אישה מאוהבת באישה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפשרר עזרה דחווף אני ילדה שעולה לתיכון אני חרדיה ואני מאוהבת בילדה מכתה מקבילה עוד לפני שידעתי לאיזה תיכון אני הולכת אני חשבתי המון על הילדה הזאת וזה גרם לי לא לרצות להיפרד ממנה אז נירשמתי לתיכון שלה גם התקבלתי ועבר שנה ואני מרגישה שאני עדיין מאוהבת בה לפעמים אפילו מחשבות על לשכב איתה להתנשק איתה וגם את כל החלק הלא נקי כמה שזה משוגע אין לי מה לעשות אם זה כי היא ילדה שאם אומר לה משהו בסיגנון היא תתרחק מיד איך אני יכולה להתקרב אליה ואיך אפשר להוריד את הרגשות האלה????????

מחפשת עזרה וייעוץ
אני בחורה רווקה, מאוהבת באישה נשואה. לא מפסיקה לחשוב עליה, יום ולילה היא בראש שלי. כל הזמן מפנטזת עליה, ומרגישה דחף עז להיות איתה.
היא לא יודעת על זה כלום, אולי מרגישה משהו….
נורא רוצה לדעת אם היא בעניין ואין לי דרך לבדוק את זה

רוצה_שוב_להתאהב*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בזוגיות עם אישה כבר המון שנים ויש לנו גם שני ילדים. החיים שלי הפכו, כמו כל זוג, לשיגרה רגילה לגמרי. אהבה שהייתה כבר איננה. ולהתאמץ בשביל זה כבר אין כוח.
אני כמהה לאהבה, לריגושים ולפעמים בא לי לתפוס את בת זוגתי עם מישהי אחרת, בשביל שאני אוכל ללכת ולהיות עם מי שאני רוצה ולקבל את מה שאני רוצה.
המצב שבו אני נמצאת, מרגיש שמאוד מהר אני יכולה להתאהב באישה אחרת… אני חולמת ומפנטזת על מלא נשים שאני מכירה, ורובן סטרטיות… רק לחשוב על זה אני מתמלא בריגושים.

מתגעגעת לזה

מקווה שלא תכעסו אבל יש תחושה שאולי דווקא זה מקום שיוכל להכיל את זה למרות שלא מדובר ב-2 בנות.
אני חושב שיש משהו דומה במשהו שאני חווה.
אני בקשר נשוי ויציב סה"כ ואין כל רצון לפרק אותו מתוך התנהלות הגונה והבנה שיש עליות וירידות ברגש בתוך חיי הזוגיות.
אבל ישנה מישהי שמתישה אותי כבר שנים. היא במחשבות שלו הרבה שעות במהלך היום וכל הזמן מרחפת בתוכי, הפנטזיות איתה הלכו לכל הכיוונים אבל אני נמצא במצב שאני מוכן להתפשר על עשירית ממה שהולך אצלי בראש.
זה לא נותן מנוח, המצב אינו מאפשר לי לפתוח בפניה את מה שמתחולל בי כי יש יותר ידי שמונח על הכף. אולי היא מרגישה במשהו - לא נראה לי.
אל תשפטו כל כך מהר , אין לי שום כוונה ורצון לפגוע אבל זה כל כך חזק, וכל כך לא ברור לי איך זה במשך שנים לא מרפה ואף מתחזק בלי שהיה משהו ממשי בנינו. איך זה הלך ונבנה ואיך תידלתקי את זה בחלומות שווא ובהרהורים שהלכו ובנו משהו בדמיון שקשה להתנתק ממנו.
המחשבות עליה מפוצצות לי ת'בטן.
אז אין הבדל אם זו אישה שהתאהבה באישה סטרייטית נשואה או גבר שהתאהב באישה סטרייטית נשואה- המצוקה והמחשבות שלא מרפות מעייפות כל כל. באסה
לא

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שוב זה קורה, הרגש הזה..
זו לא פעם ראשונה כשזה קורה אבל כשזה קורה ההתאהבות הזו, סימן שזו מישהי באמת מיוחדת, יש מישהי מהעבודה, היא כל-כך יפה, אסרטיבית כזו, מלאה בביטחון, אני שחקנית ככ טובה, רוצה כמו כולם גבר חלומות, להקים משפחה אבל עמוק בפנים יש לי משיכה עצומה לבחורות יפות והיא ככ מיוחדת מכל מי שפגשתי, אני לא יודעת אם אני מאוהבת, אבל ככ קשה לי, אנחנו יושבות יחד בחדר והיא פשוט עושה לי את זה...תחושה שאי אפשר להסביר, כמובן יש מבטים חודרים, יש לי דאגה מטורפת אליה, ממש כמו גבר שדואג לאישה שלו, היא כמובן קוראת לזה דאגה כמו אמא...ואני ככ שקופה!! איך היא לא עולה על זה? והפכנו לחברות טובות ממש!! הנושא המרכזי שלנו זה כמובן בחורים, ותמיד אני משחקת אותה שנמאס לי מבחורים הזויים, מנסה לתת כל מיני רמזים שאולי היא תבין לבד...כשהיא קרובה אליי פיזית הלב שלי דופק מהר לא מצליחה להתרכז, ושמתי לב שהיא מודעת לזה, אני לא באמת יודעת אם אני רוצה שיקרה בנינו משהו אבל זו הרגשה כזו שאי אפשר לתאר!! כשהיא לא מגיעה לעבודה אני מרגישה חוסר, כאילו אני מתגעגעת...
מאחלת לעצמי שזה יחלוף, כי אני יודעת שהיא לעולם לא תדע ושזה לעולם לא יקרה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ככ מבינה את תחושתך ... אבל אל תתני לזה לחלוף.. אולי פשוט שזה יהיה מה שזה. יודעת שזה לא פשוט

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחח,
איזו תחושה עילאית, זה לא משנה אם זו אישה לאישה או גבר לאישה או כל דבר אחר.
הכאבים האלה בבטן , ההשפעה שלה הכ"כ לא מובנת , הרצון האדיר שיקרה משהו .
הלוואי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
כתבתי פה כבר לפני שנה וזה עדיין אותו הדבר רק מחמיר יותר.
אני מאוהבת בחברה טובה שלי, הכרנו בלימודי התואר.
שתינו נשואות, עם ילדה.
בעלה לא נמצא איתה כי הוא בצבא. בעלי גם בצבא אבח חוזר כל יום הביתה.
אני מרגישה את הצורך לדאוג לה כל הזמן. אני מאוהבת בה. אני אוהבת את השיחות שלנו, מגע, שיתוף מבלי שיפוטיות, צחוק, חכמה, אומץ ועוד הרבה תכונות שכבשו אותי.
אני מתרגשת ממנה מאוד והיא ממני
סיפרתי לה על ההתאהבות והיא קיבלה את זה ממש יפה ולא נבהלה ולא התרחקה. היא לא מרגישה אותו הדבר, לא ששאלתי אבל מניחה לעצמי.
אנחנו חברות, תאומות נפש. בצורה הזויה. פשוט מדברות וחושבות אותו הדבר..
צמודות אחת לשניה בלימודים וכל כך טוב לי בחברתה אבל כשאני חוזרת הביתה זה גם הדבר שהכי עושה לי רע. קשה לי מאוד. אני לא מצליחה לישון ממחשבות עליה.
מרגישה שאני בוגדת בבעלי, אני מתוסכלת וזה פוגע בו ובילדה שלנו.
אני לא מצליחה לצאת מיזה. אני גם יודעת שזה תמיד יהיה, היא לא הראשונה שהתאהבתי בה, תמיד אני מוצאת את האחת הזו להיתפס אליה לא ברןר לי למה. אני נמשכת לגברים ב100% ולא לנשים.
למרות שהייתי רוצה להתנשק עם אישה..וזהו.
אבל כמובן לא אעשה זאת בחיים.
אני מתוסכלת, מרגישה תקועה. שבחיים לא אוכל להתקדם ולהצליח כל עוד היא בחיי..אבל אני לא רוצה לאבד אותה גם
היא באמת החברה הכי טובה שלי..

פילי_פילית*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

להיות מאוהבת זהו דבר כיפי, הפרפרים, ההתרגשות, הזיעה שלפעמים מגיעה, הקושי להתבטא. וכן, אם זה יש הרבה דברים לא פשוטים, הדחייה, או האי רצון של הצד השני, הסטטוס בחיים, החוסר שינה ועוד.

יש כמה דברים שאת יכולה לעשות:

להתנתק ואולי גם להסביר לה מה הסיבה
אולי לשתף את בעלך בתחושות
להמשיך לחיות עם זה ואולי לנסות להתקדם הלאה, להזמין את החברה לערב אחת על אחת עם בקבוק יין טוב, ולראות מה יכול לצאת מזה.

אין על התאהבות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גיליתי את הדף הזה במקרה. אני בחורה צעירה והתאהבתי במנהלת שלי.
בגיל היא יכולה להיות אמא שלי אבל התחושה שהיא נותנת לי גורמת לי להתאהב בה ממש. ברמה שלא הכרתי מעולם. בגברים לא הייתי מאוהבת ככה.
לפעמים זה מרגיש שלעולם לא אמצא מישהו שיוכל להעניק לי קמצוץ מהתחושה המדהימה שהיא נותנת לי. היא יודעת לתת חום ואהבה ואכפתיות ורגישות ובעיקר לראות אותי בצורה נקיה ופשוטה, שגורמת ללב שלי להתרחב מחדש כל הזמן. מה עושים עם הרגש העצום הזה? מרגישה שאני הולכת לאיבוד. ובכלל אני סטרייטית.
יכול להיות שזה בסך הכל התחושה שהיא נותנת לי, ושלא באמת התאהבתי בה בצורה מינית. אבל זה משתלט עליי ואני מתחילה כבר להתבלבל. אשמח לעצות ממישהי שעברה/ עוברת משהו דומה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה כבר רק מחמיר...הרגשות האלו, ההתאהבות הזאת.
אנחנו יושבות באותו חדר במשרד!!! היא לא מפסיקה לדבר על האקס שלה ואני ממש מרגישה שאני מקנאה לה.
אני מנסה לקחת צעד אחורה, להתרחק...לא מצליחה.
היא קוראת לי יפה שלי, אהובתי, מאמי שלי ואני פשוט נמסה מיזה, זה לגמרי עושה לי את זה.
אבל ויש אבל גדול!! לכולם היא קוראת ככה, אני לא באמת מיוחדת בשבילה...יכול להיות שפיתחתי לעצמי משהו בראש...אבל כשאני נזכרת במבטים שלנו, כאילו משהו אחר קורה פה...ניהיה לי ממש קשה בימים האחרונים.
להתרחק מימנה לא בא בחשבון..ניסיתי והיא הייתה חסרה לי ברמות...הדאגה אליה אצלי היא מטורפת, אני ממש מחכה לראות אותה כל יום ומחכה שתיכנס בדלת במשרד...מחכה להודעות שלה...
מנסים להכיר לי בחורים והראש שלי פשוט רק חושב עליה, כשיצאתי עם מישהו הרגשתי שהיא מקנאה לי, עקיצות כמו ״הבחורה מאוהבת״, ומנסה כל פעם לחקור אם אני מדברת עם בחורים אחרים...
אני באמת לא יודעת מה לעשות!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת בחברה הכי טובה שלי
שתינו נשואות עם ילדים
אוהבת מאוד את בעלי ונמשכת אליו ובכללי רק לגברים בלבד
אבל יש לי בעיה שאני מפתחת אובססיה לחברות שלי או בכללי לנשים
לא ברור לי עדיין למה אני עושה את זה ועל מה זה יושב
אבל הפעם זה קרה עם החברה הכי טובה שלי וזה קשה לי כל כך
אני לא רציתי שזה יקרה אבל ממש התעקשתי עם עצמי להתאהב בה כדי שיהיה לי על מה לחשוב בלילות וגם כדי לברוח מהמציאות...
לא שרע לי אבל יש הרבה לחצים וכשאני לא רוצה להתמודד איתם אני פשוט חושבת עליה
בכל אופן אני ממש אוהבת אותה ואני לא רוצה לאבד אותה כי זה באמת הקשר הכי טוב וטהור שיש
השאלה מה אפשר לעשות עם האובססיה הזאת
טיפול זה לא אפשרי כרגע מבחינה כספית
גם לא דרך הקופת חולים
בקיצור אוף בא לי לנשק אותה כלכך
מבולבלת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עושים כשמאוהבים בחברה הכי טובה?
אני רק מחכה לראות אותה, היא ככ יפה, יצאנו למסעדה ופשוט באלי לאסוף אותה מהבית, לשלם עליה, לפנק אותה, לדאוג לה..
הרגשה ככ נוראית, כי כמובן שום דבר מיזה לא יקרה לעולם
מצד אחד היא מדברת על השיר שיהיה לה בחופה ואיזה גבר היא רוצה ומצד שני, היא מחפשת את המבט שלי כל הזמן, כשאנחנו כל החברות היא פונה בעיקר אליי, אני מרגישה שיש לנו משהו אחר מכולם...היא קוראת לי אוהבתי ואני פשוט נמסה.
לפעמים עוברים עליי ימים לא פשוטים בגלל זה, כועסת על עצמי שאני מרגישה ככה, אפילו מאוכזבת מעצמי.
אני מנסה לצאת עם בחורים אבל לא מצליחה לשכוח אותה, אני באמת אוהבת אותה, מוכנה להפוך עולמות בשבילה, היא בוכה כואב לי בלב, רצון עז להגן עליה
היא חשובה לי ברמה מטורפת, מאז שהכרתי אותה הלב שלי לא שקט...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אענה לך את דעתי, כמה שמרגיש לך מסובך עכשיו, תדעי שזה בעצם קל.. שתיכן פנויות ורווקות. העולם התקדם. תדברו.
אם זה לא ייפתח, זה עשוי ללות אותך כל החיים. תתחתני, תתקדמי בחיים ואז, תצטלבי איתה פתאום. אז, זה כבר יהיה מסובך באמת, ואז, תאמרי לעצמך... כשהייתי צעירה חשבתי שמסובך לי, לא הבנתי כמה היה קל.
כל אהבה לטובה, קחי אותה בשתי ידיים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאיפה להתחיל?
זה רק מתעצם מיום ליום, אני לא מפסיקה לחשוב עליה.
אני פשוט מאוהבת בחברה הכי טובה שלי!
דיברנו על הקטע הזה של לסביות (אני לא כזאת וגם היא לא)
והיא אמרה שהיא ממש פוחדת מהקטע הזה וזה מגעיל אותה, ניסיתי להגיד שכולנו בני אדם....
היא כל הזמן דואגת לקרוא לי אחותי, יכול להיות שהיא הרגישה עליי משהו? אני באמת לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר שהוא לא היא, היא שולחת לי הודעה אני אפילו לא נותנת לה לחכות אפילו שניה, היא מסתכלת עליי עם המבט הזה שלה ויש לי פרפרים בבטן אני פשוט נשאבת למבט הזה שלה, היא ככ מיוחדת
כואב לי ממש...למה אני מרגישה ככה כלפיה למה? אני לא לסבית!
אני אמורה להתחתן עם גבר כמו כולם ולהקים משפחה נורמלית.
כואב לי כבר שאני אמורה לחיות עם הסוד הזה עד הקבר!!!
רע לי ממש...רע לי להרגיש ככה, רע לי שהיא מספרת על בחורים ששולחים לה הודעות, פשוט רע לי! אני ככ מקנאה לה
אני רוצה שהיא תיהיה שלי...רוצה לדאוג לה, להגן עליה, לפנק אותה...היא ככ מחכה לגבר שלה ואני מחכה להתעורר מהחלום הרע הזה שאני נמצאת בו!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היא יצאה לדייט.
התחילה לספר לכל החברות, הרגשתי שאני מאבדת את זה.
היא סיפרה שהוא רצה לנשק אותה והיא לא הסכימה,
הרגשתי שאני רותחת!
איך אני יכולה להמשיך להיות חברה שלה? אני ככ מקנאה לה, ומאוהבת בה כמו שמעולם לא התאהבתי.
אין מצב שמישהו אחר יהיה איתה, ינשק אותה, יאהב אותה, לא יכולה לדמיין דבר כזה!!!
היא כזאת יפה ומושכת, מרגישה שאני לא יכולה לשאת את הכאב הזה יותר.
כי היא לא מבינה או לא רוצה להבין את כל הרמזים שאני נותנת לה! יש לי דאגה מטורפת אליה.
אני יודעת שהפתרון הוא להתרחק, אני יודעת שיהיה לי קשה נורא אבל כואב לי הנשמה כבר, פשוט לא טוב לי מאז שהכרתי אותה.
אני חוזרת מהעבודה ברכב, שמה שירים ככ עצובים ופשוט בוכה את הלב שלי, לא מבינה למה אני מרגישה את הרגשות האלו, למה היא לא מרגישה כמוני, למה למה למה
למה היא מסתכלת עליי בצורה הזאת? יש לנו מבטים שרק אנחנו נבין!
אני ככ רוצה להגיד לה שהתאהבתי בה מהרגע הראשון שראיתי אותה, ושלא פשוט לי מאז שהכרנו!
עד שהיא לא תצא לי מהחיים לעולם ארגיש חור בלב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכן.קוראת את כל מה שאתן כותבות.
אני בת 40 נשואה 20 שנה, חרדית לשעבר.

שיתפתי את בעלי לפני כמה שנים שאני נמשכת לנשים והוא ממש פרגן.

פתחתי אפליקציות והכרתי נשים וגיליתי עולם מופלא.
היו לי מערכות יחסים עם נשים וגם סטוצים מהנים. אני קוראת את כל מה שאתן כותבות ולא מבינה למה האפשרויות הן או להתגרש או להישאר ולא לממש את האהבה. יש דרך ביניים, זוגיות פתוחה!

אנחנו ב 2023 וזו דרך חיים נפוצה ביותר.אז כן אצלי נשארה האהבה והמשיכה המדהימה לבעלי למרות הקשרים שלי במקביל עם נשים, ומניסיוני יש הרבה כמוני. אז צאו ותהנו

זה עובד עוד כי אני לא רוצה לכתוב סתם???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאיפה מתחילים...
היא כמובן לא יודעת שאני מאוהבת בה.
היא סיפרה שהיא התנשקה עם הדייט שלה!
ככ התעצבנתי...
ניסיתי להראות לה שאני מתעצבנת על משהו אחר
וזה הכעיס אותי ככ, היא מדברת עליו ואני מתעצבנת בתוך עצמי
כי היא לא יודעת! היא לא יודעת מה עובר עליי.
היא לא מבינה למה אני ככה, למה אני ככ לוקחת ללב,
אני לא יודעת כמה זמן עוד אוכל להסתיר.
ניהיה לי כבר קשה ברמות..באלי לבכות את חיי
כי אני מבינה שזה משהו שלא יכול לקרות.
אני יודעת שהיא לא בקטע וגם לעולם לא תהיה
אני מסתכלת עליה ופשוט באלי לנשק אותה,
היא משהו אחר, מיוחד...
משהו שלעולם לא יקרה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קשה לי עם עצמי,
קשה לי שאני כזאת,
קשה לי שאני מרגישה את הרגשות הנוראיות האלו.
זו אהבה שלא יכולה להתמשש!
אני מסתכלת עליה ואני פשוט נמסה, אני מאוהבת בה כמו שלא התאהבתי מעולם!
היא עושה לי את זה ממש.
יצאנו ערב אחד והיא לא הפסיקה לדבר על בחור שיצאה איתו
ואני פשוט התמקדתי בה, אני לא יכולה להפסיק להסתכל עליה היא כזאת יפה.
תמיד אני מחמיאה לה ומרימה לה, ודואגת לה
איך היא לא שמה לב אלוהים? איך היא לא רואה שאני מאוהבת בה עד מעל הראש?!?
רק לחשוב על זה. לנשק אותה יש לי צמרמורות!
משהו הזוי אני יוצאת עם בחורים, וזה פשוט לא עובד.
וכשזה מגיע למגע בכלל אני מתה מפחד!
אני מפחדת להגדיר את עצמי, לא מסוגלת!
מצד שני אני לא יכולה לאכזב את הסביבה!
אני יודעת ובטוחה בזה שבסוף אתחתן עם גבר
אין כואב כזה!
הפחד הזה מהאמת!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לבחורה מהתגובה האחרונה.
חייתי שנים בסדר. התאהבתי בנשים בסתר. ושחקתי אותה אוהבת גברים ואף יוצאת איתם. בו כלל הכי ציפו ממני במשפחה.
עד שיום אחת פגשתי את האחת שסוף סוף שברה אותי, הייתי בת 31. לאט לאט נפתחתי מול חברים קרובים ובסוף מול המשפחה.
אולי הבחורה ההיא שאת נמשכת אליה היא לא זו שתוציא אותך, אבל מציעה לך לא לוותר וכן ללכת עם הלב שלך והעדפה שלך. שלא תמצאי את עצמך בעוד עשרים שנים ויותר מתוסכלת על הבחירות בחיים.
והקרובים שאוהבים אותך, ימשיכו להיות שם לידך.
רק אהבה

באופן טבעי

באופן טבעי