אלימות מילולית

[פלוני_אלמונית*]

רמזורית
ראשית, מה שכתבתי אלה דברים באופן כללי. לא אישי לאדם מסויים. לא התייחסתי באופן אישי לבעלך. בהחלט ייתכן שבעלך הוא אדם אלים.
שנית, לפי מה שכתבת עכשיו, נראה לי שזה לא כושר הביטוי שלו, אלא הדרך האלימה שלו, להתמודד עם מה שקשה לו. אלימות זה דבר מפחיד, ולכן מובן ש מולו היכולת שלי פשוט נעלמת ואז זו המצוקה שלך. ואת צריכה להתמודד עם המצוקה שלך.

כשבני אדם נמצאים במצוקה, הם מסוגלים לעשות גם דברים קיצוניים, שלא באופיים הרגיל, ושלא היה עולה בדעתם לעשות. גם אנשים לא אלימים, עשויים לעשות מעשים אלימים, כשהם מרגישים מצוקה,

מה שניסיתי להגיד, זה שכשמבינים את זה, אפשר להתמודד עם זה. זה עוזר להתמודד עם זה. גם עם אלימות פיזית ובטח אלימות מילולית. אם הוא לא אדם אלים מטבעו, אולי אפשר לחשוב מה לעשות כדי לנטרל את המצוקה האמיתית או המדומה שלו. מצוקה היא סובייקטיבית, וגם מצוקה מדומה היא מצוקה. להתמודד לא מתוך המקום הרגשי, אלא לנטרל את הרגש המשתק, ולנסות להפעיל את ההגיון.

כמובן שאם הוא אדם אלים, החוק צריך להתערב. אבל לפני הכל, את זקוקה לייעוץ והדרכה. כי האלימות משתקת אותך. זה לא משנה שהוא לא רוצה ייעוץ זוגי, את יכולה לקבל ייעוץ, ולעשות את החלק שלך. גם אם רק את עושה את החלק שלך, ואת מחזקת את עצמך, זה ישפיע גם עליו.

כשאת משתנה, גם הסביבה שלך משתנה.

[קור_את*]

פלוני אלמונית, יש פה פספוס גדול. בעלה של רמזורית הוא אלים מאוד כבר שנים רבות מאוד. אין פה שום מקום עכשיו לשנות את עצמה וכו'. בבקשה אל תחזיר אותה אחורה.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני גם אשה נשואה עם ילדים, פעוטות עד תיכון, אני רוצה לאמר לך שליד גבר שמדבר ככה לא הייתי נשארת דקה, גם אם הוא אליהם, גם אם מוכר בשוק/בקניון מדבר לא יפה לאחת העובדות/הקונות אני לא אקנה שם יותר.
והילדים שלך יהיו בסדר גמור כל עוד תהיה להם אם אוהבת.

[טלי_ב*]

כשבני אדם נמצאים במצוקה, הם מסוגלים לעשות גם דברים קיצוניים, שלא באופיים הרגיל, ושלא היה עולה בדעתם לעשות. גם אנשים לא אלימים, עשויים לעשות מעשים אלימים, כשהם מרגישים מצוקה,

אנשים לא אלימים מסוגלים לדברים קיצוניים כשהם במצב מצוקה קיצוני. נגיד, אם תוקפים אותם במכות ברחוב.
מה ששונה באנשים אלימים הוא שהם מסוגלים ואף נוטים לדברים קיצוניים ולאלימות ממצוקות יומיומיות לגמרי.

בעלה של רמזורית הוא לא "אולי אלים", הוא אלים. האם זו תגובה למצוקה? אולי. אבל הרי בלתי אפשרי לנטרל לו כל מצוקה, אמיתית או מדומיינת, מהחיים.
יש מצוקות בחיים ותמיד יהיו.
מה שצריך שינוי הוא לא שינוי של הנסיבות שסביבו אלא שינוי של הדרך שלו להגיב לאותן נסיבות. את זה אי אפשר לעשות בשבילו.

[נו_נו*]

הבחירה להישאר בכלא של אלימות והתעללות אינה מחויבת המציאות.
הרי לא תשני אותו.
קחי את עצמך ועזבי.
שום דבר לא שווה את זה.

[אחת*]

אני רוצה לאמר לך שליד גבר שמדבר ככה לא הייתי נשארת דקה
כבר כמה פעמים כתבתי ומחקתי אבל זה פשוט זה.
לא יכולה לדמיין מצב שבו מישהו מהקרובים לי ידבר אליי כך, ודאי שלא בן זוגי. מה פתאום?!
עצם העובדה שאת מחפשת דרכים לראות את הזווית הנורמלית והמוצדקת של זה מראה כמה הפגיעה עמוקה.
עצם העובדה שאת חושבת שהוא מתנהג ככה כי הוא גילה מי את ו"כמה את גרועה" (מה??) ולא כי זו ההתנהגות שלו ועליו לקחת עליה אחריות - מראה מה עומק הפחד ומה גדול העיוות בנקודת המבט שלך.
אם הוא מאיים שיעזוב את הילדים זה רק מראה מי הוא. אין לך שליטה על הבחירות שלו, ואם יבחר לעזוב את ילדיו - זה עליו ולא עלייך.
כמו שכשהוא מקלל ואלים זה בגללו ולא בגלל משהו שעשית או כי את גרועה.

[קור_את*]

_אנשים לא אלימים מסוגלים לדברים קיצוניים כשהם במצב מצוקה קיצוני. נגיד, אם תוקפים אותם במכות ברחוב.
מה ששונה באנשים אלימים הוא שהם מסוגלים ואף נוטים לדברים קיצוניים ולאלימות ממצוקות יומיומיות לגמרי._

נכון מאוד. אנשים אלימים רואים בכל דבר מצוקה, ובבעיות יומיומיות סיבה לתוקפנות.
אנשים לא אלימים בדרך כלל אפילו לא ממש מגיבים באלימות גם לדברים קיצוניים. כמה פעמים חשבנו בדיעבד על כך שחבל שלא החזרנו תוקפנות למי שהיה תוקפני אלינו בעבודה, ברחוב, בבית הספר וכו'? הרי אפילו לקח לי שנים להגיד לרופא שכואב לי הטיפול, או לבעלת חנות חזיות שלא תיכנס לתא שלי בלי לבקש את רשותי. בוודאי שלא הייתי מקללת אותם!

[פלוני_אלמונית*]

אני לא מכיר את בעלה של רמזורית. כנראה שיש כאן נשים שמכירות אותו. אבל בפועל, זו רמזורית שחיה איתו, סובלת מהאלימות הזו, ובכל זאת כבר הרבה שנים ממשיכה לחיות איתו ועם האלימות. אז אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים?

אני כתבתי כשבני אדם נמצאים במצוקה, הם מסוגלים לעשות גם דברים קיצוניים, שלא באופיים הרגיל, ושלא היה עולה בדעתם לעשות. גם אנשים לא אלימים, עשויים לעשות מעשים אלימים, כשהם מרגישים מצוקה, ויש כאלה שבחרו לצטט ציטוט סלקטיבי שמעוות את המסר שניסיתי להעביר. המסר שלי לא היה פייסנות כלפי אלימות. אולם אם רמזורית מחליטה לא לעזוב אותו, ולא להתגרש, לנסות לראות מה היא יכולה לעשות כדי שלא תסבול כך. ושהילדים לא יסבלו.

אנשים אלימים רואים בכל דבר מצוקה, ובבעיות יומיומיות סיבה לתוקפנות.
זה בפירוש לא נכון. אין להם שום מצוקה! הם פשוט משיגים הכל. אנשים אלימים רגילים להשיג הכל באלימות ובכוחנות. אולי לא היכרת אנשים אלימים.

אנשים לא אלימים מסוגלים לדברים קיצוניים כשהם במצב מצוקה קיצוני. נגיד, אם תוקפים אותם במכות ברחוב.
וגם זה לא נכון. לא צריך להיות מצב קיצוני. אנשים לפעמים נדחפים בתור, וגם זו יכולה להיות אלימות. וגם אשת השוקולד מהמטוס נהגה באלימות, והיא לא היתה במצב מצוקה קיצוני.

ולסיום נימה אישית. אני עמדתי חסר אונים, נוכח אילוסטרציות ספרותיות וסופרלטיבים ספרותיים של הרבה מילים יפות שלא שומעים בשוק, אבל התוכן שלהם לא היה שונה מתוכנן של המילים האלימות של בעלה של רמזורית. אילו היא היתה קוראת לי זבל או אפס, היה לי אולי קל יותר להחליט לחתוך. ולא. לא השתמשתי באלימות למרות שהייתי במצוקה גדולה. רק אלימות כלפי עצמי. אכלתי את עצמי מבפנים.

[אישה_במסע*]

והיא לא היתה במצב מצוקה קיצוני.
אבל זו בדיוק הטענה שאתה לא מבין - מבחינה סובייקטיבית, אנשים אלימים הם לעיתים קרובות אנשים שאזור הנוחות שלהם צר מאוד, וכל חוסר נוחות קל נחווה אצלם כסכנה קיומית.

אפשר לראות את זה גם אצל אנשים לא אלימים - חוסר פרופורציה רגשית עצום. למשל, מישהי שמגיבה לאפשרות שהבן שלה יאחר לביתה ספר בחרדה עמוקה. אין פרופורציה בין ההשלכות השליליות של האיחור, שהן זניחות, לעוצמת הרגש שהיא חווה.

כך גם אצל לא מעט אנשים אלימים, תקלה תמימה יכולה להפוך בעיני רוחם לביטוי של שנאה יוקדת ואף איום קיומי. וכן, הם נמצאים במצוקה. אני אישית עוד לא ראיתי ולו אדם אלים אחד מאושר.

[אחת*]

_אנשים לא אלימים מסוגלים לדברים קיצוניים כשהם במצב מצוקה קיצוני. נגיד, אם תוקפים אותם במכות ברחוב.
וגם זה לא נכון. לא צריך להיות מצב קיצוני. אנשים לפעמים נדחפים בתור, וגם זו יכולה להיות אלימות. וגם אשת השוקולד מהמטוס נהגה באלימות, והיא לא היתה במצב מצוקה קיצוני._
בדיוק.
נראה שאשת השוקולד היא אדם אלים ולכן מגיבה באלימות לסיטואציה יומיומית. זו בדיוק הפואנטה

[טלי_ב*]

פלוני, ראשית - אם אתה מתייחס לדבריי, יהיה נחמד יותר שתפנה אליי בצורה ברורה ולא בדרך של "יש כאלה" וכו'.
אני לא מכירה את בעלה של רמזורית, אבל אני מאמינה לכל מילה שהיא אמרה.

לעניין המסר שעולה מדברייך - בעיניי הוא כן מסר של פייסנות כלפי אלימות. אולי לא התכוונת שזה מה שייצא, וטוב שהבהרת.
אבל, אני חושבת שהאמירה שההבדל בין סוגי מצוקות וסוגי אלימות הוא בסך הכל הבדל כמותי והכל על אותו רצף היא אמירה מאוד מבלבלת. זה הופך התרחשויות דרמטיות לשטוחות יותר, כי זה נותןתחושה שבסוף הכל די דומה והרי גם מי שנפל קורבן לאלימות היה עשוי (לכאורה) להיות אלים בנסיבות אחרות, אז הכל בעצם בסדר.
התפיסה הזו שגויה בעיניי.
לעניין הנושא של מצוקה ואלימות אין לי מה להוסיף על מה שכתבו אישה במסע ואחת, זה מסביר את הנקודה.

פלוני, אני בשלב הזה מפסיקה את החלק שלי בדיון כי לא נוח לי לנהל אותו מעל ראשה של רמזורית. בסופו של דבר כתבתי בדף הזה כי רציתי לתמוך בה.
בסוף דברייך כתבת שבעצמך חווית מערכת יחסים קשה, ואני מקווה שהיום אתה במקום טוב יותר. אולי תרצה למצוא מקום משלך לספר את הסיפור שלך ולעבד אותו?

[קור_את*]

זה בפירוש לא נכון. אין להם שום מצוקה! הם פשוט משיגים הכל. אנשים אלימים רגילים להשיג הכל באלימות ובכוחנות. אולי לא היכרת אנשים אלימים.

היתה פה אי הבנה. התכוונתי שלאנשים אלימים כל דבר נראה לא בסדר וכאילו גורם מצוקה, ולכן ראוי לתגובה אלימה.

וגם אשת השוקולד מהמטוס נהגה באלימות, והיא לא היתה במצב מצוקה קיצוני.

בדיוק מה ששקטה אמרה. אשת השוקולד היא בפירוש אישה אלימה. מישהו לא אלים לא היה מגיב בצרחות ובקללות כשהדייל אומר שאי אפשר יותר למכור שוקולד. אדם לא אלים היה מקסימום מצטברח או מביע את רוגזו באוזני חבריו לטיסה בשקט, או שבכלל לא היה מתרגש משוקולד טפשי.

[חני_בונה*]

רמזורית קראתי אותך.
את נשמעת לי חכמה וקשובה לעצמך.
בהצלחה בדרך שלך

[פלוני_אלמונית*]

אנשים אלימים הם אנשים אלימים. יש בהחלט אנשים כאלה. ויש גם אלימים מאוד. אני נגד לעשות הנחות לאנשים אלימים. שום הנחות. אני נגד פייסנות כלפי אנשים אלימים, כי זה רק מגביר את התיאבון שלהם.

מה שניסיתי להגיד, זה רק לגבי, מה רמזורית יכולה לעשות, כשהיא חיה עם אדם כזה. בתוך מציאות כזו. כולל ייעוץ שהוא אולי לא ייעוץ נישואים זוגי, אבל יכול להועיל למי שממשיכה לחיות בתוך מסגרת נישואים שכזו. ועל פניו, לא נראה שהיא שוקלת ברצינות פרידה.

אני פגשתי וגם נפגעתי מאנשים אלימים. אין לי כל כוונה לעשות להם הנחות, ולטעמי ההערות הבאות הן הנחות.
כל דבר נראה לא בסדר וכאילו גורם מצוקה
שום דבר לא נראה בסדר לבריונים שרוצים, כל מה שהם יכולים להשיג בכוחנות. הם בהחלט יודעים שהמעשים שלהם, הם הם שלא בסדר. אבל אלה מעשים שמביאים להם פירות.
לא חוסר נוחות קל נחווה אצלם כסכנה קיומית_ כי _אזור הנוחות שלהם הוא כל המרחב שהם יכולים לשים ידם עליו

אולי אתם מכירים את השכן החדש, שרק נכנס לגור בבית המשותף שלנו, ותוך זמן קצר מינה את עצמו לועד הבית, השתלט על שטחים משותפים וניכס אותם לעצמו. תפס חנייה שלא שלו. וגם מתחיל לבנות ללא רשיון. שכנים מפחדים להגיד או לעשות משהו, למרות שהוא לא היכה אף אחד, ולא השתמש באלימות פיזית. רק החשש שהוא יתעצבן כמו חלפון מהמערכון של הגשש החיוור. המשותף לו ולאשת השוקולד, זה שאין ולא היתה להם כל מצוקה.

[קור_את*]

אני נגד לעשות הנחות לאנשים אלימים. שום הנחות. אני נגד פייסנות כלפי אנשים אלימים, כי זה רק מגביר את התיאבון שלהם.

לגמרי.

[אישה_במסע*]

מה שכתבתי לא אמור להיות ולא מהווה הצדקה כלשהי לאנשים אלימים או התנהגות אלימה, אלא הסבר. והסבר שלדעתי נכון ברוב המקרים ומתאר את המציאות בצורה די מדוייקת. כמו שאמרתי, עוד לא ראיתי אדם אלים אחד מאושר.

כמו שלהבדיל, קראתי ספרים שמנסים להסביר את המנגנון שהביא לעליית הנאצים לשלטון. זה נושא מעניין ומחכים מאוד, וההבנה שלו לא מהווה בשום מקרה הצדקה או הנחה.

הנושא של המניעים של בריונים לא באמת מספיק מעניין אותי כדי להתווכח, אז אגיד רק שאני נותרת בדעתי בנושא המניעים, אבל מסכימה לחלוטין לגבי פייסנות כמגבירת תאבון, והנטייה להשתלט על כל המרחב הזמין.

[מי_אני*]

אולי תרצה למצוא מקום משלך לספר את הסיפור שלך ולעבד אותו?
גם כאן זה מצויין, פלוני. מוזמן לשתף כרצונך

[פלוני_אלמונית*]

עוד לא ראיתי אדם אלים אחד מאושר.
אני לא בטוח מהו אושר, אבל אני יודע ומכיר אנשים אלימים, שמאוד נהנים מזה שמפחדים מהם.

[פלוני_אלמונית*]

מוזמן לשתף כרצונך
עד שהשדים נכנסו לבקבוק. אוף לא רוצה להיזכר

[ורד_אדום*]

אנשים אלימים כמעט תמיד היו קורבן לאלימות, זה הנורמה שהם מכירים מהבית או מהסביבה, כך הם פותרים או מתמודדים עם בעיות ופחדים, צריך תמיד לזכור את הילד המוכה שחטף מכות מאביו או שראה את האב מכה את האם וכדו', אני לא בעד שום אלימות מכל סוג שהיא גם לא לצורך ענישה של התוקף.. סוגייה פילוסופית על אם אלימות היא פתרון או איך להעניש אדם אלים ללא אלימות, לי למערי עדיין אין תשובות....

[תמרוש_רוש]

איך להעניש אדם אלים ללא אלימות, לי למערי עדיין אין תשובות....
סוגיה מעשית לחלוטין
לא מענישים. נותנים לו כלים לשליטה עצמית ולרכישת דפוסי התנהגות אחרים.
אבל זה לא קל ודורש מוטיבציה רצינית מצד האדם.
ודבר אחד בטוח - קורבן האלימות הוא לא מי שיכול לתת את הכלים האלה... צריך צד שלישי.

[פלוני_אלמונית_הריונית*]

לדעתי זו אחת השאלות מוסר הכי מורכבות שיש ועדיין לא שמעתי תשובה אחת שנשמעה לי כדבר הכי נכון אבל תמיד עולה לי לראש הסרט של אלמודבר "כחוט השני" סרט מעולה בדיוק על השאלה הזו