מילים שילדים ממציאים

[טל*]

בקיץ אנחנו אוהבים לאכול ארטיב

[קלמנ_טינה*]

זמנון
לוח זמנים. "אם יש לך הרבה דברים לעשות פשוט תכיני לך זמנון: קודם תתרגמי לי במחשב, אחר כך תכיני אוכל, ואז תרדימי את פוצ'"
בהתחלה צחקנו מהתחדיש, בהמשך אימצנו לשימוש יומיומי בין ההורים.

[אל_פקה*]

למכונה לה משלמים בשביל הזכות לחנות קוראים חֲנונָה .

[נועה*]

בן ה-5.5 "אמא, תראי אין השפצתי את העפרון"

[בגית*]

לבלבים =לב ברבים

[פלוני_אלמונית*]

אמא שמעת את הניבוח שלו? (נביחה..)
אני לא אוכל את המרק כי הוא מותח (רותח..)

[סבטקסט_כפול*]

הבן שלי הופך את המילים
בהבו-בובה
זהבו-בועז
מהמי-ימימה
ועוד (לא זוכרת את הכל)

[מיצי_החתולה*]

הילדים שלי המציאו מילה: הפסלתי. זה שילוב של נפסלתי והפסדתי, ונעשה בו שימוש בעיקר במשחקי מחשב: הפסלתי במשחק, עכשיו תורך. אמא, אני לא רוצה להפסיל במשחק הזה.

[לוטם_מרווני*]

אחנו= אנחנו. נשמע בדיוק אותו הדבר, רק חדי שמיעה יבחינו ביחוד:-) (בן 3)

[בועז_חן*]

נזכרתי באחד ישן וטוב של נועה:
קוסמוס = קוסקוס עם חומוס

[אמא_נחה*]

כשנסענו לצפון: "אמא, מתי כבר נגיע לרמתגן הגולן????"

לאכול אותו.... ("כבר הגענו לחופש???") (בן 3)

[כובע_קסמים*]

ביתי בת ה- 4
"אבא, אבל אם אין לה משפצה?" = מקום בו ניתן לעשות שיפוץ לבית

[טליה_אלמתן*]

רחל בת שנה ו-9 חודשים קוראת לברווז ואווז "גע-גע-ז"

[לוטם_מרווני*]

בן 3 קיבל אקדח מים ושיחק איתו בברכה. איש לא סיפר לו איך קוראים לצעצוע, אימו חיכתה למוצא פיו. מה שם תתן לצעצוע החדש?
הילד השפריץ מים רבים ובדק את האפשרויות. משפרץ מים אקרא לו, קבע (mashprez). מאז כל אקדחי המים זוכים לשם המשגע והקולע היטב- משפרץ.

[יעלי_לה]

בעקבות אותו היגיון בדיוק, אצלינו כל בובות החיילים נקראות כבאים...

[יעלי_לה]

(כי עובדה שיש להם משפריץ-מים ביד, שלא לדבר על הקסדה. רק הצבע לא מסתדר)

[ג'וניפר*]

מילדותי הרחוקה:

אוקרינה=חלשיה. לא ברור למה.

הקללה הכי חזקה בעיני אחותי בזמנו: שכמוכך (=שכמוך, עם עוד 'ך' בסוף). היא כנראה שמעה הרבה פעמים את הביטויים 'טיפש שכמוך' או 'מנוול שכמוך', ולא הפנימה נכון מה החלק המעליב...

[טליה_אלמתן*]

היא כנראה שמעה הרבה פעמים את הביטויים 'טיפש שכמוך' או 'מנוול שכמוך', ולא הפנימה נכון מה החלק המעליב...
אה, אני זוכרת שכשלמדתי בקיבוץ, הילדים הקטנים קיללו "חרבן/ית". הנחתי שהם שמעו את המילה "חרמן/ית", לא הבינו, והניחו ששמעו לא טוב, ושהמילה המדוייקת חייבת להיות "חרבן/ית".

[עולם_קטן*]

בטיול בהודו הגור (3.1), רואה אנשים שהתחברנו איתם, מעשנים,
הוא בא ומטיף להם " שרפה בפה זה לא טוב! ".
ועכשיו הוא אומר במבט נוגה: "אני דואג להודו" (=מתגעגע...)

[יעלי_לה]

אוריה המציא מלה לועזית: אַמְפְּלִיצִיקָה.

זו הפעולה של קריעת נייר תוך כדי קימוטו בסיבוב.

[tאמא*]

קרם הגינה- מה שנכון נכון. (לקרם הגנה)
גם כיף צהובה (לכיף צובה).

[אמא_נחה*]

אמא, אני רוצה את הצלחת עם בתיה הקטנה....

(זוהי כמובן בת הים הקטנה שעשתה הסבה לבתיה...)

[ילדת_טבע*]

חברנו הטוב בן שלוש וחצי בונה משהו בלגו וצוהל "הכנתי הורגני" (משפרץ אבל על יבש).

[פלוני_אלמונית*]

המלטות (התעמלות) - אמא, כבר התחיל שיעור הימלטות?

[עולם_קטן*]

"הכנתי הורגני" (משפרץ אבל על יבש).
?
לא הבנתי

[ילדת_טבע*]

הילד השפריץ מים רבים ובדק את האפשרויות. משפרץ מים אקרא לו, קבע (mashprez). מאז כל אקדחי המים זוכים לשם המשגע והקולע היטב- משפרץ
=
"הכנתי הורגני" (משפרץ אבל על יבש).
יענו אקדח...

[אמא*]

ילד בן 9 מקבל ממני פקאנים מפוצחים. חלק מהם מצומקים כאלה, בלי בשר.

• אני לא רוצה פקאן כזה, רַזרוּז וכְחַשחוּש.

[D-:*]

החלפה בין T K "קבי לי תפית"=תביאי לי כפית. "קבי לי קלפון"=תביאי לי טלפון.

ילד שפעם קראו לו בשם חיבה חתול רואה שהלכנו לרגע וצועק חתולי! {חכו לי}

[אהבת_עולם*]

אני לא רוצה פקאן כזה, רַזרוּז וכְחַשחוּש.
יופי של שימוש בַּשפה.

[פרח_פורח*]

לא מילה שהמציא אבל חזר על זה כבר כמה פעמים
"אמא, איך ניהיינו?"
מאז גיל בן 3.5

טוב בעצם מחר הוא בן 4
כבר חצי שנה הוא שואל " איפה זה דצמבר? " שנלך לדצמבר נעשה לי יומולדת

[רוני_ושו''ת*]

בת ה3 המציאה לערכת היצירה play mais את השם הנפלא "דביקונים".

[אם_הכרובית*]

הכרובית בת שנתיים ושלושה חודשים:
אוֹקוֹלֶס=קורנפלקס
בִּיבִּי= ללכת ברגל
פּוּמָה=עוד פעם

[שיבולת*]

בת שנתיים וחצי: אמא - את בנה ( BANA), אני בנה ואבא בן!

בנה זה כמובן היחיד של בנות. איך לא חשבתי על זה קודם

[אנני*]

כלום דבר=שום דבר

[שיבולת*]

הי, אננה , גם הבת שלי (הבנה שלי) אומרת כלום דבר.

[חדשה_ישנה*]

שיבולת- אצלנו הרבים של בת זה "בתים"...

[אם_פי_3*]

גילינו ביחד, בן ה-5.8 ואני, שחנוכה זה נס קפה. כלומר נס-כף-הא (נס כ"ה בכסלו).

[טדליק_נהנאנע*]

בוציק מסקל אותיות. פחות מאשר לפני שבועיים, אבל עדיין חמוד.
כוכב= כובך
גרב = גבר
פימו= פוני (עשיתי לו עיגול כחול מפימו)
סבתא דנה נתנה לו בננה. מאז קורא לסבתא ולבננה: דננה.

[תלתל_בתוך_תלתל*]

פיצית ביקשה השבוע
"מלפפונים ערומים" = קלופים
(-:

[אם_הכרובית*]

אצלנו הרבים של בת זה "בתים"...
אצלנו הרבים של 'אישה' זה "אישוֹת"
וגם: גטקעס הם "בָּלְקֶעס" (ואנחנו מקפידות לא לתקן).

[אמא_לילי*]

בן 6-סירטיה-על מישקל סיפריה-איפה שמשאילים סרטים

[כרמי_ה*]

קטני מחליפה ח' בס' הנה כמה מלבבים :
סתול-חתול
סואב-כוכב
וגם:
נונה-אפניים
דלון-בלון
זיזה-פטרוזיליה

וגם: השבה הדאה (לפי המנגינה שלי בשנה הבאה נשב על..) איה איה אור ! (הסיומת של דוד משה)

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פם (pam) = יחיד של "פמוט"

[סלט_פירות*]

לא ממש המצאה, אלא הכלאה בין עברית לאנגלית.
הבכורה ברגע של בלבול - "ואני יושבת מול שום-body'

והאמצעית:
ביבשילי, ביבשילך, ביבשילינו
יילה (לילה)

[אם_הכרובית*]

הכרובית בת שנתיים וחצי
להמיר=להגיד (אני רוצה להמיר לך משהו)

[דנה_אום*]

נויה, בת שנתיים וארבע חודשים:
אני רוצה לגלַנגלֵנג בפעמון. (-:

[קטנ_טנים*]

אחי שהיה בשלב של התפתחות השפה -
פין - בודה (booda)
פות - בודית.

[פלוני_אלמונית*]

אח קטן: "זה ממש חליש לעומתו"
אח גדול (מצחקק אלי): חה חה חה
אח קטן (בחדוות ניצחון): מה אתה צוחק! אם אפשר להגיד במקום חדש חדיש, אפשר גם להגיד במקום חלש - חליש!
(-:

[שלוות_חולין*]

בת ארבע:
שואג אבק=שואב אבק
ביתיסיטר= בייביסיטר (שנשארת עם הילדים בבית כשההורים צריכים לנסוע)
רמזול=רמזור

[אם_הכרובית*]

כשהכרובית עצבנית או מתעקשת על משהו:
"אני תוקעת ברגליים" (במקום 'רוקעת').

[ג'וי_יה*]

אפרופו רגליים, אחיין שלי טען שיש לו סחרחורת ברגל.....
כשהרגל נרדמה.

[גינת_שמש*]

לקט מהשנתיים האחרונות:
אפרקסמון=אפרסמון
מכונת דלק=תחנת דלק
היומיומולדת=יומולדת("אני הולך להיומיומולדת")
טולטולים=צבים(במקום turtules)
בוסרים("הענבים בוסרים")
עוגל=קוגל(עוגה+קוגל)
בגדי הולכים=בגדי יום ,להבדיל מפיג'מה
נפרק=התפרק
כפות כלים=כלים לחול

[סבטקסט_כפול*]

הבן שלי יש לו קטע שהוא הופך את האותיות
צים=מיץ
אוזר=אורז

[הילה_של_הקריסטלים*]

הצעצוע בת שנתיים
מים ומם - ציצים (ימין מים ומם הוא שמאל ולפעמים להפך)
מומה - נעלי פומה
איש - קורנפלקס
אוש - נעלי קרוקס
נאו - די
אד איש - שוקולד צ'יפס
תה עים - תה עיזים (משקה מינרלים ע"ב מי חלב עיזים שהיא אוהבת)
OL OL - גדול גדול
UL UL - בולבול
אימא לה וואוו - אימא הילה תגידי וואוו - יענו תתפעלי.
אל אול - זחל בא לטיול (זחלי תולעי המשי שטיילו כבר בכל המושב שלנו..)
עוף אוע ניים - עוף תקוע בשיניים(, תביאי קיסם)
ולפעמים יש משפטים שלמים בהם אני מרגישה כמו בסרט נימו - I think he's trying to talk to me..

[כיכר_הבית*]

שאלת זכר ונקבה לבת שנתיים וחצי:

אם את תולעת, אז מה אבא?

הילדה: תולען.!

[אהבת_עולם*]

בת שנתיים וקצת:
ציקְצָה = קציצה (היא בדרך כלל אומרת נכון, אבל ברח לה... )
כְּלַכְּלָב = כלבלב - זה היה פעם, ונורא צחקתי. עכשיו זה 'כַּבְלָב'.
סַבְדֵעַ = צפרדע

ומתוקה אחרת בת שנתיים וקצת:
קָקִיקוּ = קקי
בַּדֶדֶת = לרדת
קיפּוּר = סיפור (לקפֵּר קיפור...)
קֶבֶּס = שמש

[ילדת_טבע*]

זה כבר הפך למטבע לשון במחוזותינו:
בבונה (כמו בבון) - לגונה, שאכן בשבתות וחגים יכולה להרגיש כמו אגף הבבונים בגן החיות (חוף אולגה צמוד לצוק).
אידיוטיקה - אנטיביוטיקה ("אנחנו צריכים אידיוטיקה לפפר הכלבה!" קראה החיפושית לרוקחת בבית המרקחת ואנחנו אימצנו בשמחה, מה שנכון נכון).

[ליהי_פאי_תפוחים*]

קשחנים- שחקנים
מיצי על משקל ליצ'י.

[tאמא*]

חתולים רחובים- חתולי רחוב בת שלוש +
ואחותי שהיתה קטנה- (גם שלוש +) היא עלבה בי . על דודה שלי שאמרה לה או שתוכלי או שלא תבואי לכאן. והגדילה לעשות כשאמרה : כשעולבים זה יותר כואב משמרביצים כי זה נשאר בלב.

[דניאל_של_מורן_וענבר*]

ענבר (4.5) מנסה לאכול פסטה עם מזלג (ולא עם הידיים כמו בדר"כ) ומתרגז : "המזלג שלי לא זולג!"

[ילדת_טבע*]

כשעולבים זה יותר כואב משמרביצים כי זה נשאר בלב.
פולניה צעירה...

[ר_ו_ת_ה*]

"סיפסופים"- מכריז איתמר (3)
מה זה? - אני שואלת
"כתמים על הספה!"- הוא עונה
איך לא חשבתי על זה?- נשמע גם כמו פיספוסים וגם מכיל את שם העצם ספה...
מהיום אימרו-" הספה הזו מלאה סיפסופים!"

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"תפריות" = רבים של תפריט

[ה_פולניה*]

בן 3.5:
כף- כפות (פ רפויוה) = כפפות

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

טכנלאי (טכנאי + חשמלאי).

והכי יפה: שהוא התכוון בכלל לאינסטלטור

[צוויליך*]

מהאתר של TED (=טכנולוגיה, בידור, עיצוב), מומלץ לשייט בו בכל מקרה...
אני מוסיף את זה כאן כי השם של הדף קיבל אצלי משמעות אחרת מאז שצפיתי בהרצאונת הזאת -
מי שרוצה מוזמן להעתיק זאת אל דף מתאים...

יורמית של מילונים, חביבה כספרנית של ילדים וחריפה כגיקית פירסט קלאס, מסבירה את גישתה המהפכנית למילון, למילים ולשפה.
באנגלית, יש כתוביות באנגלית.
erin]ארין מקאאן ממציאה את המילון מחדש mckean redefines the dictionary[/po].html אבל כמו שהערתי, איטס א וויי אוף ספיץ' (-:


צוויל

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מינוסית (במלרע!) = קטנטנה.

דוגמא: "איזה יד מינוסית יש לתינוק הזה"

[אושר*]

אחייני היקר, בן שלוש
יושב עם המשפוחה מול צלחות עם פיצוחים שונים, "אבא, תפצלח לי" "יש לי ערימה של גרעינים מפוצלחים"
כבר כל המשפחה אימצה את המילה על הטיותיה השונות.

[טליה_אלמתן*]

מיכלי בת רבע לשבע: "נכון שסבתא נפטרה ב סיבה טובה ?"
(שיבה טובה, כמובן, אם כי התשובה על השאלה היא, אני מניחה, "כן"?)

[פלוני_אלמונית*]

"אבא, תפצלח לי" "יש לי ערימה של גרעינים מפוצלחים"
חשבתי שזו מילה שכולם מכירים.. אנחנו משתמשים בה חופשי..
האחיין עלה על ערוץ המידע הקולקטיבי

[דנה_ה*]

ואצלנו נכנסו ללקסיקון המשפחתי -
מרקת = מצקת
תרביב = העיסה שמכינים ממנה עוגה/פשטידה
שדה תרופה = שדה תעופה
תמנון עצור = תמרור עצור
מקומטט = מקומט. פשוט כיף יותר להגיד מקומטט.

[קן_לציפור*]

שפתה - אחת מהשפתיים.
דוגמא: אמא, השפתה כואבת לי.

[דנה_ה*]

גם אצלנו יש שפתה, אבל הכוונה לדופן, למשל של הברכה.

[אל_פקה*]

שדה תרופה = שדה תעופה
גם אצלנו!

[ר_ו_ת_ה*]

נשיקאפה= נשיקה +כאפה
(להבדיל מנשיקה נעימה)
מכריז מדי פעם ברגעי ההתוודות "נתתי לאח הקטן נשיקאפה"

[ענ_בר*]

אצלינו למברג קוראים :מוישה.
כמובן, לכבוד סבא מוישה, השיפוצניק האולטימטיבי...

[אהבת_עולם*]

_מרקת = מצקת
תרביב = העיסה שמכינים ממנה עוגה/פשטידה_

וואו, ממש 'בן-יהודה' קטנים !

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

חג בעומר!

[טדליק_נהנאנע*]

צאוד=צרוד
אני צאוד מאד היום!

[פלוני_אלמונית*]

הבן בן 10 עושה קפיצות וגלגולים עם הרמות רגלים לכל הכיוונים על המיטה הזוגית , וקורא לי אמא בואי תראי אני עושה ג'אנגלונים
היינו שילוב של גלגלונים וג'אגלינג.

[חן_נושי*]

בן ה3 וחצי מברך את סבתא ליומולדת "שיהיה לך ברוך הטוב!" (שילוב של מזל טוב וברוך השם...)
ומספר לחבריו שאחיו הגדול הולך בשנה הבאה ל"בית האל"ף" (שילוב של בית הספר וכיתה א')

[ענ_בר*]

סיני, בן 2.4:
פושיק = חיפושית
פושיקים = חיפושיות
פושיקיתים = הרבה חיפושיות!

[דנה_ה*]

נעמה בת 3.4 ממציאה המון מילים בג'יבריש, אבל ממש כיף להגיד אותן. אני קוראת להן סוכריות לפה. הנה כמה לדוגמה. נסו ותהנו.
יו-ספארקיגי
איתבלסונה אלתקונה
שגבאוס
פם-פריש-מיש

[טדליק_נהנאנע*]

ואני ישבתי עם בוציק שהחל לספר לי על כל מיני דמויות מומצאות.
פתאום קלטתי מנין לקח טולקין את שמות גיבוריו.
בחיי שהבוציק נקב בכמה וכמה שמות של גיבורי טולקין קיימים.
ולא, את ההוביט ושר הטבעות עדיין לא קראנו לו.
אולי בשנה הבאה.
אז כנראה שכל השמות המיתים השונים הומצאו ע"י ילדים במקור. לפחות אצל הסכסונים והבריטנים.

[ג'וי_יה*]

האחיין המהממם שלי,
מבקש לראות בטלויזיה את זהבה ותלוש את הדובים

אדיר!!! הילד גאון.

[יעלי_לה]

זהבה ותלוש את הדובים

אדיר!!

[אמא_של_יונת*]

ישן אבל מתאים:
בן שנתיים: אירַלַלַמִי!
לא, זאת לא מלה, זה משפט שלם: יאיר נתן לי מיץ!

[אהבת_עולם*]

הילדה המדהימה שאני מטפלת בה, בין שנה ו-3 לשנה ו-8:

שִיש = סוס
חוֹ = כובע
תיתי = פתיתים
אִיסֶה = שניצל
שוּשִי

זוזי ('אֶאָ, שושי'

'מירב, זוזי' )

ובאופן כללי, היא נוטה לקצר את רוב המילים להברה אחת, הדומיננטית מבינהן (שיטה מאוד חסכונית ):
לי = סנדלים
פִּי = כפית
לֶ = מזלג
בִי = ענבים
קָ = קח
לָה = עגלה

או שילוב של עיצור עם תנועה קרובה:
פָּ = תפוח (הקמץ מה-ת' + הפ')
שִי = שזיף (ש + החיריק מה-ז')


והרבה יש להבין לפי ההקשר:
שֶ

קשה, או לחילופין שב ('אֶאָ, שֶ פה !'

'מירב, שב פה'. אני מקבלת פקודות ! ).
שִי = שיר (לשים לה דיסק), או שזיף, או שולי (הכלבה)

לאחרונה כשהיא מנסה לעשות דברים, התחילה פתאום לומר הרבה 'שֶ' (קשה) - במין טון פולני כזה, או 'שֶ לי' (קשה לי) או 'אִי-שָה' (אי-אפשר).
אין לי מושג מאיפה זה בא לה.
היא מנסה להוריד את הסנדל, אומרת 'שֶ' או 'אִי-שָה' - ואז מורידה בכל זאת.

יש גם 'בוא-לִי' שזה משהו מהזמן האחרון, ומשמעו 'בואי אליי'.
זה כלכך חמוד, אבל לאחרונה נהייתה עם זה קצת אינפלציה.
(אם אני מדברת עם אח שלה, אפילו אם היא ממש לידי או עליי, היא מתחילה 'אֶאָ, בוא-לי, אא, בוא לי'. כנראה הכוונה שרוצה את התשומת לב אליה, בלי איזו בקשה מוגדרת).

יש גם 'לַלָה, לַלָה' שזה 'לילה לילה' מתוך 'לילה לילה מסתכלת הלבנה'.
וזה אומר שהיא רוצה לישון.
שמעתי את זה בפעם הראשונה אחרי תקופה שניסיתי קצת לגוון לה עם שירים בהרדמה (אני אמנם אוהבת את שיר היקינטון, אבל יש עוד שירים בעולם), ובאחת הפעמים פתאום כבר חצי ישנה היא התעוררה והודיעה לי בנחרצות 'ללה ! ללה !'.
ומאז אני יודעת שאין לגוון !
אם אני מנסה לחרוג מהכללים - אני כבר אקבל הודעה.

**********

חוצמזה, חשבתי שגיל הלמה מתחיל הרבה יותר מאוחר.
לפני כמה ימים שמעתי אותה פעם ראשונה אומרת 'אַמָה?', ומאז כל הזמן 'אמ-----ה? אמ----ה?' (עם משיכה ארוכה של ההברה האחרונה, באופן ממש מתעניין. והיא גם מקשיבה לתשובות ברוב קשב... ).
הכי חמוד בעולם !

[רוני.של.4*]

זהבה ותלוש את הדובים

זה על משקל תפוס את הכריש?

[עשב_השדה*]

אני תורמת את
חגיגית=גיגית לשטיפה קיצית
המציאה גלי ובשימוש מלא על ידי כל הילדים כולל אני