שלום
רק עכשיו גיליתי את הדף וגמעתי את כולו בקריאה רצופה
(למרות שאני עוברת דירה מחר,אבל מעניין כאן וחשוב ורלוונטי לנו מאד,אז אני כאן...)
עד כה,חלקתי את דעותיי בנושא בדף
קשר קהילתי שנפתח באותו תאריך ע"י נעוות המרדות... תודה לך!
אם כן, מעתה,אנסה לעשות הפרדה בין המאמץ לקשר בדף הזה ובין אופי הקשר ודרכי התקשורת בדף ההוא (אם כי אולי אפשר לאחד? יש הרבה שנושק...)
רקע מקדים שהביא אותי להבנות של היום:
אחרי 5 שנים של התכנסות פנימה בחיי מדבר בערבה,5 השנים הראשונות שבהם התעצב החינוך הביתי שלנו, עברנו צפונה עם כמיהה גדולה לחוות שפע.
בחרתי לגור במושב שבו אכן יש שפע:פעילויות מגוונות, הזדמנויות למפגש: גם עם ילדים נורמטיביים וגם במפגשי חנ"ב, ארועים חברתיים ותרבותיים בקהילה,חוויות התנסות והרפתקאות,קירבה יחסית לסבא/סבתא,לנווה איתן,למזון אורגני נגיש,לעוד משפחות חנ"ב,לאדמה פוריה ומקורות מים,לאתרי טבע,נוף,מורשת,ארכיאולוגיה,מוזיאונים
אחרי שנה במקום הזה, הבנתי
הבנתי שלא משנה עד כמה תהיה הסביבה הנורמטיבית איכותית, והיא אכן כזו-במושב שבו גרנו עד עכשיו
אני רוצה לחיות בסביבה עם עוד משפחות בחינוך ביתי. הסיבה העיקרית היא המאמץ לקשר חברתי
אז נכון שבמרחק חצי שעה נסיעה יש לי שפה משותפת עם נשים ואנשים בנווה איתן. אבל הם לא חלק מחיי היום יום שלי באופן שיהיה לי נגיש מספיק להרגיש שאנחנו מקבלים מענה לצורך בקשר. וכדי שילדיי הקטנים(בת 5 ובן 3 ) ידלגו מעל משוכות הביישנות,הם זקוקים להיות בקשר יומיומי רציף עם הילדים האלו. דלת מול דלת.(ולא, מעבר לנווה איתן לא מתאפשר)
עם ילדי המשפחות שמגיעות
למפגשים בעמק יזרעאל, גם אם יש פוטנציאל לחיבור, הוא בדר"כ לא מממש את הפוטנציאל שלו, כי עד שמגיעים למפגש ועד שמפשירים את הקרח ועד שנרקמים חוטים דקים של קשר, לוקח זמן , הרבה זמן. המפגשים האלו נחמדים,אבל הייתי מעדיפה שהקשר יירקם מתוך השתלבות בחיי השגרה היום יומיים. כמו שטבעי ומתאים עבורנו ועבורם,בעשייה והוויה יומיומית משותפת.בלי ההכרח לסוע ולהסיע. מעבר למאמץ שבזה,זה לא מרגיש לי טבעי כי זה מנתק אותנו מהוויית החיים שלנו
עבור שני ילדיי הבוגרים-בן 10 ובת 12, אין מענה חברתי מספק לא כאן ולא כאן.
עבור בן ה 10 יזמתי פעילות שבועית של חוג שומרי הגן עם שימי רף. זה אחלה. אבל המפגש עם הילדים הוא רק במהלך החוג. לפניו ואחריו הם עסוקים נורא.
הם בביה"ס עד 15:30 וב 16:00 כבר ממהרים כל אחד לחוג שלו , ו "לך תמצא את החברים שלך" הוא ביטוי ציני שמקבל פתאם משמעות רלוונטית אמיתית .
אין להם זמן לילדים לשחק יחד,להיות, ב"שכונה" מה שנקרא
ואם יש ילדים שיש להם פנאי, וכן-יש כאלו פה ושם, אז לא בהכרח שיש חיבור. השפה,ההתנהלות,העיסוקים,הרוב שונה , מאד
וילדיי לא רוצים להשקיע מאמץ בקשרים שמראש אין להם איתם חיבור טבעי או מכנה משותף. הם מאד סלקטיבים. יעדיפו חבר אחד-שניים רחוק מאשר קבוצה קרובה שבכלל לא מתנהלת כקבוצה אלא כאוסף בודדים בעלי עיסוקים שנושקים הודות לארגון מכוון,למימון כספי גבוה,להכוונת מבוגר מקצועי,לאינטרסים צרים.
עבור בתי המתבגרת: אין לה עניין לא במפגשי חנ"ב המקומיים(טוב,הילדים שם צעירים בהרבה ממנה), ולא בתנועת הנוער המקומית (שהיא אחלה אגב,באמת איכותית)
היא בגיל שבו היא זקוקה לתקשורת חברתית יומיומית עם קבוצת השייכות שהיא בוחרת להזדהות עם סגנונה, ולמזלי ולשמחתי זו קבוצת בני נוער בחינוך ביתי.
זו קבוצה שהתחילה להתהוות בפארק הירדן האחרון ביוזמת בני הנוער עצמם והם יוצרים את חיי החברה שלהם בעצמם,לעצמם
האמצעים-תקשורת וירטואלית (וכאן מוזמנים לעבור לדיון ב
קשר קהילתי)
פרט לכך, מתקיימים מפגשים קבועים של הנערות כל חודש (נסיעות,נסיעות) ובפורום רחב יותר של "פעילי באופן צעיר", אחת ל.. כמה שיוצא וזה לא הרבה,כי קשה להם לתאם ולמצוא מועד שמתאים לכולם
הבנתי שכאמא (ועוד חד הורית,עם מטעני עייפות מצטברים...), שבוחרת לחיות חינוך ביתי עם 4 ילדים, אחריותי לעשות כמיטב יכולתי כדי לזמן מענה נגיש לצורך החברתי של כולנו ביחד. להסיע למפגש בצפון הרחוק משמעו להתארגן ליומיים מחוץ לבית, עם מזרונים ואוהל ואוכל והכל,להעמיס 4 ילדים,להוריד את הגדולה למפגש שלה ולטייל עם כל השאר (עם קופסות אוכל שהוכנו ערב קודם במקום סלט טרי וצ'אפתי חם) בסבבה
אבל מה אם זה לא תמיד מסתדר בסבבה? מה אם הבן הגדול רוצה משהו אחר ולי חשוב להכין את הסלט שלי בבית ולבינונית משעמם בנסיעות הארוכות?
אז נעזרים ב נעוות המורדות למשל או בהורים אחרים ש "על הדרך", הנערה נוסעת קצת באוטובוסים, מתפשרים,מנווטים,מוצאים פתרונות , אבל זה לא זה.
הבנתי ש:
אם אני לא רוצה לשלוח את ילדיי לביה"ס/גן כמענה חברתי רדוד
אם אני לא רוצה כל היום לסוע ולהסיע/להימרח על הכביש מעייפות/לפשוט רגל בגלל הוצאות דלק/לזהם את האוויר ולכלות משאבי כדה"א
אם אני לא רוצה שילדיי יבלו שעות מול המחשב ב"באופן צעיר"/מייל/סקייפ
אם אני לא רוצה שחלק מילדיי ישתעממו בזמן שמוקדש למפגש חברתי למען אח אחר
אם אני לא רוצה לבזבז כסף על חוגים "מקצועיים" שלא באמת מאפשרים קשר חברתי עמוק ומתמשך
אז, אני בוחרת היום:
לגור במקום שבו גרות עוד משפחות גדולות בחינוך ביתי עם ילדים בטווח גילאים רחב
לגור במקום שבו יש מספיק אדמה פוריה שתניב צמחי בר למאכל ותאפשר גינת ירק
לגור במקום שבו יש אפשרות לקיים תשתית קהילתית-תרבותית וחברתית שתתאים לאורח חיינו
לגור במקום שאינו מרוחק מדי בצפון ואינו מרוחק מדי מהמרכז
לגור במקום שיש מספיק היצע דיור ובזול לעוד משפחות גם לכאלו עם אמצעי מימון נמוכים מאד
והכי חשובה היא ההבנה-שהאנשים הם אלו שעושים את המקום
אם כך, ההורים בחנ"ב שמעוניים להחליף את המאמץ לקשר, בקשר זמין ונגיש, מוזמנים לקהילת החינוך הביתי המתהווה
אני עוברת דירה לשם מחר. (כבר היום...4 בבוקר ובמקום להעמיס אני משרבבת מילים...)
מוזמנים להצטרף בשמחה.