כאן המקום לשיתוף_ותמיכה‏ sep דף_פתיחה‏ sep מה_חדש‏ sep הוראות_שימוש‏ sep חיפוש:
"מערכת מיחזור מים ביתית" עדיף בהרבה על "תגובה למוישה". "ארץ הודו" להבדיל מ-"בשר תרנגול הודו" למשל. (מתוך שם_דף_מתאים‏)
הפלה_ספונטנית  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
שיתוף_ותמיכה‏ – כאן אפשר להיות

דפים חדשים:


דפים שעלו בגורל:


חיפוש באתר:


טור_צד‏ זה פתוח לעריכה!

ראו גם: ‏כשההריון מסתיים בטרם עת‏ - רשימה של שרה_לה? מתוך עלון_באופן_טבעי?
ובכלל, מדור_הפלה_ואובדן_הריון?
קראתי כאן כל כך הרבה סיפורים דומים - אך אני מרגישה ששום דבר לא מנחם ולא עוזר להרגשה הנוראית והעצובה הזו - בעיקר משום שזה היה אמור להיות הריון ראשון והיינו כל כך בHIGH וכל כך הרבה אושר שזה קרה מהר...ופתאום בלי כל סיבה באולטראסאונד (לאחר קצת כאבי מחזור וקצת דימום מה שהרבה אמרו שזה יכול להיות נורמלי..) הרופא טוען שהיה אמור כבר להיות דופק וא י ן - והגודל לא מתאים משום מה העובר קטן מדי לשבוע ה-8 - כ"כ עצוב היה להיפרד מההריון..
לפחות נחמה אחת קטנטנה- לא צריך גרידה - ההפלה טבעית ו הרופא נתן לי כדור להתכווצויות הרחם לפליטת שק ההריון סופית
אשמח לשמוע ממישהי שיודעת-תודה מראש!!
cry
גם אני עברתי הפלה טבעית בהריון ראשון בערך באותו השבוע שלך עם אותם הסימפטומים והיה לי כ"כ עצוב וכואב. (ואני לא מכירה את הכדור)
שירה, תתאבלי, קחי את כל הזמן שאת זקוקה כדי להתחזק, להיות עצובה, כי זה באמת אבדן...

flower
ותפתחי עצמך להתחלה חדשה...היא בטח כבר מחכה לך...
מחזקת אותך.
הפלה_באופן_טבעי?
ורציתי לדעת עם מישהי נטלה כדור כזה - מטרגין- שעוזר להפלה טבעית - והשאלה אם זה עדיף על גרידה????
לדעתי אפשר (את אומרת שההפלה התחילה באופן טבעי, נכון?) לוותר על שניהם.
הפלה_בכל_אופן?
הריונות_נפל?
באחרון יש הרבה תשובות טכניות
במקרה הגעתי לדף הזה ואני "שמחה" לדעת שכנראה הרבה נשים עוברות את זה ושאני לא היחידה שמרגישה כ"כ רע. אני בשבוע 8 ושלשום נודע לי שאין דופק...האכזבה היתה גדולה שאי אפשר בכלל לתאר הריון ראשון, חצי שנה של אכזבות חוזרות בכל מחזור או בדיקות הריון שליליות והפעם היה POSITIVE תחושת HIGH מטורפת!!!
הרופא אמר שאולי ההריון בשבוע מוקדם ממה שחשבנו ועדיין לא רואים אך רמת ההורמונים היתה גבוהה מדי ועכשיו היא מתחילה לרדת ואני פשוט מחכה עם הדבר הזה בבטן שכ"כ רציתי שיהיה אמיתי מחכה שהוא יפול לבד בלי התערבות כירורגית וכמובן אם לא תהיה ברירה מה שצריך בשביל שאוכל לחזור לחיי ולצאת מההרגשה הנוראית הזאת...
לי רוב ההפלה נעשתה באופן טבעי, אך עכשיו נותרה לי שארית קטנה של שיליה. הרופא רשם לי מטרג'ין. לקחתי במקום תמצית צמחית שלא עוזרת. בינתיים אני מחכה עוד איזה יום יומיים.
השאלה היא האם עדיף לי לנסות את המטרג'ין או ללכת לגרידה?
אני שוב כותבת ומקווה שמישהי תתחזק מהדברים...
עברתי שתי הפלות בחיי, הריון ראשון - שהסתיים בהפלה טבעית והריון שלישי שהסתיים בהפלה פלוס גרידה, שתיהן סביב השבוע ה-6...שתי ההפלות היו מאוד כואבות ברמה הנפשית ומאוד לא נעימות פיזית..אחרי ציפיה כלכך גדולה, חלומות, תכניות, התחברות רגשית...בהפלה הראשונה אמרו לי "לא נורא, עדיף כך כשכניראה העובר פגום ונפלט מעצמו", בשנייה אמרו "לא נורא יש לך כבר ילדה ניפלאה בבית" אבל הדברים לא ניחמו והרגשתי שלא מבינים אותי, את הקושי שלי. הרגשתי כישלון, שבדבר הכי חשוב לי-תמצית הנשיות אני לא מצליחה, הרגשתי שזו אשמתי - שכניראה עשיתי משהו שגרם להפלה או שגופי לא יכול להכיל הריון. ממש התביישתי. ובכיתי...אבל לא קיבלתי לגיטימציה להתאבל על האבדן כי כל הזמן ניסו לעודד אותי בכיוון של "לא נורא זה קרה בשבוע מוקדם כ"כ " וכו' וכו'...גם בנזוגי עם כל האכזבה שלו לא הבין אותי ברמה הרגשית (אני לא באה בטענות לאף אחד אני רק מנסה להמחיש איך הסביבה הגיבה להפלות)...

אני היום מבינה שאישה זקוקה לתקופת השלמה עם האבדן, התאבלות, פרידה מן ההריון והחלומות שליוו אותו. היא צריכה לקחת את כל הזמן שלה, למחשבות, לחשבון הנפש שלה כדי להפרד ולהתחזק ואח"כ להתחיל התחלה נקיה וחדשה...

flower ההמשך האישי שלי הוא שכיום יש לי שלושה ילדים ניפלאים משני הריונות בריאים לחלוטין, ואולי זה נישמע קצת מוזר או רוחני אבל אני יודעת שיש סיבה להפלות שעברתי...אבל זה כבר סיפור אחר.

flower מחזקת אתכן שירה, גלי, א flower

ל סיוון_ג? ,
תודה רבה על הדברים שכתבת. לבת משפחה שלי זה קורה עכשיו, הפלה טבעית בשבוע השמיני.
אנחנו כל כך רוצים לעזור והדברים שלך ממש במקום :
"לא נורא יש לך כבר ילדה ניפלאה בבית" אבל הדברים לא ניחמו והרגשתי שלא מבינים אותי, את הקושי שלי. הרגשתי כישלון, שבדבר הכי חשוב לי-תמצית הנשיות אני לא מצליחה, הרגשתי שזו אשמתי - שכניראה עשיתי משהו שגרם להפלה או שגופי לא יכול להכיל הריון. ממש התביישתי. ובכיתי...אבל לא קיבלתי לגיטימציה להתאבל על האבדן כי כל הזמן ניסו לעודד אותי בכיוון של "לא נורא זה קרה בשבוע מוקדם כ"כ " וכו' וכו'...גם בנזוגי עם כל האכזבה שלו לא הבין אותי ברמה הרגשית (אני לא באה בטענות לאף אחד אני רק מנסה להמחיש איך הסביבה הגיבה להפלות)...
אנחנו כל כך עצובים בשבילה ובאמת מתחשק להגיד "זה לא נורא, זה היה ממש בהתחלה"

ואת המילים "מזל שזה יוצא לבד, זה עובר עלייך הכי קל שאפשר..." ממש אמרתי לה! ודברייך עוזרים להבין מה לא להגיד, איזה עזרה צריך לתת, כבוד לעצב ולאובדן ולא נסיון לנחם כל הזמן...
דף_סיפור_הפלה?
זה פשוט מאלוהים כנראה שהעובר לא בריא ועדיף לעבור רגע רע בחיים מאשר חיים רעים ברגע

שלכם באהבה
שלום רב!
אתמול, באמצע שבוע 10 להריון ראשון, גילה הרופא שלי בבדיקת US שלעובר אין דופק. לפי הנחיותיו, מחר על הבוקר אני עושה בדיקה נוספת לוידוי העניין, ואם אכן, אצטרך לקבוע לי תור לגרידה.
אני בעיצומו של תהליך כואב שהתחיל בהלם הכחשה וכעס ולאט לאט הפנמה וקבלה של המצב...
כל המושגים האלו של גרידה ולמינריה חדשים לי ומפחידים אותי. מפחיד אותי לחשוב שיכנסו לי לרחם בצורה כה פולשנית וטראומטית.
רציתי לשאול האם במצב שלי, בשלב כזה של הריון (בבדיקת הUS העריך הרופא את גודל העובר כמתאים לשבוע 8) יש פתרון אחר, טבעי לנקיון הרחם. פתרון שהוא לא גרידה. למרות שזה לא משהו שהרופא הציע, האם כדאי אולי לחכות להפלה טבעית, לחכות שהגוף יעשה את העבודה בעצמו?
אשמח לכל תובנה.
hug-sad
אני כתבתי בדף להפיל_בבית?
ואם זו את אז כתבתי לך גם בתפוז...
אם יש לך שאלות את מוזמנת לדף בית שלי או למייל... hug-sad
שלום לכולם
אני שבוע אחרי הפלה טבעית. אני חושבת שאולי כדאי לי לחזק את הגוף והנפש
באיזה פורמולה צמחית. או אולי טיפול אנרגטי? אני באזור השרון/מרכז.
תודה.flower
לפלונית hug-sad

אני אחרי לידה מוקדמת נעזרתי בתזונאית, כדי לאכול בצורה מאוזנת שתחזק אותי. היא גם נתנה לי תמצית צמחים לחיזוק. בנוסף קיבלתי מסג' מאד נעים, שהיה מעין ליטוף-חיבוק והעצמה לגוף שלי, אחרי החוויה העזה שעברתי.
אני מציעה לך לחפש המלצות על אנשי מקצוע באזור שלך, לבחור מה שנראה לך והעניק לעצמך את הטיפול המתאים.

רפואה שלמה לנפש ולגוף.

נמרה.

דפדפתי וקראתי בדפים על הפלות. ובכל זאת-
יש לי חברה שהריון ראשון הסתיים במות התנוק ברחמה בסוף ההריון.
בעקבות ברור התגלתה בעיה של קרישיות.
עכשו היא בערך בשבוע 8 -ואין דופק לעובר. (היא כרגע בבי"ח.)
ממליצים לה על הפלה-גרידה.
ממה שעולה מהדפים שקראתי, אפשר לחכות שהגוף יפלוט את ההריון.
אך האם מותר במקרה של קרישיות?
כמה זמן מותר לחכות?
אשמח לתשובות\ תובנות נוספות\ עצות וחיבוקים .
עדי_ל?‏ (04.02.2008 00:54):
אין לי תובנות ועצות
רק ושתרגיש טוב.
נראה לי שהכי כדאי לשאול את שרה_לה?‏ המיילדת.
ושתרגיש טוב
שירלי_ויאיר??‏ (04.02.2008 12:30):
אור, צריך לוודא שוב את שבוע ההריון בעיקר לבדוק האם הווסת שלה ארוכה מהרגיל או לא סדירה, כמו כן תלוי איזו בעיה בקרישיות היא זו, אני תומכת לידה ואשמח לעזור לה בטלפון או פיזית..

ממליצה לה גם להתקשר למיילדות בית הן יענו לה ברצון.
רונית קופלוס: 0528491616, ענת תל אורן: 0544990754. בכל מקרה שיהיה עם רכות והרבה נשימה.שירלי.
ללי (04.02.2008 22:42):

מציעה לשאול את שרהלה
יש לה נסיון עם זה.
ברכות וחבוק אוהב לחברה שלך.
אני ליוויתי לידה מקסימה אחרי מקרה כזה
תנוק מדהים ובריא.
אז יש תקוה..
יש דרך לטיפול בקרישיות בגרמניה עם עלוקות -זה באופן טבעי
אם תרצו מידע אוכל לברר
לילה טוב ונעים
מישהי (05.02.2008 16:13):
בנושא בעיות של קרישיות ה- מומחה לזה הוא פרופ' קופרמינץ מבי"ח ליס, יש לו גם מרפאה פרטית.
אור_של_כוכבים?‏ (07.02.2008 23:19):
מעדכנת-
חברתי פחדה שתדמם הרבה ותצטרך עירוי אז היא לקחה כדורים.
תודה לכל המגיבות והמחזקות.

ועל הדרך שמעתי ש"מור" ג"כ עוזר להתחלת הדימום.
מישהי שמעה על כך?

פלוני_אלמונית?‏ (08.02.2008 21:22):
אני אמא לשניים בן שלוש ושנה חצי וסובלת במהלך הריונותי מקרישה ,טופלתי בזריקות לדילול הדם במהלך ההריון והצלחתי ברוך שם ללדת אומנם שניהם נולדו פגים וכל אחד היה כ-3 חודשים בבי"ח אולם הכל בסדר וזה בהחלט אפשרי להגיע לסוף הריון למרות הקרישה כמובן שזה תלוי בערכים של הבדיקות דם ,אבל בכל זאת רק רציתי להגיד שזה אפשרי ... שיהיה הרבה הצלחה .דנה מהצפון
עברתי שתי הפלות טבעיות באזור השבוע השמיני. מנסיוני זה קשה לכולם, בעיקר למי שעוברת את ההפלה. אנשים מסביב אומרים לך דברים בכדי "לעודד" אבל הם בעצם מנסים לברוח מהרגשות שלהם, כל מי שאוצר דברי ה"עידוד" מסגנון "תתעודדי יש לך ילדה בריאה בבית" או "זה לטובה בטח משהו היה לא תקין בעובר" וכו' בעצם יודע שזה לא נעים אך פוחד לחוות את זה, ולא יודע איך להתמודד עם העצב והרגשות של האישה שעברה הפלה. המקום הטוב ביותר לקבל בו אמפטיה והבנה הם אנשים שחוו/חווים זאת בעצמם (קבוצת תמיכה למשל) ומטפל טוב שלא ינסה ל"סדר" אותך ולהדביק את החתיכות השבורות אלא יתן לך לחוות את כל מגוון הרגשות, התחושות, הפחדים והבכיות.
לגבי עזרה - אקופונקטורה ורפואה סינית מאד מאד עזרו לי להתגבר על ההפלה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית, להחזיר לגוף שלי את החיות שלו, להכנס להריון ולשמור עליו ואחרי הלידה הציל את חיי בנושא הנקה, פטמות פצועות ואספקת חלב. אין כמו אקופונקטורה!
אני אחרי 3 הפלות, השבוע התברר כי אני בהפלה. הבטא מסרבת לרדת בקצב משביע רצון. ההפלה נמשכת כמעט שלושה שבועות. יש דרך לזרז? להקל?
sad

מי_מה? כתבה על כמה דרכים כאלה ממש לאחרונה, אני לא זוכרת באיזה דף.

בדף הפלה_באופן_טבעי?
(נראה לי שכדאי לאחד....)
אני רואה שמזמן לא כתבו כאן, אך אני מזדהה. עוברת בימים אלו הפלה טבעית כנראה הייתי בשבוע חמישי. הרבה התכווצויות בבטן ודימום די כבד. אני עצובה, זה היריון ראשון וזה קרה כ"כ מהר- יום לפני התחלת הדימומים יצאה בדיקת שתן ביתית חיובית והתרגשנו נורא ולמחרת כבר הבנו שמשהו לא בסדר. אני גם מכבדת מאד את הגוף שלי שעובד קשה עכשיו לנקות את הרחם מחדש. נפרדת לאט מתחושת ההתרגשות- מהפטמות שהחלו לבלוט ומהרעב התקופני שחשתי. מרשה לעצמי לכאוב. האם מישהי יכולה להמליץ לי על רופאת נשים שמבצעת מעקב היריון באזור חיפה או חדרה ושמחוברת לגישה יותר רוחנית, טבעית. תודה, חג סכות שמח.
קישור | העבר | מחק מבולבלת (23.12.2008 23:45):
אני מרגישה כל-כך מוזר ומגוחך רק בסוף שבוע שעבר גיליתי שאני בהריון ושבוע אח"כ איבדתי אותו, דימום כבד שלא הפסיק הביא אותי בהיסטריה לחדר מיון.
שם אמרו לי שהפלתי. יום למחרת רופא נשים אמר שיש עוד סיכוי שהוא שם, אבל היום אחרי ששוב דקרו אותי ולקחו עוד בדיקת דם אני יודעת שזה נגמר.
לא בדיוק יודעת מה יהיה עכשיו, מתי הדימום יפסיק ובעיקר מתי הכאב יעבור.
בעיקר אני לא מצליחה להבין למה זה כל-כך כואב, הספקתי להרגיש בהריון בקושי שבוע ,קצת בחילה, קצת רגישות לא ברורה לריחות והרבה התרגשות. אפילו לא הספקתי לספר ולהשוויץ ועכשיו ריק לי בפנים, וואקום, אני לא מצליחה לתפקד, להתנהל כרגיל, להפסיק לבכות. אני יודעת שאנחנו שניים ושיש לי בן-זוג מקסים, הוא מנסה להבין מחבק ותומך אבל למה אני מרגישה כל-כך לבד, מתי אפסיק לבכות?
מבולבלת יקרה
ההורמונים נותנים תחושה כאילו טובעים בים הדמעות,אך אל לך לדאוג,זה מתאזן,
הנשטף לאינסוף יביא אינשאללה אור חדש,שמחה חדשה ,הריון חדש אליך שוב בקלות אם תאמיני .
פשוט לחוש את כל הרגשות שעולים בלי לפחד מהם או להזדהות איתם לקבל אותם ואת הדם .
גם אני חוויתי את זה כאב התייסרתי פחדתי ופחדתי להרות שוב בגלל הכאב.
מורה חכמה שלי אמרה לי להניח ולא ממש הקשבתי,
היום אני קצת יותר מקשיבה כך מתפללת .מאחלת לך שתהיי באמונה ושלוה,הרבה אהבה לך וחיבוק רך .
לעולם אינך לבד,תני לעצמך להתמך ולנוח להרגע בשלוה ואהבה
שלום מבולבלת בדיוק קיבלתי את התשובה השלילית שלי ההריון לא החזיק מעמד., אני באה לכתוב והמילים שלך הן בדיוק המילים שלי, רק שאצלי אני בת 39 עם חמישה ילדים, ווהתקן שהיה אמור לחסום לכאורה כל אפשרות כזאת. שכידעתי שאני כן בהריון למרות הדימומים הרבים, ולמרות הסיכוי הקטן מאד, ולמרות שהטבעת היתה שם מלכתחילה, עדיין היה בי איזוהי כמיהה לילד הזה, עד כדי כך שיש לי סחרחורות (ולא לא איבדתי דם) ויש לי בחילות, וביומיים האחרונים אני רק שומעת ורואה וחווה הריונות מסביבי,כבר עשיתי חשבון מתי הוא יוולד, ומה תעשה המקבילה יקרה שעובדת איתי כי לא נוכל להמשיך ביחד באותה השכבה,ושאם זאת בת נקרא לה על שם אימי האהובה שנפטרה, ועם זאת יש את אנחת הרווחה כי אני באמצע לימודים לתואר השני, ויש לי עוד שנה חוץ מזאת, והמצב הכלכלי לא איי איי אי , אז בכיתי לי קצת, ושוחחתי עם החברות הטובות, (כי לאמא כבר אי אפשר לבכות- רק לבכות עליה) ,
והכי נורא עכשיו כשאני חושבת על זה לפני כחודש הייתי בקבוצת מדיטציה וקיבלתי מסר של דם וכאב, והמדריכה אמרה לי שאני צריכה להתחיל לשמור על עצמי(בעיקר בתזונה) כי אם לא הגוף שלי מאותת לי מצוקה. וזה עוד יותר גרוע לחשוב שאלי אני האשמה?
שלום לך מבולבלת, זה עובר ודי מהר, זו בחירה שלך להתרומם, להשלים ולסמוך על העולם ועל החיים - אמונה אמונה אמונה! חזקי אותה!
ההיריון הזה הגיע מסיבות אחרות לא בשביל לידה, תחזקי את עצמך ותזכירי לעצמך שזה מה שצריך היה לקרות באמונה שלמה. נסי להתבונן בטוב. בבן זוג המקסים שלך (שזה משהו נפלא ולא מובן מאליו), ביכולת שלכם להרות, ובאמונה שבזמן המתאים זה יקרה שוב.
נשיקות מתוקה, וחיבוק ענק.
שאלה על הפלה טבעית...
אני עוברת ברגעים אלו הפלה (שבוע 6), ומדממת. מקודם כאב לי מאוד, עכשיו קצת פחות. ראיתי בבוקר רופא שהציע שאנסה לתת לטבע לעשות את שלו והסביר באיזה מצב צריך לפנות למיון. כמו כן ביקש שאלך ביום ראשון לבדיקת אולטרא סאונד על מנת לוודא שהכל יצא וההפלה נגמרה.
השאלה היא האם אני צריכה לצפות, כמו שכתבו כאן, לנפילה של קריש דם גדול (כבד עוף או סטייק קטן כפי שתואר)? הרופא אמר שבמידה וקורה דבר כזה ישר לפנות למיון. האם יכול להיות שההפלה תסתיים ללא קריש דם כזה?

מה שעוד מוזר לי שמבחינה נפשית כבר כמה שעות אני אפילו כבר לא עצובה. לפני כמה ימים הייתה לי תחושה לא טובה עקב הפרשה מוזרה בתחתונים. באותו יום בכיתי המון. אתמול כבר היה ממש דימום, ורוב הלילה בכיתי. בבוקר אצל הרופא בכיתי קצת. כשסיפרתי לבעלי בכיתי עוד קצת, אבל אחר כך עברנו ללחשוב על ההיריון הבא. ואני כבר בכלל לא עצובה. לא בא לי לראות אף אחד, וגם לא לדבר. רק להיות לבד בבית עם בעלי. אפילו התחלתי לצחוק קצת בהומור שחור על מה שאנחנו עוברים... האמת שזה כבר לא כל כך עצוב לי, אני כבר מנסה לחשב תוך כמה זמן נוכל לנסות להיכנס להריון שוב פעם ולהתחיל דף חדש.
האם כדאי לחכות למחזור אחד ורק אח"כ לחזור לנסות להיכנס להריון? או שאפשר מההתחלה לנסות? נדמה לי ששמעתי איפהו שדווקא אחרי הפלה הגוף יותר פורה, ולא הייתי רוצה לפספס הזדמנות כזו. מצד שני אולי כדאי לתת לרחם (ולעצמי?) קצת זמן להתאושש?

קודם כל hug-sad

הרופא אמר שבמידה וקורה דבר כזה ישר לפנות למיון.
למה "ישר לפנות". זה כבר לא כזה דחוף... אם זה קורה באמצע הלילה למשל, הייתי שומרת את מה שנפל במקרר וניגשת לבי"ח רק למחרת. גם זה רק במקרה שאני מעוניינת בבדיקה של הרקמה הזו (מטרת הבדיקה לראות אם כל החומר ההריוני יצא ותו לא).

לא בא לי לראות אף אחד, וגם לא לדבר. רק להיות לבד בבית עם בעלי. אפילו התחלתי לצחוק קצת בהומור שחור על מה שאנחנו עוברים... האמת שזה כבר לא כל כך עצוב לי, אני כבר מנסה לחשב תוך כמה זמן נוכל לנסות להיכנס להריון שוב פעם ולהתחיל דף חדש.
זה בסדר גמור! ואפילו אחלה. מצד שני העצב לא נעלם - הוא בהחלט מסוגל להגיח בשלב אחר של החיים. תמיד יישאר שם העובר שלא היכרנו, לא ידענו אם היה בן או בת (רק ניחשנו), ותמיד יהיה צל קטן ברקע. ככה זה..

האם כדאי לחכות למחזור אחד ורק אח"כ לחזור לנסות להיכנס להריון? או שאפשר מההתחלה לנסות? נדמה לי ששמעתי איפהו שדווקא אחרי הפלה הגוף יותר פורה, ולא הייתי רוצה לפספס הזדמנות כזו. מצד שני אולי כדאי לתת לרחם (ולעצמי?) קצת זמן להתאושש?
אחרי גרידה ודאי ממליצים להתאושש חודש, כדי לתת לרירית הרחם להשתקם ו"להתרפד". אחרי הפלה טבעית - כבר לא כזה ברור. תקשיבי לגוף שלך ולכוחות שלך.
זו גם לא "הזדמנות" - יהיו עוד הרבה אחריה flower

שנשמע רק בשורות טובות.

אני אפילו כבר לא עצובה
גם אצלי היה ככה. לדעתי זה הורמונים של לידה, תכלס. לידה מתאפיינת במצב רוח מרומם בשלב הראשון (עד פתיחה 4, נגיד). כלומר, גם אחר כך לא עצובים (עצובות), אבל יותר מתכנסים. בכל מקרה, בשבוע 6 הפתיחה לא גדולה.
לדעתי הגוף שלך יידע מתי הוא בשל לקליטת הריון נוסף. ההריון כל כך צעיר - אני לא רואה סיבה לחכות.
האם יכול להיות שההפלה תסתיים ללא קריש דם כזה?
אצלי לא הופיע קריש דם אחד גדול, אלא דימומים שהלכו וגברו, תוך כדי התכווצויות, ואחר כך נחלשו.

הרבה בריאות flower

לי ששמעתי איפהו שדווקא אחרי הפלה הגוף יותר פורה, ולא הייתי רוצה לפספס הזדמנות כזו. מצד שני אולי כדאי לתת לרחם (ולעצמי?) קצת זמן להתאושש?
גם אני שמעתי על כך, ואחרי הפלה טבעית ללא גרידה בשבוע 8-9, ישר ניסינו שוב ומיד הריתי.
לגבי מוכנות הגוף- לדעתי אם הגוף לא מוכן פשוט לא ייקלט הריון נוסף. מבחינה נפשית זה באמת מאוד אישי, אני הרגשתי צורך חזק למלא שוב את הרחם, וע"י כך התחזקתי והתאוששתי...
אוף, נורא נורא כואב לי ההתכוצויות. היה לי איזה גוש שנפל לאסלה אתמול בלילה ואפילו לא הספקתי לראות איך זה נראה כי הוא ישר נעלם... לא מתחשק לי ללכת למיון ואני גם לא חושבת שיש לזה איזשהו טעם. הדימום קצת נחלש, אבל ההתכווצויות מאוד חזקות. והעצב בא והולך.
תודה בנות על התמיכה...
מחר אני אלך לאולטרא סאונד לראות אם הכל עבר. אני מקווה שלא אצטרך לעבור גרידה או לקחת כדור. הספיק לי לגמרי ואני מקווה שזה מאחוריי.
בנות, חוץ מאקמול, מה יכול לעזור לי לעבור את ההתכווצויות החזקות האלה? זה כבר ממש בלתי נסבל. הדבר היחידי שמעודד אותי זה שהרוב מאחורי.
עכשיו אני אחרי ההתכווצויות הקשות. אני חושבת שזה באמת מאחוריי. עוד יש לי דימומים, אבל כבר לא כואב לי. מבחינה רגשית אני מרגישה שכבר עברתי הלאה. כמו אודליה אני מרגישה צורך עז למלא את החלל ולהיכנס שוב להריון, זה הדבר היחידי שמטריד אותי כרגע, מתי נוכל שוב פעם לנסות להיכנס להריון בשאיפה שהפעם יהיה לנו בע"ה הריון מלא, עגול ותקין.
אני שמחה שלא הספקתי כל כך להיקשר להריון הזה, כבר באולטרה סאונד הראשון הרגשתי מהרופא שמשהו כנראה לא לגמרי תקין, והוא אמר שנצטרך לבדוק מה קורה הלאה. הבנתי שיכול להיות שמשהו לא בסדר, וזה התחוור לי עוד יותר במהלך השבוע שעבר עם כל מיני תחושות מוזרות שהיו לי וכל מיני הפרשות.
אני מאוד עצובה שזאת החוויה שלנו מההריון הראשון שלנו. מאוד אהבתי להיות בהריון, וכל סימפטום של הריון, כמה שהוא היה לא נוח או לא נעים, מילא אותי באושר על כך שאני פורייה וגדל לי ילד קטן ברחם. אני כן מתעודדת מזה שההריון שהיה לנו נקלט די מהר אז אנחנו מאוד אופטימיים לגביי ההמשך. רוצה כבר להיות בהריון שוב, זה מילא אותי בכל כך הרבה אושר שמחה והתרגשות, ועכשיו אני פשוט מרגישה ריקה. עם תום ההתכווצויות והכאבים אני מרגישה שהרחם שלי נרפה פתאום, ועכשיו אני מרגישה גם עד כמה הוא ריק.
עכשיו אני אחרי ההתכווצויות הקשות. אני חושבת שזה באמת מאחוריי. עוד יש לי דימומים, אבל כבר לא כואב לי
יופי.
בפעם הבאה אם יהיו עוד - תחשבי "צירים" ותזוזי בהתאם... (ותקראי את הדף דימום_בשבוע_שמיני?‏ שבו ההפלה היא "לידה קטנה").

<שנים שסבלתי מכאבי מחזור כנערה. לו רק היה עולה בדעתי לזוז איתם, כמו צירים, במקום לשכב ולהתפתל מכאבים...>

רוצה כבר להיות בהריון שוב
בקרוב... flower

אני מאוד עצובה שזאת החוויה שלנו מההריון הראשון שלנו.
גם אצלי היה הריון ראשון (שנפל). אמרו לי שהגוף עושה "הרצה", ושזה נפוץ בעיקר בהריונות ראשונים (הריון שמפסיק להתפתח בשבועות המוקדמים).

מרגישה שהרחם שלי נרפה פתאום, ועכשיו אני מרגישה גם עד כמה הוא ריק. hug
אני עכשיו לפני לידה שלישית (הריון רביעי סה"כ)- ואני יכולה לאמר לך שעם כל הריון ולידה הצלקת נרפאה בי עוד קצת...
מאחלת לך הריון מלא, עגול ותקין. flower

תודה רבה על ההקשבה והתמיכה...
היום עשו לי אולטרא סאונד, הגוף באמת ידע לעשות את שלו, הרחם כבר היה ריק לגמרי, כאילו לא היה בכלל בהריון. הרופא אמר שהיה לי מזל, ובאמת חשתי הקלה מסוימת שזה לפחות כבר מאחוריי. אבל איך שיצאנו מהחדר של הרופא התחלתי לבכות. נשארתי רוב היום בבית עם בעלי, נעה בין צחוק לעצבות.
מאנשים שמעתי בעיקר אוספים של קלישאות שלא עשו לי כלום. זה ממש לא מעודד לשמוע סתם אוסף של משפטים חסרי טעם, זה לא נקרא תמיכה. תמיכה זה להקשיב, לשאול, להיות. לזרוק על מישהו כל מיני משפטים - זה לא תמיכה. דווקא הייתה מישהי אחת שתמכה בי היום, הקשיבה לי יפה בטלפון, שאלה שאלות בעדינות, ובעיקר הקשיבה ופשוט הרגשתי שהיא איתי. זה כזה הבדל לעומת מישהי ששמעה מה קרה והתחילה בבליל של מלל שאפילו לא הקשבתי לו. פשוט חיכיתי שתסיים, אמרתי תודה וסגרתי את הטלפון.
מאז ההפלה כל הזמן עומד לי המחנק הזה בגרון, ובנות מקסימות הציעו לי לנסות לכתוב את מה שאני מרגישה ואולי זה יעזור לזה להשתחרר. אני כותבת עכשיו תוך כדי בכי, אז אני מתנצלת אם זה לא קוהורנטי או נראה מבולבל נורא...
קשה לי לשאת את המחשבה שאני כבר לא בהריון. חיכינו וציפינו להריון כל כך, והוא הגיע לנו מהר ממה שציפינו ובהפתעה גמורה. המחזור שלי לא היה סדיר, ואיחר כבר חודשיים. בחודש הראשון של האיחור עשיתי בדיקות שיצאו שליליות, אז כבר זנחתי כל תקווה להריון. אחרי עוד חודש, פתאום התחילו לי הכתמות קטנות וחשבתי שאני לפני וסת. אמרתי לבעלי שסוף סוף יהיה מחזור והזדמנות נוספת להיכנס להריון. אחרי כמה ימים ראיתי שההכתמות לא הופכות לוסת של ממש. החלטתי לעשות בדיקה. בעלי אמר לי שהוא מרגיש את זה, שאני בכלל לא צריכה בדיקה,כי הוא מרגיש שאני בהריון. עשיתי את הבדיקה, וממש תוך כמה שינות נהיו 2 פסים חזקים ואדומים... הייתי כל כך מאושרת, שנינו, כל כך מאושרים, בכיתי מאושר, והוא קפץ בכל הבית מהתרגשות!!! הוא כל כך רוצה להיות כבר אבא. והוא יהיה כזה אבא מדהים....
התקשרתי לרופא, והמזכירה אמרה שאני אבוא כבר עוד כמה ימים לאולטרא סאונד, כי יכול להיות שההריון כבר בן 8 שבועות. אמרתי לה שלדעתי הסיכוי לראות דופק קלוש, אבל שיהיה. באתי לאולטרא סאונד, כל כך התרגשתי שבטעות הגעתי שעה לפני, ולבעלי בכלל אמרתי שעה אחרת בלי שום קשר לשעה האמיתית שהיינו אמורים להיות בה, אז הוא פיספס את ההזדמנות היחידה לראות את העובר שלנו חי.
הרופא אמר שההריון צעיר מאוד,שבוע 5, אבל כבר יש דופק. הוא לא אמר את זה בטון שמח, ושאלתי אם הכל יהיה בסדר, ואם זה נורמלי? סיפרתי לו גם על ההכתמות שלי. הוא אמר שזה נורמלי, אבל עוד אי אפשר לדעת כלום, ושנדע רק עם הזמן אם ההריון מתקדם כמו שצריך. משהו בטון שלו לא מצא חן בעיניי והייתה לי תחושה לא טובה.
כשחזרתי הביתה סיפרתי לבעלי, ובכיתי מדאגה. אמרתי לו שיכול להיות שמשהו לא בסדר. הוא אמר לי לא לדאוג, הכל יהיה בסדר. אני זוכרת שכעסתי עליו כי הוא כבר סיפר לכמה חברים שלו, ועוד אמר להם שניפגש ונרים כוסית בארוחה. אמרתי לו שלא עושים שום ארוחות, רק כשיוולד לנו ילד בריא נוכל לשמוח. נורא נורא פחדתי.
אבל לאט לאט הפחד התנדף, וסיפרנו למשפחות. היינו כלכך מאושרים, והייתי כל כך גאה להיות בהריון. כולה הספקתי להנות מזה שבועיים... אבל זה היה פשוט אושר צרוף. כל היום ליטפנו את הבטן, וחישבנו עוד כמה זמן הבטן תצא החוצה ונוכל ללטףאותו ולדבר אליו. הייתה לי תחושה שזה בן. ולמרות החששות שלי כל הזמן אמרתי שיש לי תחושה שיהיה בסדר. הכל הולך להיות בסדר.
היה יום אחד בעבודה שהתאמצתי יותר מדי, וכשהגעתי הביתה ראיתי שדיממתי יותר מבדרך כלל. יום למחרת בכיתי כל היום, הייתי בהיסטריה. הרגשתי כל כך אשמה.
ואז ביום חמישי התחיל דימום אמיתי, אדום. ישר הרגשתי שזה לא ההכתמות שהיו לי קודם. זה ממש אדום. זה לא בסדר. אני זוכרת שדיברתי עם האחות במוקד, והיא שאלה אם יש לי איזשהם כאבים, אפילו עמומים. שמתי יד על הבטן, והיה לי איזשהו כאב עמום, אבל לא יכלתי להאמין שזאת באמת הפלה.אמרתי לעצמי שזה בטח סתם גזים או משהו, אני אלך לשירותים והכאב יעבור לי. אמרתי לאחות שלא כואב לי כלום. אז היא אמרה שכנראה אין מה לדאוג, אבל אם אני דואגת גם מחר, כדאי לי לפנות למוקד רפואת נשים. למחרת הלכתי לשם. כל כך רציתי שהרופא יצחק עליי ויגיד שאני הסטרית, שיראה לי שהעובר שלי גדל יפה, יראה לי שוב פעם את הדופק. אולי הפעם יתנו לי תמונה... ובעלי יצחק עליי שאני דאגנית, ויגיד לי שאני צריכה להירגע. אבל לא. באולטרא סאונד ראו שהעובר לא התפתח כמו שצריך.
הבכי שוב נעמד לו בגרון, ואני תקועה בתיאורים טכניים ומשעממים... אני לא מצליחה באמת לשחרר. אז אני אפסיק את הסיפור ואספר מה אני מרגישה.
מה אני מרגישה.
אני מרגישה ריקה.
אני מרגישה פגומה.
אני מפחדת כל כך שזה באשמתי.
אני מפחדת שזה יקרה לי שוב, אני לא יודעת אם אוכל לעמוד בזה שוב.
אני מפחדת שיקרה לי משהו יותר גרוע, שבהריון הבא אני אעבור את השבוע ה-6, 7, אולי גם עשירי, ופתאום אחרי שהחרדה שלי תרד משהו רע יקרה.
אני מפחדת מאנשים, אני לא יכולה לראות אותם מרחמים עליי.
אני לא יכול לסבול את זה שכולם ממשיכים בחיים שלהם באופן נורמלי (גם בעלי) ורק אני יושבת פה לבד ובוכה.
אני שונאת את זה שאני לא מצליחה להשיג את החברה הכי טובה שלי, שבכלל לא ידעה על ההריון, ולשתף אותה במה שאני עוברת.
אני שונאת את זה שלתמיד אצטרך לספר על ההריון הראשון שלי ומה שקרה לי.
מעציב אותי שאני לא יכולה פשוט להתעלם מזה כאילו זה לא קרה, ולהמשיך הלאה. הרי רוב האנשים בכלל לא ידעו שאני בהריון.
ומעציב אותי שרוב האנשים בכלל לא יודעים מה אני עברתי ועוברת, וחושבים שאני בבית סתם בחופשת מחלה כי יש לי שפעת או משהו.
אני לא רוצה שאף אחד ידע, ואני רוצה שכולם ידעו.
אני רוצה שוב להרגיש בהריון, להיות מאושרת, לא לחשוב על דברים רעים, לא לדעת שבכלל משהו כזה יכול לקרות, להיות כמו כל הבנות האלה שהן בשנטי במהלך ההריון ועושות מה שבא להן בלי לחשוב פעמיים.
אני לא סובלת אף אישה בהריון שאני רואה ברחוב, הן גורמות לי להרגיש שזה פשוט לא פייר.
לא יכולה יותר לשמוע את המשפט - יאללה, תיכנסו להריון מהר ותעברו הלאה.
ומה אם לא נכנס להריון מהר?
ומה אם כן, אבל גם הוא יפול?
ואני רוצה לבכות עוד, אבל כנראה כרגע נגמר לי.
אני רוצה לבכות הכל הכל החוצה ולהגיע להריון הבא ממקום נקי, בלי חרדות ופחדים ואשמה ועצב. מגיע לעובר שלי, זה שיהיה, שאמא שלו תהייה שמחה ותהייה אחרי כל האבל והצער על ההריון שאבד.
hug ההרגשה כל כך מוכרת.
תמיד אנחנו מאמינים ש"לי זה לא יקרה". ומרגע שזה כן קורה, ונכנסים לסטטיסטיקה, פתאום הכל מתערער. נוצר חוסר ביטחון שלוקח לו זמן להשתקם.
שווה לזכור שהגוף שלך בסך הכל כן ידע מה הוא עושה ועשה זאת עד הפרט האחרון.

אני שונאת את זה שלתמיד אצטרך לספר על ההריון הראשון שלי ומה שקרה לי.
לא תמיד... לשמחתנו ולצערנו. לא ייאמן איך רופאים שואלים (כשממלאים טפסים): כמה ילדים יש, וכמה הריונות היו, ולא מתייחסים בכלל לעובדה שהמספר לא חופף. tilted אפילו לא כדי לצאת ידי חובה "אני מצטער/ת לשמוע". משהו.

מעציב אותי שאני לא יכולה פשוט להתעלם מזה כאילו זה לא קרה, ולהמשיך הלאה. הרי רוב האנשים בכלל לא ידעו שאני בהריון.
כמעט בכל פעם שסיפרתי, התגובה היתה "כן, זה קרה גם לי / לאחותי" וכולי. ככה יוצאים פתאום מהארון כל המקרים שעד אז לא שמעת עליהם. יש איזה קשר שתיקה ביחס להפלות בשלב מוקדם, זה לכאורה לא טרגדיה שהולכים איתה בראש חוצות, מצד שני גם לא משהו לעבור עליו לסדר היום. ככה שהרוב שותקים, עד שמוצאים מישהי שכן מתוודה ואז פורקים את זה. זה הרושם שלי.

עבר כמעט שבוע מאז ההפלה, והמצב רוח שלי באמת משתפר. היו כמה ימים שבכיתי ובכיתי. אני מתארת לעצמי שכשאחזור לעבודה ולשיגרה אולי יהיו עוד רגעי בכי ועצב. אבל אני מרגישה יותר מוכנה עכשיו לעבור הלאה להריון הבא.
המון תודה לכן שתמכתן בי והקשבתן כשעברתי את התהליך הזה.
אני אמורה לעבור הפלה טיבעית ביום ראשון ביום חמישי הכדור הראשון וביום ראשון את הכדור השני רציתי לדעת מי יכולה לעזור לי בבקשה אני נורא מפחדת מה מרגישים בכדור הראשון ובכדור שךל ההפלה ?
ראי
הפלה_נדחית_וטיפול_בציטוטק?
הפלה_בעזרת_ציטוטק?

מוזמנת ‏לפורום אובדן הריון בתפוז

נושמת, נכנסת
אני פגומה
והשלכות כל מעשי בעבר רובצות עלי באופן ממשי
ואוכלות בי
אני לא יכולה
לעולם לא באמת אוכל, לא כמו שכולן, לא כמו כל הנשים האמיתיות, היפות, הזקופות...
אני לא כזאת
אני קטנה
ולא מוכשרת, ולא כשרה להכיל, ואין בי. אין בי.
ומה חשבתי לעצמי
אני עלובה, בניסיונות שלי להפוך למשהו.
אני כלום. אמורפית. חסרת צורה משלי.

וברגעים החשוכים יותר - הזדהות עם רפש. חנק והצטמקות. קוץ במדבר יבש. דוקר (ואין מי שידקר) ומתלקח (ואין מי שישרף)...
בנשיפה יוצא בכי

שוב נשימה
יד על הרחם, יד על הלב
מסתכלת קדימה בעיניים עצומות לרווחה
אני בדרך, וכל יום עושה עוד צעד
ואין חוויה בחיים האלו שאני יהירה מידי להתנסות בה. (תודה)
אני אדם חדש וכל זמן חדש מביא איתו מצב אחר
האישיות שלי אינה תלוייה בפרטנר שבחרתי עכשיו או בעבר, ואין דרך קבועה מראש שאני חייבת ללכת בה.
אני יכולה לאחד את הצרכים שלי עם הצרכים של המשפחה שאבחר ליצור בחיי
אני יכולה לחיות את חיי בצורה שונה מבעבר.
אני חופשייה להיות מי שארצה
חזקה, ענקית, עצומה, אינסופית, עדינה, נעימה, ורוחמת
אני משחררת את עצמי, להיכנס לכל חור רגשי ותודעתי שעולה על רוחי, בכל שלב,
ויודעת שאחזור כי אני קשורה בחוטי אהבה למקום הכי גבוה וטהור. לבחירה.
וכל תודעה, תודה.

מי שנולד הרוויח,
ומי שלא, יודע למה. ובהצלחה לכולנו.

מי שנולד הרוויח,
ומי שלא, יודע למה. ובהצלחה לכולנו.

כתבת כל כך יפה !
נמצאת בעצמי במקום הכואב הזה...
אומרת לו תודה שבחר לעבור את המסע בתוכי,דרכי.
משחררת...

אני ממתינה להפלה טבעית שתתרחש כבר יותר כחמישה שבועות (עכשיו בשבוע 11 והעובד לא התפתח משבוע 6.5) והיא טרם התרחשה.
קראתי שוב ושוב את כל הדפים העוסקים בהפלות [תודה לכל הנשים שחלקו - קשה לדמיין איך הייתי מרגישה לולא יכולתי לקרוא מחוויותיכן] וכן דיברתי עם שרהלה המיילדת שמלווה הפלות טבעיות, ממנה הבנתי שזה יכול לקחת זמן רב והייתי שמחה לשמוע מנשים כמה זמן חיכו - אם בחרו שלא לבצע גרידה ולסיים באופן מלאכותי. לא מצאתי בסיפורים השונים תיאורים של המתנה כל כך ממושכת... זה פשוט הולך ונהיה קשה יותר להמתין ויש תחושה של חולשה של הגוף ו"תקיעות" גדולה, שלא לדבר על ה"תקיעות" ברגשות. אשמח לשמוע [רגע לפני התייאשות ובחירה באופציה הלא מושכת בכלל של גרידה] תודה!
אם העובר הפסיק להתפתח בשבוע 7 יש לך אופציה אחרת חוץ מגרידה - ציטוטק. זה כדור שמכניסים לצוואר הרחם שמעודד התכווצותו (וכתוצאה פתיחה והפלה). בעיקרון, אין צורך במכשור ואם הכל הולך חלק אז ההפלה מסתיימת תוך 24-48 שעות. אני עשיתי בשערי צדק. הכניסו לי את הכדורים ושלחו אותי הבית "לחופש" למרות שהייתי מאושפזת באופן רשמי. בשלב מסוים היה דימום כבד עד כדי הצדקת חזרה למיון נשים. היו דיבורים על גרידה בכל זאת אבל הרופאה כיבדה את רצוני והסכימה לחכות. צוואר הרחם נפתח מעצמו והיא הוציא (עם כף תאמיני או לא) חומר הריוני. קצת אחר כך הדימום הואט משמעותית וחזרתי הביתה להתאבל בסביבה מוכרת.

אם חשוב לך המהלך הטבעי אז כמובן זה לא רלוונטי. אבל אם כמוני את לא רוצה התערבות כירורגית (יש לי תוכניות נוספות לרחם שלי ולא סמכתי על הרופאים שיכבדו אותו למען האמת) זו פשרה לא רעה. החוויה לא נעימה (אבל אני לא משערת שהפלה זו חוויה נעימה במיוחד בכל מקרה) אבל לא טראומטית (במקרה שלי בכולופן).

מרוקנת - תודה רבה!
אכן, הבוקר כבר התייאשתי מההמתנה הארוכה להפלה טבעית ונסעתי להתאשפז בשערי צדק - הרופאה הציגה בדיוק את הטעמים שלך לעדיפות של הציטוטק על גרידה במיוחד שמעולם לא ילדתי ושיכענה אותי (לפני כן חשבתי שעל מנת לא למשוך את התהליך עוד זמן ולהשתגע במחשבות אולי עדיפה הגרידה כי היא מוחלטת ומיידית). אז כרגע אני באותו נוהל כמו שלך: כרגע בבית ומחכה שהדימום יתחיל (כבר עברו כמעט 6 שעות מאז הכנסת הכדורים).
איך הבנת שהדימום כבד מדי? בינתיים משום שלא התחיל יש לי מחשבות (קצת הזויות) שגם עכשיו הגוף שלי לא יסכים לוותר על ההריון (היום בא"ס התברר כי הרחם ממשיך לגדול כרגיל ועל פיו באמת נראה שאני בשבוע 12 כבר אפילו שהעובר ללא דופק ובגודל של שבוע 6).
תודה, וכמובן אשמח לכל פרט שיהיה לך כוח לספר עליו, יש בכך הקלה גדולה לדעת מה צפוי וכיצד אחרות חוו את התהליך!
אני הייתי במצב דומה לשלך, וגם הרחם גדלה והייתה מלאה בנוזלים, בזמן שהעובר לא התפתח.
דבר ראשון מכל הלב hug
זה לא קל בשום מצב.
בפעם אחת חיכיתי להפלה טבעית שקרתה בסוף בשבוע 13 אבל לא הייתהמלאה, היה דימום אבל לא המון, ולוותה בכאבים אדירים עד שבסוף הלכתי לבית חולים ועשו לי גרידת ניקוי.
בפעם השניה שזה קרה הלכתי להפלה בגרידה ישר.
מה שחשוב בעיני זה התהליך הפנימי שעושים תוך כדי ההפלה, לכבד את התחושות שלך, לכבד את הקושי, התקיעות, החוסר אונים, לאהוב את עצמך, לסלוח לעצמך אם יש צורך,
לעבד רגשית
לאהוב את עצמך עוד
להיפרד מהנשמה של העובר שאולי עוד מרחפת סביבך, להקשיב לה אם יש לה מה לומר (גם אם נראה לך שאת רק מדמיינת...), מה הייתה מטרת הביקור שלה, מה היא באה ללמוד, מה היא באה ללמד...
שיעבור בשלום hug
נטע, תודה!
מצבי הנפשי הולך ומתדרדר כי אפילו הציטוטק לא השפיע (כל כך הזהירו אותי מהכדור הזה - ואצלי - אפילו לא טיפת דם אחת, רק קצת כאבים).
מחר אלך לקבוע תור לגרידה. אני כל כך מבינה למה בחרת בפעם השנייה לסיים זאת מיידית - אפילו שזה היה נשמע לי לפני חודש מוזר: השבועות האחרונים נראים כבר כסיוט מתמשך. בפעם הראשונה מזה זמן רב אני מרגישה שנכפית עליי תחושה של הבחנה בין הגוף לנפש/מוח/תודעה - ברור לי שאין כאן הריון אבל הגוף מסרב להבין ומתנגד לכל נסיונותיי.
אני יודעת שכבר צריך להעביר את דברי לדף מתאים יותר, לא יודעת בדיוק איך עושים, אבל "הפלה טבעית" כבר לא תהיה במקרה שלי, לצערי. אעדכן בסוף הסיפור (שיגיע כבר...) למען קוראות אחרות...
הי בוששת.

מצטערת על העיכוב בתשובה ולא יודעת אם עדיין רלוונטי ובכל זאת:

הדימום הרגיש "כבד מדי" שמצאתי את עצמי מחליפה פד כל 10-15 דקות, זה כבר לא הרגיש כמו מחזור כבד אלא כמו זרימה חופשית למדי של דם ומה שהגדירו לי אחר כך "חומר הריוני".

בעיקרון הדימום של התחיל חלש - כאבים נסבלים (אני שונאת כאב אבל אפילו באקמול לא חשתי צורך) וחתיכת רקמה די גדולה (קצת יותר מגודל אגרוף) ועבה שנפלה מתוכי לשירותים. רופאה שהתייעצתי איתה חשבה שהיה לי מזל והכל נגמר אבל זו היתה רק ההתחלה. הכאב התגבר אבל באמת ששני אדוויל טיפלו בו יחסית יפה (אגב אם זה נעשה קשה יותר למדתי טריק באותה הזדמנות - אדוויל ואקמול זה לא אותו חומר אז אמנם צריך לחכות 4 שעות בין אדוויל לאדוויל אבל אקמול אפשר לקחת גם שעתיים אחרי האדוויל וכך ע"י החלפה אפשר לקחת משכך כאבים כל שעתיים). ואז כאמור, התגבר הדימום, והתגבר, והתגבר, ובשלב מסוים רק להיות במקלחת עזר אבל זה קצת הפחיד את אמא שלי שבאה להיות איתי, אז יצאתי. אני חושבת שהלכתי למיון קצת בגלל היפוכונדריה וקצת בגלל שחשבתי שהם יוכלו לעשות משהו כדי לעצור את הדימום שנעשה מטריד ברמה הפונקציונאלית (למרות שהם בהחלט שמחו שחזרתי וכאמור, דנו בצורך להתערבות, אבל אני חשתי ברטרוסםקטיבה שיכולתי לעבור את זה גם בלי ההתערבות המינורית שכן היתה).

אני כן יכולה להמליץ למצוא את הפדים הכי הכי הכי ע-ב-י-ם. כל הפדים המודרניים המוצלחים מאד ביום יום ולא מפריעים לתפקוד - גם לא מתפקדים מי-יודע-מה בנסיבות "הפלתיות" וגם המיועדים לשימוש בימים הכי כבדים וכולי לא ממש עומדים בפרץ. צריך old school...

ועל מקלחת - שעוזרת לכאב ומנטרלת את הצורך להתעסק עם הדביקות והלכלוך והחלפת הפדים והבגדים וכולי.

ועל אמא טובה בסביבה והמון תה חם.

<חיבוק גדול ומפוקק עצמות>

ואם מעניין אותך: סיפור ההפלה שלי: עוד_סיפור_הפלה?. אגב - הכתיבה עזרה לי - לעכל, להתמודד, לשפוך.

אני מצטערת - התכוונתי לכתוב בראש הפוסט שלי ושכחתי - אם המנה הראשונה של הכדור לא עוזרת - מנסים עוד אחת! לפעמים לוקח לו זמן להשפיע ולפעמים צריך מינון יותר גבוה - לא חייבים ללכת ישר לגרידה!
תודה! אבדוק מחר בביקורת אצל הרופאה, אבל אולי במקביל כבר אקבע תור לגרידה שמקסימום ואבטל אם עוד מנת כדורים תעבוד, פשוט מרגישה כי יש התנגדות כל כך גדולה של הגוף להיפתח ולשחרר (התנגדות שלי בעצם - אם לא מפרידים ביננו) שאולי וגרידה היא הדבר היחיד שיעבוד (כמובן שנחרדת מאד לגורל צוואר הרחם שלי!)...

קראתי את הסיפור שלך, מאד מאד מזדהה עם מה שעבר עלייך ומקווה שאת בטוב היום. אני מדברת הרבה על מה שקורה ואולי גם לכתוב זה רעיון טוב - אולי כשאהיה "אחרי", כשאוכל להצליח לייצר נרטיב קוהרנטי לעצמי, בינתיים פשוט כל שנייה עומדת בפני עצמה...

קישור | העבר | מחק אינפורמציה (05.01.2011 17:48):
עוד דבר חשוב שקשר לגרידה שלא זוכרת אם נכתב כאן - למינריות - נרות שמכניסים לפני גרידה כדי להרחיב באופן פחות טראומטי את צוואר הרחם - תתעקשי על זה!

ולשאלתך, אני בטוב היום. בזכות השיח איתך קראתי את הסיפור של עצמי שוב אתמול וגיליתי שהכאב התעמעם מאד, אני במקום אחר (והריוני בשעה טובה) בחיים שלי. אני יכולה להבין שברגע זה כל שניה נראית כמו נצח מתסכל וכואב ואבוד וחסר תוחלת אבל מניסיוני הדל למדתי שהזמן באמת עובר בסוף. ולטובה.

<חיבוק והמון אהבה והזדהות>

אינפורמציה היא אני ממחשב אחר...
למינריות - נרות שמכניסים לפני גרידה כדי להרחיב באופן פחות טראומטי את צוואר הרחם - תתעקשי על זה!

אחרי 2 סיבובים של ציטוטק, יכול להיות שכבר לא יהיה צורך.
אז להתעקש בהתאם לצורך.

hug

חזרתי הביתה, אני "אחרי"....
הלכתי ביום רביעי לקבל עוד מנת ציטוטק ולקבוע "שיהיה" גם תור לגרידה. רופאה נחמדה הבהירה לי שהנסיבות - עובר גדול מדי וציטוטק שלא השפיע בכלל במנה ראשונה של 800 מ"ג - אינן נסיבות שניתן לחשוב שמנה נוספת של ציטוטק תועיל בהן ועל כן כדאי לקבוע תור לגרידה. בכל מקרה היא היתה נחמדה ונתנה לי עוד שני כדורי ציטוטק שאשים בעצמי כמה שעות לפני הגרידה כי בשערי צדק באמת לא עושים למינריה להפלות בשלב כזה (הם רק עכשיו למדו על התהליך מרופא שעבר אליהם מאסף הרופא וזה עדיין משמש מקרים של הריון מתקדם יותר).
היו לי הרבה חששות שמזה שגבר יבצע את הגרידה אבל הרופאה של יום שני כבר אמרה לי שאין מה לדאוג כי "כל המתמחות הן נשים" - זו היתה נחמה במישור המגדרי אך בהחלט לא במישור המקצועי ולכן החלטתי ללכת לשר"פ וביקשתי את דר שיה לאחר שקיבלתי עליו מספר המלצות. מאותו רגע הכל התנהל מאד מהר וכבר באותו היום, יום רביעי, שלשום, התקיימה הגרידה בחמש אחר הצהריים. זו היתה חוויה קשה נפשית אך הרופא היה מאד מוצלח גם בגישה שלו אלי וגם בביצוע (אני ללא דימום כעת - מדהים). נראה לי שאקבל את עצתך מרוקנת/אינפורמציה happy ואכתוב את הסיפור מההתחלתו ועד לסיומה של הפרשה, במובן הפיזי כמובן. תודה לכל מי שענתה והוסיפה, כשהייתי בבית הדף הזה היה מקור של תמיכה. שבת שלום ואשלח בקרוב הפנייה לסיפור המלא...
hug
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות......הדף הזה עזר לי מאוד, עד לפני שבועיים - שעברתי גרידה.
בשבוע 11 לא היה דופק (לכל אורן חיי ההריון) וקבעו לי תור לגרידה.
הגעתי לבי"ח סורוקה ביום רביעי לבדיקות, ויום למחרת אשפוז יום.
בערך שעה וחצי לפני שיצאנו מהבית לכיוון בית החולים דיממתי ברמות שעמדתי במקלחון והתחלתי לצחוק מההלם.
הייתי לבד בבית, בעלי הלך לקנות כמה דברים, ואני - מדממת בצורה מזעזעת בבית.
לא ידעתי מה לעשות, איך אסע לבית החולים? אכתים את הרכב? הדימום היה פשוט כמו שיבר פתוח בחוזקה. ממש כך.
(עם גושים , קרישי דם, כמו שבנות אחרות כאן ציינו). סליחה על התיאור.
לקחתי כמה מגבות (אחרי שזרקתי לפח 10 שהיו כבר מוכתמות), בנוסף לתחתונים+פדים
וכאילו עם חיתול נסענו לבית החולים במרחק של 40 דקות נסיעה.
שם התעלפתי ואושפזתי אחרי הגרידה בגלל אנמיה וכל הדם שאיבדתי...
זו לא הייתה חוויה טראומטית עבורי (הגרידה שלעצמה), חוץ מהדימום המחריד, התביישתי כ"כ, בדרך מהחנייה לאשפוז יום דיממתי, ונפל גוש דם ענק על הרצפה, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, וכך גם בעלי. מה יכולתי לעשות? אם היה חיתול- הייתי שמה.....זה מה שאלוהים קבע, אין לי על מה להתאבל, ממשיכים הלאה עם כל הכאב(וזהו הריון ראשון).

שאלתי אליכן בנות יקרות היא כזו - האם קיים סיכון להיכנס להריון לפני המחזור הראשון שאחרי הגרידה? מכל מה שקראתי, אין סיבה לחכות, רק מציינים "רצוי לחכות". אך מהי הסיבה?
תודה לכן....
בשורות טובות

אני לא זוכרת מה הסיבה שאומרים לחכות אבל אם להתיחס לסיפור שלך, נראה שהגוף שלך צריך להתאושש מהחוויה. הוא עבר הריון ואחריו איבוד דם מאסיבי.
הריון הוא תהליך שרצוי לעבור בגוף בריא וחזק עם משאבים מספיקים בשביל לחלוק עם עובר.
קחי לך זמן להתחזקות והתאוששות לפני שאת מתחילה מחדש.
hug
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני כבר רוצה להתחיל, אבל יודעת שאת צודקת ...........תודה יקירתי

שלום לכולן!
בסוף ספטמבר הפסקתי גלולות בתקווה להכנס להריון,
בניגוד לכל הציפיות בחודש שלאחר מכן המחזור איחר וב4.11 ביצעתי בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית.
אחרי ההתרגשות הרבה, ביום שלמחרת החלו אצלי כאבי בטן חדים ודימום קל, לאחר שיחה עם הרופא הבנתי שהדימום הוא נורמטיבי,
אך כשהוא התחזק החלטתי לגשת למיון. כשהגעתי לשם הדימום כבר היה חזק מאוד ובבדיקה חוזרת התברר כי זו הייתה הפלה טבעית, נראה כמו הריון כימי.
החודש החלטנו לנסות שוב, לפי החישוב הביוץ אמור היה להיות ב19.11, אבל אי אפשר לדעת בדיוק מכיוון שלא מזמן הפסקתי גלולות ובגלל ההריון שנפל בחודש הקודם.
מסיום הוסת אנו מקיימים יחסים בשיטת היום כן יום לא. ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושה זהה לזו שחוויתי אחרי הביוץ בחודש שעבר. עייפות, סחרחורות ורגישות וגדילת השדיים.
האם ייתכן שנקלטתי שוב וכבר אני חשה בתופעות? האם בככל קיים סיכוי להקלט לאחר הפלה טבעית?
האם בככל קיים סיכוי להקלט לאחר הפלה טבעית?
בוודאי.
כמו גם אחרי גרידה.
אני חודש אחרי ההפלה הטיבעית הייתי בהריון ממנו נולדה בכורתי הנפלאה.
ושבועיים אחרי הגרידה נכנסתי להריון ממנו נולדה הקטנטונת שלנו.
יכול להיות שבשלב כל כך מוקדם אני כבר מרגישה תופעות כמו עייפות וסחרחורות?
אני אמורה לקבל את המחזור הבא ב5.12
שעבר ההרגשה שלי הייתה נכונה ואכן הבדיקה הביתית הראתה שאני בהריון,
לצערי הרב יום אחרי הבדיקה ובעיצומה של ההתרגשות בבית החל דימום קל שנהיה כבד ובבית החולים הבנו כי מדובר בהפלה טבעית.
הדימום התחיל ב5.11
מאז נבדקתי אצל רופא שראה שהכל תקין והרחם נקי ואמר שאפשר להמשיך לנסות.
האם אפשרי להכנס להריון אחרי אחרי הפלה טבעית?
בבדיקת ביוץ ביתית שערכתי ראיתי היום שני פסים ברורים, היום הוא היום ה18 מהיום הראשון לדימום , האם זה הגיוני?
האם ניתן לסמוך על הבדיקות האלה?
תודה על התמיכה!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות ......אני לפני חמישה ימים עברתי ניתוח תסביב שחלה וגרידה.
בבדיקה אל רופא הנשים עקב הכאבים החזקים של תסביב השחלה גילה הרופא הנשים שאין דופק לעובר.
הייתי בשבוע 13 והעובר היה מתאים לתשע שבועות,
אני ובעלי היינו בהלם הרופא שלך אותנו ישר למיון....
שם בבדיקות נוספות אכן אמרו שבאמת אין דופק לעובר וישר ניכנסתי לניתוח של שעתיים
שלא נדבר על הכאב העצום וההובדן
אני חשה עדין בכאבים מהניתוח ורציתי לדעת האם יש עוד נשים שחוו את המקרה שלי תודה.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לפני שנה וחצי עברתי הפלה טבעית בשבוע ה12 הלכתי לשקיפות עורפית והרופא הודיע לי שהעובר ללא דופק ונעצר בשבוע 8 התאכזבתי וההיתי מלאת עצב יש לי 3 ילדים שילדתי בלידה רגילה ועים הריון תקין מאז אני מתה לעוד תינוק אבל משהו פוחד בתוכי וחושש מה שגורם לי לא ליצור מגע מיני.אני רואה נשים בהריון ומשתגעת מאיפה יש להן את הכוח להריון רביעי וחמישי ואני שוכחת שגם לי היה רצון וכוח עד ההפלה הארורה הזאת שפשוט שיתקה אותי אם יש למישהי עצה איך לטפל ולהתגבר על החסימה הזאת אשמח שתעזרו לי.

לפניי שבועיים עברתי הפלה וגרידה. מישהי כאן יודעת מתי מותר לי לחזור לעשות ספורט?
לדעתי אחרי מחזור ראשון שתקבלי את יכולה לחזור לכל מה שהיית רגילה אליו לפני ההריון... או לפי ההרגשה שלך... אם את מרגישה חזקה מספיק....
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום לכן..
ב11 לינואר היה המחזור האחרון שלי ובעשירי לחודש הזה עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית אחרי שלושה ימים קמתי בבוקר וראיתי על התחתונית כתם חום ואז התחלתי לדמם התקשרתי לרופא המשפחה שלי והוא אמר לי לבוא לעשות בדיקות דם לוודאות שזה באמת הריון..בדרך הביתה קניתי שוב בדיקה ביתית וגם היא יצאה חיובית..בערב הלכתי לגניקולוג שהסתכל בתוצאות של הבדיקות דם ואמר שאומנם רואים הריון אבל הבטא מאוד נמוכה הבטא היתה 56 משהו כזה הוא הכניס לי אולטרסאונד ואמר שהוא לא רואה כלום ובסוף אמר שהוא חושב שהייתה הפלה טבעית אבל שום דבר לא מאה אחוז..לחזור לעשות בדיקת דם בעוד יומיים..
עכשיו אני כבר כמה יימים שוברת את הראש מזה יכול להיות כי אמרו לי שבדרך כלל אחרי הפלה יוצא ממש זרם של דם ואצלי יש ממש קצת אני לא ממלא שני פדים בייממה ממש כמו מחזור רגיל אצלי וגם שמעתי על מלא נשים שהיו בהריון והיה להם מחזור..אבל עדיין למה הבטא כלכך נמוכה יכול להיות שזה היה ביוץ מאוחר ואני רק ממש בהתחלת ההריון?ולמה באולטרסאונד לא ראו כלום?גם במקרה של הפלה יש אאיזשהוא סימן באולטרסאונד?אני כבר לא יודעת מה לחשוב זה הריון ראשון שלי ונכנסתי ממש לדיכאון כששמעתי מהרופא שרוב הסיכויים זאת הפלה טבעית אם משהי יכולה לעזור לי אני מאוד ישמח תודה רבה!..:)

הי שני,
ככל הנראה מדובר בהפלה מוקדמת מאוד, שהתרחשה עוד לפני שההריון התפתח למעשה. לכן לא רואים כלום באולטרסאונד וגם הדימום לא שונה מווסת רגילה.
הפלה כזאת נקראת הריון כימי (להבדיל מהריון קליני. זאת מכיוון שלא רואים ממצא קליני בא"ס, אלא רק ממצא כימי - בטא - במעבדה) והיא נפוצה מאוד.
הרגשת הדיכאון שאת חווה לגיטימית ביותר hug-sad
אבל רוב הסיכויים שיהיה בסדר בפעם הבאה.
אין צורך לחכות ואפשר לנסות להיכנס להריון מיד בביוץ הבא.
בהצלחה hug
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אין סיכוי שהבטא תכפיל את עצמה בימים האלה ? שמעתי על מלא מקרים מהמשפחה של בעלי שרוב הבנות היו מקבלות מחזורים רגילים במשך ההריון ובגלל זה חשבתי שאולי אצלי זה גם ככה כי אמא שלי גם עברה הפלות היא אמרה לי שכשיש הפלה אני אמורה להרגיש אותה ויוצא גושים גדולים שאני אמורה להבחין בהם וכאבים לא רגילים ובטח שדימום מאוד חזק ואני לא הרגשתי שום דבר מאלה חוץ ממחזור ומין קרישי דם כאלה נורא נורא קטנים..ובקשר לאולטרסאונד אני בסך הכל שבועיים בהריון אני לא חושבת שיכולים לראות משהו באולטרסאונד..אני כלכך מקווה שיש סיכוי שההריון הזה כן ימשיך..כמו שהרופא נשים של אמא שלי אמר יכול להיות שהיה לי ביוץ מאוחר ולכן לא ראו כלום בא"ס והמחזור הגיע כי זה הריון ראשון והגוף עוד לא מבין מה קורה
אשמח לשמוע שיש עוד תקווה קטנה בכל זאת לא סתם הרופאים אמרו לי לחזור על הבדיקה או שכן?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני קוראת פה את התגובות ופשוט יורדות לי דמעות לבד בחיים שלי לא חשבתי שזה כלכך קשה לאבד הריון :(איזה עצוב

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

ועוד שאלה אחרונה במידה וזאת באמת היתה הפלה המחזור איחר לי ב3 ימים אני חושבת שהמחזור הזה יהיה רגיל זאת אומרת אני יכולה לחשב רגיל ימי ביוץ וכו' או שצריך לחכות שהגוף יתאושש ?

אין סיכוי שהבטא תכפיל את עצמה בימים האלה ?
יש סיכוי. בגלל זה כתבתי "ככל הנראה". ובגלל זה הרופא הנחה אותך לחזור על בדיקת הדם עוד יומיים.

יכול להיות שהיה לי ביוץ מאוחר ולכן לא ראו כלום בא"ס
בדיוק.

והמחזור הגיע כי זה הריון ראשון והגוף עוד לא מבין מה קורה
ככה אמר הרופא? מוזר. אין קשר להריון ראשון או להבנה של הגוף. יש נשים שיש להן דימומים ויש נשים שאין להן. זה גם יכול להשתנות מהריון להריון אצל אותה אישה (כשהדימומים יכולים להופיע דווקא בהריונות חוזרים ולא בהכרח בראשון)

שכשיש הפלה אני אמורה להרגיש אותה ויוצא גושים גדולים שאני אמורה להבחין בהם וכאבים לא רגילים ובטח שדימום מאוד חזק
זה נכון בהפלה קלינית, כשיש שק הריון ו/או עובר.

ועוד שאלה אחרונה במידה וזאת באמת היתה הפלה המחזור איחר לי ב3 ימים אני חושבת שהמחזור הזה יהיה רגיל זאת אומרת אני יכולה לחשב רגיל ימי ביוץ וכו' או שצריך לחכות שהגוף יתאושש ?
אם זו אכן הפלה של הריון שלא הספיק להתפתח כלל, אפשר להתייחס לזה כאל וסת רגילה.

אני קוראת פה את התגובות ופשוט יורדות לי דמעות לבד בחיים שלי לא חשבתי שזה כלכך קשה לאבד הריון :(איזה עצוב
hug-sad

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

יופי הבנתי הכל באמת..אני ילך מחר לעשות שוב בדיקת דם למרות שקראתי על ההריון הכימי ובאמת ככל הנראה זה מה שקרה אצלי
אבל בכל זאת כמו שהרופא אמר שום דבר לא מאה אחוז ובאמת צריך לבדוק..
באמת תודה לך מצד אחד העלת בי תקווה שיכול להיות שזהו הריון רגיל
ומצד שני חיזקת אותי בזה שלימדת אותי מזה הריון כימי כי עד עכשיו לא ידעתי כלום ולא הבנתי מה קורה לי..תודה רבה פעם הבאה אני יבוא עם תוצאות נקווה לטוב בעזרת ה'!:)

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני בסך הכל בת עשרים ואני נשואה 5 חודש בגלל זה אני לא כלכך מבינה בזה

זה בסדר, גם אני לא הבנתי מה זה כשזה קרה לי, למרות שהייתי בת 27, נשואה 5 שנים ואמא...

hug

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

את חושבת שקרה מקרה כמו שליי שהסתיים בהריון תקין?
ומזה הריון מחוץ לרחם זה הריון שצריך להפיל או מה?

את חושבת שקרה מקרה כמו שליי שהסתיים בהריון תקין?
מקרה כמו שלך - את מתכוונת לבטא נמוכה, א"ס שלא רואים בו כלום ודימום?
אני בטוחה שכן ואפילו הרבה, כי המון המון הריונות מתחילים בבטא נמוכה וא"ס שלא רואים בו כלום (בעיקר אם בודקים פחות משבועיים אחרי הביוץ), וגם הרבה הריונות מתחילים בדימום.
אבל אני חושבת שיותר מקרים כאלה מתבררים בסופו של דבר כהריונות כימיים.

ומזה הריון מחוץ לרחם זה הריון שצריך להפיל או מה?
זה הריון לא תקין, שמשתרש מחוץ לרחם - ברוב המקרים בחצוצרה - ושעלול להיות מסוכן מאוד אם לא מטפלים ומניחים לו להתפתח.
זה די נדיר (יחסית).
(את יכולה לקרוא עוד בהריון_מחוץ_לרחם?.)

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני שואלת כי התופעות של ההריון עדיין נשארו לי בחילות כאבי גב שדיים כואבים צרבת במיוחדדד במיוחד בשעות הערב והלילה ובאמצע הלילה אני מרגישה פתאום שאני מתה מחום ואין לי אוויר אין לי חשק לאכול אוכל אני כבר כמה ימים עם חשק רק לקורנפלס חח בעלי קנה השבוע 5 קופסאות וחשק למתוק אבל בהחלט ששמעתי שיכול להיות הפלה אז התחושה שיש משו בפנים ירדה אבל התופעות נשארו

אי אפשר להסיק מהתופעות על תקינות ההריון.
אבל הלוואי hug
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אלוקים גדול הכל בידיים שלו..נקווה לטוב
ואת לא מתארת לעצמך בכלל כמה את עוזזרת לי תודה לך מכל הלב כנראה שמחר אני כבר יגע עם תוצאות ובערת ה' יהיו חיוביות:)

אמן.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

טוב אז ככה מה שאמרת באמת נכון זה כנראה היה הריון כימי ראיתי את הבדיקות בטא שלי בלי ביקור רופא
הבטא הייתה ביום שני 58 והיום יום חמישי היא ירדה ל 4.7 מה אני צריכה לעשות עכשיו?שמעתי שיוצא עם המחזור זה נכון או שאני צריכה שוב ללכת לבדיקות תאמיני לי נמאס לי כבר כל יום להיות בקופת חולים..
ועוד משהו אמא שלי אמרה לי שעכשיו אני ידמם חודש בגלל ההפלה זה נכון?כי לרוב כשקראתי על הריון כימי ראיתי שההפלה היא פשוט מחזור ומלא נשים שהיה להם הריון כימי והם אפילו לא ידעו שהמחזור שלהם זה הפלה...בקיצור מה אני צריכה לעשות עכשיו?!?!?
ותודה על העזרה יעל תדעי לך שנורא עזרת לי ובאמת שאני יותר רגועה ובכלל בכלל כבר לא עצובה שזה נפל...ההפך אני יודעת שאין לי בעיה ואני יכולה להקלט וכל החיים לפני ברוך ה' עם הבעל המקסים שלי:)

הי שני,
אין צורך ללכת לבדיקות. בטא מתחת ל-5 = אין הריון.
אמא שלך טועה, היא מדברת מניסיונה עם הפלות קליניות בשלבים מאוחרים יותר שבהן היה שק הריון / עובר.
דימום של הפלה כימית היא בדר"כ כמו וסת. בעיקר שהיה לך איחור רק של 3 ימים, כל הסיכויים שתדממי כמו בווסת רגילה.
מה את צריכה לעשות עכשיו?
לתת לעצמך להתאבל אם את מרגישה צורך. אני שמחה לשמוע שכרגע את לא עצובה. בכל מקרה, תני לעצמך לגיטימציה להרגיש כל דבר שעולה לך.
מעבר לזה - שום דבר מיוחד. מבחינה פיזית את יכולה להתייחס לזה כאל וסת בכל מובן.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הבנתי..אוקי תודה רבה לך יעל:)עזרת לי המוןןןן

שלום לכולן...
איזה מזל שהדף הזה קיים! מקבלת מכן המון כוחות להמשיך...שלשום עברתי הפלה טבעית בשבוע שמיני. הייתי אצל הרופא וראיתי בבדיקת האולטרסאונד שהרחם שלי ללא שק הריון...רגע שגמר אותי נפשית למרות שידעתי בתוכי שזה נגמר. לפני הבדיקה כבר ראיתי שהדימום מתחזק ויוצאים לי גושים רבים...אחרי הבדיקה כבר ראיתי בבית שיצאה לי חתיכה מוזרה עם חלקים לא ברורים ועם חוט מלופף ומוזר...לא ברור לי איזה חלק זה אמור היה להיות. היום אני עדיין מדממת עם קרישי דם ולא מעוניינת ללכת לעשות גרידה למרות שקיבלתי הפנייה מהרופא שציין שצריך להוציא את כל החומר ההריוני שנשאר אבל אני מעדיפה לתת לטבע לעשות את שלו ולבדוק בעוד כמה ימים אם הכל יצא. האם אתן יודעות כמה זמן הדימום אמור להימשך? וכמה זמן אחרי כדאי להתחיל לנסות להיכנס להריון במידה וכל החומר ההריוני יוצא טבעי? הרופא אמר לי שכדאי לחכות שלושה חודשים אבל זה נראה לי מוגזם אין לי סבלנות לחכות למרות שזה קצת מפחיד שאם הגוף יקלוט מהר הריון ועדיין לא התאושש מההפלה יש סיכוי שתהיה הפלה נוספת ולא נראה לי שיהיו לי כוחות נוספים...יש לכן הצעות?
אלמוני-ת


איזה נשים חזקות וחכמות יש בדף הזה.. כל כך עוזר ומעודד לקרוא את הסיפורים שלכן... אני כרגע מאושפזת בבית חולים , שבוע 8 ללא דופק. לקחתי ציטוטק ב11 בבוקר , אחרי שעתיים התחילו לי דימומים קלים והתכווצויות , מקוה שיגמר מהר.. מה שמחזק אותי עד עכשיו זה הדף הזה.. תודה לכל אלו ששיתפו.

האם גם כשעושים הפלה עם ציטוטק אמורים לראות את הגושים המתוארים ???
היי בנות

שלשום גיליתי בשבוע ה-9 להריון שלי , שהעובר ללא דופק ולא מתאים לגודל של השבוע (מתאים לשבוע 6) וזאת שלפני שבועיים הרופא אבחן אצל העובר דופק.
ההרגשה באותו יום שגליתי קשה יותר ממה שאפשר לתאר ובכיתי בלי הפסקה.

זה היה הריון ראשון לא מתוכנן, וכל כך שמחנו אני ובן זוגי שזה קרה כל כך מהר והתחלנו לחכות בציפייה ליום הלידה שיגיע כבר.
בסופו של דבר בחדר המיון החלטתי על לקיחת הכדורים לאחר התלבטות מול הגרידה , זה קרה אתמול היו לי התכווצויות וכאבים חזקים וכבר אתמול התחילו הדימומים.
מחכה שכל זה יהיה מאחורי ושבע"ה ההיריון הבא יעבור בהצלחה ובשלום.
הדף הזה מאוד חיזק אותי ועודד אותי לדעת שלא רק אני עוברת את זה , ושזה די שכיח.
הייתי רוצה לדעת האם בעקבות ההפלה של ההיריון הנוכחי זה יכול להשפיע על ההריונות הבאים או שאין קשר?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מיט יקרה
צר לשמוע אבל יש צד טוב לסיפור - זה אומר שיכול להיות שהעובר לא היה בריא ולכן לא המשיך להתפתח. זה קורה יותר ממה שחושבים למעשה רק כמות קטנה של הריונות אכן מתגשמים במלואם.
האם את חושבת שהייתה סיבה להפלה? יש סיבות רבות אבל לפעמים הטבע פשוט עושה את שלו.
בדרך כלל אין השפעה על הריון נוסף אלה אם כן יש לך איזושהי בעיה ואת זה מתחילים לברר רק במידה וזה קורה שוב.
נראה שאין לך מה לדאוג

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

בנות יש לי שאלה, לפני 3 שבועות עברתי הפלה טבעית בשבוע 6 אחרי שבוע של דימום שהתגבר. קיבלתי במיון כדורי ציטוטק (לא עברתי גרידה). לא הרגשתי התכווצויות כואבות אבל מאז אני מדממת. הייתי אמורה לעבור אולטראסאונד כעבור 10 ימים כדי לראות שהרחם התנקה אבל בגלל שהדימום המשיך ביטלתי. כאמור מאז ההפלה עברו 3 שבועות של דימומים (4 שבועות אם סופרים גם את הדימומים שלפני ההפלה). האם תקין? לא בא לי ללכת לרופא שיבדוק אותי שוב. שבעתי מזה בזמן שעברתי את ההפלה. בנוסף האם אתן יודעות תוך כמה זמן אני אמורה לקבל מחזור רגיל (אנחנו משתוקקים לנסות שוב כמה שיותר מהר).

היי שירי

עברתי את אותו תהליך ממש לפני כמה שבועות ו,עברתי את הביקורת פעמיים וקיבלתי את הכדורים של הציטוטק במיון נשים עד שהרופא אישר לי בפעם השלישית שאין צורך בגרידה.
לכן רצוי שכן תלכי לביקורת לראות שהרחם נקי והכל מאחוריך , מהמלצות של כמה רופאים לפני שרוצים להיכנס שוב להריון , רצוי לחכות לפחות מחזור אחד לתת לגוף ולרחם להתנקות.
את המחזור את אמורה לקבל תוך 4-6 שבועות מסיום הטיפול.
בהצלחההה!!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הי מיט, לא הבנתי קיבלת 3 פעמים ציטוטק? כמה זמן עבר מאז ההפלה ועד שהדימום הסתיים כי אני עדיין מדממת אז אני לא חושבת שיש טעם להיבדק עד שהדימום יפסק אלא אם כן משהו לא בסדר בזה שאני עדיין מדממת???

לא , שגיליתי שלעובר אין דופק אמרו לי במיון לבחור בגרידה/כדורים-בחרתי בציטוטק , בשלב ה-1 נתנו לי את הכדורים חזרתי לביקורת לבדוק שהכל תקין, שחזרתי אמרו לי שיש צורך במנה נוספת של ציטוטק, בפעם השלישית שבאים לביקורת אם זה לא מסתדר אפילו שיש עדיין דימומים יש צורך בגרידה, למזל שבאתי לביקורת אמרו לי שאין צורך בגרידה ושהכל הסתדר.
לכן כדאי לך ללכת להבדק ולהתייעץ עם רופאר שמבין כי הדימומים לא אמורים להמשך כל כך הרבה זמן.
היי בנות , עד היום לא הבנתי למה נשים לוקות כל כך קשה את ההפלות שלהן , הרי אם משהו לא יתפתח זה אומר שהגוף זיהה בעיה ופתר אותה כבר בשלב מוקדם .
אתמול נודע לי סופית שאני עוברת הפלה טביעת
( אני בשבוע 6 ) מאז אני לא מפסיקה לבכות , הצער פשוט ממלא את כל הגוף , זה כמה פרידה מחלום , תקווה , אושר ,וכל מה שהיה חשוב לי בזמן האחרון
ההריון הזה באה אחרי כל כך הרבה חלומות על הורות , אחרי ציפיה כל כך גדולה !!! אפילו לא יכולתי לדמיין לאצמי שזה יהיה כל כך כועב !!!!
אני ממש מקווה שאני וכל הבנות האחרות לא יצטרכו לעבור את הסבל הזה שוב
תהיו חזקות , אולי בפעם אחרת...
hug-sad
אמן !!! מאחלת לך לי ולכל הבנות שחוו את מה שעברנו הריונות בריאים ומוצלחיםםםם!!!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני כרגע גם עוברת הפלה "טבעית" (מושג ממש "מנחם") הייתי בשבוע ה7 .. זה ממש ממש טרומתי במיוחד עם זה הריון ראשון
אני מנסה לחשוב חיובי אבל זה ממש קשה ומתפללת שהריון הבא יהיה מוצלח

בשבוע 15 (שלם) גילו עובר ללא דופק, עכשיו אני משלימה שבוע 16, מחכה בפחד, במן חוסר אמונה שזה הולך לקרות, חוסר מוכנות, ובפחד האם אעמוד בזה פיזית ורגשית:
פיזית - אני מאמינה שכן, עברתי 2 לידות טבעיות ומאמינה בגופי ובגופה של כל אשה,
ריגשית והורמונלית - מזה אני מפחדת כי גם ככה בעלי וילדיי סופגים אותי בקושי רב, אני מפחדת להתרוקן מכוחות ושלא יהיה לי מאיפה להתמלא... וזה יצא על ילדי האהובים :(

וגיל העובר גם מטריד אותי...? הפסקת הדופק התגלתה בשבוע 15 (שלם) {17 שלם לפי וסת אחרונה, אבל לפי ביוץ ו-4 אולטרסונדים קודמים - 15 שלם

בנתיים אני לא בקשר עם אף גורם, מפחדת מהתנגדות... האם אני צריכה להיות באיזה שהוא מעקב?

האם טיפול בבי"ח הוא טיפול בציטוטק?

האם מבחינה הורמונלית זה משנה אם ההפלה טבעית, תרופתית (ציטוטק) או גרידה ?

אשמח לתשובות וגם לתמיכה...
}

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

תהיי חזקה כל נסיון הוא נסיון שניתן לעמוד בו והטיפול בבית חולים מהיר וללא כאבים (פיזיים)

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היום גרידה זה בעצם שאיבה

..
היי, אני בת 29 ואם לשני ילדים מקסימים. כעת בתהליך של הפלה טבעית בשבוע 5 לפי גודל שק ההריון. לפי ו.א אמור היה להיות שבוע 11! לא היה דופק עדיין אך מאד נקשרתי למה שהתפתח בתוכי. נקלטתי לאחר כ-8 חודשים של ניסיונות. כעת קשה לי פיזית הדימום מאסיבי מאד מלווה בגושים רבים בגודל של כחצי אגרוף מאתמול בצהריים. עכשיו כבר 5 בבוקר ואני לא מצליחה להרדם שוב. הקושי הנפשי גדול יותר. מקווה לאסוף את עצמי מהר ולהתכונן להריון נוסף, שיזכה אותי באוצר חדש!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

כל כך עצוב.... גם אני עברתי הפלה טבעית... הייתי אמורה להיות בשבוע ה12 והעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8... אחרי שכמעט 3 שנים ניסיתי להיכנס להריון,סוף סוף הצלחנו והיינו כל כך שמחים אבל הגיע היום הגרוע בחיינו...
מה לעשות,זה החיים....

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום בנות , כל כך מרגש לקרוא את כל מה שכתבתן, אני אמא בת 23 עם 2 בנים ונקלטתי להריון שלא כ״כ היה צפוי ובכל זאת הסתכלתי בטבלה הבינית וראיתי שאמורה להיות לי בת וכ״כ שמחתי וכאשר עשיתי בדיקת הריון ביתית יצא לי חיובי אבל מאוד חלש , וכאשר עשיתי את בדיקת הבטא יצא לי 128 ואני הייתי בשבוע 4 וכשבוע לאחר מכן חזרתי שוב על הבדיקה ויצא לי 31 כשדיברתי עם הרופא שלי הוא אמר שזאת הפלה ובעית ושתוך כמה ימים צריכים להיות כאבים ודימומים , כרגע עבר כבר שבוע וכלום, , מה לדעתכן צריך לפנות שוב לרופא או לחכות , וללטף את הבטן בהרגשה שעוד העובר איתי?

טוב לדעת שזה טבעי שאני מבואסת כי כולם מסביבי מתפלאים ואומרים לי שטויות לא קרה כלום או סימן שזה לא הזמן.ממש מעצבן ולא מעודד.אני בסיום תהליך של הפלה טבעית ונכון שיש לי ילדה מהממת אבל עדיין מבאס..
לא יכול להיות שלא קרה כלום
הרי קרה.
זה טבעי וחשוב ובריא לחוות את הצער.
להרגיש.
לי זה עזר יותר מהכל.
חיזוקים ממני.
הפלה_להרמה?
שאלה. אישתי עוברת הפלה טבעית שהדימום נמשך קרוב ל6 ימים .והיום הייתה ההודעה הרישמית שהיא הפילה. זה כן הלם מטורף כאב אבל אנחנו ממשיכים.. השאלה היא אם אין סיבוכים להמשך, ומתי אפשר שוב לנסות ?
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי האם אפשר לעשות הפלה בשבוע 31

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות רציתי לדעת אחרי כמה זמן מה הפלה הטבעית מקבלים מחזור?

בד"כ בין 4-6 שבועות אחרי.
תלוי באיזה שבוע הפלת, אם בשבועות מוקדמים ממש, ההפלה מגיעה כמו ווסת כמעט רגילה.
אני כרגע עוברת הפלה כל כמה זמן צריך לבדוק עם הבטא ירדה ואם זה שייך לדימום
ריכזתי כל המידע שאני יודעת על הפלה טבעית בבית פה:

http://www.limon100.com/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA/
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

האם פיטו פימייל וויטמיןcיכולים לעזור להפלה

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הי בנות,
אני יושבת כבר שעתיים בשירותים... עם צירים ודימום, דימום חזק..
כל השעתיים האלה אני נתמכת במחשבות על הקב"ה שעושה הכל לטובה, ורק מחכה שיראה לי את הטוב שבזה, נתמכת רגשית בבעלי האהוב שהגיע לפני פחות משעה מהעבודה, ונתמכת גם בפורום המדהים הזה!!
בשעתיים האלה הצירים טיפסו לעוצמות בלתי נסבלות, כשבעלי הגיע היתה סידרת צירים מטורפת ובסיומה השתחרר גוש ממש גדול, הרגשתי תחושת שחרור מסוימת, אפילו קצת צחקתי.. מאז היו צירונים קטנים, ועדיין יש מעט דימום ומעט גושים.

כל השעתיים האלה קראתי את הפורום הזה ועוד מידע באינטרנט, זה עזר לי להסיח את דעתי במעט מהצירים הכואבים ולנסות להתמודד איתם, לדעת שהקב"ה ברא את הגוף בצורה חכמה והגוף יכול לשחרר את מה שצריך להשתחרר (נעזרתי בתמצית צמחים ובמרתח עלים, ובכ"ז זו רק עזרה, והקב"ה נתן לגוף את היכולת להשתחרר..)
אני עדיין יושבת... עוקבת אחרי ההרגשה שלי והרגשות שלי. ומטפטפת מידי פעם...
הסיפורים כאן מחזקים ותומכים, ונראה לי שיגיע שלב שאכתוב גם את הסיפור שלי. ברוך ה' יש לנו שתי בנות מתוקות, וביניהן היתה לי הפלה, קלה יותר..
בתקוה ששורת הסיום בסיפור תהיי אופטימית ושמחה (עכשיו עולות לי הדמעות...)
תודה לכולכן!!
ושה' ישמור את כולנו וישמח אותנו!

רוצה לחלוק את סיפור ההפלה שלי....
http://bit.ly/1Py0SWs
הייי בנות איך ניתן חהשיג את כדור הציטוטק? האם צריכה לעבור ועדה בשביל זה או שהולכת לפארם וקונה???
הייי בנות האם לציטוטק אני צריכה מרשם
מי נותן את המרשם?
והאם צריכה לעבור ועדה לפני כן???
קישור | העבר | מחק אנסטסיה (27.12.2015 01:56):
אני קוראת את כל מה שנכתב כאן ולא יודעת אם כל העצב הזה מחזק אותי או ההפיך שובר אותי עוד יותר. אני בת 28 בריאה בדרך כלל ולפני מספר שעות גיליתי שלעובר שלי אין דופק והוא הפסיק להתפתח בשבוע 8+5. עד לפני כמה שעות הייתי בטוחה שאני בשבוע 12+3 ורק לפני כמה ימים שמחתי שעברתי טרימסטר ראשון והסיכוי להפלה הינו מינימאלי. כנראה שבחיים שום דבר לא מובן מאליו וברגע שראיתי במיון יולדות נשים שבאו ללדת הבנתי כמה התמזל מזלן להגיע לזמן הזה. רגשות אשם, חוסר ביטחון, פחד, עצב,אבל נוכחים בכל שניה של ערות. עד לפני כמה שעות הייתי ילדה קטנה שהייתה בטוחה שלה זה לא יקרה, לא יאומן איך מספר שעות יכולות לשנות בן אדם ולגרום לילדה להפוך לאישה בוגרת... מאחלת לי ולכל מי שעוברת את החוויה המצמררת הזו להיות חזקה ולא להפסיק להאמין. אשמח אם מישהי שעשתה הפלה באיכילוב תשתף בחוויה.
אני עברתי שלוש הפלות בשנה וחצי.
ברוך השם שיש לי בבית שלשה ילדים בריאים.

רציתי לשתף כי עשיתי את ההפלה השלישית ע"י דיקור סיני. הלכתי לדיקור ועשרים דק אחרי כבר התחילה ההפלה.
כמעט בלי כאבים.

אחרי שתי הפלות בגרידא-שאיבה בניתוח.
זו היתה ההפלה הכי בריאה שהיתה לי וטבעית ונכונה.

ב"ה שאזכה להריון בריא
ושלא תדעו צער

הי לכולם חג שמח
אני עוברת בימים אלה הפלה טבעית הערך השבוע 6 או 7 להריון שלא התפתח ודימום התחיל לפני 3 ימים
יש לי הפניה לאשפוז יום לסיום הריון אבל אני לא מוכנה לגרידה אלא רק כדורים כי הגרידה הקודמת פגעה קשה ברחם ונוצרו מלא הידבקויות קשות ( עברתי 4 היסטרוסקופיות כדי להחזיר את הרחם לאיזה שהו תפקןד)

מעניין אם יש סיכוי לעבור הפלה שלמה אחרי כל זה ולא להצטרך שום התערבות חיצונית. אולי משהיא יודעת....
שלום לכולן,

עברתי הפלה טבעית בשבוע שישי. לא נצפה שק הריון בפנים או מחוץ לרחם, אך בדיקת הבטא הייתה חיובית. לאחר שהבטא לא הכפילה את עצמה הבנתי שיש בעיה ותוך יומיים הופיע הדימום שהעיד על סיום ההריון.
הימים האחרונים היו מאד עצובים.
הרופאים אינם אינפורמטיביים במידה שהייתי רוצה ועל כן אני שואלת לניסיונכן-

מתי ניתן להרות בשנית? הרופא אמר שבתוך כשבוע אקבל ווסת נוספת ולאחר מכן אוכל לנסות להרות בשנית. האם זה נכון? קראתי שעדיך להמתין מספר חודשים.
האם מדובר בהריון כימי? ידוע לי שזה קורה להמון בנות אך הרופאים לא השתמשו במונח הזה.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע הישנות של המקרה?

שלום יובל, משתתפת בצערך.
לשאלותייך:
מתי ניתן להרות בשנית?
אני קיבלתי הוראות שונות מרופאים שונים, החל ב"אין בעיה להרות מיד" ועד "מומלץ למנוע חודשיים", והתפשרתי ביני לביני על דבר שראיתי שהומלץ בהרבה מקומות ונשמע לי הגיוני - להגיע אחרי הווסת הבאה לאולטרסאונד, לוודא שאין שום שאריות (הן אמורות להישטף החוצה עם הווסת), ואז לצאת לדרך.
אבל זה היה בחודש רביעי. בשבוע שישי לא הייתי טורחת (ואפילו לא בטוח שהייתי יודעת שאני בהריון ולא בסתם איחור...)
האם מדובר בהריון כימי?
למיטב ידיעתי, כן. הריון מוגדר כקליני אחרי שרואים שק הריון. עד אז הוא מוגדר כימי.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע הישנות של המקרה?
למיטב ידיעתי, לא. רוב הסיכויים שמדובר בעובר עם מום גנטי. עוברים כאלה לרוב לא שורדים... אין מה לעשות נגד זה hug-sad
אני רואה שהרבה זמן לא כתבו כאן.. יש לי כמה שאלות, אז אנסה את מזלי. אני עוברת כרגע הפלה טבעית בעקבות הריון שלא התפתח. בשבוע 6 נצפה שק הריון ריק, לאחר 3 ימים החל דימום- בדיקה אצל רופא שקבע כי השק יצא בעצמו, בטא יורדת בצורה תקינה ובע"ה מקווה שהכל יעבור בקלות. השאלה שלי היא, איך אני יודעת לחשב וסת אחרונה לפי ההפלה, האם מגיע ביוץ בשבועות שלאחר ההפלה והאם יש מישהי שנקלטה ממש לאחר הפלה טבעית ללא וסת בכלל... מאחלת לכולן הריונות קלים, תקינים ובידיים מלאות בסופם!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מה עושה הדף הזה באתר התמיכה

בנות יקרות אני חייבת לשתף אתכן בסיפור שלי, זה פשוט כל כך חשוב והצלחתי למנוע כל כך הרבה כאב וסבל בהפלה השניה שחוויתי שזה חשוב שתדעו לפני שאתן הולכות לגרידה/שאיבה/ציטוטק.

אני ובעלי מנסים כבר שנתיים להיכנס להריון ראשון, התחלנו טיפולי פוריות לפני שנה והצלחתי להיקלט פעמיים אך לצערי פעמיים לעובר לא היה דופק בסביבות השבוע השישי/שביעי וגיליתי את זה רק בשבוע ה-8 בערך.
בפעם הראשונה שזה קרה הרופאה ישר שלחה אותי למיון נשים אך אמרה שאפשר לחכות לסופ"ש, היא ציינה בפירוש שאתעקש שלא יעשו גרידה מכיוון ויש לי מיומה אמנם קטנה אך גרידה הינה פעולה פולשנית ויכולה לפגוע בסיכויי להרות במיוחד שעדיין לא עברתי הריון תקין. כשהגעתי למיון הייתי שבורה מבחינה נפשית ונורא לחוצה הרופא ניסה לשכנע אותי לעשות גרידה והתעקשתי שלא ואפילו נתתי לו לדבר עם הרופאה שלי בטלפון. לבסוף הוא נענה לדרישותיי והכניס לי 2 כדורי ציטוטק לרחם ואז שיחרר אותי הביתה.
כשהגעתי הביתה לקח קצת זמן לכדורים להשפיע אז עשיתי אמבטיה ורק בלילה התחלתי להרגיש התכווציות ולראות דימום.
החוויה הפכה לנוראית מבחינת כאב וכמויות הדם שנשפכו.
ההתכווציות היו נוראיות ואיבדתי מלא דם הרגשתי חולשה של כמעט עילפון, בעלי התקשר למיון הם אמרו לו שיבדוק לי חום ואם זה מעל 38 שאגיע או שאם אני מרגישה שאני מאבדת יותר מידי דם אז להגיע.
העובר לא יצא והכאבים היו בלתי נסבלים ולקחתי אדוויל ונורופן אך זה לא עזר. בשלב מסויים התחילו לצאת גושים ובעלי החליט לתת לי אופטלגין נוזלי את המינון הכי גבוה שאפשר לתת ואז כשהאופטלגין התחיל להשפיע הרגשתי לחץ כזה בבטן הלכתי לשירותים ופלאק זה יצא.
הייתי כל כך שמחה ובכיתי מאושר והקלה כי ברגע שזה יוצא ההתכווציות נרגעות. ובאמת אחרי לילה לבן של סבל הכל נרגע ופשוט המשיך דימום כמו של מחזור.

ועכשיו לחלק החשוב:
בפעם השניה שזה קרה לי (שזה ממש לפני פחות משעה) החלטתי לא לעבור את הציטוטק הזה שוב כי זכרתי את הסיוט וקראתי שאפשר לחכות להפלה טיבעית משהו כמו חודש וחצי, וגם שאפשר לזרז את זה עם כל מיני שיטות.
אז שבוע לאחר הגילוי המצער שאין דופק התחלתי לקחת ויטמין C 1000 מ"ג ללא פקיעת ורדים וקוהוש שחור כל יום, רק שבוע אחרי התחלתי לראות דימום חלש שנמשך 4 ימים ואז אתמול הדימום התחיל להתחזק, החלטתי לעשות אמבטיה חמה (לא רותחת) בערב,
אז הכנתי לי כוס יין אדום, מים קרים לשתיה זמינים ופתחתי טיפה את החלון, בעלי היה בסלון ואמרתי לו שישים לב אם אני צריכה אותו.
ישבתי לי בסבבה באמבטיה ונרגעתי, קראתי איפה שהוא שהגעה לאורגזמה גם יכולה לזרז את ההפלה אז פינקתי את עצמי. לאחר האמבטיה הלכתי לישון ובבוקר כבר ראיתי גושים והרגשתי טיפה כאבי בטן.
אכלתי משהו ולקחתי שוב את ויטמין סי והקוהוש ועשיתי את אותה אמבטיה כמו אתמול, לאחר מכן הלכתי לשכב ואז לאחר בערך שעתיים התחילו ההתכווצויות וידעתי שזה זה.
התחילו לצאת גושים וביקשתי מבעלי שיכין לי אופטלגין נוזלי כמו פעם שעברה, אחרי פחות מחצי שעה באחת הגישות לשירותים הרגשתי לחץ ואז זה יצא, ידעתי שזה זה כי זה היה כבד יותר,
סיפרתי לבעלי ושנינו היינו מופתעים לטובה כמה שזה היה הרבה אבל הרבה יותר קל מהחוויה הקודמת הנוראית שעברנו.
ממש מזל שלא הלכנו למיון לקבל ציטוטק כי חשבנו על זה כמה פעמים.
אחרי כמה דקות ניגשתי שוב לשירותים ונפל עוד גוש גדול אני חושבת שזאת הייתה השלייה.
הדימום נמשך אבל ההתכווציות פחתו והם גם לא היו כל כך נוראיות כמו שהיה עם הציטוטק.
שבוע הבא אני אבדוק שלא נשארו שאריות ברחם וזהו.
נקווה שלא תיהיה פעם הבאה ושבזכות הפוסט הזה פחות נשים יסבלו ויעברו את מה שעברתי בפעם הראשונה.

בהצלחה.

נ.ב - חשוב מאוד
תמיד תיהיו עם היד על הדופק, אל תיהיו לבד, תשתו מלא מים ואם יש חום או חולשה או איבוד דם מוגזם (2 פדים מתמלאים מהר מידי) תגשו מהר למיון. תקחו ברזל אחרי זה.

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף הפלה_ספונטנית:
כולנו זקוקים לחסד

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.
נוצר ב-צ'יק_צ'ק‏ sep תנאי_שימוש‏ sep שמירה_על_פרטיות‏