<t>לפעמים המוח שלי מבלבל אותי<br/> הוא מנז'ס לי, ככה וככה<br/> וככה וככה, וככה וככה.<br/> נכון, הוא גם צודק.<br/> נכון, הוא גם יודע<br/> המממוון דברים.<br/> בסדר. כן, כן.<br/> אבל באמא שלך<br/> זה כואב, אפשר להרגיש את זה רגע?<br/> שם בבטן, זה לוחץ,<br/> זה עושה לי דמעות בעיניים,<br/> זה עצוב לי.<br/...

וואו, כשכתבתי עוד משהו, והדף התעדכן ואז הקטעים הנעלמים חזרו! איזה כייף.
אשמח אבל לתשובה בכל מקרה. תודה.

<t>תני לזה לזרום דרכך<br/> קוראים לזה חיים<br/> לא תוכלי לאחוז בזה<br/> זה לא באמת קיים<br/> זה זז, זה נע<br/> מתמתח, מתפתח<br/> לא תוכלי לשלוט בזה ילדתי,<br/> לא תוכלי.<br/> זה כואב לפעמים עד העצם,<br/> זה אובד<br/> לפעמים זה בדיוק בדיוק מה שבקשת<br/> ואת שמחה.<br/> אבל זה<br/> זה תמיד שמח<br/> כי ...

<r>בקרתי עכשיו בדף שלי <PO><s>[po]</s>'מילים מילים אינדיבידואליות זהות הורות<e>[/po]</e></PO>' וראיתי שמשהו מחק כמה קטעי שירה שכתביתי, זה די זיעזע אותי האמת.<br/> גם להבין כמה זה חשוב לי הטקסטים שאני כותבת שם ומעולם לא שמרתי אותם במקום נוסף,<br/> האם כך זה? מישהו פשוט יכול להכנס לדף למחוק בשרירותיות...

<t>מאחורי כל הבנה<br/> מאחורי כל קבלה של משהו בי<br/> מסתתרת עוד הבנה<br/> מסתתר עוד משהו שרוצה להיות<br/> אהוב ומוכר ונוכח ופשוט<br/> לקחת את הבוקר הזה בשקט<br/> עם עצמי, בשקט להיות איתי<br/> כמו לטיפה של ראש על הכר<br/> נוח נעים ומוכר<br/> נשימה גדולה גדולה ואז אנחת רווחה<br/> כל החלומות מחכים לי ...

<t>הכי אמתי שיש לי עכשיו<br/> זה אותי, בכזה מצב<br/> מרגישה שאני מטושטשת<br/> לא ברור איפה אני מתחילה ונגמרת<br/> איפה אני ישנה ונרדמת<br/> איפה אני ערה ובועטת<br/> איפה אני שותקת ואיפה מלהגת<br/> משהו בי לא רוצה לנוח במקומו<br/> לא רוצה לדעת מה שמו<br/> <br/> טוב, אני אומרת.<br/> בסדר,<br/> בא ניתן...

<t>ראיתי אותך ביתי<br/> משתקפת בתוך זיכרונות ילדותי<br/> אגרטל מנותץ על אם הדרך<br/> תפוח חצי אכול מונח בסל<br/> יפה את וברה<br/> כמו עדנת ליבי<br/> קשה את ומרה<br/> כמו עזות מיצחי<br/> חומקת הרחק ממני<br/> והינה את בתוכי<br/> מגששת אחר שובל של ריח<br/> של זיכרון<br/> והינה הוא חומק ממני<br/> פורטת ...

<t>שלום<br/> כמה רחוק הלכתי.<br/> חסרתי לי ועדיין חסרה.<br/> מהר מהר היא אומרת<br/> מהר מהר<br/> ואני שבי אחריה<br/> מצייתת ללא אומר ללא מילה<br/> כי מילים לא ידעתי מעודי<br/> מילים הם אינם שפתי<br/> היא שולטת בי<br/> היא יודעת אותי<br/> היא מטווה את דרכי.<br/> אותה אני אוהבת<br/> נותנת לה ללוש את ע...

<t>קוראת אותי לבא<br/> ואין עונה.<br/> קולי נודד על פני מדבריות נפשי<br/> ואין עונה.<br/> מלטף את החולות החשופים<br/> ואין עונה.<br/> נשבר אל הצוקים האיתנים<br/> ואין עונה.<br/> מבקיע דרך הסדקים הפעורים<br/> ואין עונה.<br/> שועט במרחבים השוממים<br/> ואין עונה.<br/> נוסק במערבולות השמיימה<br/> צולל א...

תודה תודה

תינוק שלי
פלומת שיער על צווארי
נשימה לחה כנגד גבי
בכי מתוק שמצתלצל באוזני
מבט שמרטיט את כל צבעי הקשת בשמיי
ריר שנוזל על עורי
התרפקות בזרועותי
טוב לב אלוהי
ואמון ללא גבול
תינוק שלי
אין עליך

<t>סידרתי כבר הרבה מאוד דברים<br/> ואיכשהו יש עוד.<br/> יושבת על המיזרון בפינה<br/> ושקט מסביב. דממה.<br/> יש בחדר תינוק ישן<br/> ובחלון אוושת הרוח<br/> עיפה, אך לא בשביל לנוח.<br/> <br/> אני חיה. אתם יודעים?<br/> בין אתמול ומחר<br/> קראתי ספרים<br/> על ארצות רחוקות<br/> מקומות מוכרים<br/> <br/> האו...

<t>אז הכל ממש בסדר.<br/> כן שתדעו,<br/> אני ממש בעניינים.<br/> כבר לא שותקת שם בפינה,<br/> כבר לא מעמידה פנים.<br/> אני מג'נגלת פה בית עם שלושה ילדים.<br/> <br/> גם שוטפת ריצפה<br/> גם אופה לחמים<br/> גם צועקת על שני ילדים שובבים<br/> גם עוגות אני עושה<br/> גם מקלחות<br/> כבר אמרתי שאני שוטפת רצפות....

<r>אתמול בלילה מתקרבלות יחדיו לתוך זרועות השינה<br/> היא אומרת לי 'את רוצה את אמא שלך..?'<br/> אני עסוקה בלהרגיע את המערכת המתוחה שלי,<br/> היה לי יום מתוח, סוער,<br/> עם הרבה יופי בין לבין<br/> צריכה לצאת עוד מעט<br/> מתי כבר היא הולכת להרדם..?<br/> נושמת, נשימה ועוד אחת, מתבוננת במתח הזה.<br/> ואז...

מתוך חלום אני מתגלה
את דרכי מגלה
אמרתי מילה, והנה עוד אחת באה אחריה
מניעה הצוואר מניחה הכתפיים
למים קופצת אחת ושתיים
לפעמים באמת לא מבינה, מה הכוונה?
ואיך שהוא נוצר דבר שלם
שאת הסיפור שלי מספר.

<t>מה את רוצה?<br/> <br/> להיות בכל מקום בכל זמן,<br/> להטמע, להתפשט בעולם, להיות גם וגם וגם.<br/> וגם- להיות רק ורק ורק. דבר אחד. כל כולי, כל ישותי והתגשמותי, כל עשיתי והגשמתי. זאת אני וזאת דרכי.<br/> ופה אני שרועה על הספה יד אחת מסלסלת בשערה, יש שניה מכתיבה מחשבה, בין ערמות של כביסה מקופלת, לארון ...

כפלים בתוך ליבי, רוצה להפתח, קורא הוא בספרי ברגע ממותק, חומק בי הוא, ושוב נובט בי זה אשר שכח.
שושן הדמע כמהה להפתח, להעיז ביופיו, ברגע הנשכח.

<t>ראיתי טרילרר של איזה סרט אמריקאי, רומנטי, נוטף ריר ועסיסי,<br/> דרמה תקופתית, מתקופת המחוחים והשמלות המתנפחות.<br/> שבמרכזו אישה צעירה חכמה ויפה, אמיצה, נועזת, עדינה ומקסימה, וכו' וכו' לא בנקל אגמור עליה את ההלל.<br/> ולאשה הזאת יש שלושה מחזרים, אחד יותר גברי, עשיר, שרירי מהשני.<br/> למה אני כותב...

<t>עוד רגע<br/> משהוא קרה<br/> הכל כבר שונה<br/> מהסוף להתחלה<br/> תנועה נוצרת מתוך תנועה<br/> מה סוף, התחלה<br/> נשלחת יד וקוראת תיגר<br/> אני פה<br/> אני שם<br/> מרימה ראש<br/> וזוקפת קומה<br/> לכל אשר קורה<br/> לכל אשר קרה<br/> נחיל דבורים מזמזמות<br/> מורות לי דרך<br/> מדרונות<br/> רגלים ארצה נו...

נפשי יוצאת אל המרחבים
פתוחים פתוחים וחשופים
חסרי לאות
ללא סופים
ללא התחלות
תנועה מתמדת
ממלמלת,
מתנגדת,
אין במה להאחז
ללא שיכות
דרדר יבש
בשדה טרשים
מתחת לשמים יחפים.

<t>שירטטי גבול.<br/> קו חלק וברור<br/> כמה אהבה יש במעשה<br/> החד הברור<br/> יש פה גבול<br/> ופתחתי את הלב רחב וגדול<br/> לתת לכאב ולפחד לשטוף את הכל<br/> יש פה גבול<br/> בל יעבור<br/> הרגש עלה ושטף ובעט<br/> והרטיט וריכך<br/> ושכח ושב וחזק<br/> והגבול חיבק אותי<br/> וחיזק את הקיום שלי<br/> אני פה. ...

<t>כמו משיכת מכחול על פני המים<br/> אני מתקיימת ובאותה מידה אני מתפוגגת<br/> לפעמים נוגעת באיזה מהות פנימית<br/> שהיא רחבה יותר ממני<br/> מהתפיסה הקטנה שלי את עצמי<br/> לרגע שוכחת מה ספרתי לעצמי<br/> מה המסגרת ששמתי לי, כדי להיות בעלת שם<br/> ואני קיימת על האדמה<br/> הרוח מלחששת בשולי הכרתי<br/> היי...

לנשום עמוק
האור חודר מבעד לסדקים
מחלחל פנימה
נתיבים עמוקים
לנשום עומוק
בתוך כל היופי
שרוטט חיים
להושית את היד
שנוגעת בתוכי
מסירה את האבק
כמה פשוט הוא הרגע
להיות מאושרת
מתחת לשמי התכלת

<t>הולכת לאיבוד<br/> האם להרפות לתוך זה<br/> האם להמשיך במאבק<br/> מחפשת את שיווי המשקל העדינים<br/> לא לברוח לקצוות<br/> הפחד הוא כילד רח<br/> מקורבל כנגד ביטני<br/> מבקש רחמים<br/> עוד טעטוע מעולם הדמדומים<br/> הידים מחפשות אחיזה<br/> במוכר והבטוח<br/> והלב פועם בתעוזה<br/> רוצה לעוף עם הרוח<br/> ...

<t>צעדים במסדרון ארוך<br/> פסיעות רגלים יחפות על לינולאום קר<br/> מרחוק נשמע טירטור מוקר<br/> רחוב סואן בשעת בין ערביים<br/> מסדרון אפלולי ותקרה נמוכה<br/> ריח עומד באויר, נשימה כבדה<br/> נשלחות הידים<br/> ו..הבהוב פנימי<br/> מחשבה הבליחה במוח ידעני<br/> אך הפעם היא בה עזוז וגם חן<br/> לא כת'מול שלש...

<t>בואי ילדתי<br/> להתערסל בין חדרי לבבי,<br/> אלחוש לתוך שערך<br/> מילים חסרות פשר<br/> מילים שהן מנגינה<br/> בואי ילדתי<br/> חכיתי לך רבות<br/> בין חדרי לבבי<br/> זעת עפי שפכתי<br/> ובדמאותי השקתי,<br/> אל הלא נודע התפללתי,<br/> שישה רחמיו אלי,<br/> יקבל את מנחת כאבי,<br/> יסלח על עקלקלותה של דרכי...

<t>במרכז שלי בוערת האש<br/> שלהבת לוהטת,<br/> אש התמיד בי בועתת.<br/> מרגישה אותה בתוכי ויודעת<br/> את המרכז שלי,<br/> עד לא מזמן חלומי היה שם בקצה<br/> דמיוני היה שהאש שם ממתינה שלי<br/> לשרוף את עורי החיי<br/> לעורר את ליבי השקט.<br/> שיעורים של חיים שלמים,<br/> לפעמים נלמדים<br/> ברגע אחד.<br/> <...

<t>בוקר טוב,<br/> לשאלה האם אני מוכנה לתת לעצמי לגיטמציה לעזוב את הבית לכמה שעות. ומה מפחיד בזה.<br/> תשובתי: צער ועצב, בדמיוני עולה סיטואציה שהתינוקת שלי בוכה וחווה קושי וזקוקה לי ואני לא נצמאת שם לספק את הצורך שלה. לתת לה אהבה וביטחון.<br/> מה שידרש ממני כדי לעשות זאת.<br/> זה לקבל את חוסר המושלמו...

<t>שלום עירית,<br/> שמחה לכתוב לך, אוהבת את הגישה שלך, לפני שנים התיעצתי איתך פה בבאופן ועזרת לי לראות דברים באופן צלול יותר,<br/> אני נמצאת כרגע בפני החלטה, שקשה לי להחלטי ורציתי לבקש את עזרתך במציאת הקול הפנימי והמדוייק לי לזמן הזה בין כל הקולות שקיימים בי.<br/> ההחלטה הזאת זאת נקודת מפגש של הרבה ...

<t>כן, אני כאן<br/> לפעמים נעלמת לי מפה לשם<br/> אך גם בזאת אני כאן<br/> בליבי צומח לו פרח עדין<br/> שמסתיר את פניו ומנמיח עלוותו<br/> ומי שרוצה לפגוש אותו<br/> צריך לחזר ימים כלילות<br/> שעות על שעות<br/> וזה בסדר פירחי הקטון,<br/> מרהיב ביופיו, וריחו המתוק<br/> <br/> אין לאן למהר ומה להחפז<br/> כי...

<t>תינוקת מונחת בזרועותי<br/> פלומת שערותיה המאובקת בנחירי<br/> יונקת היא משדי<br/> מתנשפת ונושפת<br/> מתרפקת אל תוך רכותה של השינה<br/> עורה חם מאורה של החמה<br/> ריסיה מרפרפים הלוך וחזרה<br/> כף ידה אוחזת בי<br/> לוחצת ומרפה<br/> לופתת ורופפת<br/> מציצותיה אקראיות יותר ויותר<br/> היא מתעטפת בגלימת...

כמה יופי, כמה יופי...

<t>כותבת מהלב, הכואב הדואב<br/> נותנת למילים לבא בלי מסננת המחשבות<br/> שמכבידה עלי מאוד, פשוט להיות.<br/> אותה פשטות של הוויה, נוכחות, קבלה<br/> זה קשה כי אז אני פוגשת אותי.<br/> את הוויתי, עם כל הדברים שנוכחים בתוכי.<br/> נושמת, מקבלת, ולרגע.. זה יפה.<br/> כל מה שיש כאן. הבית החדש, החשוף,<br/> זכו...

<t>רציתי להגיד שאני מאושרת<br/> לא יודעת איך זה קרה<br/> ככה סתם בשעה כזאת מוזרה<br/> גיליתי שמקומי הוא נפלא<br/> וכל דבר שנמצא כאן סביבי<br/> משרת בדיוק מושלם את קיומי<br/> וכל דבר שפגשתי בי<br/> מלבב ומצחיק ומרטיט את ליבי<br/> וכולנו רוקדים לנו מחול של שמחה<br/> לצלילי התקליט שולחים לכלל ברכה<br/>...

חי..חי..
נעזרתי באומץ כדי להתבלבל
אעזור את האומץ לקראת
יומעיון בשנה הבאה..

תודה

דמעות של התרגשות מהמעגלים..
אולי הארוז את האומץ ואבוא...

אוהבת אותי,
ככה כמו שאני,
לא בגלל ולא מפני
לא שייכת לאף אחד
אף אחד לא שייך לי
אהבתי אינה תלויה בדבר,
אני כאן
אדם
יש כאב
סולחת לי
על הדרך הזאת שלי
נפרדת
פוגשת
אותך

<t>רוצה לכתוב שיר<br/> <br/> כמה מילים שיתנו, שיביעו<br/> טיפה מן הים שבפנים<br/> טיפה יחידה<br/> הים כולו<br/> משתקף<br/> בתוכה<br/> <br/> צחקוק מתקתק<br/> השתופפתי ועברתי תחתיו<br/> גיליתי שלתנועה הזאת יש המון מה לומר<br/> על הנוכחות שלי כאן<br/> הרפתקה זה מה שהוא אמר<br/> הושיט את ידו ולקח אותי מ...

לפעמים הקירות של הבית משתנים
במקום לספק הגנה הם כאילו חושפים
והילד מנסה כל הזמן לברוח בין הסדקים
אל החוץ, הפרוץ, בו אין דבר להסתיר
כל דלת פתוחה לרווחה היא שער
מן הפנים אל החוץ מן החוץ אל הפנים

תודה

<t>לשבת רגע פשוט להיות<br/> הייתי הערב בהופעה של חבר משורר ומלחין ועכשיו כל מילה שאני כותבת מוארת באור הוויתו ונראת לי מוזרה<br/> לש בת רגע פשוט להיות כשהיום הזה עוד זורם בעורקי. מדבר לדבר, מעשים פשוטים, יום יומיים, מחשבות גבוהות, משמעות החיים הסבל הצרוב בגופם של אנשים<br/> לרוץ מדבר לדבר, מסיפוק לס...

<t>אז נתתי לי יד ופסענו יחדיו,<br/> בין מדרונות העצב להרי התשוקה.<br/> היו מקומות שהפחד שיתק,<br/> בלילות אפלים, מתוך חלומות,<br/> הציצו בי דמויות ישנות,<br/> לפעמים התעוררתי נשטפת דמעות<br/> אך לא היתי שם לבד, כי היתי שם איתי,<br/> ונשמנו יחדיו אל תוך אפלת נשמתי.<br/> כי אם זה מה שיש עכשיו, אז זה ה...

<t>לתת לו להיות, איך שהוא בוחר.<br/> לצור את דרכו, בוחר מתוך סך האפשרויות.<br/> אל פחד ילדה, אין מה להתבלבל.<br/> זכות הבחירה נתונה.<br/> לכל אחד בכל שעה.<br/> <br/> אני בוחרת לחשוש בפניו.<br/> לחשוש מפני בחירותיו.<br/> מפני הפיתוי המתוק לבחור גם אני בדרכו.<br/> לסים פס על הכל להיות אומללה כמותו.<br...

בשצף קצף של כאב
שוחה בים
לרגע דרכי מתגלה
צוללת לשם
ראותי בוערת
האור מכה בפני
עיני מתערטלות
קונכיה בין אצבעותי
אטומה כנגד לחץ הגלים
נשטפת אל החוף

האם חוף מבטחים...?

<t>על העיפות<br/> האם אוכל להנות ממנה עד תום, עד כץ<br/> העונג הוא רכות וזרימה, עיף מכדי לעורר מהומה<br/> כמו בימי ההוללות הרחוקים<br/> אחרי לילה ללא שינה מתנועעת בדרכים<br/> מתענגת על כל אברי הדואבים<br/> עטופה בזכרונות מענגים ובלתי נשכחים<br/> האם אוכל לעורר בי את זאת העיפות<br/> לאחר לילה ללא שינ...

הו.. תודה

<t>לכבד את עצמי<br/> לכבד את כל כולי<br/> את ליבי ונשמתי<br/> את רצוני ותאבוני<br/> את כאבי ופחדי<br/> את תחושותי ומאווי<br/> את תמימותי וחוצפתי<br/> את קטנותי ואין סופיותי<br/> את הדמעה ואת הצחוק<br/> את התהיות ואת הטעויות<br/> לכבד את היותי<br/> אדם<br/> שלם<br/> גווני<br/> יוצרים<br/> צורה<br/> צ...

<t>ישנה אך ערה,<br/> עוללי בזרועותי ישנה<br/> קטנה וברה<br/> עינה נעות<br/> נשימותה פועות<br/> כפות רגליה בבטני מתחכחות<br/> ומרפות<br/> אצבעותה נשלחות<br/> לשבריר שניה את פני מלטפות<br/> ושוב ברוח מונחות<br/> קצב נשמותיה<br/> כקצב חלומותיה<br/> עפופה בריחות<br/> ניחוחות..<br/> <br/> איזה כייף לי.<b...

יכולית לכתוב עד עלות השחר,
אך השתיקה יפה לו לדיבור.

תודה.

<t>לשה את הבצק על השיש,<br/> ובכל לישה הוא משנה את קיצבו,<br/> את נפחו, את ריחו.<br/> אחר כך יושבת מנגנת לו,<br/> גם הוא נהנה מן הנגון וגם אני.<br/> אני לומדת.<br/> פסעתי לי לתוך עולם, מוכר אך לא ידוע.<br/> שולה מנבכי הכרתי את שאני יודעת מעצם קיומי,<br/> כאן כיוצור אנושי, מרעננת את זיכורני.<br/> בפר...

<t>מילים<br/> מתפרקות מתאחות מאלפי שברירים<br/> בבוקר כשאותי החמה מלטפת<br/> רק לרגע,<br/> ככה תוך כדי שאני צוחקת<br/> יודעת<br/> איך בפנים היא אותי מדגדגת אותי היא מגדת<br/> (כן כן כמו מגדת עתידות)<br/> מספרת, מאלתרת, מצחקקת ולוטפת<br/> את חום קרניה בי נותנת<br/> את מילותה בי מפזמת<br/> את ראשית הח...

<t>עיפה<br/> והחום ממיס ממני ואני נוזלת<br/> ועיני כבדות ואני נובלת<br/> דממה<br/> פה אני יושבת לבדי<br/> בעוד כל העולם פה בחייקי<br/> עצבות<br/> קבלת הדין<br/> מה שיש זה מה שיש<br/> בלי ויכוח ומיקוח<br/> בלי קיטור ובלי זיכוך<br/> יושבת פה ונכנעת<br/> יודעת התנועה מאילה היא באה<br/> ככה כמו שהיא הול...

<t>אתמול, בלילה,<br/> כשהלבנה היתה במילואה,<br/> נשכבנו שנינו על הרצפה,,<br/> ברחבת הכניסה.<br/> הירח גדול ועגול מעלינו,<br/> קרניו הלבנות המהוסות מסתננות,<br/> בעד ענפי הגפן הכהים,<br/> ועליה המתנוענעים,<br/> עם משבי הרוח הקלילים,<br/> מרכיבים צורה ומתפזרים.<br/> התבוננו בפליאה,<br/> התכרבלנו, וצחק...

<t>אתמול, כשידעתי את דרכי,<br/> ותהיתי על עומקי.<br/> וזכרתי את יצרי,<br/> ויצרתי את כוחי.<br/> ובחלתי במותר.<br/> וחפצתי במוכר.<br/> ורציתי עוד לשכוח, את אשר נשב ברוח.<br/> <br/> ואותו מתוק, מוכר.<br/> כבר ישן שם על הכר,<br/> ואותי הוא לא יודע<br/> בדמותי אינו נוגע.<br/> רצוני, תאוותי,<br/> אומללות...

<t>אתמול כשטילתי בשדה,<br/> והדמעות שטפו אותי,<br/> ויכלתי באושר להכיל את מורכבותי,<br/> את קיומי כאדם על פני אדמה.<br/> את חוסר מושלמותי,<br/> פגיעותי, טפשותי, כעסי וכאבי.<br/> <br/> ויכלתי לראות את היופי של האפשרויות,<br/> את היופי של המורכבויות,<br/> את היופי של השברים שיוצרים צורה.<br/> שיוצרים ...

<t>ילדי ואישי חזרו הביתה, מביקור אצל חברים,<br/> כל כולם רעש וצילצולים, נכנסים אל החדר, אני אצל המחשב,<br/> בני מוצץ בלהט קנה סוכר, ואישי מספר, מתלונן, מקטר, על קנה הסוכר הארור,<br/> שבמשך כל הביקור ילדי והילדה שביקרו בביתה, רבו עליו, מוללו, מצצו נגסו, ואחד בשני נגחו.<br/> לבסוף בני זכה בדבר הנכסף, ...

<t>כאשר הכלי לא מכוון, כאשר צליליו צורמים, האוזן איננה פנויה אל הניגון.<br/> <br/> הרבה צמח מהכתיבה הזאת,הרבה הבנה, כאילו משהו משליחת המסר הזה לעולם פתח לי עוד נקודות הסתכלות עליו, ובהירות.<br/> כבר תקופה ארוכה אני עם השאלה הזאת, התהייה הזאת בקשר לשנה הבאה, הרבה גיששתי והתיעצתי, וכל אותן שיחות הוביל...

<t>החלטתי לחזור לכתוב, מתוך שיתוף תמים, לזנוח לרגע את הליריקה בצד, אולי היא מהווה בשבילי מחסום לכתיבה בימים אילו של השנה,<br/> כמבן שהיא מנסה להתגנב בכל מילה שניה, וזה בסדר, אני אומרת לה, 'ברוכה הבאה.'<br/> אני בליבה של תקופה מיוחדת במינה מכל כך הרבה בחינות, הרבה יותר ברורה במורכבות של האישיות שלי,<...

<t>אני קמה בבוקר, בשביל ערמת כלים.<br/> צלחות, כוסות, סירים ומחבתות,<br/> הם כולם מסודרים,<br/> אחד בתוך, ליד, לפני, אחרי השני.<br/> בבלגן מושלם הם יושבים בכיור.<br/> כוס אחת מונחת באלכסון על ידית הסיר,<br/> ושלוש צלחות צללו לתוכו,<br/> על בסיס של מחבת אחת מונחת כף.<br/> כל הלילה היא בילתה שם, באיזו...

<t>הספר שנפתח, כך במקרה.<br/> גילה את אשר בקלות מתגלה.<br/> הוא סיפר את אותו הסיפור הנלוז,<br/> על ההוא וההיא, על השנים ההם,<br/> שבמהרה הם הפכו לשלושה,<br/> ומשם כבר הדרך בטוחה.<br/> וסלולה לה לתפארת, לכבוד שאר השולשלת.<br/> מתוך אותה השתלשלות עינינים.<br/> התפתחה מציאות רבת פנים.<br/> והדרך צמחה ו...

<t>הלילה עננים ניקדו את עין הירח,<br/> והרוח הניעה קלות את הענפים,<br/> העינים היו פכוחות לרווחה,<br/> ואותו סדק פעור ביקש הוחכה.<br/> כבר לא יכל יותר עם זאת ההזנחה.<br/> וחיפש שם בחוץ את שחמק לו בפנים.<br/> ומצא את הקשר שאין לו פורמים.<br/> מדפדוף במחברת אל העבר ההוא.<br/> ונשם לרווחה כי גילה שזה ה...

עשרות פעמים ביום אני כותבת כאן,
אין סוף דברים, מפה ומשם,
אבל בסופו של דבר, כשאני מתישבת.
רק מעט מכל זה אני משכתבת.

<t>כולי כבר מאורגנת,<br/> כל גופי מוכן,<br/> דרוך.<br/> עורגת לי חלומות,<br/> בשלל חוטים צבעוניים,<br/> צבעים מאוד ערניים.<br/> והינה צילצול טלפון,<br/> וכל המציאות משתנה.<br/> ככה ברגע,<br/> כל ציפיותי התפוגגו,<br/> הגלגל חוזר לכדמותו.<br/> וכלום בעצם לא קרה.<br/> הכל קרה רק בהכרה,<br/> ואותה ההכרה...

<t>החדר חשוך, שקט,<br/> אך איננו דומם, מלא חיים.<br/> אני מקשיבה, שומעת,<br/> צליל נשימותי, וצליל נשימותיו,<br/> שלי ארוכות, עמוקות,<br/> שלו קלילות קצרצרות,<br/> שמואלי תחת ראשו,<br/> עוטפת אותו, מתעטפת בו,<br/> נושמת אותו עמוק,<br/> כל שאיפה ונשיפה מניעה,<br/> פלומת שערות רקה,<br/> כמו שרק שערות י...

<t>אתמול התנתקתי ממקורבי בשעה שבע בערב, כדי להצתנף בתוכי, כדי לקמול בשלוותי,<br/> לחוש את גופי האהוב, החלוש , הפגיע, ולתת לו להיות, להקשיב לתזוזות בלי אותו להניע.<br/> והוא נע לו בשקט, פועל את פועלו, מודה לי על שהנחתי לו לעשות את שלו,<br/> מהסלון עלו הקולות השמחים, של סבתה מקריאה סיפור וגברים מדברים...

<t>אהבה,<br/> זאת המילה שעלתה,<br/> אהבה,<br/> נשימה.<br/> שמחה במה שיש,<br/> כל כך יפה, נעים.<br/> הפשטות, לקבל את זאת המציאות.<br/> לנשום, גילתי את הנשימה שלי.<br/> מחדש, דקות ספורות של נשימה,<br/> כמה יש בהם,..<br/> מרחב שאי אפשר למדוד בזמן.<br/> הרכות הזאת התמימות.<br/> מלווה שלי, מחייה אותי.<br...

<t>חולמת על לצאת,<br/> לצאת אל הפראי,<br/> אל מדרונות האדמה,<br/> אל העצים הערומים,<br/> אל הענפים העקומים,<br/> אל הסלעים האיתנים,<br/> שבתוכם אין סוף מחבואים,<br/> אל הפרחים הקטנטים, שאם טוב טוב מתבוננים,<br/> אפשר לראות אותם מציצים בין הגבעולים הירוקים,<br/> אל הרוחות המנשבות,<br/> אלה שמבטן האדמ...

<t>ואני מצליחה להכיל את האושר הזה ?<br/> את הנינוחות, החופש, הזרימה,<br/> כל האינסוף שיש בין לבין,<br/> ואיך אפשר לעשות כל כך הרבה,<br/> תוך כדי שעושים כל כך מעט.<br/> וכל דבר יש בו יצירה כל כך מופלאה,<br/> שדורשת כל כך מעט...<br/> מתמצקת בניד עפעף,<br/> <br/> שלא לדבר על כך הדברים שפשוט קימים,<br/>...

<t>והיום לראשונה מזה זמן,<br/> מהזמן ששוכן בלבי, שאינו תלוי מחוגי השעון.<br/> שניות, דקות, שעות וימים.<br/> עבר זמן,<br/> שבו אני חשה שעלי לשנות משהו במציאות חיי,<br/> לא טובה היא, לא נוחה.<br/> ואני מנסה ומנסה,<br/> עבר זמן מאז חשבתי שטוב לבני כך בבית איתי.<br/> סופג עוד ועוד את הוויתי,<br/> האם הי...

ובטני מלאה, לוחצת,
ועיני עיפות, וצוארי חורק,
חוקר רק לרגע או שניים את גבולות התנוחה.
ואני כאן נחה.

בתוך זה אוספת את עצמי, נאספת.
אילו הם חיי...?
כנאה, כך נאה.
כך נראה.

<t>רווחה וסובלנות,<br/> סבלנות ונינוחות,<br/> כניעה,<br/> לנסיבות חיי,<br/> לגבולות קיומי,<br/> לביתי, לאישי, לבני.<br/> לזמן, למרחב, לקיום.<br/> לתנועה, לשינוי.<br/> אני הופכת מנהיגה,<br/> בתוך השבט שלי, משפחה.<br/> אומנת קטנה, שלוש נפשות,<br/> שהן אחת. שהן אחד.<br/> מתאחדות , ונפרדות,<br/> מתמזגות...

<t>מתוך התהום היא עולה,<br/> מתוך האפלה מתגלה,<br/> לובשת דמות וצורה.<br/> ענוגה, יקרה,<br/> היא צועדת חרש,<br/> צליל לא נשמע,<br/> חיוך על שפתיה, מרחף,<br/> נוגע לא נוגע.<br/> קבוע, לא ידוע.<br/> תמירה, זקופה,<br/> בנינוחות גופה מונח בתוך התנועה.<br/> אצבעות ארוכות לה,<br/> נוגעות לא נעות.<br/> מפי...

<t>יושבת כאן בשקט,<br/> יום נפלא היה לי היום,<br/> כך אפתח את שירי,<br/> בהגדרה כזאת כללית, טובה.<br/> למרות שבתוך היום הזה נצורות אין סוף הברות,<br/> רגשות, תחושות, חלומות, מצאויות.<br/> ככה אני בוחרת לסיים אותו,<br/> לפני שאזחל למיטה,<br/> בין אישי האהוב, לבני היקר.<br/> ניצוצות של בהירות של אהבה,...

<t>וזה הדבר הראשון שהייה לי לכתוב על עצמי בדף הבית שלי,<br/> איזה מפלצת מפחידה אני, עם טיפת הרעל שבי...<br/> טוב, עכשיו זה יותר נהיר לי.<br/> על המקום הזה הפגיע.<br/> שרוצה לקבל ככה אהבה ללא תנאי.<br/> ככה בפראותו,<br/> כמו בני, ששואג ומעווט את פרצופו,<br/> אומר שהוא אריה גדול וזועם,<br/> וכדאי לי ל...

<r>וזה כואב, מבלבל,<br/> מתבישת בסירבולי,<br/> מניקה את בני בחדר.<br/> מאחורי הוילון המוסט.<br/> מצניעה.<br/> מישהו חושב שיודע עלי משהו.<br/> איך זה אפשרי?<br/> אני עם כל העומק שבי,<br/> לא יודעת עלי דבר,<br/> וחצי דבר?<br/> חצאי דברים אני יודעת לרוב.<br/> משתדלת תמיד להיות במרכז.<br/> לשמור על שיוו...

ואני מנסה,
בתקווה,
אמנה,
ליצור משהו
יפה,
הרמוניה,
אור שלי.
ענוגה
עדינה,
כמו זאת
הנשמה.

<t>כשישבנו בשדרה,<br/> מעבר לכביש,<br/> ואני נבחתי, ודיברתי גדולות גדולות,<br/> כולי רוטטת בזה הרטט,<br/> כולי עוצמה, עוד רגע מתפקעת מהדממה,<br/> יושבים שנינו על החומה.<br/> והוא אינו מביט בי, עיניו עם העוברים ושבים,<br/> כל רעש מושך אותו הלאה הלאה ממני.<br/> וקולי עולה ועולה, זעמי גובר,<br/> ואני א...

<t>ואני שמחה, היום.<br/> הצלחתי, ידעתי.<br/> כמעט ששוב שחכתי,<br/> כמעט שהמציאות המוזרה הזו שוב בלבלה אותי.<br/> אבל הינה נוכחתי. כי ידעתי!<br/> כי זכרתי.<br/> כי צדקתי.<br/> היום האיש שלי לכך לידיו את הכלי,<br/> והינה הוא מנגן. ללא פחד.<br/> ללא אשמה,<br/> ללא שפיטה וביקורת.<br/> הוא מושך בקשת,<br/...

ולקרוא את עצמי,
כל כך משכר,
כי זה לא משקר.
מגלה את הפנים שנובע.
את הפנים שקובע,
עוד לפני שחשבתי,
הכל הוא הלא יודע.

<t>עיפה, עיפה,<br/> חלשה.<br/> גם עצובה,<br/> על כל האין סוף שנמצא ברבבה.<br/> איך אני שוב הולכת לאיבוד בים המידע.<br/> ואין בי טיפה של ידע.<br/> פשוט החיכוך עם כל כך הרבה ישויות.<br/> כל כך הרבה הוויות.<br/> ואני הלו קוראת מחשבות..<br/> ואותה בדידות, אותו כאב,<br/> משתקף בי מעבר.<br/> האם אנו שוחים...

<t>כן, כן, חזרנו לשיגרה,<br/> אפורה אפורה, כמו התיקרה.<br/> ואיך זה קרה שנעים לי,<br/> עם זאת האפורה...?<br/> כן מין עצבות נעימה.<br/> של שיגרה.<br/> שבכלל לא שגורה.<br/> על שפתי היא מונחת,<br/> בעדנה.<br/> מוכנה כל יום לשנות צורה.<br/> אך עדיין היא דורשת,<br/> מסגרת.<br/> מחזוריות.<br/> תיכנון.<br/...

<t>רציתי לכתוב על טיפת הרעל שבי,<br/> שמוצאת אני את עצמי כועסת.<br/> על הרצון לכחת את אותה טיפה וליפות אותה.<br/> ולתת לה כל מיני שמות, מטפורות,<br/> לחסות אותה בתלבושת הדורה,<br/> לסים מצנפת על ראשה,<br/> לנעול נעלי מלכות לרגליה.<br/> <br/> אני רוצה אותה במערומיה.<br/> לא מוכנה לוותר על קיומה.<br/>...

<r>עכשיו גם אני חולה, מצוננת,<br/> אפי גדוש, עיני מעורפלות.<br/> ואני מדדמת את הדימום החודשי שלי.<br/> בתוך כל עירפולי החולשה.<br/> תהיתי על בואה,<br/> <br/> מתוך התהיה עלתה בי<br/> הבנה,<br/> מאוד מעניינת.<br/> בטיפשותה, בפשטותה,<br/> לא תאמינו למה אני חולה...<br/> בני ובעלי היו חולים<br/> במחלת הש...

<r>עכשיו בני צורח לידי,<br/> הוא רוצה את תשומת ליבי,<br/> ביקשתי שיתן לי כמה דקות.<br/> והינה הוא נתן,<br/> קורא בספר לידי,<br/> חוזר על המילים שלי,<br/> מתאים אותן לתמונות. <HR>[hr]</HR> היום הלכתי לפסיכולוג,<br/> 300 שקלים לשעה,<br/> וזה אחרי שבפילפולי לשוני קיבלתי הנחה...<br/> ואולי מבחינתי זאת ה...

<r>אהובה! אני כל כך מבינה על מה את מדברת, כן, גם מאוד מזדהה!<br/> דבר ראשון ראשון, אני אציע למרות הכל שאני רוצה להיות חברה שלך מעבר לדף האינטרנטי הזה. מה את אומרת?<br/> <br/> עכשיו נעזוב בצד את ההזדהות ונעבור לאונה השמאלית של המוח שלי, אשתף אותך בדרכים שלי לפרוק אנרגיה תוקפנית, אלימה מהגוף.<br/> אל ...

<t>עברתי עוד נקודה עם עצמי היום.<br/> למדתי עוד שיעור,<br/> על כאב,<br/> על ענווה.<br/> על מוגבלותי כאדם.<br/> על אנושיותי ופגיעותי.<br/> על רמת רגישותי.<br/> והינה אני חווה בהורות גם היום,<br/> את אותם דברים שחוויתי מאז ומעולם.<br/> ובעיקר הם משתקפים בזוגיות.<br/> ואני כאובה ומפוחדת,<br/> נוכח החול...

<r><PO><s>[po]</s>יש בי אהבה<e>[/po]</e></PO> הקנוי שלך נפלא. כי הוא בפני עצמו. וגם כביכול מכורך המציאות באתר הזה יש בסופו סימן שאלה..<br/> כן, על דבריך. כן. כן. כן.<br/> ואפילו כתבתי אתמול עוד קטע. ואחרי שמפסמתי אותו מחקתי. כי הרגשתי שהוא תוקפני מדי. ממש כדבריך רק בנוסך נוקב.<br/> על כך שאנני בובה....

<t>יקרה,<br/> אני מדברת בדימויים, במטפורות, את כבר יודעת את התשובה לשאלתך. שאלתך אותי, ושאלתך הכללית בדף הזה.<br/> אנו פה איתך, כי כל אחד עובר עם עצמו תהליכים כאילה או אחרים בחיים. ואין שום מטרה סופית שמגיעם אליה. חוץ מהמוות כמובן.<br/> בעניין האנשים הזוהרים, צודקת את גם את נולדת ככה. ואת גם יכולה ל...

<t>רננה יקרה,<br/> רוצה לענות לך,<br/> כילדה ולא כאמה.<br/> כילדה מורדת.<br/> המרידה היא חלק בלתי נפרד מהצמיחה.<br/> מגיבוש הזהות הנפרדת כאדם בעולם.<br/> שצןמח מתוך עצמו, ולא רק שלוחה של ההורה שלו.<br/> אני מאוד משתדלת כאמא, לתת רק מהמקום ששמח לתת.<br/> ולא מתוך קורח, ולא מתוך נתינה לשם קבלת דבר מה ...

<r>היי אישה יקרה,<br/> אני קוראת כאן בריפרוף, אין לי הרבה זמן לתעל למחשב, למרות שזה אכן מקום אהוב עלי.<br/> נמשכתי לדף הזה במטה קסמים. אני מרגישה חיבור מאוד חזק אילך.<br/> ואני אשה רזה ויפה, במובנים של המודל המערבי. יש לי קעקוע על הזרוע - circus girl<br/> לפני שנים בסביבות גלי 19 עשיתי אותו. ומעולם ...