אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון

[אלמונית*]

וכמה ימים אחר כך, מישהי שמכירה אותי מילדות, בגיל של הוריי, לחשה לי באוזן - את בהריון או שסתם השמנת?. והיא ממש עגולה וזולגת, דרך אגב. עוד

[אלמונית*]

בלי להקל ראש בכל מה שנכתב פה לפני- אותי תשאלו חופשי. אני לא.
|Y||Y|

[בודקת*]

אנשים פשוט לא יודעים שיש כזה דבר "חצי בהריון". ולא מבינים שהסיפור לא נגמר כשרואים עוד פס, אלא רק מתחיל, ושמבחינתי אי אפשר לשמוח עד אחרי הלידה. ייקח עוד זמן עד שאפשר יהיה לשמוח אתי. סבלנות.

מתוך הבלוג של מתחדשת שקראתי עכשיו.

ובהמשך לחברה ההיא, ששאלה לפני חודש וקצת, אחרי שהאיש שלי עשה את השטות ושאל איזו שאלה על מערכת החינוך ביישוב - "את בהריון???" בטון מאוד מודגש.
ואני, מה יכולתי לענות לה? שעשינו הזרעה לפני שבוע וחצי, אז אולי אני בהריון, אבל מכיוון שעד עכשיו ההזרעות לא הביאו תוצאות (וגם לא כל שאר הדברים (הטבעיים בינתיים) שניסינו ) אז אנחנו לא משלים את עצמנו לגבי הסיכוי? שנחכה כמה ימים ואז אני אדע, ודבר ראשון אני אגיד לה? הרגשתי כל כך חסרת אונים מולה.
מאז לא פגשתי אותה. אני לא יוזמת קשר והאמת שגם היא לא - ייתכן שבעקבות התגובה הדי בוטה שלי.
(נעצתי בה מבט זועם, ושתקתי, והאיש אמר - "ממש ממש לא!", שזה כל כך תסכל אותי, כי אם אני כן בהריון - אז זה בטח לא עושה לו טוב להכחיש אותו בצורה כל כך חד משמעית. ואני נהייתי חסרת סבלנות וזמן קצר אחר כך הלכנו).

והאמת שכן הייתי בהריון באותו רגע שהיא שאלה, רק שעוד לא ידענו, ושבוע וקצת אחר כך כבר לא הייתי בהריון שוב.

אני מתחרפנת מלחשוב על מה אנשים חושבים לעצמם כשהם שואלים את זה. שאני רק מחכה שהם ישאלו, ולא מספרת כי אני חושבת שזה יפגע בהם שאני מספרת להם בלי שהם שאלו???

[כן, אני יודעת שאנשים לא חושבים. ובכל זאת].
אז - אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון.

[פלונית*]

(מזדהה...)

[לוטם_מרווני*]

אני אוהבת לשאול חברות, שאני יודעת שהן בהריון, "את בהריון, למה לא סיפרת"? בטון מופתע מאוד במפגשי חינוך ביתי. אנחנו מחייכות זו לזו כי זו מין בדיחה כזו.
אם שואלים אישה אם היא בהריון, אז רק אחרי שהיא כבר סיפרה לכם שהיא כן:-)

[ניצת_השקד*]

עוד עצה טובה:
אף פעם אל תציעו מנוי הריון במכון הכושר למישהי שעשויה להיות רק שמנה...

(בטח קרה לי...פעמיים!!!)
@}

[כבר_אימא_לשניים*]

היום החזקתי במפגש תינוקת של חברה. אני אוהבת להחזיק תינוקות. הם נעימים, חמים, חמודים... במיוחד אם זה עוזר לאימא שלהם. (-;
אחת עם טקט מצאה לנכון להעיר לי היום - "אני רואה שאת מוכנה לעוד ילד!"
"על סמך מה?" אני שואלת
"כי אני כל הזמן רואה אותך עם תינוקות על הידיים".
לא עניתי לה. ביני לביני אמרתי שהיא פשוט עשתה תצפית (מדויקת) והכניסה פרשנות משלה. זה מילא, אבל למה לשתף אותי בפרשנויות שלה?
מה דעתכם, לשים לה בדף הבית קישור לעמוד הזה? (-;

[לוטם_מרווני*]

"אני רואה שאת מוכנה לעוד ילד!"
זו פשוט מחמאה. היא שוות תוכן ל"את נהדרת עם תינוקות".

[פלוני_אלמונית*]

זה ממש מעליב כששואלים את השאלה הזו. אני חייבת לחלוק שבשבועיים האחרונים שלושה אנשים שונים שאלו אותי אם אני בהיריון (ולפני זה- לא חושבת שזה קרה..). אני נשואה טרייה מזה שנה, אני ממש לא בהיריון, וכרגע גם לא רוצה להיות. יש לי בטן (בשאר הגוף אני רזה-בינונית) ואני לא מצליחה להוריד אותה. זה ממש פוגע בי ומכניס אותי לסרטים. אני כבר מפחדת משאלות של אנשים, ומללבוש בגדים כאלו ואחרים- רק כדי לא לשמוע את השאלה הנוראית הזו שוב!
האם למישהי יש שיטה/עצה/רעיון איך להיפטר מבטן דמוי-היריונית?

[אנונימה*]

אולי ללבוש חולצה שכתוב עליה "אני לא בהריון, סתם שמנה"...
או "אל תשאלו אשה אם היא בהריון"
אך בעיקר, לקבל את הבטן שלך באהבה רבה.

[שמנה*]

ורק אותי הירקנים מפנקים?
פעם רגע לפני שהירקן סיים לתקתק את החשבון שאלתי כמה עולה קופסאת השסק שליד הקופה, אמר לי - 20 שקל. ויתרתי ושילמתי את החשבון, שנייה אחרי דחף לי חופן שסקים לשקית ואמר "אישה בהריון חייבת לאכול כל מה שבא לה, לבריאות!"
נוומה תגידו על זה?!

בפעם אחרת נתקעתי בסידורים של יום שישי ברחוב סואן ודחוס והחלטתי כבר לעשות שם את קניות הירקות, הירקנית שלא הכירה אותי צעקה לי מסוף התור שהייתי בו "בואי בואי את בהריון נשחרר אותך!"

ממש שחרור האישה ויש לומר - הבטן!

אבל בנימה יותר רצינית - דעו לכן שלרוב הנשים הסובלות מהשמנה בטנית (ולא כתוצאה מלידה) יש תסומנת השחלה הפוליציסטית או/ו עודף הורמונים ו/או בייחוד קורטיזול.. אם יש לכן כרס ממש שווה לבדוק..

[נטע_ש*]

אצלי אחרי שהתחתנו פשוט כל מי שיכל שאל אם אני בהריון, וזה לא בגלל שום בטן, פשוט לאנשים יש רצון וציפיה. לפעמים כשהייתי יותר קרבית עניתי: אני לא רואה איך זה עניינך
זה שותל במקום (לא תמיד להיט, אבל ככה זה לפעמים)
ברמה האישית, זה בסך בכל שיקף כן את הרצון שלי להיות בהריון.
דבר נוסף שאני יודעת היום ולא ידעתי קודם, זה שגם אני שאלתי בעבר מליון שאלות מה זה חסרות טקט שקשורות בהריון ובילד הבא. סקרנות תמימה שלא מבינה כמה הנושא הזה רגיש... זה עוזר לי טיפה לסלוח לאנשים על השאלות האלה...

ורק אותי הירקנים מפנקים? D-:

[נטע_ש*]

עוד תשובה שאני נותנת: זה ביני ובין אלוהים, גם די משתיק ופחות מעליב

[סאלי_תדמור*]

_שנייה אחרי דחף לי חופן שסקים לשקית ואמר "אישה בהריון חייבת לאכול כל מה שבא לה, לבריאות!"
נוומה תגידו על זה?!_

מה אני אומרת על זה... קודם כל מקוה שלא נעלבת מדי. שנית איזה ירקן מתוק שרצה לתת לך שסק (יקר) בחינם. לב רחב יש לו. שלישית, התחושה האישית שלי - איזה כיף שאנחנו עוד לא אמריקאים מדי. אמנם אין לנו טקט, אבל יש לנו לב רחב. בתחושה שלי - זה עדיף פי כמה.

[פלוני_אלמונית*]

בלידה השניה שלי פגשתי במחלקת יולדות את הבלנית של המקווה,ילדנו באותו יום.
כשנתיים אחר כך,פוגשת אותה במקווה.היא עם בטן,אני באתי לטבול.
היא-אז מה,לא נלד ביחד הפעם?....
אני-תתפללי עלי(במבט שאני בטוחה שאחריו היא לא תשאל או תעיר אף פעם דברים כאלה....)
(מצד שני,מסכנה היא אמורה לנחש שעברתי הפלה?שאחריה חיכתה לי עוד אחת?שכל הריון אצלי הוא בסיכון ושלוקח לי מלא זמן להקלט?.... )

[עפרה_שחר*]

אני לא שמנה בכלל- אבל בימי הוסת הבטן מתנפחת לי ואני כבדה, אז בשמלות מסוימות שואלים אותי.
לפעמים אני עונה: להיפך! לפעמים: ממש ממש לא! ולפעמים: הלוואי... במבט מצועף וחולמני- הכל תלוי סיטואציה. הכי חשוב: לשעשע את עצמי ולא להשתעמם.

[דנה_ה*]

לי יש בעיה הפוכה, או אולי בעצם לא ממש הפוכה. אני שמנה מאוד וכשאני לא בהריון אז כבר כמה פעמים שאלו אותי א אני כן. עכשיו אני דווקא כן בהריון, בחודש שמיני כבר, ואתמול מישהי בעבודה שאלה אותי מה יש לי בבטן. אז אמרתי לה - בן. ואחד אחר שעמד לידה אמר - "מצחיק מאוד". כלומר - לא האמין לי שאני בהריון. אמרתי לו שאני באמת בהריון - והוא אמר לי - תפסיקי לבלבל את המוח, מספיק עם השטויות!
ובאמת לא רואים שאני בהריון מרוב שאני שמנה...

[אלמונית*]

שאלה קשורה וחצופה ביותר שגיסי שאל אותי בהריון:
"נכנסת להריון על הפעם הראשונה?"

[פלוני_אלמונית*]

בתחילת ההריון, עדיין לא רוצה לספר שום-דבר-לאף-אחד
ובכל זאת, כל מיני קרובים, רחוקים ואחרים שסתם נדחפים, שואלים. ה"גדול" כבר בן שנה וזה נראה להם כמו הזמן הנכון בדיוק לתהות אם אנחנו עובדים על זה (וזו עוד הגרסה המנומסת!) הגרסה הוולגרית יותר כוללת הפניית מבט לאזור הטבור (ובחיי, לאחרונה דווקא ירדתי במשקל והבטן עדיין שטוחה, למעשה- שטוחה מבדרך כלל) והיישרת מבט תוך שאלת- נו, אז את כבר בהריון? או - למה את לא הרה? (ממש ככה).
זה מעמיד אותי במצב סופר לא נעים. קודם כל- צאו לי מהרחם ועזבו אותי בשקט. חוץ מזה, מכיוון שאני לא רוצה לספר, אני נאלצת לענות - לא, תקיף, וזה סתם לא נעים לי מהחיים המתפתחים במהירות בתוכי. אבל מילא.

בקיצור- אף פעם, אבל באמת, אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון !

[פלוני_אלמונית*]

אף פעם אל תציעו מנוי הריון במכון הכושר
מה זה?

[דני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברתי לידה שקטה בשבוע מתקדם מאד. השתחררתי שבורה מבית החולים ויומיים אחרי הייתי חייבת איזה איוורור והלכתי עם בעלי להסתובב בקניון, שיטוט חסר תכלית שכל מטרתו להרגיש איכשהו קצת נורמליים עוד פעם. אני נראית נורא, פנים נפוחות מבכי, ובטן ריקה וכואבת שנראית כמו של חודש שלישי. בשלב הזה פגשתי מישהי שלמדה איתי פעם ולא ראיתי שנים, ובחוסר טאקט היא מתחילה לשאול אותי מה יש בבטן. אתן יכולות להניח כמה השאלה הזו ריסקה אותי. לא רציתי להביך אותה ומלמלתי משהו על זה שאני לא בהריון. והיא מתחילה לקשקש על זה שכן, גם לה יש עוד בטן של אחרי לידה, ולא נורא שאני שמנה עכשיו, ושלוקח המון זמן להוריד ועוד ועוד... עם כל הרצון הטוב לא להביך אותה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ופשוט הלכתי. אז כן, אם אתה לא בטוח שמי שמולך בהריון, אל תגיד כלום. לך תדע מה הרגישות שמאחורי זה....

[אמא_מאושרת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי רציתי לשתף גם
אני אחרי לידה
בכל הזדמנות שיש מנסים להבין אם אני בהריון שוב
כבר כשהתינוק היה בן 3 חודשים
שכחו שהבטן לא יורדת מהר

[קרן*]

מהבן הבכור שלי אני לא נעלבת! הוא שואל מידי פעם אם אני בהריון כי הוא רואה את הכרס הקטנה שרק עכשיו- שנה אחרי הלידה- מתחילה לרדת.

[יעל*]

זה מזכיר לי שהבן שלוש שלי אמר לי לפני כמה זמן: אמא, יש לך תינוק בבטן!
ואני במבוכה- לא חמוד, זה לא תינוק, פשוט יש לי בטן קצת גדולה, זה מאוכל ...

ואז החמוד הזה, בחיוך מבולבל, מוציא מתחת לחולצה שלי בובת צפרדע קטנה, ואומר לי- הנה, התינוק יצא החוצה..

[פלונית*]

וזה מזכיר לי שכבר הייתי בהריון וממש ראו בטן אבל עוד לא סיפרנו לילדים הבן שלי שאל "אמא מה יש לך בבטן? כדור?" הרים לי את החולצה ואמר "אה זה לא כדור"... והלך...
בכלל לא חשב שאולי יש שם תינוק...
boys will be boys

[פלוני_אלמונית*]

ומה עם השאלה "למה אין לכם ילדים?", אחרי כמה שנות נישואים, והתוספת של "כל כך חבל" כבר ממש דורשת סטירה. במקום זה אהבתי ליבש אנשים ולהגיד "אני לא יכולה" בטון עצבני. זה בסדר אני כן, פשוט עוד לא רציתי, והיה בי צורך להגן על הבאה בתור שאולי תהיה עם סיפור עצוב מאחוריה. אני מאמינה שהם לא העזו יותר להעיר ככה לאנשים בדרך אגב.
היום השאלה "נו, ומה עם אח???".

[פלונית*]

פשוט לאהוב את מה שיש...

[בלוטית*]

ומה לגבי הנטייה האגוצנטרית של אנשים להתעסק בזה שהם ידעו עוד לפני שסיפרתי?
יש מין ספורט לאומי כזה - הרבה פעמים כשאני מספרת, בעיקר לאנשים קרובים, הם מתחילים לפרט את כל הסיבות שבגללם הם כבר ידעו שאני בהריון. הלו? אולי תתעסקו בבשורה המשמחת ולא בעצמכם וביכולות התבוננות שלכם? אתם לא הנושא כרגע!
חוץ מזה שאם ניסיתי שלושה חודשים לשמור משהו לעצמי, תהיו חברים טובים ותשמרו על פרטיותי ותחסכו ממני את הידיעה שבזמן שהסתרתי בעצם כולם ראו.