בעלי חיים ותינוקות

[ההולכת_בדרכים*]

לדעתי תחזירי אותה.מה כבר יכול לקרות?
את אוהבת אותה והיא אותך,ואני בטוחה שלילדה יהיה כיף לגדול עם הכלבה בבית.
יתרגלו אחת לשניה @}
<חוץ מזה במקרה הכי גרוע,עדיין יש לה בית חלופי אם יהיה בכך צורך>

[ירוק_ה*]

דנה,
אני הייתי מנסה לפחות. מתקופת ניסיון כזו יש יותר מה להרוויח מאשר להפסיד. אם זה לא יסתדר מבחינתכם, סביר להניח שגם לכלבה לא יהיה כל כך טוב אצלכם והיא לא תתנגד לחזור לבית השני שלה. אצלנו הכלב הרגיש שלנו היה מממש אומלל אם היינו כועסים עליו ונוזפים בו כל היום (נגיד אם היה מפריע לתינוקת), הוא ממש נהיה מדוכא מזה (ולכן אנחנו גם לא מצליחים לכעוס עליו יותר מכמה דקות).
לשמש, ראיתי רק עכשיו את תגובתך משום מה, אין לנו שום מחשבה לכיוון של להוציא את הכלב לקראת הלידה (טוב רק לשעות הלידה עצמה אם תהיה בבית, כי עם כל הכבוד, ויש כבוד- הוא לא ממש סטרילי...) אני פשוט מכירה את מגרעותיו בנוסף למעלותיו הרבות (כי הוא באמת יצירת מופת הכלב הזה, נשמה יקרה) והוא פשוט נובח! ויש לו טון כל כך גבוה, מהסוג שמאיים בצורה משכנעת על עור התוף, במיוחד בתגובה ליצורים שקטנים ממנו (לפחות אין הרבה כאלה), וגם כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. הוא דורש המממון תשומת לב ופינוקים, ובצורה תקיפה למדי (דחיפות של ערסים ונביחות רמות) ואני מראש כועסת עליו שהוא הולך לנבוח ולהעיר את התינוקת ( שעדיין בבטני בת 22 השבועות יש לציין). וברור לי שהוא כזה כי פשוט פינקנו אותו להחריד, הוא יציר כפות ידינו. אבל עכשיו אני רוצה לשנות, להציב יותר גבולות לפני שיש תינוקת בתמונה כדי שלא יקשר את השינוי ביחס אליו אליה, אבל זה לא כל כך הולך, כי פשוט קשה לעמוד בפניו, וגם כי אי אפשר להסביר לו כמו לילד, איך מסבירים לכלב תפסיק לנבוח, כי זה לא נעים לי בכלל? כמה שמנסים להפסיק אותו הוא לא שם עלינו קצוץ. והוא בכל זאת כלב, וכלבים נובחים. רעיון למישהו? משתיק קול שנצמד לצוואר? זרם חשמלי שמופעל ע"י נביחה, או משהו ידידותי בסגנון?

[נסיכת_השום*]

שמעתי שמועה שלגדל תינוקות עם בעלי חיים, זה טוב למערכת החיסונית של התינוקות.
משהו מכיר את זה? זה נכון?

מעבר לזה לנו אין בעלי חיים בבית, ולי זה מאוד מאוד קשה, כי אני רגילה שיש לפחות כלב אחד וכמה חתולות, אבל אנחנו גרים בדירה שבקושי מספיקה לשלושתינו (הקטן בן כמעט ארבעה חדשים), ולי מאוד חשוב לקחת כלב כשהוא גור, כדי שיגדל אתנו, ומפחיד אותי שאני לא אצליח לטפל גם בתינוק גור וגם בכלב גור בו זמנית. מצד שני זאת הכנה טובה לילד השני... מהו בכלל הגיל האידאלי של התינוק בשביל לקחת כלב?...

ורוצה לספר גם מנסיוני, או נסיון ההורים שלי, שכשאני נולדתי היה להם כלב שעד היום הם לא מפסיקים לדבר עליו ולהתגעגע. אחרי שנולדתי, וההורים הלא נאורים שלי באותו הזמן שמו אותי בחדר משלי, הוא פשוט התביית ליד המיטה שלי ונבח על כל מי שניסה להתקרב... לפחות משהו הצליח לקרוא את הרצף הטבעי שלו... לאחר כמה זמן שהם לא הצליחו לפרשן את הנביחות שלו - קחו את התינוקת אתכם על הידיים! קחו אותה לחדר שלכם לשון אתכם במיטה!(הבנה שלי בדיעבד) הם מסרו אותו לאבא של אמא שלי, ושם הוא נפטר מזקנה. ואני זוכרת איך כל פעם שבאנו לבקר שם, מה שלא קרה הרבה בכלל, הוא היה נראה כל כך עצוב, והסתכל עלי בקנאה, ותמיד רציתי שניקח אותו אתנו הביתה, אבל זה אף פעם לא קרה.

[שונמי_ת*]

וואו, הסיפור העביר בי צמרמורת. אנחנו אימצנו כלב גדול מאוד ובוגר שבוע לפני הלידה. ויש לנו חתולה מדהימה שנסיכת השום מצאה איתי בגלגול הקודם (לפני 5 שנים כמעט). אולי זה היה הטיימינג (ההורמונים הציפו.. ) אבל לא חששנו כלל, ולמרות מראו הקשוח (שחור וגדול, מוצק ובעל לסת אימתנית..) האינטואיציה הוכיחה את עצמה ושלג שלנו הוא רך לבב, מוכיר תודה, והטרולית הקטנה שלנו קרועה עליו. גם על החתולה. אבל זה לא עוזר לה. כל ניסיון התקרבות מסתיים בזה שהחתולה בורחת. בתחושה שלנו החיים עם בעלי החיים נכונים לרצף של כולנו. המלצה שלי- לכו על זה!
<טוב, נו, לי קל לדבר אני לא חיה בדירה ולא צריכה לקחת אף גור לטיול קקי, אז אולי כלב קטן-קטן? אולי דלמטי גמדי?>

[ההולכת_בדרכים*]

לנסיכת השום-נראה לי שבאמת קשה לגדל גור כשיש תינוק בבית.
זה תלוי גם באופי של הגור אבל זה דבר שקשה לצפות מראש.
אנחנו הבאנו גורה הביתה לפני שנה ולא תארנו לעצמנו כמה השקעה זאת.
למה שלא תקחי כלב בן שנתיים נניח?יש המון כאלה מתוקים ומחונכים שמחפשים בית ואפשר להציל אותם ממוות באגודות השונות...כך כולכם תרוויחו.
כתבת פה בפירוש שאת רוצה גור,אבל אולי שווה לחשוב על זה שוב...
שיהיה בהצלחה בכל אופן @}

[אנטוניה*]

לגבי אלרגיות ובהלות מכלבים: אני גדלתי בבית שבו היה "אח גדול" כלב, שהתייחס אלי מאד בסובלנות. גם אחריו היו לנו תמיד כלבים. כשהייתי ילדה סבלתי מלרנגיטיס- מין שיעולים נובחניים ויבשים, ורק שנים אחרי כן קראתי ששיעול כזה הוא תגובה אלרגית לשערות של כלב. לא שזו סיבה לא להחזיק כלב בבית, ובודאי לא הייתי מוותרת על חוויות הגדילה עם ה' המיוחד והחכם.

לגבי בהלות: למרות ואולי בגלל שזכיתי לגדול עם כלבים, אני מתייחסת לכלב זר בכבוד ובחשדנות עד שנוצרים יחסי ידידות בינינו.
הסתבר לי שאני ידועה בקרב חבריו של בעלי כאחת שלא אוהבת כלבים. למה? כי את הכלבות שלהם אני פוגשת בדרך כלל כשהן מזנקות לכיוון הירכיים שלי , כשבעל הכלבה נמצא בסביבה ולא עושה דבר כדי להגביל את בת ביתו. הכלבות חופשיות ונוכחות בכל פעם שאנחנו מתראים, יש גם חברים שלוקחים איתם את הכלבה לכל ביקור אצלנו (בלי לשאול אם זה מתאים לנו ולמרות השם שיצא לי...) כך שכל פגישה איתם כרוכה בכך שהכלבה קופצת עלי (מדובר בכלבה גדולה וכבדה למדי שיכולה בהחלט להפיל אותי בלי כוונה) אוכלת מהצלחות על השולחן , רצה בתוך הבית ומפילה חפצים. מדובר בכלבה חמודה ואנרגטית, אבל וכשאני אומרת "לא לקפוץ עלי!" או "ט' , זוזי " בטון תקיף, זה מתפרש בטעות כאי אהבה לכלבים. כך שכל פגישה עםם הכלבה החמודה הזו אני מבלה בנסיונות להתחמק ולהתרחק ממנה, כי בהעדר יד מנחה וחינוך כלשהו של הבעלים -עבורי היא פשוט מפגע, ומפגע שמגיע איתם לכל מקום ואתר.

[צוויליך*]

יש דרך פשוטה לאלף כלב שלא יזנק (מתוך שמחה כמובן) על אנשים - כשהוא קופץ עליך, מרימים הברך יחד עם לא! ברור וחד. הכלב לא יכול להתקרב ככה. אחרי שנרגע קוראים לו ומשבחים ומלטפים. אצל טומי זנט"ל (זכר נשמה טובה לברכה) זה עבד.
אפשר לשאול את אוהב מדבר - נדמה לי שהוא כבר כתב פה באתר מנסיונו העתיר.

אתמול הבוציקית שלנו, חמישה חודשים וחמישה ימים, זחלה לראשונה אל החתולה הצהובה ותפסה לה בזנב.
המבטים. המבטים!
הבוציקית: וואו! רך, שעיר וזז לבד! מוש-לם!! אני רואה עתיד מלא אפשרויות!
הצהובה: פאק. נגמרו חיי השלווה. איפה המדפים הגבוהים?

אחרי שעה הבוציקית החליטה שהגיע הזמן לתפוס בספה ולעמוד בפעם הראשונה, אבל זה כבר סיפור אחר.

אותי מעניין איך יגיב אליה א', חתול מבוגר יותר ופחות סבלני מהצהובה, שעוד שבועיים נעבור לגור איתו ביחד.
ניראה.

[ההולכת_בדרכים*]

אשמח לקבל עצות והמלצות איך ליצור את המפגש הצפוי בין התינוק לכלבה שלי בצורה הטובה ביותר.
האם כדאי להשאיר אותה בבית כשאני בלידה <אני אסע לצימר של אילנה>,או לארגן לה "נופש" אצל מישהו אחר?האם יש חשיבות לכך שהיא תהיה בבית כשנגיע עם התינוק?
איך לגרום לה לקבל אותו בשמחה וללא קנאה?
האם יש לנקוט אמצעי זהירות למיניהם? <הכלבה קופצנית ואנרגטית ביותר>
כל מידע בנושא יתקבל בברכה @}

[תמר_מתחילה*]

מאד חשוב לא להוציא את הכלבה מהבית, זו הטריטוריה שלה. היא יכולה להעניש אותכם אחר כך. פשוט תדאגי לה לבייביסיטר לזמן הלידה. כשאתם חוזרים הביתה תיכנסי את ראשונה ללא התינוק ותלטפי אותה. אחר כך תעשי היכרות ביניהם, תתני לה להריח ולהתעניין. אף פעם אל תצעקי עליה אם היא מתקרבת לתינוק, ואם את רוצה להרחיק אותה ממנו, פשוט תקראי לה לכיוון אחר.
אני מניחה שהיא לא תקבל אותו בשמחה, אבל אם היא תקבל מספיק תשומת לב, אין סיבה שהיא תקנא. הכלבות שלי לא מראות סימני קינאה, אבל לעומת זאת, הן הפסיקו להקשיב לי לחלוטין...
בקשר לבטיחות- הכלבות שלי למשל, לא מבחינות בכלל בין רצפה פנויה לחפצים שמונחים עליה. כשהן רצות לאנשהו, הן יבחרו בקו הקצר ביותר, וידרכו בדרך על ספרים, כריות, צלחות וכל דבר אחר שנשאר שם. לכן, את המזרון שעליו הקטנה ישנה בצהריים שמתי בפינה של החדר שאין להן שום אינטרס לעבור דרכה, וככה הן לא דרכו עליה עדיין...
לידה טובה

[ההולכת_בדרכים*]

תודה @}
רציתי לשאול איך לנהוג אם היא תנסה לקפוץ עלי למשל כשהתינוק בידיים שלי.
כיום היא מדי פעם קופצת עלי כשאני נכנסת הביתה ואני צועקת עליה "לא" ומורידה אותה בכוח.
איך אני יכולה למנוע את זה בשקט <בלי צעקות>? הרי בסה"כ זו עלולה להיות סיטואציה די מבהילה...
אני לא ממש סומכת עליה שהיא תהיה זהירה לידו.ולאו דווקא מקנאה אלא אולי מהתלהבות ורצון לשחק.
<היא בת שנה וחצי ומתנהגת לפעמים כמו גורה>

[תמר_מתחילה*]

שנה וחצי זה עדיין גור! רוב הכלבים מתחילים להרגע בסביבות גיל שנתיים.
בקשר לצעקות: את יכולה להחליף אותן ב"לאאאא" שקט ומאיים. ביננו, אני לא יודעת מה יותר מפחיד לתינוק לשמוע. כשאני מטיילת עם הכלבות ועם הקטנה , יש סיטואציות שמחייבות אותי לצעוק עליהן (למשל כשהן רחוקות). שמתי לב שלא תמיד היא נבהלת, היא רגילה לצעקות האלו עוד מהבטן , אבל לפעמים אני מרגישה אותה קופצת במנשא... מיד אני נבהלת גם ומסבירה לה שאני לא צועקת עליה...
בקשר לרצון לשחק- אני די בטוחה שלכלבה לא יהיה שום רצון לשחק עם התינוק. מה הוא כבר יכול לתרום למשחק כזה? היא תרחרח, תלקק ותשתעמם די מהר. מה שכן, היא יכולה לקפוץ בהתלהבות ממשהו אחר ואז לפגוע בו. האם היא מחונכת לא לעלות על ספות ומיטות? אפשר להכין פינה בשביל התינוק בבית ולהרגיל אותה כבר מעכשיו שאסור לה לעלות עליה.

[ההולכת_בדרכים*]

לגבי הצעקות-גם אני חשבתי ככה,שזה בטח לא נעים לתינוק אני פשוט די נלחצת מהקפיצות האלה
ולא נוהגת בקור רוח.עוד לא התרגלתי לזה אני כל פעם נבהלת מחדש
בקשר למשחק-דווקא ראיתי שהיא מתלהבת מילדים קטנים ורוצה נורא ללקק אותם ולהדבק אליהם
הייתי רוצה שהיא תשחק איתו,אבל בעדינות...
אצלכם לכלבות אין עניין במשחק עם התינוקות?
כיום היא מחונכת לא לעלות על רהיטים,אבל נראה לי שעם שטיח או משהו בגובה הרצפה הגבול פחות ברור,לא?
אולי אני יכולה לחנך אותה באופן כללי,אבל האם אוכל להשאיר אותה כמה דקות עם הילד בחדר ולדעת
שיהיה בסדר? <סליחה שאני נשמעת היסטרית,אבל באמת רוצה לשמוע מנסיון של אחרים >

[תמר_מתחילה*]

אבל באמת רוצה לשמוע מנסיון של אחרים
בשמחה...
אם תשימו איזה מזרון על הרצפה, עם איזו כרית או שתיים, וכמה צעצועים, נראה לי שיהיה די ברור לה שזה לא השטיח. צריך גם להבהיר לה שזה שטח מחוץ לתחום. בכל מקרה, יקח בטח איזה חודש עד שהתינוק ישאר שם לבד, אז היא תתרגל.
אני חושבת שלשחק עם התינוק היא לא תרצה. לפחות לא עד גיל חצי שנה, פלוס מינוס, שאז הוא יתחיל להיות יותר נייד ותקשורתי. היא תתעניין, תרצה להריח וללקק, אבל נראה לי שזהו. יש הבדל גדול בין תינוקות לילדים קטנים שהכלב כבר רואה אותם כבן אדם.

אצלכם לכלבות אין עניין במשחק עם התינוקות? הן יכולות לבוא ולנסות ללקק אותה בידיים או בפרצוף, ולפעמים הן מביאות לה צעצועים באיזו צפיה (מופרכת) שהיא תזרוק והן יחזירו, אבל זהו.

_אולי אני יכולה לחנך אותה באופן כללי,אבל האם אוכל להשאיר אותה כמה דקות עם הילד בחדר ולדעת
שיהיה בסדר?_ את זה תוכלי לדעת רק מהנסיון. בהתחלה אל תעזבי את החדר, רק תשבי קצת יותר רחוק, ותראי איך היא מתנהגת. לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא, כמו שאמרתי קודם, למקם את המשטח של התינוק באיזו פינה מוגנת. לא בדרך לדלת, או באמצע החדר.

[דנה*]

מאד חשוב לא להוציא את הכלבה מהבית, זו הטריטוריה שלה. היא יכולה להעניש אותכם אחר כך
תמר, איך להעניש, לדעתך?
אנחנו (כפי שכתבתי בהודעה שלי מה- 16/7) נאלצנו להוציא את הכלבה. אני ממש בדילמה מה לעשות עכשיו.
בינתיים אני מתאמנת בלנקות כמעט כל יום את הרצפה לקראת השערות..
מאד אשמח לשמוע עוד דעות של בעלות כלבים, בעיקר אם אין כאן סיכון מסוים לדעתכן?
או - אם מישהי מכירה מומחה בנושא שניתן להתייעץ איתו?

[תמר_מתחילה*]

תמר, איך להעניש, לדעתך?
בדרכים יצירתיות רבות ומגוונות... לאכול חפצים שלכם- נעליים, סלולרים, משקפיים, לכרסם רהיטים, לעשות צרכים בבית- ולפעמים לא להסתפק ברצפה ולחרבן על המיטה... באופן כללי להראות רגרסיה בהתנהגות. והכי קריטי במקרה הזה, לפתח אנטי לתינוק.
את כותבת שהיחס של הכלבה לילדה היא אדישות וחיבה קרירה- זה לדעתי היחס הכי טבעי. כמו שאמרתי, לכלבים אין ממש אינטרס בתינוקות, כי הם לא יכולים לקבל מהם כלום בגיל צעיר כל כך.חוץ מזה יש איזה יחס של מעין "מבוכה" שראיתי אצל כלבים כלפי יצורים קטנים, מהסוג שאפשר לראות לפעמים אצל גברים כלפי תינוקות...
אני חושבת שאין יותר טוב לילד מאשר לגדול עם בעלי חיים, ובקשר למערכת החיסונית- אני שמעתי שזה הופך ילדים לפחות רגישים לאלרגיות, אבל אין לי ידע מעבר לזה. מה שברור, מתוך ההגיון בלבד, הוא שבית שיש בו בעלי חיים הוא הרבה פחות סטרילי- וזה יכול לחסן את מערכת העיכול לכל הפחות.

[ההולכת_בדרכים*]

תודה לך תמר מתחילה @}

[דנה*]

וגם ממני, תמר מתחילה @}

[תמר_מתחילה*]

ברצון תספרו לי אם לאסי שבה הביתה...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אם כבר הדף הזה התעורר - איזה בעל חיים אפשר לגדל בדירה עירונית, שיהיה ידידותי לתינוק? כלב לא בא בחשבון (לא מוכנה להתחייב) וחתול בעייתי לגביי מסיבה אחרת.
חייבת לציין שביקרתי אצל חברה שיש לה חתולה וגם 2 ציפורים, ויש אווירת חיים שונה לגמרי בבית. מודה.

[ארני_ש*]

בתור חובבת בעלי חיים אני חושבת שלרוב בעלי החיים לא ממש כיף בדירה עירונית , אולי חתול שיכול לצאת ולבוא כרצונו .
כל שאר בעלי החיים בכלובים פשוט יסבלו , ולא יתנו אוירה טובה .

[אוהב_מדבר*]

ההולכת בדרכים אם את יכולה לנסח את השאלה ואשמח לענות.

[גליה*]

יש לי שני חתולים בבית ותינוקי אחד בן ארבעה חודשים. הוא ישן איתנו בחדר כי אני מפחדת להעביר אותו לחדר שלו כשהחתולים מסתובבים חופשי בבית ולסגור את דלת חדר השינה שלו לא נראה לי צריך לבוא בחשבון.
מה אפשר לעשות כדי לישון בשקט ולא לפחד שהם יתיישבו עליו בלילה?

[זית*]

יש לי בעיה דחופה, התינוקת שלי בת שנה וחודש עברה התקף אסטמה קשה מאוד שבמהלכו היא היתה מאושפזת 4 ימים בבית חולים. בנוסף לקטנה, יש בבית גם חתולה עם הרבה פרווה שבהמלצת הרופאים יש להוציא אותה מהבית - מאחר והיא גורמת לקטנה להתקפים. אני לא מוכנה לשמוע על זה, אבל... אני ממש דואגת לקטנה, היא עכשיו נמצאת בטיפול מונע של כמויות אדירות של סטרואידים ואני לא יודעת מה לעשות. אם יש למישהו עצה מה לעשות, אני ממש מתעקשת להשאיר את החתולה בבית.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אולי יעזור לך לשקול סבל מול סבל?

[פלונית_מטעמי_זיהוי*]

זית, דילמה קשה.
כדאי לדעת שיש שיטות ל רפואה הוליטית שמתמודדות עם אלרגיות בהצלחה לא מבוטלת. אולי ידבר אלייך לנסות למצוא מטפל שינסה לעזור לך בדרך הזו. להשאיר כמו שזה אי אפשר לדעתי.

גליה:
מה אפשר לעשות כדי לישון בשקט ולא לפחד שהם יתיישבו עליו בלילה?
להשאיר אותו איתכם בחדר. תינוק בגיל הזה צריך את ההורים לדעתי. אצלי, הלילה זו פעם ראשונה שהיא ישנה לילה שלם במזרון נפרד, לידי, עד עכשיו (חמישה וחצי חודשים) תמיד ישנה בלילה במיטה שלי, אבל אני כבר פוחדת שתיפול כי היא זוחלת והכריות מסביב כבר לא מבטיחות לי כלום. לפנות בוקר, הסתמן אצלה צורך מאד ברור שאני אהיה בסביבה וצמודה אליה ולא רצתה לתת לי לחזור למיטתי. סידרתי ככה, שאוכל לשכב איתה במזרון שלה, אז פשוט נשארתי. למה לבודד את הילד? אני יודעת שזה לא קשור לדף, אבל לא יכולתי להתאפק.

[מיה*]

שאלה : האם מישהו יודע אם חתולים גורמים/ מעודדים אסטמה/מחלות אחרות או פשוט מחמירים אותן?
יש לנו חתולה בבית, הבית קרקע אבל קטן, החתולה יוצאת ובאה כרצונה, לפעמים מביאה "מתנות" וכו. לפני שלושה שבועות נולדה נגה, וסבתא שלה היסטרית מזה שיש חתולה וכמובן שערות. סגרנו בפני החתולה את חדר השינה אבל הסלון בשלו.
מה אומרים ה "רופאים"? מה אומרים לסבתא? האם באמת השערות והחתולה גורמים למחלות כגון אסטמה או שאלו היו קורים בכל מקרה והחתולה ושערותיה פשוט מחמירות את המצב?
דרך אגב, הייתה לנו לברדורית (7) שמתה ממחלה בזמן שהייתי בהריון. משיחות עם חברים שמענו על עוד לפחות 5, 6 כלבות של אחרים שמתו בזמן שהזוג היה בהריון.
יד המקרה או דפוס התנהגות? נשמח לקבל מידע בנושא, תודה.

[תום*]

עד כמה שאני יודעת, באופן סטטיסטי דווקא לילדים שגדלים עם בעלי חיים יש פחות סיכויים לאסטמה.

[''צפונית''*]

הכלבה שלנו מאוד חמודה וחברותית ומאז שהגור שלי נולד (ואפילו לקראת סוף ההריון) היא לא משה ממנו, שומרת עליו כל הזמן, ואם אני משאירה את העגלה או הסלקל בחוץ (בלי הגור בתוכו), אז היא שומרת שאף כלב אחר לא יתקרב (או ישתין) לשם.
גם הגור (4חודשים) מאוד מרוצה כשאני מפגישה ביניהם, ה"בעיה" היא, שכשהיא רק רואה את הפרצוף שלו היא ישר רוצה ללקק אותו על הפה, לפעמים אני נותנת לה (אם הוא לפני אמבטיה) אבל חוששת מה אם תעביר לו מחלה כלשהיא? (בעיקר כשהוא עדין לא מחוסן), אם ממליצים להורים להרתיח את המים לילדים מתחת לגיל שנה אז מה יגידו על לשתות רוק של כלבים? (-:
האם נראה לכם שכדאי לי למנוע ממנה את זה?
ועוד דבר, יש להורים שלי חתול מאוד נודניק שכל הזמן רוצה שילטפו אותו, עד כדי כך שלא אכפת לו אם הגור מושך לו בפרווה בהתלהבות.... ידוע לכם אם יש מחלות שיכולות לעבור מקרבה כזו לתינוק? (כי אני זוכרת שבהריון קראתי שמומלץ לנשים הרות שלא להתקרב לחתולים ככה)

[חגית_פ*]

עם הכלב אני לא רואה בעיה אבל זה רק אני והליברליות שלי (על אלה זחלו וטיפסו מגיל אפס מה שאת לא רוצה ). הייתי מתייעצת עם וטרינר (ולואו דווקא רופא ילדים).

עם החתול החשש בעיני הוא שריטה רצינית שהוא עלול לשרוט ברגע שיימאס לו וכן ליקוק ובליעה של הפרווה ע"י גור האדם. אני אישית הייתי מפרידה ביניהם או משגיחה מאוד (פיזית להיות ביניהם או שהתינוק עלייך).

[תמר_מתחילה*]

בקשר לליקוקים של הכלבה- למיטב ידיעתי (הלא מקצועית) הבעיה היחידה היא עם תולעים, שעוברות ברוק. אם הכלבה מטופלת נגד תולעים זה צריך להיות בסדר. לחיסונים אין שום משמעות , כי לא מדובר על מחלות שעוברות מבע"ח. אני לוקקתי וחלקתי צעצועים עם כלבים כל ילדותי ולא חליתי בשום דבר אקזוטי במיוחד מעולם.
גם את הקטנה (8 חודשים) הכלבות מלקקות כל היום, אני רק משתדלת שזה לא יהיה בפה, אבל חייבת להודות שזה לא תמיד מצליח לי.
בקשר לחתול אני מסכימה עם חגית פ.

[תזמורת_הים*]

שבהריון קראתי שמומלץ לנשים הרות שלא להתקרב לחתולים ככה
לא, לא, לא.
הריוניות צריכות להזהר אך ורק מחיידק הטוקסופלזמה שעשוי להמצא בצואת חתולים (וגם בביצים ובשר לא מבושלים ובאדמה).
הריונית שאין לה נוגדנים לטוקסופלזמה צריכה להמנע מלנקות את ארגז הגללים של החתול כל עוד היא בהריון אבל אין שום מניעה להתמזמז עם החתול עצמו כמה שבא לה. תשאלו רופא שמתמחה בזיהומולוגיה והוא יסביר לכם.
חיידק הטוקסופלזמה מסוכן רק לעוברים ומפסיק להיות מסוכן ברגע שהתינוק יוצא מהבטן.
לגבי סכנה לילד- אם החתול בריא ומתולע אין שום סכנה של מחלות וכדומה. כמו שחגית כתבה, צריך לקחת בחשבון שחתולים מסוימים עלולים לשרוט אם מציקים להם וצריך ללמד את הילד לא להציק לחתול ובעיקר לא להבהיל אותו (חתול מבוהל=חתול תוקפני) אם כי יש גם חתולים מלאכים שאפשר לעשות להם הכל ולעולם לא יגיבו בתוקפנות.

[שרה*]

אז ככה, החתול שלנו קיבל את הבת במתנה כשהיה בן שלוש!
זה היה הדבר הנבון ביותר לעשות, כלומר לגדל אותם יחד, פשוט צריך להתייחס אל הפרוון הקטן (או הגדול במקרה זה) כמו לאח בכור, לתת לו לשבת יחד איתכם והתינוק, לרחרח אותו, וכמובן לשמור עליו.
היום הבת גדולה, החתול הנ"ל נפטר בשיבה טובה, ויש לנו חולת חתולים בבית, שהביאה לא מזמן בהפרש של שנה זו מזו שתי גורות, וברור לנו שהנכדים שלנו יגדלו עם חתול או שניים ואולי יותר

[אילנה_ס*]

יש לי שאלה לגבי חול לחתולה. היום אני משתמשת בחול קריסטל אבל בקרוב התינוק יתחיל לזחול, ואני לא ממש רוצה שהוא יבלע קריסטלים. רעיונות?
תודה

[אמא_אדמה*]

פשוט למנוע גישה של התינוק לחול..
אופציה נוספת - לקנות ארגז חול סגור, כזה עם מכסה.. יש בחנויות..

[לוטם_מרווני*]

מישהו שאני לא ממש סומכת עליו, אמר לי היום שמהפרעושים מגיעות לחתולים תולעים, והתולעים האלו הן פרזיטים גם של אנשים. לא מסתדר לי עם כל מה שקראתי אני. האם למישהו יש מידע לכאן או לכאן? <פרזיט של חתול לא הופך לשל בן אדם, מלבד פטריות. נכון או לא?>

[יעלי_לה]

מהפרעושים מגיעות לחתולים תולעים
בהחלט, נכון לגמרי.
התולעים האלו הן פרזיטים גם של אנשים
??? לא שמעתי על זה. לא יודעת, אבל יש לי תחושה שזה לא נכון. אחרת, למה לא נדבקתי בכל השנים שגידלתי חתולים מפורעשים ומתולעים?

[לב...אור*]

שלום לכולם. יש לי שאלה: יש לי תינוק מדהים בן 5 חודשים ובנוסף תוכי שחי עימנו כשנה וחצי. התוכי חברותי מאוד, אך הוא תמיד רוצה לקפוץ על התינוק. הסיטואציה הזו מפחידה אותי, לכן אני די שומרת על מרחק בין שניהם. מה עושים בסיטואציה שכזאת? אנחנו מאוד קשורים לתוכי. הוא מקסים רוב הזמן, ולא היינו רוצים למוכרו, אלא אם כן, אין ברירה אחרת . אשמח לתגובה.

[ארני_ש*]

לא תדעי עד שלא תתני לתוכי להכיר את התינוק (כמובן בהשגחתך המאפשרת ולא מלחיצה )
מאוד הגיוני שהתינוק יקבל אותו כחלק מסביבתו הטבעית ויהנה ממנו וגם התוכי מהתינוק .
בכל אופן אם תחליטי למסור אותו , אני אשמח לתת לו בית חם .
את יכולה לכתוב לי בדף הבית שלי
או בטלפון 08-9443656

[דנה*]

מחפשת מישהו שאוהב ומגדל בעלי חיים, שמעונין לבלות פעם בשבוע בימי החופש הגדול עם בני בן השש וחצי שאוהב ומתעסק כל הזמן בטבע בעיקר עם זוחלים וחרקים. משהו שיכול להעשיר אותו ולתרום לו בנושא. תמורת תשלום.

[חלי*]

שאלה קצת עצובה למבינים, לא בטוחה שזה הדף המתאים..
כלבתי האהובה הורדמה אחרי מחלה קשה לפני שלושה שבועות. חשבתי שבתי בת השנתיים לא תתפוס עדיין מה זה מוות, אז אמרתי לה שהיא נשארה לישון אצל הוטרינר כי היא הרגישה לא טוב. היא גם ראתה שהיא לא הרגישה טוב, בקושי הלכה, נאנחה מכאבים. אבל עכשיו היא כל הזמן שואלת מתי היא תחזור. קיויתי שאולי בסוף היא תשכח ממנה, אבל אני כבר די בטוחה שטעיתי. בינתיים היא שומרת לה עצמות ומייחלת לשובה, ואני כמעט מתפתה להגיד לה "עוד מעט היא תחזור" כי גם אני נורא רוצה שזה יקרה.. בסופו של דבר, אני רוצה להאמין בעצמי לשקר הזה ולהביא אותה כבר הביתה. אני עוד עלולה ברגע של חולשה להדפק על דלתו של הוטרינר ולדרוש אותה חזרה..
אז אני רוצה להגיד לה שהכלבה לא תחזור, אפילו להגיד שהיא מתה ושלא נראה אותה יותר ושזה עצוב וכו'. מתלבטת אם זה נכון, היא בת שנתיים כולה, נראה לי גדול עליה אבל שאין ממש ברירה.. אשמח לשמוע תובנות

[מנסה_לעזור*]

אני תמיד בעד האמת. קודם כל כי זה הנכון בעיני לעשות אבל גם בגלל שאת אף פעם לא יכולה לדעת מאיפה היא תשמע את זה. מישהו שמכיר את הסיפור יכול להגיד לידה משהו בתום לב (למשל - "איך סיפרתם לילדה שהכלבה מתה?") והנזק יהיה גדול.
לא יודעת כמה היא תבין אבל המילה "מוות" אצל קטנים היא בעלת משמעות אחרת מאשר אצל מבוגרים. קודם כל היא לא סופית. את יכולה להגיד שהיא מתה, הילדה תהיה עצובה ואחרי יומיים תשאל מתי היא חוזרת. תתכונני כי זה צובט בלב. הילדה לא תופסת את ענין המוות אלא פשוט מרגישה שהיא חסרה לה.
אני הייתי מסבירה שהיא היתה מאוד זקנה ומאוד חולה, הוטרינר ניסה לעזור לה, עשיתם כל מה שאפשר אבל זה לא עזר. זה חשוב כדי שלא תתפתח דאגה לשלום הסביבה האנושית - פחד שחו"ח יקרה לכם משהו. סגירת המעגל תאפשר לה לחשוב הלאה במקום להיתקע בציפייה שתחזור. תספרי לה שאחרי קצת זמן תקחו כלבה אחרת, שהיא תוכל לעזור לכם לבחור, להמציא שם ...
לאור העובדה שציינת שהילדה היתה מודעת לסבל של הכלבה, הייתי מתמקדת בעובדה שהיא כבר לא סובלת ואפילו אומרת שהיא בגן-עדן של כלבים ויש לה המון המון עצמות וחברים לשחק. אפשר לצייר לה ציור.
אנחנו גם הרדמנו כלבה אהובה אחרי מחלה. הילדים בכו נורא, גם אני, הגעגועים עדין חזקים למרות שעברה כמעט שנה ויש כלב אחר. עלו שאלות כמו "מפחדים לשכוח אותה", "איך נהיה שוב שמחים?", "שום דבר לא יכול להחליף אותה" ( - קיבלו הסבר שזו לא בגידה בה והיא לנצח תישאר בזיכרון שלנו) ועוד. בסופו של דבר הם התאוששו הרבה יותר מהר ממני ודרשו כלב חדש מאוד מהר. הרבה לפני שאני הייתי מוכנה לזה אבל זרמנו אתם.

[מנסה_לעזור*]

משהו לעניין מסירת חיות בגלל תינוקות - למרות שזה מתחילת הדף וישן מאוד:
אני מגדלת חיות מאז שאני זוכרת את עצמי, לעולם לא אקנה חיה (אבל מוכנה לשלם עבור חיסונים/עיקורים/תרומה לעמותה), מעדיפה חיות מעורבות ורצוי אסופיות שלרוב מוקירות תודה על מזלם הטוב להיאסף על ידינו.

למרות זאת מסרתי חתול כשנולדה לי הבכורה.
היא נולדה עם מצוקה נשימתית חמורה ובתחילה לא ברורה (חשד למום מולד בריאות שלמזלינו התבדה) והייתה בטיפול נמרץ ואילו אנו גרנו בדירה בקומה גבוהה עם חתול פרסי עתיר פרווה שהיה יותר תינוק מאשר חתול. לא היה שום סיכוי להפגיש את השניים. מצאנו לו בית בתוך ימים שהסכים שנבוא לבקר ולבדוק שהכל בסדר - וכך עשינו.
(לדעתי החתול עשה עסקה טובה כי זכה בבית גדול ומפנק בהרבה ממה שהיה לו איתנו).

אני כותבת את זה רק כדי להדגיש ש"אל תשפוט אדם עד שלא תהיה במצבו" ולפעמים באמת אין ברירה. כל עוד לא יודעים מה הסיבה שאדם עושה משהו שנוגד את השקפתכם - תנו לו להינות מהספק שיש לו סיבה טובה ומוצדקת.

[ההולכת_בדרכים*]

כל כך עצוב
פטירה של חיית מחמד

[אחת*]

חובבי חיות ובעלי ילדים, נא עצתכם:
הקטנה (10 חודשים) מפחדת מחתולים...
לא עלה על דעתי שזה יתכן, כי היא גדלה עם כלבה מעורבת ענקית
ואף נוהגת להתנשק איתה צרפתית כשאבא ואמא לא מסתכלים S-:
בכל אופן, אצל חברים יש חתולה חששנית והילדה בתורה גם הביעה חשש למראה החתולה.
לפני זמן מה פגשנו חתולה קטנה שאוהבת ליטופים,
לקחתי את הקטנה ביד והראיתי לה איך אני מלטפת את החתולה.
היא נצמדה אליי בפחד תוך קריאות היממממממ ("אמא").
איך פותרים את העניין?
לא יעלה על הדעת שהילדה תגדל עם פחד מחיות! לא בבית ספרנו!
הבנזוג שוקל להביא חתול לצורך העניין...
הבעיה שהכלבה לא מתלהבת מהרעיון

[שולה_חתולה*]

שלום,
למי שיש נסיון עם תינוקות וחתולים, אנא קראו בדף בטיחות במיטה משפחתית וענו על שאלותי...
אמא אדמה, את עוד כאן? נראה לי שאת באותו ראש כמוני, אשמח לשמוע עצתך...

[סגו_לה*]

השכנה אימצה גור חתולים נטוש-האמת היא שהוא אימץ אותה הפרזיט אבל זה כבר סיפור אחר...
בכל אופן הקטנה שלי השתעשעה איתו (היא בת 9 חודשים) ואחרי שבוע גיליתי לה שני מוקדים של פטריה,אחר בראש ואחד ביד,
מקריאה באינטרנט קראתי המלצות מפחידות על טיפול תרופתי כי משחה לא תעזור לפטריה שמגיעה מחתול,
לא בא לי לרוץ לרופא ,אבל העיגול בראש לא נראה נחמד,אדום וגדל,ביד נראה שלא גדל ואפילו התבהר.
למישהו יש ידע או תובנות??

[אלה_לי_לה*]

אין לי נסיון על תינוקות, בבני אדם ראיתי בן של רופא, שכנראה קיבל טיפול תרופתי ונשאר עם פטריות חודשים
וילדים אחרים שהחלימו בלי קשר לטיפול


אני לא יודעת ממתי אפשר להתמש בשמן עץ התה על תינוקות, אבל הייתי מנסה לברר.

[זהירות_חרצולים*]

אצלי האהבה לכלבה ולחתולה נשארה בדיוק אותו הדבר ולפעמים אנחנו ישנים כולנו ביחד (לכלבה אני מרשה פחות).
הכלבה תמיד מקבלת ליטוף וכמובן באה במגע עם הקטנה ומרחרחת אותה ואנחנו יוצאים ביחד לטיולים ואין יותר נהדר מזה. החתולה שלי היא די סנובית אבל לילדה שלי היא מתנהגת נפלא ואפילו נמרחת לה על הרגל באהבה והיא ממש לא מעיזה להתישב עליה והכלבה שומרת עליה כך שאצלי הנסיון עם החיות והתינוקת הוא נפלא וגם אני גדלתי כתינוקת עם חיות ואיןןןןןן נהדר מזה נ פ ל א!!!

[זהירות_חרצולים*]

פרזיט של חתול לא הופך לשל בן אדם, מלבד פטריות. נכון או לא?
התולעים של הכלבים והחתולים עוברים לבני האדם והם נראים כמו תולעים קטנות בצורת אורז בפי הטבעת. צריך לטפל בעקביות בחיות נגד תולעים ופרעושים אם הם באים במגע עם התינוק.
יש תרופות לתולעים האלו ומבוגרים יכולים לאכול שום וזה קוטל אותם.

[גלית*]

וואוו....הדף הזה לא פעיל המון זמן.......אני אנסה בכל זאת, מי יודע?
בני המקסים בן שנה וחצי ובשבועיים האחרונים הוא ממש מציק לשתי החתולות שלנו, מה שלא קרה בעבר. הוא ממש "מאגף" את אחת החתולות (כל פעם מי שיוצא לו...) לפינה בבית ודוחף אליה את רגליו, מה שנקרא בעברית "בועט", משמיע קולות גבוהים, מחייך וצוחק בעוד החתולה משמיעה קולות מצוקה. אני מחבקת אותו ואומרת לו שאני לא מרשה להתנהג ככה לחתולה שזה לא נעים לה ומדגימה לו איך כן ליגוע בה. זה לא עוזר. לפעמים הוא אפילו לא מסתכל עלי כשאני מדברת אליו ורק מנסה "להחלץ" מהחיבוק. הוא כזה ילד מקסים וחכם וחמוד. אני לא מבינה את זה והייתי רוצה להחליף חוויות ועצות עם אימהות שחוו או חוות דבר דומה.
הלוואי והדף יתעורר, איפה אני אשאל את זה אם לא ב"באופן טבעי"??...

[ילדת_טבע*]

אנסה את שני הגרוש שלי... יכול להיות שהוא מחפש דרך לתשומת לב מיוחדת דרך ההתנהגות הזו מול החתולה?
כשבני היה צעיר יותר (וגם היום לפעמים) כשהוא היה עייף/רעב/סתם משועמם/רוצה יחס מיוחד הוא פונה לחתולים או לכלבה ומציק (אם אחותו לא בסביבה), עם החתולים אין לו סיכוי כי או שיברחו או שינשכו אבל הכלבה (כמו האחות) לפעמים די סובלים. לדעתי אין טעם בלאמר יותר מידי שלא נעים לחתול/כלב, הוא יודע את זה ולכן עושה את זה, אני בדרך כלל פונה ישירות למקור הבעיה (מציעה אוכל, מים, טיול, חיבוק וכו').
היה גם שלב, שהיה קצר לשמחתי, של הצייד הצעיר, פתאום הוא התחיל להתעסק עם מקלות וחרבות ולנסות לצוד כל מיני דברים החל מחפצים דוממים וכלה בבעלי חיים מזדמנים, את זה פתר דייגו, שמעבר לזה אין לי שום דבר טוב להגיד על התוכנית הזו. פתאום הילד שלי, במקום לצוד חיות התחיל להציל חיות והמקלות פינו את מקומם ללסו, משקפות ותיקי פלא.
בנך עוד צעיר. דייגו לא אמור לעניין אותו כהוא זה אבל יכול להיות שעוד תיתקלי בזה בעתיד.
בכל אופן, אני הייתי בודקת מה הוא כן מנסה להשיג בהתנהגות הזו שלו מול החתולה ולתת לו את מה שהוא צריך .
אגב, אם אין לו אחים גדולים אז ללא ספק החתולה היא דמות לגיטימית לכל דבר כבת משפחה על תקן אחותו הגדולה.

במקביל תנסי לספק לחתולה מקומות מבטחים גבוהים שאליהם תוכל לברוח במצבי מצוקה.
ועוד דבר, אני מרשה לחתולים שלנו "להחזיר" לילדים, אני יודעת שיש להם פרופורציות והם יודעים שמדובר בילד/גור אדם, אבל זו אני ואני סומכת על החיות שלי (נו, טוב, מלבד אחד שהוא קצת מטורף אבל הוא לא דוגמא גורפת למשהו) כשהילדים מציקים לבעל חיים בבית אני מזכירה להם שהחתולים ינשכו אותם או ישרטו אותם והם יודעים שזו אמת, אני יודעת שהחתול יציב גבולות באופן הרבה יותר יעיל ממני.
יודעת שיצא מבולגן. מקווה שתדלי מכאן מה שחשוב לך.
בהצלחה.

[אלה_לי_לה*]

מסכימה עם ילדת טבע
מלבד לתת לחיות להגן על עצמן ולמצוא להן מקומות מפלט פרטיים, אני בעד לשחרר ולהבהיר את הכעס וחוסר הלגיטימיות כלפי המעשה, הילד מציק לחתולה? תסבירי שזה לא נעים לה ולא מקובל עליך, לא ברמה המתחנחנת של "קוקי, זה לא נעים לה" והסחת דעת, אלא ברמה הרצינית של להרים אותו מהחתולה, להעמיד אותו על שולחן בגובה העיניים שלך ולהבהיר לו בשפה של אנשים מבוגרים שאסור לפגוע בחתולה ושזה לא מצחיק. תתפלאי כמה הוא יכול להבין. ואם הוא לא מקשיב? אני הייתי מראה לו שאני כועסת, שההתנהגות הזו לא מקובלת ולא תתאפשר, גם אם זה אומר להרחיק אותו מהחתולות ולמנוע ממנו גישה בצורה שתתסכל אותו (הגבלת תנועה פיזית)

[אלה_לי_לה*]

הבהרה - כגישה אני מקפידה להבהיר לילדים ולמבוגרים איתם אני עובדת שלבעלי החיים סביבנו יש זכויות להמנע מחוסר נוחות לבחור מה הן רוצות לעשות ממש כמו לנו. בחוגים שהעברתי ילדים למדו שאסור להכניס יד לתוך כלוב ולהוציא חולדה, פותחים את דלת הכלוב (בית, שבביתי עומד תמיד פתוח כך שהם יכולים להיכנס ולצאת ממנו כרצונם) ומזמינים את החייה לצאת, אם היא תרצה היא תבוא לשחק איתנו, אבל היא לא צעצוע שאנו מוציאים כדי לשחק בו או איתו, החיות בוחרות אם להיות איתנו.

את הכלל הזה למדו בחוגים ילדים מגיל שנתיים ועד 21, בחינוך הרגיל והמיוחד, כולל נוער אוטיסטי.

[גלית*]

תודה לשתיכן, אני מתכוונת לקחת את כל שאמרתן ולבדוק בשטח. איזה כיף שהגעתן לדף....תודה ושבת שלום!

[אלכסה*]

חברים יקרים
אני בת 22 וילדתי לא מזמן בן .יש לי חתולה וכלבת פיטבול (שלמי שלא יודע נחשב לגזע "מסוכן") .עם לי לא קשה לטפל בכולם יחד ובבעלי ....אהה ובנוסף לזה גם לעבוד במשרה מלאה
אז אני פשוט חושבת שמי שמוסר כלב או חתול בגלל תינוק כי קשה לטפל ולא בגלל סיבה באמת מוצדקת שיכולה להיות רק תוקפנות קיצונית מצד החיה אז הוא כנראה בנאדם קר וחסר רגישות לחלוטין ויכול מאוד להיות שגם נכה ברמה כזאת או אחרת כי רק לאדם נכה באמת יהיה קשה לטפל בכולם ולא לאדם בריא!!! זה ממש מקומם אותי !!

[פלוני_אלמונית*]

(תשובה מ כיכר השוק )
_מנסיון שלי, חתולים בהחלט ומאוד יכולים להדביק ילדים בפטריות.
לנו זה קרה עם חתלתול שאימץ אותנו, והילדות שלי נדבקו והדביקו גם חברות!
וזה לקח הרבה זמן, ותכשיר עוצמתי בשם, אם אני לא טועה, nizoral, להיפטר מהפטריות._

גלית יקרה, אם את קוראת את זה, אז תודה שבאת... אז איך באמת ידעתם שהפטריות הופיעו בגלל החתול (טוב, זה ששתי הילדות
<או יותר?> נדבקו כבר מעיד על משהו...) ?
כמה זמן זה לקח עד להעלמותן? האם משחה רגילה נגד פטריות לא עזרה, שהייתם צריכים להשתמש ב תכשיר עוצמתי ?
האם צצה יותר מפטריה אחת? באיזה איזורים בגוף הם נדבקו (ברשותך)?
אוף, זה מבאס אותי. היחסים שלי עם החתולה מתדרדרים מרגע לרגע...

[גלית*]

הי!
הוטרינר אמר לנו.
גם החתול טופל. אולי בעצם החתול טופל בשמפו nizoral והבנות במשחה.
זה היה מזמן - 8 שנים, אז לא זוכרת בדיוק.
ולקח אולי חודש וחצי עד שהתפטרנו מהפטריות. היו להם בעיקר על הזרועות ובבטן ( האזורים שבאו במגע עם החתלתול).

[פלוני_אלמונית*]

המון תודה לך, גלית.
בכל מקרה תכננתי לבקר אצל הווטרינרית בשבוע הבא, אז אשאל גם שם.