקומות שבהם אני מרגיש בטוח.

אכן אין הרבה כבוד לרוכבי האופניים. אפילו בשבילי האופניים הולכות נשים עם עגלות, זוגות מחובקים, ושאר "חוסמי דרך". על הכבישים כבר קרה לי שכל מני נהגים חתכו אותי מימין ומשמאל, בלי להיזהר עלי בכלל, בלשון המעטה.

מצד שני, אם נוסעים בדרכים בטוחות, אני לא רואה סכנה ממשית.

אם נוסעים בדרכים בטוחות
אפשר לשאול בפורום אופניים בתפוז לגבי מסלולים טובים ובטיחותיים באיזור מגוריכם

לא הצלחתי להבין אם אתה כן או לא נוסע על הכביש...
מה זה "דרכים בטוחות" בעיניך?

אפילו בשבילי האופניים הולכות נשים עם עגלות
כי אין להם מקום על המדרכה, בגלל שאפילו חניות מסומנות - שלא לדבר על אנשים שבוחרים לחנות על המדרכה - לא משאירות די מרווח

הדיון הוסט ואני ממשכה לדרדר...
רוכב אופניים, לפי התחושה שלי, הוא הכי נמוך השרשרת המזון בכבישי ישראל. גם ככה זה שדה טרף שם. התחושה שלי לפעמים כשאני נוסעת היא שהנהגים תופסים אותך כמטרד, סוג של ג'וק על הדרך, ואו שמעלמים ממך לחלוטין או שממש מנסים ומתאמצים להוריד אותך, כן, כן, כבר זכיתי להפחדות בכוונה, מנהגים שעושים כאילו הם הולכים לדרוס אותי וכל מני דברים מאוד לא נעימים. היו תקופות שלא הסכמתי ליסוע יותר מפחד ואני נוסעת על כבישים עם מכוניות רק כשחייבים או ממש בתוך העיר. בכביש אין כבוד של רכב לרכב ולרוב שולט עניין ה"שלי יותר גדול" ונחשו מי הכי קטן, חלש, נטול מנוע ופגיע?
בעיר אני הכי מפחדת מהמכוניות החונות דווקא, לפעמים יוצא לי ליסוע בערב שבכונה השקטנה שלנו ואז פתאום איזה נהג מחליט לפתוח את הדלת שלו בלי להסתכל או פתאום יוצא מהחנייה ובגלל שזו שכונה שקטה "שוכח" להדליק אורות ולאותת כי מי יכול עליו? אני נוסעת עם מחזירי אור, פנס קדמי/אחורי בגדים בהירים ומתה מפחד, הם לא רואים ממטר, לא אחד את השני ולא כל שכן אותנו...
זוכרת פעם, לפני כמה שנים, ששמעתי בחדשות ששני רוכבי אופניים מקצועיים נדרסו כנראה בכוונה תחילה בכביש החוף. נהג "חביב" פשוט החליט לבדוק את העמידות שלהם. הם לא הצליחו במבחן הזה, נהרגו...

אנחנו גרים באזור לב השרון, ורואים פה די הרבה נהגי אופניים על השוליים הצרים של כביש מס. 4. זה נראה לי מסוכן-אימים. פעמים רבות הם נוסעים בחושך בבגדים כהים בלי שום מחזיר-אור. ממש מפחיד. מצד שני, ארצנו מאוד לא ידידותית לרוכבי אופניים, וחבל.

לדעתי:
א. נסיעה על כבישים מספקת חוויה מדהימה של גמיעת קלומטרים רבים במהירות רבה וכל זאת ללא מנוע אלא בכוחותינו בלבד. בנוסף נסיעה על כביש מאפשרת פעילות גופנית אינטנסיבית יותר, רציפה יותר, ומדוייקת יותר. אליה וקוץ בה, כמו שנכתב כבר למעלה, אכן מאוד מסוכן לרכב בכבישים (בארץ), מציע לנסות זאת רק אם אתם בדיוק מכינים פוסט דוקטורט על "Near Death Expirences" ואתם רוצים לחוש את החוויה בעצמכם ולא להסתפק בספרות התיאורתית.
ב. בייחוד בצפון ובדרום, אך גם במרכז, יש שפע של דרכים בטבע ובשדות שגם מספקים לרוכב/ת מלבד פעילות גופנית גם ניקיון ראש, אוויר נקי יותר, והרגשה נעימה.
ג. אם כבר מתחילים לרכב יש לזכור להצטייד בקסדה וכפפות לפחות.
ד. יש לרכב בזהירות, כלומר כאשר מגיעים לאזור שהוא אתגרי, זו לא בושה לרדת מהאופניים ולעשות את הקטע הקרוב ברגל, אומנם זה יספק פחות אדרנלין וסיפוק ואף נראה פחות "גיזעי" אך מצד שני זה יגדיל משמעותית את הסיכויים שלנו לחזור שלמים הביתה.
ה. חשוב מאוד להתחיל בהדרגתיות ולהתקדם לאט בסולם המאמצים.
ו. נסיעה על אופנים הינה פעילות גופנית מאומצת (תלוי בתוואי ובקצב) הגוף משקיע המון מאמץ לקרר את עצמו בייחוד כאשר אנו רוכבים בשעות שהן לא קרות ובשמש. מומלץ לזכור זאת ולנהוג בהתאם כלומר להשתדל לרכב בשעות הקרירות, לעשות הפסקות, לשתות המון, לשפוך על הגוף קצת מים, לרכב באזורים מוצלים (יערות וחורשות), במסעות ארוכים ניתן לעצור בנקודות יפות בהן ניתן להתרחץ לאורך המסלול.
ז. מומלץ לרכב לפחות עם עוד בן זוג שיודע להגיש עזרה ראשונה במקרה הצורך.
ח. לאחרונה אנו שומעים על מקרים רבים של דום לב במהלך הרכיבה, למיטב ידיעתי, דום לב בזמן רכיבה מסוכן אף יותר מתאונת דרכים. הקפדה על סעיפים ה'-ז' יהפכו את הרכיבה מרכיבה נעימה, לרכיבה נעימה ובטוחה שתאפשר לנו לחזור הביתה בשלום.

• למען היושר חובה עלי לכתוב כי הכותב הוא עצלן שטרם רכש לעצמו ולזוגתו שתחייה אופניים ומרבית הידע שצברתי בנושא הוא משיחות אינטנסיביות על רכיבה עם חברי שרוכבים רבות.

בישול צמחוני, הצחקת אותי. Near Death Experience נשמע דוקטורט מעניין דווקא. אולי כדאי לעשות דוקטורט After all...
אבל מאיפה ההמלצות התמוהות האלו??

דום לב?? מי שלא מזיז את עצמו וז מתחיל משהו אינטנסיבי למרות שהוא לא בכושר, אולי... זה שפתאום שמעת על משהו לא אומר שהוא אכן קורה יותר מבעבר, מישהו התחיל מם והריץ אותו... כדאי שנשב מול הטלויזיה ונבלוס ארוחות צמחוניות של מקדונלדס. בטח ויטמינים שהוכנסו פנימה, אין שומן מהחי, אין רכבים שיחתכו אותנו ולא נקבל דום לב.
אזור אתגרי אז לרדת מהאופניים? אז מה הכיף?? (אמרה זו שהתחילה לא מזמן לרכב קצת יותר אתגרי. נהנתה לאללה, וכמה תפרים הם רק עוד שעור שהיא ואלוהים אירגנו לה, כדי להמחיש שכל עוד תטען שתפרים הם הדבר הכי מפחיד בעולם - זו המציאות שתיצור).
לרכב עם בן זוג?? אני רואה איך הכושר היומי של רב הרוכבים צונח פלאים..


חשבתי שיהיו פה הזמנות ובמקום מצאתי דיון...
<אז אולי תזמיני בעצמך??>

_אפילו בשבילי האופניים הולכות נשים עם עגלות
כי אין להם מקום על המדרכה, בגלל שאפילו חניות מסומנות - שלא לדבר על אנשים שבוחרים לחנות על המדרכה - לא משאירות די מרווח_
אני מדבר למשל על שבילי האופניים ברחוב רוטשילד. יש מדרכה עם שני צדדים - צד אחד לאופניים וצד אחד להולכי רגל. יש סימון מאוד ברור כל כמה עשרות מטרים. משום מה מתעלמים ממנו לחלוטין.
יש שם בהחלט מקום לעגלות בצד של הולכי הרגל, מה גם שאולי היה עדיף מבחינה בטיחותית שהיו הולכות שם הטיפשות (שלא קוראות את הסימון לאופניים).

_לא הצלחתי להבין אם אתה כן או לא נוסע על הכביש...
מה זה "דרכים בטוחות" בעיניך?_
רחובות קטנים, רחובות ריקים, מדרכות, שבילי אופניים, דרכי עפר. לפעמים גם בצד של הנתיב הימני בכבישים שבהם אף אחד לא צריך את הנתיב הימני כי יש מספיק נתיבים (או במילים אחרות, בכבישים בהם זה לא מפריע לתנועה)

מכיוון שהדיון סטה מהנושא לחלוטין, אני מזמין עורך אמיץ להזיז את הדיון על בטיחות לדף אחר

אפשר לאחד עם לנהגים מרוכבי אופניים ?

אם כבר, את ההוא הנה.

בישול צמחוני ענק מה שרשמת השקעתי בלקרוא מפורט יפה והמשפט סיכום ממש ממוקד משמעות )