על ידי עדי_יותם* » 06 פברואר 2004, 18:14
_זו ההזדמנות לדבר על פרסומות, מבצעים ושאר תעלולים שגורמים להוציא יותר כסף ממה שהתכונת מלכתחילה.
הרי היא לא רוצה את התפוצ'יפס, אלא את הפוגים. פוגים לבד הרבה יותר זולים מהתפוצ'יפס (לא מחיר ריאלי, עלות יצור), וזו הדרך של עלית (?) לגרום לבתך לקנות 10 (!) חבילות שהיא בכלל לא רוצה וכו'_
כתבתי קודם במהירות, אבל את צודקת מאוד, גילה, לגבי הדרך של יצרנים למכור לנו משהו שאיננו צריכים, ודנתי איתה בזה בעבר בכמה מקרים. פעם, למשל, היינו מוזמנים ליומולדת במקדונלדס (אייקון של אצבע בגרון), והיא הציעה, אחרי היומולדת, לקנות לעצמה ארוחת ילדים. הבנתי שמה שהיא רוצה הוא הצעצוע - ומכיוון שמוכרים את הצעצועים בנפרד, היא בחרה באופציה הזו.
לגבי ההתלבטות שלי: בעקבות מה שכתבתן, אני חושבת שהצלחתי לחדד לעצמי את הבעיה. אני מקווה מאוד שאכן ניתן לקנות פוגים בחנויות ולסגור עניין. אבל אם לא - התסריט שהיא מעוניינת בו ישאיר אותי עם עשר שקיות תפוצ'יפס פתוחות, שצריך לסגור טוב שלא יתקלקל, שצריך לאחסן במקום שהקטנצ'יק לא יגיע אליו (יש גבול לכמה שאפשר לתסכל בן שלוש), ועשר שקיות תפוצ'יפס אצלנו בבית זה... מה אני אגיד לכם, לא שהמקרר מלא אורגני והמזווה קטניות ודגנים מלאים, אבל טרם היה מצב כזה. יש בזה משהו לא אסתטי בשבילי (-:
טוב. חבל שלא בדקתי היום אם יש פוגים בחנויות. הבטחתי לה תשובה ביום א' (- אבל אני רוצה תשובה עכשיו! - עכשיו התשובה שלילית. אני לא יודעת מה תהיה התשובה ביום א'. - או-קיי. (ותודה ל-Kids Are Worth It של ברברה קולורוסו על הדיאלוג הזה) ).
לגבי הילד והכסף - אני לא יודעת מה ההורים אמרו לו, ומה הוא אמר לה. היא לא העלתה את הנושא. אני לא מודאגת מכך שהיא ניסתה "לקנות" אותו, אלא מתלבטת איך מסבירים שכסף הוא לא מתנה ראויה בין ילדים (האם הוא לא מתנה ראויה בין ילדים?), ולמה על 10 אג' ההורים שלו לא היו אומרים כלום, ועל 10 שקלים, כן.
_זו ההזדמנות לדבר על פרסומות, מבצעים ושאר תעלולים שגורמים להוציא יותר כסף ממה שהתכונת מלכתחילה.
הרי היא לא רוצה את התפוצ'יפס, אלא את הפוגים. פוגים לבד הרבה יותר זולים מהתפוצ'יפס (לא מחיר ריאלי, עלות יצור), וזו הדרך של עלית (?) לגרום לבתך לקנות 10 (!) חבילות שהיא בכלל לא רוצה וכו'_
כתבתי קודם במהירות, אבל את צודקת מאוד, גילה, לגבי הדרך של יצרנים למכור לנו משהו שאיננו צריכים, ודנתי איתה בזה בעבר בכמה מקרים. פעם, למשל, היינו מוזמנים ליומולדת במקדונלדס (אייקון של אצבע בגרון), והיא הציעה, אחרי היומולדת, לקנות לעצמה ארוחת ילדים. הבנתי שמה שהיא רוצה הוא הצעצוע - ומכיוון שמוכרים את הצעצועים בנפרד, היא בחרה באופציה הזו.
לגבי ההתלבטות שלי: בעקבות מה שכתבתן, אני חושבת שהצלחתי לחדד לעצמי את הבעיה. אני מקווה מאוד שאכן ניתן לקנות פוגים בחנויות ולסגור עניין. אבל אם לא - התסריט שהיא מעוניינת בו ישאיר אותי עם עשר שקיות תפוצ'יפס פתוחות, שצריך לסגור טוב שלא יתקלקל, שצריך לאחסן במקום שהקטנצ'יק לא יגיע אליו (יש גבול לכמה שאפשר לתסכל בן שלוש), ועשר שקיות תפוצ'יפס אצלנו בבית זה... מה אני אגיד לכם, לא שהמקרר מלא אורגני והמזווה קטניות ודגנים מלאים, אבל טרם היה מצב כזה. יש בזה משהו לא אסתטי בשבילי (-:
טוב. חבל שלא בדקתי היום אם יש פוגים בחנויות. הבטחתי לה תשובה ביום א' (- אבל אני רוצה תשובה עכשיו! - עכשיו התשובה שלילית. אני לא יודעת מה תהיה התשובה ביום א'. - או-קיי. (ותודה ל-Kids Are Worth It של ברברה קולורוסו על הדיאלוג הזה) ).
לגבי הילד והכסף - אני לא יודעת מה ההורים אמרו לו, ומה הוא אמר לה. היא לא העלתה את הנושא. אני לא מודאגת מכך שהיא ניסתה "לקנות" אותו, אלא מתלבטת איך מסבירים שכסף הוא לא מתנה ראויה בין ילדים (האם הוא לא מתנה ראויה בין ילדים?), ולמה על 10 אג' ההורים שלו לא היו אומרים כלום, ועל 10 שקלים, כן.