באופן טבעי

לפעמים אפשר להשתמש במילה "לבבי"

על ידי שקטה* » 03 נובמבר 2016, 17:23

אני גם הייתי מתרגמת את זה בתור "נחמד". זה מאוד נחמד מצידך לעזור לי. זה משפט שיוצא לי להשתמש בו בחיים, והוא נשמע לי טבעי וזורם. ואני מעדיפה אותו על ה"יפה" בדיוק בגלל שמה שנעשה מטוב לב לא נעשה בשביל הרושם החיצוני והיופי.

נכון, זה באמת יותר מדויק.

על ידי רוקדת* » 03 נובמבר 2016, 16:15

אני גם הייתי מתרגמת את זה בתור "נחמד". זה מאוד נחמד מצידך לעזור לי. זה משפט שיוצא לי להשתמש בו בחיים, והוא נשמע לי טבעי וזורם. ואני מעדיפה אותו על ה"יפה" בדיוק בגלל שמה שנעשה מטוב לב לא נעשה בשביל הרושם החיצוני והיופי.

תודה רבה
נכון, המילים זה מאוד יפה מצידך כולל בתוכו את האספקט הנימוסי.
בכל זאת נתתם לי כמה רעיונות והצעות.

על ידי יאיר* » 03 נובמבר 2016, 12:32

this is very kind of you
תרגומו : זה מאוד אדיב/נחמד מצידך לעזור לי

this is very kind of you to help me

על ידי שקטה* » 03 נובמבר 2016, 12:27

(תוצאות חיפוש מהיר באינטרנט)

על ידי שקטה* » 03 נובמבר 2016, 12:26

kind adjective
טוֹב לֵב, יְדִידוּתִי, לְבָבִי; הוּמָנִי; מְנֻמָּס, אָדִיב; (בלשון הדיבור) מוֹעִיל

דוגמאות שימוש עבור kind adjective
• A kind old woman took the cat in and nursed it back to health.
• It was very kind of you to show me the way.
• Thank you for your kind words.

על ידי שקטה* » 03 נובמבר 2016, 12:25

אני לא חושבת שיש תרגום מדויק. לצערי המקבילה של המשפט שכתבת בעברית תהיה "זה מאוד יפה מצידך" וברור לי שזה לא אותו דבר. "יפה" כולל בתוכו גם משמעות של נימוסין, כאילו המעשה נעשה מתוך רצון שזה "ייראה יפה" כלפי חוץ, בעוד שבמשפט המקורי ברור שזה נעשה מתוך טוב לב וכוונה אמיתית. אפשר להשתמש במילה "מתחשב" או "אדיב" אם זה מתאים להקשר אבל שוב, זה לא תרגום מדויק.
אם יש אפשרות לשנות קצת את מבנה המשפט כדי שיכלול את הביטוי "טוב לב" זה לדעתי יהיה יותר מדויק אבל לא תמיד זה מתאים.

טוב לב?
כן, כתכונה
התכוונתי כמעשה ... this is very kind of you.
יש תרגום קולע?

על ידי שקטה* » 03 נובמבר 2016, 11:09

טוב לב?

איך הייתם מתרגמים את המילה באנגלית kind לעברית?
אדיב? נדיב?
אף אחד מהמילים הללו לא מעבירה את אותו מסר או את אותה ההרגשה.
יש רעיונות?

ולכן יונסדוטר יפספס לגמרי את המשחק בקטעים כמו אלה שבשמת הזכירה.
גם אם תהיה כוכבית עם הערה בנושא בתחילת הספר?
אני אישית הייתי כנראה שמה לב לכך שכל שמות המשפחה של הבנים מסתיימים בסון ושל הבנות בדוטר, ואז כמובן הייתי נזכרת במשמעות של סון ודוטר, אבל גם אם להתעלם מזה ולהניח שקוראת לא שמה לב הערה כזו תספיק.

ואם רוצים שהקוראת תבין שיון הוא שם נפוץ, אז אני לא מוצאת פתרון מלבד הערת מתרגמת. יש ניואנסים תרבותיים שאי אפשר לתרגם, רק להסביר.

על ידי דפנה* » 12 אוקטובר 2015, 22:10

נראה לי שאם הייתי רואה מריה איוואנובנה הייתי מבינה בקלות שהיא הבת של איוון - כי פה בארץ התרבות הרוסית מוכרת מספיק כדי לפענח את זה. אבל אם הייתי רואה אוסה יונסדוטר - לא הייתי עוצרת לפרק את השם ולהבין ממה הוא בנוי. עוד שם משפחה לועזי סבוך אחד... כלומר, עד שקראתי את בשמת והבנתי שאין להם שמות משפחה. אבל רוב הישראלים לא קראו את בשמת... ולכן יונסדוטר יפספס לגמרי את המשחק בקטעים כמו אלה שבשמת הזכירה.

כי כך זה בתרבות ימינו
לא נראה לי שיש חשש כזה בהקשר של הספר. כלומר, אומרים שהשם של אביו של נילס הוא הולגר, אומרים שאוסה מחפשת את אביה יון.
אני אישית מכירה כמה שמות משפחה כאלו, אולם הם "בן יעקוב" גם לבנות.

הגרסא הארוכה מטשטשת את האלמנט ההצגתי. שם משפחה, כמו שם האב הוא דרך להבדיל בין אנשים עם שם שם זהה. במובן הזה, שם האב משמש באותו תפקיד שכיון משמש שם המשפחה. גם שם המקום יכול לשמש בתפקיד זה. נניח, מריה מלוריין. להאריך את המשפט למריה מהכפר לוריין משנה את המשמעות שלו. מה שבא אחרי השם הפרטי, ולא משנה אם זה שם האב, המשפחה, או הכפר, משמש כמזהה ייחודי כדי למנוע התנגשות - מצב בו לשני אנשים יש את אותו שם ואותו מזהה משני. הבן של הולגר לא נשמע כמזהה משני.

אני מדיימנת הכרות בין אנשים. תכירו, זאת בשמת אבן זהר/בשמת בת נילי, זה נילס הולגרסון/נילס בן הולגר. נילס הבן של הולגר זה כבר לא אותו משפט. בגרסא הראשונה לי נשמע שמציגים את נילס, במשפט השני נשמע שנותנים עוד פרט מידע - נילס הוא הבן של הולגר.

<למישהי יש רעיון לאיזה דף על תרגום או עברית או משהו אחר להעביר את הדיון הזה? הוא כבר מזמן לא על הפרעות קשב וריכוז.>

על ידי טלי_ב* » 12 אוקטובר 2015, 20:19

לדעתי הבעיה היא שמי שקורא בעברית "בן..." מבין את זה כשם משפחה ולא כ"בן של...", כי כך זה בתרבות ימינו. יש שמות משפחה רבים בתבנית זו שנשארים קבועים לאורך הדורות (כולם למשל יהיו "בן יעקב" למרות שאף אחד אינו בן של יעקב). לכן "בן הולגר" עדיין נשמע כמו שם משפחה, רק חצי מעוברת, וגם באוזניי זה קצת צורם. אולי הכי נכון זה לכתוב את הגרסה הארוכה - נילס, הבן של הולגר.

מסלף את התרבות שמתוארת כאן
ולהפוך את זה לבת/בן יון זה לסלף את האווירה של הספר. התרבות היא חלק מהאווירה, אבל לא כולה. וליצור אווירה תנ"כית בספר אירופאי זה סילוף עצום בעיניי.

ובנוגע לתרבות - אין דרך לתרגם את הספר בצורה שלא תסלף את התרבות. הביטויים שיש בעברית הם ביטויים מהתנ"ך ברובם. אלו הדברים העתיקים שיש בעברית. ומה שיש בתרבות ההיא - אין פה. לכן כל תרגום יהיה לא מדוייק ושגוי ומסלף. כל מה שנותר למחבר זה לבחור את התרגום הפחות מסלף.
אני אישית חושבת שהערה בכוכבית היא מספקת, במיוחד בהתחשב בכך שהאדם הסביר יודע שדוטר זה בת.

<מזכיר לי את הוויכוחים לגבי שני התרגומים של שר הטבעות. בתרגום הראשון היו הרבה ביטויים תנכיים, ושפה גבוהה איפה שבמקור לא הייתה, וטענת המצדדים בתרגום זה היא שכך נוצרת אווירה מיתית. אחרים אהבו יותר את השפה של התרגום השני (ולדעתי התנ"כיות פגמה בתרגום הראשון) וטענו שטשטוש והעלמת הבדלי הסגנונות בשפה של הדמויות השונות פוגמים במשמעות. יש על זה המון חומר כתוב בעברית, ואני מרגישה שלא כתבתי שום דבר מקורי בנוגע לתרגום בדף הזה>

ובחזרה לאוסה. אני מעדיפה אוסה יונסדוטר (ומריה איוואנובנה) מתוך הנחה שהוקראת לא אידיוטית ומסוגלת להבין שיונסדוטר זה בת יון, מאשר אוסה בת יון, ונילס בן הולגר.

על ידי בשמת_א* » 12 אוקטובר 2015, 16:39

אה, יש פה עוד משחק. "יון" הוא שם שבדי כל כך נפוץ, כמו "אוסה", "מטס" ו"נילס", ש"אוסה בת יון" יכולה להיות כל אחת, כך שהלאפי לא חושף פה שהוא יודע היטב שהיא בתו של יון הספציפי הזה.

זה לעומת "בשמת בת נילי" למשל, שלא בטוח שיש עוד אחת כזאת בכל הארץ.

על ידי בשמת_א* » 12 אוקטובר 2015, 16:35

אז לא מסכימה לחלוטין.
זה לא שם משפחה. להפוך את זה לשם משפחה מסלף את התרבות שמתוארת כאן.
ספציפית לגבי אוסה, היא מחפשת את אביה לכל אורך המדינה. מילולית. היא ומטס הולכים ברגל מסקונה שבדרום עד לפלנד שבצפון. אביהם התנתק שם מחברת בני אדם, וכאשר אוסה מגיעה למחנה הלאפים, המנהיג שלהם מבין ישר שהיא בתו ומתלבט איך לגרום לאב לבוא אליה. והוא מוצא דרך, חכמה ומקסימה. בסיום השיחה שלו עם יון, כשהוא כבר רואה שיון "נלכד ברשתו" וממהר לחזור לחברת בני אדם כדי לראות את הנערה הזאת, רק אז הוא אומר לו, כאילו בתמימות "עכשיו נזכרתי בשמה של הנערה [קודם הוא טען שאינו זוכר את שמה...]. אוסה בת יון שמה".
ברור שזה לא שם משפחה!
לכתוב פה "אוסה יונסדוטר" יהיה שחיטה של הספר. בעיני.

לא הבנת מה אני אומרת.
לא הבנת מה אני אומרת. אם נאמר בספר "אלו הם יון ומטס, וזה אביהם יון", הייתי משאירה את זה ככה. אם נאמר "אני אוסה בת יון", הייתי מתרגמת זאת בתור אוסה יונסדוטר, כי ההקשר הוא ההקשר של שם משפחה - תוספת לשם שבאה לזהות אדם. וזה פחות משנה אם נאמר אוסה בת יון, אוסה מכפר טלר, או אוסה ממשפחת טולינה. בהקשר הזה, הם שקולים. זה פשוט עוד אמצעי זיהוי. ולתרגם את הכל בתור אוסה בן יון ייצור אווירה תנ"כית שלחלוטין לא מתאימה לסיפור הזהף לדעתי.

על ידי בשמת_א* » 12 אוקטובר 2015, 07:08

אבל אם זה נאמר בהקשר של שם משפחה הייתי הופכת אותה ליונסדוטר.
לא הבנת מה אני אומרת.
לאף אחת מהדמויות האלה אין "שם משפחה".
לאבא של נילס קוראים הולגר.
נילס הוא הבן של הולגר.
לאבא של הולגר קוראים נילס.
ולכן הולגר נקרא "הולגר הבן של נילס". או בקיצור, הולגר בן נילס.
לאבא של אוסה ומטס הקטן קוראים יון. לכן אוסה היא הבת של יון, ומטס הוא הבן של יון.
יון הוא הבן של אסר. גם זה כתוב.
כמו: שאול בן קיש. דוד בן ישי. שלמה בן דוד. אבנר בן נר. יהושע בן נון. כלב בן יפונה. מוכר לך הדגם הזה?

באיסלנד לא היו שמות משפחה?
עד היום אין.
למעט כמה משפחות בודדות, לדעתי מספרן חד ספרתי...
ספר הטלפונים של איסלנד מסודר לפי השם הפרטי. ומה שרשום שם הוא השם הפרטי ושם האב. קל מאוד לראות מי בן ומי בת כי אם זה בן אז שמו פלוני בן אלמוני, ואם זו בת אז שמה פלונית בת אלמוני...

אם יש שלושה תרגומים ואין תאימות אז אכן אפשר היה לשנות (ורק במקרה יצא שהש שאני מכירה בעברית היה לזהה לשם שאני מכירה ברוסית, ואני סתם חשדתי לשווא במתרגמים שאשכרה ידאגו לתאימות בין שפות שונות, כשאפילו בין תרגומים שונים בעברית - אין

)

אם ההקשר הוא מישהי בת מישהו אז הייתי משאירה את המשמעות של בת-יון, אבל אם זה נאמר בהקשר של שם משפחה הייתי הופכת אותה ליונסדוטר.

באיסלנד לא היו שמות משפחה? מעניין. כשתקרה בדרכי הזדמנות אבדוק. באירופה של יחסית לא מזמן אנשים כבר לא חיו במשפחות מורחבות, אבל לא ברור לי אם פעם הם היו מחלוקים לשבטים ואז נעלם, ואם כן - מתי. יש עוד הרבה ארצות שיש הרבה דברים מעניינים ללמוד עליהן...

על ידי בשמת_א* » 11 אוקטובר 2015, 11:53

תרגם מגרמנית. וגם השוויתי לגרמנית.

על ידי בשמת_א* » 11 אוקטובר 2015, 11:52

לספר יש שלושה תרגומים לעברית והשם לא זהה בכולם (-:
כמו כן, השם בתרגומים אינו זהה לשם במקור (-:
בשום אופן לא הייתי מזייפת. היא בתו של יון. במשפט אי אפשר היה לקלקל את זה מפני שנאמר שהוא יון והיא בתו...
ההקשר התרבותי, מגוון יותר.

שמות משפחה היו בשבדיה. לא לפשוטי העם. כפי שכתבתי.
גם באיסלנד יש משפחות בודדות שיש להן שם משפחה עוד מימי הביניים. לכל השאר אין.
גם בקרב היהודים היו כאלה. ולרוב היהודים לא היו. עד המאה ה-19.

אולי הוא תירגם מדנית? בדנית זה הולגרסן...

לשנות שם של ספר מוכר בשביל תיקון התרגום? אני נגד.
ואני אופתע מאוד אם המתרגם לרוסית לא הבין. כמו שאמרתי, ברוסיה הפנייה לפי שם האב מקובלת עכשיו, בימינו.

אני הייתי עושה ההפך, משנה את ה"בת יון" ליונסדוטר.

שמות יוצרים אווירה. ומבחינתי נילס בן הולגר הגיוני בערך כמו התרגום הראשון של שר הטבעות, בו האלפים היו לבני לילית

והמתרגמ/ת אמר/ה על זה שרוב האנשים לא יודעים מי זאת לילית.

אם הייתי מתרגמת פעם ראשונה אז אולי אפשר היה להשאיר את זה מסע הפלאים של נילס (ולהתעלם מהתאימות לשפות אחרות). אבל לדעתי מתרגם אמור לא רק לתרגם בצורה הכי מדוייקת שיש, אלא להעביר את האווירה, לתרגם בהקשר התרבותי.

ובנוגע ל"שמות משפחה" - ברוזיה היו משפחות מורחבות רוד, ברבים רודי. זה לא "משפחה" במשמעות של ימינו, יותר קרוב לשבט. אבל היה "שם משפחה". נניח, אולגה איוונובנה (בת איוון) מהקרוביצ'ים. מה, במקומות אחרים לא היו? זה לא נשמע לי הגיוני.

על ידי בשמת_א* » 10 אוקטובר 2015, 21:28

האמת שאני לא בטוחה שזה תרגום שגוי. הייתה איזו ארץ שעדיין לא היו בה שמות משפחה, אבל כחלק מדרישות ההצטרפות לאיחוד האירופאי, או משהו בירוקרטי בסגנון, היה צורך לרשום שמות משפחה. אז כל אחד לקח את שם אביו ורשם...
את זה אני סיפרתי.
על איסלנד.
זה היה בערך בשנות ה-50.
זו היתה הנורמה גם בארצות סקנדינביה האחרות (ובעוד מקומות בעולם, ממש כמו בקרב היהודים, ולא רק בעת העתיקה), שלרוב האנשים לא היו "שמות משפחה". לכל אדם קראו בשמו ובשם אביו.

כאשר המתרגם תרגם "נילס הולגרסון" (הוא כתב בטעות הולגרסן אבל נעזוב את השגיאות לרגע...), הוא פירש את השם השני כשם משפחה.
הוא לא הבין שלנילס אין בכלל "שם משפחה" וגם לאביו אין "שם משפחה". כפי שהיה מקובל בקרב פשוטי העם בכל רחבי שבדיה עד שנות ה-30 וה-40 לפחות.
היו שמות אחרים שהוא הבין שאינם שמות משפחה. למשל לגבי אוסה הוא כותב "אוסה בת יון" כי גם המתרגם מגרמנית לא התבלבל פה. הוא לא כותב אוסה יונסדוטר.
כפי שהמתרגם לגרמנית לא הבין, לא בטוח שהמתרגם לרוסית הבין.
לא מפליא שהשאירו את ה"סון" כאילו מדובר בשם משפחה.
ובתרגום מחודש הייתי כותבת "מסע הפלאים של נילס" ואולי בלי שם משפחה.

ואני מסכימה עם אישה במסע שעדיף לשמור על השם כמו שהוא. לא כמו בתרגומים הישנים לכל מיני ספרים כשכל מרטין הפך למשה ויוזףשטראסה לרחוב יוסף.

התרגום שאת מדברת עליו זה זה שכולם שותים בו קהווה כל הזמן? זה היה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי.

נילס הולגרסון ובכלל היה צריך להיות נילס בן הולגר

האמת שאני לא בטוחה שזה תרגום שגוי. הייתה איזו ארץ שעדיין לא היו בה שמות משפחה, אבל כחלק מדרישות ההצטרפות לאיחוד האירופאי, או משהו בירוקרטי בסגנון, היה צורך לרשום שמות משפחה. אז כל אחד לקח את שם אביו ורשם...
זה לא מידע אמין, אגדה אורבנית, אבל...
אם אין להם שם משפחה אחר, אז בתרבות הישראלית, זו המשמעות של "בן הולגר". התרגום אמור להיות לא רק מדוייק, אלא גם זורם וקריא. ובהתחשב בכך שהסדרה על נילס הולגרסון די ידועה בימינו, אני לא בטוחה שאני רוצה את התרגום "בן הולגר". זה יוצר אווירה. ואוירה תנ"כית שלדעתי לא מתאימה לרוח הספר, בעוד ש"הולגרסון" יוצר אוירה אירופאית.

לו הייתי המתרגמת, הייתי משאירה את זה הולגרסון. מקסימום מוסיפה איזו הערה בכובית שהולגר סון זה בנו של הולגר, וזהו.

איזה מהתרגומים את ממליצה לקרוא?

<אגב, בדקתי וברוסית גם תרגמו את זה הולגרסון ולא הולגרוביץ', שזו התבנית לבן-שם האב המקובלת ברוסית, ובניגוד לעברית היא משמשת כמקבילה של שם משפחה וכפניית כבוד גם בימינו>

על ידי בשמת_א* » 09 אוקטובר 2015, 21:04

התרגום הרציני הראשון והאחרון היה של ח.ש. בן-אברם, שיצא בהוצאת עם עובד (ספרית שחרות) בת"א, תש"ב-תש"ג (1942-3).
הוא תרגם את הספר מגרמנית, ועשה עבודה מאוד מדוייקת וקפדנית - אם כי שגה שגיאות מעצבנות בשמות (מטבע הדברים... מי שאינו יודע לקרוא שבדית טבעי שיסתלפו לו כל השמות).
יש גם עיבוד מקוצר מאוד של ש. יורם. גם הוא אינו מבוסס כמובן על המקור.
נירה הראל מ"עם עובד" הוציאה מחדש את התרגום של ח.ש. בן-אברם לכבוד 100 שנה לפרסומו של הספר (2006-1906), אבל לצערי, חוץ מאשר לערוך קצת את העברית בכוונה לעדכן אותה פה ושם, היא לא תיקנה אף אחת מהטעויות הצורמות בשמות ודווקא כן שיבשה כמה דברים מכיוון שלא טרחה להתייחס למקור

(ודווקא הצעתי לה בחינם לעבור על השמות ולעשות רשימת תיקונים)
(בראש ובראשונה, נילס הולגרסון ובכלל היה צריך להיות נילס בן הולגר, כי זה בכלל לא שם משפחה ומי שאינו שבוי בקונצפציה יכול לגלות את זה בקלות בקריאת הספר.
ואחרי נילס, רועת האווזים אוֹסָה, אחותו של מטס הקטן.
ואווז הבית הצעיר מוֹרטֶן, שאולי כבר בגירסה הגרמנית תורגם ל"מרטין", שכחתי לבדוק את זה).

מסקרן. ממתי התרגום? ומי תרגם?

על ידי בשמת_א* » 09 אוקטובר 2015, 18:01

רצינית לגמרי )-: אגב תרשי לי להשמיץ את הסדרה המצויירת כי באמת שהיא עיבוד מ-א-ו-ד חופשי לספר... (מבחינתי, מסלפת, מקוממת ומעצבנת אבל זו רק אני (-: ).

אני לא חושבת שהכותבת אינטליגנטית
באחד המקרים הכותבת היא כותבת קבועה שאני מכירה לאורך זמן והיא אינטילגנטית מאוד. אני יכולה להגיד ברמת וודאות די גבוהה שגם את חושבת כך (התכתבת איתה בדפים מסויימים). אולם במקרה הקונקרטי הזה הבנת הנקרא המוצלחת שלה בדרך כלל, לא פעלה, לדעתי בגלל הטייה רגשית.

את רצינית לגבי נילס? לא מזמן חשבתי לקרוא אותו (צפיתי בתחילת הסדרה בילדותי ונלקלתי בקישור ליוטיוב. אבל אני לא צופה בסרטים כבר יותר מתשע שנים - משעמם. אבל אפילו שיר הפתיחה גרם לי לרצות לקרוא את הספר). אני מקווה שלא אתקל בבעיות בהבנת הנקרא. למען האמת, אני בטוחה בזה. בכל זאת, יש גבול לטמטום!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צריכה תרגום מערבית לעברית (אודיו) בבקשה, זה די דחוף

Translators Are a Waste of Space

Good for you!
Sounds like fun!
That's great!

איך אני מתרגמת לאנגלית - איזה כיף לך.
what a fun for you
לא נשמע לי. יש למישהו רעיון אחר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנו אלי מחברת ענק לתרגומים בהודו ושאלו אותי מה המחירים שלי לשעה (בדולרים) לתמלול עברית-עברית ועברית-אנגלית של וידאו ואודיו.
יש למישהו מושג איך לתמחר את זה?
אני בעצם מתרגמת מוסמכת בהולנד ומתמחרת את רוב העבודה שלי לפי מילים, אבל כשאני מתמחרת לפי שעות, התעריף די גבוה כי אני מוסמכת..
מצד שני הם מחפשים מתמללים לטווח ארוך, כך שאולי כדאי לתמחר בצניעות.
התמלול של העברית ישירות לאנגלית זה בעצם תרגום. לוקחים על זה יותר? מה המחירים אז?
כל עזרה תתקבל בברכה!
עליזה

על ידי זיקית* » 11 מאי 2011, 15:58

גיליתי עכשיו את הדף הזה.
אני בעלת עסק שמספק שירותי תרגום לעסקים.
אנחנו תמיד מחפשים מתרגמים מוכשרים, עם ניסיון, שדוברים את שפת היעד כשפת אם.
כרגע יש צורך בעיקר במתרגמים מעברית לאנגלית ולמתרגמים מרוסית לעברית ולהיפך, בעיקר בתחום הרפואי.
מוזמנים לשלוח קורות חיים ודוגמאות תרגום [email protected]
וגם לקפוץ לבקר באתר www.zikit.org

על ידי דגנית_ב* » 11 מאי 2011, 13:04

חבל. כזה ביטוי יפה
תודה

על ידי יעל_ש* » 11 מאי 2011, 12:52

whistle blowing
יש, אבל לא כ"כ מוכר ובשימוש לטעמי...
התרעה בשער
http://recanati.tau.ac.il/Eng/?Category ... icleID=760
אז אני ממליצה פשוט על דיווח עובדים על פעולות לא אתיות

על ידי דגנית_ב* » 11 מאי 2011, 12:46

whistle blowing
במובן של אתרעה מצד העובדים על פעולות לא אתיות בארגונים
יש ביטוי מקביל בעברית?
תודה

על ידי **יעלי_לה** » 08 מרץ 2011, 13:10

_מישהו מהמתרגמים עוד מסתובב פה? חושבת על לתרגם ספר ילדים ותוהה איך עובד העניין הזה..
אשמח להתייעץ_

כן.

על ידי עכשיו_טוב* » 07 מרץ 2011, 23:46

מישהו מהמתרגמים עוד מסתובב פה? חושבת על לתרגם ספר ילדים ותוהה איך עובד העניין הזה..
אשמח להתייעץ,
תודה!

על ידי אביגיל_בו* » 19 מרץ 2009, 13:38

התחלתי לכתוב בלוג שעוסק ברובו בספרים ובתרגום.
כולם מוזמנים
http://avigail.blogli.co.il/

שלוםלך

אני מתרגמת מאמרים אקדמיים, ואשמח להיות לך לעזר.

נא צרי קשר בזמנך הפנוי, תמי 054-4845142

להשתמע

your goal at the end of the day ?

על ידי נונה_בי* » 04 נובמבר 2008, 16:48

מכירות את המושג "תמונת סוף היום" או "תמונת סוף הדרך"?
אני עובדת עם חברה בה משתמשים בביטויים האלו לתאר את המטרה אליה הולכים, את המקום אליו רוצים להגיע. זה מינוח מקובל? נפוץ? משהי יודעת אם יש לו מקבילה באנגלית ומהי?
תודה

על ידי סאלוש* » 26 אוקטובר 2008, 23:18

שלום רחל,

קודם כל, התמחור הוא בד"כ עפ"י מילה. 250 מילה נספרות כעמוד (בספרים סופרים שונה, עפ"י תוים).
טווח התעריפים הוא אדיר. פונים אלי בבקשות לתרגם עמודים בתעריפים של 30 ש"ח לעמוד. אני אישית גובה פי כמה מזה.

אני מציעה לך לנסות להעריך כמה זמן יקח לך לתרגם עמוד. ולחשב כמה את מעוניינת להרויח לשעה. התעריף יכול להיות שונה לכל כוון (אנגלית לעברית בד"כ קל יותר לנו הישראלים מאשר להיפך), ושונה מחומר לחומר, יש חומרים קלים יותר לתרגום ויש קשים יותר. משנה גם מה מידת הדייקנות הנדרשת. למשל תרגמתי בעבר תקצירי מנהלים, לא היה צורך בדיוק רב, פשוט להעביר את המסר וזה מספיק, עשיתי את זה מהר ובתעריף נמוך. כשאני מתרגמת חוזים הדיוק מאוד חשוב, כל מילה חייבת להיות פיקס ובהתאם התעריף עולה. יש גם שאלה של הרמה שלך, האם היא רק סבירה, או ממש מעולה. במקרה השני אפשר לגבות יותר.

יתכן שבעבודה הראשונה לא תעריכי נכון כמה זמן דרוש, ובהמשך תלמדי.
עוד שאלה היא כמה עבודה את מעוניינת להשיג. ככל שתגבי יותר, יהיו לך פחות עבודות, אולם תרויחי יותר על כל אחת. יש איזה גבול שמעליו קשה למצוא עבודות. אבל על כל עבודה מרויחים המון. אם רוצים לעבוד הרבה, בסדירות, שכל הזמן יהיו עבודות, אז צריך כנראה לגבות די מעט.

בהצלחה (-:

רחל, כדאי לקרוא את כל הדף. יש בו הרבה מידע על תמחור.

על ידי רחל* » 26 אוקטובר 2008, 09:21

בוקר טוב.
איך כדאי / סביר לתמחר עבודת תרגום מאנגלית לעברית?
מדובר בטקסטים קצרים של עמודים בודדים.
לתמחר לפי מילה? איזה סכום סביר לבקש עבור עבודה כזו?
תודה!

ממי שיש לו רקע בפילוסופיה של המוסר... האם יש מונח מקביל בעברית ל-situation ethics?
תודה מראש

עדי יותם

יש לזה שורשים בתרבות הנוצרית - צד שמאל הוא שייך לרֶשע, לשטן. בלטינית sinister = צד שמאל..
נכון. שמאל - sinister (והתגלגל מהלטינית לאיטלקית) זה משהו מבשר רע באנגלית. ימין, לעומת זאת - dextra התגלגל באנגלית למי שהוא זריז ידיים ומיומן - dexterous. בטקסט של הרקוויאם נאמר :
Inter oves locum præsta
,et ab hædis me sequestra
.statuens in parte dextra
("הכן את מקומי בין הכבשים, והרחיקני מן העזים, בעומדי לימינך", כשימין הוא צד הצדיקים - הrighteous).

_וגם אצל ההודים, שמנגבים בשירותים ביד שמאל, ולוחצים לאנשים את יד ימין (העיקר שהם מפרידים)
מחקניצן אמ (03.10.2008 17:03):_
לא רק אצל ההודים. זה הנוהג בחברות איסלמיות, שבהן יד אחת (בד"כ שמאל) מיוחדת לפעולות ה"לא נקיות", ויד ימין שמורה לשימושים חברתיים ולאכילה. לכן, בתרבויות (?) שבהן נהוג עדיין עונש קטיעת איברים על עבירות, היד הנקטעת היא יד ימין. העונש הוא לא רק הטלת המום, אלא נידוי חברתי - מי שיד ימינו קטועה אינו רשאי לאכול מקערת אוכל המשותפת המוצבת במרכז, שכל החמולה אוכלת מתוכה.

על ידי ניצן_אמ* » 03 אוקטובר 2008, 17:03

(אם את מתייחסת גם למה שאני כתבתי, אני התייחסתי לעניין הספציפי של הבגדים, ולא לימין מול שמאל, שאני מסכימה שהוא עקבי בהרבה שפות.)

או שתי ידיים שמאליות (כי בעצם יד שמאלית יכולה להיות מצוינת, אם אתה שמאלי כמוני). או צד שמאל (למה הצד השמאלי של הבגד הוא הנסתר, זה שיש בו את הפגמים?).

יש לזה שורשים בתרבות הנוצרית - צד שמאל הוא שייך לרֶשע, לשטן. בלטינית sinister = צד שמאל..
וגם ביהדות - "ימין ה' עושה חיל"
וגם אצל ההודים, שמנגבים בשירותים ביד שמאל, ולוחצים לאנשים את יד ימין (העיקר שהם מפרידים)

על ידי ניצן_אמ* » 03 אוקטובר 2008, 15:33

למה הצד השמאלי של הבגד הוא הנסתר, זה שיש בו את הפגמים?
זה תרגום קלוקל לדעתי ולא תופעה דומה.
האנגלית משתמשת ב"נכון" וב"לא נכון" (בתפירה, בסריגה ובאריגה) כאשר נדיר שמשתמשים בקיצור WS ("הצד הלא-נכון") ולרוב משתמשים ב RS ("הצד הנכון") אני לא יודעת בודאות אבל אני מאמינה שהתרגום היה ל"צד ימין" ומכאן נבע גם "צד שמא".

טעויות תרגום הן דבר שבשגרה.
קחי למשל את הממברנות במוח. המקור בערבית "אום רכּיכּה". אום זו גם אמא, אבל גם שכבה (אם אני לא עושה פה סלט, אני לא זוכרת את הסיפור במדוייק לגמרי. ואם אני טועה, הרי שזו טעות דומה למה שעשו המתרגמים (הגרמנים? לוזוכרת...)

) הם קראו אום, אמרו "אה. הם התכוונו ל"אמא"" והלכו וקראו לשכבות שעוטפות את המוח "מאטר" כלומר אמא בגרמנית (או בלטינית. לימודי הפסיכולוגיה היו מזמאאאן

)

ועד היום בכל ספרי הרפואה - פיא מאטר ודורא מאטר. האמא הרכה והאמא הקשה...

על ידי סאלוש* » 03 אוקטובר 2008, 02:18

אפרופו מילים דומות בשפות שונות (כמו שניה),

מסתבר שבאנגלית ורוסית המילה "right" מתאימה גם לכוון וגם למילה "נכון". זו אותה מילה גם ברוסית. גם בעברית יש הטיה מסוימת של המילה "ימין" ל"חיובי" או "נכון". להתחיל ברגל ימין, למשל. או שתי ידיים שמאליות (כי בעצם יד שמאלית יכולה להיות מצוינת, אם אתה שמאלי כמוני). או צד שמאל (למה הצד השמאלי של הבגד הוא הנסתר, זה שיש בו את הפגמים?).

עוד פרט קטן ששמתי לב אליו, זה שהמספר 6 מבוטא כמעט אותו דבר בכל שפה (שאני מכירה). בניגוד למספרים אחרים שהם מאוד שונים.

פעם גיליתי ששתי משמעויותיה של מילה "שניה" מקבילות לשתי משמעויותיה בשפה האנגלית
זה כי שנייה היא a minute of the second degree - דקה מהמעלה השנייה.

250 מילה = עמוד בהגדרתו כיחידת תשלום
לדעתי, מאנגלית לא פחות מ-35 ל-250 מילה
ומצרפתית לא פחות מ-40 ל-250 מילה
תעריפי אגודת המתרגמים הם בערך כפולים ממה שאמרתי. שווה לבדוק באתר שלהם, אבל אינם מעידים על השוק (הפרוץ).
צפוי שתעבדי על כל עמוד כשעה (תלוי בניסיון ובזריזות) - חשבי בערך כמה היית רוצה לקבל לשעה.
אם עבודה חד פעמית, בקשי יותר. אם יספקו לך עבודה לאורך זמן, בקשי פחות פר עמוד.

אשמח לתשובה מהירה:
צריכה למלא טופס ריאיון לעבודת תרגום
מה צריכה לכתוב בשאלת התעריף פר 250 מילה?
(מאנגלית או צרפתית לעברית)
תודה@}

על ידי גיא* » 15 אוגוסט 2008, 09:37

דרושה מתרגמת מעברית לאנגלית לסרט, דחוף, לסופשבוע זה.
0505-226912
תודה, גיא

על ידי טרה_רוסה* » 12 יולי 2008, 08:09

הייתה לי עוד מילה כזאת ואבדה
יש עוד הרבה, למה רק אחת?

על ידי אילה_א* » 12 יולי 2008, 05:27

פעם גיליתי ששתי משמעויותיה של מילה "שניה" מקבילות לשתי משמעויותיה בשפה האנגלית .
הייתה לי עוד מילה כזאת ואבדה
וראשי טרוד עד מאוד במציאתה ומדיר שינה מעיני

על ידי **יעלי_לה** » 12 יוני 2007, 11:28

וזה כל-כך דומה לעברית...

תודה!

על ידי יוד* » 11 יוני 2007, 18:02

חרוב
_איך אומרים באנגלית חָרוּב = הפרי/העץ ?
(ceratonia siliqua)_
אומרים carob

איך אומרים באנגלית חָרוּב = הפרי/העץ ?
(ceratonia siliqua)

על ידי במבי_ק* » 09 מאי 2006, 11:10

תודה! גם אני הסקתי ככה, חשבתי צבעים בגוונים של אבני חן. אשמח לשמוע עוד

למה הכוונה ב jewel tones ? הכוונה לגוונים של צבעים.

הנה הגדרה באנגלית:
still deeper, saturated, more vibrant colors that include brights, such as emerald green, ruby red, and sapphire blue that cross seasons. (צבעים זוהרים של אבנים יקרות כמו אודם, ברקת, ספיר).

נראה כמו מונח מקצועי, אולי של גרפיקאים וכדו'. אין לי זמן כל כך לבדוק לעומק.

על ידי במבי_ק* » 09 מאי 2006, 10:27

למה הכוונה ב jewel tones ?

על ידי **יעלי_לה** » 16 אפריל 2006, 15:28

תודה. @}

על ידי פלונית* » 15 אפריל 2006, 21:28

מי יודע מה זה scatterling

הנה הגדרה:
One who has no fixed habitation or residence; a vagabond. משהו כמו נווד. מישהו שאין לו מקום מגורים קבוע, נודד ממקום למקום.

על ידי **יעלי_לה** » 15 אפריל 2006, 20:57

מי יודע מה זה scatterling? תודה

יש לי לקוח שפעם תרגמתי שירים עבורו (מעברית לאנגלית). אני הפסקתי לתרגם והוא מחפש משהו להמשיך לתרגם לו מידי פעם (בדרך כלל דברים קטנים לאתר שלו). משהו מעוניין?

על ידי טרה_רוסה* » 26 פברואר 2006, 21:28

Thank you for your prompt/fast/rapid and thorough reply

מבקשת עזרה בניסוח האנגלית
תודה על תשובתך המהירה והמעשירה\מעמיקה\שופכת אור.
תודה@

על ידי אמא_בהלם* » 11 פברואר 2006, 21:27

שלום לבאי הדף
אני מנסה לתרגם את המבחן של לונלי פלנט ויש כמה דברים שהייתי רוצה להתייעץ לגביהם - מודה לכל מי שירצה/יוכל לעזור

המונח fixturs - אני יודעת שמדובר באביזרים קטנים של עיצוב פנימי כגון מתגי חשמל, כרכובים, ברזים וכו' האם יש בעברית מושג כזה?
במידה ולא קיים האם אפשר לבחור את אחד מהם ולהכניס אותו למשפט במקום?
אני תרגמתי - כל פרט עיצובי קטן בפנים הבניין עד למתגי החשמל ולאותיות שעל תיבות הדואר עוצב במיוחד כאשר בטקסט המקורי הופיעה המילה fixturs במקום מתגי חשמל

המונח - zoning laws - בתרגום חופשי כתבתי "חוקי החלוקה לאזורים" מישהו מכיר את המושג או יכול להפנות למקום שטוב לחפש בו מושג כזה?

שוב תודה
ממני

על ידי יעל* » 15 דצמבר 2005, 13:20

תודה!

עשיתי עכשיו (הפסקתי להתעצל) חיפוש בגוגל על "מבחן רב ברירה" ונראה שאכן זה המונח.

על ידי **יעלי_לה** » 15 דצמבר 2005, 12:45

מישהו מכיר את המונח הרשמי ל multiple-choice test, הידוע בציבור בשם "מבחן אמריקאי"?

אני חושבת שהמונח הוא "מבחן רב-ברירה" או פשוט מבחן סגור

על ידי יעל* » 15 דצמבר 2005, 12:13

מישהו מכיר את המונח הרשמי ל multiple-choice test, הידוע בציבור בשם "מבחן אמריקאי"?

<מתעצלת לחפש>

תחזוקה זה יותר טכני, קשור למכונות וציוד.
אחזקה - יכול להיות גם "אחזקת ילדים", ובמקרה זה מתייחס לצד הכספי והכלכלי.
(נדמה לי)

אני מאמין שאני יודע להגדיר את ההבדל בין אספקה להספקה:
כאשר מובילים חומר, הרי אספקה זה החומר, הספקה זו הפעולה של הובלת החומר.
מוסכם?
אז מה האבחנה (הבחנה...) בין אחזקה לבין תחזוקה? ואיך יתורגם כל אחד משני אלה לאנגלית?

תודה. עזרת מאוד.
<יוחננ ית>

הנחיית קבוצות group moderation

Moderator

על ידי יוחננ_ית* » 04 ספטמבר 2005, 17:17

איך אומרים "הנחיית קבוצות" או "מנחה" באנגלית?
תודה.

דרוש מתרגם מצ'כית לעברית.

המעוניינים מוזמנים לשלוח דואל אלי, [email protected]
> אפשר למחוק את המקטע הזה החל ב- 14 בספמטבר 05 <

שמיכת טלאים אני מודה לך מכול ליבי.

אנחנו מאוד שמחים שבאתם להיתארח אצלנו. אנחנו מקוים שמאד תהנו איתנו.
We're very happy to welcome you to our house, and hope you have a pleasant stay here.

בעזרת השם יתברך אני מצפה לאורחים מחוץ לארץ שיבואו לארוע מישפחתי מאד משמח.
אני רוצה ליכתוב להם ברכה ואני ממש מיתקשה באנגלית כי אין לי חוש לשפות זרות.
אז אני ישמח אם מישהי תצליח לתרגם לי את הברכה ואני יכתוב אותה על כרטיס ברכה או על שלט גדול שאני יקשט.
אז הברכה היא
אנחנו מאוד שמחים שבאתם להיתארח אצלנו. אנחנו מקוים שמאד תהנו איתנו.

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בקשר לתרגומים