מה קורה עם הדף הזה? יש תחושת חרדה...

<t>רמזורית יקרה, גם אני מבקשת לחזק את ידיך. את עומדת לפני הצעד הראשון לשער הכניסה לחיים אחרים. אני יודעת מנסיון כמה זה מפחיד ומלהיב בעת ובעונה אחת. לדעתי, העובדה שיש לך פחות נדודי שינה מעידה שבתוכך את מרגישה סוג של רגיעה - זה לא משהו רציונלי, עשית החלטה ואת שלמה איתה. אנא שלא ירפו ידיך אם יהיו נסיגו...

<r>תודה רבה. לא מדובר בארועים בסדר גודל של חתונה , בר מצווה וכד' אלא בהתכנסויות משפחתיות למשל הדלקת נרות בחנוכה שזו מסורת משפחתית אצל אחד מהבנים, ימי הולדת וכד'.<br/> בכלל אין לי כוונה <U><s>[u]</s>לדרוש ממנו או לצפות ממנו להיות איתי בחגים אם זה לא מתאים לו.<e>[/u]</e></U>אבל באותה אי אפשר לדרוש מ מ...

<t>מבקשת להעלות דילמה שצצה אצלי לאחרונה. למעלה מ-3 שנים לאחר הגירושין, בעלי לשעבר (להלן בעל"ש) לא התגבר על המשבר. יש לנו 3 בנים בוגרים, ו- 6 נכדים. היחסים שלי איתם נפלאים ואני מבינה שגם הקשר שלהם עם בעל"ש הוא חיובי בגדול (לא הכול אני יודעת). לאחר הגירושין בעל"ש סירב לכל מגע אתי לתקופה די ארוכה והחרי...

<r><U><s>[u]</s>עליו להגיע איתך לסיכומים לגבי פרידה בעתיד<e>[/u]</e></U><br/> כאשר הייתי במצב של טרום-פרידה והX התחנן לצ'אנס, דרשתי שנחתום על הסכם ממון, ואם הצ'אנס שנתתי לא יעבוד - ההסכם יכנס לתוקף מתי שמי מהצדדים רוצה, בפעולה פשוטה מאוד. את ההסכם ניסחנו בבית הדין לעניני משפחה לאחר תהליך גישור והוא ...

נחמץ הלב. ממש כאילו יד עם אגרוף מוחצת אותו. פעם אחר פעם
נוראה המחשבה על מה הרגישו הילדים נוכח התנהגות כזאת.

טוב מאוד! תיצמדי לזיכרון הזה של מי שאת לפני שמה שקורה ישכיח לך אותו. ולגבי הילדים, חששותיך ברורים לגמרי, אך חשש גדול יותר הוא שהם יגדלו לתוך אוירה כזאת ויספגו אותה כנורמלית

<r><U><s>[u]</s>גם עכשיו, בתוך מערכת היחסים שלי, חשפתי או סיגלתי לעצמי התנהגויות שאני ממש מתביישת בהן - נגיד יוצא שאני מחקה אותו, ולפעמים אני מקללת<e>[/u]</e></U><br/> אצלי גם היה ככה ממש. וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות שיצאתי ממערכת היחסים הזאת. ראיתי שאני מתחילה להיות מגעילה כמוהו ולפעמים ממש באותן...

ועדיין הנפש מבקשת להתפייס
כי הנפש כל כך, כל כך עייפה מלחיות למען מרווח הנשימה הזה עד העלבון הבא. הנפש זקוקה למרווח נשימה הזה כדי להתקיים. עצוב

היי רמזורית, מה שלומך ומה חדש אצלך?

תתעלמי מזה ותמשיכי לשתף!

רמזורית, אני מרותקת לדף הזה והתהליך שאת עברת ועוברת מאוד משמעותי! אין לי ספק שתצליחי. נראה בהחלט שאת נחושה. מאחלת לך שהדרך תתקצר לך ותצאו את וילדיך מחושך לאור! אנא המשיכי לעדכן. ואל תחששי בכלל! כולם פה איתך.

<r><U><s>[u]</s><B><s>[b]</s>מה לעזאזל אני עושה?!?! <e>[/b]</e></B> <B><s>[b]</s>אני בטוחה שזו הדרך הנכונה?!?! <e>[/b]</e></B> וכמובן *איך אסתדר בלעדיו?!"<e>[/u]</e></U>ככה בדיוק, בדיוק חשבתי גם. וזה התרוצץ לי במוח. ואחרי הפירוד - המון המון אוויר לנשימה, אוויר מלוא הריאות, וכן, הסתדרתי בלעדיו וצמחתי...

<t>התסריט הזה של "תראי כמה אני נהדר" זכה אצלי (בסתר כמובן) לכינוי "הטווס פורש את נוצותיו". הוא מיד היה מתחיל לעשות הכול והוא ידע לעשות. אבל אצלי זה לא היה מלווה בעלבונות כפי שציטטת כאן... כשהייתי (בערך) במצב שאת נמצאת בו עכשיו, עזר לי מאוד המשפט: "חתול לא יודע לנבוח". אפילו אם הוא רוצה נורא! אמרתי ל...

עזרה סלולרית...לאשה מבוגרת יש אייפון 4, רוצה לנייד לחברה אחרת (כנראה ואללה) אבל חוששת שלא כל האינפורמציה שיש לה על המכשיר תעבור: אנשי קשר, תמונות (נכדים וכד'), פתקים, הודעות וכד'. האם יש מצב שזה יכול לקרות? בואללה לא רצו להתחייב שהכול ישאר... מה מהניסיון שלכם?

חיסול תכולת דירה בגבעון החדשה ליד ירושלים: ריהוט, מיכשור, המון כלים ומכשירים, כלי נגרות, ספרי ילדים ועוד.
[email protected]
0507-226447

<t>סוזן. אני תמיד קוראת אותך בענין ובמידה רבה מאוד של הזדהות. את – היא אני כשהייתי צעירה, ועדיין היו לי הכוחות לעשות מה שאת עשית. אבל לא היו לי התובנות שאת הגעת אליהן בחוכמתך ואת הצלת את נפשך. לא פחות! ואת זה אני אומרת לך בתור מי שרק בעשור השביעי של חייה עשתה מה שאת עשית עכשיו, ממש בשארית כוחותי. מה...

תודה! אמסור בסיפור חוזר

איפה בירושלים אפשר למסור ספרים מיותרים - גם ספרי קריאה, גם עיון, גם ספרי ילדים?

<r>מעונינת לשכור דירה 3 חדרים בירושלים למשך <B><s>[b]</s>כ-5 חודשים<e>[/b]</e></B> החל מתחילת פברואר או סוף ינואר. אפשר סאבלט. מיועדת לאשה אחת ללא בני משפחה. אם קומה גבוהה, אז מעלית. אם אתם נוסעים לאיזו תקופה ומעונינים להשכיר את הדירה למישהי מבוגרת ואחראית, בלי "חגיגות" - או מכירים מישהו כזה - אשמח ...

<r>סוזן כל התשובות לשאלותיך נמצאות במה שכתבת. את נתת לו להתקרב אליך בגלל הקסם שהפעיל ובמיוחד שזה רוב הזמן כדבריך. אז אומרים לעצמך: "טוב, אבל רוב הזמן הוא מקסים" ובמיוחד בזמן הקסם קשה להאמין בפוגעניות ששוכב מתחת. עד שאין ברירה ונאלצים להאמין. יותר ויותר... ולגבי ההצפה הרגשית, לדעתי האישית לגמרי זה לא...

<r><U><s>[u]</s>לא מובן לי איך נתתי לזה לקרות, איך הזמנתי אותו לחיי בכל כך הרבה אהבה נתינה וסבלנות<e>[/u]</e></U><br/> סוזן סוזן, הרי זאת בדיוק הכפילות הזאת (יותר מדויק בלועזית: דואליות) שמתעתעת כל כך ומשבשת את כושר השיפוט והיא חזקה כל כך שהיא נשארת גם אחר כך. כי שני הצדדים, הצד הנעים והצד המכאיב, א...

קראתי פה המלצה על שתיית שייקים ירוקים. מה זה בדיוק? איך מכינים?
תודה

<r>שלום סיון,<br/> קראתי מה שכתבת על הטיפול בציפורן חודרנית עם בצל. לא הבנתי את ענין הקליפה: מניחה שלא מדובר בקליפה החומה היבשה שיורדת כמעט לבד? אלא השכבה הבאה? האם יש להסיר את ה"עור" הדק הכמעט-שקוף ועם זה לעטוף את הציפורן?<br/> אודה על תשובתך בדף זה או ל- <EMAIL email="rutshi1@walla.com">rutshi1@wa...

בריג'י , בענין "שתשיגי עלי פיגם פשוט תתלי חלק מהם הפוכים ' על הראש ' ויתייבשו לך" - למה צריך אותם מיובשים?
בינתיים קניתי במחיר זניח שתיל במשתלה וחושבת להעביר לאדמה בחצר.

תודה לך פלונית.

נראה לי שמצאתי... מניחה שכוונתך שי כשמגיעים מכיוון קניון מלחה אז ממשיכים בצומת ישר לכיוון עין יעל.. שבוע הבא נחפש!

בענין הפיגם....פלונית! תודה רבה לך. לצערי לא יודעת מה זה "הפארק החדש" ומה זה הצומת מתחת לגן הטכנולוגי. עין יעל זה באזור גן החיות התנכי?

איי מי שם תודה לך

מבקשת את עזרתכם: איפה אפשר להשיג עלי פיגם טריים/מיובשים בירושלים?
תודה מראש!

<t>תודה לכן לכולכן. הדף הזה כל כך נפלא וכל כך נחוץ! לראשי זוחלות המילים "עוצמת הרכות" שמיוחסות אולי (?) למשהו אחר אבל כל כך נכונות לנושא שנדון כאן. הדף גם מזעזע - במובן שהוא מרעיד ומזעזע את הנפש ומטלטל אותה למקומות כואבים וחסומים. כמה פעמים עלה גל של מצוקה ודמעות בעיני וחיבקתי את עצמי בכוח<br/> כשבד...

הוא אמר את כל זה בנוכחות אנשים?
כל האמירות האלה נועדו בראש ובראשונה לחזק את רוחו הנופלת, את ברכיו הרועדות, ואת נפשו המכווצת. כל הכבוד לך על החלטתך להיות קשוחה אתו!

חיוך ענק עלה על פני. איזה יופי. איך ההרגשה?

ממשיכה להתגלגל - תודה

מחפשת המלצות על צבעי מומחה שיודע להתמודד עם שאריות של נזקי רטיבות ומשאיר לי קיר חלק ויפה ואזור עבודה נקי. 0507-226447 , רות

וואו זה נראה כי אין לך בכלל חופש לעשות כרצונך, תחת מעקב כל הזמן? אולי תבקשי ממישהי אחרת (חברה?) להתקשר במקומך ולקבוע.

<t>אנסה להסביר : אני עדיין פיזית שם, אך רוחי ונפשי השתחררו ממנו ומהשפעתו הרעה עלי. זה תהליך ארוך וקשה שעברתי לגמרי לבדי. הייתי מאוד מותשת מהמאבק המתמיד מהצורך להיות כל החיים על המשמר ולא לדעת מתי תבוא הנפילה הבאה. וכבר לא יכולתי להנות מהזמנים הטובים שהיו בין לבין כי תמיד חרדתי מתי זה יגמר, ואיך. והת...

<r>בודדה. לבי נשבר לקרוא את דבריך. מה היה קורה לו יכולת להאמין בזה שהוא כבר לא ישתנה? זה הוא וזה מה שיש לו לתת! וכמו שאמר הפסיכולוג, שעליך לוותר על כל הציפיות שלך ממנו. האם את יכולה לנסות לדמיין איך זה? כמובן, זה מציף שאלות ותהיות רבות אחרות להישאר לחיות _עם אדם שמנותק ממני <PO><s>[po]</s>לגמרי בגלל...

<r>חוזרת יקרה,<br/> לבי לבי לך. אני הייתי תקועה יותר מ-30 שנה. "הייתי" למרות שפיזית אני עוד שם אך נפשית כבר לא. והתחלתי בתהליכי עזיבה. השלב הכי חשוב עבורך הוא זה שכבר מאחוריך, כי הבנת באיזה סיטואציה את נמצאת. ההתמוטטות הנפשית שלך מעידה כנראה (?) על הטראומה שחווית בעצם ההכרה שזה לא יכול להמשך. את כות...

יש! בבקשה ספרי לנו איך...

"בזאר בית ידידיה" - מה בדיוק מוכרים שם? תודה

בתור סבתא בעצמי לא רחוקה מגילך, יכולה רק לומר כי באמת המהות שלך אינה רק כספק שירותים. גם אם ככה היה לאורך השנים. כדי להעמיד דברים על דיוקם אפשר לפעמים לא להיענות לבקשות בנימוק (אמיתי!) שיש לך עיסוקים אחרים שכבר קבעת. ותמיד לזכור כי יש לך חיים משלך! וחבל על כל יום.

• שאת

הוא מרגיש זאת חומקת מידיו. האדם שעליו היתה לו שליטה! ובאמצעות השילטה הזאת הוא הגדיר בין היתר את עצמו. וזה הולך ונעלם, ברור שהכעס שלו עצום.

<r><U><s>[u]</s>יש לנו סיפור שלם סביב העזרה שהוא מגיש לי, כמה שאני צריכה להיות אסירת תודה<e>[/u]</e></U><br/> כל כך נכון. הדוגמה שלי: התאשפזתי לרגל טיפול גניקולוגי לא נעים. יצאתי כולי רועדת והוא כמובן הסיע אותי הביתה. שנים אחר כך שמעתי ממנו בתור טיעון לזכותו שהוא הסיע אותי אז הביתה. וכמובן מה שזה או...

יוסף חזק ואמץ! מחכים לך בסבלנות ...

לפעמים באמצע כל הגועל וה--- אפשר למצוא איזה מקום להודות בו על זה שהעינים נפקחו, והאמת נחשפת, ואפילו להודות על זה שהאיש שפעם האמנת(י) בו מזכיר לך כל פעם מחדש מי הוא. הוא עצמו! תודה לך שאתה מראה לי שוב ושוב ושוב (כי זה לקח לי המון זמן בגלל העוורון) מי אתה ומה אתה. תודה. וזה מעצים אותי.

יוסף! אייכה?

<r><U><s>[u]</s>מה שמרגיש בשבילי במציאות שכזו זה פשוט לשכוח הכל, להמשיך הלאה לחזור לשגרה ולקוות לטוב<e>[/u]</e></U><br/> מסכימה עם תגובת בשמת לדברים אלה, שהשמחה (לצערי) מוקדמת. במקרה שלי המתעלל שמע את דברי בתשומת לב, כמעט לא התווכח, הסכים על חלק מהדברים, התנצל עליהם, הבטיח ים של הבטחות. ולא עבר זמן ...

<r><U><s>[u]</s>סוזן סוזן, אל תדאגי.<e>[/u]</e></U><br/> מצטרפת ומאחלת הצלחה מחר! שולחת לך מחשבות חיוביות!<br/> 5,<br/> שני דברים מציקים לי בדבריך : קודם כל, השימוש במילה "כניעה" על כל נגזרותיה. להיכנע, כניעות, כל זה משדר מצב של קרב הישרדות עם מנצח ומנוצח . הצד הנכנע הוא המפסיד וכניעתו אינה מבטאת הב...

_ 5- אני חושבת שמאוד חשוב שאתה משתף פה את מה שעובר עליך, הדף הזה נותן במה לכל אדם שמגלה לפתע כי הוא תחת השפעה של קשר מתעלל
זה מאוד חשוב
תשאר איתנו_
הזווית שלך היא מאוד מיוחדת (ונדירה)

<r>הקריאה בדף הזה מטלטלת !!!!. נאלצתי להפסיק כמה פעמים כדי פשוט לנשום ולהרגע. כל כך הרבה דברים מוכרים עד לזרא קפצו לבקר אותי. חלקם באו מהעבר וחלקם קבורים בתוכי עד היום. כל כך הרבה דברים רציתי לצטט אבל לא אוכל לבחור. אני בשלב של יציאה מהשלב הרמוס (כדברי בשמת) ובאמת כבר חודשים לוקחת הכל לאט לאט ובסבלנ...

<r>אני קוראת בשקיקה מפני שנעשית כאן עבודה עצומה שלך! נראה כאילו נפלו מסכים עבים מעל עיניך ומרגע לרגע אתה יותר ויותר רואה את מה שבאמת עומד לפניך. ומתוך זה שעשית כבר עבודה רבה בעבר (על עצמך) נראה כי אתה בדרך הנכונה. הפתרון ימצא!<br/> ובהחלט מסכימה עם דבריך ש<br/> <U><s>[u]</s>אני לא יכול למלאות את עצמ...

<r><U><s>[u]</s>התחלתי לנהל יומן, לכתוב כל התנהגות<e>[/u]</e></U> <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> זה מעשה בחוכמה, כי בסיטואציות כאלה לפעמים אתה עצמך הוא האויב שלך, כי אינך מצליח להיאחז בשום מציאות . למרות שזכורים לך ארועים - קשה לפעמים לשים את האצבע בדיוק מה שהפריע... כי בינתיים התהפכו היוצרות וה...

צריך לראות מומחה! עצמות כף הרגל מאוד מורכבות.... סבלתי תקופה ארוכה מבעיות בגיד הקרסול , שנחלש עקב פלטפוס ובהדרגה חדל לתפקד. בסופו של דבר אחרי נסיונות שונים ורבים, הגעתי לניתוח. לצערי הבעיה לא לגמרי נפתרה אך מתאפשר תיפקוד ברמה מסוימת. אם תרצי לשוחח אתי אני לרשותך. רותי 0507-226447

חוזרת על מנטרה שאימצתי לי: חתול לא יכול לנבוח

<t>המפתח הוא אצלך. נסי להוריד ציפיות לתקופה מסוימת - מספיק זמן שיאפשר לך לבדוק איך את עומדת בזה. לעניות דעתי הוא לא יכול להתנות מהותית, אולי נקודתית פה ושם אבל ב"אינסטינקט" אין לו את זה. (גם לי יש אחד כזה). במקום לדאוג מה יהיה כאשר תזדקקי לתמיכה, אם זה יקרה, אולי להתאמן היטב היטב על פחות הזדקקות ויו...

<t>קודם כל זהו ביטוי של חולשה גדולה מצידו באשר ליכולת להתמודד עם "מה שלא נעים" לו. וכנראה זה הצליח לו במשך כל השנים הללו, נכון שלכל אחד זכות לנתק תקשורת, אבל (כתמיד, שאלת השאלות): באיזה מחיר? איזה מחיר את משלמת על נכונותך עד עכשיו לשאת דבר כזה? ואיזה מחיר הוא מוכן לשלם? זה שווה? בנוסף ככל שאת "כל כך...

<t>מאחלת לך מכול הלב שתצאו לדרך החדשה הזאת ותגיעו לתוצאות! ממה שתארת כאן נראה שפניה אליו לא ישירות, אלא בכתב, משיגה יותר תוצאות כי את כאילו מוציאה את עצמך באיזה אופן מהתמונה ונותנת לטקסט לדבר. ואם זה כך אז זה יש לכך משמעות... שצריך להתעמק בה. גם הקטע שתארת שגלית איזה דפוס אצלו, זה חשוב מאוד כי תוכלי...

<t>סוזן, אנחנו חיים יחד בעוד אני מחפשת פתרון בלי לשבור את הכלים (למרות שיש לי כבר הסכם). אני כבר לא צעירה ויש בי פחד מהחיים לבד לגמרי. לי לא היתה מחברת, אלא המון דפים שהייתי כותבת כל פעם שנכנסנו לתקופה מחורבנת ושמרתי אותם במסתור במשך שנים. וכל הזמן התווספו. לא מזמן חשבתי על זה שבעצם אין נפש בעולם שי...

<t>סוזן, השלב שאת מתארת נקרא אצלי (בתודעה) "הטווס פורש את נוצותיו". ויש לו נוצות מרהיבות! ואלף כישורים וקסמים שהוא מפזר סביבו שמסמאים את העין, זאת אומרת כאשר האדם שמולו הוא אכן סומא. קשה עד מאוד לא ליפול שבי לפני "הבחור המקסים". "הפיתוי ליפול בזרועותיו לנחמה והקלה הוא עצום" - כמה רבות הפעמים שנכנעתי...

<t>מסכימה עם כל מילה. הלוואי שהיו לי אנשים חכמים כמותכם בשנות המאבק שלי, בדיוק באותו הקטע של הדואליות הבלתי נסבלת, המבלבלת, המכשילה. שלעתים נפלתי בגללה ושנאתי את עצמי מחדש בכל פעם, ובזתי לעצמי, ל"חולשתי". אבל, אכן, הזמן עושה את שלו. והפרידה הרגשית, הגופנית, כבר החלה והיא בתהליך שאני מתבוננת בו כאילו...

תוהה: האם יש מצב להתנדבות חיבוק תינוקות במחלקות ליולדות? ואם כן, איפה?

יכול להיות שהכול נכון. לי נראה גם (מנסיון) שהוא עצמו מפחד מהמהלך ולהקשות עליך זה כאילו "מחזק אותו". וגם, לטרפד ולשים מכשולים זו גם דרך להימנע מהכול כאשר לא שלמים עם זה (גם זה מנסיון).

תודה על התשובות (וגם על השאלות). מצפה להמשך!

<r>אהמממ... נראה לי שנפלו מספר שיבושים... למשל<br/> <U><s>[u]</s>הוא יודע שכמות כוחותיו מוגבלת, ולכן הוא מעדיף לשמור את הכוחות שלו לאשתו וילדיו, ולצעוק בעבודה ולא בבית. וזו לדעתי התנהגות לגיטימית ונכונה. אבל יש אנשים אחרים, שבמקומו היו בוחרים לצעוק בעבודה ולא בבית.<e>[/u]</e></U><br/> אז לצעוק בעבוד...

הדיון הזה מענין מאוד. אבל, אם יורשה לי, הייתי שמחה לדוגמאות "מהחיים" לכל מיני סיטואציות שמאחוריהן עומדים הטיעונים שלכן. למשל:
סיטואציה בה אני אדע על אחרים שהם בחרו לא לעשות ככול יכולתם היא לא אפשרית בעיני, בטח לא ניתוח סיבות לכזה מהלך.
תודה!

<t>כל כך נכון. אני כדי לזכור בכוח התחלתי לנהל יומן קטן שבו תיעדתי את ההתרחשויות כמעט תוך כדי ואפילו כתבתי שם במילים: "כדי שלא לשכוח!", אינטואיטיבית. כל כך סוחף הוא הגל של ההקלה מעצם הפסקת המעשים/המילים, והרצון שלי להיסחף, להרפות, לנוח! לנוח! כי זה כל כך מתיש. להרפות ולצוף על גלים של אשליה נעימה ומחב...

<t>קוראת בנשימה עצורה עם הפסקות לנשום ולהפסיק את הרגשת החנק שעולה בגרוני. מפני שאת, רקמה, את ורסיה צעירה ונפלאה שלי כשהייתי צעירה. רשמתי "ורסיה צעירה ונפלאה" מפני שיש לך הכוחות והתובנות (ואם עדיין לא אז זה בדרך) ומשם הכול יהיה רק לטובה .<br/> היום אני מעל 60 וכל שנות נישואי – מעל 40 שנה - עברו עלי ב...