יש קשר ברור בין חינוך ביתי לצבא

זה שלי וזה שלי וזה שלי - לא מה שגורם להמון מריבות בין הילדים שלנו?
את מרגישה ככה גם בנוגע לבעלך? לילדים?
אם תבוא האקסית המיתולוגית ותגיד לך: תשמעי אני מצטערת אבל..." אז את רואה את עצמך אומרת לה: "תשמעי אני אדם בוגר! אם את מרגישה שהוא שלך, אז קחי!"
אם יבוא פדופיל ויגיד לך: "תשמעי אני מרגיש שהילד שלך הוא שלי כי אני נורא רוצה"?

_החיבור בין אדם לאדמה הוא ברור כשמש.
אין לכפיית בעלות שום קשר לחיבור הזה כפי שאין שום חיבור בבעל שכופה את בעלותו על אשתו._
החיבור כבר נחתם מזמן. כרגע המצב הוא שהאנשים הפרו את הברית, משל הבעל ברח מהבית לחפש את עצמו בטיול איפשהו.

אבל כל זה לא ישנה את מתן האישורים או אי נתינתם.
אלו שמאשרים חינוך ביתי לא מתלהבים מאנשים שמביעים דיעה נגד המערכת (יש כאלה שיכולים להתחמק מהם, הרוב נפגש איתם פנים מול פנים כל שנה מחדש).
דבר נוסף, אולי מתן האישור משנה את הקב"א.

והצבא לא ממש מעוניין בילדים "לא מאולפים"
ומה בנוגע להתנדבות? הם גם לא מעוניינים?

ומה בנוגע להתנדבות? הם גם לא מעוניינים?
מעדיפים שנת שירות.

ראו,
כל זה לא רלוונטי באמת.
עיקר החינוך הביתי הוא לגדל מחדש ילדים לא בתוך תפישות השבי.
ולשם כך עלינו ללמוד מהם, שכן אנחנו גדלנו בשבי.

האמירות בדבר הקשר בין גן הילדים לצבא יש להן רק מטרה אחת, לזעזע את אלה השבויים בתפישות השבי.
לא מי יודע מה יעיל ברמת הסטטיסטיקה אבל יעיל נקודתי.

מעדיפים שנת שירות.
מבחינתי זה בסדר (ונראה לי שיתאים גם לילדינו),
נקווה לטוב.

_עיקר החינוך הביתי הוא לגדל מחדש ילדים לא בתוך תפישות השבי.
ולשם כך עלינו ללמוד מהם, שכן אנחנו גדלנו בשבי._
מסכימה, מהרבה תפישות מקובלות אנחנו משתחררים ומשחררים,
אך יחד עם זאת נרקמות להן תפישות חדשות וחשוב לא להיות שבויים בתוכן גם כן.

את מרגישה ככה גם בנוגע לבעלך? לילדים?
תראי לפי גישתך זה דומה. לפי גישתי - ממש לא. למרות שאינם שלי. לפחות לא לנצח.
אולי הפרתי את הברית. יכולה לחיות עם זה. בלי הילדים והבעל? התשובה ברורה.

ראו, כל זה לא רלוונטי באמת. עיקר החינוך הביתי הוא לגדל מחדש ילדים לא בתוך תפישות השבי.

האם לדעתך אפשר באמת להתנתק משבי או רק מהגדרות של שבי? הרי כל אמונה היא סוג מסוים של שבי רוחני. גם האמונה בחופש או באי האמונה היא סוג של שבי.
גם העיוורון הוא סוג של ראיית מציאות.

לדגנית ב, שיכולה לחיות בלי זה, לאל דנטה, שמוכן להתקפל תוך שניה, ולכולכם:
ראו, כל זה לא רלוונטי באמת. עיקר החינוך הביתי הוא לגדל מחדש ילדים לא בתוך תפישות השבי.
כולם רוצים להיות חופשיים אבל ממה, אלוהים?! ממה?!

טליה, הרי זה פשוט להחריד, בלתי נתפס ממש.
חיים שקטים, בלי סיבות מיוחדות למות מוקדם מהרגיל, בלי שנאה, עוולות, טימטום אין סופי.

_עיקר החינוך הביתי הוא לגדל מחדש ילדים לא בתוך תפישות השבי.
ולשם כך עלינו ללמוד מהם, שכן אנחנו גדלנו בשבי._
ממש כך.
בשרוכי נעלינו.

אני רואה גם כמה יתרונות לחיים בלי ילדים ובעל

או לחילופין, אם כבר בעל וילדים, אז עוד בעל שיפרנס ועוד שתי נשים שיעזרו בתחזוקה של כל העסק המשפחתי הזה!

_אני חושבת שאם יהיה פה צבא של שכירי חרב, אז זה בדיוק מה שהוא יהיה: צבא שכולו מורכב מבוזזים, משפילים ואנסים.
כך זה היה בכל צבאות העולם מאז ומתמיד._

ומה זה שונה מצה"ל ?

רוצים לגור פה? תפדאל. דוחקים את רגלי? אלך למקום אחר. אני יודע שהחיים מאירים לי פנים עם הגישה הזו שלא דורשת הרבה ולכן בכל מקום אסתדר נפלא
טוב, באירופה לפני לא-יותר-מדי-שנים החיים לא ממש האירו פנים, ואיכשהו לא בכל מקום יכולת להסתדר נפלא (או ללכת ממנו למקום אחר), אבל בוא לא נהיה קטנוניים.

לא נאמר דבר על להיות חופשיים, שכן באמת רק השבוי - מבקש חופש.
אלא, להניח לקטנים ללמדנו חירות.
מי שחייו ספונים בחירות, לא מבקש להשתחרר מדבר, אלא מסכים בחפץ לב להשתעבד לחירות, וזה ניתן גם בתוך גדרות של שבי, וגם אם מחוברת לרגליו משקולת של חצי טון.

כאן, לא בקלות ניתן לשחרר זיקות, וטוב שכך, שכן הנפש היתה אובדת בתוך שלל האפשרויות ללא רצף חייה, המדומיין כולו.

עם זאת, ההסכמה ללכת הלאה ולהתקדם גם דרך הסכרים שבדרך, עשויה להביא את הנפש לידי חירותה - שזו החירות הזו, היא לא אידיאה אלא חוויה, המתרחשת ברגע, בהווה הזה ממש. כפי ילדים הקופצים במשחקיהם ועולצים אל כל אירוע.

לי, באופן אישי, חירות זו נגלית מבפנים, ללא כל קשר לדעות ולמילים.
ובמובן הזה, שחרור ממילים יהיה סוג של חירות.

כאן, אין דבר מושך יותר ממילים בעבורי, שכן אני אוהב את השפה, והפיוט הוא דרך נהדרת להלל את הבריאה באשר היא.
עם זאת, לאחרונה, בהווה חיי אני מוצא שעדיף להותיר את המילים לאחרים, ובעיקר לאחרות.

תודות.

ומה זה שונה מצה"ל ?
"מסתבר שלאורך ההיסטוריה המודרנית מוטיב מרכזי אחד מוביל התנהלות מושחתת ואובדן מוסרי ... והוא אונס של נתינות האויב.
וכאן שוד ושבר עמוק : תקלה חמורה.
מתברר שבמבחן השוואתי עובדתי ב-150 השנים האחרונות... למול כל צבאות העולם שנמצאו במצב מלחמה/קונפלקט ובהם: גרמניה, רוסיה, יפן, סין, ספרד, צרפת , אוסטרליה וכן אף ארה"ב ובריטניה ועוד ועוד - מול כולם כולל כולם (ורבים הסיפורים על אלפי מעשי אונס של כל הצבאות כולל המערביים) חיילי צה"ל נמצאים בראש הסקאלה החיובית של הומניות בכל הנוגע לחוסר תוקפנות מינית כלפי נשות האויב."
(כתבו הרבה אודות המחקר הזה ברשת ובכלל, אבל הנה המקור ממנו העתקתי)

טוב נו, ערביות.

וואו, יפה מצידם!

עדיף לשתוק.
או במילים אחרות: "סייג לחכמה - שתיקה"

אפשר להבין את זה גם כך - כששותקים, החוכמה לא יכולה לצאת.
בדיחות לא מסבירים.

_עדיף לשתוק.
או במילים אחרות: "סייג לחכמה - שתיקה"_
נו אז למה את לא שותקת?

_אני חושבת שאם יהיה פה צבא של שכירי חרב, אז זה בדיוק מה שהוא יהיה: צבא שכולו מורכב מבוזזים, משפילים ואנסים.
כך זה היה בכל צבאות העולם מאז ומתמיד.
ומה זה שונה מצה"ל ?_

טליה נראה לי שאת צריכה לחדול מנסיונות השכנוע.יש מבינינו מלאים ברגשי נחיתות ובבושה גדולה על עמם(על העם בקרבו הם יושבים), על הצבא שלו(בכוונה לא כותבת "צבאם" ) ועוד.
הרי מי מאיתנו שחי עם אנשי צבא (קבע,מילואים) יודע שאין אונס והשפלות וביזה הן לא על בסיס יום יומי(היו מס' מקרי ביזה בעופרת יצוקה). אבל זה לא משנה למי שחושב שחיילי צה"ל אונסים,כי הרי האמת לא באמת מעניינת,והשנאה העצמית היא קשה ועמוקה.

חוץ מזה שיש פה פלוני אלמוני,למרות שגםאני לא הזדהתי,בעל דעות שמאל קיצוניות די מפחידות שמדבר על שואה פלסטינית מתמשכת וחיילי צה"ל שאונסים,ואלו מסוג האשנים שאני בכל אופן לא מנהלת איתם בכלל דו שיח.

אני מודה שאינני מצליח להבין למה מישהו ירצה שילדיו ילכו לצבא.
כל עוד הדבר נתון בידי, אני מנסה להרחיק את ילדי מסכנה, לא לשולחם אליה (ולא משנה לי התירוצים השונים, שאינני מאמין לאף אחד מהם כמו: אין ברירה, כולם עושים, הקרבה למדינה, שירות חובה, איום קיומי ועוד. בסוף כל רעיון מסוכן שכזה יושב גנרל שובניסט עם עוף בין השיניים שונא חיים ומודחק מינית. אני מכאלה בורח כל עוד נפשי בי)

סחטיין על כל מי שעוד לא השתחרר מתפיסת השבי שלו בנושא הקיום הציני של "מדינתו". (וה"אידאולוגיות" הנלוות)
מי שרוצה את דמי לא רוצה את טובתי.

(למרות שכמעט השתכנעתי מהמחקר של טליה, הי! הם לא אונסים! וואו!!!)

אני מודה שאינני מצליח להבין למה מישהו ירצה שילדיו ילכו לצבא.
מישהו רוצה שילדיו ילכו לצבא? אני לא פגשתי, עדיין.

את המחקר הבאתי בתגובה ל: ומה זה שונה מצה"ל ?
בזה צה"ל שונה, וכמובן שניתן להניח בביטחון ששאר המעשים נמצאים באחוזים פחותים יחסית.
האם הצבא טהור? לא. האם קבוצת אוהדי בית"ר טהורה? לא. האם קבוצת אוהדי הפועל ת"א טהורה? לא. האם יש איזושהי קבוצה, עם מסה קריטית מסויימת, שהיא טהורה? לא.
בעיקר שעיסוקה של הקבוצה הוא "צבא".
אפשר לשאוף, קשה להניח שתהיה הצלחה מלאה.

האם זה אומר שאנחנו לא צריכים צבא?! מה הקשר, בכלל?!

כל עוד הדבר נתון בידי, אני מנסה להרחיק את ילדי מסכנה, לא לשולחם אליה
ואתה מצליח בכך כי יש מספיק מטומטמים פאשיסטיים, שלא השתחררו מתפיסות השבי שלהם, שהילדים שלהם ילכו לצבא.
ואתה תשב בבית עם הבן שלך ותקטר על הישראלים הבבונים והאלימים.
אגב, אולי תצליח לעזור לאיזה אחד בשם גלעד שליט.
הוא מאוד מנסה להשתחרר מתפיסות שבי...

...שאין קונצנזוס בעניין גלעד שליט.
הוא היה בחינוך-ביתי?

דף וכחני, דף פוליטי

_אגב, אולי תצליח לעזור לאיזה אחד בשם גלעד שליט.
הוא מאוד מנסה להשתחרר מתפיסות שבי..._
ואת זה תעשה כשתתגיס לצה"ל תחדור אל מעבר לקווי האוייב, ובמבצע הירואי לא רק שתשחרר אותו אלא גם תחסל את החמאס, תסלק את הפלשתינאים לארצות ערב, ואז תתפנה לטפל במופרעים האלה שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר.

חסמבה חסמבה חסמבה!

אתה מבין אל, תפישתך שגויה, רק בכוח הזרוע נחנך את ילדינו לחיות כאנשים חופשיים.
הם יצדיעו לפוסל במומו, יהיו קשורים לאדמה בשלשלאותיה של טליה וימותו במלחמה של כיבוש הארץ מידי השמאלנים.

האם זה אומר שאנחנו לא צריכים צבא?! מה הקשר, בכלל?!
מי אמר שלא צריך צבא, מי האידיוט שהחליט שמטרת החינוך הביתי היא לקעקע את המדינה ולצאת נגדה ונגד זכותנו על הארץ?
ככה זה כשתעמולה פשיסטית ימנית מזדחלת לה לכל מקום ומעוותת את מה שנאמר לצורך תעמולה שאין לה מקום כאן, זה כמו לנסות לשכנע את תושבי מאה שערים לאכול חזיר, ההבדל היחדי שמי שינסה את זה יכול להיות שלא יחיה זמן רב, כשבאתר הזה מקסימום יהיה מי שיגן על חופש הביטוי של המוטרפים.

את יודעת, פלוניתה, את מזכירה לי שכשהילדים שלי חולים ומקטרים, אני מסבירה להם שלפעמים חולים, ושזה לא נעים, אבל בסוף הגוף שלהם ינצח את המחלה.
זה לא נעים שמנסים לחסל את העם שלך ואותך. מלחמה זה לא נעים. אבל בסוף מתגברים ומנצחים והמלחמה עוברת (כלומר, אם נחליט להילחם פעם. בינתיים אנחנו חיים כאן על אקמולי שרק משפר את ההרגשה לזמן מה).

מטבעם של חדורי האידיאולוגיה להשתלט על כל חלקה טובה בטיעוניהם גם אם אין שום קשר בין האידיאה הספציפית ולבין הדיון.
מעניין שהם מצליחים גם אלה משמאל וגם אלה מימין.
עדיין, נושא הדף הוא הקשר בין אילוף הילדים מגיל צעיר להפיכתם לחיילים בגיל צעיר - הכל בידי המדינה ובהסכמת ההורים.

עדיין, נושא הדף הוא הקשר בין אילוף הילדים מגיל צעיר להפיכתם לחיילים בגיל צעיר - הכל בידי המדינה ובהסכמת ההורים.
ומה רע בזה?

מטבעם של חדורי האידיאולוגיה להשתלט על כל חלקה טובה בטיעוניהם זוהי "טאוטולוגיה". כל המשתתפים בכל דיון הם כאלו.

ננסה לפרק את הדיון באופן לוגי:

מטיבעה, קבלת החלטות נושאת בחובה את הנכונות לשאת בתוצאות שלהן. במקרה זה, השאלה היא: האם שוללי השירות הצבאי באשר הם מוכנים גם לשאת באחריות המוסרית לתרומתם הצנועה לחורבן הבית השלישי? אם מזקקים את הדיון בנושא השירות הצבאי לכלל האוכלוסיה זו לדעתי השאלה האם יש לשרת או לא.
השאלה השניה היא: האם אנשי החינוך הביתי שונים לצורך העניין מרוב האוכלוסיה המשרתת בצבא? גם כאן אני אישית לא מוצא הבדל גדול. הרי גם ילדים שלומדים בבית ספר רגיל, נפרדים מהחופש היחסי שלהם לשלוש שנים רצופות ולמילואים של עוד 20 שנה לפחות כדי למלא את חובתם למדינה. אמנם יכול להיות שרק חלק קטן מהם עושה זאת מתוך מודעות ודיון פנימי עמוק וחלקם הגדול עושה זאת כי צריך. אני תקווה שאנשי החינוך הביתי שיש להם מודעות גבוהה יותר יעשו גם את שירותם הצבאי כך.
טענת הפחד שהוצגה לא רלוונטית. גם ילדים שלמדו בבית ספר פוחדים באותה מידה. גם למי שנוסע במכונית, עובד במפעל, או משתכשך במי הנחל יש פחדים מסכנות כאלו ואחרות אבל אנחנו כובשים את הפחד בגלל שהרצון שלנו גובר עליו. לכן טענת הפחד היא למעשה רק חוסר הרצון להתמודד איתו.
טענת מוסריות הנמוכה של הצבא היא לא יותר מאשר תירוץ להסביר את אי הרצון למלא את החובה האזרחית הזו. הרי צבא מטבע הגדרתו הוא הזרוע האלימה של הדרג הפוליטי. תפקידו להפעיל כוח ברוטלי לפי הוראות הממשלה. הפעלת כוח מטבע הדברים היא לא דבר נעים ומיותר. גם המדינות שוחרות השלום שאין להם בעיות בטחוניות (בלי קשר לשאלה מי התחיל...) מחזיקות צבא. לכן יש להפריד בין שני מקרים:
הראשון, בהם הצבא ממלא אחר פקודות חוקיות בעליל אבל פקודות אלו מדיפות ריח ממוסרי לא טוב. במקרה זה האשם הוא בדרג הפוליטי שקיבל את ההחלטה ולא בצבא שביצע אותן.
השני, בהם חיילים חסרי עמוד שדרה מוסרי הפוגעים שלא לצורך בחפים מפשע שנראים להם כחסרי ישע. אנשים כאלו אנחנו כחברה צריכים להוקיע אבל שוב ללא קשר לחינוך הביתי.

כדי למלא את חובתם למדינה
למרות שאיני שולל את הצורך בקיומו של צבא, ולא תמצא בדברי אף רמז לכך, אני בהחלט שול את חובתו של מישהו למדינה, מעבר היותו אזרח.

כאן, הניסיון שלך נחמד אך לא ממש מדויק.
הדף הזה לא מתדיין בהאם יש צורך בצבא, האם ילדי החינוך הביתי יהיו חיילים טובים יותר או פחות ו/או האם מי ששולל את קיום הצבא מוכן לקחת אחריות.
אלו שאלות שאולי מתאימות על מנת שתוכל להעלות את טיעוניך ודעותיך אבל לא זה נושא הדף.
כלומר, אם הנך מעוניין לפרק את הדיון של הדף הזה, כל מה שכתבת לא רלוונטי.
אם אתה מעוניין לשלות מהדיון הזה את הפנינים שיאפשרו לך לפרק דיון כאוות נפשך, מדוע שלא תפתח על זה דף אחר, בו תידון השאלה האם צריך צבא ואיזה.

כאמור, איני שול צבא, ואיני חושב שיש איזושהי בעיה עם החינוך הביתי והצבא, בפועל הצבא לא מעוניין מי יודע מה בילדי החינוך הביתי נכון לעכשיו, ובפועל ממילא מי שלא רוצה לא מתגייס, חינוך ביתי או בוגרי הפנימיה הצבאית - היינו הך.

דעתי האישית היא שאנחנו חייבים צבא, לא תחת הכותרת של שרות חובה אלא צבא וולנטרי, מקצועי, שחייליו לא בני שמונה עשרה אלא בני עשרים וחמש לפחות.
ואיני פוחד ממוסריות הצבא כלל, שכן מלחמה מראש איננה דבר מוסרי וצבא לא יכול להיות מוסרי.

כאשר מוסט הדיון הוא מוסט על ידי אלה השוללים צבא בדיוק כמו אלה המחייבים צבא, אין כאן טענה רק לצד זה או זה, או בכלל אין כאן טענה, אלא ניסיון להצביע על סטיה שאולי מחייבת פתיחה של דף אחר.

יש לי הרגשה שאם יפתח דף אחר, שאיננו כורך את החינוך הביתי דווקא (כולה כמה מאות משפחות - אפילו לא טיפה בים) עם השירות הצבאי, עם האוכלוסייה שכותבת כאן, צחיחות מדברית עשויה להיות שם, אלא אם כן חדורי האידיאות נגד ירימו את הכפפה.

תודות.

ראשית, הצדק איתך.
הדיון אכן התבדר לכיוונים נוספים כמו מוסריות הפעילות של הצבא והחובה לשרת בו. נושאים אלו הם אכן חורגים מעבר למצוין בפתיח שהניע את הדיון. בכל מקרה, לדעתי לפחות זה טבעם של דיונים אולם זו זכותך לייחד את הדף לסוגיות שהעלית.
בכל אופן המעבר שלי מקורא למגיב נבע מהקושי להבליג על גילויי השנאה עצמית של אנשים המכנים את חיילינו קלגסים, פושעים ושאר ירקות. כאוהד החינוך הביתי קשה היה לי להבליג על טענות פסאדו-אידאולוגיות הקוראות לאי שירות בצבא בגלל חינוך ביתי. כפי שאתה טוען אכן אין קשר בין השניים.

היות ונכנסתי לדיון אנסה להתמקד בשאלות שהעלית:
בית הספר הוא הכנה לצבא.
אני טעיתי בפירושי כי הבנתי שאתה מנסה לטעון שבית ספר הוא הכנה לצבא ומכאן מתבקשת המסקנה ההפוכה שחינוך ביתי לא מכין את בוגריו לצבא.
בהנחה נאיבית שתפקיד בית ספר הוא להכין את הבוגר לעתיד המצפה לו אז בית ספר ממלא את חובתו שכן חלק מאותו עתיד הוא שירות בצבא. כלומר, בהינתן המצב זו חובתו של בית הספר להכין את בוגריו לשלב הבא בחייהם בין אם אנחנו מזדהים עם כך או לא. נכון הדבר שהצבא מפיק התועלת מכך שהוא קולט בוגרי בתי ספר. בוגרי בית הספר קבלו בו מערכת ערכית המצדיקה את השירות בצבא, משמעת, עמידה בלוחות זמנים ועוד. אבל, יש לזכור שרוב הדברים שבית הספר מקנה תקפים גם לחיים של הבוגר אחרי השירות הצבאי כלומר במהלך הלימודים והעבודה. לסיכום שאלה זו:

האם תוכל להצביע על מיומנויות שבית ספר מקנה שהן מיועדות אך ורק לצבא?
מה בדבר האחריות של הורי החינוך הביתי לגבי המוכנות של הילד שלהם לשרת בצבא?

המדינה פוחדת שיהיו הרבה ילדים בחינוך ביתי
הבנתי ממשפט זה ומהכותרת שהמדינה פוחדת שכל ילד בחינוך הביתי הוא פחות ילד לצבא.
ככלל, אני מתנגד לייחוסם של רגשות למדינה. מדינה לא יכולה לפחד. ניתן לייחס רגשות מסוג זה רק לפקידים שמתקנים את התקנות. כותבי התקנות מודים בכך שהם לא מעוניינים שחינוך ביתי יהיה המוני אבל לדעתי הסיבה לכך היא לא החשש שלהם מכך שבוגרי החינוך הביתי לא ישרתו בצבא. אני חושב שהם חוששים מדברים אחרים לגמרי.

המדינה מפלה במכוון את ילדי החינוך הביתי.
בהנחה שמדובר בהשפעת הקב"א על שירות צבאי אין כאן בודאות אפלייה מכוונת אלא במקרה הטוב בעיה בירוקרטית.
מהכרתי את המערכת, הממיינים בלשכת הגיוס מסווגים את הקב"א של המלש"ב (מועמד לשירות בטחון) באופן אוטומטי וקר לפי מספר מצומצם של קריטריונים מדידים בלבד. גם הראיון האישי הוא מאד מובנה ושיקול הדעת של המאבחן המבצע אותו שולי או אפסי. הקריטריונים שלרעת בוגרי החינוך הביתי שיכולים להשפיע הם:

מיון לפי מספר שנות הלימוד. במקרה זה אם הקב"א נמוך האשם הוא בהורי הילד שלא בקשו אישור לחינוך ביתי. אי בקשת האישור גורמת לכך שבמחשב מופיע שלילד אין שנות לימוד ולכן הקב"א נפגע. אין כאן כל שיקול דעת או כוונת זדון. נכון שאפשר לקשור את זה לדיון האם צריך לבקש אישור או לא אבל כאמור זה לא הנושא לדף זה.
מיון לפי מגמת הלימוד ויחידות הבגרות. גם במקרה זה האשם הוא לא בצבא היות וגם כאן אין שיקול דעת. אלו תוצאות ישירות של החלטת ההורים.
עמידה במבחני מיון. כאן יש לתלמידי בית הספר יתרון בשל המיומנות שרכשו לענות על מבחנים. לילדי החינוך הביתי יש יתרון מובהק לדעתי בנושאים כמו יצירתיות. בכל מקרה מבחנים אלו לא נועדו להכשיל את בוגרי החינוך הביתי.
מניסיון שצברתי כאשר במסגרת תפקידי עברתי תהליך דומה, הדרך היחידה לתיקון המעוות היא הכנסת החינוך הביתי כאפשרות לגיטימית לתוך מגוון אפשרויות הבחירה של המערכת הקובעת את הקב"א. הכנסת אפשרות זו לסעיפים הדנים בשנות הלימוד ויחידות הבגרות תשפר להם את הקב"א ותגדיל את אפשרויות השיבוץ שלהם.

[כלומר, בהינתן המצב זו חובתו של בית הספר להכין את בוגריו לשלב הבא בחייהם בין אם אנחנו מזדהים עם כך או לא.
זאת בהנחה שהצבא הוא השלב הבא בחייהם, ואין הדברים כך - שכן חמישים אחוז כלל לא מתגייסים - בפועל.

נכון הדבר שהצבא מפיק התועלת מכך שהוא קולט בוגרי בתי ספר. בוגרי בית הספר קבלו בו מערכת ערכית המצדיקה את השירות בצבא, משמעת, עמידה בלוחות זמנים ועוד.
לכאורה.
ראה, ילדי חינוך ביתי מפריכים טענה זו מכל וכל על פי הנסיון המצטבר של הכותב אליך כאן, ועדויות של אנשים שונים בארץ ובחו"ל - ואפרט:
ברגיל, בוגרי בית הספר לכאורה הם ממושמעים וכו'. בפועל עיקר עניניהם וידיעותיהם הוא כיצד להיראות כמי שלומדים או מתפקדים בהתאם לציפיות מהם.
כאשר ילד הגדל בחינוך ביתי מבקש להצטרף לחוג למשל, או לכל פעילות בה יש ילדי בית ספר, לעתים קרובות מדי יעיד הילד מהחינוך הביתי על כך שהוא לא מבין מדוע הילדים מפריעים, מתכמנים ולא באמת באים לשם העניין.

זו עיקר טענתי כנגד בית הספר וכנגד שירות חובה. כאשר הנך חייב ללמוד, אתה לומד למראית עין.
כאשר הנך מחוייב למשמעת - הנך ממושמע למראית עין.
זה באשר לאשליית בית הספר והצבא שאשר לכפות על אדם משהו.
מה שכן, כפי עדר פרות במכלאה, שלא מודעות ליכולתן לפרוץ את הגדרות ומעדיפות לקבל חציר - כך הילדים, לא מעלים על דעתם שאינם חייבים דבר וחצי דבר לאף אחד, בוודאי לא למדינה, ובמובן הזה אכן מסלול גן הילדים עד הצבא - אכן יעיל להחריד.
עם זאת כאמור מייצר חיילי בובה, שמעטים מהם באמת עוצרים רגע לחשוב. במיוחד מסרבים לחשוב "המוכשרים" שבהם, שעשויים להרגיש רעד קל בכנף בבואם "להגן" על המדינה בשחרור פצצה של טונה על אזור בו גם אזרחים חיים.

אבל, יש לזכור שרוב הדברים שבית הספר מקנה תקפים גם לחיים של הבוגר אחרי השירות הצבאי כלומר במהלך הלימודים והעבודה.
גם כאן הננו חלוקים. בית הספר הוא סתם מקום בו הילדים מעבירים את הזמן, והכישורים הנדרשים מהם בו הם אותם כישורים הנדרשים מההתקיימות וההתפרנסות כשכירים/עבדים - שעיקר עניינם - לשמור על מקום העבודה.
האם תוכל להצביע על מיומנויות שבית ספר מקנה שהן מיועדות אך ורק לצבא? לא על מיומניות אבל שטיפת מוח שמעלה על נס את חובתו של הילד לתרום למדינה, בהחלט מתקיימת בהצלחה לא קטנה, ובעיקר בשל עידוד ההורים..

מה בדבר האחריות של הורי החינוך הביתי לגבי המוכנות של הילד שלהם לשרת בצבא?
לתפישתי אין להם כל אחריות כזו, אלא להניח לילד לבחור מה ברצונו, והאם המקצוע הזה של חיל - מתאים לו - ומתי.
אין כל חובה על אף אחד להכין ילד להיות חיל. אנחנו לא חיים בספרטה.

_המדינה פוחדת שיהיו הרבה ילדים בחינוך ביתי
הבנתי ממשפט זה ומהכותרת שהמדינה פוחדת שכל ילד בחינוך הביתי הוא פחות ילד לצבא.
ככלל, אני מתנגד לייחוסם של רגשות למדינה. מדינה לא יכולה לפחד. ניתן לייחס רגשות מסוג זה רק לפקידים שמתקנים את התקנות. כותבי התקנות מודים בכך שהם לא מעוניינים שחינוך ביתי יהיה המוני אבל לדעתי הסיבה לכך היא לא החשש שלהם מכך שבוגרי החינוך הביתי לא ישרתו בצבא. אני חושב שהם חוששים מדברים אחרים לגמרי._
מסכים איתך.
אותם פקידים פוחדים בעיקר מכך שהממסד יאבד את תפקידו.
כמו אותו מורה שאמר לי בפאנל אי אז בשנת 1996 כמדומני - שחינוך ביתי יגזול את פרנסתו.

_המדינה מפלה במכוון את ילדי החינוך הביתי.
בהנחה שמדובר בהשפעת הקב"א על שירות צבאי אין כאן בודאות אפלייה מכוונת אלא במקרה הטוב בעיה בירוקרטית.
מהכרתי את המערכת, הממיינים בלשכת הגיוס מסווגים את הקב"א של המלש"ב (מועמד לשירות בטחון) באופן אוטומטי וקר לפי מספר מצומצם של קריטריונים מדידים בלבד. גם הראיון האישי הוא מאד מובנה ושיקול הדעת של המאבחן המבצע אותו שולי או אפסי. הקריטריונים שלרעת בוגרי החינוך הביתי שיכולים להשפיע הם:

מיון לפי מספר שנות הלימוד. במקרה זה אם הקב"א נמוך האשם הוא בהורי הילד שלא בקשו אישור לחינוך ביתי. אי בקשת האישור גורמת לכך שבמחשב מופיע שלילד אין שנות לימוד ולכן הקב"א נפגע. אין כאן כל שיקול דעת או כוונת זדון. נכון שאפשר לקשור את זה לדיון האם צריך לבקש אישור או לא אבל כאמור זה לא הנושא לדף זה.
מיון לפי מגמת הלימוד ויחידות הבגרות. גם במקרה זה האשם הוא לא בצבא היות וגם כאן אין שיקול דעת. אלו תוצאות ישירות של החלטת ההורים.
עמידה במבחני מיון. כאן יש לתלמידי בית הספר יתרון בשל המיומנות שרכשו לענות על מבחנים. לילדי החינוך הביתי יש יתרון מובהק לדעתי בנושאים כמו יצירתיות. בכל מקרה מבחנים אלו לא נועדו להכשיל את בוגרי החינוך הביתי.
מניסיון שצברתי כאשר במסגרת תפקידי עברתי תהליך דומה, הדרך היחידה לתיקון המעוות היא הכנסת החינוך הביתי כאפשרות לגיטימית לתוך מגוון אפשרויות הבחירה של המערכת הקובעת את הקב"א. הכנסת אפשרות זו לסעיפים הדנים בשנות הלימוד ויחידות הבגרות תשפר להם את הקב"א ותגדיל את אפשרויות השיבוץ שלהם._

אתה צודק. עם זאת לתפישתי זה לא יקרה כל כך מהר, משתי סיבות.

משרד החינוך מתעקש לראות בחינוך הביתי חריג ובשביל כמה עשרות ילדים בשנה הצבא לא ישנה את תקנותיו.
התפישה הצבאית מקדשת קבלת מרות - קבלת מרות נתפשת כמשהו שאין בחינוך ביתי ואכן תכונה זו "לוקה בחסר" אצל רוב ילדי החינוך הביתי - וטוב שכך.

ולדעתי האישית, טוב שכך, מצוין שכך, תודה לאל. והלוואי וזה לא ישתנה עוד הרבה שנים.

ילדי חינוך ביתי שרוצים לתרום יכולים ללכת לשנת שירות - פתרון מצוין לכל הדעות -שם גם התרומה גבוהה בהרבה.

תודות.

זאת בהנחה שהצבא הוא השלב הבא בחייהם, ואין הדברים כך - שכן חמישים אחוז כלל לא מתגייסים - בפועל.
נתון זה לא נכון כלל. ראשית, רוב הלא מתגייסים עושים זאת בדרך חוקית שגורמת לכך שהצבא פוטר אותם. חלקם הגדול ערבים ששיעורם באוכלוסיה שבגיל הגיוס גדול משיעורם היחסי באוכלוסיה. אותו הדבר נכון גם לגבי האוכלוסיה החרדית. מספר הלא מתגייסים מקרב האנשים הנמנים על ציבור שרובו כן מתגייס הרבה יותר קטן וגם כאן מדובר על שימוש בסעיף נפשי או בריאותי כזה או אחר. אין דבר כזה לא מתגייסים ללא נימוק כל שהוא.

ראה, ילדי חינוך ביתי מפריכים טענה זו
המחויבות העמוקה של ילדי החינוך הביתי שאני מכיר למחויבויות שהם לוקחים על עצמם ראויה להערכה אולם לא ניתן לטעון שהיא רק נחלתם. מהעובדה שרובם כאלו לא נובע שילדי בית הספר אינם כאלו. אני מכיר ילדים רבים הלומדים בבית ספר שמחויבים מאד לחוגים שלהם.

זו עיקר טענתי כנגד בית הספר וכנגד שירות חובה. כאשר הנך חייב ללמוד, אתה לומד למראית עין.
זו הכללה שלא ניתן להוכיח ובכלל מה היא מראית עין בהנחה שאינך יכול לבחון לב וכליות? אני מסכים שתוצאות מבחן אינן מעידות על למידה אך מנגד לא ניתן לטעון שלא מתקיימת למידה. גם הדימוי של עדר פרות במכלאה והשוואה של עובדים לעבדים לא תסייע. ההכללה של למידה למראית עין יכולה להיות נכונה לחלק מתלמידי בית הספר אבל לדעתי לא הוא האשם במקרה זה אלא מכלול הגורמים המחנכים את הילדם שהם הוריו, סביבתו, ערוצי התקשורת ובית ספר שאגב השפעתו הולכת ופוחתת.

אין כל חובה על אף אחד להכין ילד להיות חיל. אנחנו לא חיים בספרטה.
אבל אם הילד ישרת בצבא האם לא חלה על מחנכיו חובה למתן את הלם הבקו"ם שהוא אמור לספוג?

כמו אותו מורה שאמר לי בפאנל אי אז בשנת 1996 כמדומני - שחינוך ביתי יגזול את פרנסתו.
מצטרף לתפילתך. אין ילד בישראל שמגיע לו מורה כזה.

ולדעתי האישית, טוב שכך, מצוין שכך, תודה לאל. והלוואי וזה לא ישתנה עוד הרבה שנים.
מהכרותי עם המערכת זה לא ישתנה כלל.

נתון זה לא נכון כלל. ראשית, רוב הלא מתגייסים עושים זאת בדרך חוקית שגורמת לכך שהצבא פוטר אותם. חלקם הגדול ערבים ששיעורם באוכלוסיה שבגיל הגיוס גדול משיעורם היחסי באוכלוסיה. אותו הדבר נכון גם לגבי האוכלוסיה החרדית. מספר הלא מתגייסים מקרב האנשים הנמנים על ציבור שרובו כן מתגייס הרבה יותר קטן וגם כאן מדובר על שימוש בסעיף נפשי או בריאותי כזה או אחר. אין דבר כזה לא מתגייסים ללא נימוק כל שהוא.
ראה,
קל מאוד לא להתגייס במסגרת החוק.
כלומר, החוק עצמו מאפשר אי גיוס מכיוון שלמרות החוק - מובן מאליו שאי אפשר באמת לגייס בכוח.
בפועל, אין זה חשוב אם נתון זה נוצר בשל ערבים, צ'רקסים או חרדים, חמישים אחוז לפחות - לא מתגייסים - אלה נתונים של הצבא, לא שלי.

אני מכיר ילדים רבים הלומדים בבית ספר שמחויבים מאד לחוגים שלהם.
אפשר שכך הוא בהחלט.
עם זאת, שיעורם היחסי לעומת שעורם היחסי של ילדי החינוך הביתי יאששו את טענתי באחת, וכמדומני שלא תסתור זאת.

_זו עיקר טענתי כנגד בית הספר וכנגד שירות חובה. כאשר הנך חייב ללמוד, אתה לומד למראית עין.
זו הכללה שלא ניתן להוכיח ובכלל מה היא מראית עין בהנחה שאינך יכול לבחון לב וכליות? אני מסכים שתוצאות מבחן אינן מעידות על למידה אך מנגד לא ניתן לטעון שלא מתקיימת למידה. גם הדימוי של עדר פרות במכלאה והשוואה של עובדים לעבדים לא תסייע. ההכללה של למידה למראית עין יכולה להיות נכונה לחלק מתלמידי בית הספר אבל לדעתי לא הוא האשם במקרה זה אלא מכלול הגורמים המחנכים את הילדם שהם הוריו, סביבתו, ערוצי התקשורת ובית ספר שאגב השפעתו הולכת ופוחתת._
הנך מחזק את דברי.
אין זה חשוב מהו הגורם הכופה למידה, הלמידה המתרחשת איננה זו שמצפים שתתרחש כאשר יש כפיה.
בכל מקרה לומדים, וכאמור ההכנה שהמערכות נותנות היא כיצד לשמור על כסאך, על פני כיצד ליהנות מחייך.

_אין כל חובה על אף אחד להכין ילד להיות חיל. אנחנו לא חיים בספרטה.
אבל אם הילד ישרת בצבא האם לא חלה על מחנכיו חובה למתן את הלם הבקו"ם שהוא אמור לספוג?_
שום דבר לא יכול למתן את הלם הבקו"ם.
הבה ניקח את האימרה המוטרפת - קשה באימונים - קל בקרב.
ובכן, קשה באימונים - עוד יותר קשה בקרב, והקשה ביותר זה לאחר הקרב. אין לזה הכנה, מלחמה היא טירוף שתוצאותיו החמורות ביותר ניכרות באלה שגבורתם אינה מוטלת בספק.

ראה,
מדינתנו מייצגת את היהודי המאויים והמבוהל שעדיין במובנים רבים חי בגולה, עוד לא הפנים שהגיע לארצו, ויכול לקיים את מורשת אבותיו, בעיקר בהתנהלות מדינית ומוסדית המצביעה על - ואהבת לרעך כמוך; אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך; כשעשרת הדברות הן ההמלצה לחיים תקינים וסבירים גם לאתאיסתים מושבעים.

כאן, גורמים כלכליים חוברים לפחדים קמאיים וזורעים בהלה ופחד באוכלוסייה, כאילו הבעיה שלנו היא בטחונית ובאה מבחוץ.
טרור מובנה זה, הבא מתוך הבית פנימה, ומוזן ללא הרף על ידי תעמולה אינסופית, שמשמעותה הפניית משאבים לצד זה של צבאיות ואמצעי לחימה - מושל בפוליטיקה ובחיי החברה בישראל.

לא בכדי אנו ממציאים לעצמנו מלחמות, גם כשכל מבצע צבאי של רבים וחזקים מול דגי רקק נחשב מלחמה.

אילו היה לאוייבנו מעט שכל בקודקודם, היו מניחים לנו לנפשנו - אנחנו כבר היינו מתפוררים מבפנים.
ב 1999 כמדומני, כשברק התכוון לשלום באמת, והיה נדמה שזה מתקדם לשם (רק שיכולתו לנהל מו"מ הפוכה ליכותו לנטרל מחבלים) - התחילה מלחמת הדת היהודית - חרדים, חילונים ושאר ירקות.

לכן, הצבא הוא הכסות המאפשרת מלחמה מעת לעת, על מנת שלא נתמודד עם היותנו עם אחד.

כך נראה לכותב הזה, ואין מדובר בפוליטיקה, ואין מדובר בקשר של אדם לאדמתו, אלא בעיקרי היהדות, שהיא מה שמניח חזקה ותוקף לנו כיהודים לחיות כאן.

הרחקנו נדוד, מעבר ליבשות וימים מבחינת נושא הדף המקורי, על כך הסליחה עם הקוראים.

תודות.

שליחה על ידי לנה* » 04 יולי 2009, 08:05

צפריר
כל מילה.

קל מאוד לא להתגייס במסגרת החוק.
דף זה עסק באנשים שהצבא כן מצפה מהם שיתגייסו והם לא מתגייסים. אותה קבוצה המוגדרת בפי הצבא משתמטים והיא 5% או 10% תלוי בשאלה האם מתייחסים לכלל השנתון המונה 120 אלף איש או לכלל המתגייסים שהם כ 60 אלף איש. אנשי הצבא מציגים את נתון ה 50% מסיבותיהם. מידיעה, אותם אנשים שכן אמורים להתגייס וזוכים לפטור הנכסף צריכים קצת להתאמץ (פסיכולוג, רופא, תיק פלילי, שימוש בסמים או משהו יצירתי אחר) כדי לקבל פטור משירות.

עם זאת, שיעורם היחסי לעומת שעורם היחסי של ילדי החינוך הביתי יאששו את טענתי באחת, וכמדומני שלא תסתור זאת.
איני מכיר מדד כמותי לרצינות ומספרם הנמוך יחסית של ילדי החינוך הביתי אינו מאפשר תשובה אמיתית לשאלתך.

הנך מחזק את דברי.
הסדר לא משנה. תאוריות למידה רבות צצו במאה השנים האחרונות. החל בפבלוב וכלה בפפרט ובקונסטרוקטיביזם הקורב מאד להשקפת עולמך ולהשקפת עולמי. מסכים שלמידה מתרחשת כל הזמן ולא רק בבית הספר אבל לדעתי חלק מהלמידה כן מתרחש בכפייה.

שום דבר לא יכול למתן את הלם הבקו"ם.
האם אינך חושש מהכללות? יש הוכחות לכך שאתה טועה.

מלחמה היא טירוף שתוצאותיו החמורות ביותר ניכרות באלה שגבורתם אינה מוטלת בספק.
השאלה היא מהי האלטרנטיבה. לא ברמה האישית, מונעת הפחד שכולם שותפים לה אלא ברמה הכללית.

ולגבי:
מדינתנו מייצגת את היהודי המאויים והמבוהל שעדיין במובנים רבים חי בגולה
הרחקנו נדוד, מעבר ליבשות וימים מבחינת נושא הדף המקורי, על כך הסליחה עם הקוראים.
כמו שאמרת, זו השתפכות פילוסופית שאינה תורמת לנושא הדף.

שלום

דף זה עסק באנשים שהצבא כן מצפה מהם שיתגייסו והם לא מתגייסים.
דף זה אינו עוסק בכך. אתה עוסק בכך.

מידיעה, אותם אנשים שכן אמורים להתגייס וזוכים לפטור הנכסף צריכים קצת להתאמץ (פסיכולוג, רופא, תיק פלילי, שימוש בסמים או משהו יצירתי אחר) כדי לקבל פטור משירות.
גם חינוך ביתי עשוי להיות מדד - לפחות לגבי גיוס בנות. שהרי אלה לא תשמשנה כבשר תותחים.
חוץ מזה, כשאתה מתגייס אינך פטור ממאמץ, כך שבכל מקרה על הנער להתאמץ.
עדיין בקלות רבה - השחרור המיוחל מגיע.

איני מכיר מדד כמותי לרצינות ומספרם הנמוך יחסית של ילדי החינוך הביתי אינו מאפשר תשובה אמיתית לשאלתך.
טעות.
מספרם של ילדי החינוך הביתי בעולם לא קטן, וכל המחקרים שבחנו שאלות אלה, ויש מחקרים בעולם כבר הרבה שנים - איששו את אמירתי זו, למרות שאני מדבר מפי השמועה שהביאו לאוזני חברים שאני בהחלט סומך על יושרם, והיות ואין לי עניין אקדמי בנושא זה, ולא אוכל להפנותך למקורות - הנך יכול להחזיק בדעתך שדברי הם עורבא פרח.

_שום דבר לא יכול למתן את הלם הבקו"ם.
האם אינך חושש מהכללות? יש הוכחות לכך שאתה טועה._
איני חושש מהכללות כלל ועיקר, נהפוך הוא, על זה כל המילים האלה, על הכל. המקרה הפרטי בכל מקרה אינו רלוונטי או מיוצג כאן.

ראה, אי אפשר למתן הלם.
הלם, או שיש או שאין.
כאשר מתרחש הלם, יש לו ביטוי מוחשי מאוד.
אין חצי הלם, אפילו הלם קל הוא הלם.
כמובן שילדי הפנימיה הצבאית אינם נכנסים להלם בבקו"ם - מניסיון אישי, אבל מי שלא מוכן לרעיון שדביל עם סרדין ינסה לאפס אותם על ידי הפיכתם לאפס, עשוי בהחלט להיכנס להלם.

כאן, אם יש לך הוכחות מדוע העלית את השאלה הזו כלל?

_מלחמה היא טירוף שתוצאותיו החמורות ביותר ניכרות באלה שגבורתם אינה מוטלת בספק.
השאלה היא מהי האלטרנטיבה. לא ברמה האישית, מונעת הפחד שכולם שותפים לה אלא ברמה הכללית._
שלום זו אלטרנטיבה אחת. יש עוד.
אבל השאלה היא האם העם הזה מעוניין באלטרנטיבה. אם נהיה מעוניינים באלטרנטיבה - זו לעולם תימצא. לדעתי איננו בשלים לאלטרנטיבה, אנחנו חייבים איזו מלחמה מעת לעת.

_מדינתנו מייצגת את היהודי המאויים והמבוהל שעדיין במובנים רבים חי בגולה
הרחקנו נדוד, מעבר ליבשות וימים מבחינת נושא הדף המקורי, על כך הסליחה עם הקוראים.
כמו שאמרת, זו השתפכות פילוסופית שאינה תורמת לנושא הדף._
במקור -
"מדינתנו מייצגת את היהודי המאויים והמבוהל שעדיין במובנים רבים חי בגולה, עוד לא הפנים שהגיע לארצו, ויכול לקיים את מורשת אבותיו, בעיקר בהתנהלות מדינית ומוסדית המצביעה על - ואהבת לרעך כמוך; אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך; כשעשרת הדברות הן ההמלצה לחיים תקינים וסבירים גם לאתאיסתים מושבעים."

אני לא אמרתי שזו השתפכות פילוסופית, זוהי פרשנותך, והפרשנות הזו לוקה בחסר שכן הגדרתך עצמה אין לה אחיזה או תוקף.
זוהי דעה, הקשורה לנושא, ובפועל נוגעת בשורש כל העניין שאתה העלית ואני נסחפתי אליו- בשמחה - והיות שכך מצאתי לנכון להניח סליחה בפני הקוראים על סטייה זו.
ותו לא.

שלום
לא על השלום הזה דיברתי.
השלום הזה כפי שנתפש בעיני יש בו סוג של התרסה, כעס, ציניות, סוף פסוק.
וחבל לי שכך הוא, אלא אם אני טועה ואני מדמיין את תגובתך ככזו בעודך מברך אותי לשלום.

תודות.

בפועל הצבא לא מעוניין מי יודע מה בילדי החינוך הביתי נכון לעכשיו,

האם צעירים שגדלו בחינוך ביתי לא יכולים להתגייס?

(זו דווקא יכולה להיות סיבה טובה לעבור לחינוך ביתי...

)

האם צעירים שגדלו בחינוך ביתי לא יכולים להתגייס?
יכולים גם יכולים, אבל גם כיולים לא להתגייס בקלות רבה יותר - במיוחד בנות. ואם מתגייסים מופלים לרעה בשל הקב"א הנמוך שלהם שהוא נמוך לפי ההסברים כאן, מהיעדר שנות לימוד ומהיעדר בגרויות.

זו דווקא יכולה להיות סיבה טובה לעבור לחינוך ביתי...
כמו שכדאי לעשות הרבה ילדים בגלל קצבאות הביטוח הלאומי.... עד שיגיעו לגיל גיוס, הכל יכול להשתנות ואז מה?

תודות.

אי אפשר למתן הלם.
לדעתי בהרבה מצבים אפשר.

אין חצי הלם, אפילו הלם קל הוא הלם.
יש בכל זאת הבדל בין הלם קל להלם שאינו קל.

כנראה שאת התשובה לשאלת הדיון בדף זה, לגבי ילדי חינוך ביתי בארץ, נדע עוד בערך 10 שנים(צריך להמתין עד שמספר רב של ילדים מחינוך הביתי יגיעו לגיל גיוס).
או שאפשר לערוך סקר האם ילדכם עתידים להתגייס?
אולי יש נתונים מארצות אחרות שיסבירו אם יש קשר ברור בין חינוך ביתי לצבא

אגב, לגבי סטייה מנושא של דיון - למה לעשות מזה כזה עניין?
כי מה חשוב? להיות צודק או שקו המחשבה יהיה ברור?

למה לעשות מזה כזה עניין?
זה לא כזה עניין.
הרי אני עצמי גם סוטה מהדיון, לדעתי יש להדגיש זאת ולכן בקשתי את סליחת הקוראים.
עם זאת, טוב מעת לעת להחזיר את המדיון למיקודו, וכאשר כותרת הדף איננה מתאימה עוד לדיון - טוב לפתוח דף אחר.
מה העניין הגדול בכך?

_אי אפשר למתן הלם.
לדעתי בהרבה מצבים אפשר._
את ההלם עצמו אי אפשר - את תוצאותיו אפשר.

ראי, אם כל המתגייסים יקחו רסקיו רמדי על בסיס יומיומי למשך שלושת החודשים הראשונים, ההלם לא יגיע אל פתחם.
עם זאת, התפישה הצבאית הקרבית תהיה בבעיה. שכן ההלם או האיפוס הוא בלב ההכשרה של לוחם קרבי.

יש בכל זאת הבדל בין הלם קל להלם שאינו קל.
הלם קל הוא ארוע שנגמר. הלם כבד או קשה נגרר אל תוך הטראומה.

כנראה שאת התשובה לשאלת הדיון בדף זה, לגבי ילדי חינוך ביתי בארץ, נדע עוד בערך 10 שנים(צריך להמתין עד שמספר רב של ילדים מחינוך הביתי יגיעו לגיל גיוס).
שוב, זו לא שאלת הדיון בדף, אלא השאלה שאת וסתם אחד ואולי עוד מישהו שואלים.
כאן, גם בעוד עשר שנים לא יהיה מדגם מספיק מייצג.
שכן, אז יהיה כמה עשרות שאמורים להתגייסבלבד ומאות ילדים בחינוך ביתי ואז נצטרך לחכות עוד עשר שנים על לקבל תשובה לגבי מאות הילדים, וכן הלאה...
ולכן, אם להסתמך על המקרים הבודדים שכבר עברו גיל גיוס, תשובותי בהחלט מתארות את המצב - נכון להיום.

כי מה חשוב? להיות צודק או שקו המחשבה יהיה ברור?
לא זה ולא זה.
מה שחשוב זה הבריאות.

כאן, אין שום עניין להיות צודק, כולם צודקים, אלא יש עניין של כל אחד לתאר את הדעה הפרטית בנושא השפעת התפישה המדינית לגבי חופש הדרך הפרטית, בהתייחס לחינוך הביתי, כשמיוחסת למדינה כוונה לחנך ילדים על מנת שיהיו חיילים טובים או סתם עובדים מן השורה. זה נושא הדף.

תודות.

שוב, זו לא שאלת הדיון בדף,
בדיון נשאלו הרבה שאלות, ולא רק ע"י קומנדו חינוך ביתי פותח/ת הדף, ולהן תשובות רבות.
<שם הדף לא מתאים לדיון, אולי כדאי לשנות>

כאן, אין שום עניין להיות צודק, כולם צודקים, אלא יש עניין של כל אחד לתאר את הדעה הפרטית בנושא השפעת התפישה המדינית לגבי חופש הדרך הפרטית, בהתייחס לחינוך הביתי, כשמיוחסת למדינה כוונה לחנך ילדים על מנת שיהיו חיילים טובים או סתם עובדים מן השורה. זה נושא הדף.
זה ברור לי,
העניין הוא שמהר מאוד נוצר וויכוח תוקפני ולא ידידותי - חבל (לי באופן אישי היה מעניין - חוץ מזה, שיחה בין שני גברים בבאופן זה תענוג נדיר).

שיחה בין שני גברים בבאופן זה תענוג נדיר
ככה זה עם גברים כנראה, השיח הגברי עשוי להפוך לשיח תוקפני.
זה עניין של אינפנטיליות מובנית - וטוב שכך.
וטוב מאוד שכך.

תודות.

ככה זה עם גברים כנראה, השיח הגברי עשוי להפוך לשיח תוקפני.
זה לא השיח זה הגברים או לפחות אחד מהם.

וטוב מאוד שכך.
האמנם? האמנם טוב מאד הדבר?

אכן מה טוב יותר?

) דיון שמטרתו היא עונג אינטלקטואלי, החלפת דעות, דיאלוג בו נהוגים כללי הדיאלקטיקה, הקוהרנטיות הלוגיקה והנימוס
) אפשרות לתת דרור לתוקפנות אינפנטילית מובנית.

_ככה זה עם גברים כנראה, השיח הגברי עשוי להפוך לשיח תוקפני.
זה לא השיח זה הגברים או לפחות אחד מהם._
זה לא השיח, זה השיח הגברי.
מספיקה אמירת 'שלום' תוקפנית על מנת להוכיח את אלה.
מספיק גבר אחד על מנת שהשיח יהפוך לכזה.
מספיקה תגובה שבאה להוכיח צדק או אי צדק של הצד השני - על מנת להיגרר לשם.

_וטוב מאוד שכך.
האמנם? האמנם טוב מאד הדבר?_
הו, בהחלט.
שכן להבדיל מנשים לנו יש את ההצדקה לכך, מתוקף זכריותנו, או לפחות יש את ההצדקה לכך אל מול הנשים, המתהדרות בבגרותן ולכאורה אין בהן כל אינפנטיליות מובנית.

לכן, עדיף שהכל "על השולחן".

אם מצאת בדברי תוקפנות, צר לי על כך.
אם הנך מעוניין לשים כללי דיאלקטיקה, קוהרנטיות לוגיקה ונימוס, הרי שכלים אלה כפי הנראה - נעדרים ממחוזותי, הנני כותב על פי דעותי, ניסיוני ואבחנותי את הדברים.
ואם אלה לא נושאים חן מלפניך, צר לי על כך, ועדיין, כך הם פני הדברים.

ראה לאן הגענו, לאן לוקחת אותנו התודעה, מדיון שהחל בחירות לגדל ילדים הרחק מהתעמולה המדינית - לדיון שעוסק במי הוא מה.

שנהיה בריאים.

ברכות ותודות.

_האם צעירים שגדלו בחינוך ביתי לא יכולים להתגייס?
יכולים גם יכולים, אבל גם יכולים לא להתגייס בקלות רבה יותר - במיוחד בנות. ואם מתגייסים מופלים לרעה בשל הקב"א הנמוך שלהם שהוא נמוך לפי ההסברים כאן, מהיעדר שנות לימוד ומהיעדר בגרויות._

צפריר, האם תוכל בבקשה לפרט יותר?
אם הם יכולים להתגייס זה אומר שהצבא מעוניין בהם, אז איך פתאום הם מקבלים פטור? או שזה הפוך - אם מקבלים פטור בגלל חינוך ביתי (אי התאמה?) איך זה שיכולים להתגייס? ולמה ההבדל בין הנים לבנות - יש הבדל בהתנהלות של הצבא מולם בתהליכי קדם-גיוס?
תודה

<כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר

>

ראי,
מניסיון אישי, שלא מחייב את הצבא כמובן, הצבא לא ממש מעוניין בכאלה שלא קיבלו מרות.
כמו כן, וכבר הוסבר כאן למעלה עלח ידי יודעי דבר, השתייכות הילדים מהחינוך הביתי לקבוצת איכות - קב"א, נמצאת ירודה שכן יש משקל רב בפרמטרים לקב"א לשנות לימוד ותעודת בגרות.
מניסיוננו, לגבי הבנות גם כשאחת מהן רצתה להתגייס - הערימו קשיים והיא פנתה לשנת שירות.

הבנים, יכולים להתגייס ביתר קלות אבל מוגבלים בשל דירוגם הנמוך כאמור.

עם זאת, האם עולה על דעתך שילד שגדל בחינוך ביתי (ואני כמובן מכליל כאן) ירצה משהו - ולא ישיג אותו.
כלומר, אם הדבר היה מאוד חשוב לביתי - היתה מתגייסת על אפם וחמתם.
היות ומצאה פשרה בדמות שירות לאומי, פנתה שם בצהלה ובשמחה.

ומכאן, אם יהיה ילד בחינוך ביתי שירצה להיות טיס, איני רואה מניעה מוחלטת בעבורו.

כאן, טוב להבין שחשיבה עצמאית, אי קבלת מרות ו"ראש גדול" לא ממש אטרקטיבים בעבור הצבא.

תודות.

http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]חינוך ביתי ושירות בצבא[/po]

צר לי שנתתי יד להפיכת הדיון ללא רלוונטי ושמחתי לראות שהשתפר לכשיצאתי

אל,
תודה.
חשדתי שכבר היה דיון דומה בעבר אבל לא עלה על דעתי לחפש אותו.

אגב, לא דובר על הפיכת הדיון ללא רלוונטי אלא על סטיית הדיון מכותרתו.
הקישור שהבאת מתאים במיוחד לכותרת הדף שלו.

"מתנצל" על הניסיון למקד ולהיות ממוקד - זה לא מובן מאליו בעבורי.

תודות.

צר לי שנתתי יד להפיכת הדיון ללא רלוונטי ושמחתי לראות שהשתפר לכשיצאתי

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/927/ ... 3&tmp=9839