על ידי אמא_בבית* » 03 דצמבר 2005, 09:30
שלום לך, חשבתי די הרבה מה לענות לך ולמה דווקא השאלות האלה באמת כל כך מטרידות. מה שקפץ לי ישר לעין זה הרעיון להביא ילד למעון פעמיים בשבוע. מהנסיון שלי כאמא וגם כגננת זה ממש לא מחזיק מעמד. ברגע שהילד נכנס למסגרת, אתם נכנסים לאורח חיים אחר. לכל אחד יש את החיים שלו ואת הזמן שלו לבד. הגננות לוחצות להביא כל יום, את כבר מתרגלת לזמן בלעדיו ומתקשה עוד יותר לתפקד אתו. אמרה אשה חכמה באחד הדפים : (נדמה לי ש
מ י ) "ההתרחקות היא תופעה שמסלימה את עצמה" . ככל שמתרחקים, רוצים עוד זמן לבד.
לפני כמה חודשים אמרתי שאני רוצה שיהיה בבית לפחות עד גיל שנתיים
יש לי הרגשה שאת סופרת זמן עד גיל שנתיים ואז סוף סוף תהיה לך לגיטימציה להכניס אותו למעון. אם זה באמת המצב, אז אין פלא שהילד כל היום בידיים. הוא מרגיש את הקושי ואת הציפיה לזמן שקט ממנו. הסיבה היחידה שאני מרשה לעצמי לכתוב לך את זה היא שכתבת ש"אני מלאה בנקיפות מצפון".אם אני טועה אני מתנצלת ורוצה שתקראי את הדברים כנסיון לעזור ולא כביקורת.
כדי לצאת מהמילכוד הזה, כדאי לנסות לשנות את נקודת הראיה. אם תצאי מנקודת הנחה שעכשיו אתם ביחד ונראה מה יהיה כשהוא יגדל קצת יותר, תתמקדי באיך להסתדר בעבודות הבית ובשאר מטלות החיים ביחד אתו.
אז באמת,
איך אפשר לעשות את הדברים אחרת?
לשים כביסה במכונה בלילה אחרי שהוא ישן ואז על הבוקר לתלות אותה, בזמן שאת תולה אפשר לתת לו לגעת בכביסה הרטובה וגם אם הוא יוציא איזה בגד וישחק אתו מכסימום תצטרכי לכבס את הבגד הזה שוב אבל בינתיים תלית מכונה שלמה! לתת לו לשחק במגרת הסירים או הפלסטיקים ובאותו זמן לסדר קצת את המטבח, להושיב אותו בכסא גבוה על ידך כשאת מבשלת ולתת לו גם צלוחית פלסטיק עם כפית לערבב או משהו ממה שאת חותכת לטעום. ובקיצור לשתף אותו במה שאת עושה. עבודות הבית הן המשחקים הכי מעניינים בשבילו.
כדאי גם לקנות מנשא גב טוב ולעשות חלק מהדברים כשהוא עלייך ואז מבחינתו הוא מחובק ו"על הידיים" ומבחינתך, יש לך שתי ידיים פנויות לסידור, טאטוא או כביסה.
אפשר גם במקום מעון להביא בייביסיטר לפעמיים בשבוע ואז, יהיה לך את הזמן לעצמך אבל הילד יקבל את היחס האישי וגם לא ידבק בכל המחלות מהמעון.
שלום לך, חשבתי די הרבה מה לענות לך ולמה דווקא השאלות האלה באמת כל כך מטרידות. מה שקפץ לי ישר לעין זה הרעיון להביא ילד למעון פעמיים בשבוע. מהנסיון שלי כאמא וגם כגננת זה ממש לא מחזיק מעמד. ברגע שהילד נכנס למסגרת, אתם נכנסים לאורח חיים אחר. לכל אחד יש את החיים שלו ואת הזמן שלו לבד. הגננות לוחצות להביא כל יום, את כבר מתרגלת לזמן בלעדיו ומתקשה עוד יותר לתפקד אתו. אמרה אשה חכמה באחד הדפים : (נדמה לי ש [po]מ י[/po] ) "ההתרחקות היא תופעה שמסלימה את עצמה" . ככל שמתרחקים, רוצים עוד זמן לבד.
[u]לפני כמה חודשים אמרתי שאני רוצה שיהיה בבית לפחות עד גיל שנתיים[/u]
יש לי הרגשה שאת סופרת זמן עד גיל שנתיים ואז סוף סוף תהיה לך לגיטימציה להכניס אותו למעון. אם זה באמת המצב, אז אין פלא שהילד כל היום בידיים. הוא מרגיש את הקושי ואת הציפיה לזמן שקט ממנו. הסיבה היחידה שאני מרשה לעצמי לכתוב לך את זה היא שכתבת ש"אני מלאה בנקיפות מצפון".אם אני טועה אני מתנצלת ורוצה שתקראי את הדברים כנסיון לעזור ולא כביקורת.
כדי לצאת מהמילכוד הזה, כדאי לנסות לשנות את נקודת הראיה. אם תצאי מנקודת הנחה שעכשיו אתם ביחד ונראה מה יהיה כשהוא יגדל קצת יותר, תתמקדי באיך להסתדר בעבודות הבית ובשאר מטלות החיים ביחד אתו.
אז באמת,
[u]איך אפשר לעשות את הדברים אחרת?[/u]
לשים כביסה במכונה בלילה אחרי שהוא ישן ואז על הבוקר לתלות אותה, בזמן שאת תולה אפשר לתת לו לגעת בכביסה הרטובה וגם אם הוא יוציא איזה בגד וישחק אתו מכסימום תצטרכי לכבס את הבגד הזה שוב אבל בינתיים תלית מכונה שלמה! לתת לו לשחק במגרת הסירים או הפלסטיקים ובאותו זמן לסדר קצת את המטבח, להושיב אותו בכסא גבוה על ידך כשאת מבשלת ולתת לו גם צלוחית פלסטיק עם כפית לערבב או משהו ממה שאת חותכת לטעום. ובקיצור לשתף אותו במה שאת עושה. עבודות הבית הן המשחקים הכי מעניינים בשבילו.
כדאי גם לקנות מנשא גב טוב ולעשות חלק מהדברים כשהוא עלייך ואז מבחינתו הוא מחובק ו"על הידיים" ומבחינתך, יש לך שתי ידיים פנויות לסידור, טאטוא או כביסה.
אפשר גם במקום מעון להביא בייביסיטר לפעמיים בשבוע ואז, יהיה לך את הזמן לעצמך אבל הילד יקבל את היחס האישי וגם לא ידבק בכל המחלות מהמעון.