איך להגן על הילדים

שליחת תגובה

גובה העיניים נלמד מתוך התבוננות
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: איך להגן על הילדים

איך להגן על הילדים

על ידי יולי_קו » 14 אפריל 2017, 14:11

רוצה לעוף יקרה,
אני מבינה את הקושי על רבדיו השונים. זה קצת כמו לנסות ללכת בין הטיפות בגשם.
מה להגיד?
(בלי לפרט לה יותר מדי על מין וניצול של ילדים וכו׳, כי את לא מרגישה צורך לזעזע אותה בזוועות)
אפשר לומר שאיברי המין הם איברים פרטיים, ושזה לא מתאים, מרגע שאנחנו טיפה מבינים ואנחנו כבר לא תינוקות, לגעת או לאפשר שיגעו לנו באזורים הללו.
תסבירי לה שהשתרעות על מרכז הגוף של המבוגר נוגע לו באיזור (וגם לה במקביל) וזה לא מכבד את הפרטיות שלו, ואת שלה. אני חושבת שזה מספיק בתור הסבר ראשוני.
שאלה: למה לתינוקות מותר?
תשובה: הם עדיין לא מבינים. הם ילמדו. כמו שהם לומדים עם השנים להפריש את הצרכים שלהם בלי להתלכלך, ולדבר, וכל מיני משחקים, ולקרוא, וכד׳, אז עם הזמן לומדים את החוקים החברתיים, וזה אחד מהם.
הנה, ראית את אמא נשכבת ככה על הדוד? וסבתא? רק קטנים שעדיין לא מבינים נוגעים ככה באנשים שאינם בני הזוג שלהם.
ואז את יכולה להגיד לה איך את כן מרשה (כן לחבק מהצד, כן לנשיקה על הלחי/מצח..., מהו הלבוש המינימלי בנוכחות מישהו מחוץ למשפחה הגרעינית נניח מינימום תחתונים בנוכחות זרים,...),
ומה לא (לשכב על מבוגר פנים אל פנים באופן צמוד, עירום בנוכחות זרים בלי רשות מפורשת מההורים ובלי השגחתם, ....).
מובן שה׳מותר/אסור׳ שלך עשוי להיות שונה משלי.
אבל -חשוב - צריך להבהיר לה את הקוד הזה מראש, ולחזור עליו מדי פעם, שלא תצטרכי להקלע לאי נעימות ולפחד, והיא - לניצול.

שאלה: אם היית מתעבת הרגל כלשהו (נניח לא מסוכן, אבל מגעיל) כמו למרוח נזלת או קקי על מישהו בתור משחק משעשע (נו, הצלחתי למצוא משהו מגעיל?...) האם היית עוצרת את זה מצד המבוגרים או מצידה? אני מניחה שכן.
אז פה זה דומה. לא קרה דבר נורא, הילדה לא בטראומה, בן הזוז שלך לא מודאג, הדוד לא נעלב (אני קוראת לכל הידידים הבוגרים בשם הקיבוצי ׳דוד׳, זכר לתקופה שאחרי השואה בישראל,כמו אבא שלי, נטול הדודים מכורח ההשמדה, סיפר לי שכולם נהגו ככה).

אבל!!!! גם את בתמונה. וזה מרגיש לך מסוכן, ובעיקר זה פתח לסכנה בעתיד. הגיע הזמן ללמד אותה בצורה ברורה לא להכנס למצבים עם פוטנציאל לסכנה ולא ׳להזמין׳ הסתבכויות. כן ידידות, לא קרבת יתר.
אם היא זקוקה לחיבוק מועך, יש אבא, יש אותך. ואולי משלב מסויים זה לא מתאים על אבא. הוא כבר ירגיש מתי זה לא מתאים.
דרך אגב, אמא שלי בקשה מהאחים שלי מגיל מסויים לחבק אותה טיפה באלכסון כי היא אמרה שלא מתאים לה להרגיש את הבולבול שלהם נוגע בה דרך הבגדים. זה הרגיש לה לא מתאים.

אם יהיה ארוע נוסף את יכולה להפסיק אותו מיד על ידי כך שאת קוראת לה למטבח נניח ומזכירה לה את הגבולות.
את יכולה לסכם עם האבא מראש מה מקובל על שניכם ומה אסור, ולהקפיד על כך.

איך להגן על הילדים

על ידי רוצה_לעוף* » 14 אפריל 2017, 11:20

יוליקו, שיתפתי את הבנזוג, שהוא גם האבא של בנותי מיד. הוא לא ראה שיש כאן בעיה, ומצד שני לא חושב שהגזמתי בחשש. כן חושב שצריך להיזהר בלהאשים ולנפח או להמציא סיפור שלא באמת קיים.
תמרוש, כיוון שיש לי רק בנות, אני אשמור היטב רק על בנותי ולא על הבנים....
דפנה, תודה על ההבנה והדיוק. מכיוון שהוא חבר, אני לא רוצה להאשים במשהו שלא קרה. ואם היה קורה אפילו משהו קטן - כמובן שהוא לא היה חבר יותר!

באתי לכאן לשאול אפילו את השאלה הפשוטה: עד איזה גיל להזמין ילדה לשבת על הברכיים זה מתאים לדעתכם? אולי אני הופכת עכבר לפיל? נראה לי שאם שוב זה יקרה אני כן אגיד לו מיד שזה לא מתאים. ואז גם בתי תשמע אותי שומרת עליה בזמן אמת.
בינתיים דיברתי איתה. אמרתי לה שזה לא מתאים לשבת ככה על מישהו מבוגר. היא אמרה שהיה לה בסדר גמור, ושאלה למה זה לא מתאים. קצת התעקשה, אני מקווה שפעם הבאה המילים יבואו אלי בצורה ברורה ופשוטה, זה לא קרה הפעם. רק חזרתי ואמרתי שזה לא מתאים וזהו.

איך להגן על הילדים

על ידי אישה_במסע* » 13 אפריל 2017, 12:13

סיכוי לא קטן שהחשד הזה
בגלל זה לא מספרים על החשד, ולא מנסים לדבר איתו על הנושא - כי אין דרך להגיד למישהו "אני חושדת שאתה אנס ופדופיל" בלי להעליב. אבל בלאו הכי אין שום תועלת בלהגיד את זה - אז בשביל מה לעשות את זה? לעומת זאת, להגיד לילדה שתזוז או משהו אם לדעתה נחצה גבול, אפשר גם בלי קשר לחשד כזה (כמו שמישהי בדף רשמה שהיא עושה).

כמו שתיארה יוליקו (ולדעתי אמור להיות ברור מאליו. לא חשבתי בכלל על האפשרות לא לספר לבןזוגף ועל האפשרות לנהוג אחרת) האמא נמצאת בבית, הוא נצמד אליה יותר מיד או משהו. האמא יכולה להפריד בכל נימוק שעולה בדעתה. זה הגבול שיכול לעבור לידו - כי אצל אדם ישר דברים כאלו לא יקרו לעיתים קרובות.

יכול להיות שהגבולות אצלו משובשים אבל הוא לא אנס, וזה מצב שלישי, אבל אני אישית הייתי במצב כזה או מרחיקה ומפסיקה להפגש, או מעבירה גבול ברור בלי לדאוג להעלבות שלו. אחרת אני אעביר מסר ברור שלא לפגוע במישהו חשוב יותר מלהגן על עצמי.

איך להגן על הילדים

על ידי דפנה* » 13 אפריל 2017, 07:52

ואחרי זה, לזכור שזה לא באמת משנה. אם יש דברים בגו, אז ההתנגדות שלו תהיה או מהאשמה שלו ותחשוה הפנימית שלו שמה שהוא עושה לא בסדר, או כדי שלמור על מסך העשן שמשתיק את הידיעה של הקורבנות והעדים שמה שקורה לא בסדר. והניסוח לא יעזור פה. אם אין דברים בגו, אז הגבול יכול לעבור לידו בלי שהוא בכלל ישים לב לזה, או שהוא יעלב טיפה. ביג דיל! בטרייד אוף של סיכוי למנוע מביתך להאנס, מול הסיכוי שאולי תעליבי מישהו קצת, המשקל של העלבות בטל בשישים, ולכן לא ראוי לתשומת לב.
אישה, ברשותך אני מפרקת.
נדמה לי שמה שמטריד את השואלת כשהיא שוברת את הראש איך לא לפגוע הוא לא האפשרות הראשונה ({{אם יש דברים בגו_}}) אלא השנייה: _אם אין דברים בגו, אז הגבול יכול לעבור לידו בלי שהוא בכלל ישים לב לזה, או שהוא יעלב טיפה - לדעתי, סיכוי לא קטן שהחשד הזה יהיה פגיעה נוראה בו. אני הייתי נפגעת נורא, לא נעלבת טיפה. וזה אדם שיָקר להם וחברות שחשוב להם לשמר.
יש דרכים להתמודד עם זה, להציג את הדברים מראש באופן שיעודד הבנה ותמיכה כשהצד השני הוא אדם ישר דרך. זה דבר ששווה להקדיש לו מחשבה מראש. אני תומכת בשואלת.

איך להגן על הילדים

על ידי תמרוש_רוש » 13 אפריל 2017, 03:52

אני בעד שגם הבנים לא. גם בנים נפגעים. לא רק בנות.
|Y|
למעשה, עד גיל ארבע עשרה מספר הבנים הנפגעים מינית זהה למספר הילדות.

איך להגן על הילדים

על ידי יולי_קו » 13 אפריל 2017, 02:56

וכל הזמן שאלתי את עצמי מה לעשות.

בןזוגי ועוד חבר אחד ישבו על הכורסאות ממול ולא חשבו שיש כאן בעיה.

כל נורות האזעקה שלי נדלקו.

אני בעד כן לעשות משהו.

את יכולה בתור צעד ראשון לדבר עם בן הזוג שלך. הוא האבא של הילדה? אם יכולה לדבר איתו על הנושא? על מה היה, על התחושה של משהו לא טוב ועל הפחדים שלך.
הוא היה שם, שם לב למה שקרה או אולי לא בדיוק שם לב. אם את סומכת עליו (את סומכת עליו?) עדיף להעלות את הבעיה הזו למודעות שלו.
לא בטוח שתוכלי להיות כל הזמן עם כל הילדים, וה׳דוד׳ יכול לעבור מחוץ לשדה הראיה שלך. עדיף שיהיה עוד זוג עיניים עם אותו אינטרס כמו שלך.

מה שכן, אני חושבת שאם הרגשת סכנה, בין אם היא אמיתית (כנראה יש משהו רקוב בממלכת דנמרק), ובין אם לא (אולי לא), עדיף בפעם הבאה שמישהו מהילדים נמרח עליו ככה להתקרב ולהוריד אותם ממנו, ולהגיד משהו קצר וברור, בסגנון ׳זה צמוד מדי. אני לא מרשה.׳ עם מבט חודר לעיני ה׳דוד׳.
אם זה קורה צריך כן לדבר עם הילדים על זה, אבל בבית. בפרטיות. לדבר על זה שהגוף פרטי, ויש בו איברים פרטיים. ואנחנו לא נצמדים לאיברים הפרטיים של אדם אחר כי זה פשוט לא מתאים. זה יכול להתאים כשמבוגרים במצב זוגי, אבל לא כשילדים. ושצריך לכבד את הפרטיות שלנו, וגם את הפרטיות של האנשים האחרים.
בעצם לדבר על נושא הפרטיות הזאת אפשר בכל מקרה. ילדים צעירים נמצאים בטיפול של מבוגרים בלי השגחתך מדי פעם, נכון? הם אמורים לשים לב שהטיפול נאות, ושאם יש חריגה הם אמורים לשתף אותך, כדי שתוכלי להגן עליהם.
אני דיברתי עם הילדים שלי, וביקשתי מבתי (שהיתה מאוד נצמדת מיוזמתה, וגם ובמיוחד לגברים מבין חברינו) להמנע ממגע קרוב כזה. ממש ראיתי בעיניים שלהם שלא מתאים להם, שמשהו מביך אותם, שמשהו לא מתאים עולה. הם היו נבוכים לחוש גירוי פשוט עקב המגע בחלציים שלהם וזה הרגיש להם לא בסדר כי זו ילדה קטנה. הייתי צריכה לשים לב להפסיק מצבים כאלה, ולהגיד לה ולכל אורח כזה שאני לא מרשה כל כך קרוב. אמרתי גם לה ולשאר הילדים שזו הרגשה זוגית, ושל מבוגרים, ושלא מתאים.

אני מדברת עם הילדים על הכל. אין שאלה או נושא שמחוץ לתחום. אבל- בדיבור פשוט, ורמת הפירוט היא בין משפט לכמה, בהתאם לגיל ולהבנה של הילד. לא מעמיסה מידע, אלא אם כן באות מצד הילד עוד שאלות.

מה שכן, הבת שלי לא תישאר אצלו לעולם בלי השגחה צמודה שלי!

אני בעד שגם הבנים לא. גם בנים נפגעים. לא רק בנות.

איך להגן על הילדים

על ידי אישה_במסע* » 13 אפריל 2017, 02:51

איך להציב לו גבולות בלי לפגוע?

המשפט הזה צורם לי. מאוד. כתבתי הרבה ומחקתי, כי זה רק משפט אחד, ואני כותבת עליו תילים של מילים. אני מקווה שמה שיצא בסוף יצא בסדר. לפחות זה קשור ישירות לנושא הדף...

איך להגן על הילדים{{}}? להפסיק לחשוב על איך לא לפגוע בתוקף הפוטנציאלי.

בתחילת הדף מסבירים בדיוק את זה. איך התנהגויות קורבניות-נחמדות-מרצות מאפשרות את התקיפה במקום בו ילדה או אישה אסרטיבית יותר לא הייתה מאפשרת. בגלל שלא נעים. ואולי אני טועה, וסתם חושדת בכשרים? ומה, אני אעליב אותו? ומה, אני אקים מהומה? הוא יפגע מזה שאני לא אתן לו לדרוך עליי! ואיך אני אתנגד לו בלי לפגוע בו? ואיך אני אספר לאמא? היא לא תעמוד בזה!

והילדה האסרטיבית הייתה מתרחקת מלכתחילה במי שהיא מרגישה אינטואיטיבית שהוא רע. ואם לא הייתה אפשרות כזאת, אז היא הייתה מציבה גבולות בצורה ברורה. בלי לדאוג אם הוא יפגע. ורוב הסיכויים שהוא היה נפגע. ולמי אכפת מזה? לא לה! והייתה צועקת, ומקימה מהומה, ומנסה להרביץ ולברוח ולא היה אכפת לה אם כולם יחשבו שהיא לא בסדר. כי הזכות לקיומה ישנה, והזכות שלה להגן על עצמה מולדת ולא ניתנת להפקעה.

וזו עמדה בסיסית אחרת לחיים. היא לא מבטחת במאה אחוז בפני פגיעה מינית, אבל מקטינה משמעותית את הסיכויים.


איל להגן על הילדים? לפטר מ{{}}הלך רוח כנוע{{}}. באמת שאני לא מצליחה לחשוב על משהו שישפיע יותר. כדאי גם לחנך אותם אקטיבית להלך רוח בטוח בעצמו ולא כנוע. אבל זה לא עובר בשיחה (למרות שיש כללים שכדאי ללמד, והם גם מוצגים בתחילת הדף). זה הגישה הכללית של ההורים לעולם, ובתגובות לאנשים ולילדים עצמם.

וכן, אם את חושדת שמישהו פדופיל, אז תיישמי את כל העצות מלמעלה למה כדאי לילדים לעשות כדי להמנע מלהאנס - להקשיב לתחושות הבטן, להציב גבולות בברור בלי לדאוג לפגוע במישהו, אם מישהו ממשיך אחרי זה, להתנגד בצורה ברורה וחד משמעית (גם אם אנשים מסביב, סליחה, האנס שהפרעת לו לאנוס, יחשבו עלייך שאת לא נחמדה). בלי לדאוג שלא לפגוע.


ואחרי זה, לזכור שזה לא באמת משנה. אם יש דברים בגו, אז ההתנגדות שלו תהיה או מהאשמה שלו ותחשוה הפנימית שלו שמה שהוא עושה לא בסדר, או כדי שלמור על מסך העשן שמשתיק את הידיעה של הקורבנות והעדים שמה שקורה לא בסדר. והניסוח לא יעזור פה. אם אין דברים בגו, אז הגבול יכול לעבור לידו בלי שהוא בכלל ישים לב לזה, או שהוא יעלב טיפה. ביג דיל! בטרייד אוף של סיכוי למנוע מביתך להאנס, מול הסיכוי שאולי תעליבי מישהו קצת, המשקל של העלבות בטל בשישים, ולכן לא ראוי לתשומת לב.

תעבירי גבול בצורה הכי ברורה שאפשר, ואת זה תעשי בניסוח הכי נחמד שתצליחי. ומוטב לעשות את זה בלי להרגיש "לא בסדר" כי אולי בעצם אין לך זכות להגן על בתך ולהיות לא נחמדה. אבל באמת, שאם את רואה סיטואציה שמרגישה לך לא בסדר והתחלה של פגיעה מינית, אז לדאוג לא להעליב את הפוגע בזמן שאת מבקשת ממנו בנימוס שיפסיק להטריד מינית את בתך, זה שיא הקורבנות.

איך להגן על הילדים

על ידי תמרוש_רוש » 13 אפריל 2017, 02:28

אולי לדבר עם הבת שלו, אם את רוצה. להביע את תמיכתך בה.
|Y|

איך להגן על הילדים

על ידי אישה_במסע* » 13 אפריל 2017, 02:10

וכל הזמן שאלתי את עצמי מה לעשות.

כמעט כלום. לא להגיד לו כלום. לא להגיד לבת שלך כלום. הרי לא קרה דבר, חוץ מזה שיש לך חשדות. למה את רוצה לחזק אותה? אני לא רואה סיבה. אני גם לא רואה סיבה להזהיר אותה - הרי כבר החלטת לא להשאיר אותה שם לבד.

להציב גבולות בלי לפגוע לאו דווקא יעבוד, אבל זה לא תלוי בך בכל מקרה, אז אין לך מה לדאוג. או שאת צתציבי גבולות וזה יעבור חלק. או שלא, אבל זה כנראה בגלל שהגבולות שלך משדרים בצורה ברורה שמה שהוא עושה לא בסדר, והוא בהכחשה עמוקה לגבי זה.

אז מה לעשות? לא להשאיר את הבת שלך אצלו בלי השגחה שלך. זה הכל.

לא קרה כלום, חוץ מזה שנורות האזהרה שלך נדלקו. ולכן גם אין כמעט מה לעשות. למען האמת, בערך כל פעולה אפשרית שחשבתי עליה (וחשבתי על כמה וכמה אפשרויות שונות) - תזיק.

אז העצה שלי היא לשחרר את הרעיון שצריך לעשות משהו. כל מה שצריך זה לחכות בסבלנות ולהתבונן בהם כשאת נשארת, ולחכות שהכל יתבהר. גם אחרי שהכל יתבהר - תחליטי שהחשדות שלך היו לא מבוססים, או להפך, היו מבוססים, עדיין עדיף לא לעשות כלום.

כלומר, להפסיק להגיע אליו, או להמשיך להגיע אליו. זה הכל. ואולי לדבר עם הבת שלו, אם את רוצה. להביע את תמיכתך בה.

איך להגן על הילדים

על ידי רוצה_לעוף* » 13 אפריל 2017, 01:43

אנחנו חברים, קצת קרובי משפחה. הוא מאוד נחמד, בן 50+, יש לו בבית המון משחקים שהילדים שלי אוהבים ולכן כל פעם שבאים לסעודת שבת, הילדים נשארים כל אחה"צ כדי לשחק. חלק מהזמן איתו (יש לו הזדמנות שוב לשחק משחקים שמזמן לא היו בשימוש) וחלק מהזמן עם עצמם. פעם אחת הם נשארו שם לבד. חשבנו שזה יקרה גם הפעם.
אבל
הפעם הייתי בחדר אחר כמה דקות, וכשהגעתי לסלון ראיתי את בתי בת ה 7 יושבת עליו כשהוא חצי שוכב בנינוחות. בןזוגי ועוד חבר אחד ישבו על הכורסאות ממול ולא חשבו שיש כאן בעיה. אבל כשאני הגעתי לסלון מיד הוא הוריד אותה מעליו....
וכל נורות האזעקה שלי נדלקו.
נזכרתי שראיתי את בתו הבוגרת כמה פעמים כשהיא יושבת חצי נמרחת עליו בגיל שבד"כ כבר לא נהוג.
נזכרתי שבתו החליטה לנתק ממנו קשר. וחשבתי לעזור ולגשר ביניהם, ופתאום חשבתי שאולי זה לא סתם שהיא כועסת עליו שהתגרש, אולי זה משהו הרבה יותר רציני.
דבר אחד היה לי ברור - הבת שלי לא תישאר אצלו לעולם בלי השגחה צמודה שלי!
ואז נשארנו.
וכל הזמן שאלתי את עצמי מה לעשות.
מה להגיד לו?
מה לומר לבתי?
איך לחזק את בתי בלי להאשים אותו?
איך להזהיר את בתי בלי להכניס לראש פחדים שעדיין לא קיימים (אולי)?
איך להציב לו גבולות בלי לפגוע?
זו חברות שחשובה לנו כמשפחה.... ומצד שני, ברור שאם אני לא מגזימה, נוותר עליה מיד.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

איך להגן על הילדים

על ידי טלי_ב* » 21 פברואר 2016, 11:43

מסכימה עם לב ושמנדובה. וזה באמת מתיש בטירוף. אני הותשתי מהצורך להשגיח במפגשים משפחתיים על האינטראקציה של זאטוט עם ילדה מסוימת במידה כזו שכמעט ולא הגענו אם היא הייתה שם (היום לשמחתי זה עבר לה). אז עם איש מבוגר ועם חששות הרבה יותר קשים אני רק יכולה לדמיין ((-))

איך להגן על הילדים

על ידי לב_שומע* » 20 פברואר 2016, 21:55

משתפת אותך במחשבה שעלתה לי לפני שכתבת שנוצר שיח משפחתי בעניין. בהנחה הקודמת שזו רק את מולו.
המחשבה שלי היתה: להגיד משפט אחד מעמדה בסיסית כמה שיותר ישירה, לא מנסה לחפות ולגרום לו להרגיש נעים וגם לא מנסה לגרום לו להרגיש לא נעים, עניינית מאוד, קצר מאוד וללא שום הנמקה על מה שהיית רוצה שיקרה: נניח משהו כמו - אני מבקשת לא לפנות אליהן ללא יוזמתן.
או: מבקשת לא לגעת בהן אף פעם יותר גם אם זה קשה לך.
מה שבמחשבה ההיא המוקדמת שלי יכול היה לעזור לדייק את המשפט הוא קודם לכן, בינך לבינך, לתת קול ואולי גם תמונה חזותית לאינטואיציות שלך: מה את חושבת, מה את מדמיינת, איזו תמונה יש לך בראש של מה שיקרה, אם לא תתערבי ולא תשגיחי בכלל, לאן בתחושות הבטן שלך הכי גרוע זה יוכל להגיע?
בתמונת הדמיון שלך את רואה שם אנרגיה מינית? אם לא, איזו אנרגיה כן יש שם? אלו מלים אינטואיטיביות יכולות לתאר אותה?

אני חושבת, שוב, אם זו את לבד מולו בלי בני משפחה אחרים, שמשמעותי מאוד שהפנייה אליו תהיה נטולת הנמקה.
זה חלק מאוד חשוב מהעניין.
את לא בדיאלוג על הדבר הזה.
וזה מעביר את האנרגיה של המשפט שתבחרי לומר מדוייקת.

זה נטול שיפוט אותו כאדם, נטול הנמקה ונטול אפשרות להיכנס לדיון בעניין.
כאילו: תעיף ת'ידיים שלך מהבנות שלי רק יותר ענייני, בלי אגרופים.

אם מעורבים בפנייה אליו בני משפחה נוספים, שזה יכול להעצים ולחזק את הפנייה, אז זה מצטייר בעיני כבר כסוג אחר של דיאלוג ודורש יותר ריכוך, נכונות לשמוע אותו וגם הסבר.
אם כי הייתי שואפת לסיים את השיחה באופן דומה.

מודה ומתוודה שלא בטוחה שהייתי יכולה לראות את זה במובן של לחשוב שתפקידי להיות שם, אם זה משהו שהוא לא לגמרי מובהק מיני. אז מהעמדה הזו מצדיעה לך.
ומהמקום הזה חשוב לי גם לסייג את דברי, כי זה לא משהו שהתנסיתי בו.

איך להגן על הילדים

על ידי שמנדובה* » 20 פברואר 2016, 21:35

התיאור של כפיית מגע ומשחק בגוף הילדים ״כבדרך אגב״ מעורר בי חלחלה. לדעתי דורש התערבות משפחתית כוללת לשיחה עם אותו קרוב, שההתנהגות הזו חייבת באופן חד משמעי להפסק. לחלוטין ומיד.

יכולה לתאר לעצמי שלהמנע ממפגש משפחתי זה דבר מבעס ביותר עבורכם, אבל לא מוצאת פתרון אחר אלא אם אותו קרוב יבין את חומרת המעשה ועד כמה אתם רואים בזה דבר שלא ייעשה, ויפסיק (או שהוא בעצמו לא יגיע יותר למפגשים כאלה - לא מכירה את הדינמיקה אז לא יודעת עד כמה זה אפשרי).

איך להגן על הילדים

על ידי שמנדובה* » 20 פברואר 2016, 21:28

זה נשמע לא טוב. מחריד שאדם כזה הוא גנן .... כם אני הייתי מעירה אבל נשמע שאינו שועה להערות. ואם זה משהו שכל בני המשפחה שמים לה אליו ולא רק את, אז את כבר במקום יותר טוב.

מה עם להנחות את הילדים לומר: ״די! זה לא נעים לי! אני לא רוצה שיגעו בי!״ וכן הלאה משפטי מפתח?

איך להגן על הילדים

על ידי רק_מה* » 20 פברואר 2016, 20:13

לגבי הילדים: לא נעים להם. היום הגדולה התעלמה מנודניקיות והפנתה מבט של "מי אתה ומה אתה רוצה". כשהיתה קטנה יותר, באיזה טיול משפחות הוא לקח את ידה בעיקשות והיא ממש נרתעה לאחור. וגם דודנים אחרים חווים אותו כניג׳וס, ושוב- זה במצב בו אנחנו כבר על המשמר מראש. (אגב פסקה שניה). זה לא רק מבעס זה גם מבעית כי כאמור, כשאני לרגע לא רואה איזה ילדון, הוא יימצא ליד אותו "דוד", ובדרך כלל בצמידות (להרים ילד שלא לצורך, ילד גדול, ובאופן קבע זה מטריף. תמיד חיבוק, ליטוף משהו).
הוא מתעקש להישאר בחדר גם שמבקשים ממנו להניח להם להיות לבדם. בקושי הסכים לצאת כששלפתי להנקת הרדמה.
היום הערתי לו, לאחר שליטף/דיגדג רגל של ילדה (שהוא רואה אחת לשנה בערך! שלא היתה עם הפנים אליו, כלומר לא שיחק איתה אלא בה) "תעזוב לה את הרגל. אל תציק לה, היא משחקת עם בת דודה שלה"

בינתיים החלטנו (אני אחיי וכמה קרובים) להציף את זה משפחתית. כרגע המצב גורם לנו לחוות מפגשים משפחתיים כאלה כחרדה מתמשכת. ממש קשה לתאר כמה זה מתיש, לשמור על כמה זאטוטים שבשנייה שלא עשית זאת מישהו פשוט 1. מרחיק אותם משדה הראייה
  1. נוגע בהם (נניח דרך משחק, אבל זה לא משנה)
הדפוס ממש קבוע וזריז

איך להגן על הילדים

על ידי שמנדובה* » 20 פברואר 2016, 19:43

למרות שהמגע שאת מתארת לא נשמע מטריד, זה בעיקר עניין של איך הילדים חווים את זה. האם זה מציק להם? לא רק המגע אלא כל היחס האובססיבי סביב הילדים שלא מאפשר להם להיות עם עצמם...

אני תמיד בדיעה שאם זה גורם לך לתחושה לא נוחה - אל תתני לילדים להיות סביבו לבד. תמיד להיות בריחוף קל סביב. זה סופר מבעס כי גם זה לא נותן מנוח לילדים, אבל זה עדיף על האלטרנטיבה.

באיזה גילאים הילדים המדוברים? אני מניחה שקטנים כי גילאי ביהס כבר היו מנפנפים את הדוד הטרחן.

איך להגן על הילדים

על ידי רק_מה* » 20 פברואר 2016, 17:26

וואו, הודעה אחרונה שלי. פונה ליעוץ:
בן משפחה, עוסק בחינוך לגיל הרך (גנן) אבל זה רגע בצד (...נניח...)

אנחנו נפגשים סביב אירועים משפחתיים מעט פעמים כל שנה. בבירור משהו באינטראקציה שלו עם ילדים לא תקינה/מטרידה ועוד:

כל מפגש הוא רק פונה לילדים, יוצר איתם מגע כמעט באופן מיידי (כלומר, ברגע שאפשר. אנחנו ממש מנסים לא לאפשר בכלל). מגע: להרים, לדגדג ברגל, "לחסום" מעבר כדי שייפגשו ועוד. לא משהו בתתום שפגשתי, משהו שמרגיש אובססיבי ביותר. מבקש ממני "לשחרר" ולתת לו להיות עם הילדים כדי שאוכל להנות כביכול.
אם לרגע לא אראה ילד, שנייה אחר כך אמצא אותו לידו.
גם כשילדים משחקים עם עצמם בנחת הוא נכנס להם לתחום, יושב קרוב, חוסם, מתערב ומנסה לייצר שיחות שתמיד, תמיד כוללות נגיעה.

מכירה גננים בנים, היה לבכורתי גנן נפלא. לרגע לא חשבתי על משהו כזה. אני לא חוששת שהוא יקח ילד הצידה וינסה משהו קשה, אבל מרגישה שאם ישאר עם ילדי לבד ישתמש בהם באופן שמחפצן אותם (מינית, חיבתית, לא יודעת)

מה עושים?? איך מתייחסים?

איך להגן על הילדים

על ידי רק_מה* » 26 דצמבר 2014, 11:32

משתפת:

הלכנו למכולת וליד הכניסה ישבו חבורת בני נוער. אחת מהן ליטפה- טפחה על הראש של בתי (3) ואמרה ״איזה ממי״ כשיצאנו.

ראיתי את ה״קפיצה״ של הכתפיים הקטנות שלה. חשתי את הצרימה.

שאלתי ״משהו מפריע לך?״
(כבר התקדמנו קצת)
והיא אמרה שכן. שהפריע שהיא נגעה בה ו״זה לא היה לי נעים בכלל! אני לא מכירה אותה״ - דיברנו קצת בכלליות על העניינים האלה בעבר-

הצעתי לה- ״את רוצה לחזור להגיד לה את זה?״ או משהו בסגנון
היא אמרה שכן. חזרנו... והיא עוד פעם ליטפה אותה כך!
בתי שתקה, אז אמרתי כך:
״שלום, חזרנו כי x רצתה להגיד לך בדיוק על זה משהו״ (בחיוך, כי אני ערה לכוונה הטובה שלה)
ואז היא אמרה שזה ״לא נעים לי כי אני לא מכירה אותך״ בצורה רגועה יותר ממה שאמרה לי מקודם (החלטי, לא כועס או פגוע)
והנערה חייכה ואמרה טוב.
אחר כך דיברנו על כך עוד וגם מי שמכיר נוגע רק אם את רוצה... היא נראתה מרוצה מהעניין.
אני שמחתי, כי היו כבר מקרים בהם פספסתי (התאבנתי, ביטלתי חשיבות העניין, השתקתי וכדומה) וכעת הגבתי און ליין, אפילו אם הדיאלוג היה לכאורה מוזר

< הילדים שלי אינם פינת ליטוף!!! >

איך להגן על הילדים

על ידי אורי* » 01 יוני 2014, 14:56

לי אישית זה לגמרי מתחבר לכל מצב שאין בו תנועה פתאומית.
מה זה אומר 'תנועה פתאומית'?

איך להגן על הילדים

על ידי אורי* » 01 יוני 2014, 14:54

תודה לכן על החשיבה איתי. עדיין לא גיבשתי לעצמי מה אני יכולה לעשות במקרה של השכן המוכר.
ואולי באמת כמו שציל צול כתבה צריך לשאול את הילדה עצמה מה היא רוצה שאעשה אם הדבר יקרה פעם נוספת? האם היא רוצה שאפסיק את זה ואומר לשכן לא לגעת בה באופן ישיר,או אולי שלא בפניה? לומר לה שלגיטימי לסרב למגע שהיא לא רוצה בו ולא נורא שזה לא מנומס. או האם היא כן רוצה לקבל את הנשיקה על הלחי הזו?
לא יודעת.מבולבלת
לגבי המקרה של האדם הזר הייתי צריכה להגיב במשפט:'אל תגע בבת שלי' עם 'סליחה' בהתחלה או 'בבקשה' בהתחלה, גם במחיר שזה יראה תוקפני, גם אם לא אצליח ליישם אמירה רכה. האם כאן לא שייכת שליטה ובחירה של הילדה? האם יש מקרים שצריך להחליט בשבילה?

איך להגן על הילדים

על ידי יונת_שרון* » 01 יוני 2014, 13:21

את יכולה לעמוד לידה רק כשהילד ההוא נמצא. או לעמוד לידו. או ביניהם.
זה לא אומר שתצטרכי לעשות את זה עד אחרית הימים, ממילא ילדים משתנים כל הזמן.
אבל כרגע, זה משהו שאת יכולה לעשות.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 יוני 2014, 10:52

_אלמונית
מה נלך הביתה בכל פעם שרואים אותו באיזה מקום ונברח הביתה?

למה? נניח הוא נמצא במגרש משחקים. את באה ונעמדת ליד בתך. את חושבת שהוא ירביץ לה כשאת לידה? נראה לי בגיל הזה הוא לא באמת יכול להרביץ לך, ובאופן כללי הנוכחות שלך כנראה תספיק כדי שהוא יבין שאי אפשר להציק לה כי את מגנה עליה._

הבעיה בגן המשחקים היא שאנחנו שם לפחות שעה,אם לא יותר. והיא רוצה לשחק,לטפס,להסתובב, אני לא יכולה לעמוד לידה במשך כל הזמן הזה. ואם גם הילד ההוא נוכח בגינה באותו הזמן ומשחק,אז האם אנחנו אמורות לעזוב?

איך להגן על הילדים

על ידי שביל_בצד* » 31 מאי 2014, 23:26

תודה ציל צול
אני מאוד מבינה את דבריך, אבל מרגע ששאלתי אותה כבר לא יכולתי לדחות את זה עד שבת הבאה, או כך לפחות הרגשתי... וזה כשמדובר רק על לחיצת יד (אבל חמימה כזו עם שתי הידיים, ברכת שבת שלום עם מבט בעיניים כזה) בתחום האפור המאוד בהיר (כפי שמעידה אחת התגובות שלעיל).
אבל מודה ששיגע אותי שאיכפת לה מזה שהוא לא יפגע/ יובך יותר מאשר שהיא תהיה נבוכה! זה דבר שלא נפתר עדיין אבל נקודתית הרגשתי צורך לשמש לה דוגמא אישית, כי הרי גם לי זה היה מביך ומאוד לא נעים דוקא משום שזה תחום אפור בהיר, ובכל זאת התגברתי. והתגברתי בשבילה- לא בטוחה בכלל שבשביל עצמי הייתי מתגברת ככה על המבוכה ולא הייתי ממשיכה ללחוץ יד "כדי לא לפגוע".

עדיין מרגישה שהיא לא לגמרי מפנימה שיש לה קודם כל אחריות על מה היא מרגישה, ורק אחר כך על רגשות של אחרים. וגם כי זה עומד בניגוד קל לכל מיני ערכים של התחשבות בזולת אלטרואיזם וכו'

איך להגן על הילדים

על ידי ציל_צול* » 31 מאי 2014, 22:41

_בבקשה אל תגע בבת שלי.
לדעתך זה מתאים גם בסיטואציה השניה? של השכן הסבא?
לא כל כך מתחברלי. למרות שבמקרה הראשון מאוד מתאים._
לי אישית זה לגמרי מתחבר לכל מצב שאין בו תנועה פתאומית. אבל עשי תמיד רק מה שמתחבר לך.

שביל בצד, משתפת אותך במשהו שלמדתי מתוך העיסוק שלי בפגיעה מינית, אולי ידבר אליך. כתבת -
אז אמרתי לה שאגיד לו להפסיק, היא מייד נזעקה ש"לא, זה יעליב אותו, לא נעים" וכדומה. הבהרתי לה שזה לא השיקול שלה, שאם היא לא תאמר לו מחובתי לעשות את זה עבורה
מניסיוני, אחת התחושות הרווחות במצבים כאלה, בעיקר בעיקר אצל ילדים, זה אובדן השליטה. כלומר, שנעשה להם משהו עליהם וכלפיהם בלי שיש להם בכלל מילה. שיכול לבוא מישהו ולעשות להם.
ואז הפוקוס הוא על החזרת השליטה. בין היתר, אפשר לעשות זאת על ידי ההבנה שהתגובה חייבת להיות מוסכמת על מי שנפגע. כלומר, שזה רק השיקול של מי שנפגע מה יקרה עכשיו עם הפגיעה שלו/ה. בתור אמא את יכולה להגן בהרבה דרכים, אבל קבלת הסכמה רכה של בתך יכולה להיות מאוד משמעותית לתהליך ההתמודדות שלה ולמה שהיא לומדת מהטיפול בזה.
ובאופן אישי אני חושבת שהחזרת תחושה של שליטה היא אחד הדברים הכי חשובים. ההבנה שזה הגוף שלה לא רק בתגובה לאיום אלא בכל מצב, גם כאשר צריך לבחור מה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב.
יצא לי לראות לא מעט הורים של נפגעות תקיפה מינית כך שאני יודעת היטב כמה זה קשה להשאיר לילד את הבחירה כיצד להתמודד. וחשוב לא להשאיר לו בחירה רחבה ופתוחה. לבוא עם רעיונות, הזמנה לחשיבה משותפת ועידוד פעולה שלה עצמה. למשל, לשאול מה לדעתה אפשר לעשות כדי שזה לא יחזור על עצמו, ולקחת בחשבון שאולי לא תהיה לה תשובה מייד אבל בעוד כמה ימים אולי כן תהיה תשובה. ואם לא, תוכלי להעלות את זה שוב ולבדוק אם היא חשבה על זה ויש לה רעיון. ואם לא, אפשר לשאול אותה אם היא תשמח לדבר על זה איתך ותחשבו ביחד. וכך אפשר לעבד איתה ביחד את הרעיונות שלה ולהציף בעדינות את שלך ולראות מה עולה שם.
לעבד את הקושי שלה להגיב בעצמה ולמנוע בעצמה, לבדוק האם היא רוצה בהתערבותך ובאיזו התערבות בדיוק. ולחשוב טוב איך אפשר להציג את היכולת שלך לעזור באופן שלא ייקח את המקום של הילדה.
לדעתי מותר לך לגלות סמכותיות בשלב כלשהו אם את רואה שהכיוון הוא שמרוב "לא נעים לי" הילדה לא תבחר בשום פתרון שהוא ולכן תהיה חשופה לפגיעה נוספת. אבל עם זאת, להבטיח שלא תפעלי בניגוד לרצונה. ולקחת בחשבון שיכול להיות שרצונה ישתנה בעתיד.

איך להגן על הילדים

על ידי אישה_במסע* » 30 מאי 2014, 20:22

אה, אולי את צודקת. לא חשבתי בכלל על האפשרות של "לחנך", "להחזיר", "ללמד לקח" (אייקון מסמיק). אבל אני לא חושבת שזה קרוב בכלל לאורי. הכתיבה שלי נקראת יותר מיד מתנצלת ולא בטוחה בעדיפות בטחון בתה על פני "נימוס" ו"נחמדות" <בהקשר הזה, קורבנות ועידוד קורבנות>.

והדוגמא האישית היא מצויינת מבחינתי. זו הגנה עצמית לגיטימית ומוצלחת מאוד לטעמי. כמו שאני מאמינה אסור להרביץ אבל חושבת שבהחלט יש מצבים בהם נכון להחזיר.

הדוגמא האישית המוצלחת ביותר היא זו שבה אין בכלל חדירה כזו למרחב שלהן, כי זה ברור לחלוטין שזה פשוט לא קורה, ואם זה קורה אז היא ישר עוצרת ומונעת את המגע. אבל זה הרבה יותר קשה, כי זה לחלוטין תלוי מצב נפפי ומצב אנרגטי, והרבה יותר קשה למימוש <אבל עדיף בתור מטרה לטווח הארוך יותר ובאופן כללי זו הדוגמא האישית הכי טובה, לדעתי>.

איך להגן על הילדים

על ידי ציל_צול* » 30 מאי 2014, 20:09

עכשיו קראתי את התגובה של צילי ויכול להיות שהיא תתאים. יכול להיות - כי אני בטוחה שצילי אומרת אותה נכון, אבל יש לה פוטנציאל להאמר מתוך נקודת מוצא אנרגטית לא נכונה, ובפעולה פיזית, כמו ללטף את הסנטר של האיש בחזרה <הרעיון נלקח מהריוניות שמגיבות לליטוף של הבטן שלהם בליטוף נגדי> אין את הסכנה הזו.
אני מסכימה שאמירה עם תדר לא מדויק יכולה להיות בעייתית מאוד. לכן הצעתי לבדוק את זה לפני.
אבל אני חושבת שמגע מתוך תדר לא נכון יכול להיות משובש ומשבש באותה מידה. כל הכוונה שלו היא משובשת מראש לדעתי. "לחנך", "להחזיר", "ללמד לקח" וכל אלו...
בשבילי זה הכי גרוע אנרגטית וממש מיותר לגמרי. תקוע בעולם מונחים שאני לא רוצה בו שום חלק.

איזו דוגמה אישית זו לילדה? שאמא מסבירה לה שלא אמורים לגעת בה בלי רשותה אבל נוגעת באחר בלי רשותו רק בשביל להעביר מסר.

איך להגן על הילדים

על ידי אישה_במסע* » 30 מאי 2014, 19:53

אורי

במקרה הראשון שתיארת התגובה האינסטינקטיבית שלי היא להרחיק את היד של המלטף. לפעולה פיזית התגובה הראויה היא פיזית. למשל, ללטף את הסנטר שלו בחזרה. כנראה הוא יתנגד ואז תוכלי להגיד שגם לבת שלך לא נעים כשנוגעים בה בלי רשות.
אם מילולית, אז מסר הרבה יותר תקיף. המסר שלך נקרא לי מתנצל- 'סליחה אבל היא לא מכירה אותך זה לא כל כך מתאים לגעת בה/ללטף אותה' למה סליחה? אם הוא היה מרביץ לה גם היית אומרת לו סליחה על זה שאת מעירה לו?
כרגע אני לא מצליחה לחשוב על תשובה שלא תצא לא מתנצלת מידי ולא תוקפנית מידי. הרעיונות שעולים לי הם ציניים. למשל סליחה, אתה תמיד נוגע בנשים בלי לשאול אותן?

_והוריה כן מתנהגים בחביבות לזרים ומדברים גם עם אנשים שאנחנו לא מכירים ברחוב, בגינה,בסופר.
מה היא אמורה להבין מהכל ומה אני כאמא ואנחנו כהורים צריכים לשדר לה? _

לדעתי כדאי לך לשדר לה שהתנהגות בחביבות לא אומרת קורבנות וכניעות, לא אומרת לעשות דברים שלא מתאימים לה בשם הנימוס. והדרך לשדר את זה היא בדוגמא אישית. למשל, להתחיל מלהגיב במצבים האלו. תגובה מילולית ברורה שאומרת שזה ממש לא מקובל. כרגע נראה לי שאת מקדישה יותר תשומת לב לנימוס וללא לפגוע מאשר להגנה על הגבולות של הבת שלך, ולדעתי זה אומנם הנורמה החברתית, אך זו נורמה שגויה. זו נורמה שדורשת מנשים לוותר על בטחונן בשמם של נימוס וחביבות עלומים, שמאחוריהן מסתתרת הדרישה לא להרעיש, לא לעורר מהומות, להיכנע לכל תוקף.

עכשיו קראתי את התגובה של צילי ויכול להיות שהיא תתאים. יכול להיות - כי אני בטוחה שצילי אומרת אותה נכון, אבל יש לה פוטנציאל להאמר מתוך נקודת מוצא אנרגטית לא נכונה, ובפעולה פיזית, כמו ללטף את הסנטר של האיש בחזרה <הרעיון נלקח מהריוניות שמגיבות לליטוף של הבטן שלהם בליטוף נגדי> אין את הסכנה הזו.


אלמונית
מה נלך הביתה בכל פעם שרואים אותו באיזה מקום ונברח הביתה?

למה? נניח הוא נמצא במגרש משחקים. את באה ונעמדת ליד בתך. את חושבת שהוא ירביץ לה כשאת לידה? נראה לי בגיל הזה הוא לא באמת יכול להרביץ לך, ובאופן כללי הנוכחות שלך כנראה תספיק כדי שהוא יבין שאי אפשר להציק לה כי את מגנה עליה.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 30 מאי 2014, 14:39

תודה לכולם על העצות. אני אנסה את עניין ההגנה למרות שזה ממש קשה כי אם אנחנו בגינה ומשחקים והוא שם. מה נלך הביתה בכל פעם שרואים אותו באיזה מקום ונברח הביתה?
נראה עוד קצת מה קורה עם הדרך הזו ואם לא, אדבר איתו בצורה ברורה אנסה לתפוס איתו שיחה. כי לכעוס ולצעוק כבר עשיתי ואני לא בטוחה שעזר (זה היה אתמול הפעם האחרונה נראה אם זה עשה לו משהו)
יותר משזה באמת כואב לה זה נורא מעליב ופוגע בדיומי שלה ואני רוצה לשדר לה שאי אפשר להציק לה באופן קבוע בלי שאנחנו נוכל להגן עליה. מותר לה להיות מוגנת ולהרגיש מוגנת.

איך להגן על הילדים

על ידי אורי* » 30 מאי 2014, 13:31

בבקשה אל תגע בבת שלי.
לדעתך זה מתאים גם בסיטואציה השניה? של השכן הסבא?
לא כל כך מתחברלי. למרות שבמקרה הראשון מאוד מתאים.


_היא עשתה מין פרצוף כזה של לא יודעת גם וגם. אז אמרתי לה שאגיד לו להפסיק, ..
לדעתי לימדתי אותה שיעור, לא בטוחה איזה בדיוק, אבל זה גם הדליק אצלי חזק את נורת האזהרה של "לא נעים", "לא התכוון" "מה יחשבו" וכו'_

ברור לי השיעור שלימדת אותה. שאם משהו לא נעים לה אפילו קצת,או אפילו לא ברור לה אם נעים לה או לא,זכותה לומר:לא. ולא חשוב הנימוס ו'מה יחשבו' ו'מה זה בסך הכל?' בסיטואציות אחרות שלה כבוגרת,אולי עם חבר ובקשרים בעתיד,זה מלמד שהגבולות שלה חשובים מאוד,ובכל שלב מותר לעצור
וגם להקשיב לאיטואיציה של עצמה, שכשיש ספק אז אין ספק ומפסיקים.ובעיקר:זכותה.

יכול להיות שזה מתחבר לי לבת שלי צריכה לחשוב איך והאם להעלות את זה בחזרה אחרי שהמקרה חלף.

מה רע בללחוץ למישהו שמיודד עם ילדיכם את היד?
אין רע. אבל אם לילדה זה לא נעים. מותר לה.

איך להגן על הילדים

על ידי תראי_לו_מה_זה* » 30 מאי 2014, 13:20

מסכימה עם קוראת, מה פתאום להזמין הבייתה? איזה מסר זה שולח לילדה, שכדאי להתחבר ולהתחנף למי שמתנהג באלימות?
ליונת ואורלי, אני מבינה שקשה לכן לקרוא את דבריי אבל הפלונית שהתייעצה כאן הסבירה שלהעיר לילד לא הועיל. לכן הצעתי את מה שהצעתי, ולדעתי זה גם יהיה לטובתו של הילד שיפחידו אותו קצת, התנהגות כזאת אם לא עוצרים כמו שצריך ובזמן רק תמשיך. ובינתיים הוא לומד שהוא יכול להרביץ ולא יקרה לו כלום.

איך להגן על הילדים

על ידי קוראת* » 30 מאי 2014, 12:50

ולילד המכה הייתי אומרת "שלא תעיז להתקרב לבת שלי אפילו עוד פעם אחת," בטון די מאיים.
הזמנה הביתה משדרת מסר מאוד בעייתי--מישהו מציק ומזמינים אותו לחייכם. זאת הסכמה להתעללות.
זה מה שעשיתי עם מישהו שהציק לבן שלי. חשוב לי שגם הבן שלי ירגיש מוגן.

איך להגן על הילדים

על ידי קוראת* » 30 מאי 2014, 12:45

מה רע בללחוץ למישהו שמיודד עם ילדיכם את היד? לחיצת יד היא דבר מאוד נהוג במערב, גם עם זרים שפוגשים אותם לראשונה בפגישה כלשהי.

איך להגן על הילדים

על ידי שביל_בצד* » 30 מאי 2014, 12:09

יש איש נחמד בבית הכנסת שיושב ליד בעלי ולכן מיודד עם ילדיי. (בן כ50)
תמיד אחרי התפילה הוא לחץ לבתי (9) את היד בחמימות. לי זה התחיל להפריע. שאלתי אותה אם זה בסדר לה או שהיא עושה מתוך נימוס. היא עשתה מין פרצוף כזה של לא יודעת גם וגם. אז אמרתי לה שאגיד לו להפסיק, היא מייד נזעקה ש"לא, זה יעליב אותו, לא נעים" וכדומה. הבהרתי לה שזה לא השיקול שלה, שאם היא לא תאמר לו מחובתי לעשות את זה עבורה וזה קצת לא נעים באמת אבל אין שום סיבה שהיא תלחץ לו את היד למרות שלה זה לא נוח.
ביקשתי ממנו (ותאמינו לי שזה מביך מאוד ולא נעים, אפילו לי אשה מבוגרת) לא להושיט לה יד ללחיצה. הוא הבין והפסיק.
לדעתי לימדתי אותה שיעור, לא בטוחה איזה בדיוק, אבל זה גם הדליק אצלי חזק את נורת האזהרה של "לא נעים", "לא התכוון" "מה יחשבו" וכו'

איך להגן על הילדים

על ידי דנד_י* » 30 מאי 2014, 11:46

זה קרה לי פעם, עם גילאים יותר גדולים אמנם.
בהסעה של הבן שלי.
פעם אחת קבעתי איתו ונסעתי להביא אותו מבית הספר,
עקבנו אחרי האוטובוס ועצרנו בתחנה של הילדים.
הם התחילו לברוח כשראו אותי אבל רדפתי והשגתי אותם.
אמרתי להם -
שלום, אני אמא של , אנחנו גרים ב ___ ואתם מוזמנים לבוא לבקר אותנו, מאוד נשמח לארח אתכם ולהיות חברים שלכם.

מאז הם עזבו אותו.

במיוחד אם הם בני 5, אולי הוא פשוט רוצה להיות חבר שלה ומושך בצמה או משהו כזה במקום?
להזמין אותו להתארח ולהיות בהשגחה צמודה כל הביקור יכול באמת לעזור.
אולי רק ההזמנה תפתור את העניין.

איך להגן על הילדים

על ידי אורלי_נ* » 30 מאי 2014, 10:52

פלונית, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, בהנחה שבתך בגיל שהיא בטווח הראייה שלך רוב הזמן, זה לקום ולהיעמד על ידה בכל פעם שהילד הזה מתקרב אליה
פתרון מצוין וגם מאוד אינטואטיבי בעיני.

איך להגן על הילדים

על ידי אורלי_נ* » 30 מאי 2014, 10:51

לדעתי את צריכה לתפוס אותו לשיחה הרחק מעין רואה ולתת לו איזו סטירה או שתיים ולהיות מאוד מפחידה ומאיימת. רק זה עוזר!
אוי אוי אוי איזה משפט.
בשום פנים ואופן לא להכות ובטח שלא ילד זר.

איך להגן על הילדים

על ידי ציל_צול* » 30 מאי 2014, 10:23

אורי, בשני המקרים הייתי נוהגת כך, ואומרת:
בבקשה אל תגע בבת שלי. זה הכל.
הטון המבוקש לדעתי: רך, חומל, רואה, נטול שיפוטיות, נטול תוקפנות אבל גם נטול רחמים או התרפסות.
זו לא באמת בקשה. המילה "בבקשה" היא שם מילת נימוס בלבד והטון בהתאם.
זה מכוון להתנהגות הנקודתית בלבד ולא רומז שהאיש לא בסדר כל הזמן. זה מדגיש את ה"שלי". כלומר - את לא מחנכת אותו עכשיו אלא תובעת התנהגות מסוימת ליד הבת שלך.
אם יתפתח מזה דיון, נגיד אם הוא ישאל או יאמר: אבל היא כזו מתוקה/רק רציתי להביע חיבה/מה את כזאת לחוצה? או כל דבר אחר...
הייתי עונה כך, במבט עוד יותר רך, עוד פחות מתרפס: בבקשה אל תגע בבת שלי.
המסר שעובר את האיש הוא שאין פה דיון או שיחה רק הוראה נעימה. המסר שעובר לבת הוא יקר מפז. גם לגביה, גם לגבייך, גם לגבי מהות הקשר ביניכן.
<מודעת לגמרי שבכדי להעביר מסר מדויק דרך המילים שהצעתי נדרשת לפעמים עבודה פנימית, אבל זה לא ממש נושא הדף. רק מסמנת לך בהערה זו לבדוק עד כמה את מתחברת למה שהצעתי, ואם את מתחברת - מה מעכב הוצאה של זה לפועל>
ומעבר לכל המילים האלה - לבי איתך. האירועים ה"קטנים" האלה לא נעימים וראויים בהחלט למחשבה והתמודדות עמוקה. כלומר, הם באמת חשובים.

פלונית, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, בהנחה שבתך בגיל שהיא בטווח הראייה שלך רוב הזמן, זה לקום ולהיעמד על ידה בכל פעם שהילד הזה מתקרב אליה.
אני אישית נגד איומים או מכות. האמת, אני יותר מסתם "נגד" אבל זה לא נחוץ לשם הדיון.
אם מה שאת רוצה זה לוודא שהבת שלך מוגנת, ויודעת את זה, והילד מבין את זה, פשוט נסי להיות שם.
הילד אמור להבין שהוא כנראה נובח על העץ הלא נכון, עץ שמישהו שומר עליו ואי אפשר למלא דרכו את הצורך שיש לו.
זו פעולה שלא דורשת ממך שום בשלות נפשית או איזו התכווננות מיוחדת. פשוט לקום, להתקרב, אפילו בחיוך, ולהיות איתה או אפילו להרחיק אותה משם.
מה שכן, זה כן ידרוש ממך להיות עם עיניי נץ עליה ולזהות מתי הוא בכלל מתחיל להתקרב ולקום מייד להיות לצדה.
התקווה היא שאחרי כמה פעמים כאלה תוכלי לשחרר את נוהל העירנות הזה. ואם לא, תמשיכי לחשוב הלאה. אבל זה הדבר הכי רך שאת יכולה לעשות כרגע שגם עשוי להועיל בלי לגרום נזק היקפי.

איך להגן על הילדים

על ידי יונת_שרון* » 30 מאי 2014, 06:35

אפשר להיות ברורים והחלטיים גם בלי לתת סטירות.
מסכימה עם הרעיון להבהיר לו שיפסיק, אבל אין שום צורך לתת סטירות.
ואפשר גם לדבר עם ההורים שלו...

איך להגן על הילדים

על ידי תראי_לו_מה_זה* » 30 מאי 2014, 01:00

נו אז אין בכלל שום בעיה. פשוט תאיימי עליו ותהיי מאוד מפחידה, תדברי מאוד ברצינות ותשדרי שאת מתכוונת לזה ושלילדה שלך לא מרביצים. את חייבת ממש להתכוון לזה! וכן מותר גם לתת סטירה או להחזיק לו את הזרוע חזק מאוד בזמן השיחה. תאמיני לי שבגיל חמש כבר מבינים טוב מאוד עם מי לא כדאי להתעסק.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 30 מאי 2014, 00:13

הם שניהם בני 5
קטנים מאוד

איך להגן על הילדים

על ידי תראי_לו_מה_זה* » 30 מאי 2014, 00:04

לדעתי את צריכה לתפוס אותו לשיחה הרחק מעין רואה ולתת לו איזו סטירה או שתיים ולהיות מאוד מפחידה ומאיימת. רק זה עוזר!
כשהייתי קטנה ילד אחד היה מציק לי ויום אחד אחי הגדול תפס אותו בצאוורון ואיים עליו בצורה מאוד מפחידה, מאז הוא לא העיז אפילו להסתכל עלי. ילדים כאלה הם בריונים קטנים שמבינים רק כוח וצריך להראות להם שכמו שהם מציקים לקטנה מהם, הם יכולים למצוא את עצמם בצד השני של הסיטואציה כשהם הקטנים והחלשים. מי יודע, אולי אפילו תלמדי אותו לקח לחיים. אם את לא חושבת שתצליחי להיות מפחידה מספיק, תשלחי את בעלך, או איזה דוד או גבר אחר. ממש לא אמור להיות מקובל עלייך שילד ירביץ לביתך ועוד בנוכחותך!! וישמע רק גערות שלא מזיזות לו את הפופיק...

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 מאי 2014, 23:45

אה היא דוקא לא ילדה שמרביצים לה בדרך כלל.היא הולכת לגן אבל היא לא מספרת שמרביצים לה או משהו הילדים בגן. רק הילד הזה שלא ברור לי. הוא גם לא מרביץ לכל אחד שהוא רואה.אבל לה-כן.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 מאי 2014, 23:42

יש ילד בשכונה שכמעט כל פעם שהוא פוגש את הבת שלי מרביץ לה או לפחות מעיר לה הערות מעליבות. בגינה או בחוץברחוב או בכל מקום שאיכשהו יוצא להפגש. נותן לה כאפה או בעיטה או אומר מילים לא יפות (הוא לא יודע ממש לקלל,אבל יכול לומר משהו מעליב). לא ברור לי עד הסוף למה הוא התלבש עליה.הוא היה איתה פעם באיזו מסגרת ואיכשהו נהיה לו אנטי כזה גדול כלפיה. ואני לא מספיקה לעצור את זה,זה קורה ברגע,פתאום,בשניה שאני לא שמה לב.
אני כל פעם כועסת עליו אם אני רואה את זה,אבל אין לי הרבה מה לעשות. כי גם כשההורים שלו רואים וכועסים עליו גם הם, זה לא ממש מפסיק. לדעתי הם לא ממש יודעים איך לנהוג בו הוא ילד די שובב ודי מתפרע. אבל אין לי הרבה מה לעשות בעניין אם הם מודעים ואפילו רואים אותי כועסת על הבן שלהם ולא עושים עם זה דבר. אנחנו אפילו קצת בקשר עם ההורים שלו,לא ממש חברים,אבל ככה מכירים ומדברים,אבל לא באמת קרובים או משהו.
אבל מה אני עושה איתה? איך אני מציגה את זה לה? היא נעלבת כמובן,וגם יכול לכאוב לה לפעמים. היא לא מרביצה בעצמה לרוב (חוץ מבתוך המשפחה,אבל לאף אחד אחר לא) אז לא כל כך מחזירה לו (אולי לפעמים כן קצת בקטנה. איך להגן עליה? אני אומרת לה להתרחק ממנו. ואני כמובן כועסת עליו במופגן ומנסה להגן עליה אבל לא מצליחה.
מה לעשות עם זה?? זה הרי מרחב ציבורי,זה לא כמו בגן או חוג או משהו שיש גננת אחראית. והוא ילד קטן סך הכל

איך להגן על הילדים

על ידי אורי* » 29 מאי 2014, 22:15

רוצה לספר שני דברים ולשאול לדעתכם
אחד כתבתי פעם בדף תפילת הדרך ועדיין מעסיק אותי
ושני קצת שונה וגם מעסיק אותי
וחושבת איך בתור אמא הייתי אמורה להגיב בשני המקרים
הילדה שלי בגן
מקרה א':
היינו במתנס ואיש אחד שעובד שם שאנחנו רואים מדי פעם,אבל ממש לא מכירים ומעולם לא דיברנו איתו, עבר ליד הבת שלי וליטף לה את הסנטר. תוך כדי כך אני חושבת לי בראש מה אני אומרת,מה אפשר להגיד פה,למי. והוא הלך. הייתי קצת בשוק,הרי לי בתור אדם מבוגר זה לא היה לגיטימי ללטף את הסנטר,אז למה לילדה כן? היא לא הגיבה בכלל,אבל נרתעה טיפה. אחרי שהוא הלך אמרתי לה שאם זה לא נעים לה שמישהו נוגע בה היא ממש לא חייבת, והיא יכולה להגיד 'לא רוצה' או 'די' , זה הגוף שלה והיא מחליטה עליו (זה משפט שאנחנו חוזרים עליו בבית).
אבל חשבתי שהייתי אמורה עוד קודם להגיד לו משהו, ולא להפקיר את הבת שלי מול העיניים שלי כשמישהו זר נוגע בה בלי רשות. מה הייתי אמורה להגיד?
וזה גם הפחיד אותי כי ראיתי את השתיקה שלה והצייתנות השקטה אל מול אדם מבוגר (לא שלי היא מצייתת כל כך,אבל למבוגרים אחרים כן)

זה היה זר לגמרי אני חושבת שהייתי צריכה לומר: 'סליחה אבל היא לא מכירה אותך זה לא כל כך מתאים לגעת בה/ללטף אותה'. הייתי צריכה לומר בעדינות,משהו צריך להאמר למרות שאני לא אחת שעושה סצנות,אז בנועם. אני הרי לא אחנך אותו אני רק רוצה להבהיר לבת שלי שזו לא התנהגות לגיטימית שיגעו בה סתם כך.

מקרה ב'
שכן מבוגר מאוד בבניין,סבא כזה,אבל לא שלנו. שאנחנו ביחסים טובים ונעימים איתו,אבל לא בני בית אצלו והוא לא באמת מתפקד כדמוי סבא של ילדנו או משהו.באמת איש נחמד שתמיד שואל לשלומינו ומברך אותנו ש'השם יברך את כולכם', ופעם אחת גם כיבד את הילדים בשוקולד (לדעתו כמובן זה דבר טוב ובא מרוחב לב). והיום פגשנו אותנו והוא שוב שאל לשלומינו ואז נתן לבת שלי נשיקה על הלחי. היא נראתה לי מופתעת ביותר, וגם אני הייתי קצת בשוק.אמרתי לה תוך כדי שרק אם היא רוצה ואם היא לא רוצה את הנשיקה היא ממש לא חייבת.היא אמרה שזה בסדר. ולא ידעתי איך להגיב. שוב מאותו המקום שמישהו נוגע בה בלי רשותה ומתוך נימוס היא לא אומרת כלום. ומצד שני אותו אנחנו כן מכירים, ומבחינתו הוא נתן לה נשיקה של סבא.

ולא יודעת איך הייתי אמורה לנהוג בכל אחד מהמקרים כדי להבהיר לבת שלי שהיא יכולה לסרב והיא ממש לא חייבת לציית למגע בה מתוך נימוס (שזה מה שהרגשתי שעשתה בשני המקרים),וגם איך באמת לשמור עליה,כי פה הייתי נוכחת ואני גם לא חושבת שלאף אחד מהם היו כונות רעות אבל איך מסבירים ואיך מלמדים לעתיד שתדע לשמור על עצמה ממגע שהוא לא מתאים ולא הולם ופוגע?
זה מעסיק אותי המון כי הילדה שלי מתוקה ויפה(אמא אובייקטיבית שכמותי),מושכת תשומת לב (אולי כל ילדה ככה?אין לי מושג) ומקבלת הערות חביבות מדי פעם ממבוגרים שונים בסביבה,גברים כנשים, חלקם מוכרים וחלקם לא.לרוב לא נוגעים בה.
והוריה כן מתנהגים בחביבות לזרים ומדברים גם עם אנשים שאנחנו לא מכירים ברחוב, בגינה,בסופר.
מה היא אמורה להבין מהכל ומה אני כאמא ואנחנו כהורים צריכים לשדר לה?

איך להגן על הילדים

על ידי אבישג_א* » 16 ספטמבר 2013, 20:55

מקפיצה

חשוב מאוד

איך להגן על הילדים

על ידי פלונית_אלמוני* » 22 ינואר 2012, 08:16

אני אדבר עם האמא - לא עם האבא.
אוף איזה נאחס. אנחנו ביישוב קהילתי זה לא נעים.

איך להגן על הילדים

על ידי טרה_רוסה* » 22 ינואר 2012, 07:12

אני לא הייתי מרשה לילד שלי לבקר בבית הזה יותר. ומה שמיצי אמרה בפסקה השנייה.

איך להגן על הילדים

על ידי מיצי_החתולה* » 21 ינואר 2012, 23:21

אני זוכרת שכילדה, זו היתה בדיחה ידועה של מבוגרים (לפחות במשפחה שלי :-P), שהם באים לילד ששרוע על הבטן ו"דורכים" עליו. אני זוכרת שזה היה כרוך בהפעלת לחץ קל ולא מכאיב, ושזה לרוב די הצחיק אותי. אבל תמיד הרגשתי מספיק בנוח להגיד לא, אם זה היה מועך מדי (ואז זה לא כאב, פשוט היה קשה לנשום).

אני מציעה לדבר עם הילד - בעיקר כדי שיפרוק את כל התחושות הלא נעימות שיש לו מהחוויה ויקבל הכרה, אם הוא זקוק לזה, ולדבר עם האבא - כדי להבהיר לו שזה לא היה נעים, שזה תמיד לא נעים, ושימנע מהבדיחה הזו - ואולי מבדיחות גופניות בכלל - עם הילד שלך. אבל על פניו, זה נשמע לי תמים.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 ינואר 2012, 21:12

החברים של יעל . יש גם די.וי.די שעושה עבודה טובה בהסברה ובמתן מילים לדבר על הנושא.

איך להגן על הילדים

על ידי אמא* » 21 ינואר 2012, 20:57

יש הצגה טובה מאד על הנושא שמעבירה שחקנית אחת. שמה משהו עם יעל. אנסה לברר שוב את השם. הביאו אותה לגן חובה לצפייה משותפת עם ההורים.

איך להגן על הילדים

על ידי פלונית_אלמוני* » 21 ינואר 2012, 19:47

הילד שלי חזר בוכה מבית של חבר.
סיפר שהם שיחקו "סופר גול" (שוכבים וחובטים ברצפה והרוח אמורה להפוך את הקלפים).
ואז אבא של הילד בא ודרך לו על הטוסיק וצחק ("הוא תמיד עושה את זה!"). איכשהו זה הכאיב לו גם באשכים.
"ואז אמא שלו צעקה על אבא שלו"

כמו שאני מדמיינת את הסיטואציה, אני חושבת שמדובר בסוג של בדיחה הזויה, ולא בפדופיליה.
מה אתם אומרים? ומה לעשות?

איך להגן על הילדים

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 09 אוגוסט 2010, 00:56

אהבת, עושת סדר שכמותך @}
או לאחד או לאנדקס תחת אותו נושא.

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 21:48

אה, ורק עכשיו אני שמה לב שיש גם הדף להתגונן מפני ניצול מיני בילדות.
אין לי מושג למה יש שני דפים נפרדים על אותו נושא.

האם לאחד?

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 21:33

בלי קשר (או עם קשר), חוזרת לשאלה של צל הימים (מלפני שנתיים):

אולי כדאי למקד את שם הדף, כגון הגנה על ילדים מפני ניצול מיני?

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 21:32

אורי, לא שזה לא רלוונטי לנושא של הדף. זה קשור, אבל לוקח את הדף לכיוון קצת אחר.
הדף שואל איך להגן על הילדים ואתה שואל עד כמה צריך להגן על הילדים או עד איזה גיל צריך להגן על הילדים.

אנשים שרוצים להגן על הילדים - רוצים פתרונות וכלים ל'איך'. את זה הם מחפשים בדף הזה.
אנשים שפתוחים לשמוע אולי אפשר פחות להגן על הילדים - אולי ירצו לדון איתך על הנושא, וכיוון שנראה לי שזה יכול להיות דיון מכובד - צריך וכדאי לתת לו מקום משל עצמו, בנפרד מה'איך'.

זו רק דעתי. כמובן שאם אתה רוצה להמשיך לדון כאן וזה מתאים גם לאחרים - זה בסדר.

************

האם חשוב להסיע ילד בן 7 לכל מקום או שאפשר ללמד אותו לחצות את הכביש ושילך לבד לחברים שלו? איפה עובר הגבול? בגיל 9? 10?

בהקשר לזה יש גם את מתי להרשות להם להסתובב לבד בחוץ.

איך להגן על הילדים

על ידי אורי_יורמן* » 08 אוגוסט 2010, 17:14

ועולה לי השאלה - האם לבוא לדף בו מדברים על משהו, ולנסות לתת תשובה שהיא קצת מחוץ לקופסא זאת חריגה מנושא הדף?

נשאלה פה השאלה
איך למען השם מגוננים על ילדים קטנים?
ברור לי שיש פה מלא כותבות באתר שיענו על השאלה באופן יותר מלומד ומוצלח ממני.
אבל מתחשק לי להציע הסתכלות אחרת על הדברים. למשל לשאול - עד כמה חשוב לגונן על ילדים קטנים ועד איזה גיל? האם חשוב להסיע ילד בן 7 לכל מקום או שאפשר ללמד אותו לחצות את הכביש ושילך לבד לחברים שלו? איפה עובר הגבול? בגיל 9? 10?
איפה הפחדים שלנו רלוונטיים ואיפה הם קצת מוגזמים (או שלא)?

אם את חושב שזה לא מתאים, לא מתווכח איתך - קחי, תמחקי, תעבירי לדף אחר ונקרא לו פחד וניכור בחברה.

נשיקות

איך להגן על הילדים

על ידי אורי_יורמן* » 08 אוגוסט 2010, 17:10

מה לא מצחיק, הבדיחה שלי? או מה שסיפרת על הסבתא?
מתנצל שנכנסתי בך ככה. יצאתי עכשיו ל10 דקות ריצה, נרגעתי, ובואי נתכתב מחדש.

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 17:07

ודרך אגב, אורי, הדברים שאתה כותב הם חשובים אך לא בהכרח קשורים לנושא של הדף.
אם אין דף בנושא - אולי תפתח כזה?

(למשל פחד וניכור בחברה
איך מתמודדים עם פחד וניכור בחברה
או משהו דומה...)

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 17:05

וזה לא מצחיק אותי. מצטער

מה לא מצחיק, הבדיחה שלי? או מה שסיפרת על הסבתא?

למה ה500 הקודמים לא עצרו? אני לא יודע. אבל חלק גדול מזה נובע מהפחד והניכור בחברה שלנו.

זה ממש מתסכל. אני נורא מבינה אותך.
אתה הרי יודע שאתה בסדר. וזה כואב שחושדים בך על לא עוול בכפך, 'רק בגלל' כמה אחרים שהם לא בסדר.
אבל מה אפשר לעשות במקרה כזה?
הרי הפחד לא נולד משום מקום. באמת קורים דברים מזעזעים.
וברור שיפחדו יותר מגברים מאשר מנשים.

(ואם לי עוצרים יותר בגלל שאני בחורה - זה לא בהכרח מרגיע אותי :-/.
אתה לפחות, כשיעצרו לך סוף סוף - תוכל לנסוע כל הדרך בתחושת ביטחון)

איך להגן על הילדים

על ידי אורי_יורמן* » 08 אוגוסט 2010, 16:58

אולי שוטטת בלי חולצה בעיר?
לא, וזה לא מצחיק אותי. מצטער.

קרה לך פעם שניסית לתפוס טרמפים ורק האוטו ה500 עצר לך?
למה ה500 הקודמים לא עצרו? אני לא יודע. אבל חלק גדול מזה נובע מהפחד והניכור בחברה שלנו.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 אוגוסט 2010, 12:49

http://www.yaelfriends.com/

החברים של יעל.

תכנים מבריקים.

< למען הסר ספק, אין לי שום מניות שם, הבן שלי ראה את ההצגה במסגרת הגן >

< סוף מעגל ממחשב אחר >

איך להגן על הילדים

על ידי אהבת_עולם* » 08 אוגוסט 2010, 03:18

קרה לי גם פעם ששוטטתי לי להנאתי ב6 בבוקר, וסבתא אחת הכניסה את הבת שלה הביתה בבהלה.

אולי שוטטת בלי חולצה בעיר?
:-D

איך להגן על הילדים

על ידי אורי_יורמן* » 08 אוגוסט 2010, 02:12

ורק זווית אחרת על הדברים -
נראה לי שהיום מדברים בתקשורת כל הזמן על אנסים, רוצחים, גנבים ועוד, וזה מגביר את הניכור והפחד בחברה.
מהצד שלי, ממש לא נעים לי להסתובב לפעמים ליד אנשים ולראות אמא אומרת לילדים לא לדבר איתי.
קרה לי גם פעם ששוטטתי לי להנאתי ב6 בבוקר, וסבתא אחת הכניסה את הבת שלה הביתה בבהלה.

איך להגן על הילדים

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 אוגוסט 2010, 01:02

נקודות...

שאלה מצויינת וכואבת. לא קראתי את המאמר, אבל הנושא חשוב. שמעתי על ההצגה יעל שומרת על גופה (יש פרטים אם מחפשים בגוגל...). חשבתי לצפות ב די וי די ואם יראה מתאים לנסות להצטרף להצגה בגן או לנסות ולארגן הצגה לילדים בחינוך בייתי .

איך להגן על הילדים

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 08 אוגוסט 2010, 00:23

נפלתי במקרה על הכתבה הזו (בחור שנזכר לאחר 20 שנה שנאנס בגיל 12):
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=737594

ואני רוצה להעלות פה את השאלות הקשות: איך למען השם מגוננים על ילדים קטנים? מתי הייתן מדברות איתם על זה? באיזו צורה? ממה הייתן נמנעות?
אם יש דף כזה ניתן להעביר לשם או לאחד אחר כך.
שלא נדע.

איך להגן על הילדים

על ידי אני_עצמי* » 07 ינואר 2009, 12:25

אייייייייייייייייייייייי. כואב.
(())

איך להגן על הילדים

על ידי קלי_פה* » 04 ינואר 2009, 15:52

כשהייתי קטנה, אהבתי נורא ללכת לבד ולחקור.
כמו שכתבה תום, גם אני הייתי ילדה חופשיה במיוחד. בגיל ארבע ברחתי מהגן אל החולות, וכל הנפלאות שחיכו לי שם.
אמא שלי לא היתה שם בשביל לקרוא לי לחזור. וזה היה נפלא. טיפסתי על עצים, אספתי חרקים, חלזונות ונחשים. התענגתי על השקט, הטבע והמרחב.
שום דבר מזה לא הכין אותי לזוועה שחיכתה לי בבית, חוסר הודאות הזה של מתי הוא יתפוס אותי ואיפה (וכמה זמן, ומה לעשות ולמה יוצא לי "לא" חלש במיוחד כשאני דוקא מתכוונת לצעוק).אמא שלי לא היתה שם בשביל לקרוא לי. וזה היה נורא.

והיום אני אמא בעצמי.
מנסה להבין איך להיות שם בשבילן.
וזה נראה לי העיקר הראשון בהגנה על הילדים,
פשוט להיות שם.

איך להגן על הילדים

על ידי מונו_לוגית* » 26 יולי 2008, 12:49

בימים שצריך להגן על ילדים מהוריהם, אין חשדנות יתר.
אתי, אני לא מסכימה עם המשפט הזה. ימים שבהם צריכים להגן על ילדים מהוריהם הם ימים קשים. ימים שבהם כל הילדים גדלים חשדנים הם גם ימים קשים. אני מתבוננת מסביבי ורואה אנשים שכל מפגש עם אחר גורם להם מייד לחשדנות: מה הוא רוצה ממני, איך הוא יכול לדפוק אותי. זה נורא.
אני לגמרי לא כזאת וממש לא הייתי רוצה שהבן שלי יגדל ככה. כמו שכבר נאמר פה - רוב רובם של האנשים אינם פדופילים, אנסים, רוצחים. אי אפשר להשגיח על ילד ב 100% ולכן צריך ללמד אותו לסמוך על האינסטינקטים שלו + כללים בסיסיים ולתת לו חופש לפי מידת היכולות שלנו (כמו הכללים שרשומים למעלה). אסונות, לצערי, תמיד יכולים לקרוא.

איך להגן על הילדים

על ידי סאלוש* » 26 יולי 2008, 12:19

פריחה, בן כמה בנך?

הסיטואציה שתיארת מפחידה גם אותי.
אני במיוחד מפחדת מגברים.
אם כי הכרתי אישית (שטחית) מישהי שפגעה בילדים קטנים מינית. אישה. יפה ונראית מקסימה ונורמטיבית.

אני הייתי הולכת איתם...

איך להגן על הילדים

על ידי חגית_ל* » 25 יולי 2008, 18:41

מה זה 'נעלמת מהבית'??? איפה ההורים היו?

איך להגן על הילדים

על ידי צל_הימים* » 25 יולי 2008, 13:05

אולי כדאי למקד את שם הדף, כגון הגנה על ילדים מפני ניצול מיני, או יותר תמציתי, ניצול מיני של ילדים?

איך להגן על הילדים

על ידי אתי* » 25 יולי 2008, 13:01

איפה הגבול של החשדנות מול הפתיחות?מי יודע

מה המחיר של חשדנות יתר,
מול המחיר של פתיחות יתר?

איזה מהם את בוחרת לשלם?
@}

בימים שצריך להגן על ילדים מהוריהם, אין חשדנות יתר.

איך להגן על הילדים

על ידי סבטקסט_כפול* » 20 דצמבר 2007, 11:38

שנים אחרי גילית למה אמא שלי הייתה כל-כך "היסטרית": כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לי עצמי לא הייתה כל תחושה שאני קטנה.
אני הייתי נעלמת מהבית כבר בגיל שנתיים.

איך להגן על הילדים

על ידי פריחה_והתחדשות* » 29 אוגוסט 2006, 13:50

איך נזהרים?
ראשית אני מאמינה שאין עשן בלי אש
לא להכריח ילד לקבל נשיקות וחיבוקים בניגוד לרצונו
לא לתת לילד לשהות לבד עם אדם שאינך סומכת עליו במליון אחוזים, להתקשר מדי פעם
לבדוק בכנות עם עצמך:האם יש אדם שאת מגישה איתו לא נוח ואפילו לא יודעת מדוע?

אני הייתי בדילמה השבוע. בני מיודד עם איש מבוגר מהבניין. בהתחלה שמחתי כי אין כמו אדם מבוגר מחוץ למשפחה. לי היה קשר נפלא בילדותי עם שכנות שלי. כאן האיש מתקן את המכונית שלו(יש לו תחביב מכוניות כלשהו) ובני מאד נרגש מזה.
מצד שני כשהם עלו אליו לרגע להביא חלפים איבדתי פעימה, התחלתי להתנשם והבנתי שיש בזה סכנה אפשרית עם כל זה שהאיש נראה נחמד ונפלא. עליתי אחריהם ועמדתי סמוך לדלת.
הם מיד יצאו והכל בסדר. איפה הגבול של החשדנות מול הפתיחות?מי יודע

איך להגן על הילדים

על ידי סבתא_לשמונה* » 05 מאי 2006, 01:24

לפי המידע שהצטבר ילדים נפגעים יותר מאנשים קרובים מאשר מזרים וזאת באמת בעייה. אפשר להדריך איך להיזהר מזרים אבל איך נזהרים מקרובים, כולל הורים, אחים וכו'?
מצד אחד אנחנו רוצים ילדים פתוחים, עליזים, נותני אמון ומצד שני אין מנוס מהכנסת חשדנות, אכן מצב בלתי פתיר.

איך להגן על הילדים

על ידי שרה_ק* » 03 מאי 2006, 17:17

כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לאיפה היית נעלמת בגיל 3? והאם נעלמת לכמה ימים בלי לחזור הביתה בלילות? ואיך למדת לחזור הביתה בלי ללכת לאיבוד בגיל 3? את נשמעת כמישהי מעניינת מאד, ואמא שלך נראת לי כאשה נהדרת שלא סגרה אותך כמו האמהות האחרות

איך להגן על הילדים

על ידי עודד_המחפש* » 30 יוני 2005, 23:44

כשמישהו מפעיל לנו את פעמוני האזעקה, להגיד את זה לילדים, גם אם אין סיבה מיוחדת. "האדם הזה עושה לי הרגשה לא טובה".
נשמע לי עצה מצויינת. תודה.

איך להגן על הילדים

על ידי תום* » 28 יוני 2005, 03:27

כשהייתי קטנה, אהבתי נורא ללכת לבד ולחקור. הייתי הולכת ביערות הכרמל, בואדיות, אוכלת כל מיני צמחים (תמיד הנכונים) ויודעת להזהר מנחשים.
גם דיברתי המון עם אנשים, למשל בגיל בית הספר היה לי ידיד שהיה גנן ומנקה הגן הציבורי, מטעם העירייה. הוא היה דרוזי, מבוגר ומאוד נחמד. הייתי חוזרת מבית הספר הביתה לבד (מגיל 7), ובדרך מתעכבת שעות לדבר איתו.
אם הייתי הולכת לואדי, הייתי חוזרת רק כשהחשיך. (בלילה הייתי משאירה את היער לתנים ולחזירי הבר, שאז עוד היו שם.)
אמא שלי הייתה נכנסת להיסטריה מוחלטת, ואני אף-פעם לא הבנתי למה. הרי אני מכירה את האזור ויודעת להסתדר. אם מבוגר היה מחפש אותי כדי להרע לי, לא היה לו שום סיכוי לתפוס אותי. רשתי שהיא לגמרי מגזימה.
שנים אחרי גיליתי למה אמא שלי הייתה כל-כך "היסטרית": כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לי עצמי לא הייתה כל תחושה שאני קטנה.

אם היום ילד או ילדה היו עושים לי את זה, כנראה שהייתי מטפסת על קירות. בדיעבד, אני תוהה על כמה אמא שלי הייתה רגועה... איכשהו היא שמרה על שפיות עד היום, והיא אפילו צומחת.

ואגב: פעם עקב אחרי מישהו מבית הספר. שמתי לב לזה מיד, וחשדתי בו נורא. התחלתי במהלך התחמקות דרך חצרות וגינות. (הכרתי בערך את כל קיצורי הדרך באזור.) אחר-כך התגנבתי חזרה לרחוב הראשי, כדי לתצפת עליו. הוא היה ברכב שכור, ודיבר במה שנראה היה לי כווקי-טוקי שמחובר לאוטו (אני חושבת שזה היה הסלולרי הראשון שראיתי.)
הוא עקב אחרי שוב, ושוב התחמקתי. סיפרתי לאמא שלי, הלכנו למשטרה ודפדפתי באלבומי עבריינים. בסוף התברר שהוא אכן לא היה מדורשי טובתי.
זו לא הייתה הפעם היחידה שהאינסטינקטים שלי הצילו אותי. עוד דבר שהציל אותי, היה שהרגשתי מספיק בטוחה לספר לאמא שלי, והיא בטחה בי מספיק כדי לחקור את העניין לעומק.

אבל אם היו מחנכים אותי לפי השיטות שאוזכרו כאן, אני חוששת שלא הייתי מדברת עם גברים דרוזים ברחוב... ועם הרבה אנשים אחרים, שתרמו לחינוכי באופן טבעי.

אני מנסה לחשוב על דרך שתגן על הילדים בלי למנוע מהם את חווית המפגש האקראי, ולא ממש מצליחה. אולי פשוט: להקפיד להפגש עם אנשים חיוביים ביחד עם הילדים. כשמישהו מפעיל לנו את פעמוני האזעקה, להגיד את זה לילדים, גם אם אין סיבה מיוחדת. "האדם הזה עושה לי הרגשה לא טובה". להתרחק מאנשים שמנסים לגרום לנו להרגיש רע לגבי עצמנו, ולשקף את זה לילדים. לדבר עם זרים ברחוב, אבל במקומות הומים, כשתחושת הבטן אומרת שהכל בסדר - ולהסביר גם את זה לילדים.

ואולי הכי חשוב - ללמד ילדים שנימוס זה לא הכל. שמותר להגיד "לא" (וגם את זה אפשר להגיד בנימוס). שמותר לסרב, גם למבוגר, ואפשר להסביר למה. טקט תמיד אפשר ללמוד אחר-כך. (אני התחלתי להצמיח טקט רק בסוף היסודי, ועד היום אני קצת חצופה.)

איך להגן על הילדים

על ידי אדמה_טובה* » 22 ינואר 2005, 16:45

אני מדברת באמת על קטנטנים ועל אמון באמא וטיפה מאוחר יותר גם באבא. שאר העולם ממילא לא רלבנטי בשלב זה.
סביר גם שיש מגוון בין תינוקות שונים לגבי מידת האמון שהם נותנים באנשים - אבל הבסיס הוא לבטוח במי שמטפל בך, לפחות. אחרת אין אפשרות לשרוד. (אולי אצל פגים זה אחרת?).
פה בעיני יש בעיה - אני רוצה שהילדים שלי יכלילו את האמון שניתן בי לגבי שאר העולם. לא בעוורון, לא כפתאים, עם ביקורת, אבל עד שהיכולות הביקורתיות משתכללות - יש מין מצב ביניים של ללמוד מאמא איך היא מרגישה ולהרגיש אותו דבר.
למשל אצל תינוקות שמפתחים חרדת זרים: כשפוגשים מישהו, במיוחד אם חדש, אבל גם סבתא, נניח - אני מבקשת שיתנו מרחב ויכבדו את הקצב של התינוק שלי. אבל אני גם מעונייינת שבסופו של דבר הוא ירגיש שבטוח להיות בידיים של סבתא (אם היא לא מציקה ודורשת נשיקה). ניתוח מורכב לגבי תינוק קטן - מתי להמיר את החשדנות באמון. לכן, לדעתי - הפתרון הבטוח של תינוקות הוא לבחון מה אמא עושה. כשאמא נותנת אמון, התינוק יכול להשתחרר גמכן.

זה גם אפקטיבי, אבל גם בעייתי.

איך להגן על הילדים

על ידי א_אוהל* » 22 ינואר 2005, 15:55

גם לא לגבי האפרוח שלי שהיתה חשדנית מלידה D-: מאז ומתמיד אם זרים ניסו להצחיק אותה ולעשות לה קוצי מוצי בסופר הם היו זוכים ממנה רק למבט זועף אם בכלל. זה קרה גם לחלק מבני המשפחה.

דרך אגב, בשנה שעברה עם הגננת המכשפה הילדה בבירור הביעה סלידה ממנה והיתה קרובה רק לגננת אחרת שהיא אהבה מאוד וגם אנחנו חיבבנו.

איך להגן על הילדים

על ידי תבשיל_קדרה* » 22 ינואר 2005, 12:08

מהכרותי המקצועית והאישית עם התפתחות ילדים - אני רואה נטיה ראשונית, עוצמתית למתן אמון.
(בואי נשאיר בצד מקרים של הורים לא ראויים)
אני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל תינוק (בעצם - אולי זה נכון לתינוקות ממש ממש קטנים. אולי.).
אני די בטוחה שזה לא נכון לגבי הבנות שלי.

איך להגן על הילדים

על ידי אדמה_טובה* » 22 ינואר 2005, 11:27

גילה, מאוד מעניין ומאתגר מה שאת מציעה כאן, בקשר לחושים המחודדים מלידה, ושממשיכים לפעול כשפוגשים מגוון אנשים.
מהכרותי המקצועית והאישית עם התפתחות ילדים - אני רואה נטיה ראשונית, עוצמתית למתן אמון. זה מה שמאפשר לתינוקות לשרוד. בלי קשר לסוג היחס לו הם זוכים.
יש לי מה להגיד על חרדת הזרים - אבל זה יחכה להנקה הבאה.

איך להגן על הילדים

על ידי תבשיל_קדרה* » 22 ינואר 2005, 11:06

למה ה"הסגר" לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם ולקבוע מה דעתם עליהם?
כי החליטו בשבילם.
אפילו מי היא הגננת (שאליה פונים בכל עת מצוקה בגן - לא 24 שעות. רק 5 או 8. זה די הרבה) היא החלטה שקיבלו בשביל הילדים.
כי הם לא פוגשים הרבה אנשים אחרים.

זה באמת לא רק הגן. זה שילדים צריכים להיות "איפה שילדים צריכים להיות", וכך - ממילא - מגוון האנשים שהם פוגשים קטן יותר.
יודעת מה? האופן בו אנחנו (משפחתי) עושים קניות יוצר מצב בו הילדים פוגשים פחות אנשים זרים (למשל - אילו היינו הולכים לשוק, או מסתובבים בעיר, הם בוודאי היו רואים איך אני בדרך כלל מנומסת, לפעמים מסתיגת, ובוודאי לא קרובה לכולם - ואגב, כל זה בטח היה דוגמאות לא-משהו, כי אני מדור שלא למד לסמוך על תחושות בטן).

איך להגן על הילדים

על ידי א_אוהל* » 22 ינואר 2005, 10:16

למה ה"הסגר" לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם ולקבוע מה דעתם עליהם?

וד"א גם ילדי גן לא נמצאים בגן 24 שעות ביממה ופוגשים עוד כל מיני אנשים בכל מיני מקומות.

לגבי הדוד - זה כלל שהקפדתי עליו מאז שהאפרוח נולדה - אם היא לא רוצה להיות בידיים של מישהו/לנשק/לשחק whatever אני מכבדת את רצונה ותומכת בה ולא מעניין אותי כל הסבתות הנעלבות (והיו כאלה בשפע).

איך להגן על הילדים

על ידי תבשיל_קדרה* » 22 ינואר 2005, 08:28

אנחנו והילדים שלנו והילדות - רוצים להאמין שהעולם מקום טוב והאנשים שסביבנו - ניתן לסמוך עליהם.
אני לא חושבת ככה.
כלומר - אנחנו כנראה כאלה.
אבל אני חושבת שניתן לחנך את הילדים שלא יהיו כאלה.
זה אותו דבר כמו לא להרשות לילדים לטפס ולגונן עליהם כשהם כן, כדי שלא יפלו, על פני לאפשר להם לגלות מה היכולות שלהם וללמוד לטפס בבטחה.
אז אין לי מושג איך מאפשרים לילדים ללמוד לטפס בבטחה בעולם הזה שלנו עם האנשים הטובים ועם הטיפוסים המפוקפקים, אבל אני מאמינה שיש בהם היכולת להגן על עצמם, ואנחנו אומרים להם "עזבו, תנו לנו לבנות לכם עולם בטוח שמתאים לילדים", ולא מאפשרים להם להשאיר את החושים מחודדים.
למשל: "תני נשיקה לדוד" (ואם אני לא רוצה? אה! אבל אמא ואבא אמרו שזה בסדר, אי הרצון שלי כנראה טועה. שיהיה).
ואולי גם ה"הסגר" (סליחה, כן, אני יודעת שמשתתפות בדיון אמהות לילדי גן, ובכ"ז תרשו לי להיות בוטה ולחפש נקודות כשל בחברה שלנו) במקום בו יש רק אנשי חינוך וילדים בגילם לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם, ולקבוע מה דעתם עליהם.

איך להגן על הילדים

על ידי אם_פי_3* » 22 ינואר 2005, 01:40

חשוב לי להוסיף (ובשביל קרן אני לא עורכת), שגם במקום ש- שיקול הדעת היה מנוגד לכל מה שאנחנו יודעות (ומוסיפה גם - מנוגד לכל מה שמרגישות) אני לא רואה אשמה של הנפגעת. אני כן מנסה לחפש את השורשים של זה, בשביל לדעת אם ניתן לעשות משהו כדי למנוע מזה לקרות שוב. אצלי או אצל הילדים.

איך להגן על הילדים

על ידי אם_פי_3* » 22 ינואר 2005, 01:37

שימו לב שכבר כאן יש אשליה, כיבוי תחושות בטן שלנו עצמנו: אין, אין, אין סיכוי שנוכל להגן עליהם במאה אחוז.
אין ספק, שיש מצבים שאי אפשר לעשות נגדם כלום.
אם מישהו תופס אותי בכוח/איום בזמן שאני הולכת ברחוב - אין לי מה לעשות (ויש גם כאלו).
אם הדוד קורא לילדה הקטנה לחדר צדדי בבית שלה, אין סיבה שהיא תחשוד (ולא נראה לי נכון ללמד את הילדים לחשוד במצב כזה, למרות שהוא נפוץ הרבה יותר מדי), אלא אם כן יש לה באמת "תחושת בטן" (וגם במצב הזה, היא בד"כ תכובה, כי הוא דוד והוא בטח טוב... כמו שאמרה אדמה )-: ).

אני מסתכלת על המצבים שבהם כן יש מקום לשיקול דעת, לפחות בשלב הראשוני (כשכבר בפנים זה הרבה הרבה יותר מסובך, לא תמיד אפשרי אובייקטיבית, לא תמיד אפשרי סובייקטיבית (וזה לחלוטין לא שיפוטי). לפעמים כן.) - ובכל זאת שיקול הדעת היה מנוגד לכל מה שאנחנו יודעות (ולצורך הענין הזה, לא משנה התוצאה).

ובעקבות שרשור במקום אחר, הכתה בי ההבנה הנוראית, שבעצם אין איך להגן על הילדים, או לפחות על הילדות: 100% מהנשים חוות הטרדה מינית ברמה זו או אחרת (25% חוות אונס ממש). זה אומר שזה כולל גם את הילדה שלי. בטוח. )': (גם בנים בסכנה, אבל פחותה, סטטיסטית). וכשאומרים על הילד שלי שהוא "יפה כמו בת" (אחרי שטעו לחשוב שהוא בת), אני מתחילה עכשיו להבין, שאולי זה אומר שהוא גם בסכנה כמו בת )': |אייקון מבועת|

איך להגן על הילדים

על ידי א_אוהל* » 21 ינואר 2005, 22:32

אני דווקא מלאת חששות וחשדות באנשים אחרים (גברים בעיקר אבל לא רק. מנהל הגן של האפרוח רוצה לשכור שומר. אמרתי לו שאני מוכנה לשומרת בלבד או שאני לא חותמת. הוא צריך הסכמה של כולם לצעד הזה) ולכן עושה מאמץ כביר להדחיק את החששות האלה כדי שהבת שלי לא תסבול מהם.

היא בת 3 וחצי ואני מרשה לה ללכת לבד לבתים של חברות/חברים מהגן אחרי שהייתי שם והתרשמתי מהבית/אחים/הורים. אני טועה? זה נפוץ אצלה בגן.

עוד לא ניהלתי אתה את השיחה על לא לתת לאחרים לגעת בגוף שלה בלי רשותה כי לא מצאתי את הניסוח המתאים לי.

איך להגן על הילדים

על ידי אדמה_טובה* » 21 ינואר 2005, 16:15

השתקת הבטן העצמית מקורה יכול להיות גם באמון.
אנחנו והילדים שלנו והילדות - רוצים להאמין שהעולם מקום טוב והאנשים שסביבנו - ניתן לסמוך עליהם.
כשאנו קולטים איתותים ואזהרות, הדילמה הלא-מודעת בעיני היא: לבטוח בתחושת הסכנה של עצמי (הרגעית) ולהסתכן בערעור תחושת הבטחון שלי בעולם (המתמשכת), או להתעלם ולשמר את התחושה שהעולם בטוח.

אני שוב ושוב בוחרת להאמין שהעולם בטוח, למרות הכרותי עם נשוא התקיפות המיניות, ולמרות החוויות האישיות שלי שלימדו אותי שזו טעות, ולמרות מודעותי לדילמה התת-קרקעית. בכל זאת.

כנראה זה נורא חזק, הרצון לחיות בעולם בטוח.

איך להגן על הילדים

על ידי עדי_יותם* » 21 ינואר 2005, 12:13

שימו לב שכבר כאן יש אשליה, כיבוי תחושות בטן שלנו עצמנו: אין, אין, אין סיכוי שנוכל להגן עליהם במאה אחוז.
אין כל יומרה להגן עליהם במאה אחוז. אבל אנחנו יכולים להיות כמו מאמן שרואה משחק בשידור חוזר ומנתח טעויות שקרו. את הטעויות החדשות שעתידות לקרות קשה יותר לצפות.

חזרה למעלה