על ידי הילה* » 27 ספטמבר 2002, 16:01
אבא שלי נפטר לפני חודש וחצי. בהתחלה הזמנו חברים בשביל הילד שלי, בן 5, ומאחר וכל השבעה הזו זה מעין חגיגה גדולה עם מלא אורחים, זה בטח לא הפריע לאף אחד. ההפך, העסיק את הילד. אבל מאחר והוא בכל זאת השתעמם, ובעלי, בשבילו כל המשפחתיות הזאת היתה קצת יותר מדי, וחוץ מזה יש גבול עליון די נמוך למידת ה"חברתיות" שבעלי מסוגל לה, נשלחו בעלי והילד לחיפה. (אנחנו ישבנו בדרום) ואני והתינוקת נשארנו לבד. (נו טוב, לא בדיוק לבד).
בעקרון יש הרבה אורחים בשיבעה, ואני חושבת שהכוונה היא לא שיהיו עצובים וישבו בשקט ומדי פעם יאנחו, אלא הכוונה היא דווקא לדחות את ההתמודדות עם המוות קצת. במילה בלילה לא מצליחים להרדם בגלל המחשבות, לא צריך לחשוב גם ביום.
עוד תפקיד של השיבעה זה להעלות סיפורים על המנוח, וגם לשמוע אחרים שהיו במצב דומה.
א ב ל, למי שרוצה לעזור, יש הרבה אורחים, וכמו אחרי לידה, צריך עזרה בהבאת כיבוד, סידור וניקוי הבית, קניות וכיוצא באילו.
(אני הלכתי פעם אחת לרופא עם פצפונת ולקניות, ופספסתי את הרופא שטיפל באבא שלי וזה היה לי מאד מאד חבל.
אחותי שטפה את הבית בלילה, וכניראה בגלל צירוף של דיכאון כללי ועיפות נפלה ושברה רגל.)
אצלינו היתה המון עזרה מהמשפחה המורחבת, אבל חברה סיפרה לי שאצליהם לא היתה עזרה וזה היה פשוט נורא.
אגב, מדהים איך הבן שלי הבין את הכל. כשבת דודה בת גילו שאלה את אמא שלי איפה בעלה, אמא שלי לא ידעה מה להגיד, אז היא בקשה ממנו שיסביר, והוא הסביר שסבא מת וקברו אותו ועכשיו הוא באדמה. (הוא לא היה בהלוויה).
אח"כ כששאלנו אותו אם הוא רוצה לנסוע לסבתה לשבוע אז הוא אמר שכן, הוא רוצה לבקר את סבתה הרבה, לפני שהיא תמות. (טץ ווד טפו טפו טפו, לא בעתיד הקרוב)
אבא שלי נפטר לפני חודש וחצי. בהתחלה הזמנו חברים בשביל הילד שלי, בן 5, ומאחר וכל השבעה הזו זה מעין חגיגה גדולה עם מלא אורחים, זה בטח לא הפריע לאף אחד. ההפך, העסיק את הילד. אבל מאחר והוא בכל זאת השתעמם, ובעלי, בשבילו כל המשפחתיות הזאת היתה קצת יותר מדי, וחוץ מזה יש גבול עליון די נמוך למידת ה"חברתיות" שבעלי מסוגל לה, נשלחו בעלי והילד לחיפה. (אנחנו ישבנו בדרום) ואני והתינוקת נשארנו לבד. (נו טוב, לא בדיוק לבד).
בעקרון יש הרבה אורחים בשיבעה, ואני חושבת שהכוונה היא לא שיהיו עצובים וישבו בשקט ומדי פעם יאנחו, אלא הכוונה היא דווקא לדחות את ההתמודדות עם המוות קצת. במילה בלילה לא מצליחים להרדם בגלל המחשבות, לא צריך לחשוב גם ביום.
עוד תפקיד של השיבעה זה להעלות סיפורים על המנוח, וגם לשמוע אחרים שהיו במצב דומה.
א ב ל, למי שרוצה לעזור, יש הרבה אורחים, וכמו אחרי לידה, צריך עזרה בהבאת כיבוד, סידור וניקוי הבית, קניות וכיוצא באילו.
(אני הלכתי פעם אחת לרופא עם פצפונת ולקניות, ופספסתי את הרופא שטיפל באבא שלי וזה היה לי מאד מאד חבל.
אחותי שטפה את הבית בלילה, וכניראה בגלל צירוף של דיכאון כללי ועיפות נפלה ושברה רגל.)
אצלינו היתה המון עזרה מהמשפחה המורחבת, אבל חברה סיפרה לי שאצליהם לא היתה עזרה וזה היה פשוט נורא.
אגב, מדהים איך הבן שלי הבין את הכל. כשבת דודה בת גילו שאלה את אמא שלי איפה בעלה, אמא שלי לא ידעה מה להגיד, אז היא בקשה ממנו שיסביר, והוא הסביר שסבא מת וקברו אותו ועכשיו הוא באדמה. (הוא לא היה בהלוויה).
אח"כ כששאלנו אותו אם הוא רוצה לנסוע לסבתה לשבוע אז הוא אמר שכן, הוא רוצה לבקר את סבתה הרבה, לפני שהיא תמות. (טץ ווד טפו טפו טפו, לא בעתיד הקרוב)