מצג עכוז

[אישה*]

דף התמיכה במילת הבנים, שנפתח היום, מעסיק את גופי ונשמתי ללא הרף.
האיש הגיע מהעבודה והתבקש לקרוא. אני זו שמתלבטת, הוא לא מסוגל לחשוב על למול את השתיל הרך שלנו.
מחפשת אצלו תמיכה והקשבה ללבטי, ומוצאת, למרות דעתו החד משמעית.
משוחחים, עד לנפילת החשמל בכל הבית באחת עשרה בלילה.
נרות, חוברת אנשי המקצוע בעיר נשלפת, וחשמלאי בדרך. התיקון דורש דקות ספורות, עולה לא מעט, אבל נפלנו על איש נחמד ועכשיו אפשר להפסיק לדאוג שמא נזדקק למים חמים הלילה ולא יהיו...
יושבים לאכול סלט ירקות, בחצות, מתכננים להיכנס לאמבטיה ממש עוד רגע ולא להתחמק מהעיסוי היומי.
נרדמים "כפיות" לרוחב המיטה למשך שעתיים, מתעוררים, האיש עובר לישון לאורכה, ואני מטפחת מאז צרבת איומה.
נכנסת לדוש, עושה לה קולות אאאאאאאאאאאאאאאאאאאה, נושמת אותה החוצה, אומרת לעצמי שזה אחת שתיים שלוש ניסיון לקראת צירים שיהיו "קצת" יותר מטרידים... קוראת, מסתובבת בבית ונושמת, מדברת אל הדולפין מילות אהבה ,מנשנשת קרקר "כוסמין" ( עם שם כזה...איך לא להתענג ?) שמזכיר לי את הצרבות של לפני מספר חודשים - אז הסתפקתי ב"לחמית".
איך זה שגדלתי בבית כ"כ קונבנציונלי ואני מהרהרת ומערערת על כמעט כל סוגייה חברתית מקובלת?
קשה להיות במקום הזה, לפעמים יש בי אפילו מעט רגשות אשם על כך ש"מסבכת את הכל". טוב, אלו בעצם שייכים להאשמות שהטביעו בי ההורים, במיוחד אמא שלי, שטוענת שאני תמיד מוצאת את הדעות ואת האנשים ה"שונים והמשונים" כשהרוב אינם כאלו, אז "איך את עושה את זה?"... (לא, לא בטון של פליאה והערכה, אלא במרירות ואכזבה קלה) אבל אני (חושבת שאני) יודעת לזהות (לפעמים) נימה דקיקה של הערכה למי שגדלתי להיות, בינות לטענות שלעיתים נשמעות לי מוזנות בהרבה פחד מאיך אתמודד עם התובנות הללו שלי אל מול הרוב... כאילו היא רוצה שבעיקר יהיה לי קל, ועבורה, הקל הזה הוא כמו כולם.
הסתבכו לי קצת המילים.
חמקתי מעט מנושא המילה (ברית , בעבורי, זו לא)
"קשה לי העיניין הזה", אמרתי.
"את צריכה לחשוב מה קשה לך שם", אמר האיש.
מאיפה מתחילים? קיבעון חברתי, תרבותי, אסתטי. אילו מילים גדולות וחסרות משמעות אל מול הכאב שניגרם ליצור חסר ישע.
לא ניגרם, אני גורמת. אם אני מחליטה למול, אני זו שאחראית למעשה ולהשלכות שלו.
ומה עם ההשלכות של לא למול? קראתי את כל הדפים הרלבנטיים, עכשיו זו אני והפחדים שלי.
כמו אמא שלי?
הפחדים, שכמו בכל דבר כמעט, הם אלו שמזינים ומכתיבים ומסמאים. בוראים מציאות פחדנית ומובסת. כולם יוצאים מופסדים ממנה, אבל היא מביטה עלינו בעיניים רעבות לעוד קצת, לא לקחתם אחריות, אז לקחתי אני עוד ביס, בנשמתכם המפוחדת.
לא תמיד אני יכולה להם.

הדולפין ניתר והזכיר לי לנשום... לתוך הפחד,
והאושר הגדול שכבר כאן, וזה שמחכה לי.

[חוט_השני*]

קוראת אותך ונהנית{@
בעניין הצרבות, ניסית סודה לשתיה?
יש לי חברה שהיתה שופכת אבקת סודה לגרון ועליה מים אמרה שזה מציל
(נשמע :-p אני יודעת)

[אמא_נמרה*]

יש לי חברה שהיתה שופכת אבקת סודה לגרון ועליה מים אמרה שזה מציל

סבתא שלי הראתה לי איך היא מערבבת סודה לשתיה עם מים בכוס של יין, אומרת "שמפניה" (כי זה תוסס) ושותה.

<לא היה לי אומץ לנסות>

[ניצן_אמ*]

דף התמיכה במילת הבנים, שנפתח היום, מעסיק את גופי ונשמתי ללא הרף.
גם אותי... גם אותי... שנינו לא יכולים לחשוב על למול את הילד. והתיאורים משאירים אותי חסרת נשימה ודומעת.

אל תפחדי. אתם לא תהיו לבד. כשאנחנו החלטנו לא למול גילינו המון שקט שלא מל סביבנו. גילינו גם כמה חברים שמלו ובכל זאת מאד מבינים ומפרגנים. ממה יש לפחד כל כך אם לא מהפחד עצמו?

אם אנחנו כבר בענייני ציטוטי שירה, אז אני יודעת שאני לא ממציאה את הגלגל, ואת בטח מכירה, אבל הקטע הזה של ג'ובראן חליל ג'ובראן מתוך הנביא ממש מסמן את תחילת הדרך שלי לשינוי:
_יַלְדֵיכֶם אֵינָם יַלְדֵיכֶם
אֶלָּא פְרִי גַּעְגּוּעֵי הַחַיִּים אֶל עַצְמָם.
בָּאִים הֵמָּה דַּרְכְּכֶם אַךְ לׂא מִכֵּם,
חַיִּים עִמָּכֶם אַךְ אֵינָם שַיָּכִים לָכֶם.
תְּנוּ לִיַלְדֵיכֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם,
אַךְ לא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם,
כי לָהֶם הְגִיגֵיהֶם.
גוּפָם יִשְׁכּוֹן בְּבָתֵּיכֶם אַךְ לא נִשְׁמָתָם
כִּי נִשְׁמָתָם מִסְתּוֹפֶפֶת בְּבֵּיִת הַמָּחָר,
שָם לא תּוֹכְלוּ לָבוא אַף בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם._
כשחושבים על זה ככה, ממש מבינים כמה אין לנו שום זכות. שום זכות לקעקע ולסרס את הגוף שלהם בשם הפחדים שלנו.

השינוי הזה אצלי התחיל מלהבין כמה שאני רואה את הילדים העתידיים שלי באופן שונה מאיך שאמא שלנו רואה אותנו, והמשיך לעוד הרבה שינויים מודעים, ביקורתיים וברוכים.

איך זה שגדלתי בבית כ"כ קונבנציונלי ואני מהרהרת ומערערת על כמעט כל סוגייה חברתית מקובלת?
ורק נימה דקיקה של הערכה יש לך לזה? לי יש הערכה עמוקה כלפייך על היכולת להרהר ולערער.

[מיצי_החתולה*]

אני מלתי שני בנים, ואם יהיה עוד אחד, בהנחה שמה שאני יודעת היום לא ישתנה עד אז, הוא לא יהיה נימול. אם את צריכה חיזוקים בעניין הזה, תתקשרי אליי.

[אוד_ליה*]

אישה, ספרי מה קורה איתך היום? את עוד כאן?

[אישה*]

קראתי את הדף הזה מתחילתו ועד סופו. וו'או. אני כתבתי? ממרחק הזמן הצלחתי לקרוא כאילו זו מישהי אחרת, אבל דמעות ההתרגשות לא איחרו לבוא.

אישה, ספרי מה קורה איתך היום? את עוד כאן?
כאן
וכ"כ רוצה לספר את ההמשך, את מסע הלידה.
קשה לי.
היתה לידה טבעית. מצויינת.
יצאתי ממנה שבורה לחתיכות קטנטנות.
בתקופה האחרונה מרגישה שיכולה לנסות לשחזר ולכתוב ולגעת בזה.
היום אנחנו מאושרים. מאוד מאוד מאוד.
הדולפין הקטן מופלא.
אין מילה בעולם שתתאר את יופיו הרב, את שמחת היותו, אותו...

[חצרנית*]

_היתה לידה טבעית. מצויינת.

יצאתי ממנה שבורה לחתיכות קטנטנות._

זה נשמע כמו דבר והיפוכו...

את מוכנה לספר יותר?
אשמח מאד מאד לשמוע.

[ההולכת_בדרכים*]

את מוכנה לספר יותר? אשמח מאד מאד לשמוע.
גמני... רק אם את מוכנה @}

הדולפין הקטן מופלא. אין מילה בעולם שתתאר את יופיו הרב, את שמחת היותו, אותו...
הוא באמת מקסים... שלושתכם בעצם

[ריחות_של_יסמין*]

רק עכשיו קראתי עד הסוף...
מרגש!

[אנונימי]

שיטה להיפוך (כולל איך נודע לי עליה):
ביקרתי חברה שנמצאת לקראת סיום ההריון.
עד לפני שבועות ספורים, התינוקת היתה במצג עכוז.
במקרה היא גילתה דרך פשוטה ויעילה להיפוך.
בהריונות קודמים שלה היא היתה מטופלת של ד"ר שוורץ יעקב. הוא היה מאד בכיר בבי"ח בנהריה, היה המורה של מי שהיום הוא מנהל המחלקה ברמב"ם (או מאד בכיר שם).
האיש בן למעלה מ 80 ויצא לפנסיה לאחרונה (וגם עבר לגור בראשל"צ).
מה שהוא אמר לה לעשות זה כך:
לשכב 10 דקות על צד ימין. אח"כ להתהפך ולשכב על צד שמאל למשך 10 דקות. ולהמשיך להתהפך כך לסירוגין כל 10 דקות, במשך 80 דקות, למשך 3 ימים.
עדיף לפני שבוע 35.
הוא טוען שזה יעיל בלמעלה מ 90% מהמקרים.

כשחברתי שאלה אותו למה הוא שומר את זה בסוד, הוא השיב ש"כולם יודעים". היא שאלה מי זה "כולם" והוא נקב בשמות של עוד שני רופאים כנראה מוכרים, שגם הם בני למעלה מ 80.

אצל חברתי, ביום השני, במהלך הסחרחורת שהיא עשתה לעובר(ית) היא הרגישה אותה מתחילה לזוז אינטנסיבית, ולמחרת היא בדקה וראתה שזה עבד.

מה שבטוח, שאין מה להפסיד.

[טאו_להורות*]

מצאתי קישור למאמר הכולל הנחיות לטפול ביולדת עם עובר במצג עכוז.
עדכני יוני 2009 מארזון המיילדים הקנדי ( אלה שפירסמו את המחקר ב2000 על הסיכונים שבלידת עכוז )
המלצה לאפשר ניסיון לידה נרתיקית בהתאם לבקשת היולדת בתנאים שבהם העובר בשל בהערכת משקל 2500 -4000 גר', במצג של עכוז מלא או פראנק כשהראש בפלקסיה.http://www.sogc.org/media/pdf/advisorie ... eechJune09 e[/po].pdf

[נעמה_סלע*]

בתל השומר מאפשרים לידה רגילה במנח עכוז

גיליתי שלשום ומאז אני רצה לספר לחברה.

[אנד_לוסיה*]

לידיעת העכוזיות, תתעודדו: איגוד הגינקולוגים יוזם מהלכים לצמצום מספר הלידות בניתוח קיסרי

ב-2000 התפרסם בכתב העת "לאנסט" מחקר נרחב שנערך ב-121 מרכזים ב-26 מדינות, לרבות ישראל, ובחן את האפשרויות ללידת עוברים במצג עכוז בקרב 2,083 נשים. החוקרים קבעו כי במצב זה ניתוח קיסרי טוב יותר ליילוד מאשר בלידה טבעית. המחקר הוביל להפסקה כמעט מוחלטת של לידות טבעיות לעוברים במצג עכוז במערב, אולם ממצאים ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מעמידים את הקביעה החד-משמעית בספק.
במחקר המקורי אובחנו 16 מקרים של מוות עוברי, ובהם 13 מקרי תמותה בקבוצת הנשים שילדו במצג עכוז בלידה טבעית. אולם בהמשך התברר בבדיקה פרטנית של המקרים כי ברוב מקרי התמותה לא היה קשר בין מות העוברים לבין הלידה. במאמר שהתפרסם בינואר 2006 בכתב עת אמריקאי, קרא הפרופ' גלזרמן לחוקרים הקנדים מבצעי המחקר משנת 2000 לקבל אחריות ולהסתייג מקריאתם להימנע מלידות טבעיות במצג עכוז. בהמשך עדכנו האיגודים הגינקולוגים בארה"ב וקנדה את המלצותיהם, והם מאפשרים כיום גם לידות טבעיות במצג עכוז.
"יש לזכור כי ניתוח קיסרי מסוכן יותר לאשה מלידה וגינאלית, ויש בו סיכונים גבוהים יותר לתמותה אמהית וסיבוכים אצל היולדת."
שנאמר, בוקר טוב אליהו.

[אליה*]

שאלה: האם ניתן להרגיש באיזה מנח העובר?

[רוניתה_פיתה*]

עונה לך גם פה (-:
בעיקרון אפשר, במישוש, וגם לפי מיקום ה"בעיטות". אצלי, אבל, ביקשתי מהמיילדת שתבדוק (רציתי ללמוד בעצמי כיצד לזהות כשהיא התהפכה), והיא דווקא אמרה שלולא ידעה שהתינוקת במצג עכוז הייתה מאמינה שהיא במצג ראש (כלומר, במילים אחרות, שלבת שלי יש פרצוף תחת (-;{{}}). בקיצור, תלוי במנח המאוד ספציפי של התינוק בבטן, עד כמה הוא מסכים לגלות...

[שלהבת_ישראל*]

דמיון מודרך, שאפשר לעשות בעצמך, תוך הרפיית הגוף, לדבר אל העובר, לבקש ממנו להסתובב. הרבה פעמים מצג עכוז מעיד על סיבה אצל העובר, שהוא אינו מתהפך, אך לדעתי יש משתנים נוספים, אני חושבת שהאמא צריכה להרפות. יכול להיות שהאזור הזה מאוד לחוץ , צפוף, אולי זה גם משדר לעובר מסר של קושי...
קודם כל , אני מאמינה, שתפילות הן משפיעות ויכולות לשנות את המצב הזה... ויש גם את ההשתדלות של האמא והעובר. האמא צריכה להרפות, לשדר מחשבות חיוביות על העולם לעובר, מחשבות של הודיה, והעובר... הוא ממילא קולט את מה שמשדרים אליו, צריך לעודד אותו להתנועע...
אולי מאוד יעזור אם אשה צריכה להרפות, ללכת לים או לברכה, כשהגוף צף במים אזי לא מרגישים את המשקל של החודש-חודשיים אחרונים ויותר קל להיכנס להרפייה, לשקט, לאפשר לעובר ולחיים לעשות את שלהם.
הרבה הצלחה ומי יתן ואף אחת לא תזדקק לעצות כגון אלו ואחרות... שילך בקלות ובשמחה. אתן מביאות אותו לעולם שיש בו שמחה, תסבירו לו

[פלונית*]

אני עשיתי היפוך אצל פרופ הוד בשבוע 38
וילדתי לידה טבעית - מה שהיה לי מאוד חשוב
מצד אחד עדיף למשוך כדי להגדיל את הסיכויים לסיבוב טבעי של העובר
מצד שני אם דוחים הסיכוי להצלחת ההיפוך קטן (ולא בטוח שעושים בשבוע מאוחר יותר) כי צפוף יותר
לאחר ההיפוך קיבלתי טבלית לזירוז כי התנאים שלי ללידה היו בשלים, ונאמר לי שאחרת הסיכויים גדולים שהעובר יחזור למצג עכוז ולא מבצעים היפוך פעם שנייה
בהצלחה
בינתיים תנסי תנוחות הפוכות כדי לפנות מקום לעובר להסתובב

[גל_הנה_אמא*]

יש תרגילים טוב להיפוך עובר שמופיעים בספר "לידה פעילה" של בלייקסלי, לי זה עזר הוא התהפך לעכוז ב32
(גם יוגה וגם בשחיה)
חוץ מיזה שווה גם לברר איפה יש רופאים שמיילדים לידה רגילה במצג עכוז
כמו למשל ביקור חולים בירושלים
בהצלחה

[פלוני_אלמונית*]

a

[ע_ע_ע*]

דף לעריכה (פירוק לגורמים?)

[פלוני_אלמונית*]

ילדתי את בתי לפני כשבועיים בתל השומר בלידת עכוז.בשבוע 39 היתי באיכילוב ושראו הרופאים שמנח העובר עכוז קבעו חד משמעית שהאופציה היחידה זה ניתוח קיסרי ואף קבעו לי תור לניתוח לכמה ימים אחרי.מכיוון שלא רציתי ניתוח קיסרי נסעתי לתל השומר ושם היציעו לי היפוך.ההיפוך לא צלח אז שאלו אותי אם אני מעונינת ללדת עכוז ואמרתי שכן.למרות שאמרו לי שהעובר לפחות 3.5 קילו והיה לי סכרת הריונית וזה מעלה את החשש לעובר גדול "הלכתי" עם תחושותי ועם אמונתי.ובסופו של דבר ילדתי את בתי בלידת עכוז ללא אפידורל וללא תפרים במשקל 2.880.ואני שמחה שלא נכנעתי ללחץ הרופאים ועשיתי קיסרי.
על כל פנים אני ממליצה בחום על תל השומר ועל ד"ר מורן שמיילדת עכוז ומודה להם שנתנו לי את האפשרות ללדת לידה רגילה.

[אוריה.*]

אני בשבוע ה-35 והעובר במצב עכוז הרופא המליץ על ניתוח קיסרי ואני מפחדת.

מה עושים?

[א_ל_א_ן*]

לשכב 10 דקות על צד ימין. אח"כ להתהפך ולשכב על צד שמאל למשך 10 דקות. ולהמשיך להתהפך כך לסירוגין כל 10 דקות, במשך 80 דקות, למשך 3 ימים.
עדיף לפני שבוע 35.
הוא טוען שזה יעיל בלמעלה מ 90% מהמקרים.
אין מה להפסיד- שווה לנסות
זו המלצה שקראתי כאן בדף

[פלונית*]

וואי, איך עוד אין כאן את עצת הסבתא הקלאסית של כל הזמנים?
דוגי סטייל.
אני רצינית לגמרי.

בהריון הקודם גם היתה לי ילדה במצג עכוז. לא רציתי היפוך חיצוני ידני, ורופא סיני שאליו הגעתי (מומחה לנושא) העיף מבט אחד על הבטן ואמר שהיא כבר ירדה, ואין לו יותר מה לעשות.
בוכה ומבואסת חזרתי הביתה, ונסיתי כמה מן הדברים שכבר הוזכרו כאן בדף (אור/פנס,מדיטציה, עמידות הפוכות..).
בסוף מה שעזר זה לקיים יחסי מין בתנוחת "דוגי סטייל", כולל השארות שלי בתנוחה גם אחרי. אני מניחה שאני מבינה מה הרציונאל שעומד מאחורי זה: מצד אחד אחרי יחסי מין התינוק פעיל מאד וזז כל הזמן, ומצד שני התנוחה הזו, על שש, מאפשרת לו את מקסימום המרחב שאפשר לתת לו כדי להתהפך. השילוב של שניהם כנראה מגדיל בהרבה את הסיכוי להיפוך.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בשבוע 36 ויום חמישי האחרון אמרו לי באולטרסאונד שהעובר במצג עכוז ואני לא רוצה ללדת בניתוח ומצד שני גם לידת עכוז מסוכנת ואומרים שגם היפוך חיצוני מסוכן ואני כלכך מיואשת ולא יודעת מה לעשות מי יכול להגיד לי מה הסיכויים שהעובר יכול להתהפך ואם כדי לי לנסות ללכת לרפלקסולגיה ?

[סיהרא*]

לידת עכוז מסוכנת
לא מדויק. פעם הרבה ילדים נולדו בלידת עכוז. היום המצב הוא שהרופאים והמיילדות לא רוצים להיכנס לשום סיכון (מכירה את המושג כסת"ח?) ולכן מפנים לניתוח קיסרי כל דבר עם שמץ סיכון. עוד מצב שנוצר הוא שמיילדות רבות בכלל לא יודעות איך ליילד עכוז כי לא מיילדים היום. (חברה שלי ילדה לידה ראשונה בעכוז והביאו את כל הסטודנטים לצפות בה, כי זה נדיר)
שמעתי שב"ביקור חולים" בירושלים מנהל מחלקת יולדות מתמחה בלידות עכוז ולכן אחוז הקיסרי שם הוא יחסית נמוך.
שוה לך לבדוק את הענין.

[פלונית*]

יש מה לעשות
חשוב לדבר עם העובר הרבה פעמים מפחד ממשהו
מאד מומלץ ללדת עכוז מבמים...

[גלעד_ושירה*]

אהלן
אנחנו ילדנו עכוז בבית בלידה ראשונה והיה נפלא. ד"ר שיפטן מבצע לידת עכוז בבית ובמקרה שלנו לא היה צורך להתערב כלל.
העכוזית "רקדה עצמה החוצה" כדברי הרופא והמיילדת.נראה לנו שמצב עמידה מקל על היציאה לעולם. שיהיה רק טוב ובאהבה.

[פלונית_בשמיני*]

בסוף מה שעזר זה לקיים יחסי מין בתנוחת "דוגי סטייל", כולל השארות שלי בתנוחה גם אחרי. אני מניחה שאני מבינה מה הרציונאל שעומד מאחורי זה: מצד אחד אחרי יחסי מין התינוק פעיל מאד וזז כל הזמן, ומצד שני התנוחה הזו, על שש, מאפשרת לו את מקסימום המרחב שאפשר לתת לו כדי להתהפך. השילוב של שניהם כנראה מגדיל בהרבה את הסיכוי להיפוך.

יש בזה היגיון, אבל גם מכשלה... אחרי יחסי מין הרחם לא ממש רפוי (או ממש לא רפוי) ונראה לי שזה אחד הדברים החשובים.

[נאוה_פשוט*]

שלום לכם,
מוזמנים ומוזמנות להקרנת הסרט A Breech In the System.
http://www.youtube.com/watch?v=vRjSmR9QmYg
סרט על לידת עכוז בבית חולים באוסטרליה. זה קורה אצלי בבית- 25 ליולי 2012 , יום ד' 20:00 ברח' ירושלים 35 בכרכור.
אחרי הסרט תתקיים שיחה בנושא לידת עכוז ואפשרות הבחירה בלידה.
אשמח לדעת כמה מגיעים, אנא השאירו לי הודעה במייל: [email protected]

אני ילדתי במצג עכוז לפני שנתיים וחצי בבית עם אבנר שיפטן. אפשר לקרוא את הסיפור ב:
סיפור_ לידה של נאוה

להתראות,
נאוה.

[נאוה_פשוט*]

התכוונתי
סיפור לידה של נאוה

[אמא*]

אני עברתי שני היפוכים עם דר שיה מירושלים. אחד קל ואחד קשה . אני מודה לו מקרב ליבי. אני חושבת שחשוב מאד לסמוך על הרופא כי יש היפוכים לא קלים.

[ליטל_טובול*]

הריוניות יקרות.אם העובר במנח עכוז אני ממליצה לניתוח קיסרי. העיקר שייצא בריא. ההיפוך היום ממש מסוכן וזה סיכון. אני ממליצה למי שיש עכוז לעשות ניתוח. נכון שאחר כך הסיכות כואבות ויש צלקת ויש כאבים אבל זה שווה את זה כשיש תינוק בידיים מאשר לעשות היפוך ידני ולקחת סיכון של החיים. תחשבו על זה...

[מאירה*]

רוצה לתרום למאגר ולשתף בחוויה מרגשת וחיובית ביותר של היפוך חיצוני שעברתי השבוע ב"מאיר". ד"ר טל בירון, הפכה בעשר שניות (בחיי!) וללא כאבים את התינוקת שלי. בכך הגיע החודש הזה מלא הלבטים והבית אפוף עשן המוקסה שבין שבוע 33 לשבוע 37 לקיצו. לדעתי שווה תמיד לנסות את ההיפוך החיצוני, כי כשזה קל, זה קל בצורה בלתי נתפסת ממש. בהצלחה לכולן!!!!

[פלונית*]

עצה שאני שמעתי להיפוך עובר : לזחול על שש. נשמע הגיוני.

[קרן*]

בשני ההריונות עברתי היפוכים.
כאב ולא היה קל ועם זאת חויות
מאד משמעותיות וחיוביות בחיי.
בכל דבר יש סיכון, גם בניתוח
כל אחת שתרגיש מה מתאים לה

[חסויה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש עצה שלי אישית עזרה - להניח קרש גיהוץ על המיטה כשהוא נשען על הקיר בזוית כמה שיותר ישרה (70% גם טוב), לשכב על הקרש כשהראש למטה והרגליים למעלה, להניח קצת קרח (איגלו זה מצוין) במקום שחושבים שהראש נמצא, ולהניח מוזיקה בין הרגליים/מתחת לבטן. לשכב כך כ20 דקות כמה פעמים שאפשר (אמרו לי 5 פעמים ביום, אבל זה לא היה מעשי בכלל, אז עשיתי פעם ביום וזה גם עזר). הרעיון הוא שהתינוק לא אוהב קור ומאד אוהב מוזיקה, וכך מגרים אותו להסתובב. עשיתי כך כמה פעמים, כל פעם הרגשתי תזוזה רבה מאד של העובר וכאבים חזקים בבטן, גם כמה שעות אח"כ, אבל הרגשתי ממש שהוא מתהפך. בהצלחה