נמשכת למישהו מהעבודה

היי לכולם,
עכשיו שאני כותבת אני שמה לב שאני גוררת את זה כבר הרבה זמן.
עכשיו שאני כותבת אני שמה לב שאני נמצאת במקום אחר ממה שהייתי בהתחלה ולכן אני מנסה להבין מה קורה ולאן זה הולך.
אז ככה,
יש כלל ברזל מוכר שלא מתעסקים עם אחרים בעבודה. כולם יודעים שטוב לא יכול לצאת מזה מכל הסיבות האפשריות שבעולם.
יש אצלי אחד בעבודה, שאני לא ממש מכירה אותו. אבל לפני כשנה התחלתי לשים לב אליו.
אנחנו עובדים באותו בניין, הוא אפילו לא במחלקה שלי.
פה היי נחמד במעלית ופה שלום נימוסי כמו לכולם וזהו פחות או יותר.
אלא שאני מרגישה שאני נמשכת אליו כמו אל מגנט ( בעבר נטיתי להימשך לגברים שלא יכלו לתת לי את מה שאני מחפשת- מין מנגנון כזה של הימשכות לדברים שלא מתאימים לי) בלי שאני רוצה ומבינה אפילו איך זה קורה, והוא כבר הצליח להגיע אלי למחשבות כשאני עם בעלי.
הצלחתי בתקופה הזו לרקום איתו רומן בראש, רומן שהתקדם לסקס פראי וחושני שלא היה לי כמותו אף פעם- והכל בדמיון שלי.
פעם הוא התקשר באופן אמיתי בגלל סיבה מסויימת שקשורה לעבודה - גם הייתי לחוצה בשיחה וגם לאחר מכן שמרתי את המספר. אז מידי פעם אני בוהה לראות אם הוא מחובר בווטס-אפ.
מה שאני מנסה להגיד שאני כבר מנהלת קשר שהוא בכלל לא מודע אליו. הקשר מתנהל בתוכי אני מרגישה שאני מקבלת משהו מהקשר הזה למרות שהוא לא קיים במציאות , אפילו לא חלקיק ממנו.
וזה חזק ממני. אני מפחדת שכלל הברזל יכול להתגמש מתישהו למרות הסכנה האמיתית של קיום קשר רומנטי עם מישהו מהעבודה. אני מתחילה לפנטז שאפשר לכופף אותו קצת בשביל להתחיל ולממש חלק מהפנטזיות שעובורת לי בראש.
ברור שבהתחלה לא אקפוץ איתו למיטה אבל אגיד לעצמי רק קצת לגשש פה ושם, וכך יתחילו שיחות כאלה לא חשובות ומשם זה יתעצם ויתפתח לקשר שבסופו אמצא את עצמי שורצת בדף של "איך שוכחים מישהו" כי לא עצרתי את עצמי בזמן וכל הכלל ברזל של לא מתעסקים עם אחרים בעבודה ייהפך להיות מין חוט דקיק כזה שבכל שניה יכול להעלם.
אבל, זה חזק ממני. אני שומעת שני קולות בראש. לא להתחיל עם זה ולהתחיל עם זה כמה שיותר מהר ולהתרגש.
ואני כאילו יודעת איזה קול בוודאות ינצח- הקול שאומר רק להתחיל להתקרב אליו קצת, ואז אתה נתפס ברשת הזו של הריגוש ואין דרך חזרה. ואת הקול אני ממש מבינה אבל אני נגררת אני רוצה אותו בדמיון רוצה להשתולל איתו.
ואפילו אני חושבת שאני יודעת מה לעשות כדי לעצור את זה לפני שזה נהיה כדור שלג, אבל מה הקשר בין מה שאני חשובת למה שאני רוצה? אין קשר.

סערורית*

לא כדאי לך...כנסי לדף שלי התאהבתי בדמות בכירה ותלמדי מהתובנות של הבנות

אני מפנטזת עליו. אני לא מכירה אותו לעומק ואני כבר מפנטזת עליו.
ולכן ברור לי שיש כאן איזו בעיה.
ואני בטוחה וסומכת / רוצה לסמוך על החושים שלי שיש משהו הדדי. לא בגלל שכבר קרה משהו בפועל אלא בגלל שבראש כבר קורים הרבה דברים איתו ואולי זה עובר באמצעות אנרגיות כלשהן אליו ?
אני חייבת לעצור את זה, לא יודעת איך, אין משהו אמיתי שיכול לעצור ריגוש והתלהטות שיכולה להזיז ערים ולהחריב עולמות.
אוף, למה זה ככה? שיעבור כבר

סערורית*

בואי לדף שלי תקראי תלמדי ותלמדי שעדיף לרדת מזה ומהר זה לא שווה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עשיתי איתו בראש הכל.
נעים לי בלב איתו. אני מתרגשת ממנו. ישבנו על קפה ולמדתי להכיר אותו. התנשקנו בלהט. הכרתי אותו. נתתי לו לגעת. לא הגבלתי בכלום.
לא זוכרת כזו התרגשות עם בעלי. נפגשתי איתו במעלית גרמתי לה להיתקע בכוונה והתנפלתי עליו. הוא מרגיש כמוני והוא רוצה אותי.
התעוררתי למציאות ומנסה למלא את החור

כל הכבוד לך על האומץ ...חחחח תהני

פנטזת או שזה באמת קרה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטזיה בלבד
אבל פנטזיה מושלמת

האמנתי כבר חחח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

המגע של הידיים שלו על הגוף שלו הורג אותי. הנשיקות החושניות האלה זה משהו שאני לא זוכרת שחוויתי אי פעם. פשוט נכנס לי לתוך החיים.
אני מרגישה שאני יכולה לעשות הכל אחרי שאני איתו. איך הוא לוקח את הזמן ומענה אותי ואז בבת אחת הוא מערבל אותי מבפנים.
זה מפרק אותי הוא מפרק אותי כמה זמן אפש רלחכות שזה יתגשם
אני חייבת להתעורר ועדיף לא דרך משבר או ייאוש
אני רוצה להתנשק איתו

חחחח גם אני חלמתי כמוך עד שגיליתי שהרגשות הדדיים ועד היום אנחנו רק משחקים בחתול ועכבר לא קורה כלום מעבר ..יצא שהוא פחדן התקרב ונסוג ברגע האמת...אל תכנסי לזה לא כדאי הסבל אם תתאהבי יותר..תתרחקי ..הם פחדנים ..חפשי ריגוש אחר לא בעבודה..ולא שאני עושה חשבון או מפחדת מיחסי מרות ..ההיפך זה מה שהדליק אותי לגעת בקצה הפחד..אבל תלוי עם מי...אני נפלתי על נקבה ממין זכר..מקווה ששלך באמת גבר ..את ממש מזכירה לי את עצמי בהתחלה

האם הוא מרגיש משהו ממה שאני מרגישה?
הוא יודע שאני קיימת הוא רק לא יודע שהוא קיים אצלי בראש כל כך חזק וכמה פעמים ביום.
יש לו את החיים שלו, מה הוא צריך אותי בעצם?
למה אני נמשכת ככה?

אני עוד מחכה. אין לזה שום סיכוי- רק בראש.
כל עוד זה בראש אפשר לבלום את זה, אני מתה שמשהו מזה ייצא החוצה. למה?
מה זה ייתן לי? הרגשה טובה? פרפרים? זה אמיתי או סתם דמיון ?
רוצה לדבר איתו
תעשה כבר צעד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כמו בכל קשר כנראה זה מתחיל בדברים קטנים ולאט לאט רוצים יותר ויותר עד שכנראה מגלים שזה לא אפשרי- אני לא מדברת על התפתחות קשר טבעי ונורמלי.
אז בתוך תוכי אני משקרת ואומרת לעצמי שרק לטעום ממנו קצת, לדבר קצת, להכיר את העולם שלו, לנהל איתו שיחה כיפית- לכאורה אני רוצה רק את זה.
אני ידועת שאם זה יקרה - אני ארצה לעבור אל השלב הבא. ואני רואה בבירור את הנזק מיצירת קשר אמיתי אבל בתוך תוכי אני ממשיכה לחלום על זה.
יש משהו בפנים כל כך נעים רק מהמחשבות על כך שקורה בנינו משהו. מצידי לדבר איתו על מזג האוויר במאדים. אבל שמוע את הקול שלו, להיות איתו באותה סביבה ושישים לב אלי.
אין פה משחקי אגו. יש פה מבחני אומץ

ונניח שיקרה משהו. האם אני לא צריכה לגלות רגישות לנזק שיכול להיגרם.
יש לו משפחה. יש לי משפחה.
האם שני אלה לא יותר חזקים מכל צורך אישי אפשרי לא ממומש? כנראה שהתשובה כן.
אז אמשיך לחלום ולדמיין? כנראה שגם כאן התשובה היא כן.
התסכול ימשיך ולכרסם והייאוש יילך וייגבר. ואני רוצה משהו ממנו

יש לו חיוך ממיס ועיניים ממכרות.
אבל זה שמור למישהי אחרת. יש לו אישה. כיף לה. בטח הוא עושה לה נעים בכל מיני דרכים. אני מקנאה- באסה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני צריכה לגייס את הדמיונות שווא האלה למקומות אחרים. למקומות שיקדמו אותי בחיים, למקומות חיוביים.
נכון, אלו מחשבות על תענוג אינסופי וריגוש מטורף אבל אין להן אחיזה במציאות. צריכה עזרה לצאת מזה

הזוי.. כמה רחוק אפשר להגיע בעולם הדמיון

נראה לי שיש כלל כזה לא כתוב בעולם התת מודע שאם את חושבת על מישהו כל כך הרבה הוא בטח מרגיש ואם זה נעים לך לחשוב עליו אז כנראה הוא גם חושב עלייך.
אז, כנראה שהוא חושב עלי כל הזמן

חמוד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב , ברגע של שפיות הדעת אני מנסה לחשוב מה מושך אותי כל כך אליו
הוא חכם , נראה טוב, בטחון עצמי, מוצלח כזה, ( מרגישה שלא סופר אותי) קשה להשגה, סקסי, נראה שהוא אל צריך אף אחד אלא כולם צריכים אותו, סוג של מגנ שנמשכים אליו- אולי זה אני שחסרת בטחון כל כך שאם הוא יחליט לבחור בי זה יעיף אותי לעננים ויראה לי שאני שווה כי אם אדם שווה כמוהו בוחר בי זה אומר שגם אני משהו מיוחד מאוד.
מתי תפנה אלי ביוזמתך? מתי?

אז רק שתדע לך שבחלומות אני עושה לך נעים ואתה מחזיר לי באותו מטבע.
כל הנגיעות והגישושים, החיבוקים והנשיקות גורמים לי להתמסר אליך לגמרי.
אז אני פורצת את הגבולות ועושה איתך דברים שלא חלמתי שאעשה עם מישהו אי פעם. וזה עוצמתי וזה מטלטל ובעיקר זה מטריף לי את כל החושים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ולחשוב שהזמן יחליש את הרגש העוצמתי- אולי
אבל רק בתנאי שלא יוצא לראות מידי פעם, ורק בתנאי שלא יוצא לחשוב עליו כל הזמן.
מצאתי תירוץ פה ותירוץ שם לפנות אליו והיה נחמד. אבל לא הצלחתי לפרש אם זה נחמד כי נחמדים לכולם או נחמד אלייך טיפה יותר.
אוי המחשבות- הן יותר גרועות מהכל. מה שהולך שם ולאן שזה הולך - כנראה שרק שם זה יכול לקרות.
בא לי מגע אקראי איתו, מבט ממושך בעיניים שיראה אותי פנימה ואני אותו.
רוצה אותו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההודעה הראשונה הייתה לפני 11 חודש.
האם השתנה משהו ? לא נראה ככה מבחינתו.
האם אצלי השתנה? נראה שהכמיהה להכרה כלשהי ממנו רק התחזקה. החיפושים לרמז כלשהו הולכים וגוברים, התירוצים לפנות הולכים ומתמעטים
אין שום קשר בין ההבנה בשכל שזו טעות ולא כדאי לבין המשיכה הבלתי נתפסת הזו
ואפילו ההבנה של התהליך העיוור הזה לא מסייעת להתגבר על הרצון לשמוע ממנו משהו, שיפנה אלי, בכל נושא . לא אכפת לי העיקר שיפנה , שיצטרך אותי למשהו.
הזעקה למשהו אחר שחסר ברורה. החור שאני מנסה למלא עם סיפור אהבה בדיוני שלא קורה בו כלום הוא חור גדול כנראה

אוף, איזה בוקר קשה

כמה חסך ורגש פגום צריך שיהיה לי כדי שרק מחשבות ופנטזיות על משהו שלא יקרה לעולם ימלאו אותי באופן כלשהו. זה הזוי שמשהו שלא קורה ובכלל לא אמיתי מצליח לספק אותי בדמיונות באופן רגעי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברה חלפה לה שנה- ןנראה שזה רק מחמיר.
בימים האחרונים הדמיון עובד שעות נוספות. המחשבות נודדות להן ונהנות לפרטי פרטים.
מצוקה. מה ניתן ללמוד מזה?
כמה יכולים להיפגע מזה? לא מעט ועדיין. כאילו לא אכפת העיקר לספק את עצמי והתשוקות שלי. משהו עמוק שם פגוע אם המחשבות מתירות לחשוב כך.
ובכל זאת אחתום בנשיקה ממני אליו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי גם פנטזיות על מישהו מהעבודה והן מיניות מאוד הייתי רוצה לפרוק אותן כאן אבל לא רוצה שתרגישו שאני הופכת את גוון השיח לגוון לא ראוי ורצוי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה בסדר-רק אני פה

אז הלילה חלמתי עליו, בחלום זה מרגיש ככ טוב. וגם קמתי עם הרגשה נעימה וניסיתי לתפוס אותה כמה שיותר שתלווה אותי ביום הזה.
כולי חיוכים כשאני חושבת עליו מחשבות נעימות.
לא יעזור אם אמנע ממפגשים איתך- אתה תקוע לי בראש.
פשוט תעמוד לידי- שאני ארגיש אותך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פשוט שיעבור כבר וזהו. כמה אפשר לתדלק את המחשבות הללו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התמכרתי למחשבות עליו. למה?
אני קמה איתו בבוקר, משייטת איתו במשך היום והולכת לישון איתו בלילה בלי שהוא יודע על זה בכלל.
איך זה עובד? מה חסר? מה מנגנון הטיפול? חשבתי שזה יכול לקרות שאת לא יכולה להוציא מישהו מהראש רק אם הייתי איתו בקשר אמיתי ונוצרו כל מיני קשרים בפועל . כאילו נוצרו איתו קשרים במוח בלי שהיה כלום. כל כך חזק עובד הדמיון? אז זה גם יכול לעבוד הפוך. אבל אין לי מוטיבציה שזה יעבוד הפוך. אני רוצה שזה יעבוד רק בכיוון הזה. אז כנראה שזה נותן לי משהו והרבה.
התייעפתי. שיפנה אלי

כיף לדמיין אותו ולהנות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא ראיתי אותו כמה זמן. רוצה מאוד להתקל בו, לפגוש אותו לרגע לצוד את העיניים שלו ולראות בתוכן האם יש שם משהו עבורי.
אולי אמצא שם את אותם דברים שיש בתוכי. אותן מחשבות אותן פנטזיות אותן תמונות משותפות של שנינו יחד מתפרקים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ככל שאני מבינה ומנסה להרחיק אותו מהמחשבות והפנטזיות- זה רק הולך ומתגבר.
מצד שני, הוענג הזה והחוויה המרטיטה שאני איתו ביחד ממשים הכל והכוונה להכל- מטריפה אותי

ראיתי אותך הבוקר.
עשית שלום, החזרתי.
הלב דפק, אני יודעת שזה כלום, אני יודעת שזה רק אצלי.
אבל אולי גם לך עבר רגע נעים בלב ודפיקה לא מובנת בבטן. אולי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סערה, התגוששות, שליטה, שחרור, קבלה, התפרקות, חילוף תפקידים, עוצמה, זעקה, התפרצות. שלווה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

או שזה רע מאוד או שזה טוב מאוד.
אבל אני רואה אותך מול העיניים שלי כל הזמן. אני סוגרת אותן ורואה אותך. אותי איתך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הוא בטח כבר יודע. חייב להיות שהוא מרגיש
אם גם הוא מרגיש משהו מזה אלי- אין לו שום סיבה להניע את המהלך כי כרגע בטח נעים לו רק מהמחשבה שמישהי מחזרת אחריו בעולם הדמיון. ורק מהמחשבה עצמה יש הנאה לא קטנה בצירוף אי הוודאות האם כן או לא - אז מצבו הכי טוב בהתנהלות עד כאן.
אם הוא לא מרגיש אלי כלום ובכלל לא יודע על קיומי- אז המצב אחרת לגמרי. אני מדמיינת את עצמי לדעת בלי להבין אפילו מה זה נותן לי באופן מוחשי. כלום.

אתה יכול להתקשר, אני אשמח.
פשוט תתקשר - תמצא תירוץ.

לונה_הקטנה*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואוו פלונית אלמונית!!! יש לי כל כך הרבה מה לומר לך ולא יודעת מהיכן להתחיל.
אתחיל בשאלה- המחשבות והפנטזיו על הבחור, את מרגישה שזה פוגע לך בחיי המשפחה?

גם אם לא קורה משהו ממשי בקשר הזה, מרגיש שהוא משפיע על הבית.
כלומר פחות על הבית ויותר על הזוגיות. איכשהו הוא קיים במחשבות ובלב כל הזמן, מין זמזום כזה.
זה גם סוג של חסימה שמפריע הלזרימה החופשית כי המחשבות שרק שם יימצא האושר האמיתי
לא מפריע בתפקוד היומיומי, אבל כשזה מגיע לדמיון לפעמים- זה מגיע עד הסוף

איך זה יכול להיות שאני חושבת עליו כל כך הרבה? לא ברמה של חוסר תפקוד אבל ברמה שהוא מזמזם לי כל היום במחשבות.
ואין אפילו על מה. לא שיש קשר ושהוא אמר משהו ואני שמעתי כל מיני דברים פשוט חסר לי משהו ואני מעמיסה הכל על הקשר בפנטזיה איתו.
אני לא רוצה להעביר את זה. אני רוצה שיקרה משהו. אבל אני חייבת ולא מצליחה.
אני בשלב שהייתי שמחה אם רק הייתי יודעת שהוא שם לב אלי, שאני מיוחדת עבורו באיזה אופן. פשוט הזוי

לבנות פנטזיה שלמה על כלום, פשוט כלום.
הוא בטח מרגיש את הכמיהה שלי אליו וזה יוצר אצלנו לחץ בלי שאנחנו מדברים בכלל.
המחשבות שאני משדרת לו- בטח מרחיקות אותו

עוד רגע שנתיים מפתיחת השרשור
עדיין חושבת, כל יום
יש חסך כשלהו שאני מוצאת כנראה אצלו או באיך שאני תופסת אותו
הלוואי שיעבור כבר

אם הוא מרגיש שיש משהו ואם זה עושה לו משהו הוא מוזמן לפנות או ליצור דרך בצורה כלשהי
אני לא רואה היתכנות לקשר בלי להרוס כמה דברים בדרך
אחלה פנזטיה והתלהבות לא ברורה שם בבטן מרסיסי יחס מצידו.
מתיש

כשמישהו ימציא שיטה שבה יהיה אני אוכל להגיד הכל ואחר כך לעשות מחיקה שלא תזכור כלום- אני כבר אגיד לך כל מה שאני מרגישה וכל מה שאתה עושה בלי שאתה יודע בכלל.
אני פשוט אשחרר הכל מעלי, תגיב איך שתגיב, מי יודע אולי אתה קצת בעניין שלי ואחר כך פשוט אמחוק הכל.
זה בהחלט ייקל עלי וייתן לי לשחרר את המילים הללו

בוהה במסך ואני יודעת שאתה בוהה בי. ברור, איך יכול להיות אחרת? הרי איזו סיבה יש לך להיות שם אם לא כדי לחפש אותי?! טוב, אולי במקרה יש לך סיבות אחרות להכנס ולהיות שם, קשה לי להאמין כן. אין ספק שאתה שם בגללי. הרי יש בנינו קשר לא מודע כבר זמן. אבל את זה הרי לא אדע לעולם וזה משרת טוב את הפנטזיה שלי, שאתה גם לא יכול להגיד כלום ולכן אני מאלצת את עצמי להאמין שאתה אצלי מידי פעם כשיש לך התקף געגוע כזה
אוי לי אם אדע יום אחד שלא כך הדברים

תעשה איזה מהלך קטן, התקרבות, תחפש אותי איפשהו, תיצור קשר אפילו קטן ומעאפן, תראה לי שאתה חושב עלי אפילו הבזק קטן של מחשבה, תפנה אלי, אתה לא רואה שאני רוצה בזה? גם אם אתה מבין שזה חסר סיכוי אבל משהו ממך רוצה בי- תגיד. זה ירגיע אותי שאני לא לבד לגמרי עם כל הפנטזיות והמחשבות האלה שנודדות לכל מיני מקומות נעימים

מה יש בך? למה זה כל כך מושך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מבינה את המחיר שעלול להיות לקשר הזה ולכן אני אמורה לשמוח שלא קורה כלום, אבל כלום.
מצד שני, אני מתה שתפנה על כל סיבה שבעולם. ברור לי שאני אגיב כמו ילדה מתלהבת אבל העיקר שתהיה איזו תקשורת בנינו.
ין מצב בעולם שאתה לא מרגיש את זה, לא מרגיש כמוני אלא מרגיש שאני מרגישה אליך משהו.
מה זה עושה לך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ועדיין.
חיפוש הסימנים, הרצון וההשתוקקות, המחשבות והפנטזיות- איך נפטרים מזה ומשאירים את זה מאחור

מחשבות על בילוי משותף בין הסדינים. הלב מתפוצץ. הבטן זועקת. מתמסרת לגמרי לנשיקות הלוהטות

עוד חודש חלף. הפנטזיות הולכות ומתעצמות. כשעניים נעצמות והמחשבות זורמות באופן חופשי אני מרגישה את זה ממש, באופן חי. לא מעניין שום דבר אחר בעולם. אין שום השלכות רק שנינו ביחד מחוברים
הלוואי והייתה דרך לשחרר את זה מולו בלי שייגרם נזק או להתחבר לשפתיים שלו בלי שישאר זכרון כואב

עוד שניה 3 שנים לפתיחת השרשור הזה
מה השתנה? נהיה יותר קשה.
המחשבות והפנטזיות רק החמירו.
ההבנה שאסור שיקרה כלום רק התחזקה והתבהרה.
מאבק תמידי, אין עם מי לדבר ואין את מי לשתף.
התמודדות מסובכת שלפעמים מבקשת שיקרה כבר משהו ולפעמים מבקשת שרק יעבור כבר ושאפשר יהיה להוציא אותו מהראש.
כמה אנרגיות וכמה זמן מתבזבז שלווא כשהוא בכלל במקום אחר , טוב ומוצק.
לא נראה שהקרקע מתחת לרגליים שלו רועדת כמו שאצלי ובוודאי שהבטן לא מתהפכת מהמחשבות על בילוי נעים ומשותף
רוצה שייגמר

יותר מתמיד אני מרגישה שהוא בכלל לא בכיוון שלי, אפילו לא בקצת.
אני לא באמת רוצה שיקרה משהו, אבל רק לדעת שיש לו איזה משהו כלפי ועדיף שיהיה רגש חיובי כלשהו, שאולי פעם הוא חשב עלי, שעברתי לו במחשבות.
כמה נמוך ירדתי. הזוי

האחריות לצאת מזה ולהבין שלא יהיה כלום היא עלי לגמרי.
הפנטזיה שניקלע לאי בודד ואוכל להגיד לו הכל וכמה זמן זה נמשך נעימה ומתוקה אבל זו פנטזיה.
אילו רק היה לי האמוץ לסמוך עליו שאוכל לשחרר את מה שמעיק והדבר ישאר חתום אצלו לעד- הייתי עושה את זה ומקלה על הכאב שלי- לצערי, לא חושבת שזה אפשרי.
אבל מכיוון שאני יודעת שאתה קורא מחשבות אז אנא ממך תעלה את הנושא מצידך , תן לי להרגיש בטוחה, אשחרר הכל ממעמקים ואוכל אולי להתקדם לדרכי.
אני מחכה

מחפשת אותך. עוד ועוד
נמשכת כמו ביום הראשון ואולי יותר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם יכול לצמוח משהו טוב מכל הסיפור הזה?
כמה עמוק אפשר להיות שקועה מבלי לנסות לראות מעבר ולבחון מה כל זה אומר שעלי לעשות?
אני כל כך מרוכזת בו ( שבכלל לא שם לב אלי) שאני לא מסתכלת על עצמי ומה אני בכל הסיפור הזה (סיפור חד צדדי כמובן אבל מבחינתי שי כאן סיפור)
קשה מאוד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חלמתי עלינו ביחד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתה במחשבות שלי כל הזמן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סבל ובזבוז זמן.
למה זה מגיע לי? החיים כאילו נתקעו במקום.
נורא

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי זה יעבור בסוף השנה הזו. הלוואי
הלוואי ואמצא בתוך החיים שיש לי את מה שאני מחפשת בחוץ. הלוואי
הלוואי והוא יפנה אלי. הלוואי.
הלוואי והוא לא יפנה אלי וזה כבר לא יעסיק אותי בכלל. הלוואי.
הלוואי ו...