באיזה גילאים עשיתם את חיתוך הלשון?
את החיתוך הראשון עשינו בסביבות גיל 3 חודשים ואת השלישי כבר בגיל 5 חודשים.
אפשר לדעת איך את רואה את הטראומה של אורי? במה זה מתבטא?
תראי, קשה להפריד/לדעת אילו תגובות והתנהגויות הן אישיותיות "שלה" (כלומר היו שם גם ללא החיתוכים) ומה נגרם בשל חוויית החיתוכים. אבל- אני בתחושה שלי מייחסת הרבה מהתנהגויות שלה לחוויה הזו.
קודם כל היא עברה 3 חיתוכים בהפרשים של שבועיים-שלושה ביניהם, ובפעם השניה והשלישית שהגענו לפי התגובה שלה שראתה את פורר היה ברור שהיא זוכרת ומבינה (אוף קשה לי להיזכר בזה, אני מרגישה פתאום אמא אכזרית ונוראה
). התגובה שלה לחיתוך עצמו היתה קשה. בכי נוראי, השתוללות, חוסר שקט כמה שעות אחרי החיתוך (למרות שהקפדתי לתת לה אקמולי חצי שעה לפני החיתוך). לא היה קל.
מאז היא מגיבה ברגישות ואפילו חרדה מאד גדולה בכל מה שקשור למגע באיזור הפה. היא לא הסכימה בשום אופן להאכלה בכפית, עד היום יש קושי מאד מאד גדול בצחצוח שיניים. היא ממש לא מאפשרת כל מגע- גם שלי- באיזור הפה. כמו למשל להכניס אצבע למרוח משחה כשהיתה לה פטריה/כאבי חניכיים/להוציא אוכל תקוע וכד'. היא התחילה לאכול מוצקים בשלב ממש ממש מאוחר- רק אחרי גיל שנה. עד אז ינקה הנקה כמעט מלאה.
התגובה שלה לרופאת הילדים ולכל מי שמתיימר לבדוק אותה/לגעת בה היא תגובה ממש היסטרית. בכי והשתוללות. וזה שאני מקפידה שהבדיקה תהיה תמיד שהיא על הידיים שלי.
בדר"כ היא ילדה נינוחה, שמחה ומתקשרת איתי וגם עם אחרים בצורה מדהימה <לעניות דעתי האובייקטיבית
>. התגובה שלה לבדיקות או למגע באיזור הפה תמיד מפתיעה וקיצונית ביחס להתנהלות הרגילה שלה.
אם יש קשר לעניין ההנקה והעצירויות והעלייה המועטת במשקל - אני לא רוצה לגרום נזק לטווח ארוך בכך שאתעלם...
לגבי עצירויות- בגיל שלו בתינוקות יונקים גם יציאה 1 לשבוע לא נחשבת כעצירות. ולגבי העליה במשקל- את בודקת אותה לפי עקומות טיפת חלב או לפי העקומות של תינוקות יונקים?
התייעצת עם יועצת הנקה? אולי עם ד"ר ליבוביץ?
בכל מקרה- אני מאמינה שעדיף לבצע חיתוך נוסף עכשיו על פני גיל מאוחר יותר.
תראי. זו אכן החלטה לא קלה ולא "בטוחה". עד שלא מנסים לא יודעים. אני בזמנו הרגשתי שאין לי ברירה אחרת. היא היתה נחנקת בהנקות והצלחתי להניק אותה בקושי רק במנח של שכיבה. בנוסף גם מבקבוק היא לא הצליחה לאכול.
אני יכולה להגיד שלמרות המחיר ששילמה, אני מאמינה שהרוויחה הרבה בזכות חיתוכי הלשון. זה אפשר לה להמשיך ולינוק עד עצם היום הזה על כל היתרונות הבריאותיים והרגשיים שאלפי מילים לא יוכלו לתאר. היא ילדה "מכורת ציצי" וקשה לי לדמיין אותה ואותנו ללא ההנקה.
<ותודה שאפשרת לי לאוורר את הסיפור הזה ולהשתפך פה קלות>
שיהיה בקלות מירבית ובהצלחה מה שלא תבחרו!