באופן טבעי

ל רחל ה
נראה לי שזוהי בדיוק התחושה שנשים רבות שיתפו בהן. הדגדוג ותחושת ההתפשטות של הזרימה במעלה הגוף, המתחילה בדגדגן, היא בדיוק (כך נראה לי ממה שאני מסוגל לראות ולהרגיש על הנשים שראיתי שחוו את החוויה) החוויה של האינטליגנציה האנרגטית בביטויה התחושתי גופני.
כמי שיכול לראות את החוויה הנחווית, נראה לי שזוהי בדיוק התחושה הנכונה של הזרימה האנרגטית, כשלא חוסמים אותה בכל מיני מוסכמות ופחדים.

משה,
איזה כיף! זה מה שרציתי לדעת.

ותודה על החיבוק והחיוך....

ולאחרים,
לא היתה לי שום תחושת איבוד שליטה וגם לא תחושה של חתול שפועל ללא מחשבה.
דוקא להיפך:
הייתי מאד מודעת לזרימת האנרגיה הזו, ושמתי לב לאיך אני מגיבה עכשיו בניגוד לפעמים אחרות.
העונג לנוכח היכולת גם לחוש את הזרימה הזו ללא פחד ועכבות ועם זאת לשים לב לעצמי - היה עונג גדול.

משה,
למה כוונתך ב "כמי שיכול לראות את האנרגיה הנחווית" ?

רחל,
העונג לנוכח היכולת גם לחוש את הזרימה הזו ללא פחד ועכבות ועם זאת לשים לב לעצמי - היה עונג גדול. - זהו בדיוק!

ל רחל ה
כשמישהו חווה את זרימות האנרגיה, ניתן לראות את מה שהאנרגיה מבצעת בגופו. הרי האנרגיה היא חומר הקיים בטבע (בעיקר בונה אותו).
לכן כשמטופל למשל מבצע מדיטציה כשאני מדריך אותו או שאנחנו מתרגלים תקשורת אנרגטית כזו או אחרת, או כשאני מוביל אותו בדמיון מודרך, בהקשבה מסוימת ניתן לראות את מה שהוא חווה רואה ומדמיין.
הרי לכן זוהי אינטליגנציה. היא הבסיס לתקשורת לפחות עבורי ולכן ניתן לראות את מה שקורה.

לא תמיד יכולתי לראות. בגיל 7 חודשים סגרתי את יכולת הראייה האנרגטית, והיא החלה לחזור לאת מאוד מגיל 26, 27 לאחר כשנה שנתיים של אימונים מאוד מפרכים בקרטה.
עד היום אני משכלל את היכולת, וכל פעם מתגלה לראייתי נפח חדש של האינטליגנציה המופלאה הזו.
אני מאמין שכל אחד יכול להגיע לכך, בתנאי שמפסיק לפחד לדעת, מקבל על עצמו את נושא האחדות של הזרימה, ובתנאי שמקבל הדרכה המתאימה לו.
בהצלחה

כשהגבר זורם עם הטבע שלו, והאישה זורמת עם הטבע שלה.
התקשורת האנרגטית מופלאה. חיוך גדול נמצא גם בפנים וגם על הפנים.
המון דברים משתחררים.

מה יותר טבעי בין מעשי אהבה בין גבר לאישה?!
בקריאת הדף נתקלים בביטויים כמו

אני מפחדת להרגיש אז אני מתכוצת, אני לא מפסיקה לינשום, כי אני לא רוצה להרגיש.

איברי המין הזכריים באים ( אל תבהלו, אני מדברת בשם עצמי) כדי לקרקע את תחושת התעופה הנפלאה הזו שלא התחילה בגללם ולא נמשכת בגללם ולא מקבלת את תנופת התעופה בגללם אלא למרות קיומם.

הם באים רק להפריע, להפוך את כל זה לדל יותר.

רוב הגברים לא רוצים לזיין בפראות עוד לפני שהם מוציאים מילה מהפה.
הם דווקא מאוד עדינים ומעדנים, שמחפשים עוד דברים.
אבל המיעוט (שבדרך כלל הוא זה שאוזר אומץ ומתחיל עם נשים) מפחיד נשים מכל הגברים.

בכלל המילה זיון היא נוראה. זה כאילו שהגבר תפס קורבן או משהו.
אולי אם תשנו את השם מ"זין" ל"בולבול" תרגישו יותר בטוחות
נסו לעשות סוויץ' בראש לגבי זיון - אולי לאהבה - אולי לסקס - אולי להנאה - אולי חילופי אנרגיות.
תנו לדברים לזרום, נסו להבין את הצורך של הגברים. ותגלו שהם בכלל לא מאיימים אלא חמודים.

פשוט אלון
מה יותר טבעי בין מעשי אהבה בין גבר לאישה?!
איך זה קשור לתקשורת האנרגטית בין גבר לאישה?
אה, אתה גם מאלה שמפרשן תקשורת כזאת ב'מעשי אהבה' (הגדרה נאה ליחסי מין). או שאתה מתכוון ש'אהבה' היא, היא אותה אנרגיה אנרגטית ללא קשר למין?
<אנחנו עוסקים ב'קטנות', בחור צעיר.. לא להתעלם מהבקשה - לדייק!>

אה, הבנתי....ממש חמודים.

אחיטוהר,
_בנוסף לזה הצלחת לישבור אותי.
ולאחרים,
האחרים ישבו בשעות הקטנות של הלילה וניסו בלב נקי ונפש חפצה, להבין איתך יחד, לתת לך מהתחושה שלהם...אבל זה...זה האחרים._
וואי וואי!!!
אז קודם כל -
נורא נורא צר לי אם מישהו נפגע או הרגיש רע! ואם כן - אני ממש מצטערת על כך...
לתחושתי, יש פה איזה קצר בתקשורת:
לא כעסתי, לא התכוונתי לשבור אף אחד, חס וחלילה!
אני נורא מודה לכל מי שרצה לעזור, להבהיר, לבאר, לתאר וכו' וכו' עם רצון טוב ואהבה.

כתבתי "האחרים" כיון שהיו אנשים שהגיבו ורציתי פשוט לענות לכולם ולא אחד אחד, אולי סתם מתוך עצלות...
ולענין החתול והתיאורים האחרים - כתבתי בצורה הכי ענינית שפשוט - לא כך חשתי. תנסי לקרוא את זה שוב בנחת ותראי שאין שם שום דבר "מתווכח"...
ועוד -
דברייך האלו -
חישה אנרגתית לפי הבנתי היא ,שאין שום דבר שחוסם או מסנן את התחושה, אין מחשבה שמתיגת אין כיווץ באיזה שריר -כי אני מפחדת להרגיש אז אני מתכוצת, אני לא מפסיקה לינשום, כי אני לא רוצה להרגיש
פשוט לא היו תשובה ברורה עבורי, האם מה שאני חשה הוא אכן מה שאתם מדברים עליו. אל תשכחי שהתוודעתי לכל הענין רק עתה, החוויה היא חדשה עבורי וכל מה שרציתי לדעת היה - האם לזה הכוונה.
ואני חושבת שמה שמשה כתב הוא שונה ממה שאת כתבת. אני לא עושה שום "תחרות השוואות" בינך לבינו, הדברים שלו פשוט היו מדויקים מאד עבורי ופשוט ענו על השאלה שלי: זה-זה או שזה - לא - זה?
הדברים שלך נשמעו לי יותר כמו תיאור חוויה שלך ולא כמו תשובה "מוסמכת" לשאלתי.
נורא חבל לי שכך חשת ומקווה שאולי הבהרתי את עצמי יותר עכשיו.

@}אחיטוהר לנצח
תודה, זה אכן היה לי חשוב,מה שאמרת.
למדתי משהו ,עוד לא יודעת איך ליקרוא לזה בשם.הדברים שלך נשמעו לי יותר כמו תיאור חוויה שלך ולא כמו תשובה "מוסמכת" לשאלתי כן ,זה התיסכול שלי,מודה.זה לגמרי שלי.
עדין עונג שבת:-)(())

אענה ספיציפית
איך "מעשי האהבה" קשורים לתקשורת האנרגטית בין גבר לאישה?
אז ככה, במה שכתבתי קודם לא התכוונתי לדייק בכל מילה.
אך דווקא הביטוי "מעשי האהבה" דווקא מתאים פה.

ההגדרה שלי ל"מעשי האהבה" אינם חייבים להיות דווקא יחסי מין - אלא באמת לתקשורת האנרגטית המיוחדת שבין המינים.
על איך שאחד יכול לתמוך בשני. איך אחד יכול להשען על השני. איך בחיבוק עם המין השני עולה תחושה שונה מתחושה עם בן אותו המין..
איך פרגון ונתינת מחמאות מהמין השני משפיעים עלינו לטובה.
וגם איך שביחסים שכוללים מגע משתחררים אצל האדם הזורם מיליוני דפוסי התנהגות מזיקים. וחיוך גדול עולה על הפנים.
וגם איך שהמינים מתאימים מבחינה פיזיולוגית שמביאה לבריאה של בני אדם חדשים לעולם.

איך שגבר ואישה יכולים לתמוך אחד בשני ולהשלים זה את זה אותי זה מדהים.

פשוט אלון
או, עכשיו אתה ברור.
תודה בחור צעיר @}

מקסימה

אני הייתי עסוקה בלכתוב את דבריהימים של השעות האחרונות אצלי בדף, ומסתבר שפה היו עוד עננינים. אני לא מספיקה. לא עומדת בקצב. מתי הספקתם. גם לחוות חוויות גם להתווכח גם להתייאש, גם להתפייס ... יותא אינטנסיבים ממני.

משה,
ובתנאי שמקבל הדרכה המתאימה לו.
ואיזו הדרכה היא זו?
תודה.

ל רחל ה
נהוג לחשוב שהדרך להתפתחות בתהליך האנרגטי (או האישי בכלל) ברורה או מובנת או אחידה. לא כך המצב. כל אדם צריך לפתוח את הסגור אצלו ואצלו בלבד. לכל אחד הדרך הייחודית לו. כל תהליך מצריך את ההיתקלות בקשיים הספציפיים של היחיד.
אצל אחד צריך לעסוק בקרקוע, אצל אחר במעוף, אצל אחד באדום, אצל אחד בירוק וכך הלאה.
אחד סגר בגיל מסוים האחר בגיל שונה ומסיבה אחרת. התהליך האישי מובנה לפי היחיד ולא הרבים. בסופו של דבר כל אחד מגיע פחות או יותר לאותן תובנות, לאותה בהירות, לאותה חוויה.
נראה לי שמציאת המורה האישי היא משימה חשובה לא פחות. ברגע שמצליחה היא נהפכת למקור עוצמה אדיר. המורה האישי הוא זה היכול לראות (להבדיל מלהבין) את המקומות בהם היחיד תקוע ולהובילו לפתוח את המעצורים.

בספר "זן וחכמי - זן" שמגיש שלמה קאלו, ישנם ביאורים רבים ויפים לנושא החוויה האנרגטית (ההיתיחדות עם התמידי, כללי, אלוהי ועוד) והדרך הנכונה להגעה לכך (זהו הפרוש שלי לספר). ספר קטן מאוד ורב ערך. לכל אוהבי התחושה של החשוב או הנכון, מומלץ ביותר למצא את הספר ולהעמיק בו.

ל אמא של לילה
.

בנושא הדיון
לאחר קריאה של כתיבתך, אני מוצא עצמי לא כל כך מבין מה התגובה שאת מעוניינת או מחפשת או אולי ציפית. אני מבולבל מהתגובה ובעיקר מהעוצמה של הכעס והקושי העוברים בדבריך. נראה לי שהדיון בנושא תקשורת בין גברים לנשים ולהיפך, ירד קצת מהפסים של דיון לפסים של התלהמות אישית. אמנם אין לי משהו נגד צורת ביטוי זו, אבל איני מבין מה תפקידה בדיון, או מה ניתן להשיג באמצעותה.
אני יכול להבין שנפגעת ממשהו אבל איני מבין ממה???
אני אישית יכול לכתוב שהאינטנסיביות שלך, למראת היותה מדהימה ברמת הכתיבה והחשיפה, לא כל כך ברורה לי מבחינה רעיונית

וכתגובה

_האם המחשבה שכל זה קורה כתגובה לסביבה האם זו לא מחשבה שנולדת בתוכינו מתוך החשש לעמוד עם שתי רגליים איתנות
ולב יציב ותודעה גאה, שאין אנו תלויות ולא נחוץ לנו דבר סביבנו כדי שנגיע להתעלויות אלו. כמו נאמר מפאת חוסר הנעימות... שלא תרגיש חלילה הסביבה שאנחנו עצמאיות יותר מדי...
אני על כל פנים מרגישה כך. לכן אני לא מוצאת שום עניין. אבל פשוט שום עניין בלקלקל לעצמי את כל התחושות האלו ולערבב לתוכן את החדירה של איבר מינו של כל גבר שהוא.
ואם כבר בקונספירציות עסקינן - להרגשתי, הם, איברי המין הזכריים באים ( אל תבהלו, אני מדברת בשם עצמי) כדי לקרקע את תחושת התעופה הנפלאה הזו שלא התחילה בגללם ולא נמשכת בגללם ולא מקבלת את תנופת התעופה בגללם אלא למרות קיומם.
הם באים רק להפריע, להפוך את כל זה לדל יותר._

כגבר, אני יכול להעיד שמה שאני מחפש באישה יותר מכל דבר אחר הוא, ההרגשה שאינה תלויה בי בכלל. נכון שישנן נשים כאלו, אבל צערי הרב, מה שמצאתי היה ההפך הגמור. ככל שחיפשתי הרגשת לקיחת אחריות אישית ויכולת להיות עצמאית ולא תלויה בי, כך המצב הפך להפוך.

איני יודע מה גרם לך להרגיש את הקושי הרב בדרך בה האנרגיה זורמת בטבע, אך ברור מדבריך כי הדרך הטבעית, אינה טבעית לך. נכון שעבורך התחושה היא שגברים באים רק על מנת להפריע או לקרקע את תחושתך הנהדרת (שאני מכבד מאוד) אבל השאלה שאני אשאל את עצמי היא למה את נמנעת מהיכולת לתגבר את התחושה הזו עשרות מונים, כפי שהטבע מאפשר. למה להסתפק בחלקי זרימה בלבד, כי רק את זה מצליחים להשיג?
לצערי הרב, למראת שאת האחת הזו שיתאפשר איתה לקיים את מה שאני יודע שאני יכול לא מצאתי (כן לפרקי זמן קצרים יחסית, שנה, ושנתיים) אבל אני מאוד אופטימי בטבעי, ולכן בכל בוקר מחדש אני ממשיך להאמין שהיום אולי זה היום הנכון לדבר.
אני מתנצל מעומק הלב אם הענקתי לך את התחושה שאת לא קיימת עבורי או שאת להקת החימום. אשמח להשתתף בכל דיון בו הדיון יהיה ענייני ולא על רקע אישי מתלהם.

ל- אחיטוהר לנצח, שמחה שמצאתי, משה אלבאום, בשמת א, אמא של לילה, רחל ה, פשוט אלון
רוצה להגיד שכולכם בדיון הזה מורים בשבילי

"מורים" בשבילי זה-
אני מצליחה לראות בכולכם את הגדולה, מכל אחת ואחד מכם אני לומדת המון, רואה זוית חדשה ומגדלה בעצמי עוד קצת...

תודה@}

משה,
תודה על תשובתך המפורטת.
אני חשה שאני "עולה" בכל פעם שלב מסוים, אבל חשה גם, שחסרה לי דרך שבה אלך לפחות לאורך זמן מסוים.
אני חשה כמו כן שאימון בשיטתך עשוי לעזור המון באיתור המקומות התקועים.
אין לי הסבר לתחושה זו, אולם עד כה האינטואיציות שלי הובילו אותי לא רע קדימה.
אשמח אם תמליץ לי לגבי מורה/מאמן בדרך זו באיזור תל אביב.
ןכן - מחר אכנס ל"סטימצקי" ואזמין את הספר....

כמו כן נגעה ללבי תשובתך לאמא של לילה: הדיוק, הרכות והעדינות גם יחד מדהימים אותי בכל פעם מחדש.

האם מותר לי לשאול למה כוונתך ב"עצמאות" וב"חוסר תלות" אותם הזכרת?

משה וגם אמא-של-לילה,
אני מבולבל מהתגובה ובעיקר מהעוצמה של הכעס והקושי העוברים בדבריך.
..למרות התגובות המבולבלות משהו של אש"ל (אמא-של-לילה), אני דווקא חיפשתי מעבר ל'כעס', ל'קושי', ל'מסכות' שאש"ל כה מיטיבה לעטות בשיא הטבעיות. מצאתי רגישות אנרגטית מטורפת, עד כדי הצפה. מצאתי - כי אני פשוט מכירה את זה, כמו שבוערת, ככה שוכחת. מכה, ואז בודקת... אימפולסיביות עוצמתית מעל כל פרופורציה (מהי פרופורציה, לעזזל) שנובעת כמעיין המתגבר מתוך העוצמות בהן קולטת.
לא, לא כעס אני רואה, כי אם לב ענק שמתפוצץ בכל רגע מחדש, כי הוא כל-כך עטוף, ועם זאת כל-כך חשוף.
דוגמא קלאסית של אורגיה אנרגטית ללא וויסות.

שח מט, (-:

רחל ה - את פשוט נהדרת. פשוט במקום לחסום את התחושות בגלל הפחד, הרשית להן פשוט להיות שם, ואיזה רווח גדול! איזה יופי!
התרגשתי מאוד לקרוא את הסיפור שלך. מקסים (פרחים!)

מקלידה אז מקצרת...

אחיטוהר, לא הבנתי למה נעלבת. תישארי! את מאוד מחכימה אותי. כשנכנסתי לדף הזה הכל היה לי מוזר וחדש ובהדרגה הבנתי ולמדתי המון, בהחלט גם בזכותך.

_למרות התגובות המבולבלות משהו של אש"ל (אמא-של-לילה), אני דווקא חיפשתי מעבר ל'כעס', ל'קושי', ל'מסכות' שאש"ל כה מיטיבה לעטות בשיא הטבעיות. מצאתי רגישות אנרגטית מטורפת, עד כדי הצפה. מצאתי - כי אני פשוט מכירה את זה, כמו שבוערת, ככה שוכחת. מכה, ואז בודקת... אימפולסיביות עוצמתית מעל כל פרופורציה (מהי פרופורציה, לעזזל) שנובעת כמעיין המתגבר מתוך העוצמות בהן קולטת.
לא, לא כעס אני רואה, כי אם לב ענק שמתפוצץ בכל רגע מחדש, כי הוא כל-כך עטוף, ועם זאת כל-כך חשוף._
מצטרפת, לזה.
"אם את שומעת, אז אני אוהב(ת)אותך
אם את שומעת אותי"

אחיטוהר, לא הבנתי למה נעלבת. תישארי! את מאוד מחכימה אותי.
נעלבתי , עבר לי.
מאוד נעימה לי הצטרפותך, ואני, לגמרי נישארת.

אני לא חשה שאני זקוקה לעזרה. תפקודי ביום יום מצוין. כן. יש לי נפש סוערת, לא מיוסרת, אלא סוערת!!!
מה ציך לעזור פה?
להחליף דיסקט, ? להחליף את המקום ממנו אני חווה את המציאות.
ישנה אחת פה באתר שבכל פעם שהטמפרטורת עולות בסביבתי היא נרתמת להביע עזרה ודאגה. אילו היתה יותר אינטילגנטית היתה משנה סגנון. למרות שהיא משוכנעת שהיא המציאה את הקוד הגינטי לאינטילגנציה גבוהה.
נו, טוב באיזו אשליה היא חייבת להתפס כדי למצוא משמעות לחייה המדודכים. לכן היא קופצת כל פעם ובעצם היא רוצה ברוב עורמתה לטפטף כאן כל מני רשמים על כך שמא אני זקוקה לעזרה. היא מאוד מעייפת אותי.

הארס שהיא מטפטפת בסופו של דבר מזליף על סביבתה הקרובה ועל כך דוקא לבי איתה.

אבל זו היא.
מפליא אותי שאדם כמוך... (התרשמות מזערית) מפרש בכזו צורה דלה את המציאות...

בשמת,
תודה....
[-:

שמחה שמצאתי,
מה זה הללא וויסות.
מי קבע מה זה וויסות?
זה היה בוויסות מאזן אילו הייתי חוששת מהגובות שלכם וחיה באיזה גיטו נפשי, ... אין לי כוח לחזור על עצמי.
יתכן ולא נפגשתן באחת כמוני, זה עדיין לא אומר, לא שאני זקוקה לעזרה, וגן לא שהנרגיות שלי לא מווסתות.
שוב נגעתן באדנותיות.
בנות, מתי תקבלו את המציאות במקום לנסות לכופף אותן לתפיסות שהחלטתן עליהן.
מתי המציאות תתחיל להיראות קצת יותר מרווחת.
לא בית-מרקחת שבתוכו כל תופעה חייבת להיות מקוטלגת.
היי אתן, המאמינות בגידול ילדים חופשי יותר, מרווח יותר... מה היה קורה אם משהו היה אומר על ילדיכם, הוא זקוק לעזרה , האנרגיות שלו לא מווסתות. ...
הייתן נעמדות על הרגליים האחוריות ולא מסכימות בשום פנים ואופן שיקטלגו... אז למה אתן עושות את זנה לי?
אם אתן אוהבות אותי, פשוט קבלו אותי. בשמת א אם את מתעניינת בי זה לא הכרחי תשעשי צשהו למעני.
פשוט תהיי שם, תני להכיר אותך. בשקט. להתרשם, לחוות ולא מייד לקפוץ להגדרות.
זה מה שהייתי מצפה מאנשים שאוהבים אותי או רוצים ומעוניינים בקרבתי. מה דעתכם?

אמא של לילה
...ואחרי שסוף-סוף העזת לאמר מה את רוצה...היה כל-כך קשה?
תראי איך את מוּתשת מלהסתובב סביב סביב..
לא זכור לי שהצעתי לך עזרה, לא נראה לי (לי) שאת זקוקה לעזרה, לא נראה לי שתיתמסרי לאיזשהו סוג של עזרה, זה יחרב לך את הפנטזיות. ולגבי 'מציאות מרווחת' - גלגלי למעלה ותראי כמה מקום את תופסת, מה, לא מספיק מרווח לך?
ולגבי הגדרות וקיטלוגים? כבר סיכמנו שזה בעיני המגדיר. (או שגם לזה לא שמת לב)
את רוצה שאקבל אותך כפי שאת? גם אני רוצה לקבל אותך כפי שאת, לא רואה מה סותר את זה, מה, המילים שכתבתי בנסיון להסביר איך אני רואה אותך? ואם לא אסביר, את לא תתבכייני שמתייחסים אלייך כאל אוויר?

ולגבי וויסות - או שיש וויסות או שיש דיסוננס, מה קשור גטו נפשי??
אז מה, לחוות אותך ולא לשתף אותך? טוב, אז גם את לא תשתפי?

ל שח מט, תודה

ל בשמת א, ברוכה הבאה

ל רחל ה
עצמאות וחוסר תלות מכוונים ליכולת של האני להתפתח בזכות הרצון להתפתח, ללא תלות כלשהי באחר אלה בצורכי הנשמה האישית. אני כזה, ואיני יכול להתפתח כאשר מישהי לידי מעוניינת שהזוגיות תיהייה הדבר החשוב ביותר בעולם, לפני הצורך שלה או שלי להתפתח באופן עצמאי וביחד. הדגש הוא על התהליך ההתפתחותי הבודד והמשוטף. כל אחד צריך לדעת לקחת אחריות אישית על הקשר ועל התהליך האינדיווידואלי והזוגי, ללא עדיפות כלשהי של האחד או השיני.
מקווה שהבהרתי את עצמי.

ל אמא של לילה
אני בהחלט מצטרף לדעתה של שמחה בנשא הוויסות של החושים ובעיקר האנרגטי. נראה כאילו והצורך שלך בעצמאות כל כך רבת פנים, נובע מהרגישות הגבוהה ביותר ממנה את ניזונה. אין ספק שלא ניתן לגרום לך לווסת את החושים, אבל בהחלת ניתן לשטף אותך בחוויותיהם של רבים וטובים, שחייהם השתנו מאוד לטובה בעקבות היכולת לפתוח ולסגור את הרגישות לפי צורכיהם.

_כל אדם צריך לפתוח את הסגור אצלו ואצלו בלבד
לכל אחד הדרך הייחודית לו._




"ההחלטות הגדולות בחיי אדם
קשורות בדרך כלל יותר לאינסטינקטים,
ולגורמים לא מודעים אחרים מאשר לרצון מודע
ולהיגיון שוחר טוב,
הנעל המתאימה לאחד לוחצת על רגלו של האחר,
אין מתכון אוניברסלי לחיים.
כל אחד מאיתנו נושא עמו את תוכן חייו – תוכן לא
רציונאלי אשר איש מלבדו לא יוכל לזכות בו ."
יונג


נראה שחשוב מאוד לנתק את נושא התקשורת מהמין, עד מתי נמשיך לצמצם את התקשורת לדברים שוליים (למראת החשיבות הרבה והכיפיות)?????

עד שהרעיון יוּפנם אצל כל המתדיינים.




זה יכול לקחת עוד די הרבה זמן, אם שמים לב למה שקורה מסביב... ובתקשורת הרגילה יש או אלימות או מין , בדרך כלל שניהם יחד, ובצורות הכי מעוותות , והאנרגיה הזו משפיעה על כולנו, ועל היכולות של כולנו לא?

נראה כי היכולת לפתח מודעות אנרגטית עצמית כרוכה בהמון משתנים, אבל קודם כל בחשיפה לרעיון
שזה קיים ואפשרי וזו משמעות דיון זה, לא ? ואז אם רוצים , ויכולים , כל אחד ואחת עובדים לעצמם על עצמם , אם יש מזל אז עם מורה , ואז בזוג , והלאה.

מה מונע בהווה אפשרות להתפתחות אינט' אנרג' אצל מעוניינים בעלי יכולת פוטנציאלית , (שלא נפגעוקשה מדי),
נניח שאיש או אישה מעוניינים לעבוד על העניין ולנסות ולהתפתח בכיוון, זה מצריך המון ומהכל, מדובר פחות בעשייה ויותר בהתרה , ביצירת אפשרות , במתן (יותר נכון לומר, לקיחת) מקום פיזי, מנטאלי , רגשי , כדי שמשהו יקרה, ה"עולם" בקושי מאפשר את זה, כי העולם שלנו רוצה עשייה ומהר,
וזו עבודה מודעת , קשה , וצריך לרצות חזק, הרי בהתחלה זה כל כך עדין , פגיע , זקוק לזמן, ללימוד, לאנשים טובים .

נראה לי שאני צריך לאכזב במקצת, פגשתי אנשים שגדלו בשכונות של ניו יורק, בלב הכרך הצפוף והקשה. למראת זאת אנרגטיים ביותר ובעלי מודעות גבוהה לאנרגיה ולבני אדם. מה תגידו??

אפשרות אחת היא שהם היוצאים מהכלל , שיכלו להיות הרבה יותר בהתחשב בכמות האנשים בניו יורק,
כפי שאתה מציין במקום אחר בדף , במזרח למשל הגישה מאפשרת הכרת וקבלת האינט' האנרג' בצורה חופשית יותר,וזה יתרון הכרוך במיקום גיאוגרפי לא?
מעניין לבדוק את יחס החברה לנשים וגברים המקוטלגים כ"משוגעים" ולפי זה לזהות את מידת הסובלנות
לשונה, למוזר,לה לא "הגיוני," הרי המערב והמזרח שונים לגמרי בהתייחסותם לעניין.

_מעניין לבדוק את יחס החברה לנשים וגברים המקוטלגים כ"משוגעים" ולפי זה לזהות את מידת הסובלנות
לשונה, למוזר,לה לא "הגיוני," הרי המערב והמזרח שונים לגמרי בהתייחסותם לעניין._
תוכל להוסיף נתונים בנידון??

..עוד בעניין הוויסות והדיסוננס. (מ אוריאל, מייד מתייחסת גם לדבריך היפים).
או אולי בעצם, הוויסות, הדיסוננס וה'גטו הנפשי'.
אז בשבחי יכולת הוויסות דיברנו כבר, מן הסתם גטו נפשי יהיה דווקא הפוך ממצב של יכולת כזו, לא?
כשאין וויסות חושי/אנרגטי, חוויות החיים מאד עוצמתיות, כי הכל מהכל ניקלט בענק, בחזק, במהר. זה, לעניות דעתי, גורם לדיסוננס במערכות התגובה וההתנהלות של האדם. סוער בפנים-סוער בחוץ. במצב כזה, עלול אותו אדם ליפול במלכודת של דפוסי תגובה מישתנים - לאותה סיטואציה.
הסיטואציה (לצורך הדוגמא): טיול רגלי על שפת הים. - אתמול היה ברגוע, שואב את השקט, את המרחבים. היום, נכנס לחרדות מרעש הגלים, מעומק בלתי נראה וממגע החול הלוהט.
וזה בסדר, כל עוד זה לא מפריע לתפקודו של האדם כפי שהוא בוחר לראות כנכון. אבל אם הדיסוננס הזה צורם מידי לאותו אדם, או אז, יהיה לו קשה להתנהל לפי בחירה ורק יהיה נתון לדפוסים המישתנים. וזה הכי קרוב שאני יכולה להגיע בפירוש שלי ל'גטו נפשי'. ואז כל התקשורת החוצה מתבלגנת ומתבלבלת וזה מוסיף עוד חומה לגטו.
והנה אני מגיעה ל מ אוריאל - לא, אין סובלנות מסביב לשונה, לאחר, מישהי כאן כתבה כבר על השאיפה החברתית לבינוניות. כל מה שחורג מהסקאלה (שהיא די רחבה, אבל לא מספיק) ה'נורמלית', מייד נכנס לרובריקה המתאימה של ה'עיצוב ההתנהגותי'.
ומנגד, לאלה השונים, הייחודיים, ה'לא נורמלים' אין סובלנות לעיצוב ההתנהגותי, גם אין להם צורך לנסות להבין אותו, לעיתים גם לא יכולת.
וכאן ניכנס בצינעה הנושא של הוויסות. מתוך הצורך העתיק הזה בתקשורת, תקשורת שתהיה מובנת לכל האינדיוידואלים באשר הם.
יכולת הוויסות מאפשרת תקשורת בכל גווני הקשת.
בוקר טוב עולם. @}

..אה, וההבדל בין מזרח למערב, נדמה לי הוא כמו בין זריחה לשקיעה. המשותף ברור. השונה - בכיווני החשיבה ותפיסת החיים. במזרח מכירים באינדיוידואל הספציפי - אדם=גוף-נפש שהיכולת לתחזק אותו נימצאת בידיו. וכך מחנכים - השמש זורחת מתוכי. במערב מכירים בעיקרון העדר. וכך מחנכים - השמש שוקעת ומשאירה אחריה חושך.
אם ניקח למשל את הנושא של התבודדות ככלי להתחברות פנימית, שאילת שאלות ומענה עליהן - לבד. במזרח, סומכים על האדם, יותר מזה, מפנים אותו פנימה. במערב, המתבודד ייחשב תמהוני (במקרה הטוב) ומייד יהיה מי שיקפוץ לחפש קשיים ומייד גם פיתרונות.
טוב, די לעכשיו.

משה,
לא כל כך הבנתי את ההפרדה בין שני הדברים - זוגיות ו - התפתחות אישית וזוגית: לתחושתי, זוגיות היא היא ההתפתחות האישית והזוגית. מהי "זוגיות" כמושג נפרד מאלו?

אורגיות
מענין אותי להבין, איזה אנרגיות אנשים מוצאים בזה? מה זה משרת אצל אנשים ?הרצון לאכול את כל העולם?
האים זה לא דומה לאנרגיות שיש בסדנאות של "הליכת מלאכים"? , למי שמכיר .
או , ישיבה יחד במעגל אוחזים ידיים מעבירים זרימה מיד אחת ליד שניה, לאדם שיושב לצידינו בעצימת עינים וכניסה למדיטציה פנימית וקולקטיבית?
בפונה, שבהודו,
יש או היו בעבר, בזמן שאושו היה שם, מיני סדנאות מין,אני חושבת שלא רק טנטרה (כך מספרים).
לאיזה תיקשורת ניתן להגיע בעזרת אורגיה? אם ביכלל.

התפתחות אישית וזוגית: לתחושתי, זוגיות היא היא ההתפתחות האישית והזוגית. מהי "זוגיות" כמושג נפרד מאלו?
רחל ה למען הסר ספק:-) אני רק מביאה הבנה שלי מיתוך חויה אישית.

הבנתי לעצמי לפני כמה שנים,תרום נישואין-שאני "בזוגיות" עם אדם אחר,כדי שימלא את החלל של
הזוגיות שלי עם עצמי
( משה: מעוניינת שהזוגיות תיהייה הדבר החשוב ביותר בעולם)זה חייב בסיטואציה הזו ליהיות הכי חשוב כי זה בילתי אפשרי לחיות שבתוכל חלל כזה ויש צורך -ליסתום אותו.

הדגש הוא על התהליך ההתפתחותי הבודד -הבנתי את המשפט הזה,ראשית צור זוגיות עם עצמך,דע ליהיות זוגי,עם עצמך. אל תיסתום חלל,כי אם, מלא אותו.

• לעולם לא תחוש בודד כי יש לך אותך.
• תילמד כבוד הדדי בינך לבין עצמך...וכו'

יציאה לזוגיות עם אדם אחר,עבורי, זה סוג של ערך מוסף. לא שידרוג.
אני מצאתי שאני בונה מערכת יחסים בריאה יותר ,עבורי,בה אני לא חוסמת אף אחד (לפחות מודעת וחותרת לזה)
ואני לא נותנת לאיש להישען עלי|>| מיתוך תרוץ שאנחנו בזוגיות.(אז אני צריכה לקחת עליו אחריות...ואיפה הוא?או להפך.)

ישנה התפתחות אישית בתוך זוגיות.
להבנתי, רק כאשר אתה יודע מה הם גבולותיך.
כך אתה יכול ליראות ולהראות לאחר את גבולותיו לגביך. היחסים ברורים יותר,יש אפשרות גדולה יותר ,אגב, להיסחפות.
כי אני מעוגנת בתוכי,אני בטוחה בזוגיות שלי עם עצמי, אני לא מבזבזת אנרגיה על מילוי צרכים והפלת אחריות על מי שמקיים עימי קשר זוגי.
כל אחד צריך לדעת לקחת אחריות אישית על הקשר ועל התהליך האינדיווידואלי והזוגי, ללא עדיפות כלשהי של האחד או השני.

תוכל להוסיף נתונים בנידון??


נתונים לא, רושם אישי כן, בשנות השמונים בניו יורק שחררו לרחובות את כל הקרואים משוגעים מהמקומות בהם הם אושפזו
השיקול היה כמובן כספי ,אמריקה , המחזה היה נורא ונכתבו על זה המון דברים .לאחר מכן גו'ליאני ניקה את העיר מגורמים מפריעים ,
לטובת הכסף כמובן , מה עשו עם אלפי האנשים זה גם נושא בפני עצמו .

מי שהסתובב במזרח נחשף לעולם שונה לחלוטין , נראה שלאנשים יש מרווח מחיה פסיכולוגי רחב לאין שיעור ממה שיש לאנשי המערב,
וכך גם למבקר , (עד שזה יכול להיות מבהיל) ,שמחה מתארת את המצב יפה.

אחי, איתך לאורך הדרך
בנושא אורגיות, נראה שקל לקבל כמות גירויים גדולה מאוד בו זמנית המציפים את התודעה ומאפשרים ללכת לאיבוד (במידה ולא מפחדים לאבד גבולות). מצד שיני מי שאינו מפחד לאבד גבולות, יכול להגיע לכל מקום בזוגיות רגילה ונראה לי שגם למקומות רחוקים הרבה יותר.

מ אוריאל
אתה צודק לחלוטין בנושא הגישה השונה, האחת אנושית האחרת כלכלית מתיימרת להיות אנושית, אבל בעצם מוחקת חלקים גדולים מהאנושיות ושומרת לעצמה עטרות שלא כל כך מפרגנות לנו כבני אדם.
אחת נותנת מקום והאחרת עוסקת בקטלוגים, יפה ומתאים או לא.
מה זה אומר לגבי זוגיות??

רחל ה נראה ש אחיטוהר לנצח הסבירה טוב את כוונתי.

אחיטוהר - תודה! D-:

לענין הזוגיות - הבנתי מה שכתבת, ואכן, זה נשמע בסיס טוב וקרוב מאד למה שאני חושבת.
מה שאני התכוונתי בנוסף הוא, שזוגיות בעיני היא ממש ה מצע של ההתפתחות האישית. כלומר- האוירה והאיפשור הם כאלה, שבהם כל אחד מבני הזוג עוסק בהתפתחותו ובמקביל - האיחוד ביניהם מפרה ומזין את ההתפתחות האישית ובהכרח - את הזוגיות.
לטעמי - אין זה קל ליישום בשנים בהן מוקמת המשפחה. תינוקות, פרנסה וכיוב' הם אתגר רציני. מצבים מעין אלה "מקפיצים" את ה"טייס האוטומטי" באדם ולא פשוט לנהל תקשורת נקייה עם עצמך ועם האחר . כמובן שדוקא אז זה הזמן לעסוק בשאלות הללו כי האתגר הוא זה המציף למעלה את ההתמודדות האמיתית...
כמו כן, נראה לי שדימוי מושלם של זוגיות אידיאלית כמו זו שתיארתי למעלה עשוי לעמוד לרועץ למי שמתעקש להשיג את השלמות הזו......
אני מוצאת שניתן לעסוק בהתפתחות עצמית עם בן זוג תומך גם אם הוא עצמו אינו מצוי במסלול זה באופן המקסימלי.
ובתנאי שקיימים האהבה והפרגון.

משה,
כתבנו בערך ביחד, כך שלא ראיתי את דבריך כשכתבתי.
בכל אופן - דברי בעינם עומדים....

ל רחל ה
לטעמי - אין זה קל ליישום בשנים בהן מוקמת המשפחה. תינוקות, פרנסה וכיוב' הם אתגר רציני. מצבים מעין אלה "מקפיצים" את ה"טייס האוטומטי" באדם ולא פשוט לנהל תקשורת נקייה עם עצמך ועם האחר . כמובן שדוקא אז זה הזמן לעסוק בשאלות הללו כי האתגר הוא זה המציף למעלה את ההתמודדות האמיתית...

נראה כאילו וזה הזמן לפתוח התהליך הטבעי של האימהות והאבהות, הרי זהו חלק מרכזי בתהליך ההתפתחות האישית והזוגית של כל אחד, לא?? נראה לי כחשוב ביותר לעבור את החלק הזה של הזוגיות לא על טייס אוטומאטי אלה מתוך מודעות מלאה למה שעוברים, ומתוך החלטה חד משמעית להיות הורים ברמה הטובה ביותר הניתנת.
נראה כאילו וחוזרים לשלב בו (כתבתי בחלקים אחרים של האתר, לא זוכר מיקום מדויק) לימוד התפתחות אישית, חברות, זוגיות, הורות (בסדר הזה) מהווה את המקור ליכולת לפתח את התקשורת הזוגית והורית הנכונה.
נראה לי שהתקשורת שיכולה להתפתח עם תינוקות, (וכהשתקפות עם עצמנו) יכולה להוות תהליך התפתחותי רב ערך ועוצמה בפני עצמו.

מי שאינו מפחד לאבד גבולות, יכול להגיע לכל מקום בזוגיות רגילה ונראה לי שגם למקומות רחוקים הרבה יותר.
משפט מפתח, לדעתי שווה גִירְיוּן. (אחי..?)
אחיטוהר לנצח@}
גורין אחותי!!!!
אכן שווה.

_אחת נותנת מקום והאחרת עוסקת בקטלוגים, יפה ומתאים או לא.
מה זה אומר לגבי זוגיות??_
אותו דבר...רק במיקרו?

אני מוצאת שניתן לעסוק בהתפתחות עצמית עם בן זוג תומך גם אם הוא עצמו אינו מצוי במסלול זה באופן המקסימלי
נכון, רק אוסיף לתנאים שהזכרת רחל - ס ב ל נ ו ת, לעיתים זה תהליך מאד ארוך, של שנים.

ואחרון להפעם..
ואני לא נותנת לאיש להישען עלי מיתוך תרוץ שאנחנו בזוגיות.(אז אני צריכה לקחת עליו אחריות...ואיפה הוא?או להפך.)
אני דווקא כן, נותנת לעיתים להשען עלי, וגם יודעת להישען עליו, כשצריך - גם זה בסדר מבחינתי.

_כמו כן, נראה לי שדימוי מושלם של זוגיות אידיאלית כמו זו שתיארתי למעלה עשוי לעמוד לרועץ למי שמתעקש להשיג את השלמות הזו......
אני מוצאת שניתן לעסוק בהתפתחות עצמית עם בן זוג תומך גם אם הוא עצמו אינו מצוי במסלול זה באופן המקסימלי.
ובתנאי שקיימים האהבה והפרגון._
אז זהו...שזה בר קיימא, לחלוטין לא היה קל...אבל את מוזמנת לבוא לראות ...
אנחנו מופיעים בהתנדבות לועדי עובדים, בהנחה לחיילים עדיף בלי מדים ,או בלי בגדים ...זה בכלל עדיף!!!
, ולרווקים עם כרטיסיה של אוטובוס.
http://images.animationfactory.com/anim ... /[po]binky surprised by jingles[/po]/binky surprised by jingles sm wm.gif

אני דווקא כן, נותנת לעיתים להשען עלי, וגם יודעת להישען עליו, כשצריך - גם זה בסדר מבחינתי.

כונתי, שלעיתים, שרצים לתוך זוגיות, מתוך אהבה ואמפטיה ו...ו...ו... פיתאום שוכחים לקחת אחריות עלינו, וקצת מעוותים את הכונה הטובה הזו של הישענות הדדית.

נראה לי שהתקשורת שיכולה להתפתח עם תינוקות, (וכהשתקפות עם עצמנו) יכולה להוות תהליך התפתחותי רב ערך ועוצמה בפני עצמו.
כשלמדתי ,והבנתי עד כמה תינוקות הינם אנרגטיים ו"רואים רחוק רואים שקוף"
הבנתי שאין פה פוילישטיקים.
אני חיבת לנסות לפחות לבוא מודעת כלומר עם לפחות קצה חוט.
ואז בשלב מסוים זה הופך גם כן לדרך חיים וזה מוקרן לילדים . כי אתה לומד (שירית מדברת על עצמה בגוף שלישי)
לסמוך על עצמך, על כוחותיך, ומשם אתה יכול ומסוגל גם לסמוך על ילדיך
זה מקפל בתוכו עולם ומלואו של תיקשורת אין סופית. כי אתה לא פוחד ברמות של- בדידות.
אני יודעת שאתם אינטיליגנטים אבל הניסוח המוזר הזה אם הבנתם אתם 10

_אני מוצאת שניתן לעסוק בהתפתחות עצמית עם בן זוג תומך גם אם הוא עצמו אינו מצוי במסלול זה באופן המקסימלי
נכון, רק אוסיף לתנאים שהזכרת רחל - ס ב ל נ ו ת, לעיתים זה תהליך מאד ארוך, של שנים._
וואלה....

_אז זהו...שזה בר קיימה, לחלוטין לא היה קל...אבל את מוזמנת לבוא ליראות ...
אנחנו מופיעים בהתנדבות לועדי עובדים_

D-:

ומה עם המלצה על מטפל/ת באיזור המרכז?
אני גרה ליד מודיעין.

(במידה ולא מפחדים לאבד גבולות). ואתה\ם חושב שזה טוב ליהודים.
לא לפחד לאבד גבולות זה נישמע יופי של דבר...אבל מיפה ללעשות אורגיה :-\... טוב אני מודה שאני לא מסוגלת ...
אני חושבת שזה עינין של אופי לא? להגיע לשלב בו אתה לא מפחד לאבד גבולות בצורה כזו...או שזה זמין לכל אחד רק שאלה של פרקטיקה?

רחל ה
משה ממליץ על מ אוריאל...D-:
מ אוריאל יודע למי להפנות בנות...?...או שמטפל גם בבנות?
<שאלה רצינית...שמחה רוצה להיות מעודכנת.>

אני חושבת שזה עינין של אופי לא? להגיע לשלב בו אתה לא מפחד לאבד גבולות בצורה כזו...או שזה זמין לכל אחד רק שאלה של פרקטיקה?
עניין של הרבה עניינים..(-;
עניין של רצון, של החלטה, לפעמים גם של סיפוק איזשהו צורך, צורך להתנסות, צורך לגעת בקצה, צורך להשביע איזה רעב...סקרנות, חסר במגע..מיליון 'עניינים' עולים לי בהקשר הזה.
אין גבול לאיבוד גבולות.
דמייני עיסוי בארבע ידיים...שש ידיים...מה ההבדל?
<שמחה יודעת את ההבדל, רק מנסה להעביר את הרעיון..>

אחי, מה הקטע עם האורגיה?? זה לא בדיוק התהליך הטבעי של בני האדם, אלה צורך חריג של אנשים שאינם באמת מתחברים לאינטימיות. מין למען מין ולא למען קשר. זה יכול להיות נעים ביותר ומספק, אבל את איזה רמה מהרמות האנושיות?
פנטזיות חשובות מאוד לקיום האנושי. המציאות יותר.

נראה לי שאורגיה יכולה להיות טובה בשני תנאים

1. שהמשתתפים כהי חושים.
2. שהמשתתפים מאוד מפותחים ומסוגלים להעביר את הרגשות המדויקים שלהם בזמן אמיתי בכל מגע.

אחרת האורגיה יכולה להוביל למצבים נפשיים לא כל כך קלים.

תארי לך מישהו המרגיש את כל הרגשות של כל אדם הנוגע בו. כשהנוגעים רבים ולא מודעים לכך שהאדם המסוים אכן מרגיש את כל הרגשות במדויק (מצב 1). זה יכול להוביל לחוסר רצון מוחלט להתקשר לבני אדם לפרקי זמן ארוכים מאוד.
מצב הנוגעים: אחד נהנה, האחר מתוסכל,השלישי בהמי, הרביעי אגרסיבי, החמישי מפוחד, השישי כוחני, .........
מה מרגיש זה שנוגעים בו ????????????????????????????

במצב 2 , המשתתפים יכולים להגיע להתעלות רוחנית ממש.
כמה כאלה שמודעים בכל רגע נתון לכל מה שעובר על עצמם והאחר, ורוצים להתחשב התחשבות מוחלטת באחר את מכירה, שיתכנסו ביחד???

אחי, מה הקטע עם האורגיה??
לצערי, או שלא.. אין "קטע", פשוט חשבתי שזה חלק מסוים בתיקשורת בין אנשים,
ותירא איזה קטע:-) קיבלתי אחלה תשובות מיכם...
איזה קטע איתכם אני מהזה אוהבתותכם(())(())(())

מ אוריאל ,
יופי, טוב לדעת @} תודה.

אם ניקח למשל את הנושא של התבודדות ככלי להתחברות פנימית, שאילת שאלות ומענה עליהן - לבד. במזרח, סומכים על האדם, יותר מזה, מפנים אותו פנימה. במערב, המתבודד ייחשב תמהוני (במקרה הטוב) ומייד יהיה מי שיקפוץ לחפש קשיים ומייד גם פיתרונות

לנו , כתקועים או מגשרים (תלוי באיזה יום תתפסי את המגדיר...) בין מזרח ומערב , גיאוגרפית ומנטלית ,יש מורה גדול בשם ר' נחמן שפיתח מדיטציית
התבודדות שעוסקת בדיוק בעניין עליו את מדברת , התכוונת??????

כן, גם. דוגמא יפה, לא?
<מ אוריאל מכיר אותי ואני לא שמתי לב? סתאאאם.>

גם מטפל וגם מפנה.
נו, ותכל'ס? איך יוצרים איתך קשר?

אני קוראת בשקט ומאוד שמחה בדיון הזה
תודה@}
בדקתי את האנרגיות שלי
כשאני משחררת, נרגעת, אני מרגישה שהאנרגיה זורמת מכיוון הנרתיק, החוצה.
הפוך מתיאור זרימת האנרגיה הנשית..(כמו שתיארתם, אם הבנתי נכון)
אם אני מנסה ל"הפוך" את הכיוון, זה מרגיש לי לא נכון לי.
מה דעתכן/ם?

ל דליתוש ב
על מנת שכיוון הזרימה תורגש כנכון בכיוון הכניסה, צריך לבדוק מה גורם לה להתהפך. מומלץ לבדוק את היסטורית הקשרים שלך עם תחושות הגבריות שבסביבתך הקרובה, מהילדות המוקדמת.
יכול להיות גם שבמידה וקשה להזדהות עם הנשיות בגלל סיבות שונות שאינן קשורות למיניות, (אמא שקשה מאוד להזדהות איתה כנשית וחזקה ועוד) הופכים את כיוון הזרימה.
קורה ונשים מאמינות שעל מנת להיות חזקות כגברים בעיקר בתחום העיסוק, הן צריכות להיות נוקשות כמוהם ולכן האנרגיה מתהפכת.
בכל מקרה מסע הגילוי יכול להיות מרתק (לא בהכרח קל)

שמחה מודיעה שהצליחה לפתוח דף חדש. בפתיח שלו מופיע הקטע מתוך צ'כוב, והדיון עובר לשם, ברשותכם.
לדף קוראים פיצפונת ואנטון (ככה יצא לי..) - מוזמנים!!
היו עוד דברים כאן ששמחה רוצה להעביר אבל מפאת חוסר סבלנות לריבוי הגירסאות שבעריכה - מוותרת.
<מצידי אפשר כעת לימחוק ולערוך ולהחזיר את הדיון ל'מסלולו'>
(-:

דליתוש ב
אם אני מנסה ל"הפוך" את הכיוון, זה מרגיש לי לא נכון לי.
את מוכנה להסביר, בבקשה, מה זאת אומרת? (מרגיש לי לא נכון)
איך לא נכון, בתחושה...

אני אנסה..
כשאני משחררת יש לי הרגשה שהנרתיק משתחרר וכיוון הזרימה הוא החוצה.
אם אני מנסה להפוך, אני מרגישה כיווץ ותחושת בהילות (לא בהלה) שצריך לקחת הרבה אויר בבת אחת. יש מאמץ בכיוון ההפוך.

אולי זה לא כיוון האנרגיה, אלא כיוון השחרור. לא יודעת.

...אולי כוונת השחרור..(-; (סתאאם)
ואם תנשמי עמוק ורצוף, בתוך הבהילות, מה אז?

אני אבדוק
תודה

ווווויי וווווי וווווי כמה פספסתי .......

רק היום נכנסתי לדף הזה. הסדנא - האם התקיימה? ואם כן, אשמח לשמוע חוויות ממישהו שהשתתף בה. וכמובן - מתי המועד הבא.

לא התקיימה, וכנראה כבר לא תספיק להיות אחרת