על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 05 אוגוסט 2006, 19:57
שלום לכל ידידינו ומכרינו,
חברינו,
מוקירינו,
דורשי שלומנו ויתר עדרינו –
איחולי שלום פשוטו כמשמעו
בתקוה לבאות.
אנחנו כאן בטוב, שלמים ובריאים
משמינים מנחת ומישיבה על ה...כסא מול המחשב הגואל,
אוכלים ושותים, ממזגים ומזיעים
ודואגים "מה יהיה" עם אותה מדינת ישראל.
בינתים שואבים רוב נחת מהנכדים
ושוכחים את הפחדים.
די, נמאס לי לחרוז. ובכן, הנה דו"ח קצר: רבים מכם התקשרו לברר מה שלומנו, ואני יודע כי האחרים חושבים עלינו גם הם, אך לא רצו להעמיס עלינו את דאגתם.
ובכן: בישוב שלנו אנו מונים עד כה 3 פגיעות של טילי קטיושה. 2 בשטח פתוח, האחת ליד בית (שהיה נטוש), ואף היא גרמה רק נזק זעום. הנזק העקיף – קשה מאוד.
הרעש כבד, בעיקר "שלנו". יש אמנם לפעמים רבע שעה של שקט, אך זה נדיר. רוב הזמן נשמעים בין 2 ל-20"בומים" לדקה, מהם חזקים ומהם עמומים יותר, בהתאם למרחק הסוללה מאתנו. בתחילה ראינו איך עם כל בום מתרוממות כל הציפורים מן העצים, עתה התרגלו, והן נשארות לשבת על הענפים. גם חלק מן הכלבים התרגלו, חלק עודם בפאניקה, מתפרצים לבתים ומסתתרים תחת המיטות עם כל בום חזק. הנכדים לא מתייחסים כלל לרעש, ממשיכים לדבר (והם דברנים!) גם כאשר אי אפשר לשמוע אותם מרוב רעש-רקע, מסתבר שמתרגלים, כמו מי שגר ליד מסילת-ברזל או תחנת אמבולנסים. אנחנו ישנים היטב גם בשיא הרעש.
מעגלי החיים נמשכים: לפני 5 שבועות נולד לנו נכד חמישי, ומגיל שבועיים הוא חושב שבומים זה חלק מהחיים. האחים שלו משוכנעים כל אחד שהתינוק הוא מתנה אישית בשבילו, ואמם הסובלנית מאפשרת להם לקחת אותו על ידיהם בתורות, והם מאושרים. גם סבא וסבתא שלו.
לפני 4 ימים נפטרה אמה של אשתי, בגיל 88, אחרי שנים של סבל, הדרדרות פיזית והכרתית. זכתה עד לרגע האחרון לטיפול מסור של ילדיה ושל מטפלות פיליפיניות נפלאות.
רציתי לסיים בנימה אופטימית, אבל לא מצאתי בעיתון שום עילה לכך.
שלום לכל ידידינו ומכרינו,
חברינו,
מוקירינו,
דורשי שלומנו ויתר עדרינו –
איחולי שלום פשוטו כמשמעו
בתקוה לבאות.
אנחנו כאן בטוב, שלמים ובריאים
משמינים מנחת ומישיבה על ה...כסא מול המחשב הגואל,
אוכלים ושותים, ממזגים ומזיעים
ודואגים "מה יהיה" עם אותה מדינת ישראל.
בינתים שואבים רוב נחת מהנכדים
ושוכחים את הפחדים.
די, נמאס לי לחרוז. ובכן, הנה דו"ח קצר: רבים מכם התקשרו לברר מה שלומנו, ואני יודע כי האחרים חושבים עלינו גם הם, אך לא רצו להעמיס עלינו את דאגתם.
ובכן: בישוב שלנו אנו מונים עד כה 3 פגיעות של טילי קטיושה. 2 בשטח פתוח, האחת ליד בית (שהיה נטוש), ואף היא גרמה רק נזק זעום. הנזק העקיף – קשה מאוד.
הרעש כבד, בעיקר "שלנו". יש אמנם לפעמים רבע שעה של שקט, אך זה נדיר. רוב הזמן נשמעים בין 2 ל-20"בומים" לדקה, מהם חזקים ומהם עמומים יותר, בהתאם למרחק הסוללה מאתנו. בתחילה ראינו איך עם כל בום מתרוממות כל הציפורים מן העצים, עתה התרגלו, והן נשארות לשבת על הענפים. גם חלק מן הכלבים התרגלו, חלק עודם בפאניקה, מתפרצים לבתים ומסתתרים תחת המיטות עם כל בום חזק. הנכדים לא מתייחסים כלל לרעש, ממשיכים לדבר (והם דברנים!) גם כאשר אי אפשר לשמוע אותם מרוב רעש-רקע, מסתבר שמתרגלים, כמו מי שגר ליד מסילת-ברזל או תחנת אמבולנסים. אנחנו ישנים היטב גם בשיא הרעש.
מעגלי החיים נמשכים: לפני 5 שבועות נולד לנו נכד חמישי, ומגיל שבועיים הוא חושב שבומים זה חלק מהחיים. האחים שלו משוכנעים כל אחד שהתינוק הוא מתנה אישית בשבילו, ואמם הסובלנית מאפשרת להם לקחת אותו על ידיהם בתורות, והם מאושרים. גם סבא וסבתא שלו.
לפני 4 ימים נפטרה אמה של אשתי, בגיל 88, אחרי שנים של סבל, הדרדרות פיזית והכרתית. זכתה עד לרגע האחרון לטיפול מסור של ילדיה ושל מטפלות פיליפיניות נפלאות.
רציתי לסיים בנימה אופטימית, אבל לא מצאתי בעיתון שום עילה לכך.
אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
דפים_באקראי חזר לתפקוד מלא אם אתן מרגישות מזל בואו למצוא את הדף הכי מעניין דפים_באקראי 
