תספורת ראשונה

[אנונימי]

_{ראו גם: שיער ארוך שיער קצר / איך להסתפר לבד ושיצא ישר / ביקור אצל הספר / את מסתפרת כמו שאת חיה}

[מיץ_פטל*]

היום עשיתי את המעשה...
היום סיפרתי את ראשו שופע התלתלים של בני.
ואני מרגישה נורא.
הוא לא התרגש מהעניין.כי בעבר גזרתי לו קצת את הפוני...
אבל אני נרגשתי מאוד. נמאס לי לרדוף אחריו עם המסרק והמברשת. ותמיד יש לו קשרים. ולאחרונה גם הצטבר לו לכלוך ...והתחלתי לחשוש מכינים....
אבל הסיבה הכי אמיתית שסיפרתי אותו כי הרגשתי שאני חייבת לראות גם את הילד שבו ולא רק את התינוק .
ולא תאימנו איך תוך שניה התינוק שלי הפך לילד.
ואני נחרדתי פתאום...מה עשיתי....
התינוק שלי הפך ילד ממש....
עוד פרידה...עוד שלב...
והלב כואב ודומע ...
אבל גם נרגש מהאירוע . מהשלב...של הגדילה ,,,של החיים....

[שרון_ג*]

היי מיץ,
מה שלומך?
קראתי את מה שכתבת וחשבתי, שאולי זו הסיבה שבת השלוש וקצת שלי מסרבת להסתפר.
אולי היא רוצה להשאר עדיין תינוקת עם "קן לציפור" על הראש?
אהבתי את מה שכתבת

[ענת_גביש*]

היי מיץ יקרה.
וואללה, לא ראיתי את הדף הזה אף פעם. יכול להיות שהוא נעלם ב מה חדש בתוך מבול של הודעות אחרות לפני שהספיקו לשים לב אליו. (זה קורה לפעמים.)ודווקא מדבר אלי מאד צער הפרידה מהשיער של בתי (שסבתא אחת גזזה פעם בלי לשאול אותי).
העורכים באתר (שזה יכול להיות כל אחד שרוצה לעשות סדר, לפי ראות עיניו) מתייחסים אל דף ש"עומד" הרבה זמן ללא תגובות כאל דף שאין לציבור ענין בו והוא יכול להימחק. פעמים רבות זה נעשה שלא בכוונה בחוסר רגישות. כאן למשל במקום לכתוב שזה דף שמיועד למחיקה אפשר היה לפנות אלייך ולשאול אם את רוצה לשמור את הדף או שהוא מיצה את עצמו.
זה בטח היה מעליב (אותי זה היה מעליב) לא לקבל תגובות וגם לקבל הודעת מחיקה.

[שמיכת_טלאים*]

גמני רואה את הדף הזה בפעם הראשונה. את האמצעי סיפרתי בגיל שלוש - קראנו לו תלתלי זהב, וכשנאלצתי לספר (מטעמי מכת כינים איומה) הספר גזר ואני בכיתי. הקטנצ'יק (שנתיים ורבע) עוד מסתובב עם רעמת תלתלים סבוכה ובינתיים באמת אני דוחה את הקץ כדי להשאיר אותו עוד קצת תינוק.

[אביב_חדש*]

הגדול שלי החל להאריך את שיערו לפני שנתיים בדיוק. היום הוא מגיע עד אמצע הגב ונראה מדהים.
הצעיר עם תספורת "סיר על הראש" (אבל יפה לו) ואני לא מוכנה בשומפנים ואופן לספר אותם קצוץ. הגדול כמובן מחליט בעצמו שהוא מגדל את השיער. הצעיר מבקש להסתפר מדי פעם וגם אז רק מדובר על אותה תספורת סיר (טוב, נוסיף, עם מדרגה מאחור).
יש משהו בקצוץ הזה שמבגר אותם מאוד ולכן קשה לי מאוד לקצץ אותם.

[נועה*]

בדיוק אתמול חשבתי על זה. כמה זמן עוד אמשוך.
הוא עוד ממש קטנצ'יק וכרגע אין סיכוי, אבל יש לו ראש שופע תלתלים זהובים מקסימים וגדלים בקצב מסחרר.

[אמא_נוגי*]

סיפרנו את הקטן לפני חודש. אני מהזה התנגדתי עד שסוף סוף היו תלתלים במשפחה, נכון שמעטים ודלילים אבל מהזה מקסימים...
הוא פשוט הפך תוך דקה מתינוק לילד, זה לא שהוא לא מקסים הוא פשוט הפך להיות ילד והוא כבר לא תינוק, איזה באסה...

[מיץ_פטל*]

איזה כיף לקרוא לראות שהדף התעורר לתחייה.
עדיין צובט לי בלב שאני רואה את התמונות עם התלתלים שלו.
הקטנה שלי עברה גז קצר לפני כחודש כמה תלתלים סבוכים ומטונפים במיוחד. כאב לי אך לא כמו עם הגדול.

[שרון_ג*]

איזה כיף לקרוא לראות שהדף התעורר לתחייה.

[אמא_נוגי*]

האם זה לא עלול לגרום לו נזק.(שכולם חושבים שהוא בת?)מה החכמים אומרים?
תפסיקי, בגיל שנתיים??? יש המון בנות שהשיער שלהן צומח באיטיות ובגיל שנתיים הן עדיין "רוני-קרחוני" וחושבים שהן בן, וזה לא גורם להן נזק.
אם הייתי יכולה הייתי משאירה את התלתלים עד שהוא היה מבקש תספורת, אבל בנזוגי לחץ, והתחיל עם דיבורים על קיץ וחם ומזיע וכל מיני ופשוט לקח אותו לספר וגזר...

[אביב_חדש*]

הבכור שלי, עם השיער הארוך שלו, לא מתייחס למי שקורא לו: "זוזי בבקשה", "בת כמה את" וכו'. נכון, הוא גדול (7) אבל מתוך אופיו או אסטרונאוטיותו פשוט מתעלם. הוא בן, הוא מודע לזה בכל רמ"ח אבריו.
וכמו שאמרה אמא נוגי, יש המון בנות שהשיער שלהן צומח באיטיות ובגיל שנתיים הן עדיין "רוני-קרחוני" וחושבים שהן בן, וזה לא גורם להן נזק. מה, לא צריך לדאוג לנפשן של הבנות? רק לנפשן של הבנים שלא יצאו סיסי???

[טרה_רוסה*]

פשוט תגידי להם שאת תבכי כל הלילה אם הם יכריחו אותך לגזור. או, תזכירי להם שהשם השני שלו זה שמשון, או שחלמת בלילה שאם יגזרו לו את השיער אז __ ואת מפחדת, או ש.....זהו נגמרו לי הרעיונות. אה. שאת אמא שלו, ואת תחליטי! ושלא יבלבלו לך במוח!

[בשמת_א*]

איך לעמוד באסרטיביות מול נדנודי המשפחה
איך אמרה אורנה שפרון ?
"כי אני רוצה"
ואת יכולה להוסיף בנוסח ענת גביש: "ואני האמא!"

[ליאת_טאוב*]

לבת השנתיים שלי יש רעמת תלתלי זהב צנועה יחסית, אבל כמה מהתלתלים מתחילים להיכנס לעיניים.
האם יש לכן פתרונות לשיער בעיניים בלי להסתפר?
ניסיתי סיכה, היא אוהבת לענוד אבל שניה אחר כך תולשת אותה כדי לענוד שוב. משחק נחמד, אבל לא יעיל בעניין השיער.

[טרה_רוסה*]

קוקו כזה מעל המצח או קשת מבד.

[ליאת_טאוב*]

היחס לקוקו היה דומה לסיכה. קשת או סרט בד עוד לא ניסיתי. מקווה שיצליח.

[טרה_רוסה*]

יש כזה סרט לילדות ממעין גומי-בד. את יודעת למה אני מתכוונת?

[שוקולד_וניל*]

אני עשיתי לחבר שלי תספורת גם בלי שידעתי לעשות ויצא לו כל כך טוב שהוא אמר שהוא רוצה לבוא אליי עוד הרבה פעמים וזה גם לא כל כך קשה לעשות תספורת אבל צריך לדעת שלא צריכים לעביר את המכונה על הפוני ואת הפוני עושים עם מספריים

נ.ב למשהוא פה יש סרטון על איך שהוא עשה תספורת למשהוא ?

[ברונית_ב*]

לי יש סרטון של התספורת הראשונה שעשיתי לבני, כשהתלתלים הזהובים התינוקיים שלו כבר נשרפו מהשמש והפכו לליפה דקיקה. זה היה עם מספריים. הוא ישב על גזע עץ כרות בגינה וכל הזמן חזר וביקש: תורידי לי את כל התלתלים! מה שכמובן לא יכולתי לעשות...
כשהתספורת הסתיימה אספתי את המתיקות הזהובה הזאת וטמנתי אותה באדמה.
אחרי חודשיים בערך הוא היה בן שלוש ושוב השיער הפריע לו בעיניים ובכלל. גם באו כינים. אז יום אחד הצעתי לו להסתפר במכונה והוא שש לעשות את זה. מרגע שנהיתה לו פדחת קצוצה הוא פשוט הפך לילד, ואז גם היה לי יותר קל לגמול אותו סופית מהנקה.
באופן מפתיע הגמילה הלכה די חלק.
זהו, יש לי ילד! לא תינוק! (למרות שהלחיים שלו עוד תינוקיות לגמרי).
זה עורר אצלי מחשבות על חוכמתו העתיקה של מנהג ה"חלקה" ביהדות. באמת יש בגיל שלוש משהו שמאפשר את הפרידה המנטלית הזאת. וזה גם מתקשר לכך שבאנתרופוסופיה אומרים שעד גיל 7 הילד ניזון מכוחות האתר של אמו, כאשר בגיל 3 מתחילה היפרדות באיזור הראש, בגיל 5 באיזור הבטן ובגיל 7 הוא רוכש לעצמו את הגוף האתרי שלו עצמו (ראו ייעוץ ביוגרפי , מקווה שלא שיבשתי משהו).

[צופה_מכוכב*]

תלתלי הזהב של בני הורדו כשהוא היה כבר הרבה אחרי שלוש.
שמעתי אותו עונה לאחרים על השאלה למה הוא לא מסתפר בתשובה "כי אמא לא רוצה"...

[יסכו_נט*]

איך מספרים ילדה בת 4 שהשער שלה זה אחד מהדברים היפים בעולם שלי?? היא כבר סובלת ממנו, מאוד ארוך
. אני אשמח לראות תמונות של ילדות מסופרות- נוח, למישהו יש ??

[פלוני_אלמונית*]

לבת שלי, בת שלוש, יש שיער דקיק מתוק עם חוטי זהב אמיתיים, בשילוב ראסטות יפות (כבר זמן מה שלא מסכימה להסתרק, אבל גם כשהסכימה, הראסות היו חוזרות לאחר יממה בערך), כל שערה באורך אחר.
אני אוהבת את השיער שלה אהבת אין קץ... אבל היא לא. כבר תקופה ארוכה שרוצה להסתפר (כשסבא אמר לה שהולך להסתפר, אמרה לו ״גם אני רוצה, אבל אמא לא מסכימה לי״).
אין מנוס - אבא שלה קבע לה תור לספרית. התור הוא לעוד שבוע, אבל כבר עכשיו היא מספרת לכולם שהיא הולכת להסתפר ״ממש ממש קצר״.
שאלתי אותה אם היא רוצה קצר כמו של אבא (=קצר, אבל לא קצוץ), ענתה ״לא, אני הולכת להסתפר ממש ממש ממש קצר״.
בקיצור, הילדה רוצה לגלח את הראש.

מה אתן הייתן עושות? אשמח לשמוע קצת דעתן של אמהות אחרות, ואולי סיפורים של מקרים דומים (אבל רק עם סוף טוב!)...

[פלונית*]

תארתי לי מצב שבו מספרים אותה באורך שנראה לך סביר ושהמצב הזה מצא חן בעיניה.
היא מכירה ילדה עם שער קצוץ ??

[פלוני_אלמונית*]

בהתחלה גם אני חשבתי שזה בגלל שיש לה הרבה בני דודים בנים, שאליהם היא קשורה מאוד מאוד. אבל במחשבה מהירה גיליתי שבאופן מפתיע ביותר, רק לאחד מהם יש שיער ממש קצוץ, ולשלושה מתוכם (ובכללם גם האהוב עליה ביותר) שיער ממש ארוך.
היא לא נמצאת במסגרת, וקשה לי לדמיין שהסביבה השפיעה על ההחלטה הזו.

עכשיו אני חושבת שאולי זה נובע מזה, שתקופה ארוכה באמת לא הסכמתי שתסתפר, ובידיעה שעדיין הייתי מעדיפה שלא תסתפר. מן מאבק כוחות שכזה.

תארתי לי מצב שבו מספרים אותה באורך שנראה לך סביר ושהמצב הזה מצא חן בעיניה.
זו אחת משתי הסיטואציות שאני מדמיינת לי בראש. הסיטואציה השניה היא, שהיא לא תהיה מרוצה ותרצה לגזום עוד, ואף אחד בעולם לא יצליח להזיז אותה מההחלטה שלה...

תודה לך פלונית על תגובתך. נעים שאפשר לשוחח על זה עם מישהי...

[פלוני_אלמונית*]

היא מכירה ילדה עם שער קצוץ ??

אה, עכשיו ראיתי ששאלת על ילדה, ולא על ילד.
לא, היא ממש לא מכירה ילדה עם שיער קצוץ. רוב הילדות שהיא נמצאת בחברתן הן גדולות יותר, ומתעניינות בנסיכות... אז גם היא מתעניינת בנסיכות, עד שזה מגיע לסרטים או סיכות בשיער. זה תמיד היה טאבו מבחינתה, ובאופן כללי היא רואה את החיים מבעד למסך תמידי של שיערות.

[אמא_של_בן*]

הבן שלי בן שלוש והוא רוצה להסתפר, יש לו שיער ארוך חלק מהמם.. ואני ממש מתבאסת. גיליתי עכשיו שלאחרונה כל הזמן אומרים לו בגן שהוא בת כי יש לו שיער ארוך, הסברתי לו שהוא בן ויש גם בנים עם שיער ארוך אבל נראה לי שההשפעה של החברה על העניין, בגן ובצהרון ,היא גדולה. מצד אחד חשוב לי שיבין שיש בנים עם שיער ארוך ולא צריך להסתפר בגלל אחרים מצד שני אני מבינה אותו וזה גם גיל שיש את כל הקטע המגדרי. בקיצור אני ממש מתבאסת.. גם הגננת בגן אמרה לי שאומרים לו בגן שהוא בת וגם כשהיא אומרת לבנות לעמוד אז הוא גם נעמד , זה מבלבל אותו. נראה לי שאין לי ברירה.

[תקווה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מי כמוני מבינה את הלחץ החברתי של המשפחה מצד אחד ושל בן הזוג מצד שני , אני עד אתמול לא היתה לי בעיה שבני בן ה3 ימשיך להתהלך עם קוקו עד שהוא יסכים להסתפר - ואז בעזרת אחת האמהות בגן שגם רצתה לספר את הבן שלה הגענו לספר אחד כדי לעשות את המהלך , את הבן שלה צלחה לספר ויצא מה זה מהמם - ואנחנו מהצד צפינו בכל המראה המרגש הזה בעודו בני בן השלוש צועק ונקרע מבכי כי הוא לא רוצה להסתפר, ולמרות כל הנסיונות של הספר החמוד האמא של הילד השני אני ובעלי לא הצלחנו לשכניע אותו לעשות את זה - וחזרנו הביתה עם מועקה בלב ובהרגשת חוסר אונים בציפייה לנס שיגרום לקטנצ'יק שלי לבקש להסתפר ,בכדי לא להיקלע שוב למצב שבו יהיה "חייב להסתפר" ולא כי "ברצונו להסתפר "

[בשמת_א*]

ולמה זה כל כך חשוב שצריך לגרום מצוקה וצער כל כך גדולים לילד קטן?
במקום מועקה בלב וחוסר אונים, הייתי אומרת הפוך: כל הכבוד לכם שהסתפקתם בנסיון שיכנוע וכיבדתם את רצונו של הילד ואת זכותו על גופו. זה יותר חשוב מהכל.
למה לדעתך הוא "חייב להסתפר"? יש פה איזה עניין של פיקוח נפש? אני לא רואה שמכריחים ילדות קטנות בנות שלוש להסתפר, אז אפשר לדעתי בשקט לחכות עד שיתחשק לו.
או לא.
לבן שלי יש כמה חברים שהחליטו רק עכשיו (בגיל 16) להסתפר. היה להם שיער ארוך מהמם...