תמרוש - אשמח לרעיונות נוספים. בינתיים הוא מסרב לסרגל או כל דבר אחר. הוא מסתדר עם קריאת קומיקסים, זה כן, אבל אין כל כך הרבה קומיקס בביצפר...

אולי זו השעה, אבל לא הבנתי... תסבירי לי שוב?

<t>קיצור תולדות היום -<br/> יצאנו מוקדם מהבית. פגשנו חברה. הלכנו לבית קפה. נפרדנו מהחברה במרחק של דקה וחצי הליכה מהבית. עברה עוד רבע שעה עד שנכנסנו הביתה, בגלל חמש עצירות - אחת כדי לאכול לחם ערבי ("אמא! קוראים לזה חוביזה!" תיקן הגיבור), אחת כדי לדבר עם פרחים מצליבים, אחת כדי לאסוף חילזון ולשיר לו ("...

<t>כן, אבל.<br/> ברגע שאת שולחת את הילד לבית הספר (ולא ניכנס לשיקולי ביצפר מול חינוך ביתי, פשוט נניח שיש סיבה טובה לזה ושההחלטה נעשתה מתוך מודעות לאפשרויות האחרות), הרי שהילד אוטומטית מתחיל למדוד עצמו מול אחרים. וה"אחרים" ממלאים את החוברות המשעממות, ועונים תשובות מלאות בכיתה, וכותבים סיפורים במחברת ...

האמת, הקליפ מתאים מאד לארי ודרצ'י

<r>יאי מימה! לא היה לי ספק שתנחשי, אשת שיר השבוע <E>:-)</E><br/> <br/> הנסיכה משוכנעת שמי שמקריין את השיר מאד מנומס כי הוא כל הזמן אומר בבקשה ("תנו לי בבקשה מוזיקה של בוקר"). הגיבור, לעומת זאת, ביקש שנשנה את השם של החתולה ל"פוגי", ושניהם ישבו מרותקים למסך כשחפרתי עבורם שירי כוורת בשחור לבן מיוטיוב.<...

נשמע כמו הטפה לחינוך ביתי...

ועוד כמה:

בשיר "טנגו צפרדעים" כוורת טוענים שהקרפד לא דומה לשום דבר. עונה הגיבור - "לא נכון! הוא דומה לקרפד זומבי!"

---

אין גאווה גדולה יותר מאשר לשמוע את הילדים שרים בצוותא את "גוליית".

חופש. אין שיעורי בית, אין לחץ בבית הספר, אין צורך לעשות כלום חוץ מאשר לקרוא בבית. הילד פורח. תמיד צריך להיות בחופש.

אז תביאי מייל או איזושהי דרך ליצור איתך קשר!

<r>פנינים מהיום:<br/> <br/> אמא: הי! תראו! חתול!<br/> הנסיכה: איפה?<br/> אמא: אוי, הוא ברח.<br/> הנסיכה: הוא בטח חשב שאנחנו זומבים.<br/> <HR>[hr]</HR> אמא: רוצים לשמוע שיר?<br/> שני הילדים ביחד: כן!<br/> אמא: איזה שיר?<br/> הנסיכה: על שני האנשים שקברו אותם מתחת לרצפה!<br/> <br/> (שתי נקודות למי שיזה...

<r>תמרוש! איזה כיף שבאת <E>:)</E><br/> <br/> והנה העדכון (וגם תשובות על מה ששאלת):<br/> <br/> סיימנו את האבחון. שתי פגישות, ועוד אחת עם מחשב, ועוד אחת רק שלנו ועוד אחת של כולנו, וזהו. הגיבור קיבל תגית של "ילד חכם, מעל הממוצע, בלי הפרעה אבל עם קשיים".<br/> והקשיים האלה לא עושים לו טוב. יש קושי בעיבוד...

אין רסס בבאופן. ברוכה הבאה, שמחה שבאת

כן! זה ממש לא תקין - תעשי משהו!

משוגעת אחת. לא רק שחזרתי אלא שכמו כל מכורה - מיד פתחתי בלוג חדש! וגם - מכל הלב!

רק שתדעי שבזכות הבלוג שלך הסלטים אצלנו בבית נעשו טעימים בהרבה

או, ושכחתי לספר שהילדה מאד אוהבת את האלי פוטר.

<r>שוויץ נסיכה - הביטוי המשובש החדש - "אמא, אני מחגרת את הדובי!"<br/> וכל מיני החלפות של פ' רפה ב-ס'. "בסנים" במקום "בפנים", למשל.<br/> היום היא הסכימה לחלוק איתי את הצימוקים שלה. אחד לי, כל שאר החבילה עבורה. <HR>[hr]</HR> שוויץ גיבור -<br/> צריכים להמציא סיפור על פי תמונה (מטופשת) של ילדה אוכלת בחו...

<t>עברנו את שתי הפגישות עם הפסיכולוגית. בשישי תהיה פגישה עם המחשב, ובעוד שבועיים - תוצאות.<br/> להלן ההישגים שנרשמו -<br/> הפסקתי לפחד מהמונח של "הפרעת קשב וריכוז". זה לא אומר שהילד שלי מופרע. זה אומר שקשה לו להתרכז, ולפעמים קשה לו להקשיב. צריך לשנות את השם וזהו.<br/> התחלתי לשבת לידו בשיעורי הבית. ...

<r>אז בשביל האלה שמחכות, הנה אחת טריה מהבוקר:<br/> <br/> אמא: רוצה ללמוד עוד כמה תנוחות שלמדתי ביוגה?<br/> גיבור: כן!<br/> אמא: אז נתחיל בחימום. להרים ידיים למעלה, לשאוף, להתכופף קדימה (אתן מכירות את התרגיל...)...<br/> גיבור: ו...?<br/> אמא: מה ו...?<br/> גיבור: זה לא נחשב חימום.<br/> אמא: זה החימום...

<r>ועוד כמה עבור בשמת:<br/> <br/> הנסיכה: "אמא, אני רוצה לראות את הסרט עם פיונה כשהיא עדיין נסיכה."<br/> (שרק 1-3) <HR>[hr]</HR> אצל הנסיכה הכל הוא תינוק - אם היא מצאה אבן קטנה היא תינוקת, אם היא מצאה חוט קצר הוא תינוק וכן הלאה. השיא היה באכילת תפוחי אדמה אפויים, כאשר היו אבא, אמא, תינוק, ילד גדול, ...

<r>אז עדכון משפחה, בכל זאת:<br/> <br/> הגיבור, הגדול, כבר בן שבע והולך לכתה ב' בגאווה רבה.<br/> הנסיכה (ניק זמני עד שנמצא לה אחד קבוע) כבר בת שלוש והולכת לגן טרום-טרום חובה בגאוה לא פחותה.<br/> הבנזוג בן שלושים פלוס וכבר לא צריך ללכת לשום מסגרת.<br/> ואני... אני התחלתי התמחות פרווה, כזו שמנצלת את הת...

<t>בשמת ונוסעת - תודה על הלינקים מעוררי המחשבה. כרגע אני קוראת רק מאמרים שקשורים למבחנים שיש לי השבוע (ונכנסת לבאופן...), אבל הלינקים כאן ואני אגיע אליהם.<br/> מימה, תמיד אוהבת אותך.<br/> <br/> מחר פגישת אבחון ראשונה. התוכנית - לקחת את הגיבור מבית הספר, לנסוע לפגישה, לשבת בחוץ עם המחשב וללמוד למבחן ...

וכפייסבוקופילית ידועה - הייתי עושה לייק על כולכן!
(מקפלת את הפקאצה חזרה)

<r>הי! באתן לבקר! איזה מגניב! ואמרתן דברים כל כך חכמים ומכילים. תודה לכולכן <E>(())</E><br/> (מתלהבת)<br/> <br/> ועונה על כמה שאלות שהצטברו - הילד אמנם במערכת החינוך, אבל בבית ספר דמוקרטי, מה שאומר - כיתה קטנה יותר, קשובה יותר לצרכיו, ציפיות נמוכות בהרבה מבחינת "הישגים לימודיים", והרבה תמיכה. בגלל ז...

אני מוחה בתוקף על העלמותך מהאתר, דוקא כשחזרתי!

יש! חזרת לכתוב! וואהו!

<r>תודה לכן <E>:)</E><br/> <br/> ביום שני פגשנו את הפסיכולוגית שתעשה את האבחון. היא היתה נעימה, ממוקדת במטרה. תשאלה אותנו על הקשיים של הגיבור, על תגובה לכשלון, על הפחד מפני כשלונות חוזרים, על המצב החברתי שלו, על כל אספקט בחייו. ישבנו, וחנקתי היטב את התשובות המבודחות והציניות (הרי ידוע שלפסיכולוגים א...

<t>כאשר קנינו מדפסת חדשה הגיבור ביקש שאבנה לו משהו מהקופסא שלה, גדולה, מפתה ומבריקה. הסכמתי מיד, כמה קשה לגזור שני חלונות ודלת עבור ה"בית" הסטנדרטי?<br/> "לא, אמא," השיב הילד, "אני רוצה בונקר". הוא נעמד בתנוחה בוחנת, התבונן על הקופסא במשך דקות, ולאחר מכן ניגש לעבודה. הבית שלנו הפך לאתר בניה למשך שלו...

תודה'לה - תודה על העידוד
רסיסים, תודה על ההמלצה - הלכתי והחכמתי (וגם התאהבתי בה ובדרך שבה היא כותבת).
מימה -

את, את מותק את. זה מה שאת. רק שתדעי.
(וגם שתדעי שעמדתי לכתוב פוסט טרחני על ההבדל בין דעתי על עמדת קופות החולים לעמדתי כלפי בני אדם פרטיים וכאלה, אבל התגובה שלך עצרה אותי, ואת מותק גם).

תודה בנות
ידעתי שזה רעיון טוב לבוא לכאן!

<t>וגם - זמן לא קל עובר על כוחותינו. בחזית החיצונית אני במחלקה טובענית, למשך שלושה חודשים נוספים. בחזית הפנימית - ילדים זה המון עבודה שלא נגמרת, וכאשר צריך להתמודד עם החוץ, קשה להתמודד עם הפנים.<br/> ובזווית הכי פנימית - כאב גב בא לבקר ולא עזב. הצטרף אליו כאב ירך. יוגה לא עוזרת. לפזיותרפיה אין תורים...

<t>זה התחיל ממש בקטן. הכתב שהיה נטוי מהרגיל, והקושי בקריאה שלא נעלם, וחוסר היכולת לשבת בשקט, ואי אפשר להעביר דיון ארוך כי כל הזמן קופץ מנושא לנושא.<br/> אז לומדים - מקצרים טיעונים שיהיה קל לעקוב, ומקריאים במקום לצפות שיקרא, ומחכים שהכתב יסתדר מעצמו. אבל דברים לא מסתדרים, ולא נמוגים, והילד מתקשה ומדב...

הנה, עוד בלוג. אני פשוט לא יכולה בלי, הא?
אמא לומדת להתמודד

הגיבור משחק באקסבוקס. התינוקת יושבת לידו, מכרסמת צ'יפס ונושכת את הלשון. היא פורצת בזעקות אימה. אני רצה אליה, אבל עוד לפני שאני מספיקה להגיע הוא כבר מחבק ומנחם אותה.

כנראה שלמרות הכל עשינו משהו בסדר עם שני אלה.

פציעת עבודה חמורה - paper cut ביד שמאל. אני אוהבת את העבודה שלי

<t>"חזרתי" במובן של - "מצאתי כמה רגעים לעדכן".<br/> ולכבוד זה שני שירים:<br/> <br/> השפן ה-ק-ט-ן<br/> אשח איסגור הד-לת<br/> ה-ט-נן המסכן<br/> וקיבל מזלת<br/> לה-לה-לה אפצ'י...<br/> <br/> אניה, אניה<br/> עם ענף כשל יונה<br/> אניה אניה<br/> עם ענף בשם יונה<br/> היא מתנדנדת<br/> עולה יורדת<br/> היא מתנ...

וואו. כל כך הרבה השתנה כבר!

תינוקת - עומדת לידי ברגע זה ומסדרת פטריות ברשת לבנה. גיבור - ישן שנת ישרים אחרי שקראנו ביחד את "הילד הזה הוא אני". בנזוג - עייף ומרוט במיטה שלנו, ואני - מבטיחה לעצמי לחזור ולעדכן לעיתים קרובות יותר.

<t>חשבתי להגיע ולעדכן קצת... כל כך הרבה עבר, וכל כך הרבה השתנה, ואני לא מצליחה לתפוס את הרוח שבה התחלתי את הדף הזה.<br/> אני מתמחה עכשיו, באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, שזה ענף של רפואה שמתעסק במספרים הגדולים. מכאן נכנסים למערכת מהצד המנהלי שלה ומשנים אותה באמת, במקום רק לרוץ אחרי הזמן במיון ולנסות ל...

עשיתי סיבוב פרחים וחיבוקים, אצל מי ש(אני חושבת)זוכרת אותי.
ואם את זוכרת אותי ולא חיבקתי אותך - להגיד מיד! ואני אבוא. מבטיחה.

ברור שאת גדולה! את מהממת!
ואני נמסה מקינאה כי את עושה את מה שאני רוצה. וגם היינו בבאר שבע ולא חשבתי להרים טלפון ולהפריע לכם.

עידכנתי. עכשיו תורך

הגעתי בול בזמן, אני רואה, כי הסיפור הזה הצחיק אותי ביותר

@}
כי כל אחד צריך פרח לפעמים...

גיליתי שהיית בהריון (פייר חשדתי) שילדת (מזל טוב ) ושעברת דירה (ולא הספקנו להפגש).
אה! אני לא מאמינה שכל כך הרבה הספיק להשתנות! איפה אני הייתי?

הו! ועיקר שכחתי -
מה הסיכוי שתעשי משלוחים לצומת גהה?

(נכנסתי לדפבית שלך, ופתאום גיליתי שלא קראתי את סיפור הלידה עדיין....אהבה רבה ונשיקות)

רק שתדעי שאני חושבת עליך המון.

ואני דוקא כן ראיתי שהשתנית אבל לא הצלחתי לשים על זה את האצבע. את קורנת, יקירתי, וזו לא רק התספורת...
(מפסידה המון, אני יודעת. שולחת חיבוק וירטואלי ואנסה לתפוס אותך לאחד אמית יבבוקר הזוי כלשהו).

רק שתדעי שנסעתי לכרמיאל השבוע ועברתי לידך והצטערתי מאד שלא יכולתי לעצור, לא בהלוך ולא בחזור.
מה אתם עושים בשבת בעוד שבועיים?

<r>מאבק הנעליים הסתיים בחנות רגילה לגמרי בקניון, שם התינוקת הצביעה על זוג סנדלים מצויצים, מעוטרים בפרחים ורודים וסרטים אדומים. נעלה, ושמחה, והתרוצצה. שילמנו, יצאנו, ועתה, חודש אחרי, הנעליים כבר מרוטות ומשופשפות, כיאה לנעלי ילדים ראשונות.<br/> <br/> --<br/> <br/> נסענו למדבר לפני שבועיים. בפעם הראשונ...

<t>אז התחלתי לעבוד. בהתחלה זו נראתה כמו סביבת העבודה המושלמת - בוס מבין, מקום נעים, אנשים מסבירי פנים. ואז שינו את מבנה הארגון, והכל התהפך. יציאה מהמשרד לפני שבע בערב לא מקובלת, והלחץ עלה לרמת היסטריה משתוללת. יום חופש משמעו יום שבו עובדים מהבית, ויום מחלה אומר שצריך לקחת אקמול ולהרתם למאמץ "כי על כ...

תודה שבאת לבקר
(וירטואלית נחשב, בטח שנחשב!)

ואוסיף אפילו

ומה שלומך? ואיך חייך? והעולם?

בסוף...אני אעלה לשם תמונות. בינתיים יש תמונות מאממות של התינוקת. חפשי תחת האלבומים של "עולמות 2009" למינהם...



(חושבת מדי פעם על הדרישה של הפיונת שהגיבור יבוא לבקר אותה מיד. אני עדיין רוצה להגשים את זה...)

<r>מותק!!<br/> <br/> יאמו הוא מנשא מעולה (לא יודעת באיזה הקשר - פשוט ראיתי שאת מחפשת...). עבר אצלנו פרחח אחד, ועכשיו מגדל פרחחית שניה. מכיוון שקנינו את שלנו לפני יותר משלוש שנים - אני לא יודעת להגיד איפה מוצאים כזה, רק להגיד שאת צודקת בזה שאת מחפשת אותו <E>:-)</E><br/> <br/> ובכלל באתי לשאול מה שלומ...

קשה לי. כל הזמן. ורע, ואני עצובה, וזה משפיע על הילדים. הגיבור הולך לאבא, והתינוקת נצמדת אלי ולא מרפה. אוף.

תודה יקירותי! (()) מאמצת אתכן חזק חזק ללבי, ושומרת לימים סגריר.

<r><B><s>[b]</s>תמונות לשמירה<e>[/b]</e></B><br/> <br/> הגיבור יושב בשירותים. התינוקת מביאה לו כוכב שמפיץ אור ומשמיע צלילים. הגיבור קורא לי לכבות את האור בשירותים. אני מכבה. הגיבור מפעיל את הכוכב.<br/> בנקודה כלשהי בזמן עמדתי בדלת של השירותים, הסתכלתי אל הגיבור והתינוקת נושאים מבטם אל התקרה, עליה מו...

חודש? באמת?
אוי.

<r><B><s>[b]</s>פורים<e>[/b]</e></B><br/> <br/> "אמא! הנה עוד ילד שהתחפש לחקלאי!"<br/> מצביע על עוד ילד מחופש לשטן שמסתובב עם קלשון ביד...<br/> <HR>[hr]</HR> השנה הגיבור תכנן והוציא לפועל את התחפושת שלו, כמעט לגמרי בעצמו. הוא התחפש לטיל. תחילה יצאנו לחנות קרובה וקנינו המון קרטונים אדומים, וכובע אחד....

בסוף נצליח להפגש...

זה טוב דוקא שאת לא מעדכנת, ככה אני מרגישה פחות רע שאני לא מעדכנת את שלי...

הגיבור אומר - "יש גיל שנה, ושנתיים, ושלוש, וארבע, ואינסוף."
אמא אומרת - "חמודי, אין אנשים שחיים עד אינסוף."
הגיבור אומר - "אבל אמא, לפעמים אני לא זוכר בן כמה אני, ואז אני בן אינסוף."
וכל כך הרבה חוכמה שזורה במשפט הזה.

<t>משחקי המפלצות בדרך לגן ממשיכים. התינוקת הופקדה על "אקדח טילים" הלא הוא בובת תנין ישנה של הגיבור. היא מנופפת ב"אקדח" באושר, והגיבור צועק עליה שהיא יורה על מכוניות במקום על מפלצות.<br/> לי יש כפתור שיגור מיוחד בהגה, אבל הגיבור קוטל את עיקר המפלצות, ואף מרתיע מפני מפלצות חדשות.<br/> וחוץ מזה? עייפים...

חודש.
התינוקת הולכת. רק כמה צעדים בכל פעם, אבל הולכת!

<r>רק קפצתי לעדכן כי פורסם היום מחקר מעניין לגבי שימוש בתאי גזע עובריים בחולי MS -<br/> <URL url="http://www.thelancet.com/journals/laneur/article/PIIS1474-4422%2809%2970017-1/fulltext"><LINK_TEXT text="http://www.thelancet.com/journals/laneu ... 1/fulltext">http://www.thelancet.com/journals/laneur/...

<r>רק קפצתי לעדכן כי פורסם היום מחקר מעניין לגבי שימוש בתאי גזע עובריים בחולי MS -<br/> <URL url="http://www.thelancet.com/journals/laneur/article/PIIS1474-4422%2809%2970017-1/fulltext"><LINK_TEXT text="http://www.thelancet.com/journals/laneu ... 1/fulltext">http://www.thelancet.com/journals/laneur/...

<r><B><s>[b]</s>משחקים<e>[/b]</e></B><br/> <br/> "התקנת את מטול הטילים?"<br/> "כן אמא."<br/> "ואת צינורית הדלק המקולקלת?"<br/> "רק גע...הנה! הצלחתי!"<br/> "טוב, מיכל הלהביור מלא?"<br/> קולות פעפוע מאחור - "כן!"<br/> "והאקדח של התינוקת?"<br/> קולות רשרוש, ותנין ירוק נדחף לידה של האחות הקטנה, מאושרת ל...

<t>שלחו אותי לכנס באילת למשך יומיים. לילה ראשון לבד מאז שהתינוקת נולדה. כאשר אמרתי שאני צריכה זמן לעצמי - לא לכך התכוונתי.<br/> אני עוברת בין אנשים, מדברת, מחייכת, אבל לא חלק מהם. אני החדשה, עדיין לא הפנמתי את הכללים.<br/> בלילה אני שואבת לבקבוקים נטושים. חלב אהוב מתבזבז בבית מלון. אני מדברת עם הגיב...

<t>טסתי לאילת. מי הים קרובים עד נגיעה. חיפשתי את הבית שלנו מהאוויר, אך הוא הסתתר בינות לבנינים זהים. מהאוויר לא מפרידים בין הערים, המובחנות כל כך באופין על הקרקע. מישור החוף מתחלף בגבעות פזורות, ועליהן בתים חד קומתיים, גגות אדומים מצפים לשלג. הקרקע היקרקרקה הופכת לטרשית, עצי זית עתיקים נראים כצעצוע ...

אני חוזרת כבר שבועיים הביתה אחרי שבע בערב, מרוקנת מאנרגיות, מסוגלת לשבת על הספה ולהניק עד שמגיעה שעת השינה שלי. התינוקת נשארת ערה ויונקת - אחר כך היא משלימה את שעות השינה בגן. הגיבור מסתפק במשחקי הבוקר המשותפים.
אני אני צריכה יותר מזה. איפה האמא שהייתי?

מה ענית לו?
את האמת - שהתינוקת בוכה ולכן קל לנו יותר להעניק לה תשומת לב, ושאם הוא מרגיש שהוא צריך יותר תשומת לב ממני, הוא רק צריך לבקש. ואז התכרבלנו ביחד כמה דקות עד שנמאס לו והוא חזר למשחקים שלו

התקדמות

הגיבור אמר אתמול - "אמא, אני מרגיש שאתם מקדישים תשומת לב רק לתינוקת ולא לי, וזה עצוב לי."

והתינוקת הולכת צעד ונופלת.

<r>רשימת מכולת -<br/> <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> תינוקת צוחקת, מרימה ידיים על הראש, קוראת לאחיה בה-בה, לאבא שלה א-בא, ולחתולה נה-נה. לאמא לא צריך לקרוא - היא באה לבד <E>:-)</E></LI> <LI><s>[*]</s> הגיבור מקריא לתינוקת סיפורים, אומר לה מה לעשות, צועק עליה כשהיא לא עושה מה שהוא אומר לה, ומשחק ...

זה לא שאין מה לעדכן - זה שהזמן חולף מהר מכדי שאצליח לתפוס אותו במילים.

<r><B><s>[b]</s>יום חמישי<e>[/b]</e></B><br/> <br/> גיבור - "מי האבא של המחשב?"<br/> בנזוג - "למחשב אין אבא."<br/> גיבור - (בהבעת ניצחון) "אז בגלל זה אני מנצח אותו!"<br/> (כי לו אין אבא שיעזור לו...)<br/> <HR>[hr]</HR> הגיבור בחופש מהגן, המטפלת בחופש מהמשפחתון, והבנזוג לקח יום חופש ובילה את כל היום ...

<r><B><s>[b]</s>יום שלישי<e>[/b]</e></B><br/> <br/> הגעתי מספיק מוקדם הביתה, ואספתי את הגיבור והתינוקת מהמטפלת. התיישבתי להניק מול המחשב, הגיבור רץ לטלויזיה (וחזר אלי), ובערב הדלקנו נרות.<br/> הגיבור כבר מספיק גדול כדי להחזיק נר בעצמו, והוא מדליק את החנוכיה בזמן שהבנזוג ואני מברכים על הנרות. התינוקת...

תודה לכן!

<t>צילמו אותנו בעבודה במסגרת קורס, וגיליתי שזה לא שהמכנסיים שלי התכווצו - זו אני שהשמנתי. יש לי המון תירוצים - ילדתי לא מזמן (שנה ושלוש), ואני עסוקה מכדי לעשות ספורט, וקשה לאכול נכון כשעובדים במשרד שלא מביא ארוחות צהריים בריאות, ואין לי זמן להכין לעצמי אוכל. המון המון תירוצים, כולם פתירים, ואף אחד מ...

נשמע שהם מסתגלים, וחשוב מכך - שאת מסתגלת.

(ויאי לפיצי!)

<r>ושוויץ על התינוקת, שהיא בכלל כבר לא תינוקת, אלא כמעט ילדה:<br/> <br/> בבה - הגיבור<br/> מיני (או הברה דומה) - מים<br/> אבא - כל דבר בעולם, חוץ מאבא. לרוב משמש לדיבור ב"טלפון", שיכול להיות גם כן כל דבר בעולם, החל מסלולרי זנוח של אחד ההורים ועד לגרב שנשכחה מתחת למיטה.<br/> ממממה - אחרי תחנונים ממוש...

<r><PO><s>[po]</s>מיצי החתולה<e>[/po]</e></PO> הזכירה לי שמזמן רציתי להשוויץ בשיר של הגיבור:<br/> (לא נגענו, כמו שאומרים)<br/> <br/> בתשלי נתן הדקל פרי שחום נחמד.<br/> בחשמן ירד יורד לו על גגי רקד (<PO><s>[po]</s>בלוג בעיקר אמא<e>[/po]</e></PO> (2008-11-16T21:43:56))<br/> בתסלו נרסיק הופיע, טבת (ה' ...