סיפורי השכונה

[אנונימי]

דף בלוג של הערסית מהשכונה

<הערסית רוצה להזכיר לכל עמותת "אנונימוס" שהדף הזה דיאלוגי>
<הערסית בוגרת האקדמיה>
<הדיאלוגית>

---

סבתא שלי ילדה את אבא שלי ואז מתה מעין הרע.
את אבא שלי אימצה הדודה (שברבות הימים גם מתה מעין הרע שעשתה לעצמה בהפוכה) שהניקה אותו עם תחליפי חלב של נסטלה.
ככה גיליתי שנסטלה זה לא רק תאגיד שמייצר שוקולדים משובחים שנמכרים רק בשדה התעופה של ברצלונה!

מחקירה נמרצת של אבי (האביר) ואמי (המכשפה) הסתבר שלינה משפחתית היתה דבר שבהכרח אצליהם בגלות. לא קנו לאף תינוק מיטה משילב וזרקו אותו לסלון שישתעשע עם הנברשת.. אלא כולם כולם ישנו ביחד בחדר אחד. אלו שגדלו פשוט עברו למיטה שממול. וכולם כולם מדי לילה פשטו את מחלצותיהם, שיחררו נפיחותיהם אל הגלקסיה ונרדמו בקול תרועה!

ואני שואלת - מה קרה לאמא של עקרונות הרצף פה בארץ הקודש? אה???
התשובה ממוקמת חזק מאוד בתשובתה של אמי : "כך גיליתי את טיפת חלב"
ועל כך בהמשך.

http://www.geocities.com/photograma1/[po]B W 47x70cmA[/po].JPG


הביקור של נשות טיפת חלב בבית אימי חשוד בעיני כעוד ניסיון "פוקויאני" של שליטה וכוח ממסדי החודרים במעטה של אחות רחמניה אל החללים הכי אישיים בבית ילדותי.

---

ניסיתי להסביר לאמא'שלי על הפחד של תינוקות קטנטנים מהמרחב העצום הזה: "זה כמו שאת חולמת שאת נופלת..נניח.."
אז היא אומרת לי "אני דווקא חולמת ככה כל הזמן שאני נופלת דז'ז'ז'וטט טראאאאאאא'ק.. ישר על הרגליים... אני יענו ככה מתככננת בדרך (תוך כדי נפילה - אחותי!) איך אני אפול ואיפה!"
ההההההההההההההההההההההההההההההההה!
הרמת גבות!
רבותי ..פרוש רבותי..
מי שמוצא לי פרוש לחלום הזה אני ולחת לו ארטחשוק לפסח!

< התכוונתי באופן דיסלקטי לאמר"שולחת ארטישוק לפסח">

http://www.geocities.com/photograma1/[po]D BLIND[/po].JPG

אפרופו, זו אותה אמא אישתו של ההוא מהנסטלה (אבא שלי שיחיה!) שכישפה את האמא המאמצת של האבא שהקללה תבוא לה בהפוכה (הסיפור עוד יתבוסס כאן בקרוב) (סיפור אליפות בחיי).

---

עוד אלוף זה המקרה על הנעליים של סבא שלי שקנה אותם, איך לומר את זה, אחרי שנה של סחר בפילפלים חריפים בשוק (כשהשקשוקה עוד היתה כיפה אדומה מול הסחוג ששיחק אותה בפטר והזאב). אין לי אויר אין. אז יום אחד עובר ברחוב רוכל עם מלא בלונים מכל הצבעים, כולל אדום, שאתם רק יכולים לחשוב עליהם. והבת של הסבא שלי האשכרה סוחר (שלא הוריש לבנותיו אפילו גרגיר של מודעות עיסקית) יוצאת החוצה ושואלת "כמה, אדוני, כמה עולה", כשכל הצבעים של הבלונים ככה עושים לה צמרמורות בציפורניים... והוא אומר לה ..ככה וככה והיא אומרת לו ככה וככה "טוב חכה רגע" ורצה הביתה. מחפשת ומחפשת ולא מוצאת אגורה ואז לפתע היא פותחת ת'ארון ומגלה את הנעליים החדשות של סבא!!!!!!!!!!!!!!
נו שייסה...
היא מציעה לרוכל את דיל חייו .."קח ת' נעליים - תביא בלון"!

זה הרגע בנות , להזכירכן , שכאן מדובר באמא שלי כן!!!!

---

אפרופו "גרגיר של מודעות עיסקית" שכחתי לציין (כן, נעים מאוד) שאני צלמת-ערסית-שאשכרה-מתפרנסת-מהאמנות .
טוב בואו לא ניסחף, לפעמים זה מספיק לפרנס רק את האוכל של החתולים!
ביגלל זה אם אתם מוצאים שגיאות כתיב -אל תתקנו-זה מפריע להתפתחות המוטורית של האצבעות שלי,
על כל פנים (אף פעם לא הבנתי את המושג הזה)
אני יותר אלופה בתמונות!

[הפס_של_יוסף*]

הפרוש לחלום מלמעלה:
המזל והחכמה ניסו לתפוס טרמפים בלילה בכביש הערבה אבל אף אחד לא עבר שם ולמזל נמאס והוא נשכב לישון באמצע הכביש.
החכמה ניסתה לשכנע אותו שזה נורא מסוכן (ראי גם: נסיעה בטוחה עם ילדים ) ולא אחראי כלומר ממש לא חכם - אבל לא הצליחה
ובצער הלכה לישון במקום בטוח בצד הכביש.
השכם השכם בבוקר הנהגת של הסמיטריילר של יוטבתה יצאה לכיוון המרכז...
לפתע היא הבחינה בדמות ישנה במרכז הכביש, היא נבהלה והיה קצת מאוחר לבלום אז היא שברה את ההגה לשוליים
ודרסה את החכמה.
http://www.geocities.com/photograma1/KAVOFEK.JPG

[הערסית_של_השכונה*]

ירדת מהפסים, אחי!

[הערסית_מהשכונה*]

וואלה כבר שכחתי איך קוראים לי

[צוויליח*]

וואלה כבר שכחתי איך קוראים לי :- D

[הפס_השני_של_יוספ*]

אימא שלך,
חולמת שהיא נופלת, אבל שולטת במקום אליו היא תגיע - את התרגיל הזה עשה ראשון ג'ימס (רוג'ר מור) בונד -
שנפל תוך כדי גלישת סקי ממצוק לשמחת רודפיו ופתח מצנח משוכלל.
רק שבחיים הממשיים - אי אפשר לכוון את הנפילה - אפשר להשתדל לא ליפול או לסמוך על עצמך שתסתדר עם הנפילה.
אבל יוסי קורא החלומות אומר שאנשים שחולמים על ריחוף - הם אנשים מאושרים -
אז תשאלי את אמא שלך אם זאת באמת נפילה בחלום או שזה בכלל ריחוף ואז היא מאושרת -
אולי בזכות החמסות שהיא דופקת לבנות שלה בפנים.
http://www.geocities.com/photograma1/RIVERLOD.JPG

[הערסית_מהשכונה*]

אך ..יוסף יוסף...עוד פס אחד ואתה כבר זברה סלאש מסילת רכבת סלאש מעבר חציה.

[הערסית_מהשכונה*]

אבל , בכל זאת, תשובה יפה!

[חני_בונה*]

אני רוצה גם!
לא יכולה, עסוקה בלקרוא אותך ולצחוק
D-:
חגחירותשמח

[ענת_ב_פ*]

את גדו-לה את מ-צחיקה אותי !!!!
את סוף, קצה, שפיץ !!!
לקרוא אותך זה לעלות על אוטסטרדה
זה טללנובלה בתוך סרט של רוברט אלטמן בFF
לידך אני מרגישה כמו צב על סקטים
אני מסירה בפניך את הגורמט
מברכת על בואך
חג שמח בצ'כונה
קבלי
> ענת פולניה עסלית עם פוטנציאל <

[הערסית_מהשכונה*]

לענת, המשך הסיפור על 'סמיחה' ובעלה(שכבר התפגר):

סמיחה היתה בדווית מהדרום בימים שמשה דיין עוד הכריח להסתובב עם תגי זיהוי ולא לחרוג מגבולות המדבר. אמאשלי קראה לה "זאת שמסתובבת יחפה בחורף ועם נעלי התעמלות בקיץ". סמיחה הביאה רק 3 בנות ברצף ועל כל אחת היתה חוטפת מבעלה(שיחתכו לו ת'קטן) עוד במסדרונות של בית החולים...

התאומות הסיאמיות מהפינה של הרחוב, שגם כן נחשבו לסוג של קללה, ושאחר כך הפכו לקוראות בקפה, ושהגורל שלך היה יכול להישתנות, תלוי קפה של מי היית שותה על הבוקר... אמרו לה את המתכון (אגב באתר הזה יש מתכונים ללידת בנות ולא בנים הוםםם...): תישכבי על הגב עם רגליים למעלה ועל תעשי כלום-שהוא יעשה הכל יחרבתו טפוווווווו!

בעלה התפגר מיד לאחר הולדת בנו הראשון.
כניראה שהסיאמית הוסיפה עוד כמה עצות שלא היו קשורות מי יודע מה ללידת בן!

[ענת_ב_פ*]

אז איך זה שאת מתעניינת במתי לעשות עוד ילד נוסף (זה שאלות של ילד שני לא
אז זהו שלא... אני בדיליי...
בין הבת לבן יש 6 שנים והבן כבר בן 5 וחצי. הוא שכח מזמן טעמו של ציץ..
מה שעבר אצלי בדף לפני כמה זמן היה צונמי הורמונלי. פיסית היה לי חשק גדול לעוד ילד אבל משאר הבחינות קצת פחות (לצורך העניין גם בעלי נחשב "בחינה").
אגב, גם בנזוגי שמע על השיטה הבטוחה ליצור בולבולים ועל כן גם אני ביליתי תקופה (קצרה!!!) על הגב
> ענת וגם סמיחה לא שיחקו מחבואים מתחת לשמיכה.. <

[ענת_ב_פ*]

מה שאני הכי אוהבת זה את ההערה האחרונה עם הנעלי עקב שפיץ
את עוד 'תדרדרי' אותי לכתוב ספר... את חושבת שאפשר לכתוב ספר רק ממשפטי שפיץ??
> ענת נועלת נעלים מידה 42 (בעלה טוען שהיא 43 בהכחשה..) בעלת כפות רגליים גדולות ומפונקות. המשפטים הם תחליף זול ולא מספק לנעלי עקב אמיתיות.. <

[הערסית_מהשכונה*]

סבא שלי, אחורי שמתה אישתו מעין הרע (פשוט כמה ימים אחרי הלידה נכנס השכן ואמר משללה איזה יופי את נראת אחרי לידת בית (על כיסא עם חור שאפילו אילנה שמש לא חשבה על זה) (וטראח-היא מתה), חשב שזה לא עסק ושצריך אישה שתגדל את השלישיה שכבר ישנם ואת ה11 שעוד יבואו לעולם ובלי שום דיליי ועכבות הציע נישואים לאחותה (שלמזלה חיה עד גיל 90).

האמא נכנסה לסרטים .."מה פיתום .שלא תמות לי גם זאת." וזעקה "אבא-דא-ןןןן (שזה בערבית : 'לא ולא!' או במילים אחרות "לך ת-חפש"). הסבא התעצבן ונישבע שיותר היא לא תיתקרב לנכדים שלה (זה הרגע לרוקן איזה מוחטה על המיממחטה). (שאלתי את ז' "איך כותבים ממימחטה עם ת' או עם ט'" אז הוא אמר "עם ק' " "איך עם ק' שאלתי " והוא אמר "הנדקרצ'יף").

אז אבא שלי (כן .כן.בוגר נסטלה הידוע) סיפר שלפעמים כשהיה קטן היה עובר בשוק עם האמא המאמצת (המכשפה) שלו והיתה רצה אליו איזו אישה זקנה מהבאסטה של הפטרוזיליה ומחבקת ומנשקת אותו ומרוקנת עליו ת'דמעות, והוא היה מבסוט שהנה הוא קצת פופולארי כמו פריד אל אטרש-לפחות-אם-לא-יותר. רק אחרי שגדל קצת סיפרו לו שזאת היתה הסבתא שלו!

[ענת_ב_פ*]

או הכוכבים הלבנים על השמים הסגולים כמו בשכונה בלילה של קיץ שכולם יורדים למטה על הספסל ומפצחים גרעינים....
לי יש כשרון מיוחד לגרעיני אבטיח. אני מכניסה אותם בחמישיות לפה ומסובבת עם הלשון והשיניים ופולטת באלגנטיות את הקליפות.

[הערסית_מהשכונה*]

טוב!

השכונה שלנו ממוקמת איפהשהוא בשנות השיבעים ליד פסי הרכבת שהייתה מסמנת לנו את השעה לקום, או לאבות לחזור הביתה מהעבודה. מימין גרה חנה השמנה שתמיד הבטיחו לה שבבוא היום תתחתן עם אח שלי, מה שמסביר למה אח שלי עד היום חוטף ת'צמרמורות בגוף כל פעם שאיזה חנה מתקרבת.

ממול גר עאדל שלימד אותנו איך לעשות באסטה מכל המחדדים ועפרונות שהיו לנו במגרה. בצד השני גרה דליה, זאת שבעלה רדף אחריה עם פטיש חמש קילו ושאחר-כך באו האחים שלה עם משאית כשהוא היה במילואים וארזו את כל הבית. אחרי שבוע היא חזרה כי לא היה לה איפה לשים את כל הבאלאגאן שלה.

בפינה של הרחוב גרו האחיות מאדם לוי ומאדם לונה שברחו מהנאצים והתחבאו בבית האחרון על המגדל ורק אחרי שהן מתו בסוף הסתבר שהן איכשהו אמא ובת. ממולן גרו התאומות המכשפות שהיו קוראות בקפה ואמרו לקאתי הבת של השכנה בגיל 13 מזל טוב כי ידעו שכבר בגיל 14 היא תלד את הילד הראשון מהערס הכי חתיך בשכונה. את אווה הן לא הצליחו ליקלוט. אבל היא 'ניקלטה' כבר בגיל 15 מהאח ...של הערס הכי חתיך בשכונה, שהיה קונה ארגז בקבוקים ממאדם רוזה שהיתה מכינה רעל עכברים משקדים טחונים שקראו לזה 'רוזטה' ושעד היום מוכרים את זה בנתניה על הטיילת לערבים.

http://www.geocities.com/photograma1/_BWINDOW.JPG

[מוישה_זוכמיר*]

ערסית מזל שבאת
עוזרת לכל האשכנזים להוציא ת'אגרסיות החבויות שלהם

[אורית*]

ערסית את פשוט גדולה מהחיים ישבתי במשך חצי שעה קראתי כל מה שכתבת, ולא הפסקתי לצחוק.
את מזכירה לי ספר מדהים ומצחיק שקראתי, {לא זוכרת את שם המחבר} קוראים לו "מרצדס לבנה עם סנפירים" אני מאמינה שהוא נמצא בכל ספרייה עירונית, ספר מדהים ששוה לקרוא ואחר כך לשכוח.

[הערסית_מהשכונה*]

מבחינתו של שחגו (מלך הפילפלים האדומים) (וסבא שלי) העולם התחלק ל3 : נושה .חנינה.וגה-מה-רה.! אילו היו שלוש האחיות שלו שאחרי שגמרו לגדל אותו עברו לאישתו שלא ידעה מאיפה זה בא לה. ועוד בשלשות.

על הלידה הראשונה התיצבו כל השלישיה עם הצמידים המרשרשים והורידים ברגלים והתחילו לירות את הפקודות לכל הכיוונים: " את - תלכי לקרא למילדת ימח שמה הידיים שלה כבר רועדות, ותעזרי לה ליסחוב ת'כיסא" ." את- תשפשפי טוב טוב ת'בית ושימי תקוסקוס על האש ", "את- לכי תיקראי לשחגו -יחרב-בייתו שיעזוב ת'בית קפה מיד ויבוא הנה מהר- ושיחכה מחוץ לדלת! (ביגלל שהאחרון שראה את אישתו בפתיחה של עשר עלתה לו הג'ננה למוח, ועוד ביום של הלידה ברח מהבית בלי תחתונים ונעלם עד שמצאו אותו מנקה את הבורות של הביתשימוש בבית זונות המתמוטט בעיר השכנה).

וככה מהציר הראשון היו מתישבות לה על הראש עד שנולד, עד שהתחיל לזחול, עד שצמחו לה שערות על הידיים מרוב עצבים! "תי-זהרי להיתעצבן ,תכניסי לו את כל העצבים בחלב", "אל תשימי אותו על הידיים יותר מידי שלא ידבק אלייך ולא ירצה לעזוב אותך לעול-מיםםםםםםםםםםםםם" ,"מה את בוכה יאללה תישמחי תישמחי.."

סבתא טיטה חשבה שמרגע שהיא יולדת היא הופכת משפחה למלכה! נכון שפיתום כל המיטה היתה שלה לבד לגמרי עם כזה וולן שירד מהתיקרה עד הריצפה והיו מגישים לה את הקוסקוס (בלי העריסה) ישר עד הפה. נכון שכולם חלמו להיות בהריון רק בגלל כל הפרוטקציות והפאנאן, אבל אז היו ניזכרות שזה בא בעיסקת חבילה עם נושה, חנינה וגה-ה-רה ומייד היו מתחרטות ומחליטות אולי בעצם כדאי להישאר ברווקות עוד כמה שנים...

[הערסית_מהשכונה*]

סבא ש'לי, האבא של ה 14, התחתן בפעם השלישית עם פרגית חיננית, וחשב "הינה זאתי לא תעשה בעיות וג'ינונים במוח" והיה פוקד על העובדות במיפעל על המדרגות בשכונה לרקום עלהמפיות הכי יפות את השם שלה, והיה כל בוקר איך שקם מהשינה, מתלבש, קורץ לעצמו במראה ומקפל את המטפחת עם השם שלה ושם בכיס של החולצה מצד שמאל כמו אכבר גבר וכל פעם שהיה מתעייף והעיגולים של הזיעה היו משחקים לו דוקים על הראש היה מוציא ת'מטפחת עם השם שלה מנשק ומנגב מנשק ומנגב.

ויום אחד החליט הגיע הזמן לדפוק ת'קופה במרסיי אז הלך ומצא שם בית במחיר מציאה וחשב איך יעביר את העסקים והילדים והעובדות (עם המדרגות) לארץ הקדשות... רק מה, לאישתו הודיע אחרונה ככה בשביל לעשות לה ת'כבוד של הראשונים מהסוף. וגם באותה הזדמנות החליט שכדאי לקחת איתו עוד מישהו שיעזור בשיכנועים ..מישו עם תשוקה בעיניים, אחד כזה שלא ינק ת'חלב של האמא שלו ושבגלל זה יש לו כל הזמן ת'מבט של ארצות רחוקות באישונים. וככהפקד על אבא שלי (בוגר נסטלה) לארוז מייד את המזוודה ולבוא יחד איתם ......

[הערסית_מהשכונה*]

אבא שלי גם כן הזיכרון שלו לא היה אי אי אי וכמעט ששכח להודיע לאמא (המאמצת) שלו שהוא עומד לעזוב למחוזות הפריצות והאורגזמות המישתוללות. הוא אמר לעצמו "למה שאני לא קודם כל יארוז את המיזוודה כמו גבר (הכוונה 2 סטים של תחתונים 2 סטים של גופיות סכין גילוח וסנדלים) ואחר כך אגיד לה שאני נוסע רק לכמה ימים ויביא לה הרבה מתנות ואיזה פרפיום וככה וככה ".

והוא עוד לא גמר לשנן לעצמו בראש את רשימת המתנות וסירנה ירוקה בצורת בנאדם התפרצה לחדר בזעקות אימים "על הגופה שלי הצהובה(?) אתה תיסע למרסיי (כזכור, סבתא שלי הרגה את עצמה בטעות מאותה הקללה ממש) אני שגידלתי אותך והילבשתי אותך והנקתי אותך באריזות ככה גדולות של נסטלה ככה אתה רוצה לעזוב את האים אמא שלך אהההההההההההההההההההההההההה?"

לאבא שלי שיקשקו הבירכיים, עד היום רואים את זה לפי הרעידות של המישקפיים על האף, ואמר "בחיית אוממי..אבא שלי ביקש ממני טובה ואני חייב לעשות לו כבוד..." והוא עוד לא גמר לדבר והסבא של כל הסבים נכנס לחדר וחורר את הדמעות של הסבתא בעיניים הכחולות שלו שהיו ממיסות אפילו את החיילות הגרמניות שבאו בדיוק לעשות נופשון עם כל הצבא הנאצי אחרי שגמרו לשרוף את אירופה.

עד היום יש כמה גירסאות לאיך שיחררה הסבתא המתאבדת את הבן המאומץ שלה אבל נניח לזה בינתיים כי הסבא של כל הסבים שידע לחורר לא רק דמעות עדיין לא סיפר לאישתו שהיא הולכת לעבור דירה (לא כמו ענת ב פ אבל דומה!)

[אמא_של_לילה*]

תמיד רציתי לגור בפלורנטין . אבל איך אני יעזוב פה את יקוב. מכירה את יקוב משלמה המלך? אז כבר סיפרתי שנסע לפני ליל הסדר לראמאללה והביא כבשה . כולם עשו לו פרצוף. במיוחד רמה וחיים שהיא פסיכולוגית קוגניטיבית וגם כתבה ספר שיצא בנובמבר וכל הזמן לובשת שחור וכובעים שחורים ובעלה חיים מבקר אומנות . אומנות פלסטית-ציור, צילום, אולי את מכירה כזה קרח לגמרי ומתחיל עם כל הבחורות, אז הם גרים בצד השני של יקוב ועשו פרצוף כשיקוב הביא את הכבשה אז יקוב הבטיח שזה עד החג השני של פסח, ואז הוא שוחט אותה בשביל לכפר על העוונות של כל השכונה אז רמה וחיים שוב עשו פרצוף. בינתיים אנחנו עוד מעט ב-9 באב והכבשה מה זה מרגישה טוב. עושה פה כל היום וכל הלילה-מה.... מה... מה... וחיים ורמה אמרו שאם \יקוב לא מחזיר את הכבשה למאיפה שקח אותה ... שלא נדע מה יהיה. ואז אריה מלמעלה שחזר לאשתו תמי אחרי עשרים שנה וכולם שואלים איפה הוא היה עד עכשיו והוא לא רוצה להגיד, אז הוא מרגיע את רמה שאין בעיות, הוא יסדר הכל ככה שאנחנו כבר לא נשמע יותר בחיים את הכבשה וגם יקוב לא ישמע. בינתיים הוא מכניס את הסמירנוף בכיס של המכנסיים ונכנס ללמוד את פרשת השבוע אצל יקוב ואחר כך יקוב יוצא לרחוב ומחיל לצעוק על כולם- גנבים! שודדים!!! מסריחים!!! אז יודה האינסטלטור מלמטה שאוסף את כל הגרוטאות מהרחוב ועושה תחרות עם יקוב למי יש יותר גרוטאות צועק לו בחזרה - די כבר יקוב די, גם אתה ו, גם הכבשה... ומרוב המולה גם איציק הקטן שפתח מספרה צמוד ליודה האינסלטור ועושה פנים לכולם פה בשכונה, בימי שישי רמה חופפת את הראש מגיעה אליו עם מגבת גדולה אחר כך באה תמי אשתו של אריה אבל אז פתאום כולם נתקעים עם החפיפות אצל איציק כי יקוב בתור נקמה ביודה שצעק עליו בא וסגר לכל הבניין את המים אבל מה, לנו יש את יודה שכל יום כשהוא הולך הביתה ונועל את האינסטלציה שלו הוא שר ככה חזק בשביל להתגבר עם קול שלו על הכבשה, "אני חוזר הביתה ..." אז יודה לקח את המכשירים שלו ופתח את המים וכל אלו בחפיפה אצל איציק שבכלל אין לו זמן לעשות להם פנים כי הוא כל הזמן מרחיב את המספרה, נשמו לרווחה. בינתיים איציק גם מרחיב וגם כל הזמן משפץ ומסדר וגוזם. אז אמרתי לו -איציק אתה לא נוגע בבוןגנוויליה. לא יוצא עם מספרים מהמספרה ולא גןדם פה כלום. אז איצק אומר לי בטח נשמה לא גוזם כלום. אחר בא אלי השכן השמן מלמעלה שבינתיים אשתו החליפה אותו בשמן אחר והוא חזר לו לגרמניה לבנות שמה תפאורות אז הוא מספר לי שראה את איציק גוזם את הבוגנויליה, אז אני באה לאיציק שואלת אותו איציק, למה? ואיציק שלא יודע מה לענות לי עוד פעם מוציא מהכיס את הארנק שלו ואומר לי תגידי כבר הראיתי לך איך את דומה לאמא שלי עליה השלום. כן איציק כברהראית לי 8 פעמים, למה גזמת את בוגנוויליה, נשמה ,הוא אומר לי... ולא יודע איך להמשיך אבל פתאום מגיע יקוב - גנבים!!! מסריחים!!! עיריה מסריחה!!!! וגם הכבשה מתפרצת עם המה...מה.. שלה ויודה מתחיל לשיר- אני הולך הביתה. והשכנה מלמעלה אומרת לשמן שלה שיארוז ויחזור לגרמניה כי יש לה שמן חדש ורמה בדיוק מגיעה עם המגבת על הראש כדי שאיציק יעשה לה פן בינתיים היא מתארת לי איך אני מופיעה בספר שלה בשם האמיתי שלי , איך שהלכתי עם לילה עלי כשהיתה תינוקת והיא עמדה בחלןון והתסכלה עליי..ובדיוק תמי צועקת לו מלמעלה- איציק, חפפתי , אני יכולה לרדת, אבל איציק עוד מנסה לענות לי על הבוגנויליה אז אני צועקת לתמי, בואי בואי שיגזום גם לך קצת למה נראה שאיציק חייב לגזום עכשיו ואני לא רוצה שיגע בבוגנויליה...

[הערסית*]

פעם גרתי בפלורנטין..חשבתי..וולה איזה יופי ..נשב בננבר כל היום נעשן נישתה מרק גרוזיני.אבל המציאות. מה אני אגיד לך נפלה כמונבלטה על הראש..(או כמו הפיצוחים על הראש של כוככבה.) למשל היית עוברת בשכונה באמצע היום סתם..ללכת למכולת..היית רואה ממול למכולת איפה שהמיקלט עומדים כמה אנשים ושוטר עם מגפון שהתחפש לשוטר אזולאי צועק משו לאיש למעלה.אה. ואז את מגלה איש עומ ד על הגג של המיקלט..כוללה מטר וחצי ..וצועק " אני קופץ עכשיו וגומר על החיים שלי אם אתם לא מחזירים לי עכשיו ת'חשמל" וכולם צועקים ..יללה תקפוץ תקפוץ ..תעשה מערוף..תקפוץ..ואז את אומרת לעצמך נו יופי בטח זה איזה אמן רב תחומי עושה פה מיצג אבל אחותי .לא ולא..כי בדרך הביתה עם השקית של הפיצוחים ושושנה בידיוק מורידה את הזבל . לא חס וחליה יורדת מקומה רביעית לפח אשפה. מה פיתום.צועקת עלי שאני אזוז כי היא מנסה ליקלוע מיקומה רביעית לפח הזבל שנימצא ליד העמוד חשמל שהמנורה שם שרופה באופן קבוע כדי שהבת של מירו הספר תוכל להיתנשק ככה בחושך בלי שאבא שלה יוציא עליה את החגורה.אני אמרתי נו צריך להתפרנס אז הלכתי למריאנטואנט אמרתי שאני גרועה במלצרות אבל הנקודות חן שלי עושים הרבה טיפים .שמה לימדו אותי לאכול שרימפסים ותולעים מוקפצים והעיניין עם הטיפים הלך יופי עד שבא לשכונה איזה קריסטין מינגו אחד או אחת שנידלקה על הנקודות שלי אבל לא היתה מוכנה או מוכן להשאיר שקל. שנה היא או הוא היתה בארץ וכל הזמן אמרה שעוד לא הספיקה להחליף את הכסף בבנק אז אמרתי לשף לשרוף לה ת'אוכל או שאני מתפטרת. מה שפטר את הסיכסוך היתה הזמנה לתערוכת העירום האמנותי של קריסטין ששם התברר סופית אם זו היא או הוא שמתקמצן לי על הטיפ.אחרכך היא נעלמה מהשכונה הדיוה וכבר לא היה מעניין לא היה עם מי לריב אז עברנו לגור בפרדס.

[עירית_לוי]

לשתיכן.

אז עברנו לגור בפרדס.
עצרת בדיוק במתח!

[ענת_ב_פ*]

היא אומרת לי "אני דווקא חולמת ככה כל הזמן שאני נופלת דז'ז'ז'וטט טראאאאאאא'ק.. ישר על הרגליים... אני יענו ככה מתככננת בדרך (תוך כדי נפילה - אחותי!) איך אני אפול ואיפה!"

רבותי ..פרוש רבותי..
טוב, אני קצת בדיליי אבל התחלתי (שוב) לקרוא ת'דף ובא לי בפירוש הפירוש!
ובכן כפרתי, אם היא במהלך הנפילה כבר יודעת שהיא תיפול על הרגליים זה בגלל שהיא סמוּכה (לא סמיחה) ובטוחה שיש לה נעליים על הרגליים. כי בלי נעליים בולמות זעזועים זה פשוט בלתי אפשרי!
ולמה היא חולמת כזה דבר??
בגלל שיש לה רגשות אשמה על הנעליים של הסבא

היא מציעה לרוכל את דיל חייו .."קח ת' נעליים - תביא בלון"!
וככה בחלום יש את המעוף, זה יענו הבלון, ואת הנעליים בתפקיד הנעליים.
נו, יש לי פרס ארטחשוק??

אמא של לילה סחתיין על התיאורים של הבית של יקוב . איזה מקום הזוי זה. פחד. אחלה לוקיישן לסרט.

[פלוני_אלמונית*]

דף משובח

[יעלי_לה]

_דף משובח
אכן דף מומלץ

[מיכל_צמות*]

_דף משובח?
אכן דף מומלץ_ ביותר !!! D-: . תודה. מזמן לא צחקתי ככה.

[אילה_א*]

למה ככה הפסיקו באמצע ?
להמשיך מיד

[פלוני_אלמונית*]

אני שונת אותכם אוד סתם אני אוהבת את הסדירה אבל לא אותכם חוץ מי כולם

[פלוני_אלמונית*]

הכי יפה שיש..
ככה אבל סתם ככה מוציא אותך קצת מהחיים לצחוק ובאמת לצחוק. .
כל הכבוד כישרון חזק

[הערסית_מהשכונה*]

וואוו

[עירית_לוי]

וואוו
לגמרי.
היו ימים...

[פלוני_אלמונית*]

כל כך כל כך וואוו....

[הערסית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נוסטלגיה

[צפרדע_ית]

חזרת????

תגידי שחזרת!! בבקשה??
געגועי...
ץ

[עירית_לוי]