גילית, אם לא שמת לב, המעבר הוא לא לצורך טיול, הוא לצורך מגורים.
זה סיפור אחר לגמרי.
מיכל שץ - הי זה אני
הי, אני יודעת. ציפור קטנה לחשה לי...
ברכבת פרברית קלה ומהירה
אין. יש רכבת. היא לא פרברית לא קלה ולא מהירה.
מבחינה זאת, אם גרים בתוך הטבעת (הגדולה) יש את הטיוב, שהוא סביר (כל הזמן כל הזמן כל הזמן בשיפוצים)
מבחוץ יש רכבת שמגיעה למספר תחנות מצומצם בתוך לונדון (האמת? נדמה לי שרק פדינגטון, אבל אני לא בטוחה) ומשם ממשיכים בתחתית.
חפשו רשימות אנסקולינג
אין דבר כזה בבריטניה, גם אין "הום-סקולינג". המינוח המקומי הוא home education. הקיצורים הנ"ל יניבו תוצאות חיפוש: HE ו- home ed.
לאנסקוליג הם קוראים "למידה אוטונומית".
יש הרבה מאוד מחנכים מהבית במחוזות הבית (הבית של המלכה) מכל הסוגים והם לא מתפצלים לקבוצות לפי סוג החינוך, אלה גאוגרפית לגמרי (למרות שהורים לילדים שאינם נוירוטיפיקליים נוטים לקיים גם מפגשים נפרדים)
גם מי שעובד בבוסטון
לפני שבוע בערך דיברתי עם חברה ואמרתי לה שזו לי הפעם הראשונה שאני חיה בעיר גדולה (הכי עירונית לפני זה הייתי בקרית מוצקין) ושתמיד גרנו או בפרברים או בכפר.
היא צחקה ואמרה "Oxford is not a big city" (אני מרגישה "גדול" כשיש אוטובוס בתדירות סבירה ויש ממש מרכז עירוני פעיל)
מסתבר שאוכלוסיה של חצי מיליון תושבים, זה עולם אחר לגמרי משמונה מיליון ולונדון היא גם עיר ענקית בשטח שלה.
אני חושבת שהעובדה שאנחנו לא בדקנו בכלל את לונדון נובעת מכך שזה כ"כ מורכב להחליט איפה לגור בעיר בגודל של מחוז עם אוכלוסיה בגודל של מדינת ישראל.
אם זה לא היה ברור - בוסטון היא בסדר גודל של אוקספורד
כמו שיוטי אמרה - צריך להבין איך העיר הזאת בנויה לפני שאפשר לעשות החלטות כאלה.
בשורה התחתונה אני חושבת שהכי חשוב לגור קרוב לעבודה.
בזמן שהחלון הזה היה פתוח שאלתי את האיש כמה זמן לוקח לאחד מחבריו לעבודה שיוצא כל יום מלונדון החוצה - זה לוקח שעה! והוא גר בצד שקרוב לפרבר שהוא עובד בו (פרבר= עיר נפרדת לגמרי שנמצאת בטבעת ה'קומיונטיג' של לונדון, כמו אוקספורד, אגב)
לגבי אנשים באופנים, כמו שיוטי אמרה, מכיוון שכולם ממחזרים ומשתמשים בשקיות רב פעמיות בסופר ומשתמשים בחיתולי בד וסבון אקולוגי, הצורך לחפש איזו קהילה שיש לה את המאפיינים האלה די מתמסמס (אולי זה יותר נכון פה, בעיר שממחזרת 60% מהאשפה שלה והיא מלאה בבוהמיינים הזויים)
עוד משהו - אתם עומדים לגור במדינה זרה שהתרבות שלה זרה לכם, קחו את זה כהזדמנות להכיר אנשים חדשים ותרבות חדשה, התבדלות לא תקל עליכם במקרה הזה, להפך. בכל מקרה, לקהילת החנ"ב בדרום אנגליה יש הרבה מאפיינים באופניים, אז לא לדאוג.
אתמול, אגב מצאתי את ההארד קור לגמרי במקרה (נתקלתי, יותר נכון). פעם בשבוע אנחנו הולכות למרכז לילדים מתחת לגיל 5 שיש שם מתקנים של גן לשימוש חופשי (ארגז חול, פינת תחפושות, מטבח מדהים מעץ, שולחן מים וחצר משחקים ועוד). אתמול היה עמוס במיוחד כי באחד החדרים במרכז התקיימה פגישה חודשית של קבוצת לה-לצ'ה. הן הצטרפו לארוחת הצהריים המשותפת. כולן היו עם מנשא כל שהוא תואם ארגו, חיתולים רב פעמיים ואחת מהן אפילו לקחה את העולל בן החודש לעשות קקי בשרותים...
.
.
.
.