קושי עצום בשינה

[לב_ארי*]

אני כבר נואשת, בדכאון, חרדות, חוסר שינה קיצוני 4 חודשים ואבודה.
התינוק שלנו בן 11 חודשים פשוט הולך ומתדרדר בתחום השינה. כל חודש זה מקצין ומתווסף קושי נוסף. ניסינו המון דברים אבל ככל שעובר הזמן נוצר מעגל קסמים אכזרי, אנחנו מותשים מידי, הפסקנו לחלוטין את כל העשייה שלנו ואין לנו טיפת אנרגיה מעבר לאכילה ושינה.
עכשיו ההרדמות ניהיו בלתי אפשריות, הוא מתנגד אפילו כשעייף. עד לפני חודשיים היה נרדם בהנקה בשכיבה, היום צריך קפיצות חזקות מאוד על הכדור לפחות 20 דקות בשביל להרפות ולהצליח לישון. הוא לא מוכן בשום פנים ואופן יותר להרדם עם אבא שלו. מהרגע שנרדם לשינה לילה כל שעה במקסימום מתעורר בבכי והנפת ידיים ורגליים, לא רוצה ציצי לא כלום אך ורק שאני (אמא שלו) תקפוץ איתו על הכדור לפחות 20 דקות. כל דבר אחר, מנשא, לשבת במיטה בערסול ולנענע, נתקל בצרחות אימים והקשתת הגב. מה שאומר שאני לא ישנה יותר מ20 דקות ברצף וזה במקרה הטוב.
הגוף שלי שבור הנפש שלי שבורה ואני מרגישה שהוא עצוב וכועס ומתקשה ולא מצליחה לעזור לו. מה אנחנו עושים לא בסדר?

[יולי_קו]

לב ארי,
וואוו. קשה.
אני אכתוב מאוחר יותר.
חיבוק גדול בינתיים.

[תפילה*]

היי לב ארי,

ראשית, הייתי מוחקת את השאלה
מה אנחנו עושים לא בסדר?
כי אתם עושים הכי בסדר.
כנראה שיש משהו שמפריע לתינוק שלכם, שהוא מעבר למה שאפשר לנחש בקשר לתינוקות "קלאסיים", אם בכלל יש יצורים כאלה...
את רוצה לספר קצת על דברים אחרים בקשר אליו? מה מצב הרוח שלו בד"כ? מה הוא אוהב לעשות? האם הוא נהנה מטיולים בעגלה? אמבטיה? איך הגדילה? ההתפתחות המוטורית? מה הוא אוכל? האם אפשר לצפות מתי מתקרב הזמן שהוא יהיה עייף? וכו'

[לב_ארי*]

היי תפילה,

המון תודה על התגובה והחיזוק. הוא תינוק מאוד חברותי ותקשורתי, חייכן ואוהב קשר עם אנשים. הוא לא מאוד אנרגטי יש לו אנרגיה די שלווה. בעקבות מנח לידה בעייתי היה לו עיכוב בזחילה, התחיל לזחול בגיל 10 חודשים אבל מדביק יפה את הקצב. עגלה זה אלמנט חדש בחיינו והוא סבבה איתה אבל עוד לא נרדם בה. אוהב מאוד טיולים במנשא מאז ומתמיד. הוא אוכל הכל חוץ מקטניות, מצליבים, מוצרי חלב, חיטה וסוכר לבן. מת על מים בכל הצורות. אפשר לראות כשהוא עייף, הוא משפשף את העיניים, נהיה קצת יותר חלשלוש, עצבני ומתלונן, גבות אדומות לעיתים. אף פעם לא היו הרבה בעיות בהרדמות זה היה קל אבל לאחרונה הולך ומתנגד.

[תמרוש_רוש]

מסכימה עם תפילה. באמת נשמע שיש פה קושי אמיתי בשינה, וגם קושי אמיתי, אובייקטיבי, בלהבין מה לא בסדר
לגמרי מזדהה עם מגעל הקסמים שבו חוסר שינה מקשה על ההתמודות עם ההרדמות וכל דבר אחר.

אני מבינה שהוא היה בסדר עם השינה בהתחלה. מתי התחילו הקשיים? במקום אחד אמרת חודשיים ובמקום אחר - ארבעה.
אולי יעזור אם תתארי את התהליך הזה.

עוד דבר, זה האם היה איזשהו שינוי או אירוע משמעותי שקרה בעקך באותו זמן, או קצת לפני? מעבר, שינוי במשפחה, משבר עם ההורים שלכם, מחלה?
איך הוא עם בקיעת השיניים?
יש מצב לאיזושהי אלרגיה?

בנימה אישית, ששה חודשים היה הגיל של הבן שלי לזרוק את דפוסי השינה הסבירים דרך החלון ולהתחיל לעשות לי את המוות הרבה פעמים זה גיל של בלגן, אבל ברור שאצלכם זה ממש ממש חזק, והייתי מנחשת שיש פה עוד פקטור אחד לפחות.

עצה ראשונית ומאוד טנטטיבית שלי היא להפסיק את הקיפוצים על הכדור, כי:
א. זה לא ממש יעיל
ב. נשמע שזה מאוד מאמץ ומתיש אותך.
השאלה היא, מה יבוא במקום הקפיצות? מה יקרה אם תפסיקי איתן?

אני שואלת את עצמי אם יעזור לו סשן קיפוצי כדור אינטנסיבי כזה, או השתוללות עם אבא והעפות באוויר, לפני שעת ההשכבה, אולי שעה קודם.
עוד משהו שאני חושבת עליו זה עיטוף, אולי בבד לייקרה, כדי לתת לו משהו דומה למגע העמוק שקפיצות נותנות.

@}

[לב_ארי*]

תמרוש רוש המון תודה על התגובה!
רק אני אוסיף אולי כמה פרטים שהיו נראים לי מובנים מאליו אבל הם בעצם משמעותיים. המתוק שלי ישן איתנו בלינה משותפת במיטה שמתחברת לשלנו בלי צלע רביעית ויונק גם במהלך הלילה.
את ממש ממש צודקת, איכשהו לקח לי רגע להבחין שמשהו בהרדמות עם הכדור ובזמן לפני השינה בכלל לא עובד לו ולא נעים לו. ניסיתי בעצם לעשות לפי הספר אבל אין כזה דבר במיוחד לא בסיפור שלנו.
החצי שנה הראשונה שלו הייתה מאוד טובה מבחינת שינה, מאוד מהר הוא היה מבדיל בין יום ללילה ובלילה רק יונק כל כמה שעות, ככל שהיה יותר קטן כך הפערים בהנקה בלילה היו גדולים יותר. אנחנו חיים בחו״ל ובעצם השינה שלו התחילה להתדרדר כשחזרנו מביקור בישראל (שם הוא ישן הכי מדהים שאי פעם ישן בהיסטוריה שלו).
בשלושת הימים האחרונים החלטנו שאנחנו נוטשים את ההרדמה על הכדור וחוזרים להשתמש בנשק יום הדין שעד עכשיו לא היה לי כוחות אליו, טיול בחוץ במנשא עם בופה פתוח לציצי. וזה עובד כמו קסם, נרדם מהר, בנינוחות וברוגע. למען האמת הלילה האחרון אחרי הרדמה במנשא היה הרבה יותר טוב משמעותית (מעניין אם קשור).
הבעיה בלילות כשהוא צריך ידיים וכדור היא שניסינו הכל, מנשא, ידיים בישיבה במיטה ונענוע, ציצי מן הסתם, הכל פשוט גורר צרחות קורעות לב וכל זה מתוך שינה. בפעם האחרונה שנשברתי בלילה אבא ניסה לקחת במנשא והילד צרח בלי הפסקה במשך שעה עד שנשברתי.
מעניין שאמרת שקפיצות הכדור שוות ערך לעיטוף. באמת במקרה שלו הוא שונא מאוד שמיכות אבל מאוד נרגע במנשא. הוא כבר בן 11 חודשים, עיטוף בלילה כבר לא רלוונטי לא?

[פלונית*]

ניסינו הכל, מנשא, ידיים בישיבה במיטה ונענוע, ציצי מן הסתם,
אולי תנסי לתת לו עיסוי לפני השינה? גם זה אמור לתת מגע עמוק...
ודייסה חמה לפני השינה?

[תמרוש_רוש]

מעניין שאמרת שקפיצות הכדור שוות ערך לעיטוף.
זה לא מה שאמרתי.
אמרתי שיש אלמנט דומה בין השניים - גרייה עמוקה של העור ומערכת שריר-שלד.
אבל הם גם שונים מאוד זה מזה בפרמטרים אחרים.
אז אולי הם ברי חילוף, ואולי... לא.

שמחה לשנוע שהוא נרדם טוב הלילה!
האם מתאים לך להמשיך עם זה כשגרה, נניח לחודש הקרוב? זה יעבוד לך?

הוא כבר בן 11 חודשים, עיטוף בלילה כבר לא רלוונטי לא?
בממוצע, זה באמת פחות רלוונטי, אבל יש תינוקות שאוהבים עיטוף עד גיל מאוחר. אני מכירה תינוקת אחת שישנה ככה עד גיל שנה.
לא בטוח שזה יעבוד, אבל אנחנו בקטע של להעלות רעיונות ולראות מה יתפוס, ומה יביא לך השראה לפתרון אחר, טוב יותר

[יולי_קו]

אני חשבתי על הצד שלך, כאמא מותשת. האם יש אפשרות שתקבלי 4-6 שעות שינה רצופות מתישהו (לא בהכרח בלילה) רק בשביל להתאושש? אפילו ללכת לישון בבית אחר בזמן הזה, אם זה אפשרי. לרוב לתינוק יותר קל אם מטיילים איתו בחוץ בזמן הזה, אם זה עם מישהו מוכר ואהוב (אבא/ סבתא/סבא/ דודה...), ואם זה לא בשעות ההשכבה.
כשתהיי אחרי שינה יהיה לך יותר קל להשאר רגועה עם הקשיים שלו.

[לב_ארי*]

ערב נעים לכולן או כולם,

המון תודה על התגובות והרעיונות.
חשוב לי להסויף שאנחנו אחרי ייעוץ שינה הקשרותי הוליסטי וכן מנסים הכל כדי לפתור את אי הנוחות שלו. אבל ללא ספק שמעבר לקושי שזה יוצר אצלו זה בעיקר מאוד קשה לנו.
אכן בבקרים הוא הולך להיות עם אבא לרוב לשעתיים לפעמים שלוש, כמה שאפשר. לצערי גם לי יש שינה מאוד קלה אז קשה לי לישון בקלות גם כשאני גמורה, שעתיים רציפות זה כנראה איכשהו המקסימום כרגע (מצחיק לחשוב שלפניו הייתי ישנה לפעמים לילה שלם של 8 שעות ).
מאז שנולד אני מנסה לעסות אותו, התחושה היא שהוא לא אוהב את זה, או צוחק או מתעצבן אבל זה יותר מעורר אותו מאשר מרגיע אותו, אני עדיין מנסה כל כמה זמן עם שמן שקדים וכמה טיפות לבנדר וקמומיל.
מעבר לתשישות והקושי הנפשי אני בעיקר גם מקווה שאין משהו קריטי פיזיולוגי שמפריע לו. אני נשענת המון על זה שבמהלך היום הוא חיוני ושמח ולא נראה שמשהו מקשה עליו.

[יולי_קו]

יש המון סוגי עיסוי. את יכולה לנסות לחיצות, תיפופים, ליטופים, על בגדים, על העור. וגם תרגילי התעמלות יכולים להתאים (פתיחה וסגירה של זרועות ושל רגליים לכל מיני כיוונים, והצלבות). לפעמים עיסוי או התעמלות ביום מאפשרים רגיעה בערב.

[יולי_קו]

עוד רעיונות: אם קשה לך להרדם או לישון תנסי לבדוק אם זה קשור גם למסכים, ואם כן- לכבות טלפונים מחשבים וכו׳, להנמיך אורות ולסגור תריסים בשביל לאפשר זמן חושך שלו ורגוע.

[אמא_קוראת*]

התחלתם לתת לו ברזל או סוג שונה שח ברזל מבעבר או תוסף חדש? בדרכ רובם גורמים לכאבים.
בנוסף, זה שלב הטעימות - אולי רגישות למשהו שתנסו להוריד?
ציינת גם שאינו אוכל קבוצות מזון רבות, למה? כדאי לבדוק את הכיוונים של גסטרט. כי התעוררויות, צרחות בלילה אחרי שבעבר העה רגוע ונינוח מתאימה לענייני עיכול בטח בגיל של שינויים תזונתיים גדולים.
זו יכולה להיות גם צרבת או אלרגיה.

[אמא_קוראת*]

גסטרט - גסטרו

[תמרוש_רוש]

אנחנו חיים בחו״ל ובעצם השינה שלו התחילה להתדרדר כשחזרנו מביקור בישראל (שם הוא ישן הכי מדהים שאי פעם ישן בהיסטוריה שלו).
זה נשמע הגיוני להפליא.
יכול להיות שהביקור העמיס עליו, והשינה המדהימה שלו הישראל היתה תגובה קצרת טווח לעומס, מעין "כיבוי עצמי" פנימי.
ואז, כשחזרתם הביתה, היה לו הרבה מה לעבד...
פלוס שינויים התפתחותיים, פלוס האפשרות ההיפותטית של אלרגיה או רגישות.

אז מה?
אז להמשיך לנסות דברים שמשפרים את המצב, לתת לעצמך הכי הרבה ריפוד שאפשר, להקל התמודדות ולהוריד לחץ בתחומים אחרים, וזה בסופו של דבר יעבור...
@}