סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
-
אנונימי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
דף סיפור לידה. סיפור שמתחיל כ דף סיפור לידת בית ומסתיים כ דף סיפור לידה בבית חולים ו דף סיפור לידה קיסרית
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אני מתחילה לכתוב את הסיפור הזה שבוע אחרי הלידה, אני מרגישה שהכתיבה עוזרת לי לעבד את מה שהיה ולהתבונן על הדברים מזוית רציונלית ופחות רגשית.
בערך שנה לפני ההתעברות ישנתי במצוקי דרגות על האדמה וחלמתי שאני יולדת בת קטנה בבריכה בבית אני מיילדת את עצמי ואני רואה את שיין מרחוק רואה ומחייכת.
התעוררתי מהחלום ושאלתי אם זה חלום נבואי- התשובה היתה לא.
אחר כך סמוך להתעברות כ5 חברות חלמו שאני בהריון עם בת.
לא אני תכננתי את בואה של הקטנה לעולם. הצהרתי שבועות לפני כניסתה לרחם שאני לא רוצה יותר ילדים או לפחות לא עכשיו , רק גמלתי את נס מהציצי בגיל שנתיים וסוף סוף הרגשתי את הגוף שלי חוזר לעצמו ולעצמי.
שבועיים אחרי הגמילה נכנסתי להריון ומיד היו לי סמפטומים של הריון. למרות ההתנגדות התחילית ישבתי בשרותים של הקניון עם בדיקת הריון ופשוט רציתי להיות בהריון –ואז שהיתה תוצאה חיובית – שני פסים מחייכים ואני כולי מתרגשת ומודה.
אחד האנשים הראשונים שידעו שאני בהריון היתה שיין שילדה אותי בבית פעם קודמת( אחרי קיסרי ולידת בית שנגמרה בוקום) והיה ברור לי שאני רוצה שתהיה שוב בלידה . היא שמחה בשבילי וסיכמנו שנתחיל מעקב הריון בשלב מאוחר יותר.
בשבוע ה10-להריוני עזרתי לחברתי איה להעביר את מעגל הלידה שלה, באותו היום עשיתי עמידת ראש ממושכת והיו לי סמפטומים פיזים – דאגתי מאד לעוברית, ענת תל אורן המיילדת של איה שמחה לבדוק אותי ולאשר כי יש דופק טוב – הוקל לי וזו היתה הפגישה הראשונה בין העוברית למי שלבסוף ליותה אותה ללידה.
שלושת החודשים הראשונים עברו בקושי רב , הייתי עייפה כמו שלא הייתי בחיים- עם 3 ילדים קטנים בבית
ועבודה בקליניקה שלי מפה ועד הודעה חדשה.
אחר כך החלה הקלה גדולה והרגשתי חזקה יותר.
השם קשת התגלגל לי בראש עוד לפני ההריון נדמה ל אבל אני לא בטוחה. ובחודש הרביעי הצטרפתי לקבוצה נחמדה מאד שעוסקת בשאמניזם, בפגישתי הראשונה זכיתי לראות 3 דורות הפעולה ,ראש המעגל הבת שלה ונכדתה התינוקת בשם קשת.
אמרתי לאימה של התינוקת שגם אני חושבת על השם קשת אבל לא נראה לי שבעלי יסכים כי הוא דתי ואוהב את השם שרה. כשחזרתי הביתה וסיפרתי לנועם הוא אמר קשת שם יפה מאד. נעם תמיד קיבל והתחבר לשמות שקיבלתי וזה נעים לי מאד.
לאט לאט בחלומות הלילה אני מתחילה להרגיש שלעוברית יש איזו בעיה עם הנוכחות של שיין בלידה.
זה משונה לי – אני מרגישה המון אהבה כלפי שיין ומאד מעריכה אותה.
אבל החלומות המשיכו והתחלתי להרגיש תחושות ומחשבות שהיה לי ברור מאד שהם לא שלי אלא של העוברית.
כן התחלתי להרגיש בברור אני והיא ביחד מושפעות זו מזו והיא נוכחת כל כך.
אחר כך התחלנו ללכת קצת למאשה לטיפול בעוברית לא הרבה אבל כל פגישה היתה משמעותית , ישר מאשה עלתה על בעיית המיילדת, היא לא רוצה אותה בלידה .
זה מחיים קודמים אני מודיעה למאשה , לא היא אומרת , זה כן תבדקי שוב
נכון היא אומרת איך ידעת , חלמתי על זה.
טוב אני אומרת בואי נטפל בזה נרפא את זה , מאשה שואלת את העוברית היא לא רוצה לעבוד על זה בכלל ומספרת איך היא מרגישה.
היא אפילו לא מרשה שנספר לשיין.זה מאד מפריע לי,היא רוצה שאחליף מיילדת , ואני לא רוצה גם יש לי עבר של קיסרי ומי בכלל תסכים לקחת אותי ועוד במציאות הפוליטית של היום. אני בכלל מרגישה הכרת תודה לשיין שהסכימה לילד אותי למרות שהממסד מחפש אותה...
אני שוכבת במיטה ומבקשת לראות מה קרה שם בחיים הקודמים אני רואה ומבינה את העוברית זה רציני
אבל מה אני עושה עם כל זה?
אני בטוחה שאפשר לרפא זאת פשוט בטוחה.
בחודש השביעי בערך אנו עוברות אקו לב עוברי – זה סיוט הרופא פשוט התעלל בנו וכשאמא שלי העזה להגיד משהוא אז הרופא העיף אותה מן החדר, המזל היה שאחרי הבדיקה היה לנו תור למאשה.
הרגשתי הקלה כי יכולנו לטפל בעוברית שמאד נעלבה, חשבתי על האירוניה שהאיש הזה בדק לה את הלב , מה הוא יודע על הלב שלה..?.. עדיין היא התעקשה עם עניין המיילדת .
והיו עוד דברים מעניינים, בכלל המעט פגישות שהינו אצל מאשה היו מעניינות , שכן כל ההריון טיפלתי גם אני בעוברים וגם למדתי הרבה מהסגנון של מאשה שלימדה אותי איך מטפלים בעוברים בשיטת אייפק לפני בערך 3 שנים ,אבל נראה שאני מטפלת אחרת לגמרי אבל זה תרם לי המון , גם בקשר עם העוברית שלי , הבנתי דרך הטיפול שאני מתעקשת על הדרך שלי ושיש פה עוד נשמה שמעורבת ויש לה מה לאמר.
קצת אחרי הלכתי לסמינר של דן ואן קמפנהאוט מהולנד שמפגיש בין שאמניזם לקונסטלציה משפחתית.
סמינר מרתק , אני מבקשת שיעבדו עלי : אני מסבירה שהבן שלי נס הפוך לגמרי הוא צמוד אלי בטרוף ולא עוזב אותי לרגע ובכלל הוא הפוך, כולם עוצמים עניים , דן מתופף למרות ש10 אנשים הסבירו מה הם רוצים אני יודעת שהוא רואה אותי והולכים לעבוד עלי.
פוקחים עניים : אילנה אני רוצה לעבוד איתך הוא אומר..
הוא מספר סיפור על אחותו שיום אחד אמר לה שהיא בהריון והוא רואה את העובר רחוק למעלה כמו בלון עם חוט( הוא רצה להדגים שכך צריך להיות ).
הוא אמר לי להסתובב בחדר ולבחור 4 שחקנים: את עצמי את העובר את האשיות של בני ושל הנשמה שלו.
ואחר כך למקם אותם בחדר. למדנו הרבה מאד מהסצנה הזו.
מיקמתי את כולם בחלל די דבוקים אחד לשני.
צפוף כאן אמר המנחה .הוא הוביל את החבורה תהליך של ריפוי קצר .
שעתיים אחר כך התקשרתי הביתה- בעלי אמר שהילד השתנה לחלוטין נהיה עצמאי והפסיק עם כל ההתנהגויות המוזרות שלו- כשהגעתי הביתה נס כמעט לא הסתכל לעברי הפליט איזה שלום ....
זה היה מדהים ביותר.
מסתבר שהתייחסתי אל העוברית כאילו והיא כבר פה חלק מהמשפחה – היה צפוף מאד אצלנו ונס החל לעבור משבר כאילו יש לו כבר אחות – ועוד ועוד דברים שלא אפרט כאן.
אחרי השיעור הזה שיניתי גישה עדיין הייתי בקשר עם העוברית שלי אבל הפסקתי להתייחס אליה כאילו היא כבר כאן . נס הסתובב ואמר היא עדיין לא כאן.
באותו הלילה נקראתי ללידה של חברה בבית היינו שעות איתה אבל בסוף זה היה רק ירידת מים חלקית ..
בלילה השני במקביל לסדנה החזקה הזו התרחשה הלידה של חברה שלי , היא עשתה המון בכדי להכין את עצמה לרגע, ובאמת התמודדה עם הלידה יפה, בשלב מסויים הלידה נתקעה וקראו לי ,התינוק היה גדול ובמצגpop אחרי צירים ו שעתיים לחיצות לאחר שעוד מיילדת בית באה לבדוק נסענו לבית החולים ושם נתחו אותה .כל הלידה הייתי שלווה –היא התמודדה כל כך יפה,הניתוח ללא כל ספק הציל אותה ואת בנה .
וכך למדתי שיש גם לידות כאלו וש'קיסרי יכול להציל חיים.
בחוץ ענת אומרת לי " אני מקוה שאת כן תצליחי ללדת בבית "
בטח אני אומרת לעצמי ולא ידעתי שעוד כחודשיים אני הולכת לעבור את אותו התסריט עם ענת ואני לא אלד בבית ואעבור קיסרי.
זכיתי להתבונן כצופה ואחר כך כנוכחת ועוברת אותה סיטואציה.
אלוהים איזה הבדל , איזה שיעור.
אחרי הלילה הזה מיד בבוקר אחרי בית החולים נסעתי לסדנה היה יום אינטנסיבי, אני מספרת לדן על הריפוי שעברנו והוא מגיב" כן הקטנטנים האלו מגיבים מהר" הוא לא מתפלא.
קצת הייתי עמוסה רגשית והוא התיישב לידי בארוחת הצהריים צחקנו קצת ודיברנו והרגשתי איך הנוכחות שלו מרגיעה ומאזנת.
בנתיים המשכתי לעבוד בקליניקה, הגיעו אלי נשים מדהימות עם המון צורך בעבודה על כל מה שקשור ללידה ההריוןו התעברות.
הרגשתי שיש לי הרבה מה לתת להן והן בתמורה לימדו אותי להגיד תודה על מה שיש לי : יכולת מופלאה להכנס להריון בקלות הריונות קלים יחסית , שיעורים לא קלים בלידה אך נסבלים ותינוקות חיים ובריאים .
כן דרך האובדנים והסבל הקשה שראיתי למדתי להעריך את מה שיש לי .
פגשתי אמהות שלא זכו ללדת את העובר שלהן נשים שהיו צריכות הפריות, לידות טראומתיות מאד,נשים שלא הצליחו ללדת בגלל פחד מהלידה הבאה, נשים שלא יכלו להגיד לידה בלי לרעוד ולבכות ועוד ועוד ועוד.
בנתיים העוברית הקטנטנית סוף סוף הסכימה לספר לשיין.
אני אומרת לשיין בטלפון " יש לי משהוא חשוב לספר לך " היכוני לשידרוג.
אני מספרת לה והיא מקשיבה בעיון הפגישה לא קלה לנו למרות שאנו מסתדרות נפלא יש פה עוד גורם.
ומסתבר שגורם חשוב מאד.
שיין מספרת לי כמה חשוב להתחשב ברצון של התינוקת וכמה חשוב רגע הלידה.
אני אומרת לה שאני יודעת שהיא צריכה להיות שם ושהיא חלק מההריון והלידה.
היא אומרת שיתכן שצריך לעשות ריפוי אך לאו דוקא בלידה ושהיא צריכה לחשוב , בפגישה היא לא בדקה את התינוקת מתוך כבוד אליה . שיין ביקשה שאשאל את העוברית בעזרת מאשה המון שאלות .
באותו יום אני מתקשרת למאשה ומספרת לה על השיחה , אני ממש בהלם ובלחץ נוראי ומבינה שיתכן ששין לא תהיה , כל הבטחון שלי והיציבות מתערערים מאד ואני די בהלם.
כל התשובות שליליות העוברית מתעקשת על שלה.
אני אדם מאד יציב רגשית , ופתאום אני בוכה בלחץ בחוסר בטחון, כן הלידה חשובה לי מאד מאד.
כל ההריון אני יודעת ששיין תהיה ויהיה מעולה .
עכשיו מסתמן כיוון חדש ואני יודעת שהדברים משתנים לא לפי התוכנית שלי( כן מסתבר שאילנה לא יכולה להנדס את היקום ויש תוכניות ושינווים עבורה,ועוד גורמים ועיניינים )
הימים אחרי השיחה מתוחים וקשים ל מאדי, אני שישנה בלילה כמו בלוק מתקשה להרדם , הדבר היחיד שעזר לי היה טיפולי emf שעשיתי לעצמי, זה היה מדהים פשוט לחוות את העוצמה של הטיפול.
ממש הרגשה של לפני או אחרי.
ביום שישי יומיים לפני המועד שקבענו שיין מתקשרת ומספרת בהתרגשות שהעוברית יצרה איתה קשר ודיברה איתה
ולא נפרט על השיחה מתוקף פרטיותן .
אבל שיין אמרה שלא תגיע ללידה .
רציתי רק לבכות והרגשתי קצת נטושה לא כל כך ידעתי מה לעשות.
ביום ראשון הלכתי למטפלת שלי מאשה היא מאד העריכה את ההתנהגות של שיין שכיבדה את רצון התינוקת.
בדקנו אפשרויות ללידה ושקלתי ללדת לבד עם חברות או לפנות למיילדת בית אחרת.
פחדתי קצת ללדת לבד בגלל האחריות הרבה וההיטוריה הלא פשוטה שלי והעדפתי מיילדת .
פניתי לענת( העוברית רצתה אותה ) שכבר ידעה שאתקשר אליה
וסיפרה לי שבדקה אותי בשבוע ה10 היא ידעה שהיא צריכה להיות בלידה ( וכמובן לא אמרה דבר )
היא הסכימה אבן נגולה מליבי ושוב הרגשתי בטחון.
פגשתי את ענת הרבה בטקסי לידה של חברות ומטופלות ובלידה של חברה ,והרגשתי טוב איתה.
נועם בן זוגי אמר לי שזה שאני הגבתי כך ליציאה של שיין מהתמונה זה סימן שאני לא סומכת על עצמי
ושאני צריכה להתחבר למקורות כוח.
יש לציין שנועם הסכים ללידה לבד או איך שאני רוצה וידעתי שאני יכולה להעזר בו,לו לא היו שום פחדים
בנושא וגם מעולם לא היו לו.מהלידה הראשונה הוא רצה שזה יהיה בבית.
אני מתחילה להפגש עם ענת ויש לנו שיחות מעניינות,
היא אפילו הגיעה לטקס הלידה.
המשך יבוא .....
בערך שנה לפני ההתעברות ישנתי במצוקי דרגות על האדמה וחלמתי שאני יולדת בת קטנה בבריכה בבית אני מיילדת את עצמי ואני רואה את שיין מרחוק רואה ומחייכת.
התעוררתי מהחלום ושאלתי אם זה חלום נבואי- התשובה היתה לא.
אחר כך סמוך להתעברות כ5 חברות חלמו שאני בהריון עם בת.
לא אני תכננתי את בואה של הקטנה לעולם. הצהרתי שבועות לפני כניסתה לרחם שאני לא רוצה יותר ילדים או לפחות לא עכשיו , רק גמלתי את נס מהציצי בגיל שנתיים וסוף סוף הרגשתי את הגוף שלי חוזר לעצמו ולעצמי.
שבועיים אחרי הגמילה נכנסתי להריון ומיד היו לי סמפטומים של הריון. למרות ההתנגדות התחילית ישבתי בשרותים של הקניון עם בדיקת הריון ופשוט רציתי להיות בהריון –ואז שהיתה תוצאה חיובית – שני פסים מחייכים ואני כולי מתרגשת ומודה.
אחד האנשים הראשונים שידעו שאני בהריון היתה שיין שילדה אותי בבית פעם קודמת( אחרי קיסרי ולידת בית שנגמרה בוקום) והיה ברור לי שאני רוצה שתהיה שוב בלידה . היא שמחה בשבילי וסיכמנו שנתחיל מעקב הריון בשלב מאוחר יותר.
בשבוע ה10-להריוני עזרתי לחברתי איה להעביר את מעגל הלידה שלה, באותו היום עשיתי עמידת ראש ממושכת והיו לי סמפטומים פיזים – דאגתי מאד לעוברית, ענת תל אורן המיילדת של איה שמחה לבדוק אותי ולאשר כי יש דופק טוב – הוקל לי וזו היתה הפגישה הראשונה בין העוברית למי שלבסוף ליותה אותה ללידה.
שלושת החודשים הראשונים עברו בקושי רב , הייתי עייפה כמו שלא הייתי בחיים- עם 3 ילדים קטנים בבית
ועבודה בקליניקה שלי מפה ועד הודעה חדשה.
אחר כך החלה הקלה גדולה והרגשתי חזקה יותר.
השם קשת התגלגל לי בראש עוד לפני ההריון נדמה ל אבל אני לא בטוחה. ובחודש הרביעי הצטרפתי לקבוצה נחמדה מאד שעוסקת בשאמניזם, בפגישתי הראשונה זכיתי לראות 3 דורות הפעולה ,ראש המעגל הבת שלה ונכדתה התינוקת בשם קשת.
אמרתי לאימה של התינוקת שגם אני חושבת על השם קשת אבל לא נראה לי שבעלי יסכים כי הוא דתי ואוהב את השם שרה. כשחזרתי הביתה וסיפרתי לנועם הוא אמר קשת שם יפה מאד. נעם תמיד קיבל והתחבר לשמות שקיבלתי וזה נעים לי מאד.
לאט לאט בחלומות הלילה אני מתחילה להרגיש שלעוברית יש איזו בעיה עם הנוכחות של שיין בלידה.
זה משונה לי – אני מרגישה המון אהבה כלפי שיין ומאד מעריכה אותה.
אבל החלומות המשיכו והתחלתי להרגיש תחושות ומחשבות שהיה לי ברור מאד שהם לא שלי אלא של העוברית.
כן התחלתי להרגיש בברור אני והיא ביחד מושפעות זו מזו והיא נוכחת כל כך.
אחר כך התחלנו ללכת קצת למאשה לטיפול בעוברית לא הרבה אבל כל פגישה היתה משמעותית , ישר מאשה עלתה על בעיית המיילדת, היא לא רוצה אותה בלידה .
זה מחיים קודמים אני מודיעה למאשה , לא היא אומרת , זה כן תבדקי שוב
נכון היא אומרת איך ידעת , חלמתי על זה.
טוב אני אומרת בואי נטפל בזה נרפא את זה , מאשה שואלת את העוברית היא לא רוצה לעבוד על זה בכלל ומספרת איך היא מרגישה.
היא אפילו לא מרשה שנספר לשיין.זה מאד מפריע לי,היא רוצה שאחליף מיילדת , ואני לא רוצה גם יש לי עבר של קיסרי ומי בכלל תסכים לקחת אותי ועוד במציאות הפוליטית של היום. אני בכלל מרגישה הכרת תודה לשיין שהסכימה לילד אותי למרות שהממסד מחפש אותה...
אני שוכבת במיטה ומבקשת לראות מה קרה שם בחיים הקודמים אני רואה ומבינה את העוברית זה רציני
אבל מה אני עושה עם כל זה?
אני בטוחה שאפשר לרפא זאת פשוט בטוחה.
בחודש השביעי בערך אנו עוברות אקו לב עוברי – זה סיוט הרופא פשוט התעלל בנו וכשאמא שלי העזה להגיד משהוא אז הרופא העיף אותה מן החדר, המזל היה שאחרי הבדיקה היה לנו תור למאשה.
הרגשתי הקלה כי יכולנו לטפל בעוברית שמאד נעלבה, חשבתי על האירוניה שהאיש הזה בדק לה את הלב , מה הוא יודע על הלב שלה..?.. עדיין היא התעקשה עם עניין המיילדת .
והיו עוד דברים מעניינים, בכלל המעט פגישות שהינו אצל מאשה היו מעניינות , שכן כל ההריון טיפלתי גם אני בעוברים וגם למדתי הרבה מהסגנון של מאשה שלימדה אותי איך מטפלים בעוברים בשיטת אייפק לפני בערך 3 שנים ,אבל נראה שאני מטפלת אחרת לגמרי אבל זה תרם לי המון , גם בקשר עם העוברית שלי , הבנתי דרך הטיפול שאני מתעקשת על הדרך שלי ושיש פה עוד נשמה שמעורבת ויש לה מה לאמר.
קצת אחרי הלכתי לסמינר של דן ואן קמפנהאוט מהולנד שמפגיש בין שאמניזם לקונסטלציה משפחתית.
סמינר מרתק , אני מבקשת שיעבדו עלי : אני מסבירה שהבן שלי נס הפוך לגמרי הוא צמוד אלי בטרוף ולא עוזב אותי לרגע ובכלל הוא הפוך, כולם עוצמים עניים , דן מתופף למרות ש10 אנשים הסבירו מה הם רוצים אני יודעת שהוא רואה אותי והולכים לעבוד עלי.
פוקחים עניים : אילנה אני רוצה לעבוד איתך הוא אומר..
הוא מספר סיפור על אחותו שיום אחד אמר לה שהיא בהריון והוא רואה את העובר רחוק למעלה כמו בלון עם חוט( הוא רצה להדגים שכך צריך להיות ).
הוא אמר לי להסתובב בחדר ולבחור 4 שחקנים: את עצמי את העובר את האשיות של בני ושל הנשמה שלו.
ואחר כך למקם אותם בחדר. למדנו הרבה מאד מהסצנה הזו.
מיקמתי את כולם בחלל די דבוקים אחד לשני.
צפוף כאן אמר המנחה .הוא הוביל את החבורה תהליך של ריפוי קצר .
שעתיים אחר כך התקשרתי הביתה- בעלי אמר שהילד השתנה לחלוטין נהיה עצמאי והפסיק עם כל ההתנהגויות המוזרות שלו- כשהגעתי הביתה נס כמעט לא הסתכל לעברי הפליט איזה שלום ....
זה היה מדהים ביותר.
מסתבר שהתייחסתי אל העוברית כאילו והיא כבר פה חלק מהמשפחה – היה צפוף מאד אצלנו ונס החל לעבור משבר כאילו יש לו כבר אחות – ועוד ועוד דברים שלא אפרט כאן.
אחרי השיעור הזה שיניתי גישה עדיין הייתי בקשר עם העוברית שלי אבל הפסקתי להתייחס אליה כאילו היא כבר כאן . נס הסתובב ואמר היא עדיין לא כאן.
באותו הלילה נקראתי ללידה של חברה בבית היינו שעות איתה אבל בסוף זה היה רק ירידת מים חלקית ..
בלילה השני במקביל לסדנה החזקה הזו התרחשה הלידה של חברה שלי , היא עשתה המון בכדי להכין את עצמה לרגע, ובאמת התמודדה עם הלידה יפה, בשלב מסויים הלידה נתקעה וקראו לי ,התינוק היה גדול ובמצגpop אחרי צירים ו שעתיים לחיצות לאחר שעוד מיילדת בית באה לבדוק נסענו לבית החולים ושם נתחו אותה .כל הלידה הייתי שלווה –היא התמודדה כל כך יפה,הניתוח ללא כל ספק הציל אותה ואת בנה .
וכך למדתי שיש גם לידות כאלו וש'קיסרי יכול להציל חיים.
בחוץ ענת אומרת לי " אני מקוה שאת כן תצליחי ללדת בבית "
בטח אני אומרת לעצמי ולא ידעתי שעוד כחודשיים אני הולכת לעבור את אותו התסריט עם ענת ואני לא אלד בבית ואעבור קיסרי.
זכיתי להתבונן כצופה ואחר כך כנוכחת ועוברת אותה סיטואציה.
אלוהים איזה הבדל , איזה שיעור.
אחרי הלילה הזה מיד בבוקר אחרי בית החולים נסעתי לסדנה היה יום אינטנסיבי, אני מספרת לדן על הריפוי שעברנו והוא מגיב" כן הקטנטנים האלו מגיבים מהר" הוא לא מתפלא.
קצת הייתי עמוסה רגשית והוא התיישב לידי בארוחת הצהריים צחקנו קצת ודיברנו והרגשתי איך הנוכחות שלו מרגיעה ומאזנת.
בנתיים המשכתי לעבוד בקליניקה, הגיעו אלי נשים מדהימות עם המון צורך בעבודה על כל מה שקשור ללידה ההריוןו התעברות.
הרגשתי שיש לי הרבה מה לתת להן והן בתמורה לימדו אותי להגיד תודה על מה שיש לי : יכולת מופלאה להכנס להריון בקלות הריונות קלים יחסית , שיעורים לא קלים בלידה אך נסבלים ותינוקות חיים ובריאים .
כן דרך האובדנים והסבל הקשה שראיתי למדתי להעריך את מה שיש לי .
פגשתי אמהות שלא זכו ללדת את העובר שלהן נשים שהיו צריכות הפריות, לידות טראומתיות מאד,נשים שלא הצליחו ללדת בגלל פחד מהלידה הבאה, נשים שלא יכלו להגיד לידה בלי לרעוד ולבכות ועוד ועוד ועוד.
בנתיים העוברית הקטנטנית סוף סוף הסכימה לספר לשיין.
אני אומרת לשיין בטלפון " יש לי משהוא חשוב לספר לך " היכוני לשידרוג.
אני מספרת לה והיא מקשיבה בעיון הפגישה לא קלה לנו למרות שאנו מסתדרות נפלא יש פה עוד גורם.
ומסתבר שגורם חשוב מאד.
שיין מספרת לי כמה חשוב להתחשב ברצון של התינוקת וכמה חשוב רגע הלידה.
אני אומרת לה שאני יודעת שהיא צריכה להיות שם ושהיא חלק מההריון והלידה.
היא אומרת שיתכן שצריך לעשות ריפוי אך לאו דוקא בלידה ושהיא צריכה לחשוב , בפגישה היא לא בדקה את התינוקת מתוך כבוד אליה . שיין ביקשה שאשאל את העוברית בעזרת מאשה המון שאלות .
באותו יום אני מתקשרת למאשה ומספרת לה על השיחה , אני ממש בהלם ובלחץ נוראי ומבינה שיתכן ששין לא תהיה , כל הבטחון שלי והיציבות מתערערים מאד ואני די בהלם.
כל התשובות שליליות העוברית מתעקשת על שלה.
אני אדם מאד יציב רגשית , ופתאום אני בוכה בלחץ בחוסר בטחון, כן הלידה חשובה לי מאד מאד.
כל ההריון אני יודעת ששיין תהיה ויהיה מעולה .
עכשיו מסתמן כיוון חדש ואני יודעת שהדברים משתנים לא לפי התוכנית שלי( כן מסתבר שאילנה לא יכולה להנדס את היקום ויש תוכניות ושינווים עבורה,ועוד גורמים ועיניינים )
הימים אחרי השיחה מתוחים וקשים ל מאדי, אני שישנה בלילה כמו בלוק מתקשה להרדם , הדבר היחיד שעזר לי היה טיפולי emf שעשיתי לעצמי, זה היה מדהים פשוט לחוות את העוצמה של הטיפול.
ממש הרגשה של לפני או אחרי.
ביום שישי יומיים לפני המועד שקבענו שיין מתקשרת ומספרת בהתרגשות שהעוברית יצרה איתה קשר ודיברה איתה
ולא נפרט על השיחה מתוקף פרטיותן .
אבל שיין אמרה שלא תגיע ללידה .
רציתי רק לבכות והרגשתי קצת נטושה לא כל כך ידעתי מה לעשות.
ביום ראשון הלכתי למטפלת שלי מאשה היא מאד העריכה את ההתנהגות של שיין שכיבדה את רצון התינוקת.
בדקנו אפשרויות ללידה ושקלתי ללדת לבד עם חברות או לפנות למיילדת בית אחרת.
פחדתי קצת ללדת לבד בגלל האחריות הרבה וההיטוריה הלא פשוטה שלי והעדפתי מיילדת .
פניתי לענת( העוברית רצתה אותה ) שכבר ידעה שאתקשר אליה
וסיפרה לי שבדקה אותי בשבוע ה10 היא ידעה שהיא צריכה להיות בלידה ( וכמובן לא אמרה דבר )
היא הסכימה אבן נגולה מליבי ושוב הרגשתי בטחון.
פגשתי את ענת הרבה בטקסי לידה של חברות ומטופלות ובלידה של חברה ,והרגשתי טוב איתה.
נועם בן זוגי אמר לי שזה שאני הגבתי כך ליציאה של שיין מהתמונה זה סימן שאני לא סומכת על עצמי
ושאני צריכה להתחבר למקורות כוח.
יש לציין שנועם הסכים ללידה לבד או איך שאני רוצה וידעתי שאני יכולה להעזר בו,לו לא היו שום פחדים
בנושא וגם מעולם לא היו לו.מהלידה הראשונה הוא רצה שזה יהיה בבית.
אני מתחילה להפגש עם ענת ויש לנו שיחות מעניינות,
היא אפילו הגיעה לטקס הלידה.
המשך יבוא .....
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
נדמה לי כי טקס הלידה שלי התרחש 3 שבועות לפני הלידה.
טקס הלידה שלי התרחש באחד השבתות אצלי במושב .הזמנתי נשים שאני אוהבת.
במשך ההריון לא ידעתי אם ארצה טקס לידה.
בלידה הקודמת טקס הלידה עזר לי מאד נעשתה שם עבודה חזקה ומשמעותית.
אך בשעת משבר כשלא ידעתי מה יהיה עם המיילדת קמתי באמצע הלילה בידיעה שיהיה טקס ושצריך לעבוד על חיבור לאבות הקדמוניים הנשיים שלי , יש שם בעיות ויש צורך בריפוי.
הזמנתי כ30 נשים ,הטקס נערך באולם כי רציתי תנאים לתוכנית שלי .
אני אוהבת מאד מסיבות לידה או טקסי לידה.
יש בזה משהוא עוטף ומחמם, הרגשה של רחם/שבט אוהב ותומך ..
שרון ומיכל החברות שלי ניהלו את הטקס.
הם הולכות איתי יד ביד מספר שנים .עשינו יחד הרבה דברים בעיקר ישבנו ותופפנו ביחד, למדנו בתיקשור את רזי האותיות העיבריות הקדמוניות , עבדנו על הריפוי של 13 אמהות השבט,גם הרבה על חלימה.
ובעיקר תמכנו זו בזו בשנים האחרונות,בשבילי הם מקור תמיכה, נשים שאפשר להיות איתם בעולמות שמעבר ללמוד איתן וכמובן לבטא ולחוות הרבה אהבה.
בתחילה היה סבב הכרות וברכות( קיבלתי חום אהבה והרבה פרגון )
התחלנו במסע לחיבור כל הנשים לאבות הקדמונים שלהן ( גברים ונשים ) יש מושג בשמניזם – אבות בלתי שבורים – אבות ואמהות קדמוניות שחיו חיים רגילים , הם מהווים מקור של כוח עבורנו .
שרון היתה איתי בסדנא של דן ולכן עזרה להעמיד את הקונסטלציה.
בחרתי מבין המשתתפות את עצמי את העוברית ואת הנשים אחורה אחורה מן השושלת שלי.
בחרתי משתתפות ,החל מאמי הביולוגית ועד האלות הקדומות או הכוח האלוהי בחרתי גם נשים מן הצד של בעלי.
מה שקורה באקט כזה שהשחקניות מתחילות להתנהג ולהרגיש כמו הנשים הנ"ל הן בעצם נבחרות
כי הם מווברטות על אותו תדר ובהשתתפות שלהן הן מרפאות את אותן נשים ואת עצמן.
שרון ומיכל עבדו על העניין הן שאלו כל אחת איך היא מרגישה איתרו בעיות במבנה, וניסו לפתור אותן.
אני הבטתי במתרחש,וזיהיתי כל מיני דברים למדתי הרבה .
בשלב מסויים היתה בעיה ודברים נתקעו,ואח"כ השתחררו.שמתי לב שהיה מיני מאבק בין שרון ( שמייצגת עבורי שאמניזם) ובן מאשה שיצגה עבורי את אייפק, זה היה בעצם חילוקי דעות על איך לפתור את הבעיה .שרון היתה המנחה ומאשה בעצם יצגה או שיחקה אותי ( זה בא לידי ביטוי גם בלידה עצמה, )
עבדנו כך על השושלת שלי גברים ונשים נעשתה שם עבודת ריפוי חזקה , וזה מדהים כי ראיתי זאת על העבודה בטקס לידה.
ראו למשל שהשחקנית ששיחקה את אמא הרגישה טוב וטוב איתי , לפני שנה וחצי השחקנית ששיחקה את אמא שלי בקושי עמדה על הרגליים,והיו לה סמפטומים פיזיים חזקים .
היו שם קטעים מאד יפים ומעניינים. הבחנתי ואני מבחינה עד היום שקשת קירבה מאד מאד ביני ובין אמא שלי והיחסים בננו השתפרו ועלו בכלל על פס אחר לגמרי.
בסוף בחרתי שתי נשים שייצגו את הבנות שלי, עברתי בן כולם ואמרתי : אמהותי הקדמוניות אלו הן הבנות שלי הן הילדות שלכן אנא ברכו אותן.
הנשים נתנו לשחקניות הילדות פרחים שמייצגים ברכות.
בסיום אכלנו ורווינו מהמטעמים הטעימים שכולן הביאו.
אחר כך עשינו מדיטציה – אני תופפתי וכל משתתפת התחברה לכל השושלת שלה כפי שעשו לי אך במסע.
היה לי כייף להפגש עם החברות הטובות והמשובחות שלי.
תודה לשרון ומיכל ותודה לכולן.
אח:כ עשו לי עוד טקס קבוצה נוספת של נשים. זו היתה הפתעה עוד באותו יום. הן הכינו לי הפתעות מעשה ידיהן ואח"כ כולנו הכנו ביחד מנדלה צבעונית כשכולנו רכונות מעל מכונת צבעים מסתובבת חשמלית . כל אחת זרקה צבע ומהות ותוך היצירה המשותפת.
היה כייף ונעים, חזרתי בהיתה באותה השבת באמת מלאה וגדושה.
אבל לא יכולי שלא לחוש שלמרות הכוח הרב שלי משהוא מתרחש שלא מוצא חן בעיני בכלל,היתה לי קצת הרגשה של ניכור או ריחוק מעצמי....
המשך יבוא
טקס הלידה שלי התרחש באחד השבתות אצלי במושב .הזמנתי נשים שאני אוהבת.
במשך ההריון לא ידעתי אם ארצה טקס לידה.
בלידה הקודמת טקס הלידה עזר לי מאד נעשתה שם עבודה חזקה ומשמעותית.
אך בשעת משבר כשלא ידעתי מה יהיה עם המיילדת קמתי באמצע הלילה בידיעה שיהיה טקס ושצריך לעבוד על חיבור לאבות הקדמוניים הנשיים שלי , יש שם בעיות ויש צורך בריפוי.
הזמנתי כ30 נשים ,הטקס נערך באולם כי רציתי תנאים לתוכנית שלי .
אני אוהבת מאד מסיבות לידה או טקסי לידה.
יש בזה משהוא עוטף ומחמם, הרגשה של רחם/שבט אוהב ותומך ..
שרון ומיכל החברות שלי ניהלו את הטקס.
הם הולכות איתי יד ביד מספר שנים .עשינו יחד הרבה דברים בעיקר ישבנו ותופפנו ביחד, למדנו בתיקשור את רזי האותיות העיבריות הקדמוניות , עבדנו על הריפוי של 13 אמהות השבט,גם הרבה על חלימה.
ובעיקר תמכנו זו בזו בשנים האחרונות,בשבילי הם מקור תמיכה, נשים שאפשר להיות איתם בעולמות שמעבר ללמוד איתן וכמובן לבטא ולחוות הרבה אהבה.
בתחילה היה סבב הכרות וברכות( קיבלתי חום אהבה והרבה פרגון )
התחלנו במסע לחיבור כל הנשים לאבות הקדמונים שלהן ( גברים ונשים ) יש מושג בשמניזם – אבות בלתי שבורים – אבות ואמהות קדמוניות שחיו חיים רגילים , הם מהווים מקור של כוח עבורנו .
שרון היתה איתי בסדנא של דן ולכן עזרה להעמיד את הקונסטלציה.
בחרתי מבין המשתתפות את עצמי את העוברית ואת הנשים אחורה אחורה מן השושלת שלי.
בחרתי משתתפות ,החל מאמי הביולוגית ועד האלות הקדומות או הכוח האלוהי בחרתי גם נשים מן הצד של בעלי.
מה שקורה באקט כזה שהשחקניות מתחילות להתנהג ולהרגיש כמו הנשים הנ"ל הן בעצם נבחרות
כי הם מווברטות על אותו תדר ובהשתתפות שלהן הן מרפאות את אותן נשים ואת עצמן.
שרון ומיכל עבדו על העניין הן שאלו כל אחת איך היא מרגישה איתרו בעיות במבנה, וניסו לפתור אותן.
אני הבטתי במתרחש,וזיהיתי כל מיני דברים למדתי הרבה .
בשלב מסויים היתה בעיה ודברים נתקעו,ואח"כ השתחררו.שמתי לב שהיה מיני מאבק בין שרון ( שמייצגת עבורי שאמניזם) ובן מאשה שיצגה עבורי את אייפק, זה היה בעצם חילוקי דעות על איך לפתור את הבעיה .שרון היתה המנחה ומאשה בעצם יצגה או שיחקה אותי ( זה בא לידי ביטוי גם בלידה עצמה, )
עבדנו כך על השושלת שלי גברים ונשים נעשתה שם עבודת ריפוי חזקה , וזה מדהים כי ראיתי זאת על העבודה בטקס לידה.
ראו למשל שהשחקנית ששיחקה את אמא הרגישה טוב וטוב איתי , לפני שנה וחצי השחקנית ששיחקה את אמא שלי בקושי עמדה על הרגליים,והיו לה סמפטומים פיזיים חזקים .
היו שם קטעים מאד יפים ומעניינים. הבחנתי ואני מבחינה עד היום שקשת קירבה מאד מאד ביני ובין אמא שלי והיחסים בננו השתפרו ועלו בכלל על פס אחר לגמרי.
בסוף בחרתי שתי נשים שייצגו את הבנות שלי, עברתי בן כולם ואמרתי : אמהותי הקדמוניות אלו הן הבנות שלי הן הילדות שלכן אנא ברכו אותן.
הנשים נתנו לשחקניות הילדות פרחים שמייצגים ברכות.
בסיום אכלנו ורווינו מהמטעמים הטעימים שכולן הביאו.
אחר כך עשינו מדיטציה – אני תופפתי וכל משתתפת התחברה לכל השושלת שלה כפי שעשו לי אך במסע.
היה לי כייף להפגש עם החברות הטובות והמשובחות שלי.
תודה לשרון ומיכל ותודה לכולן.
אח:כ עשו לי עוד טקס קבוצה נוספת של נשים. זו היתה הפתעה עוד באותו יום. הן הכינו לי הפתעות מעשה ידיהן ואח"כ כולנו הכנו ביחד מנדלה צבעונית כשכולנו רכונות מעל מכונת צבעים מסתובבת חשמלית . כל אחת זרקה צבע ומהות ותוך היצירה המשותפת.
היה כייף ונעים, חזרתי בהיתה באותה השבת באמת מלאה וגדושה.
אבל לא יכולי שלא לחוש שלמרות הכוח הרב שלי משהוא מתרחש שלא מוצא חן בעיני בכלל,היתה לי קצת הרגשה של ניכור או ריחוק מעצמי....
המשך יבוא
-
אמא_לביאה*
- הודעות: 294
- הצטרפות: 14 אפריל 2005, 09:45
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לביאה*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מחכה.....
-
תמר_קדם*
- הודעות: 61
- הצטרפות: 21 יוני 2004, 11:30
- דף אישי: הדף האישי של תמר_קדם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מחכה..... גם אני
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מחכה לגמרי..(בסבלנות..)
<אם תמר יכולה להגיב יומיים אחרי לידה..אז גם אני שוברת שתיקה..>
<אם תמר יכולה להגיב יומיים אחרי לידה..אז גם אני שוברת שתיקה..>
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה עלן התגובות
מעניין פעם שעברה שכתבתי מאד רציתי תגובות מן נו שמשהוא כבר יגיד משהוא
ואף אחד לא הגיב
אחר כך שיחררתי לגמרי ושוב לא היה לי אכפת בכלל
החלטתי שחשוב לי לכתוב בכל מקרה ושמי שצריך כבר יקרא
והופ פתאום יש
אבל זה באמת נחמד
אמא לביאה גם אני מחכה לחדשות ממך ושיהיה טוב והרבה טוב
לתמר -מתגעגעת ושולחת חיבוקים ומזל טוב
והדס בטח נדבר בקרוב......
ולילה טוב לכולכן
כייף לי לכתוב רק זה לאט לאט , אני לא כל כך יודעת איך לכתוב
זה כמו רשומון
בראש שלי מסתובבות גרסאות שונות שביחד מרכיבות את המציאות, החיים כל כך מורכבים... ומופלאים
לילה טוב
מעניין פעם שעברה שכתבתי מאד רציתי תגובות מן נו שמשהוא כבר יגיד משהוא
ואף אחד לא הגיב
אחר כך שיחררתי לגמרי ושוב לא היה לי אכפת בכלל
החלטתי שחשוב לי לכתוב בכל מקרה ושמי שצריך כבר יקרא
והופ פתאום יש
אבל זה באמת נחמד
אמא לביאה גם אני מחכה לחדשות ממך ושיהיה טוב והרבה טוב
לתמר -מתגעגעת ושולחת חיבוקים ומזל טוב
והדס בטח נדבר בקרוב......
ולילה טוב לכולכן
כייף לי לכתוב רק זה לאט לאט , אני לא כל כך יודעת איך לכתוב
זה כמו רשומון
בראש שלי מסתובבות גרסאות שונות שביחד מרכיבות את המציאות, החיים כל כך מורכבים... ומופלאים
לילה טוב
-
רסיסים_של_אור*
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גמני כאן ...-
עירית_לוי
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גם אני עוקבת...
<מעניין ומרגש עד צמרמורת
>
<מעניין ומרגש עד צמרמורת
>-
ענת_גיגר*
- הודעות: 931
- הצטרפות: 08 אוגוסט 2001, 01:47
- דף אישי: הדף האישי של ענת_גיגר*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גם אני קוראת @}
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גמאני כאן 
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גם אני .
-
איטהל_כמון*
- הודעות: 62
- הצטרפות: 06 ספטמבר 2004, 08:44
- דף אישי: הדף האישי של איטהל_כמון*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גם אני ...
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה על החברותא!
מעגל וירטואלי..
אחד הנושאים שהעסיקו אותי במהלך ההריון היה הקשר וההתקשרות עם עוברים...
אני רוצה פה קצת לשתף בנושא מכוון שלדעתי הוא חשוב מאד מאד ,
כרגע הנושא מצוי בשולי תודעת הציבור אבל הוא ילך ויקבל דגש עם עליית התודעה .
אני זוכרת שבערך בחודש השישי השתתפתי בכנס של נשים כורעות ללדת.נהנתי מאד מהפגישה, מהסרט שהקרינו על לידות הבית ,אבל דבר אחד לא היה מובן לי: אולם שלם מלא נשים בהריון, אולם שלם מלא עוברים ונשים.
מדברים על הריונות לידות וכו' אבל אף מילה לא אל העובר , אפילו לא אומרים להם שלום וברוכים הבאים לפגישה.
9 חודשים הם איתנו ( לפעמים גם יותר מ9 , לפעמים פחות ), התיקשורת איתם יכולה להתבטא בדרכים רבות : דרך החלימה שלנו, תחושות ורעיונות , דרך מגע (ותנועות עובר), מבחן שרירים, מדיטציה , תקשור או דרך בדיקות רפואיות או תחושות של בני המשפחה וחברים ועוד.
תפיסתי היא כי העובר נמצא עימנו חלק מהזמן וחלק מהזמן הוא נמצא בעולמות אחרים מתרועע עם נשמות קרובות ומקבל הנחייה ותדרוך ממדריכיו לקראת החיים על פני האדמה , חלק מהזמן או חלק מהאנרגיה שלו מופנים לחיים בתוך המשפחה , העובר חווה חלק ממה שקורה לאם ומפתח דעות ואמונות על סביבתו הקרובה .
חלק נתפס בחושים הפיזיים וחלק בחושיים הנוספים.
עוברים מפתחים כישורים במהלך ההריון שלהם וגם מרגישים מגוון רגשות שחלקן גורמים לחסימות באותה צורה שחווה המבוגר.
הדרכים של העובר להעביר מסרים לאמא ולמשפחה מגוונים: העובר משדר את המחשבה, תפיסה אנרגיה שלו לשדה של האם והאם קולטת ולא תמיד יודעת מה שלה ומה של העובר.
זה מאד מעניין כי מצד אחד יש אחדות גבוהה כי העובר פיזית מתפתח בתוך האם וניזון דרכה וחי דרכה .
ומצד שני יש נפרדות כי הרי מדובר בנשמה נוספת שיש לה חיים משלה , נשמה עם דרך , שיעורים תכונות ורגשות...... שנכון כולן מוברטות בשדה של האם והמשפחה ונמצאות על ציר מסויים ובקונטקס מסויים.
מה מרגיש עובר בבטן כשלא בדיוק מתייחסים אליו כאדם בפני עצמו , נשמה עצמאית, כשלו מדברים אליו כשלו פונים אליו ?? אלו אמונות הוא מפתח? האם הוא מקבל את התופעה או מפתח חסימות ??
איך מנסה העובר לפתח קשר עם אמו ?
מהעבודה שלי עם נשים בהריון ועם עוברים ובחוייה שלי כהריונית : אני חושבת שמרבית העוברים רוצים קשר עם האם והסביבה ומאד רוצים יחס והכרה, אבל זה תלוי מאד באופיו של העובר .
לפעמים שאלתי עוברים אם הם רוצים טיפול או להגיד משהוא והתשובה היתה בפרוש לא ! ולפעמים התפתחה תקשורת ענפה ביותר .
העובר יכול לעשות המון דברים כדי לסגנל לאמו : ראשית דרך תנועה: העובר יכול לזוז הרבה מאד , להפסיק לזוז לשנות תנוחות להיות במצגים שונים לקראת לידה ( ובהם עכוז למשל )
אני זוכרת היטב שבהריון השלישי שלי העובר החל לזוז בטרוף באמצע הליליה הרגשתי שמשהו מטריד אותו . שאלתי והתשובה היתה פחדים , בלעתי מימולוס מפרחי באך לפחדים ומיד התנועות פסקו.
בהריון של קשת למדתי בשיעור אקופונטורה על נקודה לטיפול בנשים בהריון.
המורה שלי ציין שמטפלים בנקודה פעמיים במהלך ההריון. כל השיעורים יכולתי לדקור אחרים אך בגלל שהייתי בהריון לא נדקרתי . ושמחתי הינה הזדמנות להדקר 3 נשים ומחט אחת השתתפו בטיפול הרגשתי ויברציה חזקה בדיקור תוך תהיה אם0 זה טוב לעוברית שלי , המורה שלי ציין שמטרת הדיקור הספציפי הזה
לשחרר את העובר מתכונות שליליות שעוברות מהאם ויש לכך ביסוס בכמה תרבויות שונות לחלוטין.
באותו לילה הרגשתי שקשת משתוללת בבטן אבל לגמרי ובטרוף. היא בעטה והרגשתי שהיא כועסת עלי על הדיקור
שבועיים יותר מאוחר מאשה אומרת לי : אילנה העוברית כועסת עליך. תבדקי את הדיקור אני אומרת ומאשה מאשרת .
קשת המליצה לי לעשות התעמלות ולא הקשבתי לה, ומצאה לה דרכים רבות ליצור איתי קשר.
במסעות היא היתה מופיע כדמות זקנה וחכמה אך גם ממורמרת.
מצאתי את עצמי מחזירה חלקי נשמה חאישה זקנה שנמצאת בבטן שלי בתור עוברית.
אני יכולה למלא דפים על התקשורת עם העובר אך כבר נעשה זאת במסודר .
לקראת הלידה הייתי בדילמה : איך אני ממשיכה לעבוד לאחר הלידה, כל הריון ולידה היו אצלי סיפור אחר .
אחרי ההריון הראשון הפסקתי לעבוד לחלוטין, אבל הפעם אחרי לידה רביעית המצב שונה .
שונה לגמרי.
אני עצמאית ומטפלת באנשים רבים, חלקם תקופה ארוכה למדי, העבודה חשובה לי, גם לקיום הפיזי ובעיקרלנשמה.
התייעצתי עם העוברית שלי בעזרת של מאשה . והבונבונית המתחשבת הסכימה שאצא לעבוד אחרי חודשים וגם אמרה כמה שעות מותר לי ביום.
זו היתה הקלה גדולה עבורי , כבר היה לי מה להגיד לאנשים ששאלו מה יהיה לאחר לידה .
בכלל החויה של הלידה אפשרה לי בתור מטפלת דבר נפלא : לשחרר את האנשים לתת להם שמות של מטפלים אחרים , קולגות , לאפשר לאנשים לבחור מחדש אם להמשיך טיפול או להפסיק , אם לחכות לי או לא .חוייה נהדרת.
מבחינתי הילדה שלי התחשבה בנסיבות וגם בכולם והיום אני מרגישה שזה שכר להתחשבות שלי בה וברצונותיה.
תקשורת מעניינת שהיתה לי לקראת הלידה:
באחד הטיפולים האחרונים שעשיתי קרה דבר מדהים .
טיפלתי בתינוקת בת כמה חודשים ( מדהימה!!)
באמצע הטיפול התינוקת מתכופפת קדימה ונשענת על הבטן שלי.
תראי תראי אומרת האם ששמה לב לתנועה הלא שגרתית.
אני לא בדיוק מתייחסת ואז מקבלת בטיפול : חסימה התינוקת אומרת שהיא לא מוכנה לקבל ממני טיפול.
אני שואלת שואלת ובסוף מגלה שהעוברית שלי אמרה לה שאמא שלה ( אני ) צריכה כבר לצאת לחופש.
עד שלא שיכנעתי את התינוקת והסברתי לה שמחר אני יוצאת לחופש היא לא הסכימה להמשיך את הטיפול..
בנתיים ענת באה לבקר אותי ולבדוק אותי בערך פעם בשבוע , היא מבקשת ממני בדיקה שאין לי :סטקפטקוקוס בי ואני עושה כי אני מבינה שלכל מיילדת יש את הדרישות שלה .
בפעם הראשונה שהיא בדקה אותי היא אומרת שהתינוקת בצד טוב שיש בו פחות סיכוי לתנוחת פוסטיריור .
אני שמחה אבל כמה זמן – אין לי מושג כמה משהוא בין דקות לשעה : קשת העוברית מתהפכת בהפגנתיות
לצד השני . ועד היום אין לי מושג למה .
התאריך המשוער כבר חולף לו ( כרגיל ) ואני כבר מתכוננת ומחכה ללידה וכבר ממש רוצה שהעוברית שלי תצא לאויר העולם.
המשך יבוא
מעגל וירטואלי..
אחד הנושאים שהעסיקו אותי במהלך ההריון היה הקשר וההתקשרות עם עוברים...
אני רוצה פה קצת לשתף בנושא מכוון שלדעתי הוא חשוב מאד מאד ,
כרגע הנושא מצוי בשולי תודעת הציבור אבל הוא ילך ויקבל דגש עם עליית התודעה .
אני זוכרת שבערך בחודש השישי השתתפתי בכנס של נשים כורעות ללדת.נהנתי מאד מהפגישה, מהסרט שהקרינו על לידות הבית ,אבל דבר אחד לא היה מובן לי: אולם שלם מלא נשים בהריון, אולם שלם מלא עוברים ונשים.
מדברים על הריונות לידות וכו' אבל אף מילה לא אל העובר , אפילו לא אומרים להם שלום וברוכים הבאים לפגישה.
9 חודשים הם איתנו ( לפעמים גם יותר מ9 , לפעמים פחות ), התיקשורת איתם יכולה להתבטא בדרכים רבות : דרך החלימה שלנו, תחושות ורעיונות , דרך מגע (ותנועות עובר), מבחן שרירים, מדיטציה , תקשור או דרך בדיקות רפואיות או תחושות של בני המשפחה וחברים ועוד.
תפיסתי היא כי העובר נמצא עימנו חלק מהזמן וחלק מהזמן הוא נמצא בעולמות אחרים מתרועע עם נשמות קרובות ומקבל הנחייה ותדרוך ממדריכיו לקראת החיים על פני האדמה , חלק מהזמן או חלק מהאנרגיה שלו מופנים לחיים בתוך המשפחה , העובר חווה חלק ממה שקורה לאם ומפתח דעות ואמונות על סביבתו הקרובה .
חלק נתפס בחושים הפיזיים וחלק בחושיים הנוספים.
עוברים מפתחים כישורים במהלך ההריון שלהם וגם מרגישים מגוון רגשות שחלקן גורמים לחסימות באותה צורה שחווה המבוגר.
הדרכים של העובר להעביר מסרים לאמא ולמשפחה מגוונים: העובר משדר את המחשבה, תפיסה אנרגיה שלו לשדה של האם והאם קולטת ולא תמיד יודעת מה שלה ומה של העובר.
זה מאד מעניין כי מצד אחד יש אחדות גבוהה כי העובר פיזית מתפתח בתוך האם וניזון דרכה וחי דרכה .
ומצד שני יש נפרדות כי הרי מדובר בנשמה נוספת שיש לה חיים משלה , נשמה עם דרך , שיעורים תכונות ורגשות...... שנכון כולן מוברטות בשדה של האם והמשפחה ונמצאות על ציר מסויים ובקונטקס מסויים.
מה מרגיש עובר בבטן כשלא בדיוק מתייחסים אליו כאדם בפני עצמו , נשמה עצמאית, כשלו מדברים אליו כשלו פונים אליו ?? אלו אמונות הוא מפתח? האם הוא מקבל את התופעה או מפתח חסימות ??
איך מנסה העובר לפתח קשר עם אמו ?
מהעבודה שלי עם נשים בהריון ועם עוברים ובחוייה שלי כהריונית : אני חושבת שמרבית העוברים רוצים קשר עם האם והסביבה ומאד רוצים יחס והכרה, אבל זה תלוי מאד באופיו של העובר .
לפעמים שאלתי עוברים אם הם רוצים טיפול או להגיד משהוא והתשובה היתה בפרוש לא ! ולפעמים התפתחה תקשורת ענפה ביותר .
העובר יכול לעשות המון דברים כדי לסגנל לאמו : ראשית דרך תנועה: העובר יכול לזוז הרבה מאד , להפסיק לזוז לשנות תנוחות להיות במצגים שונים לקראת לידה ( ובהם עכוז למשל )
אני זוכרת היטב שבהריון השלישי שלי העובר החל לזוז בטרוף באמצע הליליה הרגשתי שמשהו מטריד אותו . שאלתי והתשובה היתה פחדים , בלעתי מימולוס מפרחי באך לפחדים ומיד התנועות פסקו.
בהריון של קשת למדתי בשיעור אקופונטורה על נקודה לטיפול בנשים בהריון.
המורה שלי ציין שמטפלים בנקודה פעמיים במהלך ההריון. כל השיעורים יכולתי לדקור אחרים אך בגלל שהייתי בהריון לא נדקרתי . ושמחתי הינה הזדמנות להדקר 3 נשים ומחט אחת השתתפו בטיפול הרגשתי ויברציה חזקה בדיקור תוך תהיה אם0 זה טוב לעוברית שלי , המורה שלי ציין שמטרת הדיקור הספציפי הזה
לשחרר את העובר מתכונות שליליות שעוברות מהאם ויש לכך ביסוס בכמה תרבויות שונות לחלוטין.
באותו לילה הרגשתי שקשת משתוללת בבטן אבל לגמרי ובטרוף. היא בעטה והרגשתי שהיא כועסת עלי על הדיקור
שבועיים יותר מאוחר מאשה אומרת לי : אילנה העוברית כועסת עליך. תבדקי את הדיקור אני אומרת ומאשה מאשרת .
קשת המליצה לי לעשות התעמלות ולא הקשבתי לה, ומצאה לה דרכים רבות ליצור איתי קשר.
במסעות היא היתה מופיע כדמות זקנה וחכמה אך גם ממורמרת.
מצאתי את עצמי מחזירה חלקי נשמה חאישה זקנה שנמצאת בבטן שלי בתור עוברית.
אני יכולה למלא דפים על התקשורת עם העובר אך כבר נעשה זאת במסודר .
לקראת הלידה הייתי בדילמה : איך אני ממשיכה לעבוד לאחר הלידה, כל הריון ולידה היו אצלי סיפור אחר .
אחרי ההריון הראשון הפסקתי לעבוד לחלוטין, אבל הפעם אחרי לידה רביעית המצב שונה .
שונה לגמרי.
אני עצמאית ומטפלת באנשים רבים, חלקם תקופה ארוכה למדי, העבודה חשובה לי, גם לקיום הפיזי ובעיקרלנשמה.
התייעצתי עם העוברית שלי בעזרת של מאשה . והבונבונית המתחשבת הסכימה שאצא לעבוד אחרי חודשים וגם אמרה כמה שעות מותר לי ביום.
זו היתה הקלה גדולה עבורי , כבר היה לי מה להגיד לאנשים ששאלו מה יהיה לאחר לידה .
בכלל החויה של הלידה אפשרה לי בתור מטפלת דבר נפלא : לשחרר את האנשים לתת להם שמות של מטפלים אחרים , קולגות , לאפשר לאנשים לבחור מחדש אם להמשיך טיפול או להפסיק , אם לחכות לי או לא .חוייה נהדרת.
מבחינתי הילדה שלי התחשבה בנסיבות וגם בכולם והיום אני מרגישה שזה שכר להתחשבות שלי בה וברצונותיה.
תקשורת מעניינת שהיתה לי לקראת הלידה:
באחד הטיפולים האחרונים שעשיתי קרה דבר מדהים .
טיפלתי בתינוקת בת כמה חודשים ( מדהימה!!)
באמצע הטיפול התינוקת מתכופפת קדימה ונשענת על הבטן שלי.
תראי תראי אומרת האם ששמה לב לתנועה הלא שגרתית.
אני לא בדיוק מתייחסת ואז מקבלת בטיפול : חסימה התינוקת אומרת שהיא לא מוכנה לקבל ממני טיפול.
אני שואלת שואלת ובסוף מגלה שהעוברית שלי אמרה לה שאמא שלה ( אני ) צריכה כבר לצאת לחופש.
עד שלא שיכנעתי את התינוקת והסברתי לה שמחר אני יוצאת לחופש היא לא הסכימה להמשיך את הטיפול..
בנתיים ענת באה לבקר אותי ולבדוק אותי בערך פעם בשבוע , היא מבקשת ממני בדיקה שאין לי :סטקפטקוקוס בי ואני עושה כי אני מבינה שלכל מיילדת יש את הדרישות שלה .
בפעם הראשונה שהיא בדקה אותי היא אומרת שהתינוקת בצד טוב שיש בו פחות סיכוי לתנוחת פוסטיריור .
אני שמחה אבל כמה זמן – אין לי מושג כמה משהוא בין דקות לשעה : קשת העוברית מתהפכת בהפגנתיות
לצד השני . ועד היום אין לי מושג למה .
התאריך המשוער כבר חולף לו ( כרגיל ) ואני כבר מתכוננת ומחכה ללידה וכבר ממש רוצה שהעוברית שלי תצא לאויר העולם.
המשך יבוא
-
אמא_לביאה*
- הודעות: 294
- הצטרפות: 14 אפריל 2005, 09:45
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לביאה*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה
אני נפעמת
זוהי הפעם הראשונה שאני נתקלת בגישה כל כך דומה לשלי
בפירוט כזה, באמונה כזאת, בהבנה כזאת.
אוהבת אותך, פשוט אוהבת אותך.
אני נפעמת
זוהי הפעם הראשונה שאני נתקלת בגישה כל כך דומה לשלי
בפירוט כזה, באמונה כזאת, בהבנה כזאת.
אוהבת אותך, פשוט אוהבת אותך.
-
עירית_לוי
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה, זה מרתק!
אני יכולה למלא דפים על התקשורת עם העובר אך כבר נעשה זאת במסודר
אני אשמח אם תפתחי דף בנושא. זה באמת עולם ומלואו!
לא מזמן סיפרה לי לינקס על הגבעה שהיא היתה עושה באופן קבוע רייקי לעוברית שלה וזה הקסים אותי.
מחכה לעוד.
אני יכולה למלא דפים על התקשורת עם העובר אך כבר נעשה זאת במסודר
אני אשמח אם תפתחי דף בנושא. זה באמת עולם ומלואו!
לא מזמן סיפרה לי לינקס על הגבעה שהיא היתה עושה באופן קבוע רייקי לעוברית שלה וזה הקסים אותי.
מחכה לעוד.
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
פרח!
פתחתי דף בנושא נדמה לי ששמו תקשורת והתקשרות עם העובר,אבל ניסיתי למצוא אולי כבר מחקו אותו
עשיתי רייקי וגם עברתי חניכה 3 יום לפני העיבור שם זוהר ....וכל ההריון וזה כבר סיפור אחר...
אין ספק שזה נושא מרתק, ויש הרבה נשים שחוו חויות נפלאות בנושא
ד"ש ממני לעצמך
}חיפשתי ומצאתי את הדף תקשורת והקשרות לעובר
פתחתי דף בנושא נדמה לי ששמו תקשורת והתקשרות עם העובר,אבל ניסיתי למצוא אולי כבר מחקו אותו
עשיתי רייקי וגם עברתי חניכה 3 יום לפני העיבור שם זוהר ....וכל ההריון וזה כבר סיפור אחר...
אין ספק שזה נושא מרתק, ויש הרבה נשים שחוו חויות נפלאות בנושא
ד"ש ממני לעצמך
}חיפשתי ומצאתי את הדף תקשורת והקשרות לעובר
-
רוח_על_המים*
- הודעות: 127
- הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 10:58
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מחכה גם אני
השתתפתי בדף תקשורת והקשרות לעובר וחיכיתי בזמנו להמשך...
שמחה שההמשך מגיע.
קשת שם יפה כל כך וצבעוני
וכמה כבוד ומקום נתת לרצונות שלה|Y|
מחכה להמשך...
השתתפתי בדף תקשורת והקשרות לעובר וחיכיתי בזמנו להמשך...
שמחה שההמשך מגיע.
קשת שם יפה כל כך וצבעוני
וכמה כבוד ומקום נתת לרצונות שלה|Y|
מחכה להמשך...
-
אנהאטה_א*
- הודעות: 249
- הצטרפות: 05 מרץ 2002, 22:00
- דף אישי: הדף האישי של אנהאטה_א*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה, זה מרתק!
מחכה להמשך...
גם אני
מחכה להמשך...
גם אני
-
מי_כל*
- הודעות: 195
- הצטרפות: 16 יוני 2003, 01:58
- דף אישי: הדף האישי של מי_כל*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גם אנחנו כאן.
כולנו.
אני ואלו שבפנים.
אני בטוחה שהם דיברו ביניהם - אלו שלי וזו שלך, כשעוד הייתה לך בבטן.
אהבה גדולה לכולכם.
להתראות בקרוב.
(איזה כייף!!!)
כולנו.
אני ואלו שבפנים.
אני בטוחה שהם דיברו ביניהם - אלו שלי וזו שלך, כשעוד הייתה לך בבטן.
אהבה גדולה לכולכם.
להתראות בקרוב.
(איזה כייף!!!)
-
ההולכת_בדרכים*
- הודעות: 2455
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
- דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
גמני מחכה להמשך @}
ומאוד שמחה שאת כותבת כאן על העולמות שמעבר ועל שמאניזם.
ומאוד שמחה שאת כותבת כאן על העולמות שמעבר ועל שמאניזם.
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה לכן על ההשתתפות
התגובות שלכן מדרבנות אותי להמשיך ככה כשיש לי זמן
גם טוב לי לכתוב עכשיו
כי ככל שהזמן עובר אני רואה יותר את כל התמונה
ואני כבר פחות קשורה לארועים
אני מוציאה משם את האנרגיה שלי.
השבוע הסתכלתי על ביתי הבכורה ואמרתי לעצמי לא אכפת לי שהיא נולדה בקיסרי
הרי כל כך גדלתי והתפתחתי בגלל זה וגם היא עברה תהליך ריפוי מפואר
כמה היא יצור מלא קסם
ואז אמרתי לעצמי הי ככה אני רוצה להרגיש כלפי קשת
וזה באמת קורה...ומהר יחסית
עם הגדולה זה לקח שלוש וחצי שנים
התגובות שלכן מדרבנות אותי להמשיך ככה כשיש לי זמן
גם טוב לי לכתוב עכשיו
כי ככל שהזמן עובר אני רואה יותר את כל התמונה
ואני כבר פחות קשורה לארועים
אני מוציאה משם את האנרגיה שלי.
השבוע הסתכלתי על ביתי הבכורה ואמרתי לעצמי לא אכפת לי שהיא נולדה בקיסרי
הרי כל כך גדלתי והתפתחתי בגלל זה וגם היא עברה תהליך ריפוי מפואר
כמה היא יצור מלא קסם
ואז אמרתי לעצמי הי ככה אני רוצה להרגיש כלפי קשת
וזה באמת קורה...ומהר יחסית
עם הגדולה זה לקח שלוש וחצי שנים
-
תמר_מתחילה*
- הודעות: 397
- הצטרפות: 26 מאי 2005, 18:33
- דף אישי: הדף האישי של תמר_מתחילה*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה, מה שאת כותבת ממש מדהים ומסקרן. אלו ממש דברים שלא העליתי על דעתי. יש הרבה מה ללמוד... מחכה להמשך.
(ודרך אגב, מה עם השקיות, עדיין מעוניינת?)
(ודרך אגב, מה עם השקיות, עדיין מעוניינת?)
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
על חלימה בהריון :
עוד נושא שאני מאד מחוברת אליו הוא חלימה, וחלימה בהריון בפרט.
על פי התפיסה השאמנית כל ארוע בחיים נחווה תחליה בעולם החלום כלומר חלמנו קודם את מה שאנו עוברים בעולם הפיזי.
אנשים רבים חווים חלימה נבואית אך בדרך כלל אלו שברים ושבבים של משהוא גדול הרבה יותר.
זמן מה לפני ההתעברות ניתן לחוות או לחלום על הנשמה המבקשת או נשלחת לבוא לאשה .חלימה על ההתעברות, ההריון והלידה נפוצים ונחלמים לפעמים הרבה לפני התרחיש הפיזי.
כל הריון אני עוקבת אחר חלומותי לגבי הריון ולידה.
בהריון של זוהר חלמתי על ההתעברות שלה בחלום מדהים.
נודע לי על ההריון של אדם מחלום, ובהריון שלו זכיתי לחלום גדול ונפלא, גם את הלידה שלו חלמתי מראש בפרטי פרטים וגם את הלידה של נס.
בהריון של נס ממש עבדתי עם החלימה לקראת הלידה .
אחד התקוות שלי היא שנהפוך שוב לחברה חולמת ונחלוק את חלומותינו על בסיס יום יומי.
ובהריון של קשת קרה משהוא מופלא, הרבה מאד חברים שלי חלמו עלנו ודיווחו על כך . הראשונה שחלמה שכנה וחברה חלמה כשנה או יותר לפני התעברותי. שתהיה לי בת משהוא יקרה בלידה היא דואגת , משהוא מטריד אותה אבל בסוף זה יהיה בסדר.
כשקשת היתה בבטן כבר התקשרו לפחות 5 חברות לספר על כך שחלמו שאני בהריון ויש לי בת .
הגדילה לעשות מתקשרת שהתקשרה אלי הביתה. היא למדה אצלי חלימה לפני 3 שנים והתקשרה אלי שנתיים אחרי שלא דיברנו ,כמובן שסיפרתי לה שאני בהריון , היא כבר תיארה את הילדה מהיכן הגיעה , היא ראתה אותה בגיל 12 עם הקשרים שונים.
החלומות שלי בהתחלה היו אקסטטים על לידה מדהימה , אבל היתה גם תחושה של סכנה מסויימת , אחרי שחלמתי שהרחם נפתח וקשת משייטת לה בבטן ללא רחם , וגם במשך ההריון היה לי פעם אחת סיוט אמיתי אין לי כמעט אף פעם סיוטים , ואגב סיוט מראה על בעיה אמיתית ...)
כשהלכתי לעזור לחברתי בלידה התעוררתי באמצע הלילה עם תמונה שאני והיא יושבות בחדר קדום על רצפה , כורעות ולא מצליחות ללדת , חלום שהיה מוכר לי מפעם רק היו בו נשים אחרות( ושננו עברנו לידת בית שנגמרה בקיסרי ), 3 דקות לאחר מכן האיש שלה התקשר לקרוא לי לבוא.. כבר הייתי ערה .
פעמיים לפחות חלמתי שאני יולדת את קשת לבד מוציאה אותה לבד לבד , בפעם השנייה גם שיין לידי אבל התינוקת במנח קצת בעייתי והיא לא נושמת ואני והיא הולכות לחפש מיילדת אחרת, בחלום קשת מכוונת אותי לענת.
מה שמעניין שלא חלמתי על לידה בבית חולים ובטח לא על ניתוח- ממש כלום, כאילו שהכל הוסתר מפני....
אבל קיבלתי את המידע הפעם דרך אחרים...
שבוע לפני הלידה מגיע אלי שכנה נוספת שסיפרה לי שהיא חלמה על הלידה שלי בחלומה אני בבריכה בבית וכואב לי נורא. אני בסכנה ואני כמעט טובעת והיא קוראת לשני מצילים חובשים הם באים להציל אותי ,יש סכנה אבל בסוף הכל מסתדר אבל השכנה גם טובעת ומצילים אותה .
היא מספרת שבעלה חלם עלי שמשהוא לא בסדר פעמיים והוא מאד דואג לי .
הנחתי כל כך הרבה קבוצות חלימה ושמעתי כל כך הרבה חלומות ידעתי בדיוק מה זה אומר , אך מעניין
לא טרחתי לעבוד על החלומות יש כל כך הרבה טכניקות לשינוי ותיקון חלום, נראה לי שכבר הייתי עייפה ממאבקים, נראה לי שקיבלתי את הדין באיזשהו מובן הבנתי שזה אולי לא יהיה כמו שאני רוצה,
היא יצאה מהבית וליבי נחמץ אמרתי לבעלי שאלו לא חדשות טובות ושהחלום מדאיג....
שבוע אחרי החלום במציאות אני מתחילה לידת בית הלידה נתקעת כואב לי נורא בבריכה, מגיעים שני חובשים ואני נכנסת לאמבולנס.... והשכנה בעלת החלום היחידה שצופה במתרחש מבעד לחלון חדרה.....
אחר כך היא מפתחת חום איזה יומיים ושוכבת במיטה, גם היא עברה קיסרי בעברה ומזדהה עימי.
היום בדיוק לפני 3 שנים ילדתי את בני נס בלידת מים בבית זה נראה לי יום מושלם לכתוב סוף סוף על הלידה של קשת נראה אם זה יצא....
המשך עוד יבוא....
עוד נושא שאני מאד מחוברת אליו הוא חלימה, וחלימה בהריון בפרט.
על פי התפיסה השאמנית כל ארוע בחיים נחווה תחליה בעולם החלום כלומר חלמנו קודם את מה שאנו עוברים בעולם הפיזי.
אנשים רבים חווים חלימה נבואית אך בדרך כלל אלו שברים ושבבים של משהוא גדול הרבה יותר.
זמן מה לפני ההתעברות ניתן לחוות או לחלום על הנשמה המבקשת או נשלחת לבוא לאשה .חלימה על ההתעברות, ההריון והלידה נפוצים ונחלמים לפעמים הרבה לפני התרחיש הפיזי.
כל הריון אני עוקבת אחר חלומותי לגבי הריון ולידה.
בהריון של זוהר חלמתי על ההתעברות שלה בחלום מדהים.
נודע לי על ההריון של אדם מחלום, ובהריון שלו זכיתי לחלום גדול ונפלא, גם את הלידה שלו חלמתי מראש בפרטי פרטים וגם את הלידה של נס.
בהריון של נס ממש עבדתי עם החלימה לקראת הלידה .
אחד התקוות שלי היא שנהפוך שוב לחברה חולמת ונחלוק את חלומותינו על בסיס יום יומי.
ובהריון של קשת קרה משהוא מופלא, הרבה מאד חברים שלי חלמו עלנו ודיווחו על כך . הראשונה שחלמה שכנה וחברה חלמה כשנה או יותר לפני התעברותי. שתהיה לי בת משהוא יקרה בלידה היא דואגת , משהוא מטריד אותה אבל בסוף זה יהיה בסדר.
כשקשת היתה בבטן כבר התקשרו לפחות 5 חברות לספר על כך שחלמו שאני בהריון ויש לי בת .
הגדילה לעשות מתקשרת שהתקשרה אלי הביתה. היא למדה אצלי חלימה לפני 3 שנים והתקשרה אלי שנתיים אחרי שלא דיברנו ,כמובן שסיפרתי לה שאני בהריון , היא כבר תיארה את הילדה מהיכן הגיעה , היא ראתה אותה בגיל 12 עם הקשרים שונים.
החלומות שלי בהתחלה היו אקסטטים על לידה מדהימה , אבל היתה גם תחושה של סכנה מסויימת , אחרי שחלמתי שהרחם נפתח וקשת משייטת לה בבטן ללא רחם , וגם במשך ההריון היה לי פעם אחת סיוט אמיתי אין לי כמעט אף פעם סיוטים , ואגב סיוט מראה על בעיה אמיתית ...)
כשהלכתי לעזור לחברתי בלידה התעוררתי באמצע הלילה עם תמונה שאני והיא יושבות בחדר קדום על רצפה , כורעות ולא מצליחות ללדת , חלום שהיה מוכר לי מפעם רק היו בו נשים אחרות( ושננו עברנו לידת בית שנגמרה בקיסרי ), 3 דקות לאחר מכן האיש שלה התקשר לקרוא לי לבוא.. כבר הייתי ערה .
פעמיים לפחות חלמתי שאני יולדת את קשת לבד מוציאה אותה לבד לבד , בפעם השנייה גם שיין לידי אבל התינוקת במנח קצת בעייתי והיא לא נושמת ואני והיא הולכות לחפש מיילדת אחרת, בחלום קשת מכוונת אותי לענת.
מה שמעניין שלא חלמתי על לידה בבית חולים ובטח לא על ניתוח- ממש כלום, כאילו שהכל הוסתר מפני....
אבל קיבלתי את המידע הפעם דרך אחרים...
שבוע לפני הלידה מגיע אלי שכנה נוספת שסיפרה לי שהיא חלמה על הלידה שלי בחלומה אני בבריכה בבית וכואב לי נורא. אני בסכנה ואני כמעט טובעת והיא קוראת לשני מצילים חובשים הם באים להציל אותי ,יש סכנה אבל בסוף הכל מסתדר אבל השכנה גם טובעת ומצילים אותה .
היא מספרת שבעלה חלם עלי שמשהוא לא בסדר פעמיים והוא מאד דואג לי .
הנחתי כל כך הרבה קבוצות חלימה ושמעתי כל כך הרבה חלומות ידעתי בדיוק מה זה אומר , אך מעניין
לא טרחתי לעבוד על החלומות יש כל כך הרבה טכניקות לשינוי ותיקון חלום, נראה לי שכבר הייתי עייפה ממאבקים, נראה לי שקיבלתי את הדין באיזשהו מובן הבנתי שזה אולי לא יהיה כמו שאני רוצה,
היא יצאה מהבית וליבי נחמץ אמרתי לבעלי שאלו לא חדשות טובות ושהחלום מדאיג....
שבוע אחרי החלום במציאות אני מתחילה לידת בית הלידה נתקעת כואב לי נורא בבריכה, מגיעים שני חובשים ואני נכנסת לאמבולנס.... והשכנה בעלת החלום היחידה שצופה במתרחש מבעד לחלון חדרה.....
אחר כך היא מפתחת חום איזה יומיים ושוכבת במיטה, גם היא עברה קיסרי בעברה ומזדהה עימי.
היום בדיוק לפני 3 שנים ילדתי את בני נס בלידת מים בבית זה נראה לי יום מושלם לכתוב סוף סוף על הלידה של קשת נראה אם זה יצא....
המשך עוד יבוא....
-
עירית_לוי
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
ואוו...
מחכה להמשך
מחכה להמשך
-
רסיסים_של_אור*
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
-
ענת_גיגר*
- הודעות: 931
- הצטרפות: 08 אוגוסט 2001, 01:47
- דף אישי: הדף האישי של ענת_גיגר*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מזל טוב לנס @}
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
הי פרח ענת ואפרת
כייף לראותכן כאן
ד"ש חם
אין לי כעת מחש אז אני לא כותבת
בטח אחזור בקרוב
דוקא יש לי דברים מעאניינים שקורים
אני עכשיו בביקור אצל קשת שבת שנה
כייף לראותכן כאן
ד"ש חם
אין לי כעת מחש אז אני לא כותבת
בטח אחזור בקרוב
דוקא יש לי דברים מעאניינים שקורים
אני עכשיו בביקור אצל קשת שבת שנה
-
הקוסמת_מארץ_עוץ*
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
וואי איזה מעניין....אני עוקבת.
אני מתארת לעצמי מי זאת השכנה....
ודרך אגב מה איתה??היא מחכה לחסידה??
נשיקות
אני מתארת לעצמי מי זאת השכנה....
ודרך אגב מה איתה??היא מחכה לחסידה??
נשיקות
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה,
הסיפור שלך מרתק ומקסים. מזכיר לי קצת מהחוויות שעברו עלי בהריונות ובעיקר באחרון (ילדתי לפני שבועיים). מחכה להמשך.
הסיפור שלך מרתק ומקסים. מזכיר לי קצת מהחוויות שעברו עלי בהריונות ובעיקר באחרון (ילדתי לפני שבועיים). מחכה להמשך.
-
אנהאטה_א*
- הודעות: 249
- הצטרפות: 05 מרץ 2002, 22:00
- דף אישי: הדף האישי של אנהאטה_א*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה, יש המשך?
-
ענת_פרידמן*
- הודעות: 19
- הצטרפות: 29 אוגוסט 2004, 12:20
- דף אישי: הדף האישי של ענת_פרידמן*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה,
זו אני , אמא של קשת הגדולה(בת שנה), כל כך מרתק לקרוא ממך, מעיניים עמוקות אל תוך הרחם, אל תוך עובר, אל תוך החלומות, וגם אל תוך המציאות שלפעמים כל כך מורכבת
עשית לי חשק לספר בהמשכים
תמיד נראה לי שהסיפורים שלי כ"כ ארוכים ומורכבים
שאני לא מוצאת זמן
וכאן בשלבים, כל פעם פתחת עוד אשנב פנימה- כל כך מרגש
תודה לך!
ענת
זו אני , אמא של קשת הגדולה(בת שנה), כל כך מרתק לקרוא ממך, מעיניים עמוקות אל תוך הרחם, אל תוך עובר, אל תוך החלומות, וגם אל תוך המציאות שלפעמים כל כך מורכבת
עשית לי חשק לספר בהמשכים
תמיד נראה לי שהסיפורים שלי כ"כ ארוכים ומורכבים
שאני לא מוצאת זמן
וכאן בשלבים, כל פעם פתחת עוד אשנב פנימה- כל כך מרגש
תודה לך!
ענת
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
לא הייתי כאן זמן רב, היו ימים שרציתי לכתוב מאד אבל לא היה לי מחשב,
וכעת עינינים אחרים תופסים את תשומת ליבי
כן יש המשך , ובקרוב אחזור לכתוב , יש לי רתיעות לגבי הכתיבה
מבחינת כמה רחוק אני מוכנה ללכת עם חשיפת חיי האישים
ובמיוחד שיש בסיפור לידה פרטים מאוד חושפניים
שאני צריכה להתגבר על כמה טאבואים שיש לי על מנת שאפרסמם אותם
יש בסיפור שלי הרבה רובדים ,
ואני אתפנה לכתוב כשממש אהיה פנויה לכך
ולענת תודה שכתבת פה
מקוה שנתראה בשבת
נשיקות לקשת המתוקה
וכעת עינינים אחרים תופסים את תשומת ליבי
כן יש המשך , ובקרוב אחזור לכתוב , יש לי רתיעות לגבי הכתיבה
מבחינת כמה רחוק אני מוכנה ללכת עם חשיפת חיי האישים
ובמיוחד שיש בסיפור לידה פרטים מאוד חושפניים
שאני צריכה להתגבר על כמה טאבואים שיש לי על מנת שאפרסמם אותם
יש בסיפור שלי הרבה רובדים ,
ואני אתפנה לכתוב כשממש אהיה פנויה לכך
ולענת תודה שכתבת פה
מקוה שנתראה בשבת
נשיקות לקשת המתוקה
-
אפרת_ש*
- הודעות: 19
- הצטרפות: 24 אוגוסט 2005, 23:17
- דף אישי: הדף האישי של אפרת_ש*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה יקרה שלי,
מצאתי את ההפניה שלך ב"אומנות הלידה" והגעתי הנה.
איזה סיפור מדהים! אני מחכה להמשך.
ואני מאוד מאוד רוצה לפגוש אותך.
השבוע נזכרתי בטיפולים שלנו, כשאמרת שאדם (שלי) יתעסק גם הוא בחלימה.
ולשאר הקוראות: טיפול בזמן הריון והתקשרות עם עוברים היא דבר ממולץ לכל הריונית! האפשרות להכיר את העובד בטרם נולד מעשירה מאוד את הקשר ויוצרת הכרות מעמיקה עם הנשמה המתהווה לתינוק.
מעניין להבין את הקשר, את מהות היחסים, מדוע הנשמה הספציפית בחרה דוקא בהורים המסויימים ומהם השיעורים שברצונה ללמוד.
אילנה אני שמחה שהזדמן לנו להיפגש.
אוהבת,
אפרת
מצאתי את ההפניה שלך ב"אומנות הלידה" והגעתי הנה.
איזה סיפור מדהים! אני מחכה להמשך.
ואני מאוד מאוד רוצה לפגוש אותך.
השבוע נזכרתי בטיפולים שלנו, כשאמרת שאדם (שלי) יתעסק גם הוא בחלימה.
ולשאר הקוראות: טיפול בזמן הריון והתקשרות עם עוברים היא דבר ממולץ לכל הריונית! האפשרות להכיר את העובד בטרם נולד מעשירה מאוד את הקשר ויוצרת הכרות מעמיקה עם הנשמה המתהווה לתינוק.
מעניין להבין את הקשר, את מהות היחסים, מדוע הנשמה הספציפית בחרה דוקא בהורים המסויימים ומהם השיעורים שברצונה ללמוד.
אילנה אני שמחה שהזדמן לנו להיפגש.
אוהבת,
אפרת
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
הי אפרת היקרה !
איזו הפתעה , התכוונתי לדף תקשורת והקשרות _ לעובר
אבל נפלא שהגעת גם לכאן
בטח נפגש בקרוב
גם אני כבר ממש רוצה
אוהבת גם אילנה
מכל מקום עשית לי חשק להמשיך והינה אני ממשיכה
כמה ימים לפני הלידה, אני מרגישה לא כל כך טוב , הולכת לתל אביב אני והבטן הגדולה שלי לשיעור דיקור.
ובגלל שהמורה שלי לא הרשה לי להדקר בגלל ההריון , מצאתי את עצמי מטפלת ומטפלת באהבה , ובמיוחד באישה מסויימת יקרה ואהובה שנזקקה לטיפול מסור.
והפעם בהפסקה היא שמה לב שאני לא מרגישה טוב , הודתי מיד ,והיא החליטה לטפל בי בקרניו סקרל . כמה דקות של חסד ואני בעננים והיא מיד עולה על זה שיש לי חסימה בלב. אני הולכת הביתה..
אני תוהה איך אלד כך בכלל, כל היום אני במיטה מכוסה עם שמיכה מעל הראש בשקט כמו בלידה, שלושת הקטנטנים שלי מטופלים היטב.
אני שואלת מה השיעור שלי בלידה הזאת ומקבלת תשובה, אוהבת כל הדברים ואישה מקשיבה.
אלו 2 מהויות של אמה אדמה מתוך ספר שכבר שנים אני עובדת עמו....
אני מתייחסת לתשובות שלי במין בנליות.... טוב אז אלד ואני יותר אוהב ... ושוכחת קצת שאוהבת כל הדברים עברה שיעור קשה מאד מאד של לאבד את כל משפחתה ואיר כל לעבור את כל הרגשות הקשים שהחריבו עולם שלם ורק אחר כך להבנות מן המעמקים.
וזה היה הפעם השיעור שלי בלידה הקודמת התנסתי בעבודה של אשה רואה למרחוק- הגשמתי את חלומי וילדתי בבית בלידה אקסטטית.
אז אספר את סיפור הלידה למרות שבדיעבד הוא תופס מקום מסויים בכל הסאגה הזו.
שישי בערב אני כבר ממש רוצה ללדת מסתכלת על היד שלי על נקודה מסויימת שמזרזת לידה,ואומרת לעצמי אולי אלחץ זו רק הזמנה. בדיוק כמה ימים דיברתי עם המיילדת על כך שאני לא רוצה לזרז ואפילו לא טבעי. אבל לחצתי בעדינות והתגובה לא איחרה לבוא, שמעתי את הפלופ המפורסם והרגשתי טיפות מי שפיר נוטפות,הי קטע קומי עם בעלי שהריח ואמר איכס פיפי אבל זה לא היה פיפי, אחרי שעה כבר היה זרם , התקשרתי נרגשת למיילדת והןדעתי לה. ודיברתי עם קשת המתוקה ואמרתי לה את המשפט הבא : מותק שלי לא משנה מה יהיה ולא משנה איך יהיה בעוד זמן לא רב אחזיק אותך בידיים , הלכתי מיד לישון כדי לאגור כוח והתעוררתי בשש בבוקר עם צירים הולכים וגוברים יפים ומבטיחים, אמא שלי ואחי באו לקחת את הילדים ונשארתי עם נועם התרגשתי מאד והתחלתי לעבוד במרץ עם כל הכלים שאני יודעת נשימות הדמיות ריקודים ותנועות נהנתי לי מאד.
ענת מגיעה לבדוק בערך ב9 בבוקר וכבר נשארת , היא בודקת אותי ואני כבר ב3 סנטימטר שננו הרגשנו מעודדות
אני ממשיכה לעבוד ונועם וענת ממלאים את הבריכה . אני עובדת בחדר והם קוראים לי לבריכה אני לא כל כך רוצה כי אני רוצה להשאיר את זה צופר לסוף.
אני נכנסת וזה נעים אני נושמת ונעה טוב לי ואני מרגישה שהלידה מותאמת לכוחותי, עובר זמן אני מקיאה ממש הרבה , מבקשת באמצע לשטוף שינים ומצחצחת. הצרים הולכים ונהיים אנטנסיבים יותר ויותר מאד מאד קשה ואין הפסקה בין ציר לןציר , אני מורחת שמנים אתרים על הבטן ענת דוקרת אותי לבקשתי . ושואלת אם אני רוצה מסאג או מגע , אני לא רוצה ולמען האמת בלידה רציתי להיות כמה שיותר בשקט בשקט וכל דבר אחר הפריע....
אני מגיעה ל8 סנטימטר ונתקעת שם שעות , ענת בודקת הצירים יותר ויותר מטורפים ולא מתקדם , ענת דואגת מאד, וזה לא נעים לי היא אומרת שאם עד 3 לא יתקדם צריך ליסוע לבית החולים .
כואב נורא ואני מתמודדת וחושבת שיש לי עוד הרבה כוח, ענת אומרץת שיש לי את כל האופציות כולל אפידורל - המשפט מרגיז אותי, אני בבית לא בבית חולים ויש לי כוח,
ענת בודקת אותי ומבקשת שאלחץ אני די מתנגדת אני לא בשלב הלחיצות מה פתאום זה מרגיז אותי ההתערבויות האלה . מאוחר יותר הבנתי שענת התנהגה במקצועיות ושהתקעות כזו לא סבירה בלידה חוזרת ומעוררת חשד.
אני בבריכה כמו סירה טרופה בלב ים שמתנפצת אל הגלים ללא סיכוי, אני ממש באטרף מרגישה שאבדתי שליטה משהוא תקועה , אני אומרת לנןעם שזה הכי כואב שהיה וענת אומרת שיש אמנזיה וזה תמיד כואב , אני מרגישה שמשהוא כבר לא בסדר,הגוף שלי מגיב בצורה משונה אני עושה אקרובטיקה מיוחדת ענת אמרה אחר כך שזו תנועה מיוחדת ורואים שהתינוקת תקועה ושזה נראה לה פוסטיריור.
אני עוברת לאמבטיה
נועם מתקשר למטפלת שלי היא בודקת מרחוק ואומרת שיש לי פחדים ושאני מסוגלת ללדת פזיולוגית, ולהשמיע קולות
אני רוצה להשמיע קולות ואז ענת מכנסת זה רגשי ??
אני פתאום במין רגע שבו התת מודע התחבר למודע , כן אני מפחדת אני יודעת שהתינוקת בסדר אבל אני דואגת לה ואני יודעת שאני תוקעת את הלידה ואני לא רוצה שתצא החוצה אני מרגישה סכנה ! סכנה ! סכנה! ואני בהלם מהתחושה. איך זה יכול להיות הרי כבר ילדתי בבית ? אני יודעת שזה לא מסוכן אבל ענת גם דואגת , אני מדממת וענת נבהלת ורוצה לבדוק שאני מדממת מצואר הרחם מוציאה אותי מהבריכה , אחרי שאני אומרת לה שאני משתגעת היא אומרצ לי שהיא לא רוצה אשה משוגעת במים שוב אני כועסת עליה כי אני רוצה במים....
היא שוב בודקת כואב לי ואני מתנגדת ענת ונועם רק רוצים לעזור הם קושרים עלי צעיף ומנענעים דבר לא עוזר.
נועם שר לי ומרגיע מידי פעם . הוא מתקשר לחברות שלי המתקשרות ,הקולגות שלי
מיכל רצה לשרון כי הן שכנות והן מתחילות לברר....
הן רוצות לדבר איתי בטלפון אני לא יכולה ומרגישה את הפאניקה של שרון, הן בנתיים רואות איך אני מאבדת כוחות והנשמה שלי משוטטת סביב הבית , שרון ומיכל מרגישות סכנה , שרון רואה אותי עם זר צהוב על הראש עם במבי נכנסת למנהרה זו תמונה יפה אבל היא חווה אימת מוות ומשקשקת כולה מיכל מרגיעה אותה( שרון ראתה את הסמלים של אשת אוהבת כל הדברים , אחר כך הבנתי את זה ) מיכל אומרת לנועם בטלפון שזה לא ילך התינוקת גדולה משחשבנו, הראש גדול ולא יעבור דרכי , היא מדברת עם ענת ושואלת אם היא יודעת לחתוך , זה מבהיל אותי מאד שנים אני עובדת איתם צמוד צמוד , ויודעת כמה הן מדוייקות וכמה הן מחכירות אותי ומחוברות אלי , ענת אומרת שצריך לעבור לבית חולים אני מסכימנ ומתחילה להתארגן אני בסדר עם זה ומרגישה שזה הכי נכון ליולעוברית קשת.בחדר אני צועקת לאלוהים לעזרה וגם שומעת קולות מפחידים שהפעם לא אקבל את מה שאני רוצה.
ענת גם אמבוולנטית היא מצד אחד מכוונת אותי לבית חולים ומצדש שני מציעה אולי נקרא לשרון( חברה דולה שגרה קרוב ואמרה שהיא מוכנה לבוא )
מה יעשו בבית חוילם היא שואלת ניתוח קיסרי ?
מה פתאום אני אומרת אולי ואקום, מזמינים אמבולנס, אני הולכת למטה ברגל לאמבולנס כולי כואבת אבל הולכת, בנתיים ללא ידיעתי השכנה צופה בחלומה מתגשם באמבולנס......
אני נכנסת ומתרגזת על הנהג והמתנדבת ששואלים כל כמה זמן יש צירים , ענת יותר רגועה ומתפללת שאלד באמבולנס אני יודעת שאני לא רוצה אני חייבת להגיע לבית חולים , מאד כואב אבל אני מתמודדת ענת מגנה עלי מהנהג שרוצה לבדוק אותי , אני לא אלימה אבל אם היה מתקרב אלי אני הייתי בועטת בו על בטוח!
ענת מחזיקה לי את היד ואני מתייחסת רק אליה ולא לצוות נועם האהוב נוסע אחרנו עם האוטו.....
ענת כל הזמן מתעננינת מה אני מרגישה ומה קורה....
אני פוקחת עינים וכמו בסרט אני רואה את הבנים של קפלן הגענו.
מסיעים אותי לחדר לידה נפגשים עם נועם וענת איתי .
מקבלים אותי נפלא כמו מלאכים אני בהלם מוחלט, חוויה מתקנת על הלידה של אדם ששם סבלתי מהעברה לבית חולים.
אני מרגישה שאני במקום הנכון לי , אני נבדקת וכבר אני ב10 אצבעות אני מבקשת אפידורל ממהרים להביא לי.
הרופא מדהים גם המיילדות אני מרגישה בכנות שהם רוצים שאני אלד .
הרופא שוארל וענת מדווחת על הלידה ועל ההיסטוריה שלי ומסבירה שהיה קיסרי ואחכ ילדתי 2 וגינלית ואפילו בבית....
המרדים נכנס ואומר לי לנשום איך שהוא מרדים אותי הרגשתי ציר לחץ ראשוון וחשבתי אולי לבטל אבל לא היה לי כבר נעים
ואולי גם רציתי כבר הקלה. מכל מקום הוא אמר לי לנשום ואני שרה ומוציאה קולות הוא לא אוהב את זה והרי שרתי והוצאתי קולות כל הלידה טוב ויתרתי זה לא משנה אז אנשום האפידורל עובד ואני מרגישה פתאום את החברות שלי מתופפות לי מרחוק ושולחות לי כוח. אני יותר מרוכזת ורוצה ללדת , עם הרגליים הרדומות שלי אני כורעת בהסכמת המיילדת נועם וענת כמו שני מלאכים מחזיקים אותי חזק חזק ואני לוחצת ולוחצת שום דבר לא זז , אני יודעת שאים הרבה זמן הרופא כל פעם נכנס שום דבר לא זז, היה רגע דרמתי שבו ענת התלהבה נראה כי משהוא זז וזה הראש יורד אבל אחכ או שהוא עלה חזרה או שזה רק נראה ככה , משכיבים אותי על הצד , בנתיים שרון ומיכל מרגישות שהסכנה חלפה ונועם בדיוק מתקשר שאנו בבית חולים.
אני בכל מעודי וכל נפשי רוצה ללדת האפידורל מועט ואני מרגישה את הצירים אחרי שעתיים וחצי בערך הרופא נכנס ואומר עכשיו קיסרי.
הייתי באלם ורק הוא ראה מהזוית שלו את העיניים שלי שנבהלו וכולי אומרת ללללאאאאאא!
לא הספקתי להגיב והרופא שכולו הביע רכות ונועם ונחמדות וכל כך עזר קודם אמר : אנו יכולים לקבל תינוקת שלא נושמת חצי שעה .
אחרי המשפט הזה ישר הסכמתי, מילא אם היה מגעיל ולא סימפטי בטח הייתי נזעקת אבל הוש שפע בנחמדות והאמין במה שהוא אומר.
נבהלתי , כל מה שעניין אותי ברגע זה היה שקשת תהיה בסדר, הרופא אמר אנו עלולים לקבל תינוקת בטראומה : אמרתי בליבי ואני עלולה להיות בטראומה וחשבתי על שאחרי הקיסרי הראשון לקח לי להרפא שנה וחצי.....
אני אפילו לא מתיעצת עם ענת ונועם חותמת והולכת , מובלת במסדרו ן.. אני מרגישה בסרט בלהות ודוקא עכשיו כשאני רוצה את נועם וענת לידי הם אינם.
אני מחפוחדת כבר מאד מאד , הם ממהרים מאד אני מבקשת עוד אפידורל ומסבירה שקיבלתי מעט , זה מספיק התשובה ניתנת מאי שם ואני מובלת לשולחן הניתוחים ,אני מאבדת את השליטה עלן הגוף שלי ואחרים חותכים ומושכים , אני חושבת לעצמי שזה מנוגד כך כך לתחושות של הריונית , הרי כל ההריון שמרתי על הבטן , אני מרגישה איך חותכים אותי בבטן וצועקת שאני מרגישה מסבירים לי שלא ואני צועקת והופ מטושטשת , אני מתעוררת לסרוגין זה נמשך לנצח , אני שואלת את המרדים למה זה לוקח כל כך הרבה זמן , שוב נרדמת , איזה שיט אני אומרת לעצמי איבדתי עכשיו חלקי נשמנ נרדמתי ולא עמדתי על המשמר אני נחנקת וחושבת שאני עומדת למות, באיזשהוא שלב מביאים לי משהוא אני לא מבינה מה זה , השכל שלי אומר שזו התינוקת , אני מושיטה שפתיים ומנשקת אבל לא מבינה מה קורה סביבי. ואז אומרת לעצמי למרות שאני בלי משקפיים " יו איזה תינוקת גדולה איזה ראש גדול.
אני מחפשת קשר אנושי אבלן הכל כל כך מתכתי קר ומנוכר , אני רואה בחלון שקיות דם שלי מוצאות מן מ החדר.
שהכל נגמר אני בחדר התאוששות קצת המומה אבל החדר קטן ואיניטמי נכנס רופא ואני שואחלת אם ילחץ ויכאיב לי כמו שעשו לי בלידה הראשונה . מה פתאום אמר , אני כל הזמן מבקשת את קשת אפילו לפני הניתוח שיביאו לי מיד . הם לא מסכימים , בגלל כל החוקים העקומים עקומים שלהם , איך אפשר לנתק תינוקת מאמא שלה איך זה מתבצע???
אבל דוקא זה לא נחווה כטראומתי כי כבר הכרתי את קשת מבחינתי מאות שנים וכל ההריון בילינו ביחד,והרגשתי כאילו לקחו אותה לזמן קצר ויחזירו אותה ויהיה ממש בסדר , אחותי ואמא שלי באות לבקר ומרגיעות ומנחמות ואומרות שאני נראת יופי ולא טראומתית כמו בלידת זוהר.נועם בא ואני שואלת איפה התינוקת ומיד מגרשת אותו ישר אליה שלא יעזוב אותה ולו לרגע, היא ישנה הוא אומר... וטס אליה .
הזמן עובר ואני מצפצפת הלב שלי דופק להנעתו על גבי הצג וכל מה שאני רוצה זה את קשת , הזמן עובר לו לאט, נועם מגיע שוב ואומר איפה אשתי התינוקת רוצה לינוק.
אחרי שעתיים וחצי ארוכות כמו הנצח בכבודו ובעצמו.. אני במחלקה.
שוכבת האחראית שואלת אותי מה שלומי ואני אומארת מבחינתי זה לא בסדר מה שקורה פה.
ואז אלוהים שם לי בפה את המשפט הכי פלצני שיכול להיות......
זה מנוגד לכל השקפת עולמי שהתינוקת לא איתי , פונתי מלידת בית ולא תיכננתי להגיע לכאן.
זה הספיק הבינו אותי 3 שעות אחרי ניתוח קיסרי קיבלתי את ביתי באחריותי 24 שעות בחדר פרטי, ללא בדיקות ומעקבים תוך כיבוד השקפותי ובקשותי( נס גלוי )
הסתכלתי עליה איזה תינוקת יפה וגדולה( 3,600 ואני מטר וחצי). איזה אור גדול, איזה מתנה . תודה אלוהים תודה ואיזה בריאה ושלמה
מיד התאהבתי בה מחדש .ובילינו ימים נפלאים ומעצימים בתוך בית החולים .
המשך יבוא
איזו הפתעה , התכוונתי לדף תקשורת והקשרות _ לעובר
אבל נפלא שהגעת גם לכאן
בטח נפגש בקרוב
גם אני כבר ממש רוצה
אוהבת גם אילנה
מכל מקום עשית לי חשק להמשיך והינה אני ממשיכה
כמה ימים לפני הלידה, אני מרגישה לא כל כך טוב , הולכת לתל אביב אני והבטן הגדולה שלי לשיעור דיקור.
ובגלל שהמורה שלי לא הרשה לי להדקר בגלל ההריון , מצאתי את עצמי מטפלת ומטפלת באהבה , ובמיוחד באישה מסויימת יקרה ואהובה שנזקקה לטיפול מסור.
והפעם בהפסקה היא שמה לב שאני לא מרגישה טוב , הודתי מיד ,והיא החליטה לטפל בי בקרניו סקרל . כמה דקות של חסד ואני בעננים והיא מיד עולה על זה שיש לי חסימה בלב. אני הולכת הביתה..
אני תוהה איך אלד כך בכלל, כל היום אני במיטה מכוסה עם שמיכה מעל הראש בשקט כמו בלידה, שלושת הקטנטנים שלי מטופלים היטב.
אני שואלת מה השיעור שלי בלידה הזאת ומקבלת תשובה, אוהבת כל הדברים ואישה מקשיבה.
אלו 2 מהויות של אמה אדמה מתוך ספר שכבר שנים אני עובדת עמו....
אני מתייחסת לתשובות שלי במין בנליות.... טוב אז אלד ואני יותר אוהב ... ושוכחת קצת שאוהבת כל הדברים עברה שיעור קשה מאד מאד של לאבד את כל משפחתה ואיר כל לעבור את כל הרגשות הקשים שהחריבו עולם שלם ורק אחר כך להבנות מן המעמקים.
וזה היה הפעם השיעור שלי בלידה הקודמת התנסתי בעבודה של אשה רואה למרחוק- הגשמתי את חלומי וילדתי בבית בלידה אקסטטית.
אז אספר את סיפור הלידה למרות שבדיעבד הוא תופס מקום מסויים בכל הסאגה הזו.
שישי בערב אני כבר ממש רוצה ללדת מסתכלת על היד שלי על נקודה מסויימת שמזרזת לידה,ואומרת לעצמי אולי אלחץ זו רק הזמנה. בדיוק כמה ימים דיברתי עם המיילדת על כך שאני לא רוצה לזרז ואפילו לא טבעי. אבל לחצתי בעדינות והתגובה לא איחרה לבוא, שמעתי את הפלופ המפורסם והרגשתי טיפות מי שפיר נוטפות,הי קטע קומי עם בעלי שהריח ואמר איכס פיפי אבל זה לא היה פיפי, אחרי שעה כבר היה זרם , התקשרתי נרגשת למיילדת והןדעתי לה. ודיברתי עם קשת המתוקה ואמרתי לה את המשפט הבא : מותק שלי לא משנה מה יהיה ולא משנה איך יהיה בעוד זמן לא רב אחזיק אותך בידיים , הלכתי מיד לישון כדי לאגור כוח והתעוררתי בשש בבוקר עם צירים הולכים וגוברים יפים ומבטיחים, אמא שלי ואחי באו לקחת את הילדים ונשארתי עם נועם התרגשתי מאד והתחלתי לעבוד במרץ עם כל הכלים שאני יודעת נשימות הדמיות ריקודים ותנועות נהנתי לי מאד.
ענת מגיעה לבדוק בערך ב9 בבוקר וכבר נשארת , היא בודקת אותי ואני כבר ב3 סנטימטר שננו הרגשנו מעודדות
אני ממשיכה לעבוד ונועם וענת ממלאים את הבריכה . אני עובדת בחדר והם קוראים לי לבריכה אני לא כל כך רוצה כי אני רוצה להשאיר את זה צופר לסוף.
אני נכנסת וזה נעים אני נושמת ונעה טוב לי ואני מרגישה שהלידה מותאמת לכוחותי, עובר זמן אני מקיאה ממש הרבה , מבקשת באמצע לשטוף שינים ומצחצחת. הצרים הולכים ונהיים אנטנסיבים יותר ויותר מאד מאד קשה ואין הפסקה בין ציר לןציר , אני מורחת שמנים אתרים על הבטן ענת דוקרת אותי לבקשתי . ושואלת אם אני רוצה מסאג או מגע , אני לא רוצה ולמען האמת בלידה רציתי להיות כמה שיותר בשקט בשקט וכל דבר אחר הפריע....
אני מגיעה ל8 סנטימטר ונתקעת שם שעות , ענת בודקת הצירים יותר ויותר מטורפים ולא מתקדם , ענת דואגת מאד, וזה לא נעים לי היא אומרת שאם עד 3 לא יתקדם צריך ליסוע לבית החולים .
כואב נורא ואני מתמודדת וחושבת שיש לי עוד הרבה כוח, ענת אומרץת שיש לי את כל האופציות כולל אפידורל - המשפט מרגיז אותי, אני בבית לא בבית חולים ויש לי כוח,
ענת בודקת אותי ומבקשת שאלחץ אני די מתנגדת אני לא בשלב הלחיצות מה פתאום זה מרגיז אותי ההתערבויות האלה . מאוחר יותר הבנתי שענת התנהגה במקצועיות ושהתקעות כזו לא סבירה בלידה חוזרת ומעוררת חשד.
אני בבריכה כמו סירה טרופה בלב ים שמתנפצת אל הגלים ללא סיכוי, אני ממש באטרף מרגישה שאבדתי שליטה משהוא תקועה , אני אומרת לנןעם שזה הכי כואב שהיה וענת אומרת שיש אמנזיה וזה תמיד כואב , אני מרגישה שמשהוא כבר לא בסדר,הגוף שלי מגיב בצורה משונה אני עושה אקרובטיקה מיוחדת ענת אמרה אחר כך שזו תנועה מיוחדת ורואים שהתינוקת תקועה ושזה נראה לה פוסטיריור.
אני עוברת לאמבטיה
נועם מתקשר למטפלת שלי היא בודקת מרחוק ואומרת שיש לי פחדים ושאני מסוגלת ללדת פזיולוגית, ולהשמיע קולות
אני רוצה להשמיע קולות ואז ענת מכנסת זה רגשי ??
אני פתאום במין רגע שבו התת מודע התחבר למודע , כן אני מפחדת אני יודעת שהתינוקת בסדר אבל אני דואגת לה ואני יודעת שאני תוקעת את הלידה ואני לא רוצה שתצא החוצה אני מרגישה סכנה ! סכנה ! סכנה! ואני בהלם מהתחושה. איך זה יכול להיות הרי כבר ילדתי בבית ? אני יודעת שזה לא מסוכן אבל ענת גם דואגת , אני מדממת וענת נבהלת ורוצה לבדוק שאני מדממת מצואר הרחם מוציאה אותי מהבריכה , אחרי שאני אומרת לה שאני משתגעת היא אומרצ לי שהיא לא רוצה אשה משוגעת במים שוב אני כועסת עליה כי אני רוצה במים....
היא שוב בודקת כואב לי ואני מתנגדת ענת ונועם רק רוצים לעזור הם קושרים עלי צעיף ומנענעים דבר לא עוזר.
נועם שר לי ומרגיע מידי פעם . הוא מתקשר לחברות שלי המתקשרות ,הקולגות שלי
מיכל רצה לשרון כי הן שכנות והן מתחילות לברר....
הן רוצות לדבר איתי בטלפון אני לא יכולה ומרגישה את הפאניקה של שרון, הן בנתיים רואות איך אני מאבדת כוחות והנשמה שלי משוטטת סביב הבית , שרון ומיכל מרגישות סכנה , שרון רואה אותי עם זר צהוב על הראש עם במבי נכנסת למנהרה זו תמונה יפה אבל היא חווה אימת מוות ומשקשקת כולה מיכל מרגיעה אותה( שרון ראתה את הסמלים של אשת אוהבת כל הדברים , אחר כך הבנתי את זה ) מיכל אומרת לנועם בטלפון שזה לא ילך התינוקת גדולה משחשבנו, הראש גדול ולא יעבור דרכי , היא מדברת עם ענת ושואלת אם היא יודעת לחתוך , זה מבהיל אותי מאד שנים אני עובדת איתם צמוד צמוד , ויודעת כמה הן מדוייקות וכמה הן מחכירות אותי ומחוברות אלי , ענת אומרת שצריך לעבור לבית חולים אני מסכימנ ומתחילה להתארגן אני בסדר עם זה ומרגישה שזה הכי נכון ליולעוברית קשת.בחדר אני צועקת לאלוהים לעזרה וגם שומעת קולות מפחידים שהפעם לא אקבל את מה שאני רוצה.
ענת גם אמבוולנטית היא מצד אחד מכוונת אותי לבית חולים ומצדש שני מציעה אולי נקרא לשרון( חברה דולה שגרה קרוב ואמרה שהיא מוכנה לבוא )
מה יעשו בבית חוילם היא שואלת ניתוח קיסרי ?
מה פתאום אני אומרת אולי ואקום, מזמינים אמבולנס, אני הולכת למטה ברגל לאמבולנס כולי כואבת אבל הולכת, בנתיים ללא ידיעתי השכנה צופה בחלומה מתגשם באמבולנס......
אני נכנסת ומתרגזת על הנהג והמתנדבת ששואלים כל כמה זמן יש צירים , ענת יותר רגועה ומתפללת שאלד באמבולנס אני יודעת שאני לא רוצה אני חייבת להגיע לבית חולים , מאד כואב אבל אני מתמודדת ענת מגנה עלי מהנהג שרוצה לבדוק אותי , אני לא אלימה אבל אם היה מתקרב אלי אני הייתי בועטת בו על בטוח!
ענת מחזיקה לי את היד ואני מתייחסת רק אליה ולא לצוות נועם האהוב נוסע אחרנו עם האוטו.....
ענת כל הזמן מתעננינת מה אני מרגישה ומה קורה....
אני פוקחת עינים וכמו בסרט אני רואה את הבנים של קפלן הגענו.
מסיעים אותי לחדר לידה נפגשים עם נועם וענת איתי .
מקבלים אותי נפלא כמו מלאכים אני בהלם מוחלט, חוויה מתקנת על הלידה של אדם ששם סבלתי מהעברה לבית חולים.
אני מרגישה שאני במקום הנכון לי , אני נבדקת וכבר אני ב10 אצבעות אני מבקשת אפידורל ממהרים להביא לי.
הרופא מדהים גם המיילדות אני מרגישה בכנות שהם רוצים שאני אלד .
הרופא שוארל וענת מדווחת על הלידה ועל ההיסטוריה שלי ומסבירה שהיה קיסרי ואחכ ילדתי 2 וגינלית ואפילו בבית....
המרדים נכנס ואומר לי לנשום איך שהוא מרדים אותי הרגשתי ציר לחץ ראשוון וחשבתי אולי לבטל אבל לא היה לי כבר נעים
ואולי גם רציתי כבר הקלה. מכל מקום הוא אמר לי לנשום ואני שרה ומוציאה קולות הוא לא אוהב את זה והרי שרתי והוצאתי קולות כל הלידה טוב ויתרתי זה לא משנה אז אנשום האפידורל עובד ואני מרגישה פתאום את החברות שלי מתופפות לי מרחוק ושולחות לי כוח. אני יותר מרוכזת ורוצה ללדת , עם הרגליים הרדומות שלי אני כורעת בהסכמת המיילדת נועם וענת כמו שני מלאכים מחזיקים אותי חזק חזק ואני לוחצת ולוחצת שום דבר לא זז , אני יודעת שאים הרבה זמן הרופא כל פעם נכנס שום דבר לא זז, היה רגע דרמתי שבו ענת התלהבה נראה כי משהוא זז וזה הראש יורד אבל אחכ או שהוא עלה חזרה או שזה רק נראה ככה , משכיבים אותי על הצד , בנתיים שרון ומיכל מרגישות שהסכנה חלפה ונועם בדיוק מתקשר שאנו בבית חולים.
אני בכל מעודי וכל נפשי רוצה ללדת האפידורל מועט ואני מרגישה את הצירים אחרי שעתיים וחצי בערך הרופא נכנס ואומר עכשיו קיסרי.
הייתי באלם ורק הוא ראה מהזוית שלו את העיניים שלי שנבהלו וכולי אומרת ללללאאאאאא!
לא הספקתי להגיב והרופא שכולו הביע רכות ונועם ונחמדות וכל כך עזר קודם אמר : אנו יכולים לקבל תינוקת שלא נושמת חצי שעה .
אחרי המשפט הזה ישר הסכמתי, מילא אם היה מגעיל ולא סימפטי בטח הייתי נזעקת אבל הוש שפע בנחמדות והאמין במה שהוא אומר.
נבהלתי , כל מה שעניין אותי ברגע זה היה שקשת תהיה בסדר, הרופא אמר אנו עלולים לקבל תינוקת בטראומה : אמרתי בליבי ואני עלולה להיות בטראומה וחשבתי על שאחרי הקיסרי הראשון לקח לי להרפא שנה וחצי.....
אני אפילו לא מתיעצת עם ענת ונועם חותמת והולכת , מובלת במסדרו ן.. אני מרגישה בסרט בלהות ודוקא עכשיו כשאני רוצה את נועם וענת לידי הם אינם.
אני מחפוחדת כבר מאד מאד , הם ממהרים מאד אני מבקשת עוד אפידורל ומסבירה שקיבלתי מעט , זה מספיק התשובה ניתנת מאי שם ואני מובלת לשולחן הניתוחים ,אני מאבדת את השליטה עלן הגוף שלי ואחרים חותכים ומושכים , אני חושבת לעצמי שזה מנוגד כך כך לתחושות של הריונית , הרי כל ההריון שמרתי על הבטן , אני מרגישה איך חותכים אותי בבטן וצועקת שאני מרגישה מסבירים לי שלא ואני צועקת והופ מטושטשת , אני מתעוררת לסרוגין זה נמשך לנצח , אני שואלת את המרדים למה זה לוקח כל כך הרבה זמן , שוב נרדמת , איזה שיט אני אומרת לעצמי איבדתי עכשיו חלקי נשמנ נרדמתי ולא עמדתי על המשמר אני נחנקת וחושבת שאני עומדת למות, באיזשהוא שלב מביאים לי משהוא אני לא מבינה מה זה , השכל שלי אומר שזו התינוקת , אני מושיטה שפתיים ומנשקת אבל לא מבינה מה קורה סביבי. ואז אומרת לעצמי למרות שאני בלי משקפיים " יו איזה תינוקת גדולה איזה ראש גדול.
אני מחפשת קשר אנושי אבלן הכל כל כך מתכתי קר ומנוכר , אני רואה בחלון שקיות דם שלי מוצאות מן מ החדר.
שהכל נגמר אני בחדר התאוששות קצת המומה אבל החדר קטן ואיניטמי נכנס רופא ואני שואחלת אם ילחץ ויכאיב לי כמו שעשו לי בלידה הראשונה . מה פתאום אמר , אני כל הזמן מבקשת את קשת אפילו לפני הניתוח שיביאו לי מיד . הם לא מסכימים , בגלל כל החוקים העקומים עקומים שלהם , איך אפשר לנתק תינוקת מאמא שלה איך זה מתבצע???
אבל דוקא זה לא נחווה כטראומתי כי כבר הכרתי את קשת מבחינתי מאות שנים וכל ההריון בילינו ביחד,והרגשתי כאילו לקחו אותה לזמן קצר ויחזירו אותה ויהיה ממש בסדר , אחותי ואמא שלי באות לבקר ומרגיעות ומנחמות ואומרות שאני נראת יופי ולא טראומתית כמו בלידת זוהר.נועם בא ואני שואלת איפה התינוקת ומיד מגרשת אותו ישר אליה שלא יעזוב אותה ולו לרגע, היא ישנה הוא אומר... וטס אליה .
הזמן עובר ואני מצפצפת הלב שלי דופק להנעתו על גבי הצג וכל מה שאני רוצה זה את קשת , הזמן עובר לו לאט, נועם מגיע שוב ואומר איפה אשתי התינוקת רוצה לינוק.
אחרי שעתיים וחצי ארוכות כמו הנצח בכבודו ובעצמו.. אני במחלקה.
שוכבת האחראית שואלת אותי מה שלומי ואני אומארת מבחינתי זה לא בסדר מה שקורה פה.
ואז אלוהים שם לי בפה את המשפט הכי פלצני שיכול להיות......
זה מנוגד לכל השקפת עולמי שהתינוקת לא איתי , פונתי מלידת בית ולא תיכננתי להגיע לכאן.
זה הספיק הבינו אותי 3 שעות אחרי ניתוח קיסרי קיבלתי את ביתי באחריותי 24 שעות בחדר פרטי, ללא בדיקות ומעקבים תוך כיבוד השקפותי ובקשותי( נס גלוי )
הסתכלתי עליה איזה תינוקת יפה וגדולה( 3,600 ואני מטר וחצי). איזה אור גדול, איזה מתנה . תודה אלוהים תודה ואיזה בריאה ושלמה
מיד התאהבתי בה מחדש .ובילינו ימים נפלאים ומעצימים בתוך בית החולים .
המשך יבוא
-
עירית_לוי
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
איזה אור גדול, איזה מתנה איזה סיפור! ואוו.
מזל טוב!
<כמו שאומרים - עדיף מאוחר מאשר...>
המשך יבוא
מחכה
מזל טוב!
<כמו שאומרים - עדיף מאוחר מאשר...>
המשך יבוא
מחכה
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
לך ולכל המשפחה זר גדול של פרחים,בריאות ושפע.
-
ההולכת_בדרכים*
- הודעות: 2455
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
- דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
מזל טוב!!! 
-
מיצי_החתולה*
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
וואו, מזל טוב!
-
ורד_לב*
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
קראתי רק עכשיו....כבר הרבה זמן עבר...
עדיין, זו נשמעת חוויה חזקה ומחוברת כ"כ, עם רגעי הטשטוש וחוסר הנוכחות שהיו בה.
העוצמה של שתיכן (שלך ושל קשת) מאד מורגשת
עדיין, זו נשמעת חוויה חזקה ומחוברת כ"כ, עם רגעי הטשטוש וחוסר הנוכחות שהיו בה.
העוצמה של שתיכן (שלך ושל קשת) מאד מורגשת
-
אנונימי
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה.
רק עכשיו ראיתי וקראתי בנשימה עצורה.
נרגשת משתיכן עד מאד.
חיבוקים לכולכם
רק עכשיו ראיתי וקראתי בנשימה עצורה.
נרגשת משתיכן עד מאד.
חיבוקים לכולכם
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה לך ליאת
8 חודשים אחרי
הי לי קשה אחרי הלידה הרבה חיבוטי נפש ורגשי אשמה, גם איבוד זהות
לא ידעתי אם זו היתה אינטואיציה או כניעה.
בתקופה האחרונה פיצחתי את המיסתןרין הגדול סביב הלידה ידעתי שיש דברים הנסתרים מליבי ועיני שאני עוד לא יודעת
והיום אחרי שאני יודעת מה התרחש שם ברמות רבות אני יודעת בודאות שהיתה בלידה שלי סכנה אמיתית סכנת מוות .
שבזכות האינטואיציה שלי וכל שאר המשתתפים ומשתתפות ניצלתי בנס ממש אני וביתי.
למדתי שלפעמים פחד הוא פונקציונלי, פחדתי כי זה היה מפחיד, ואני לא רציתי למות - לפחות עוד לא......
ועל כן אני מודה לכולם לאלוהים לי לשיין ולענת לשרון ומיכל לנועם לקשת לרופאים ולאחיות ולכול מי שליוה תמך או היה.
בדיעבד הלידה ההתמודדות איתה נתנה לי המון כוח , עדיין יש רבדים שזקוקים לריפוי אבל אני יכולה ואני חזקה.
למדתי שבסוף האמת יוצאת לאור- ושלכל דבר יש הסבר....
תודה לכל מי שקרא והשתתף
8 חודשים אחרי
הי לי קשה אחרי הלידה הרבה חיבוטי נפש ורגשי אשמה, גם איבוד זהות
לא ידעתי אם זו היתה אינטואיציה או כניעה.
בתקופה האחרונה פיצחתי את המיסתןרין הגדול סביב הלידה ידעתי שיש דברים הנסתרים מליבי ועיני שאני עוד לא יודעת
והיום אחרי שאני יודעת מה התרחש שם ברמות רבות אני יודעת בודאות שהיתה בלידה שלי סכנה אמיתית סכנת מוות .
שבזכות האינטואיציה שלי וכל שאר המשתתפים ומשתתפות ניצלתי בנס ממש אני וביתי.
למדתי שלפעמים פחד הוא פונקציונלי, פחדתי כי זה היה מפחיד, ואני לא רציתי למות - לפחות עוד לא......
ועל כן אני מודה לכולם לאלוהים לי לשיין ולענת לשרון ומיכל לנועם לקשת לרופאים ולאחיות ולכול מי שליוה תמך או היה.
בדיעבד הלידה ההתמודדות איתה נתנה לי המון כוח , עדיין יש רבדים שזקוקים לריפוי אבל אני יכולה ואני חזקה.
למדתי שבסוף האמת יוצאת לאור- ושלכל דבר יש הסבר....
תודה לכל מי שקרא והשתתף
-
מיכלול_ה*
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה קראתי גם וגיליתי שאם הבנתי נכון אני ונס נולדנו באותו היום 1 לאוגוסט
-
מיכל_מ*
- הודעות: 580
- הצטרפות: 06 דצמבר 2001, 17:44
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_מ*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
עדיין יש רבדים שזקוקים לריפוי אבל אני יכולה ואני חזקה
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
עדיין יש רבדים שזקוקים לריפוי אבל אני יכולה ואני חזקה
גם ממני
גם ממני-
עירית_לוי
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
-
אילנה_לשם*
- הודעות: 131
- הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
- דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
תודה עבור החיבוקים הנעימים
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
קראתי, סיפור מדהים!
הרבה מזל טוב
הרבה מזל טוב
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
סיפור הריון ולידה שלי ושל קשת אור
אילנה
סיפורייך מדהימים מיוחדים כתובים בטוב טעם.
דרך כתיבתך הצלחת להעיר אלי את חוויות לידותייך כאילו והייתי אתך
תודה וימים טובים לכם
סיפורייך מדהימים מיוחדים כתובים בטוב טעם.
דרך כתיבתך הצלחת להעיר אלי את חוויות לידותייך כאילו והייתי אתך
תודה וימים טובים לכם