סיפור לידה באוטו

[אנונימי]

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידת בזק, דף סיפור לידה שהתאחרה, דף סיפור לידה ללא ליווי}

[פילפילה*]

דף סיפור לידה של גבעה ירוקה

פילפילה יולדת בשבוע 42, בחניה של בית-החולים
(בהמשך למה שנאמר על למה לא לזרז) :
פילפילה (24.01.2005 12:43):
איילת השחר ניחמת אותי -שגם נכנסת לשבוע 42 מחר,ומתמודדת עם כל מה שכרוך בזה(חוסר שינה ,שאלות מעצבנות,חוסר סבלנות..)אתמול מישהי אמרה לי שזה סימו שהגוף שלי חזק ורפוי אם הוא מחזיק עדיין את ההריון,וגם זה נעים לשמוע,אני אוטוטו בת 40 וההריונות הקודמים שהיו לפני 13 ו11 שנים הסתיימו מוקדם יותר דווקא,וגם עליתי פחות במשקל עכשיו,אז כנראה שהייתי אז חלשה יותר. אני מזכירה לעצמי שעוד לא קרה שאישה נשארה בהריון לעולם....ומשתדלת לא להיכנס ללחץ. יש פה שעור חשוב על לשחרר שליטה.

---

לוונדר סגול (24.01.2005 13:28):
אני מזכירה לעצמי שעוד לא קרה שאישה נשארה בהריון לעולם....
העיקר שעוד לא איבדת את חוש ההומור

---

פילפילה (25.01.2005 19:26):
אני עוד פה,מרגישה יותר קלה משבוע שעבר משום מה,התנועה יותר קלה ופחות עייפה,מוזר ,אפילו חזרתי לעבוד,הקטנצ'יק זז ה-מ-ו-ן ,(אני אמא מוכה...) אבל נעים לחוש את נוכחותו החיונית,תמשיך ככה קטנצ'יק,שלא אצטרך לדאוג!
מחר שוב מוניטור ואולטראסאונד,אני מקווה שאין בזה שום נזק.בכל מקרה לא אקח סיכון לוותר על האישור הזה פחדנית שכמותי.
המחשבה שייחסכו מאיתנו כאבי הבטן של הגזים מאד קוסמת! אני אשתדל לדווח על כך,בתקווה שזה יהיה השנה....

---

לוונדר סגול (25.01.2005 19:36):
אז את עוד פה...

---

איילת (26.01.2005 18:13):
היי פילפילה, אין שום נזק במוניטורים והאולטרסאונד. וזה סופר חשוב ומרגיע, ומאפשר לברוח מהעבודה לכמה שעות ולתת למחליפה לעבוד קצת לבד. במילא את כבר לא מצליחה להידחק מאוחרי השולחן... ותגידו שלא ככה!

---

פילפילה (28.01.2005 10:40):
זהו זה הגיע ! אני עם צירים מ4:00לפנות בוקר,עכשיו הם מצטופפים לכל 6 דקות ומתחילים לכאוב... אני לא ממהרת לעלות לבית חולים ,יש בטח עוד כמה שעות,אכנס לי עכשיו לאמבטיה חמה ומרגיעה ואז נראה.
היום זה יום ההולדת של נעמה שלי היא בת 11,דווקא לא רציתי היום ..השעור בלוותר על שליטה נמשך..
אבל אולי בכל זאת הוא יחכה עד אחרי חצות?...פשיי!...קשה לוותר!

---

אם פי 3 (28.01.2005 10:45):
בהצלחה ולידה טובה!

---

פילפילה (28.01.2005 11:28):
כואב כואב כואב...האמבטיה לא הרגיעה,עכשיו כבר כל 4-5 דקות,איה,זהו אני עולה,יש לפחות שעה נסיעה,תחזיקו לי אצבעות,ותודה שהייתן כאן!

---

לוונדר סגול (30.01.2005 14:09):
ותנחשו איפה היא ילדה....

---

טרה רוסה (31.01.2005 03:35):
איפה?

---

לוונדר סגול (31.01.2005 11:35):
בעמידה, באוטו , רגל על הרצפה ורגל על המושב.
הם הספיקו להגיע לחניה של ביה"ח אז הגיע אחות לעזור לה, תפסה אותו מאחור והביאה לה אותו מתוק בריא שלם.
היא מדווחת על אושר
היתה לידה קלה, "מכוניתית" שזה הכי קרוב לביתית אבל ליד בי"ח. קצר ולעניין.
היא מגיעה היום הביתה אז אולי תוסיף פרטים

מזל טוב פילפילה

---

פילפילה (03.02.2005 13:28):
אבישי המתוק בבית,הלידה היתה אכן באוטו ומבחינתי-מושלמת! הסיפור המלא בהזדמנות,כרגע קצת קשה לי עדיין לשבת על כסא יותר מכמה דקות ....

---

פילפילה (01.03.2005 12:35):
נראהנכון מה שאמרו פה לגבי תינוקות שלווים ורגועים,וגם אין לנו בנתיים כאבי בטן! (טפו טפו)אז ממש שווה הציפייה,אני הייתי בהריון תשעה וחצי חודשים,כמה זה בגימטריה?..
ושמעתי שצחוק יכול לזרז לידה,אז לא חייבים לבכות,וזה רק אם מתקרב מועד הזרוז

---

תות שדה (01.03.2005 14:56):
פילפילה מזל טוב! הבנתי ששני ילדיך נולדו ב-28/1. זה תאריך מצויין! גם אני נולדתי בו!
<תות שדה מחמיאה לעצמה ככה "על הדרך" ורוצה גם ללדת כמו פילפילה - "על הדרך">

---

איילת (02.03.2005 11:53):
היי פילפילה המון מזל טוב!!! ילדייך נולדו באותו יום , זה מקסים! ורק סימן למזל וברכה. אותי ניסו "לשכנע" ללדת באותו יום של האחיין המתוק של בעלי אבל קטנציק נולד שלושה ימים אחריו. דרך אגב אני אמרתי שהם מלאכים כשהם נולדים יחסית מאוחר ובשלים. אצלנו הוא הפסיק לישון טוב רק כשחזרתי לעבודה, אבל זה כבר סיפור אחר...
ללדת באוטו... וואו! לפחות יש לכם משפחתית מרווחת או אוטוביאנקי?

---

ריח מנטה (05.03.2005 18:08):
בעמידה, באוטו , רגל על הרצפה ורגל על המושב
הם הספיקו להגיע לחניה של ביה"ח אז הגיע אחות לעזור לה, תפסה אותו מאחור והביאה לה אותו מתוק בריא שלם.

יו השבוע קראתי בעיתון על אותו מקרה . העיקר שנגמר בשלום,מזל טוב

---

פילפילה (06.03.2005 18:28):
לא חושבת שכתבו עלינו בעיתון,דין דין? את זוכרת באיזה עיתון ומתי?..(לא היה שום עיתונאי שם...) הלידה של אבישי היתה לטעמי מ-ו-ש-ל-מ-ת ! הכי קל הכי טבעי והכי קצר,מאחלת לכולכן כזו,אף אחד לא התערב ולא לקח ממני כלום מהחוויה,הגוף שלי עשה הכל בעצמו לגמרי-אני אפילו לא לחצתי. לדעתי מאד עזר לי היין הלבן ששתיתי כשהצירים התחילו להיות כואבים,אולי שעתיים לפני הלידה אולי פחות לא ממש זוכרת,את כל חווית הלידה עברתי אפופת אדי אלכוהול שעזרו לי להיות כולי בתוך העניין לגמרי עם הגוף שלי בלי פחד ובלי מעצורים.
תות שדה אני שמחה שאת אומרת שזה יום טוב להיוולד בו,לנעמה שלי בת 11 קצת קשה,היא ילדה מדהימה אבל עם המון פחדים ומחמירה עם עצמה. קראתי פעם בעיתון שזה יום מיוחד להיוולד בו,כבר לא זוכרת בדיוק מה ולמה,אולי יש לי את העיתון הזה שמור.אני לא כל כך רציתי ללדת ביומולדת של נעמה..
עכשיו דני אמר שהוא קרה על לידה באוטו לפני כמה ימים זה כמובן לא אנחנו.ודרך אגב הוא תפס את אבישי יחד עם אותה אשה שבמקרה עברה שם כשהוא חיפש עזרה בחניה מול הכניסה לבית החולים,כמו מלאך,היא לא היתה אחות,ואחרי ששמו לי את השבלול הסגול המתוק והצורח(רק לרגע) ביידים היא הורידה את הסוודר שלה לכסות אותו...אין לנו מושג מי זו הייתה.
איילת-הטו שלנו הוא קיה משפחתי מרווח,אוטו מושלם ללידה בעמידה.. אני ממליצה.

---

פילפילה (06.03.2005 18:31):
יצא לי קצת מצחיק
הוא תפס את אבישי יחד עם אותה אשה
התכוונתי שהוא יילד אותי בעצם! גם לו זו הייתה חוויה מיוחדת.

---

פילפילה (06.03.2005 18:33):
האוטו כמובן לא הטו,אין דבר כזה טו,מה קורה לי היום?.....

---

אביב חדש (06.03.2005 19:38):
האוטו כמובן לא הטו,אין דבר כזה טו,מה קורה לי היום?.....
נו מה, רק ילדת...
מזל טוב

---

מונו נוקי (06.03.2005 20:40):
היתה כתבה על מיילדת בכירה מאסף הרופא שילדה במגרש החנייה שם.

---

איילת (07.03.2005 15:29):
פילפילה זה לא פייר! אני מתה לשמוע עוד פרטים. בעלך לא היה בהיסטריה? זה היה כל כך מהיר שלא הצלחתם אפילו לקרוא לאיזו אחות לאוטו? (חברה שלי מיילדת בירושלים ונקראה פעם למגרש החניה ...) פשוט הרגשת שזהו והוא יוצא? וחבל הטבור? לי דווקא יש קיה, אבל מדגם פרייד שזה דגם הרבה יותר קטן אז...

---

פילפילה (07.03.2005 20:33):
דני היה נהדר הוא נהג ביד אחת,אח"כ הוא אמר לי שבמהירות עצומה אני לא הייתי מודעת לזה למזלי,היד השנייה היתה עלי להרגיע,והוא דיבר איתי והזכיר לי לנשום,ונשם איתי,פו פו פו ,כמו בקורס-ואני חשבתי שהוא לא יזכור כלום..בקיצור שיחק אותה...
במחסום בכניסה לבית חולים הוא צעק כמו בסרטים: אישתי יולדת באוטו!תנו לי לעבור!
וממש אז הרגשתי שזהו יש לחץ, והופ המים ירדו-ואני בישיבה עדיין
ואז הרגשתי שאני כבר יולדת,ועמדתי הגב אל השמשה הקדמית והורדתי את המכנסיים עד הברכיים,למזלי החולצה היגיעה עד הברכיים כך שלא הרגשתי חשופה,רגל ימיו על המושב והופ-הראש יצא-והידיים שלי עליו,
כמה שניות אח"כ-והגוף שלי דחף את כל אבישי החוצה,אל הידיים של דני ושל אותה אישה מיסתורית,שאפילו לא ראיתי את פניה כי מיד הייתי בישיבה והפנים שלי בתוך תינוקי המשובלל,
כל אותו הזמן,הקצר מאד בעצם,לא הייתי מודעת לנוכחותה אפילו ובעצם לכלום, חוץ מהגוף שלי שעשה את שלו ללא הפרעה, והתינוק שלי בדרך אלי,וקיבלתי את השלמת האינפורמציה אח"כ מדני,
בערך 10 דקות אח"כ חבל הטבור נחתך ע"י צוות מד"א שיצא מחדר המיון,דני נהג לשם אני לא זוכרת את זה,
ואז דני לקח את הקטנצ'יק עטוף בשמיכה אחרי שהשבעתי אותו לא לתת אותו לאף אחד,ואותי לקחו על אלונקה או מיטה ,משהו עם גלגלים,במעלית למחלקת יולדות,ומה שאני כן זוכרת זה חיוך ענק מאוזן לאוזן כל הדרך.
מה שכן,הכיסא של האוטו כבר לא מה שהיה..

---

אוריה (10.03.2005 08:39):
אני משתעשעת מאוד מסיפורך, פילפילה ומתרגשת.. מקווה שאתם בטוב שם. כבר כמה ימים שאני משוטטת בדף הזה (מניחה שניחשתי שבסוף אשתייך אליו) בלי זכות לכתוב בו, אבל עכשיו זה רשמי: היום הוא יומו האחרון של החודש התשיעי והדעתן הקטן ממש לא מראה סימנים שזה מעניין אותו.
כבר ניבאו לי נבואות שונות ומשונות לאורך הדרך. מיילדת אחת הייתה משוכנעת שאני יולדת בשבוע 37.. היא נשבעה שהעובר מבוסס מצויין ויושב נמוך במיוחד, ממש מוכן לשילוח החוצה. זה לא התרחש, כפי שאתן יכולות לנחש.
אחרי 10 ימים של צירים מוקדמים בעיצומו של התשיעי, טרחה מיילדת אחרת לטעון שאני מהלכת עם מחיקה מלאה של צואר הרחם, ואוטוטו אני יולדת, מאז עברו עוד 10 ימים של צירים מוקדמים, ובדיקת רופא הוכיחה שהצואר עודנו סגור להפליא..
אני מטיילת לי ברחובות, ורואה הורים וקטנטנים, והמחשבה היחידה שעוברת לי בראש היא: אה, הנה, יש ילדים בעולם, סימן שהם באמת יוצאים בסוף...
אני נושמת עמוק. בסה"כ מרגישה מצויין, ובכל זאת שומרת בקנאות על זכותי לקטר!
מחפשת אחרי מאגרים חבויים של אורך רוח.
מברכת את ילדי הקט שיצא בשמחה, בשלום ובזמנו
(רק אם אפשר, שבזמנו יהיה היום, אולי?..)

---

איילת (10.03.2005 10:40):
איזה סיפור לידה!!! והילד שלך, איזה סיפור יהיה לו לכל החיים! איזו חוויה מטורפת ונהדרת! בטח בסוף תפגשי פעם את האישה המסתורית, ככה זה בארץ. בסוף כולם נפגשים בדרכי החיים. אז היה שווה לחכות 42 שבועות?!
באיזה בית חולים זה היה? כלומר באיזה מגרש חניה?

---

פילפילה (11.03.2005 22:06):
בהדסה הר הצופים,מול הכניסה הראשית..
היה שווה לגמרי,הוא נולד גדול בשל ושליו,עדיין אין סימנים לכאבי בטן(אני חייבת שוב-טפו טפו טפו)
בגיל שישה שבועות-היום בדיוק מתקרב כבר אל שישה קילו..צריך מנשא חזק..
בעוד עשרים-ארבעים שנה הוא יחפש את האשה המסתורית בתוכנית ברשת א'...

---

טרה רוסה (11.03.2005 22:40):
פלפילה, נראה לי שסיפור הלידה שלך ראוי לדף משלו. מה את אומרת ?

---

לוונדר סגול (12.03.2005 00:46):
אה, הנה, יש ילדים בעולם, סימן שהם באמת יוצאים בסוף...

פילפילונת חטובה ואהובה
איך לא ידעתי על האלמונית ההיא? משום מה הייתי בטוחה שזו אחות מהמיון שרצה אלייך. אני חושבת שזה מה שדני אמר לי באותו יום.
כנראה היה עוד מבולבל.
סיפור מקסים, בהחלט ראוי ל דף סיפור לידה משלו.

---

פילפילה (13.03.2005 18:52):
דף שלם ללידה כל-כך קצרה?....

---

איילת (14.03.2005 14:30):
והעיקר הסוודר שלה עוד אצלך?

---

לוונדר סגול (14.03.2005 15:14):
דף שלם ללידה כל-כך קצרה?....
העיקר זה האיכות ולא הכמות

---

Manty T (15.04.2005 15:17):
פילפילה (בטח כבר לא )
אהבתי מאד את הסיפור הלידה שלך. לא יודעת אם בסוף הוא קיבל דף משלו, אך הוא בהחלט ראוי כדי שאחרים יקבלו את הזכות לקרוא אותו. רק אל תשכחי להוסיף למעלה את המילה unassisted. אהבתי לקרוא את תיאורי הבעל. מדהים כמה הורמוני אהבה קיימים בזמן הלידה, מה שמסביר את ההערצה בהמון סיפורים כלפי הרופא/מיילדת/אחות. אך כשזה ניתן לבעל - שותף האהבה המלא והנכון (לדעתי!) הקשר ביניכם מתחזק והרגשת ה empowerment שייכת גם לו
המון מזל טוב, ובפעם הבאה אל תטרחו להכנס למכונית

---

פילפילה (24.04.2005 21:45):
אח מה שלומכם?..בטח כבר ילדתם,מקווה שהכל בסדר,תעדכנו!
מנטי-איך עושים את הדף?שיכנעת אותי כדי שאחרים יקבלו את הזכות לקרוא אותו.
החוויה של הלידה של אבישי היא בהחלט מתנה לזוגיות שלנו,זכינו..

[גבעה_ירוקה*]

היום ניזכרתי בלידה של אבישי,כמה מדהים זה היה,כלכך הרבה אושר מילא אותי שאפילו רציתי שוב...נו,במחשבה שניה לא ממש,כלומר הלידה עצמה כן,אבל לא כל מה שמסביב,כלכך הרבה אנרגיה צריך,שנראה לי שזהו...
בכל אופן אבישי גדל נפלא,אני תוהה כמה יש חלק ללידה בהתפתחות,מאמינה שיש.כשהלידה מגיעהבזמן שלה,כשאין התערבות חיצונית והיולדת פנויה לעוצמת החוויה,והילד נישאר צמוד כמה שאפשר.זו נקודת פתיחה טובה לחיים. מאחלת לכל מי שמגיעה לדף הזה ולכל היולדות באשר הן,לידה טובה ומעצימה! @}

[אילת*]

אז מה בנוגע לגזים? הבטחת תשובה. האם הכוונה היתה שתינוקות שנולדים אחרי חודש תשיעי לא סובלים מגזים?

[גבעה_ירוקה*]

אני לא יכולה לומר אמירה גורפת כזו,אבל במקרה הפרטי שלי עם ילדי שלי,ששתיים מהם כן סבלו מגזים,זה נראה כך.אבל כבר שמעתי מאחרים שילדים שנולדו בשלים סבלו פחות מתופעות שונות של הסתגלות לחיים מחוץ לרחם.

[אילת*]

יופי שיצא לך טוב. גם אני חשדתי שתינוקות שנולדו מאוחר בשלים יותר, אבל לא ידעתי שאת נושא הגזים מיחסים לכך. ברכותי על הלידה המעצימה.

[אומה_לי*]

השניים שלי נולדו אחרי הזמן
ובאמת לשניהם לא היו גזים
אף פעם לא חשבתי על ההקשר הזה

[אחת_מהג'ונגל*]

איזה סיפור מדהים, ומזל-טוב, כמובן !

[בתי*]

גם אני ילדתי באוטו ובעלי הילד אותי לפני 6,שנים ועכשו אני בחודש תישעי ומפחדת מהלידה כי יש לי כול הזמן לחצים ואני לו יודעת מתי ללכת לבית חולים

[גבעה_ירוקה*]

אבישיוש בן 18 היום.. כיף לחזור ולהיזכר באתר הזה ובפרטי סיפור הלידה שלו