בלוג קיצקיצ בלי חיתול

שליחת תגובה

להודות על הקיים על פני להתגעגע אל החסר
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בלוג קיצקיצ בלי חיתול

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי סיוי_בהולנד* » 18 ינואר 2013, 10:24

מעולם לא חשבתי שאני אקרא משהוא על פיפי וקקי בכזאת שקיקה :)
נורא רוצה לנסות לפשפש בלי חיתולים למרות שזה לא פשוט להוריד בספונטניות את כל השכבות במינוס 200 מעלות...אבל על זה עוד אפשר להיתגבר, הבעיה האמיתית היא שההולנדי שלי מאוד לא רוצה שאני אתחיל עם זה (הולנדים זה כמו פולנים תמיד מפחדים מה יגידו השכנים...שחס וחלילה לא יחשבו שאנחנו לא "נורמלים")
נו שויין

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 18 מרץ 2009, 10:43

וכמה ציטוטי הזדהות...
אז נולדה לי עוד ילדה, שבשבוע הבא תהיה בת שלושה חודשים. בגלל שידעתי שתיולד בתחילת החורף התכנון היה לחתל בחד פעמי אבל לפשפש במקביל, כדי שתהיה ארוזה היטב עד סוף החורף
התחושה של לנקות קקי מרוח על כל התחת היתה כל כך זרה ומוזרה שזה היה בלתי נמנע.
וכך התחלנו, עם קקי. כמובן שהיה לה ברור מה עושים כבר מהפעם הראשונה ששמתי אותה בתנוחת פשפוש. זה די מדהים בסך הכל. גם לקיצקיצ זה היה ברור למרות שהפעם הראשונה היתה בגיל 4 חודשים בערך

(תאומות כבר אמרתי?)

לא יודעת איך ילך לנו כשיש עוד ילדה לטפל בה אבל לפשפש זה ממכר ולאט לאט אני כובשת עוד שטחים על פני היממה שבהם אני מפשפשת אותה לפיפי
עדיין יש חלקים על פני היממה שפשוט לא מסתדר לי לפשש אותה בגלל הגדולה
אם אני אוציא אותה להתפשפש אחרי הנקה היא תתעורר לגמרי ואז יהיה הכי קשה בעולם: להרדים אותה שוב כשהגדולה ברקע דורשת תשומת לב ומחרבת לי את ההרדמה. אז אני מעדיפה לא לפשפש בזמן הזה ואכן בצהריים אני מקלפת אותה מהשכבות ומוצאת חיתול ספוג
יש לי פרספקטיבה. זה הדבר שהכי מועיל לי עכשו מהסיבוב הקודם: פרספקטיבה. ציפיות יותר נמוכות. זה מאפשר לי גם להיות נינוחה יותר. כמובן יש עוד יתרונות, למשל, שלא צריך להמציא את הגלגל בפתרון בעיות
הקטנה דורשת פישפושים בתקיפות הולכת וגוברת. הבעיה הגדולה היא שהיא ארוזה היטב בגלל החורף ולוקח זמן לקלף אותה לפשפוש ולארוז חזרה, במיוחד בפשפושי שוא. בעיה נוספת כשארוזים: אין אפשרות ללמוד על דפוסי ההשתנה שלה, כלומר, אני לא יודעת מתי היא עושה פיפי כשהיא לא מאותת וזה מאוד מקשה. אוי, עוד מאמץ קטן והקיץ חוזר...

(נו, כמעט כל מילה)

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 18 מרץ 2009, 10:39

למה לא, שתפי, נורא מעניין אותי איך אצליכם.

המצב אצלנו כרגע הוא שאנחנו עושים בעיקר קקי בכיור (או בקערה).
אין כמעט פספוסים בתחום הזה וגם הקל על הגזים בצורה משמעותית.
חוץ מזה אני ממש ממש משתדלת להשאיר אותה כמה שעות ביום בלי חיתול ולפשפש.
בדרך כלל זה בבוקר, כי הגדולה בגן ואני יכולה להתפנות אליה יותר.
כשהיא מחותלת, אני כמעט לא מורידה לצורך פשפוש אלא אם זה יום ממש חם והיא רק עם חיתול.
ראיתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי ללמוד דפוסים וסימנים לפשפוש כשהיא עם חיתול.
(לא יאמן מה רואים בלי חיתול! יום אחד קלטתי שהיא בועטת ברגליים כשיש לה פיפי, איזה מצחיקה!).

אני מאוד מחכה שיתחמם קצת וארחיב את שעות הבלי חיתולים.
לגבי הלילה - עם הגדולה חיכיתי עד גיל שנה, והצטערתי שלא עשיתי את זה קודם. הפעם מקווה להתחיל הרבה הרבה קודם, אולי גם עם בוא הקיץ.

אני נתקלת בכמה בעיות מרכזיות:
  1. מזג אוויר.
  2. יש לי צורך הרבה יותר גדול להסתובב בחוץ, מפגשים, סידורים וכאלה - בגלל הגדולה. בחוץ קשה לי מאוד לפשפש כמו שצריך, וגם להיות בקשב. על קקי לא מוותרת כמובן ויש לי גם קערת פשפוש ובקבוק מים באוטו, לנסיעות (כבר השתמשנו בה בהצלחה).
  3. עייפות וחוסר סבלנות... שלי כמובן.
זהו. קנינו חיתולים רב פעמיים כי אני לא סובלת את הח"פ והם גם לא טובים לה לטוסיק,
אבל בינתיים יש לי הסתיגויות מהם. אם הם ישמשו לי רק כגיבוי לפשפושים, ביציאה מהבית וכאלה,
יכול להיות שאהיה יותר מרוצה מהם. זו המטרה הסופית כמובן.

עם הגדולה היתה לי הצלחה מסחררת, ואני מזכירה לעצמי להנמיך ציפיות בגלל זה, הן שני אנשים שונים.
הגדולה שלי קלטה כל דבר נורא מהר, כל עוד שחררתי לחץ בעצמי.
יצא שבגיל שנה כבר היה מאוד מאוד קל, לא השתמשנו בחיתולים אפילו כגיבוי.
כשהייתה בת שנה ושלוש נסענו לחו"ל ואפילו לא שקלנו לחתל, יום או לילה.
בגיל שנה וחצי אפשר לומר שהייתה "גמולה", כלומר, כבר לא לקחתי אותה לפשפושים ביוזמתי אלא העברתי לה את הפיקוד לחלוטין...
מזכירה לעצמי:
להנמיך ציפיות להנמיך ציפיות להנמיך ציפיות.

בהצלחה לשתינו.
אולי נתארגן על מפגשים קבועים?
חסרה לי מאוד חברת אמהות מפשפשות (-:

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 17 מרץ 2009, 14:34

תודה למברכות.
רציתי לצטט כמה דברים שאני מזדהה איתם ואז הבנתי שאני מצטטת הכול אז ויתרתי.
למה לא, שתפי, נורא מעניין אותי איך אצליכם.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי ש_י_ר_י* » 17 מרץ 2009, 13:55

ברוכה השבה @}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 17 מרץ 2009, 07:55

תשמעי, כנראה שאנחנו תאומות... (-:
רציתי לצטט כמה דברים שאני מזדהה איתם ואז הבנתי שאני מצטטת הכול אז ויתרתי.
(טוב, אולי חוץ מעניין הנקת צמד...)
חזקי ואמצי אחותי, הקיץ בדרך!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 17 מרץ 2009, 02:48

אני חוזרת לכאן אחרי כמעט שנה, בעיקר רציתי לראות איך פתרתי כל מיני בעיות שצצות לי עכשו בסבב ב', אבל לא הצלחתי למצוא תשובות בינתיים, סימן שחיפפתי בכתיבת הבלוג.
אז נולדה לי עוד ילדה, להלן אפונית, שבשבוע הבא תהיה בת שלושה חודשים. בגלל שידעתי שתיולד בתחילת החורף התכנון היה לחתל בחד פעמי אבל לפשפש במקביל, כדי שתהיה ארוזה היטב עד סוף החורף. לשמחתי מצאתי את הוויניז שמשווקת מיכל (beetle.co.il) שהולכים ישר לקומפוסטר כך שזו הקלה גדולה למצפון. זו הרכישה היחידה שבצענו לכבוד הגעתה לעולם של אפונית.
כל החודש הראשון לחייה היה שברירי למדי, אפונית נולדה לגמרי במועד במשקל מפתיע של 2 קילו ( סיפור הלידה של אפונית ). לקח לי אולי שבועיים להעיז לפשפש אותה, ועדין אבל שלה היה מבועת מהמראה של פישוש של 2 קילו וניסה לשכנע אותי לחכות עם זה, אבל התחושה של לנקות קקי מרוח על כל התחת היתה כל כך זרה ומוזרה שזה היה בלתי נמנע. בעיני קל בהרבה לפשפש (או לקשקש כפי שמישהי הציעה פעם). וכך התחלנו, עם קקי. כמובן שהיה לה ברור מה עושים כבר מהפעם הראשונה ששמתי אותה בתנוחת פשפוש. זה די מדהים בסך הכל. גם לקיצקיצ זה היה ברור למרות שהפעם הראשונה היתה בגיל 4 חודשים בערך. לא יודעת איך ילך לנו כשיש עוד ילדה לטפל בה (גם קיצקיצ עדיין איתנו בבית) אבל לפשפש זה ממכר ולאט לאט אני כובשת עוד שטחים על פני היממה שבהם אני מפשפשת אותה לפיפי. עכשו למשל היתה הצלחה ראשונה של פשפוש באמצע הלילה. שבוע שעבר נגמרו לנו הוויניז ואמרתי יאלה נקפוץ למים ולא נקנה עוד אבל בסוף קיבלתי רגליים קרות. עדיין יש חלקים על פני היממה שפשוט לא מסתדר לי לפשש אותה בגלל הגדולה. בבוקר הגדולה ואני בפעילות ואפונית ישנה במנשא, מידי פעם מתעוררת לינוק וחוזרת לישון וכך כולם מרוצים עד הצהריים. אם אני אוציא אותה להתפשפש אחרי הנקה היא תתעורר לגמרי ואז יהיה הכי קשה בעולם: להרדים אותה שוב כשהגדולה ברקע דורשת תשומת לב ומחרבת לי את ההרדמה. אז אני מעדיפה לא לפשפש בזמן הזה ואכן בצהריים אני מקלפת אותה מהשכבות ומוצאת חיתול ספוג. זה מה יש בינתיים וחבל, כי לפשפש בזמני שינה הרבה יותר קל מבזמני ערות. טוב, גם זה יגיע. יש לי פרספקטיבה. זה הדבר שהכי מועיל לי עכשו מהסיבוב הקודם: פרספקטיבה. ציפיות יותר נמוכות. זה מאפשר לי גם להיות נינוחה יותר. כמובן יש עוד יתרונות, למשל, שלא צריך להמציא את הגלגל בפתרון בעיות, ואפשר להיעזר בבלוג הזה...
הקטנה דורשת פישפושים בתקיפות הולכת וגוברת. הבעיה הגדולה היא שהיא ארוזה היטב בגלל החורף ולוקח זמן לקלף אותה לפשפוש ולארוז חזרה, במיוחד בפשפושי שוא. בעיה נוספת כשארוזים: אין אפשרות ללמוד על דפוסי ההשתנה שלה, כלומר, אני לא יודעת מתי היא עושה פיפי כשהיא לא מאותת וזה מאוד מקשה. אוי, עוד מאמץ קטן והקיץ חוזר... אוי לפשפש זה כיף גדול! איזו תחושה נפלאה כשהקקי בסיר! אני מרגישה הקלה ממש כאילו אני עשיתי אותו.
כמה מילים על הגדולה ומצב ההשתנות שלה מאז שנולדה אחותה: קורה המון פעמים שהיא נזכרת שהיא צריכה פיפי בשניה הממש אחרונה לפני שבורח ולפעמים כבר רטוב בתחתונים. אני מיחסת את זה גם לחורף, גם לזה שאחרי ההריון שלא היה הרבה מה לינוק עכשו יש חלב בשפע והיא משופעת בנוזלים (טוב אנחנו כבר די בדרך החוצה מהנקת הצמד אבל זה כבר לא שייך לכאן) וגם באופן שלא ברור לי ממש, כנראה ללידת אחותה . אבל בסה"כ לגמרי בקטנה. היא נהינית מאוד לשבת על הסיר שלה בזמן שאני מפשפשת את אחותה. אני נהינית מאוד לרוקן לאסלה שני סירים מלאים בתכולת בטן שהמקור שלה הוא בי...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 04 אפריל 2008, 10:37

זה אמנם הרבה יותר קל אבל מבחינתי לא אופציה כי השימוש בחיתולים ח"פ מעיק לי על המצפון ברמות שאני פשוט לא יכולה להשתמש בהם.
>פפרי נדחפת<
גם אני מרגישה אותו הדבר....
לקח לי שבועיים של שלוליות אינסוף במיטה (בלילה) והחלפה 10 פעמים ביום כדי להיות מוכנה לקבל את הרעיון שאולי כדאי שאשים ח"פ (הייתי נורא חולה עם חום גבוה, שיעולים קשים וחזקים, רצפת אגן מפוררת גו כפוף כשל בת 100 ורגליים לא ממושמעות לפקודה "ללכת" ..... לקח לחולי הזה חודש וקצת לעבור \-:......) וזה אחרי שמגיל חודש הוא לא עם ח"פ (לקח לי כמה שבועות להתאפס על הזמנת כיסויים וקניית טטרות...) ומגיל 8 בערך לא עם חיתול כמעט בכלל.
>פפרי יוצאת.<
נדבר במוצ"ש, או ראשון
@}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 04 אפריל 2008, 03:00

זה היה בתשובה לזה שאמרת שרק עצם זה שקקי תמיד בסיר שווה את כל הבלי חיתולים. אז הנה, אפשר עם חיתולים ושהקקי תמיד יהיה בסיר. זה אמנם הרבה יותר קל אבל מבחינתי לא אופציה כי השימוש בחיתולים ח"פ מעיק לי על המצפון ברמות שאני פשוט לא יכולה להשתמש בהם.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 03 אפריל 2008, 21:16

_אני מכירה לפחות 2 אמהות שלוקחות תינוקות לקקי בכיור אבל חוץ מזה כל שאר הזמן בחיתול.
בהחלט רווח נקי בעיני (לאמא ולתינוק), לא?_
בדיוק!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 03 אפריל 2008, 18:04

ואם לא, היא עלולה לפספס, אבל אם היא גמולה אז סבא וסבתא צריכים לקבל את הפיספוס
נראה לי שהתכוונו לשני דברים שונים ב"להגדיר".
אני התכוונתי יותר הגדרה לעצמי. האם יש רגע שבו היא עוברת מ"בלי חיתולים" ל"גמולה"?
יש גם את העניין של מענה לסביבה, אבל בשבילי זה סוג של "להכניס לקופסה".
אם שואלים "מה היא כבר גמולה?"
אני בדרך כלל עונה שזה תלוי בהגדרה של גמולה. לא כהתחכמות, אלא שאני באמת חושבת ככה.
לגבי ביקורים אצל אחרים - יותר קל אולי להגדיר להם אם היא גמולה או לא לפי עד כמה נוח לך עם הרעיון שהיא תפספס שם.
אם נגיד היא הרבה אצל השכנים, ויש מצב שתפספס פעם או פעמיים בביקור וזה לא לעניין מבחינתך, אז לצורך העניין היא לא גמולה.
אם את חושבת שההגדרה תתן למישהו אחר לגיטימציה לפספוסים - אז אולי כן להגדיר אותה בפניו כגמולה.
אני מובנת?
סתם מנסה לחשוב אם זה באמת הכרחי להגדיר

אני מכירה לפחות 2 אמהות שלוקחות תינוקות לקקי בכיור אבל חוץ מזה כל שאר הזמן בחיתול.
בהחלט רווח נקי בעיני (לאמא ולתינוק), לא?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 03 אפריל 2008, 16:04

אה, ועוד משהו:
_מסתבר שעם תחתונים ומכנסיים היא לא שמה לב!
לא חשבתי על זה קודם..._
(אם הייתי יודעתהייתי משתפת)
זה לא היה משנה הרבה אם היית משתפת כי זאת היתה הדרך היחידה (שמצאתי) לעבור את החורף (קשה קשה השילוב הזה בין תינוקות לחורף) כי בלי תחתונים, המכנסיים הארוכים הם מרזב לפיפי ישר לתוך הנעל P-: וכמות הנעליים להחלפה מוגבלת...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 03 אפריל 2008, 15:59

הי דניאלה... long time...

אני אומרת, הכי טוב לא להגדיר וגמרנו.
יש דוקא סיבות טובות להגדיר. למשל, ביקור אצל סבא וסבתא. עוד מעט קיץ, היא תהיה רק עם מכנסיים קצרים, אז כן לשים תחתונים מרופדים (כדי שלא יטפטף) לרצפה או לא? כי אם היא גמולה, למה לשים? בכ"ז היא לא תלך עם תחתונים מרופדים לנצח. ואם לא, היא עלולה לפספס, אבל אם היא גמולה אז סבא וסבתא צריכים לקבל את הפיספוס. וזה עוד סבא וסבתא, מה עם מקומות אחרים? נגיד, השכנים, שהיא מאוד אוהבת את הבת שלהם אבל לנו עצמנו אין כאלה יחסים עם השכנים שאני ארגיש בנוח אם יתפשפש לה אצלם.

_וחוץ מזה מקקי היא גמולה כבר מגיל 4 חודשים... ובלילה מגיל 8 חודשים... וכמובן עוד רווחים שערכם לא יסולא בפז
וכמו שאמרתי לעצמי אלפי פעמים - רק בשביל זה היה שווה.
וזו אפילו לא המטרה המרכזית, כאמור._
אני מכירה לפחות 2 אמהות שלוקחות תינוקות לקקי בכיור אבל חוץ מזה כל שאר הזמן בחיתול.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 03 אפריל 2008, 00:22

וגם - אולי נתראה?
מוזמנות כרגיל. נשמח מאוד

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 03 אפריל 2008, 00:21

קיצקיצ בת שנה וחצי
גם אצלנו בגיל הזה כבר הורגש שיפור משמעותי. איזה גדולות הן אה?!

מסתבר שעם תחתונים ומכנסיים היא לא שמה לב!
לא חשבתי על זה קודם...
בקיץ שעבר נתתי לה הרבה להסתובב רק עם מכנסיים וזה עזר מאוד להפלת האסימון.
עכשיו כשאני חושבת על זה, אז לא היו לה תחתונים, רק מכנסיים
(משיקולי עצלות אימהית בלבד) ואולי זה מה שעשה חלק מההבדל -
היה לה יותר קל להרגיש את הרטיבות.
(אם הייתי יודעתהייתי משתפת)

אני מתלבטת אם אפשר להכריז על הילדה כגמולה
מציעה לך לא לעשות את זה משיקולי מרפי...
אבל גם אני מתלבטת בסוגיה. מה זה "גמול"? אם עדיין בורח פיפי כל כך וכך זמן זה לא גמול?
ומה זה כך וכך זמן? יומיים? שבועיים? חודשיים?
אני אומרת, הכי טוב לא להגדיר וגמרנו.
אני מרגישה שההגדרה הזו לא חלה עליה גם ככה, לא קשורה לחיים שלה (ובאופן כללי קצת ביזארית בעיני).

אם מסתכלים על השאלות בדיונים על בלי חיתולים רואים שרוב הבעיות היו נפתרות לו רק היתה פרספקטיבה.
אוף כמה נכון

אם כבר יש בסביבה איזה ילד שגמול בגיל שנה וחצי אני מאוד מפרגנת, זה ממש נדיר את יודעת
נכון. ועצוב. כשהייתי ילדה זה היה עניין די טבעי ורווח.

וחוץ מזה מקקי היא גמולה כבר מגיל 4 חודשים... ובלילה מגיל 8 חודשים... וכמובן עוד רווחים שערכם לא יסולא בפז
וכמו שאמרתי לעצמי אלפי פעמים - רק בשביל זה היה שווה.
וזו אפילו לא המטרה המרכזית, כאמור.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 02 אפריל 2008, 23:07

איזה כיף להתעדכן @}
יש לי כמה תגובות,
אכתוב אח"כ

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 02 אפריל 2008, 21:05

זה שלוקחים קשה פיספוסים זה מה שהופך את זה ללא שווה כי לא עושים את זה בשביל לסבול.
בא לי לגריין, מרשה?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 02 אפריל 2008, 13:44

_תביני, מרפי כבר בפנסי'ה (הוא הרי מסתובב כבר שנים בכבישים, ובטח שללו לו את הרשיון...) אז מה יש לו לעשות חוצמ לקרוא את הבלוגים שלנו, ולהפעיל את הקשרים שלו בחלונות הגבוהים...? אז אל תצהירי שום דבר. פשוט- שקט.
חוצמזה, הצהרות זה רק במס הכנסה, מה את צריכה פיננסים על הראש עכשיו?...._
D-: צחקתי בלי סוף...


זה משתכח נורא בקלות בעיקר כשמגיעים לגיל שהגמילה היא "נורמאל" ואז שואלים אותך, "נו והיה לך שווה? הוא גמול באותו גיל כמו רוני (דוגמא) ורוני גדלה עם חיתולים- אז שווה לך כל המירוץ אחר הפשפוש?" ואת בולעת צפרדעים
האמת עוד אף אחד לא העיר לי משהו כזה. ההיפך אם כבר יש בסביבה איזה ילד שגמול בגיל שנה וחצי אני מאוד מפרגנת, זה ממש נדיר את יודעת. הלואי שאחותי, שהילד שלה צעיר מקיצקיצ בחודש, תחליט לגמול אותו עוד חודש. הלואי, אבל אין שום סיכוי שזה יקרה. וחוץ מזה מקקי היא גמולה כבר מגיל 4 חודשים... ובלילה מגיל 8 חודשים... וכמובן עוד רווחים שערכם לא יסולא בפז, כל מה שציינת, לגמרי.
אני רק צריכה להעיר לעצמי, בפעם הבאה יותר בקלילות עם הפיספוסים, לא לקחת קשה. זה שלוקחים קשה פיספוסים זה מה שהופך את זה ללא שווה כי לא עושים את זה בשביל לסבול.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 02 אפריל 2008, 11:12

מסתבר שעם תחתונים ומכנסיים היא לא שמה לב! בול! ממש ככה גם אצלנו. עם תחתון מתחת למכנסיים הוא מפספס, כנראה משהו בתת מודע שלו משדר לו חיתול (גידלתי אותו עם חיתולים ופשפושים עד גיל 8 חודשים). ומאז שאני לא שמה לא תחתון, הרבה יותר קל, במיוחד לאור הפיזיולוגיה- זה הרי יותר צמוד...

אני מתלבטת אם אפשר להכריז על הילדה כגמולה
תביני, מרפי כבר בפנסי'ה (הוא הרי מסתובב כבר שנים בכבישים, ובטח שללו לו את הרשיון...) אז מה יש לו לעשות חוצמ לקרוא את הבלוגים שלנו, ולהפעיל את הקשרים שלו בחלונות הגבוהים...? אז אל תצהירי שום דבר. פשוט- שקט.
חוצמזה, הצהרות זה רק במס הכנסה, מה את צריכה פיננסים על הראש עכשיו?....

מי שמגדל בלי חיתולים צריך תמיד להזכיר לעצמו שהמטרה היא לא גמילה. המטרה היא בלי חיתולים. המטרה היא קשב
זה גם מה שהזכרתי לער.... (וגם לעצמי , בערך כל שעתיים)
זה משתכח נורא בקלות בעיקר כשמגיעים לגיל שהגמילה היא "נורמאל" ואז שואלים אותך, "נו והיה לך שווה? הוא גמול באותו גיל כמו רוני (דוגמא) ורוני גדלה עם חיתולים- אז שווה לך כל המירוץ אחר הפשפוש?" ואת בולעת צפרדעים אם את לא מגיעה מהמקום ש "נכון, הוא בגיל של רוני וכו', אבל- הוא עושה "בפקודה" כבר מגיל כמה שבועות, והתקשורת שרווחנו, והכסף שחסכנו, וההנאות הקטנות שבדרך", ועוד כאלה ממתקים שיעזרו לך לשכוח שאת אמורה "ע"פ הנורמאל" לבלוע עכשיו צפרדע.....
חוצמזה- התוסיק הזה..... התוסיק בלי חיתול- זה שווה כל הערה עוקצנית. תגידי להן, שאת חווה את התינוק כמו שהיא לא תבין אם לא תפשפש.....
איך זה מתקבל אצלה- ללטף אותו/ה, להתחיל בפנים, לעבור לגב, ולהתקל בחבילה מגעילה שעוטפת את התוסיק? במקום להמשיך ישירות על הגוף לתוסיקוני הזה שבא לך למעוך, ולהמשיך לרגליים, עד לבהונות השמנמנות האלה.....
תגידי להם- P-: לך ו- P-: לך....
>פפרי מטיפה לעצמה, את יודעת...<

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 02 אפריל 2008, 00:23

חוזרת ומעדכנת אחרי המון זמן, בעיקר בשביל עצמי כי לא יודעת מי עוד זוכר אותנו.
קיצקיצ בת שנה וחצי. אני רואה שהעדכון הרציני האחרון שלי היה בנובמבר מלווה במין תחושת "הנלחה והמנוחה" שכזו. אז זהו, שזה לא מה שהיה. עדיין ההצלחות היו חלקיות בלבד. אבל מה, בחודשיים האחרונים יש שינוי משמעותי. קודם כל, היא מסכימה לעשות בסיר, וזה שידרוג רציני, כי את הסיר אפשר לקחת לכל מקום ולפשפש בכל סיטואציה. אני חושבת שהצלחת הסיר קשורה לזה שהיא ראתה שחברות שלה, אחיותיה ל"בלי חיתולים", עושות בסיר. ירד לה האסימון שזה מקום לעשיית צרכים. נראה לי שקודם היא לא זיהתה אותו ככזה כי אף אחד אחר בבית לא עושה בסיר אז מה פתאום? דבר שני שמאוד שיפר את המודעות היא מתנה ב15 שקל שקיבלנו מתנה מחברה: חצאית פליז עד הברכיים. כל עוד אנחנו בבית הממוזג (עכשו כבר אביב אבל תחשבו חורף) היא לבשה חצאית ומתחתיה כלום, ונעליים. ואז כשהיא עושה פיפי היא פתאום שמה לב ואומרת "פיפי" תוך כדי שעושה. מסתבר שעם תחתונים ומכנסיים היא לא שמה לב! ואני כל הזמן הזה הייתי בטוחה שהיות ונרטב היא מרגישה שעשתה אבל מסתבר שטעיתי! אז ההשתנות יקרות הערך האלה בעודה לובשת חצאית (שלא נרטבת לרוב) קידמו אותנו מאוד, ולאט לאט היו יותר קליעות מאשר פיספוסים. וחייבת לספר על אף אימתי ממרפי הרשע: כבר יומיים הגברת מודיעה לי שהיא צריכה ומתפשפשת! כבר כמה ימים אנחנו על ממוצע של תחתון רטוב אחד ביום.
אוף, עשינו דרך כזאת ארוכה, אני מתרווחת לי. באמת עבדתי קשה. עדיין זאת עבודה קשה. עדיין האחריות עלי ואני מציעה לה בזמנים שאני יודעת שהפיפי בדרך. ככה זה גם בגמילה רגילה? אני מתלבטת אם אפשר להכריז על הילדה כגמולה. ברור לי שיהיו עוד מורדות ושוב עליות ושוב מורדות אבל נראה לי שאנחנו בדרך הנכונה. לא מזמן ער אציל העלתה הגיגים בקשר לזה שתכלס מי שגודל בלי חיתולים לא נגמל יותר מהר ממי שגמלו אותו בגיל מוקדם. זה נכון. מי שמגדל בלי חיתולים צריך תמיד להזכיר לעצמו שהמטרה היא לא גמילה. המטרה היא בלי חיתולים. המטרה היא קשב. שואלת את עצמי מה יהיה בילד הבא. קודם כל אני בטוחה שאתחיל מגיל יום ולכן יהיה אבן יסוד בגידול מהתחלה. מצד שני יור יהיה לי חשוב להענות לצורך שלו אם יבקש ופחות ארגיש צורך לפשפש אם לא יבקש. נראה לי שעם שני ילדים ההשקעה שהשקעתי בעניין עם קיצקיצ פשוט לא תתאפשר. מצד שני תהיה לי כבר הפרספקטיבה, וזה דבר נרוא חשוב פה בכל הסיפור של הבלי חיתולים, הפרספקטיבה. אם מסתכלים על השאלות בדיונים על בלי חיתולים רואים שרוב הבעיות היו נפתרות לו רק היתה פרספקטיבה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 09 ינואר 2008, 14:54

מה נשמע?
עבר כבר חודש בערך....

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 18 דצמבר 2007, 14:07

צצצ. אין אצלינו בבית חד פעמי כבר מגיל 4 חודשים וזה לא הולך להשתנות. חוץ מזה אני מאמינה ששלשול בורח גם מח"פ. הפספוסים היו לגמרי באשמתי. הייתי צריכה לדעת שבזמן שלשול אני צריכה לקחת אותה לסיר כל פעם שהיא מתעוררת בחוסר נחת בלילה ולא עשיתי את זה. אבל חזל"ש. עבר לילה טוב וההקאות והשלשולים עברו לסבא שנדבק...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 17 דצמבר 2007, 22:10

או שלשול במיטה).
אישית (מנסיון) ממליצה על ח"פ לכמה ימים. בלי להפסיק קשב, בלי להפסיק להציע ולנסות לתפוס לפני.... אבל גם בלי כביסות בטירוף (לפחות מהאספקט אחד של המחלה)
בעצם- אני ממליצה שתבריא.
@}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 17 דצמבר 2007, 21:57

נקוה ללילה טוב ונקי (בלי שלוליות קיא או שלשול במיטה).
אמן...
>אויש, מסכנות<
אגב מכונת לכלוך, מזל שיש מכונת כביסה, לא כן?
תארי לעצמך היית צריכה לשפשף את הבגדים על קרש כביסה, כל יום? (כל היום...... \-:)
רפואה שלמה ZZZ

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 17 דצמבר 2007, 20:00

הי דניאלה. תודה על ההתעניינות. כמו שאמרתי בשלהי מחלה ארוכה ומייגעת. נקוה ללילה טוב ונקי (בלי שלוליות קיא או שלשול במיטה).

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 17 דצמבר 2007, 16:05

בעצם כל הנושא הזה של התקשורת לא אמור להימשך מעבר לתקופה הצמודה הזו של לפני הניידות העצמאית
מסכימה!!
אני חושבת שברגע שהם מתניידים,
הם "מתוכנתים" לדעת לעשות בלי להתלכלך, אבל את יודעת,
כאילו הם בג'ונגל או משהו - בלי בגדים, לעשות ישר על האדמה וכו',
ואז מתחיל השלב ה"אקטיבי" של חינוך לצרכים,
זה שהשתכללל והתפתח בעיקר בעולם המערבי ובהתאם לו.

>הי, אני תמיד נכנסת כשאני רואה שקיצקיצ מככבת. מה שלומכם?<

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 16 דצמבר 2007, 19:39

טוב אם כבר הבלוג קם לתחיה אז גם נעדכן, מה שלא עשיתי מזמן.
אז כמו שאמרתי היא למדה את המילה "פיפי" ואז למשך כמה ימים אשכרה השתמשה בה. לפעמים הסכימה להתפשפש, ולפעמים לא. אבל אז, אבא המנוול לימד אותה מילה אחרת - "פופיק", ע"ש האיבר האהוב עליה שהיא מבקשת מכל עובר אורח תמים להראות לה את שלו ומאז היא בעיקר עסוקה בזה.
היא: פופיק.
אני: מה? פיפי? צריכה פיפי?
היא: פופיק?
אני: פיפי?
היא: פופיק.
אני: אה, פופיק, עוד פעם פופיק, אוף, טוב שיהיה, הנה הפופיק שלי.

המרגיעון אומר: כל גיל והשמחה שלו. כן. בדיוק ככה. והתחלת הדיבור היא שמחה גדולה וימים משעשעים מאוד.

כבר שבוע חולה. מקיאה ומשלשלת בטירוף. מכונת ליכלוך קטנה שלנו. הקטע הוא שדוקא כשהיא חולה אין פיספוסים. היות והיא עליי כל היום כמו ניו-בורן, היא משתפת פעולה להפליא. מה שגורם לי לחשוב שאולי בעצם כל הנושא הזה של התקשורת לא אמור להימשך מעבר לתקופה הצמודה הזו של לפני הניידות העצמאית. עובדה שכולן כאן מתמודדות עם שביתות. גם המנוסות.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 16 דצמבר 2007, 15:33

אני, ה מ י ו א ש ת מסיחה דעת כך, גיליתי שאם יש לה צעצוע ביד היא נענית טיפה יותר בקלות לפשפוש...
נו
אז זהו
לא נראה לי שזה גורם לה לטראומה, אחרת מלכתחילה היא לא היתה מוכנה להתפשפש, לא מוכנה לשמוע על זה אפילו
זה מנעים לה את זמנה, ומקל על העניין
לא נראה לי בכלל כמו הסחת דעת בשביל עוד ביס
אבל זאת אני.... (ונראה לי שגם סירופ מייפל..)
>איי'מ באק<

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי סירופ_מייפל* » 27 נובמבר 2007, 16:48

אני, ה מ י ו א ש ת מסיחה דעת כך, גיליתי שאם יש לה צעצוע ביד היא נענית טיפה יותר בקלות לפשפוש...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 11 נובמבר 2007, 18:24

_קראתי פה כמה אימהות שמספרות שהסחת דעת עובדת
גם אצלנו...
אבל אני תוהה עד כמה זה בריא נפשית להסיח את דעתם כדי שישתינו.
זה קצת מזכיר לי הסחת דעת כדי שילד יאכל - וזה בטוח גרוע..._
אני לא בדעה הזאת....
הסחת דעת כדי לדחוף עוד ביס כשלא טעים לילד, או כשהוא שבע, רק כדי "לסיים את מה שבצלחת" לא משתווה בעיניי- אפילו לא במילימטר- להסחת דעת לריקון השלפוחית....
הרבה פעמים זה מבטל לי מיני-שביתות, שבאות, ואני אפילו לא מבינה למה.... כי הוא אוהב באמבטיה, והוא צריך, וכל הלילה הוא לא עשה (דוגמא), אז השניה שאני נותנת לו את הטלפון של הדוש, או מצפצפת עם הברווז- נראה לי לגיטימי.... מחליף לו את המצברוח לנעים, וכיפי, ומונע אנטי.
כי אם זה היה אותו הדבר, היה נוצר אנטי מאוד גדול לפשפושים על משקל האנרוקסיה שהאחיין שלי מדגים -(לא אוכל כלום חוצמשוקולד, ורק מסויים, ורק אם הוא לא נמס, ורק אם יש לו עדיין את הפרות על הקוביות, ומוכן קורנפלקס, ומלפפון שחתוך רק לאורך, ופופקורן.) ולא רק הוא, יש תופעה כזו.
אני לא פותחת לו את הפה ודוחפת לו כפית או המקבילה של הפשפוש- אני לו עושה לו חוקן כדי שיעשה גדולים.
אני מנעימה לו את השניה וחצי שהוא צריך כדי לשחרר את השלפוחית.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 08 נובמבר 2007, 15:51

כן..כן...אותה אחת...
דוקא נורא אהבתי את הניק הקודם...
ניסיתי לחשוב למה זה נראה לי בכ"ז בסדר. אני מסכימה מאוד עם דניאלה:
_העדפתי את זה על פני החלופה, כלומר השתנה במכנסיים,
בעיקר כי היה ברור שהיא ממש רוצה להשתין אבל אין לה סבלנות_
הרי היא ביקשה ואיך שהתיישבה שכחה אז אם היא תשב עוד שניה היא תעשה. היא בגיל שהתודעה שלה נודדת ממקום למקום במהירות האור אז אם כבר זכרה להגיד שהיא צריכה עוד לפני שהמכנס רטוב ואם כבר התיישבנו אז כבר עדיף לעשות, לא? הרי גם להחליף מכנס אח"כ זה מנג'ס לה. חוצמזה המרגיעון שלי עכשו אומר "כשאת לא יכולה יותר - אל תכילי". גם ככה יש הרבה מכנסיים רטובים ביום ואני מנסה להקל גם על עצמי. זה לא כמו בקיץ שיש מיליוני מכנסיים קצרים. עכשו זה מכנסיים שהמלאי שלהם מוגבל, ותחתונים מרופדים שהמלאי שלהם מוגבל ואם הם נגמרים אז הנעליים נרטבות וגם המלאי שלהן מוגבל וכן הלאה. גם אני פה. את אומרת הרי מה כל הקטע, אם הילד לא נהנה ורוצה את זה גם? אז נניח שאני עושה משהו שמנוגד ל"קטע", נראה לי שבסיכום כללי זה עדיף מה"קטע האחר" שהוא, כל סוג של חיתול. אני עושה את החישוב שאם זה או שנסיח את דעתה כדי לזכות בעוד פיפי במקום הנכון (ואני מניחה שזה לטובת שתינו) או שאני לא אוכל להכיל יותר אז עדיף קצת הסחת דעת, שהרי כל מה שיש כאן זה הסחת דעת. אני עדיין מנסה למצוא הסבר למה זה לא אותו דבר כמו להסיח את הדעת כדי שהילד יאכל ולא מוצאת, אז אני אסתפק בזה שזה לא נראה לי דומה.
טוב אולי עצם יש לי איזה הסבר. לעשות פיפי היא תעשה בכל מקרה. או בבית שימוש במכנסיים, אבל תעשה. כשמנסים להסיח דעתו של ילד כדי שיאכל יוצאים מנקודת הנחה שאם לא נעשה את זה הילד לא יאכל בכלל.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 08 נובמבר 2007, 09:32

הקוסמת מארץ עוץ זו הכוסמת מארץ עוץ?
כן..כן...אותה אחת...
אני החלטתי שאם היא לא רוצה להתפשפש שתעשה במכנסיים, וזה קורה לעיתים.
הרי מה כל הקטע, אם הילד לא נהנה ורוצה את זה גם?
וכל פעם שהשתמשתי בהסחת דעת, הצטערתי אחר כך.
אני אשאל את בשמת לגבי זה...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 07 נובמבר 2007, 23:24

_קראתי פה כמה אימהות שמספרות שהסחת דעת עובדת
גם אצלנו...
אבל אני תוהה עד כמה זה בריא נפשית להסיח את דעתם כדי שישתינו.
זה קצת מזכיר לי הסחת דעת כדי שילד יאכל - וזה בטוח גרוע..._
אכן לא אידאלי בעיניי, אבל...
העדפתי את זה על פני החלופה, כלומר השתנה במכנסיים,
בעיקר כי היה ברור שהיא ממש רוצה להשתין אבל אין לה סבלנות.
אצלנו זה כבר עבר, לרוב אין צורך בהסחות דעת.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 07 נובמבר 2007, 20:34

הקוסמת מארץ עוץ זו הכוסמת מארץ עוץ?החלפת כינוי או שזו מישהי אחרת? השאלה היא מעניינת. באופן עקרוני גם אני חושבת שעדיף בלי, למרות שזה לא באמת דומה לסוגיית האוכל. אני אחשוב על זה עוד קצת.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 07 נובמבר 2007, 20:05

קראתי פה כמה אימהות שמספרות שהסחת דעת עובדת
גם אצלנו...
אבל אני תוהה עד כמה זה בריא נפשית להסיח את דעתם כדי שישתינו.
זה קצת מזכיר לי הסחת דעת כדי שילד יאכל - וזה בטוח גרוע...
מה אתן אומרות, נשים יקרות?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 07 נובמבר 2007, 16:30

היום למשל עד הערב לא הרטיבה אף מכנסיים. איזה כיף! || || || || |*| !!!

ואז היא הייתה שוקעת בזה לרגע, שוכחת לאבד את הסבלנות ותוך כדי התרכזות בעניין הנדון כבר נרגעת ומשתינה. -בול!!! גם אצלנו זה עובד- עם הדוש של האמבטיה, עם הכדור, עם השבשבת, מטוס בשמים- וזה עובד....

להביא לי את הסיר תו"כ שהיא אומרת "פיפי פיפי" וכו' אויש אויש אויש |משתדלת להחניק גוון ירקרק משהו| איזה כיף לך! |לא הצלחתי...|

במשך היום עם פיפי. עם קקי ובלילה לא היתה שום בעיה גם אצלנו.

_אולי אני אמא קצת מעפנית
איזה מין שטויות אלה. אני מבקשת לערוך את השטות הזאת החוצה לאלתר (ב-ת')_ ואז איך הייתי פוגשת את התגובה הגדולה הזאת...? תשאירי! גם כדי שתזכרי שזה שטויות!

הילדה כנראה ישרה קו כי לא היה לה כוח אליי. D-:

באתי להציץ, בקרוב אכתוב נורמאלי....
אבל בעקרון, אני פשוט שמה אותו בתוך האמבטיה- יש, עושה. אין- מוחה. פספסתי-נגבתי. זהו. הוא מודע, הוא יודע (היום היינו יום שלם מחוץ לבית, וחזרנו עם אותו זוג מכנסיים |*| ) והוא מבין. רק מה, אני חושבת שהוא פשוט טלפאת- זתומרת-
כל התקשורת שלנו מבוססת על טלפאתיה, רק שכשזה מגיע לפשפוש- אני סתומה... (מבחינה תקשורתית, כן? אבל בעצם אולי גם מבחינות אחרות) אז הוא מצפה ממני להבין. ושמתי לב לזה, כשהוא עשה קול של התאפקות, החזיק במכנסיים, והסתכל עליי (שזה סימון, אני יודעת, לא טלפאתיה) אבל הבנתי שהוא ממש אומר לי "תגידי לי... מה את לא שומעת כשקוראים לך?" , וכשלקחתי אותו, היתה כזו אנחת הקלה, שממש היה ברור שהוא "קרא לי כמה דקות טובות."
כמו שאמרתי- סתומה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 07 נובמבר 2007, 08:22

מסכימה לגמרי.
גם אצלנו הייתי חוזרת כמו מנטרה אחרי כל פספוס
"בפעם הבאה תגידי לפני וניקח אותך" וכנ"ל לגבי - "אמא עושה פיפי" וכו'.
אבל כל הרעיון הוא לעשות את זה בלי להלחיץ.
בעוד שאפשר להגיד ולהסביר במיליון דרכים,
את הלחץ אפשר להעביר גם בלי מילים בכלל.
ואני לא חושבת ש"חינוך לצרכים" או להיגיינה או ווטאבר זה פשוט לתת לילד "להיות" בלי להסביר ובלי כלום.
ממש לא. וכמובן שגם נדרשת בשלות.
צריך לדעתי להבחין בין מושגים מאד דקים:
בעוד שילד אף פעם לא צריך לפתח "בשלות" להיגמל מחיתול,
כי חיתול הוא לא שלב טבעי שיש לעבור,
הוא בהחלט צריך להגיע לבשלות והבנה (אולי אפשר לקרוא לזה קוגניטיבית)
של איפה ואיך עושים.
וזה בא בד בבד עם תהליך של לקיחת אחריות על ההודעה, שזה מה שקורה אצלכם כרגע, לא?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 07 נובמבר 2007, 06:59

_בהחלט טבעי ואנושי ואפילו קשה מאד מאד להימנע מזה,
אבל כנראה היה לזה חלק במקום שבו נתקעתם_
אז זהו, שבאיזה שהוא מקום אני מאמינה שמה שתקע אותנו הוא בדיוק ההיפך, הפחד להלחיץ אותה. העניינים התחילו לזוז כשעברנו לשלב יותר פרוגרסיבי, ברגע שהתחלנו להגיד לה שוב ושוב שתגיד לפני שהיא עושה. פחדתי מזה ולא הייתי בטוחה שזה הדבר הנכון. בשמת כתבה משהו ברוח זו לפפריקה מזמן, שיש אמהות שמפחדות להבהיר לילד מה כן ומה לא וזה מה שגורם לשביתה. הרבה זמן התבשבלתי עם זה ולקח לי זמן להבין מה לעשות וגם בסוף לא הייתי ממש שלמה עם זה. מה שעוד עשינו זה הפנינו את תשמות ליבה בכל פעם שנהלכנו לשירותים: "הנה את רואה? אמא עושה פיפי". היינו משוכנעים שאין בזה צורך ושהיא מודעת לזה כבר מזמן, אבל עובדה שכשהפנינו את תשומת ליבה היא נראתה מתעניינת. זה כמובן בא בשילוב עם נכונות שלה (הייתי אומרת אפילו "בשלות" אבל יגידו לי כאן שאין דבר כזה) להגיד.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 07 נובמבר 2007, 06:36

אולי הייתה מופיעה לי בראש תמונה עמומה של אורי גלר או משהו
D-:

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 06 נובמבר 2007, 21:09

אויש איזה שטויות.
פשוט הייתי אמא נודניקית שמסתכלת על השעון ומציעה כל כך וכך זמן.
הילדה כנראה ישרה קו כי לא היה לה כוח אליי.
נראה לי שאם הייתה טלפתיה הייתי מרגישה לא ככה?
אולי הייתה מופיעה לי בראש תמונה עמומה של אורי גלר או משהו

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 06 נובמבר 2007, 18:01

גם אני אף פעם לא תיקשרתי איתה בטלפתיה. אז מה??
איך את יודעת? אולי כן? עד כמה שאני יודעת אתם עובדים לפי שיטת אמא-מציעה-והילדה-עושה. אולי בלי שידעת הצעת בדיוק כשהיא שידרה לך בטלפתיה שהיא צריכה?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 06 נובמבר 2007, 13:59

אולי אני אמא קצת מעפנית
איזה מין שטויות אלה. אני מבקשת לערוך את השטות הזאת החוצה לאלתר (ב-ת')
גם אני אף פעם לא תיקשרתי איתה בטלפתיה. אז מה??
אני חייבת לציין שעם כל הרצון לשחרר את העניין לגמרי, במשך כל ה"שביתה" היה כל הזמן רצון וציפיה שהעניינים ישתפרו כבר. זה אולי "מנוגד לשיטה" אבל זה טבעי ואנושי
בהחלט טבעי ואנושי ואפילו קשה מאד מאד להימנע מזה,
אבל כנראה היה לזה חלק במקום שבו נתקעתם.
אז מה?
עדיין לדעתי זה עדיף לפשפש בכל מקום ולהיות בלי חיתול,
וזו בעיניי המטרה האמיתית של לגדל ילדים בלי חיתולים

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 06 נובמבר 2007, 13:03

אני מרגישה שפתאום ירד לה איזה אסימון, שעכשו היא מבינה משהו שקודם היא לא הבינה
למה אני מתכוונת? אני אעשה סיכום קצר של ההיסטוריה שלנו, גם למען עצמי.
בגיל 4 חודשים בערך נפרדנו מחיתולים חד פעמיים לאלתר (לאלטר?). לא לילה. לא לפעמים. לא בכלל. אבל מיד גילינו שאם היא נשארת רטובה בתוך חיתול רב פעמי מיד הטוסיק נהיה אדום. התחלנו לפשפש אותה ולהפתעתנו היא הבינה בדיוק מה לעשות בתנוחה. עם קקי היה קצת יותר קשה להבין מה אנחנו רוצות אחת מהשניה אבל תוך שבועיים הבנו ומאז קקי רק בגיגית. עם פיפי הלך בסדר ופישפשתי בכל פעם שהיה נראה לי שיש סימן כשבינתיים היא לובשת חיתול טטרא או פלנל. כל הזמן הזה בלילה ישנה עם פלנל שאני החלפתי אחרי כל הנקה. בגיל 6 חודשים התחילו קשיי תקשורת סביב הפיפי במשך היום והיא הסכימה להתפשפש פחות ופחות כל יום. בערך מגיל 7 חודשים בלי חיתול בכלל. לא בלילה ולא ביום (למעט כשנמצאים במקומות שאי אפשר להרטיב). בלילה התחלתי לפשפש אותה אחרי הנקה והלך והולך חלק עד היום (לא בלי פיספוסים אבל באמת שלא נורא). ביום היתה עם מכנסיים קצרים שהייתי מחליפה אם נרטבו. בשלב הזה היא הסכימה להתפשפש בערות רק אחרי שינה או אחרי הנקה. בכל הזדמנות אחרת לא רק שלא ביקשה אלא כשהייתי מנסה לפשפש אותה היתה מיישרת את הרגליים בקטע של "אמא תעזבי אותי". המשכתי עוד הרבה זמן להציע כדי שאם תשנה את דעתה רק שתדע שאני מוכנה לתקשר איתה סביב זה. הבנזוג הפסיק לפשפש אותה כי הוא הרגיש שפשוט לא בא לה על זה. אני כל הזמן חשבתי שזה לא נכון ושהמומחיות לבלי חיתולים תמיד אומרות שאם היא לא מוכנה סימן שמשהו מפריע לה ורק צריך לגלות מה זה המשהו הזה. אומרים גם שזה לחץ שלי. אולי. אבל לא משנה איך שלא ניסיתי להציע זה לא עבד. או שהיא לא היתה מעוניינת או שלא הבינה למה צריך להוריד מכנסיים וכו' אם אפשר לעשות במכנסיים ומיד אמא תחליף אותם.
בגיל שנה הילדה התחילה להגיד מספר הולך וגדל של מילים. התחילה להגיד "פיפי". החלטתי בשלב הזה להגיד לה, "תגידי פיפי לפני שאת עושה כדי שנוכל להוריד מכנסיים". האמת שפריצת הדרך היתה אחרי שהבנזוג אמר לה את זה. כנראה יותר עדין ממני ופחות לחוץ. היא התחילה להגיד תוך כדי שהיא עושה. ואז היא כאילו גילתה את הפיפי. התחילה לשים לב אליו. לבצבץ (יש מילה כזאת?) בו את הידיים. להביא לי את הסיר תו"כ שהיא אומרת "פיפי פיפי" וכו'. וממש בשבוע האחרון הצליחה להגיד שהיא צריכה לפני שהיא עושה (לא בעקביות אבל מידי פעם) ולהסכים להתפשפש בשירותים. לפני זה נדיר מאוד שהסכימה להתפשפש בשירותים. אולי בגלל שעכשו אני לוקחת אותה ממש מתי שהיא צריכה וזו לא יוזמה מקרית שלי שנעשית לא בדיוק באותה שניה שהיא צריכה.
היום קיצקיצ בת 13.5 חודשים. את התחתונים המרופדות אני מכניסה לשימוש כי אני פשוט לא מוכנה שהיא תהיה בחיתולים בחורף. היא כבר ילדה. לא תינוקת. חיתול זה לתינוקות. היא הולכת. מה פתאום חיתול? לפני שבוע היינו ב"שבעה" של קרוב מהמשפחה המורחבת ושמתי לה חיתול לראשונה אחרי המון זמן, חודשים. זה נראה לי מוזר ולא שייך.
אולי אני אמא קצת מעפנית, אבל בעובדה התקשורת הבלתי מילולית לא כ"כ הצליחה לנו (שוב, במשך היום עם פיפי. עם קקי ובלילה לא היתה שום בעיה). הייתי רוצה להיות אמא שמתקשרת עם הילדה בטלפתיה אב, מה לעשות, זה לא קרה, ומרגע שהתקשורת המילולית התאפשרה, זה הרבה יותר קל.
אני חייבת לציין שעם כל הרצון לשחרר את העניין לגמרי, במשך כל ה"שביתה" היה כל הזמן רצון וציפיה שהעניינים ישתפרו כבר. זה אולי "מנוגד לשיטה" אבל זה טבעי ואנושי. הרי לא התחלתי בשביל שיהיה פיפי בכל מקום, הרי גם זה "מנוגד לשיטה", אלא כדי שתהיה תקשורת סביב העניין הזה.
הדבר שאני מנסה להשתחרר ממנו הוא הגאוה (או יותר נכון השויץ) כשהילדה כבר "גמולה". אני מבינה מאיפה זה בא. מאיזה יצר תחרות ילדותי שלי. מאיזה צורך ילדותי באשרור שאני טובה ומוצלחת יותר מאחרים. אני רואה איך אמא שלי מתנהגת עם קיצקיצ ומבינה בדיוק מאיפה זה בא. משתדלת לא לכעוס על עצמי אלא כמו שאוהבים להגיד כאן באתר, לחבק את הילדה שהיא אני ולהגיד לה שהיא בסדר כמו שהיא ולא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אני מאוד מתחברת גישה הזו. כי זה מאוד מרפא. עכשו כשיש לי יכולת הכלה אמהית אני יכולה גם להכיל את הילדה שהייתי.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 06 נובמבר 2007, 06:37

כן, אני בהחלט מסיחה את דעתה. בכל זאת לפעמים בסופו של דבר אין פיפי (או לפחות נדמה לי שלא כי לא שמעתי כלום). אולי שכחה למה התיישבה. אולי מלכתחילה לא היתה צריכה אלא רק השתעשעה במילה או בתגובה המיידית שהמילה מעוררת וכן הלאה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי דניאלה* » 05 נובמבר 2007, 23:58

אני לוקחת אותה לשירותים אבל היא יורדת מהאסלה עוד לפני שעתה,
תורמת את חלקי...
גם אצלנו לפעמים מאבדים את הסבלנות לפני שזה יוצא.
מה שעבד איתה זה שהייתי מסיחה לשנייה את דעתה
("אוי, תראי, הנה חרדון על הקיר" "אולי תראי לי איפה התמונה של האריה?" וכו')
ואז היא הייתה שוקעת בזה לרגע, שוכחת לאבד את הסבלנות ותוך כדי התרכזות בעניין הנדון כבר נרגעת ומשתינה.
אולי כדאי אפילו לתלות איזה משהו מעניין על הדלת ממול או משהו, שתהיה אטרקציה שאפשר להסב אליה את תשומת ליבה של גברת קיצקיצ.
בקצב הזה, אולי עד החורף לא תצטרכי שום תחתונים מיוחדים, רק רגילים. אינשאללה

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 05 נובמבר 2007, 21:09

טוב, עוד לא התקדמתי מעבר לשמונה... לפעמים נראה לי שאני זו שמעקבת את הגשם. שהקוסמוס סידר ככה שכל עוד אני לא מוציידת לחורף החורף לא מתחיל, ולכן ככל שאני דוחה את מבצע התחתונים אני דוחה את הגשם...
הי, אבל נחשו מה? קיצקיצ התחילה להגיד פיפי גם לפני שהיא עושה פה ושם, ומסכימה לעשות בישיבה על האסלה. זה הולך ככה: אני מתיישבת על האלסה הכי אחורה שאפשר, צמוד למכסה, והיא יושבת על האסלה בין הרגליים שלי, תמוכה על ידי. לפעמים היא אומרת "פיפי" תוך כדי שעושה. לפעמים היא אומרת לפני, אני לוקחת אותה לשירותים אבל היא יורדת מהאסלה עוד לפני שעתה, ולפעמים היא מודיעה ואף עושה. לפעמים אומרת "פיפי", אנחנו יושבות ובסוף מסתבר שעשתה דוקא קקי ("טאטי")...
היום למשל עד הערב לא הרטיבה אף מכנסיים. איזה כיף!
אז עכשו כשיש פיספוס אני דוקא מרגישה נוח לומר "לא נורא. פעם באה בשירותים" וזה בגלל שאני יודעת שהיא מוכנה לעשות בשירותים.
אני מרגישה שפתאום ירד לה איזה אסימון, שעכשו היא מבינה משהו שקודם היא לא הבינה. איזה כיף!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 01 נובמבר 2007, 19:20

לצערי לא נראה לי שאוכל לעזור לך עם התחתונים נו פרובלמו...

בינתיים הכנתי רק שמונה כשהשאיפה היא להגיע ל20.
בהצלחה @}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 29 אוקטובר 2007, 07:31

עדיין באותו מקום...
לפעמים היא אומרת לפני, אבל אז לא מסכימה לעשות פיפי באף צורה. לא על הסיר, לא בשירותים, לא בידיים שלי, לא על הארץ, כאילו שכחה מהעניין או שמשהו ממש לא מסתדר לה. בסוף יהיה בסדר. בינתיים מתקרר ואנחנו לא ממש ערוכים מבחינת ביגוד.
פפריקה, לצערי לא נראה לי שאוכל לעזור לך עם התחתונים, זה מבצע אינסופי ועבודת פרך בשביל תופרת מתחילה שכמותי. בינתיים הכנתי רק שמונה כשהשאיפה היא להגיע ל20.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 21 אוקטובר 2007, 20:26

לפעמים זה נראה כאילו זה לא יקרה לעולם, תקשורת סביב הפיפי.
עכשו היא אומרת פיפי תוך כדי שהיא עושה. אני אומרת, יופי מותק, אבל תגידי לפני, כדי שנוכל להוריד מכנסיים. ועדיין לא קורה כלום. כבר חודשים אנחנו באותו מצב: פיפי במכנסיים. נראה לי שהיא לא מבינה למה זה טוב להוריד מכנסיים. במילא אמא מחליפה לה את הרטובים תוך שניה...
בקשר לתחתונים, טוב זה מצליח רק בערך... תלוי עד כמה הפיפי גדול...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 21 אוקטובר 2007, 19:03

שלוש שכבות מגבת ופלנל בחוץ. זה תופס פיפי בדיוק כך שמכנסיים לא נרטבים
ואללה?
מוכרת?
כי לי אין זמן (אולי זה המחסור בסבלנות בעצם) לעשות כזה דבר, וגם לא "טוסיק"
מוכנה לשלוח לך תחתונים, תגידי כמה עולה..... (מוכנה לשלוח גם ת'מגבות והפלנל...ודמי משלוח חזרה.)
>פפרי רצינית עכשיו. לשם שינוי?<
עברנו. סופית. לגמרי!
>אנחת רווחה מעמקי הריאות<
ואנחנו הרבה פחות לחוצים, אבל בשביל לכתוב בבלוג, את יודעת, צריך יישוב הדעת, וגם קצת לא להיות לחוצה שהפשושי אצל סבא שלו, וגם לא מרגיש טוב וכאלה...
אז בהזדמנות.
ואם את רואה את ער אציל (שממש נעלמה כבר יותר מחודש) תמסרי לה שלום, ושאנחנו מצפים לקרוא עדכונים מהבלוג...
@}
>באתי לדקה, וכבר הלכתי.<

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 15 אוקטובר 2007, 10:32

וואו, תתחדשו! בהצלחה בדרככם החדשה!

מתכוננים לחורף: קניתי תחתונים קטנטנים ואני תופרת להם שכבת ריפוד: שלוש שכבות מגבת ופלנל בחוץ. זה תופס פיפי בדיוק כך שמכנסיים לא נרטבים (או מעט מאוד) וגם לא הנעליים והגרביים.
נראה לי שאנחנו יוצאים ממדור בלי חיתולים ועוברים לאזור גמילה מחיתולים בגיל צעיר או יותר נכון מעבר מבלי חיתולים לגמילה . אני מודה, זה קשה לי להגיד לה לא עושים כאן וכן עושים שם וכן הלאה. משהו עוצר אותי. אני לא בטוחה מה המקום הלגיטימי להציע (מסרבת לסיר ובד"כ גם לאסלה) ולכן לא רואה שאני יכולה להגיד לה מה לא אם לא מצאנו מה כן. אני כן אומרת לה שבפעם הבאה תגיד "פיפי" לפני, כדי שנוכל להוריד מכנסיים, אבל נראה לי שהיא לא מוצאת הרבה הגיון בדבר. למה לא במכנסיים אם שניה אח"כ אמא מחליפה אותם והכל סבבה?
נראה לי שיותר מהכל אני צריכה לעשות עבודה על עצמי. להיות משוכנעת שהיא מסוגלת לעמוד בזה ושהיא אכן על סף גמילה. טוב, מצחיק להגיד גמילה כי היא בעצם בלי חיתולים כבר לפחות חצי שנה.

אגב, משהו מביך: יש לנו שכנים מאחורה שלילדים יש בית עץ קטן שהאב בנה וקיצקיצ אוהב לשחק שם וכאופן קבוע עושה דוקא שם פיפי. זה נורא לא נעים!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 14 אוקטובר 2007, 23:29

בכלל מלא פיפים בימים האחרונים. בגלל שמתקרר?
אויש (נאנחת מייאוש....) כנ"ל. ואני מניחה שכן, בגלל שמתקרר, והם על הרצפה יותר מאיתנו.

(עוברים דירה, מקווה שיהיה לי זמן בימים הקרובים לבוא "לבקר" בבאופן @})

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 14 אוקטובר 2007, 18:02

יש! היום בפעם הראשונה אחרי שכבר כמה ימים אני מבקשת ממנה "לפני שאת עושה תגידי 'פיפי' ואני אוריד לך את המכנסיים" זה בדיוק מה שהיא עשתה. אמנם פעם אחת בודדת ואח"כ שוב היה פיספוס במכנסיים אז אני צריכה להיות זהירה. יש לנו כבר היסטוריה מפוארת של "פעם אחת בודדת": על הפעם הראשונה שהושבתי אותה על הסיר היא עשתה בו פיפי וקקי ומאז סירבה לשבת עליו בכלל. פעם אחת בודדת (בשבוע שעבר למעשה) היו יותר מ24 שעות יבשות לגמרי, אבל אח"כ מלא פיספוסים. בכלל מלא פיפים בימים האחרונים. בגלל שמתקרר?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 19 ספטמבר 2007, 19:49

מנסה להעביר לדף מעבר מבלי חיתולים לגמילה אם יצליח נתראה שם.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 19 ספטמבר 2007, 15:10

כשתפתחו דף חדש
נראה לך הגיוני, גם כן?
(קפצתי לשניה, בחיי.... הפשוש ישן, ואני מצטרפת ZZZ )
אני רוצה גם לשאול את בשמת א, מה דעתה על השאלה הזו, ומה היא אומרת על הנושא, ועל דף חדש.
טוב, די, הולכת.
|*|

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פידג'ט* » 19 ספטמבר 2007, 14:11

אני יכולה לנסות לחפש את הדברים הרלוונטיים בספרים שיש לי... כשתפתחו דף חדש אני אעתיק אותם לשם.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 19 ספטמבר 2007, 11:38

מבקשת הפניה לדיון ההוא שלך עם בשמת בקשר ל"לא בעגלה".
אממ.... אני מניחה שהלילה יהיה לי יותר זמן, אתמול לא ראיתי את ההודעה הזו, אני מקווה היום להתפנות... (קוראת מהר, אז ארפרף- אני מניחה שזה או בשביתת פשפושים, או בשאלות ותשובות, או בלגדל ב"ח. אשתלד מאוד לחפש היום...)
מסקרן אותי הדיון בין "הטבע לעשות על האדמה" לבין ה"לומדים בלי שנלמד אותם" ......
כי זה הבדל מהותי, שאולי אפילו דורש דף חדש, עם הפניות של מלומדים כמו בשמת א לספרים, מאמרים, וכאלה, כי זה נשמע לי חשוב בשביל כאלה (כמונו) שלא גדלו בחברה ב"ח, ואנחנו צריכים הכוונה בנושא... נכון?
מה את אומרת?
בלילה אתפנה יותר, קפצתי לאמר שלום
>שלום<
@}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 18 ספטמבר 2007, 10:26

קודם כל, רפואה שלמה לפשושי.
בקשר ל-toilet training, הספר הוא של פידג'ט אז אולי היא תוכל להרחיב יותר, אבל בגדול, כשמגדלים בלי חיתולים אין בעצם צורך ללמד שום דבר כי התינוק נמצא בקשב עם הצרכים שלו, מעוניין לתקשר סביב נושא היציאות ובהדרגה עובר מיזמתו לסיר או לשירותים וכך אין צורך להסביר לו איפה ראוי ואיפה לא ראוי לעשות את צרכיו כי פשוט מדלגים על הקטע הזה. כשמגדלים עם חיתולים יש צורך ב-toilet training יעני אימוני שרותים. להסביר איפה כן ואיפה לא כי עד עכשו הילד עשה בכל מקום כי איבד את הקשר עם צרכיו (אגב, אני לא בטוחה שזה נכון. אני מכירה ילד שגדל עם חיתולים ועדיין יוצא מבריכה כדי לעשות פיפי בחיתול, אבל מחוץ למים... יש לי הרגשה שגם עם חיתול החוש החברתי אומר להם איפה כן ואיפה לא). אבל מה, הילדה שלי לא מעוניינת להתפשפש באמצע יום הפעילות שלה. היא מעדיפה ללכת לפינה ולעשות...במכנסיים. ואז צריך ללמד איפה כן ואיפה לא ולהציע סיר (מסרבת בעיקשות. אני מנסה בערך פעם בשבועיים לבדוק אם יש עדיין סירוב, ויש) אז בעצם יש כאן סוג של אימון שירותים. באמת התכוונתי שתפני אותי לדף בו בשמת המליצה לך להסביר "לא עושים בעגלה" וגו' כי מעניין אותי לקרוא את הדיון ההוא שוב ולא הצלחתי למצוא אותו. בשבוע שעבר קראתי את הראיון עם ג'ין לידלוף לבאופן והיא אומר שם שבעצם אין צורך בהוראה כי ילדים לומדים בלי צורך בכך (בלי קשר לסוגיית הב"ח) ומהסתכלות על ביתי זה נראה לי מאוד נכון. עד היום לא הייתה זקוקה לשום הנחייה או לימוד. היא קולטת הרבה יותר טוב מהתבוננות. אז מרגיש לי לא נכון "ללמד" ש"אנחנו לא עושים ככה" או "אנחנו כן עושים ככה" כי ההנחה הבסיסית שלי היא שהיא יודעת. וזה מתחבר לי למה שאמרת:
_"לא במנשא" (לעומת הסינים שיש להם חור בשביל זה... )
"לא על המיטה" (לעומת הגרוזינים שיש להם חור במיטה בשביל זה, בחיי-תשאלי את בשמת א...)
"לא על הרצפה" (לעומת השבטים שיש להם אדמה סופגת-אינסטנט-נקיה-אנטי-שלוליות-חסכונית)
"לא עליי" (שוב לעומת הסינים, שיש להם חור במנשא..)_
ואת כל זה היא הפנימה בלי שלימדתי אותה (טוב בעצם בקשר למיטה אמרתי איזה פעם פעמיים) חוץ מעל הרצפה כי היות ולא מצאנו אלטרנטיבה לסירוב הפישפושים איפשהו היא צריכה לעשות אז עדיף הרצפה. אבל מה עם ההרטבה במכנסיים? עוד מעט חורף...
באמת מעניין אותי לשמוע מה בשמת חושבת בנושא הלמידה העצמית לעומת ההוראה, אבל אולי אפשר להעביר את הדיון הזה לדף יותר פומבי. את מוזמנת לעשות את זה, או אם את רוצה אז אני אעשה את זה. ודבר שני מבקשת הפניה לדיון ההוא שלך עם בשמת בקשר ל"לא בעגלה".
גמר חתימה טובה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 17 ספטמבר 2007, 21:39

עד שהבנתי מה קשה. בעצם אני מכוונת אותה למשהו שיהיה נוח לי ולמעשה מנוגד לרצון שלה. ואני חשבתי שאם נתרגל elimination comunication אז הרצון שלי והרצון שלה יהיו זהים, אבל זה לא כך. בספר שקראתי מפורטים הבדלים בין elimination comunication לבין tiolet training. בראשון זה בא מהתינוק בכוונה לעזור לו ובשני מנסים להרגיל אותו למשהו חיצוני לרצון שלו. אני מסתכלת עלינו ורואה toilet training. למעשה באופן טבעי היא יודעת כבר איפה לעשות, אבל הטבע שלה לא הכין אותה לטקסטיל, לבתים עם רהיטים וכו'. מעבר לכך, היה כתוב שתינוקות שגדלים עם תיקשורת לא יזדקקו ל-toilet training.

תוכלי להסביר יותר לעומק שתי נקודות? (בבקשה, אם אפשר, כי אני מסוקרנת כאן...)
א.- ההבדל בין טוילט טריינינג, לאלימיניישן קומיוניקיישן? מה בדיוק מוסבר בספר, איך להתחיל את האלימ' קומ', ועוד כלמני הסברים מלומדים, רק בשפת העם, למה אנחנו מאתמול לא ישנו....

ב.- אני לא כ"כ מצליחה לקבל את הקטע של -"אבל הטבע שלה לא הכין אותה לטקסטיל, לבתים עם רהיטים וכו'."
אני מניחה שבגלל שתי סיבות-
הראשונה היא כי אני לא מאמינה באבולוציה, והשניה היא שאני חושבת שכשתינוק גדל בסביבה מסויימת, אז הוא כן בסביבה שמכינה אותו "לטקסטיל, לבתים עם רהיטים וכו'." מה גם, שהחינוך שלך כאמא המגדלת ב"ח היא לאורך כל הדרך-
"לא במנשא" (לעומת הסינים שיש להם חור בשביל זה... \-:)
"לא על המיטה" (לעומת הגרוזינים שיש להם חור במיטה בשביל זה, בחיי-תשאלי את בשמת א...)
"לא על הרצפה" (לעומת השבטים שיש להם אדמה סופגת-אינסטנט-נקיה-אנטי-שלוליות-חסכונית)
"לא עליי" (שוב לעומת הסינים, שיש להם חור במנשא..)
וזה קצת סותר את מה שכתבת, אז אם תוכלי להרחיב גם בזה...?
>פפרי תוהה במבט נבוך ומתבייש אם אפשר להזמין את בשמת א לשאלה השניה לבלוגך, כי מסתקרנת גם לדעתה...?<

הולכת לישון (אחרי יותר מ24 שעות בלי....)
ZZZ |*|

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 03 ספטמבר 2007, 21:39

פידג'ט חביבתי, תודה רבה על האמפטיה. קבלי גם ממני.
היו לי היום המון הרהורים בקשר לבלי חיתולים ולדרך האמהות שלי בכלל. מחשבות שהולכות במעגלים ולא מתקדמות לשום מקום. מקווה להעלות אותן על הכתב בקרוב.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פידג'ט* » 03 ספטמבר 2007, 14:28

:-(
עצוב לי שעצוב לך.
אבל אם יש אצלנו נסיבות שאין באיזורים בהם התקשורת סביב הבלי חיתולים היא טבעית כמו לנשום, אז ברור שזה יהיה שונה. ולא מושלם. וגם אצלם יש פיספוסים (אנחנו משתדלים לקרוא לזה "הפתעות", כדי להיות יותר חיוביים בנושא) אבל הם לא מתייחסים אליהם ואנחנו כן.
אני מאוד מבינה את התחושה שמשהו לא קורה כמו שהוא צריך לקרות.
אצלנו למשל, אם שמים את עילאי על הרצפה ומנסים לעסוק בעינייננו, ולא מתאים לו - הוא עושה קצת קקי. בלי להגיד, בלי לסמן. הוא אפילו מחייך אליי אח"כ חיוך מקסים. האיש קורא לזה attention kaki, כי ברור שישר לוקחים אותו ושוטפים וכו'. וזה לא אמור להיות ככה, כמובן.
אז אני דווקא חושבת שאצלכן יותר זורם מאצלי. זה הכל עניין של תפיסה ומחשבה, לדעתי.
אני גם לא רואה את זה ממש כניגוד אינטרסים. האינטרס של שתיכן היא שקיצקיצ תהיה אחראית לבד על צרכיה, אבל בגלל המכנסיים זה מתעכב, כי אם היא הייתה עירומה אז בעצם זה היה נחשב שהיא כבר עצמאית לגמרי.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 03 ספטמבר 2007, 10:39

טוב, זה היה ליום אחד וזהו. הפסיקה להגיד "פיפי".
בהתאם להצעתה של בשמת, אחרי שהיא עושה במכנסיים אני אומרת לה "בפעם באה תגידי 'פיפי' לפני שאת עושה כדי שנוכל להוריד מכנסיים". היו גם כמה פעמים שחשבתי שהיא צריכה, הורדתי לה מכנסיים, אבל היא לא עשתה. הרגשתי שמשהו קשה לי בלהגיד לה. עד שהבנתי מה קשה. בעצם אני מכוונת אותה למשהו שיהיה נוח לי ולמעשה מנוגד לרצון שלה. ואני חשבתי שאם נתרגל elimination comunication אז הרצון שלי והרצון שלה יהיו זהים, אבל זה לא כך. בספר שקראתי מפורטים הבדלים בין elimination comunication לבין tiolet training. בראשון זה בא מהתינוק בכוונה לעזור לו ובשני מנסים להרגיל אותו למשהו חיצוני לרצון שלו. אני מסתכלת עלינו ורואה toilet training. למעשה באופן טבעי היא יודעת כבר איפה לעשות, אבל הטבע שלה לא הכין אותה לטקסטיל, לבתים עם רהיטים וכו'. מעבר לכך, היה כתוב שתינוקות שגדלים עם תיקשורת לא יזדקקו ל-toilet training. ובכן, אצלנו זה לא מה שקורה. מחינתי אחד היתרונות הגדולים של לגדל בלי חיתולים הוא שלא מגיעים ליום של ניגוד אינטרסים, כמו שקורה בגמילה. אבל הנה, מסתבר שלא הצלחנו לדלג על זה. קצת עצוב לי. אני מרגישה שאני טועה איפשהו. שאני עושה משהו ממש לא נכון. אני רואה מסביב אמהות ותינוקות שזה כל כך זורם להם, ולנו לא...

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי ער_אציל* » 02 ספטמבר 2007, 21:35

_מיד אחרי הסתכלה עליי ואמרה "פיפי". וואו! אמרתי לה שבפעם הבאה תומר לפני, כדי שאוכל להוריד לה מכנסיים. אגב, היא מקפידה לרדת לארץ או לזוז משטיח כשהיא עושה.
גאון של אמא!_
| Y |
גדול!!!

ואת אכן צודקת- לא חשבתי על ענין ההתחלה המאוחרת מנוקדת המבט הזו. אכן התחלנו בפשפושים די מוקדם אבל הוא היה עם חיתול ואנחנו לא היינו עקביים. קראתי כך לבלוג כדי לתת תקוה למי מתחילה את הענין מאוחר.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי טלי_מא* » 01 ספטמבר 2007, 12:27

מה שמוריד אותי לקרקע היא הצלחתינו המאוד חלקית.
{@
נקודת מבט נהדרת.
וכל מה שכתוב באותו מקום - גם.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי בשמת_א* » 30 אוגוסט 2007, 22:01

_למה צריך אותי כשאת כותבת כל כך יפה את כל הרעיונות שלי?
זה מחמאה? ...._
כמובן! D-:

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 30 אוגוסט 2007, 21:57

>פפרי מקווה שאוםאלקיצקיצ יודעת שפשושי זה השם הספרותי, ולא השם בת.ז ...<
כנ"ל קיצקיצ (בכלל זה שם שמוזר לי להשתמש בו כי הוא שימש אותנו רק עד איזה גיל 3 חודשים...) אני רק שומרת על זכותה להשאר באלמוניותה ואני מניחה שאת כנ"ל.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 30 אוגוסט 2007, 21:17

פשושי? בלבלת אותי לרגע... גם לבן שלך קוראים פשושי או שהאכלת את הבן של פפריקה?...
LOL !!!
D-: .....!

>פפרי מקווה שאוםאלקיצקיצ יודעת שפשושי זה השם הספרותי, ולא השם בת.ז ...<

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 30 אוגוסט 2007, 21:15

_אגב, היא מקפידה לרדת לארץ או לזוז משטיח כשהיא עושה.
גאון של אמא!
זה רק מוכיח כמה התינוקות חכמים, וכמה הם לומדים!!!_
בדיוק....
אגב, בשמת, אם את כבר כאן....
האם -
_תתיעצי עם בשמת א , אולי יש לה איזה רעיון?
למה צריך אותי כשאת כותבת כל כך יפה את כל הרעיונות שלי?_
זה מחמאה? [-: ....
כשיש מורה טובה, מפנימים יותר טוב יתר מהר...
@}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 30 אוגוסט 2007, 21:09

וחלק מהקקי יצא על החיתול שמתחת לקערה
זה יוצא בכביסה של 30 מעלות. אצלנו לפחות.... לא נשארים לי כתמים, ואני לא משפשפת. אני כן מורידה כל שארית, שלא יהיה על הבד, אבל לא משפשפת.....
מקווה שיצליח לך, אם יהיה שוב פספוס...
ויותר מקוה- שלא יהיה פספוס.... |*|
פתאום קלטתי כמה זמן לא עשיתי את זה. חודשים רבים! זה מכניס לפרופורציה את נושא הפיספוסים. מה שאנחנו מצליחות זה כבר המון!
|Y|

גאון של אמא!
@} @} @}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי בשמת_א* » 30 אוגוסט 2007, 20:44

_אגב, היא מקפידה לרדת לארץ או לזוז משטיח כשהיא עושה.
גאון של אמא!_
זה רק מוכיח כמה התינוקות חכמים, וכמה הם לומדים!!!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 30 אוגוסט 2007, 19:59

אוי, איך שכחתי לספר. היום בבוקר ב"שעת האבא" אחרי שקיצקיצ עשתה פיפי במכנסיים, אבא שלה אמר לה שפעם באה תגיד "פיפי" והיא חזרה אחריו "פיפי, פיפי". במשך היום כמה וכמה פעמים (עם כי לא בכולן) התיישבה על הארץ, עשתה במכנסיים ותוך כדי או מיד אחרי הסתכלה עליי ואמרה "פיפי". וואו! אמרתי לה שבפעם הבאה תומר לפני, כדי שאוכל להוריד לה מכנסיים. אגב, היא מקפידה לרדת לארץ או לזוז משטיח כשהיא עושה.
גאון של אמא!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 30 אוגוסט 2007, 19:53

באמת רציתי להגיד לך, ער אציל , שאני לא מבינה למה את קוראת לבלוג שלכם "התחלה מאוחרת". אני מחשיבה את ה"בלי חיתולים" מרגע שהתחלנו לפשפש ולא מהרגע שבו באופן סופי הורדנו לאלתר חיתולים (עם בוא הקיץ). כי הרי מה שמשמעותי זה הקשב ולא הכן/לא חיתול. (אם כי כמובן שיש ייתרון אדיר בלהוריד וזהו). בשמת כתבה על זה משהו בתשובה לניצן M השבוע כשניצן סיפרה שבקבוצת התמיכה לEC באמריקה רוב הילדים היו מחותלים...
אנחנו התחלנו לפשפש בגיל 4 חודשים ולכן אני חושבת שפספסנו הרבה מהחוויה של לעזור לה בקיטורים לא מובנים בארבעת החודשים האלה וחבל... אבל, א. לא הבנו את זה, ואני מניחה שאמהות רבות ששמעו משהו על זה לא מבינות שמדובר אשכרה על מענה לבכי או קיטור שהן כיום לא יודעות לפרש. ב. החודשים האלה הם באמת ה חודשים הקשים שבהם לומדים "לתפעל תינוק" על כל ההיבטים של זה. והנה, עד שמצליחים נסגר לו חלון ההזדמנויות. לנו במקרה יש ילדה זהב שלא היה קשה לתפעל כבר בהתחלה אז התירוץ הזה לא תופס עלינו.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי ער_אציל* » 30 אוגוסט 2007, 14:51

הבלי חיתולים הוא פריוילגיה של מי שמרגישה שהצליחה להשטלת על כל התחומים האחרים שקשורים בגידול תינוקות זה לא סגור בעיני. אנחנו גם התחלנו מאוחר. כל פעם ניסיתי אבל ממש להוריד חיתול לקח זמן. בגלל שידעתי שארבעת החדשים הראשונים הם חלון הזדמנויות אז קצת לפני שהחלון נסגר החלטתי להתעקש קצת יותר. תמיד יש משהו לעשות ותמיד אין לזה זמן עד שמתחילים.אצלינו היה חורף וקר ולא רציתי להפשיט אותו כל הזמן. אני אגב עדין לא בטוחה שהייתי יכולה להתחיל לגמרי עם תינוק כל כך קטן שעושה פיפי כל 15 דקות אפילו אחרי הנסיון שכבר צברתי. אני חושבת שלי זה לא התאים וניסיתי לשמר לו את הענין בפשפושי בוקר או מדי פעם עד שממש התחלנו.
אצמול התפרסמה כתבה בנושא ב"ח והיתה איזו תגובה של ' אם אמא צריכה לקום כל שעתיים בלילה אז איך יש לה זמן לזה'. עובדה.
זה נראה לי כמו עם הנקה להרבה אמהות-אם יש אופציה אחרת אז למה להשקיע בזה זמן. וחוץ מזה יש הרבה אמהות שחושבות שזה פוגע בתינוק באיזה אופן כשמורידים לו חיתול כל כך מוקדם. לך תסביר להן שבעצם החיתול הוא האלמנט הלא טבעי.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 30 אוגוסט 2007, 07:04

נעזוב רגע את נושא אחותי שכמובן טעון בכל הקשר בינינו (הרבה תחרות) וכן הלאה. אני חושבת שכל נושא הבלי חיתולים הוא פריוילגיה של מי שמרגישה שהצליחה להשטלת על כל התחומים האחרים שקשורים בגידול תינוקות. אנחנו למשל התחלנו לפשפש ב4 חודשים. בהתחלה היו בעיות בהנקה, חוץ מזה קיצקיצ היתה מקיאה המון. האנרגיה שעכשו הולכת על הפיפי הלכה אז על הקאות. לקח זמן להתפנות. כמעט פיספסנו את חלון ההזדמנויות ואני עדיין בטוחה שאם היינו מתחילים מהתחלה היינו היום במקום אחר, אבל פשוט לא יכולנו (וגם גרנו אצל ההורים שלי). חוץ מזה זה דורש הרבה הרבה אנרגיה. זה ברור לכל מי שרואה מהצד. לכן אני חושבת באמת באמת שזה לא מתאים לכל אחד. כמו שבזמן הלידה כשהכאב היה עצום אמרתי, וואלה, אני מבינה למה לוקחים אפידורל. העסק הזה הוא לרציניים בלבד.
מצד שני, חברה שלי שגרה איזה 500 מטר מפה, מגדלת את הילדה בצורה כל כך קשובה ומשקיעה את כל מה שיש לה, אבל היא לא מורידה חיתול. משהו עוצר אותה. היא רואה את הפיספוסים שלנו ואומרת שלא נראה לה שתינוק שולט בצרכיו.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי ער_אציל* » 29 אוגוסט 2007, 23:21

מה זה? את משאירה לי טיזרים בבלוג? מודה שהייתי במתח. האמת שבכלל נראה לי שלגדל ילד במקביל לאחותך יכול להיות מצב מורכב ואולי גם תחרותי בהתאם לאופי האחות (למשל אחותי הגדולה שיש לה כבר שלושה ילדים לא ממש מתרגשת מענין הבלי חיתולים. הילד שלה בן שנתיים והיא לא מתכוונת לגמול אותו בקרוב. אין ביני ובינה שום קוי דמיון בדרך גידול הילדים אבל אני הרבה פעמים מתייעצת איתה כי יש לה המון ניסיון.אומנם היא עושה הרבה השואות אבל לא בענין הזה. בנושאים שקשורים לגידול שלו היא מאד תומכת ואף פעם לא מעירה לי. נראה לי שהייתי מאד נעלבת או מקבלת קשה וגם היא אם אני הייתי מעירה.)

אז כמה זוגות מכנסיים החלפת עד עכשו? אני - 3. היא - (בזלזול) אז מה הקטע
כנראה שלאנשים חשוב להוכיח באיזה אופן שהשיטה הזו לא עובדת. אני לא יודעת למה. האמת שזה מפליא אותי שהיא מגיבה ככה. כשאני שמעתי על זה בפעם הראשונה ממש נדהמתי. אולי בגלל זה אני לא מצליחה להבין למה אנשים לא מפרגנים ודוחים את זה כל כך. גיסתי למשל ילדה כמה חודשים אחרי ומגדלת בצורה שונה לחלוטין ממני. עדין אני לא מבינה איך היא מתעלמת מהעובדה שהאחין שלה ב"ח. זה כאילו היא אומרת - זה לא ממש יוצא דופן , אני פשוט אעשה כאילו לא שמתי לב....

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 29 אוגוסט 2007, 20:37

בשמת, את כמובן צודקת בהכל (חוץ מבקשר לאחותי, אבל זה כמובן סיפור מורכב (המרגיעון: קרבה ללא קרב)). היום, במהלך עשיית הקקי מעל הקערה (שתחתיה פרוש חיתול) רציתי לבדוק את התכולה ברגע הלא נכון וחלק מהקקי יצא על החיתול שמתחת לקערה. אח"כ כששפשפתי אותו פתאום קלטתי כמה זמן לא עשיתי את זה. חודשים רבים! זה מכניס לפרופורציה את נושא הפיספוסים. מה שאנחנו מצליחות זה כבר המון!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי בשמת_א* » 29 אוגוסט 2007, 16:55

אני נורא רוצה להשתחרר מהשויץ שבעניין
תקיפי את עצמך באנשים תומכים.
השויץ הוא התוצאה של הרצון שלך להוכיח את צדקת דרכך. כלומר, את מותקפת על הדרך (סליחה,
היא - (בזלזול) אז מה הקטע לא נשמע לי כמו דרך לומר לך "כל הכבוד"), ושימי לב שדוחפים אותך לפינה: תוכיחי שאת לא מחליפה מכנסיים ושאין לך פיספוסים ואז נאמין לך שהדרך הזאת שווה!
אבל זאת לא דרך בלי פיספוסים.
זאת דרך בלי חיתולים!
בפעם הבאה שהיא תשאל: "אז כמה זוגות מכנסיים החלפת עד עכשיו?"
את שואלת: "למה זה חשוב?"
מה שהיא לא אומרת, את אומרת את המנטרה שלך:

"אני מגדלת אותה בלי חיתולים, לא בלי פיספוסים".

"אני לא מזהמת את העולם בחיתולים".
עם כל הכבוד, גם הכביסה הרבה פחות בעייתית למכנסיים קטנים מאשר לחיתולים. ואני מניחה שהכביסות הן בעיקר על פיפי, שזה כלום, ואת רוב הקקי היא עושה במקום מתאים? גם זה יותר אקולוגי, לעולם וגם לתוסיק של הקיצקיצ, נכון?

בקיצור: להגיד לכל אחד - "זאת שיטה שעוזרת לתינוק להתפנות כשהוא צריך, ולהמעיט בחיתולים. הפיספוסים הם חלק מהעניין, הרי אני רק מתלמדת".

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 29 אוגוסט 2007, 13:48

השואות... זה בלתי נמנע. אני לא מאמינה שיש אמא שממש ממש חפה מזה, בטח לא בילד הראשון. לאחותי יש תינוק שצעיר בחודש מביתי וזה נורא קשה העניין הזה. מזל שהם באופן מדהים די דומים מבחינה התפתחותית. שניהם התחילו לזחול מאוחר ומתחילים לדבר כבר עכשו. כמובן שאחותי מחתלת, אבל בד בבד היא גם פרסונה מעולם הפוליטיקה של איכות הסביבה כך שנושא הזיהום של חיתולים אינו זר לה. איזה יום היא ראתה אותנו בצהריים לא עם אותם מכנסיים של הבוקר ושאלה, אז כמה זוגות מכנסיים החלפת עד עכשו? אני - 3. היא - (בזלזול) אז מה הקטע. אני - וכמה חיתולים את החלפת מהבוקר? היא - 3. אני - נו? היא - חשבתי שאתן מתקשרות סביב העניין. בתור מי שנושא איכות הסביבה יקר לליבה הייתי מצפה לכל הפחות ל"כל הכבוד לך אחותי היקרה על המאמץ האדיר שאת עושה על מנת לשמור את עולמינו נקי מפסולת בלתי מחזירה". טוב די ללכלך על אחותי. אני יודעת שזו דרכה המוזרה לומר בדיוק את זה("כל הכבוד" וגו').
אני נורא רוצה להשתחרר מהשויץ שבעניין. ברור לי שהוא מעקב אותנו, אבל האם זה מציאותי בכלל? כשאני קוראת כאן את הדפים על בלי חיתולים, יש כאן איזושהי רוח של "אנחנו אמהות טובות יותר והילדים שלנו מוצלחים יותר". כולנו בסירה הזאת, מתוך התסביכים של עצמנו והדרך לפוגג את זה היא קודם כל להודות בזה (ואז מה?...). מה שמוריד אותי לקרקע היא הצלחתינו המאוד חלקית. מזל שהיא כזו כי זה גורם לי להוריד פרופיל במפגשים עם אמהות אחרות ולהשתדל לא להשויץ. המרגיעון, אוי איזה מרגיעון!
"בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה". איך הם תמיד קולעים איך?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי בשמת_א* » 28 אוגוסט 2007, 15:32

איך א ני יכולה להגיד לה לא לעשות במכנסיים אם אני לא מבינה שהיא מבקשת ולא עוזרת לה?
את יכולה. הרי את לא עושה את זה בכוונה. הפטנט שלי: פשוט להתנצל, "אוי, סליחה, לא הבנתי שרצית פיפי". זה בסדר להתנצל. להיפך, ככה היא גם מבינה מה אמור היה לקרות (שאת תעזרי, שהיא לא תעשה במכנסיים), גם מבינה שהיא בסדר, פשוט אמא התבלבלה, וגם לומדת שאפשר לטעות ולהתנצל. כולם שיעורים חשובים בחינוך (-:

לגבי ה"לא" - לדעתי העניין איננו המלה, אלא איך אומרים. אפשר להגיד את זה בצורה שזה נשמע כמו "אסור!" או "לא לעשות פיפי בסלון!", שגם לדעתי - זה לא לעניין.
ומצד שני, אפשר להגיד בפשטות, בטון רך, בעדינות, כהדרכה וכמובן בלי שמץ של כעס חס וחלילה - "אנחנו לא עושים פיפי על הרצפה", או "אנחנו לא עושים במכנסיים, בשביל לעשות פיפי/קקי צריך להוריד מכנסיים ותחתונים". גם כאן אפשר למצוא את המלה לא, אבל היא נאמרת בצורה אחרת.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 28 אוגוסט 2007, 12:52

בשמת, תודה רבה! לגבי הסיר, היא פשוט מסרבת לשבת. אפילו נראה לי שזה קצת מפחיד אותה. נראה לי שמשלל ההצעות אני מתחברת יותר ל:
"כשתצטרכי פיפי תבואי ותמשכי לי בחולצה (תדגימי איך) ואז אני אוריד לך את המכנסיים ותוכלי ללכת לעשות ליד העץ". ואם היא עשתה - אז להגיד, "אופס, אנחנו לא עושים פיפי במכנסיים. בפעם הבאה תמשכי לי בחולצה, שאני אוריד לך את המכנסיים".
הבעיה, כפי שאמרתי, לפעמים היא כן קוראת לי ואני עצמי לא קולטת אז לא נעים לי לעשות לה דה-לגיטימציה אם אני עצמי לא מבינה אותה. או במילים פשוטות, איך א ני יכולה להגיד לה לא לעשות במכנסיים אם אני לא מבינה שהיא מבקשת ולא עוזרת לה? למען האמת היא כבר אומרת פיפי, או יותר נכון, חוזרת אחרי כשאני אומרת. אתמול בערב הייתי במקלחת ומסתבר שהיא אמרה לבנזוג "פיפי" כמה פעמים, והוא ניסה לפשפש אותה בצורות שונות ומשונות ללא הצלחה. בסופו של דבר החלטנו שהיא לא היתה צריכה אלא פשוט התאמנה על המילה. נראה לי שעל אף היכולת לומר את המילה, היא לא עושה את הקישור שהיא יכולה להשתמש במילה כדי לסמן לי.
אבל חוץ מזה, אגב צורות שונות ומשונות, אנחנו תקועות בשלב הזה. איך לפשפש? לא מוכנה יותר לתנוחות פשפוש. רק בישיבה על הארץ. בחוץ זה בסדר, אבל בבית... מנסה לאפשר לה לשבת על הרצפה במקלחת. בינתיים נראה לי שהיא לא מבינה מה אני רוצה. ביני לבין הבנזוג יש ויכוח האם זה בסדר להגיד לא לעשות פיפי כאן או שם, כלומר האם לגיטימי להשתמש במילה לא. הוא חושב שיש לזה משמעויות פסיכולוגיות שליליות. אני אראה לו מה כתבת. מקווה שנגיע להסכמה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי בשמת_א* » 28 אוגוסט 2007, 11:53

תתיעצי עם בשמת א , אולי יש לה איזה רעיון?
למה צריך אותי כשאת כותבת כל כך יפה את כל הרעיונות שלי? D-:

בהחלט לדבר איתה.
להגיד לה בצורה ברורה ופשוטה, כמו שמדברים לבן אדם (הרי היא מבינה הכל, את יודעת (-: ): פיפי לא עושים במכנסיים. אפשר פה, פה ופה. נגיד בחוץ, בגן המשחקים: את אומרת לה, נגיד, משהו כמו - "כשתצטרכי פיפי תבואי ותמשכי לי בחולצה (תדגימי איך) ואז אני אוריד לך את המכנסיים ותוכלי ללכת לעשות ליד העץ". ואם היא עשתה - אז להגיד, "אופס, אנחנו לא עושים פיפי במכנסיים. בפעם הבאה תמשכי לי בחולצה, שאני אוריד לך את המכנסיים". או "אופס, אנחנו לא עושים איפה שהילדים משחקים. פיפי עושים בצד, ליד העץ".
וכך גם בבית: את מעבירה לה הדרכה, תפקידך להנחות, להדריך, לכוון.
במה להדריך? בשני הדברים החשובים: א. לא עושים צרכים בתוך הבגדים. ב. צרכים עושים במקום מתאים, לא במקום שלא נעים לאחרים. לא עושים על המיטה, המיטה היא לא בית שימוש.
וכשאת מורידה מכנסיים וחושבת בלב שעכשיו יש לה הזדמנות לעשות כי היא גם בלי בגד וגם המקום מתאים - אז אל תשמרי את זה בלב. פשוט תגידי לה, בדרך הכי פשוטה ועניינית שיש: "עכשיו את בלי מכנסיים, את יכולה לעשות פיפי אם את צריכה".
אפשר כמובן להציע עזרה במקום שנראה לך מתאים: את יכולה להציע להחזיק אותה כדי שלא תירטב מהפיפי ולא יהיה צורך לנקות אותה, אם זה בבית את יכולה להציע להחזיק אותה על האסלה. וכמובן ההצעות המצויינות לבחור ביחד איתה סיר שהיא תאהב, בשביל לעשות בו את הפיפי והקקי שלה (להגיד לה את זה).
עוד המלצה שלי היא לדבר לא על "סיר" אלא על "בית שימוש גדול" שלכם ועל "בית שימוש קטן" שלה. זה הופך את הקשר בין מה שהיא עושה לבין מה שאתם עושים ליותר ברור.
בהצלחה!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 27 אוגוסט 2007, 12:53

אנחנו נצליח. אני מרגישה שאנחנו בדרך הנכונה. היא גדלה והכל משתנה וצריך להגדיר מחדש איך אנחנו עוזרות זו לזו.
אגב, כבר כמה לילות שהיא לא עושה כל הלילה. אחרי ההנקה אני לוקחת אותה לגיגית אבל היא לא עושה כלום עד הבוקר. איזה כיף לי! אולי אפשר כבר לחזור לנוהל הנקות מתוך שינה בלי לקום!

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 27 אוגוסט 2007, 12:51

אני חושבת שזה לא העניין של "במכנסיים" - זה עניין של "במקום מסויים, שם עושים"
אז מה שאת אומרת זה שבעצם זה בסדר שתמשיך לעשות במכנסיים? לא נראה לי...
למעשה, היא יודעת טוב מאוד איפה כן ואיפה לא. אנחנו פשוט לא מצליחות לתקשר סביב העניין כדי שאעזור לה. היום למשל, היינו בגן המשחקים והיא הייתה עסוקה בשלה, פתאום באה נעמדה עליי כאילו מבקשת משהו. אני לא הבנתי. ואז היא התיישבה. וכשהיא התיישבה סופסוף הבנתי וכשהיא התרוממה שוב גיליתי שעשתה פיפי. אז אם הייתי מבינה הייתי פשוט מורידה לה מכנס והיא היתה מתיישבת ועושה. הסיבה שלא קלטתי היא כי אין עקביות. לרוב היא לא מבקשת. לפעמים היא מבקשת וזה בכלל דבר אחר. אבל זה נתן לי רעיון. בפעם הבאה שדבר כזה יקרה פשוט אוריד לה את המכנסיים ואשחרר אותה לדרכה.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 26 אוגוסט 2007, 14:57

yuuuuuu
איזה קטע..... תסבירי לה, שאת מבינה שהיא רוצה לעשות לבד, אבל המכנסיים זה לא שירותים. וגם לא המיטה.
אפשר-
לבחור איתה סיר, שהיא תאהב
יש ישבנונים מרופדים חמודים- לבחור איתה, ולהביא שרפרף לשירותים, או להציע לה לשבת שם.
להעמיד כסא פלסטיק במקום שמקובל עלייך- (באמבטיה, דוש, בחצר) ושם, היא יכולה להחזיק במשענת ולכרוע ולפשפש
אפשר לשים אותה באמבטיה, שתשחק שם ותעשה
לשים אולי ערמה של טטרה- במקום מסוים, ושם מותר לה, אז אם היא רוצה- שתלך/תזחל לשם- אבל רק שם.

אבל אני לא רוצה שתעשה פיפי במכנסיים. אבל אני גם לא נותנת לה להסתובב בלי חלק תחתון
אני חושבת שזה לא העניין של "במכנסיים" - זה עניין של "במקום מסויים, שם עושים" (לא משנה- סיר/ שירותים/מקלחת/סמרטוט במקום מסויים).
לדעתי העניין הוא מיקום מסויים, ולאו דווקא שבגלל שאת לא נותנת לה להסתובב עירומה (מסכימה איתך) אז צריך להתפשפש, אלא פשוט להתרגל שיש מקום מסוים, ולא עושים במקום אחר- לא אבא, לא אמא, לא סבתא וכו'...
תתיעצי עם בשמת א , אולי יש לה איזה רעיון?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 24 אוגוסט 2007, 08:16

זהו, בינגו, הבנתי!
היא רוצה לעשות לבד, לא רוצה שאתערב לה בפיפי (מרגיעון: זה גם אישי וגם אנושי).
אתמול הלכנו לאסוף חרובים ושכחתי לקחת עוד מכנס. היא היתה על הדשא לידי וחשבתי שזה זמן טוב שהיא תעשה פיפי, אבל לא היה לי מושג איך. היה שםליד איזה ברז קטן. הורדתי המכנסיים, פתחתי קצת את המים ונתתי לה לשחק. היא שמחה מיד ושיחקה במים וגם שתתה קצת. לא ראיתי שעשתה. אחרי איזה עשר דקות סגרתי את המים, יבשתי אותה קצת והלבשתי מכנסיים. אתרי שסיימתי עם המכנסיים היא זחלה מהדשא למדרכה שהיתה במרחק של איזה מטר וחצי מאיתנו, התיישבה, ובחיוך מבסוט מעצמה עשתה פיפי. גם בהנקה של הלילה אותו דבר. סיימה ךלינוק הלכה לקצה המיטה, התיישבה ועשתה...

אוקי, עכשו ברור שהיא יודעת מה היא רוצה, נשארה עכשו רק שאלת מיליון הדולר, מה עושים עם זה? היא רוצה להיות עצמאית. זה נהדר. אבל אני לא רוצה שתעשה פיפי במכנסיים. אבל אני גם לא נותנת לה להסתובב בלי חלק תחתון, במיוחד לא מחוץ לבית (יש המון פדופילים שחמים לה על הטוסיק וחוץ מזה חול וכל זה). אני רוצה שתדע שאנשים כולל אותה לובשים מכנסיים. לו יכולתי לגרום לה לחבב את הסיר אולי היא היתה מבקשת עזרה, אני הייתי עוזרת לה להתיישב על הסיר והולכת לי ומאפשרת לה לעשות בפרטיות. אבל כרגע נראה לי שאין עניין בסיר.
אנא, רעיונות, איך ממשיכים מכאן?

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 22 אוגוסט 2007, 23:01

כן, בד"כ לא יוצא לי לעשות שומדבר יצירתי במשך היום, בקושי ארוחת צהריים, כי, כפי שכבר אמרתי המון פעמים, כשאנחנו לבד אז היא needy. כנראה משעמם לה איתי. בקצה השני של הקיבוץ גרה אמא עם ילד בגיל דומה שאמרה שגם אצלם אותו הדבר. היא בטוחה שהוא אומר לעצמו כשהם לבד "אוף, שובפעם האמא המשעממת הזאת". לכן אנחנו משתדלים להיפגש עם תינוקות וילדים אחרים כמה שיותר, אבל כמו שכבר אמרתי, כרגע אנחנו בחרם. דוקא הולך פחות גרוע ממה שחשבתי אבל היום פשוט התחשק לי להיות יצירתית. לעשות משהו לשם שינוי. זה חסר לי. אני מודה שלא היתה לי סבלנות. מותר לי לפעמים. זה אנושי. לא חשוב כל זה. בסופו של דבר היתה כאן קריאה לתשומת לב שלא נענתה. מה זה משנה אם זה פשפוש או תשומי.

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי פפריקה_הונגרית* » 22 אוגוסט 2007, 22:51

כבר שלושה ימים היא כל הזמן על הידיים עקב חום שנגמר אתמול בלילה (איפה האבעבועות?).
א.- חיפשת טוב טוב בכוווול הגוף? לפעמים (אמרתי לך, לא?) יש לגוף תנגודת מולדת, או שפיתח תוך כדי חשיפה, ואז יש אולי בועה או שתיים, או כמה בודדות, ואולי זה נראה לך כמו עקיצה, או איזה פצעון של חום (חום בגלל השמש, לא מחלה), וזה פשוט חמק ממך....?
ב.- אולי זה שיניים, ולא אבעבועות?
ג.- או וירוס אחר?
לגבי לוכד החלומות (|Y|) אולי תנסי ליצור כזה כשהיא ישנה? אולי היא מרגישה שאת דוחה אותה מעלייך, ואז היא יותר "נדבקת" כי היא מרגישה נשלחת ממך?
תאמיני לי, אני יודעת מה זה לרצות לעשות משהו, והוא מנג'ס....אני פשוט עושה בלילה, אחרי שהוא נרדם.... (בצהריים אני מתעלפת איתו. גם הוא ישן יותר [3.5 שעות...] וגם אני ישנה P-: )
בכל מקרה, יעבור (())
@}

בלוג קיצקיצ בלי חיתול

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 22 אוגוסט 2007, 18:06

דרך אגב בקטע של הרשעות ומה שנאמר קודם לגבי מה שכתבתי על חמתי- נראה לי שעולים סופרלטיבים קצת חמורים בעניין- בסך הכל אין לה כוונה רעה. בטח לא רשעות ....
וואו, את אשכרה יוצאת להגנתה של החמות ... סתם בצחוק. כמובן שכוונותיה טובות. עדיין, צורת תקשורת שכזאת יש בה משום הקטנה של האדם העומד מולך, אבל אנשים לא שמים לב לזה, כי זה כ"כ מקובל בחברה שלנו לדבר ככה. חמותי, למשל, אמרה לבת-דודה של קיצקיצ יום אחד "תראי איך קיצקיצ בלי מוצץ והיא עוד תינוקת" (הבדודה בת 3.5 ועם מוצץ). זה ממש לא פיר, כאילו, למה לכל הרוחות יש לילדה מוצץ? לא בגלל שמישהו הרגיל אותה אליו? והרי בחודשים הראשונים החמות כל הזמן ניסתה לשכנע אותנו "להרגיל" את קיצקיצ למוצץ. עכשו, חמותי מקסימה ועוזרת מאוד ככל יכולתה לכל נכדיה, ועדיין האמירה הזאת רשעית אם מסתכלים עליה לעומק. אז על אותו משקל גם החיתול.

ובקשר לזה שקיצקיצ מודעת לאיפה לעשות ואיפה לא, איך מתקדמים מכאן? לפעמים היא אפילו מאותתת. אגב, היום אפילו אמרה פיפי (ספק "פיפי" ספק "ביבי") תוך כדי פישפוש. אבל מה, אני פשוט לא מוצאת את הנוסחא איך לפשפש אותה. סיר לא, שירותים לא, בחוץ לא, רק מעל הגיגית תוך כדי הנקה או אחרי קימה. מה עושים?
בכלל, היום קרה משהו עצוב. נורא רציתי לבנות לוכד חלומות, ממש התחק לי, אבל היא דחפה לי כרגיל והתחילה להתערב לי בחרוזים. אז כדי לנטרל אותה הלכנו לארגז חול של השכן, שזה המקום שבסבירות הכי גבוהה שהיא תסתדר בלעדי והתיישבתי לידה עסוקה בענייני. אבל היא כל הזמן רוצה אליי, ואני: די עזבי אותי תשחקי בארגז חול. ואז - פיפי... אוי שיט. איך לא ידעתי... אני פשוט כבר לא רגילה שהיא מבקשת. אוף, שוב הרסתי. ואולי בכלל היא לא רצתה אליי בגלל הפיפי אלא רצתה תשומת לב?
כבר שלושה ימים היא כל הזמן על הידיים עקב חום שנגמר אתמול בלילה (איפה האבעבועות?). אני חייבת לציין שדוקא בזמן מחלה התקשורת הרבה יותר טובה, כולל שלשול לילי שחיכתה איתו כשאמרה ואמרה ואמרה עד שאמא קלטה מה היא רוצה. כנראה זה דווקא בגלל שהיא כל היום על הידיים.

חזרה למעלה