אין מספיק חלב

אני שואבת שלושה ימים כבר...מצד ימין יוצא חלב ומצד שמאל מעט ..מה זה אומר?
ועוד בנוסך לזה התינוקת עצבנית נורא בזמן ההנקה.. מה שלא היה קיים לפני.

מצד ימין יוצא חלב ומצד שמאל מעט ..מה זה אומר?
החזה אינו סימטרי אף פעם. אני מנחשת שזה אומר, שצד ימין מגיב יותר בקלות למשאבה וצד שמאל פחות בקלות (-:
ראשית זה דורש זמן והתמדה.
שנית זה דורש טכניקה. כדאי לעשות קצת עיסוי של השדיים לפני השאיבה, להריח אותה או בגד שלה, להתבונן בה תוך כדי שאיבה, להשתמש בכל טריק אפשרי כדי להפעיל את רפלקס שיחרור החלב (לא פשוט, הגוף ממש לא מרגיש בנוח להגיב רגשית לחתיכת פלסטיק מרעישה).

לא יודעת למה התינוקת שלך נעשתה עצבנית. אולי היא מרגישה את המתח הגדול שלך עם כל העניין של השאיבה והחזרה לעבודה והכל. או שסתם משהו אחר עובר עליה.

זה בהחלט לא קשור לשאיבה. במיוחד אם את מצליחה לשאוב רק קצת...

בשמת..
עכשיו לא מספיק כל הלחץ של השאיבות והעצבנות של התינוקת כואב לי נורא בזמן ההנקה והשאיבה.

האם זה קשור לשאיבה?

אולי המשאבה ממש גרועה? )-:

מה דעתך להזמין יועצת הנקה מוסמכת הביתה או ללכת למפגש לה לצ'ה באיזורך כדי לקבל הדרכה ספציפית לגבי השאיבה?
שאיבה לא טובה או לא נכונה במשאבה כואבת עלולה לגרום לכאלה כאבים שאחר כך גם כואב להניק )-:
איייי!

את גם יכולה להתקשר לקו של לה לצ'ה או לכתוב הודעה בפורום (באתר או בפייסבוק) ולבקש שתחזור אלייך מדריכה שבקיאה בשאיבה ובמשאבות ולדבר איתה בטלפון. ממש צריך פה ידע וכדאי במיוחד שיראו אותך.

ואם את הולכת למפגש, כדאי לטלפן מראש ולשאול את המדריכה שעונה, אם המדריכות במפגש מתמצאות במשאבות מספיק (לא כל מדריכה בקיאה מספיק בנושא הזה, הוא לא קשור ישירות להנקה).

אני בהריון שביעי חודש שמיני ולא מצליחה להניק אני פוחדת שגם עכשיו לא הצליח .אחרי כל הנקה כבר בימים הראשונים הוא לא רגוע אף על פי שאני מניקה ובזמן ההנקה יש תפטופים רבים מן השד השני אבל נראה שהחלב נגמר לו מהר והא לא רגוע גם אחרי שינק משני הצדדים. רק אחרי תוספת פורמולה הוא נרגע מה אפשר לעשות אני מאד רוצה להניק את הילד הזה הנקה מלאה אשמח לקבל עזרה

הי, טיפה מיואשת וקוקה לעזרה...
אני אמא לנמולי בת ארבעה חודשים. בימיה הראשונים היתה בהשגחה בפגיה וקיבלה בקבוקים מוצצים וכל השאר

אבל מגיל 3 ימים יונקת בלבד ובכיף גדול. רוב היום עלי במנשא וישנה לידי במיטה (במשך היום ישנה חלק מהתנומות במיטה). בחודשיים הראשונים היה מה שהוגדר ע"י ג'ולי (היועצת הנקה בדיאדה) כ"עודף חלב" ועצבן מאוד את הקטנה שלפעמים רצתה שיפסיק כבר ולא הפסיק, ואני רגילה לטפטופים והשתנקויות מדי פעם תוך כדי. תינוקת טפו טפו שמחה ומאושרת.
בשלושה שבועות האחרונים משהו השתנה, נהיתה יותר חסרת שקט, ישנה פחות טוב, והתחילה להתעצבן על הציץ, להקשית את הגב, לבכות. לפעמים ללכת בכל הבית תוך כדי הנקה עוזר, לפעמים לא. בקבוק אחד (שאוב) ביום אוכלת בשקיקה (אנחנו לא לגמרי מתמידים עם הבקבוק השאוב, לפעמים יונקת בשעה הזאת). מתישהו במקביל נהיה לי מאוד קשה לשאוב את הבקבוק הזה (במקום 130 מ"ל ב-10 דקות בקושי יצא 30 או 40). בלילה אבל בכל מקרה אני נותנת לה רק מה שיוצא בשאיבה ואם רוצה יותר אז עוד ציצי ושתקום בלילה כמה שבא לה. לפני יומיים כשהתעוררה 30 דקות אחרי שינקה והלכה לישון וצרחה וצרחה הצעתי שוב ציצי ואחרי שהיא סיימה לצעוק עלי תוך כדי נתתי לה שאוב שהיה לי בבקבוק והיא אכלה בתאווה ונרדמה. פתאום נכנסתי לפאניקה כזאת שהילדה רעבה. בעלי כבר התעקש לקנות קופסת תמ"ל שסירבתי לפתוח. הלכתי למחרת שוב לדיאדה לקליניקת הנקה שלהם (ג'ולי לא היתה) וזו שהיתה אמרה שאין מספיק חלב. שקלנו אותה לפני ואחרי ארוחה (שהתנהלה תוך כדי קפיצות על כדור כדי לשכנע את נמנמולי להתמיד בשד) וראתה כי 65 מ"ל ואמרה שלא מספיק.
אני מנסה להגביר ע"י שאיבות נוספות וכמה שהיא רוצה לאכול אבל היא עדיין עצבנית מאוד על הציץ. התחבקנו היום הרבה בלי בגדים, עשינו אמבטיה יחד, ועדיין נראה שמורעבת (בקבוק שאוב טורפת בלי להתבלבל בכלל).
שמתי לב שבימים האחרונים מעירים לי יותר ויותר על כמה נפלא שאני נראית זמן קצר כל כך אחרי הלידה (=רזיתי מאוד מאוד, אני שוקלת פחות ממה ששקלתי לפני ההריון, אולי לא שקלתי ככה כבר כמה שנים). יכול להיות קשור? אני אוכלת ולא מקמצנת אבל זה קורה בכל זאת.
במקביל לפני כמה שבועות הוחלט לחזור לנסות לעבוד על סיום הדוקטורט שלי ובשעות השינה של הקטנה אני מנסה להתיישב על זה, ייתכן שזה ייצר לחץ, אני כבר לא יודעת... יש לי מליון תיאוריות ואני בטוחה שזה לא עוזר...
מה עושים?

תמשיכי עם כל מה שאת עושה, תנסי לשאוב אחרי כל הנקה, לפחות אחרי כמה הנקות, תקחי תוספים - חילבה, מרינגה, לפעמים אחרי עודף חלב נוצר מיעוט חלב. עדיף שלא תתני לה בקבוקים שאובים בכלל, תשאבי רק למטרת גירוי השד ומה שיוצא תקפיאי לפעם שאולי תצטרכי. בשוטף עדיף רק ורק הנקות. השאיבה צריכה להתבצע כשהיא לא רוצה לינוק יותר כי שבעה.
אם את כבר חייבת לתת לה בקבוק תעשי את זה בצורה הנכונה - ב90 מעלות וכו' - תעשי על זה חיפוש בגוגל.
אם תתמידי בעיצות האלו תוך כמה ימים זה כבר אמור להסתדר חזרה.

היי שירה,
לא נראה לי ששקילה לפני ואחרי הנקה מלמדת כל כך על משק החלב... אי אפשר לדעת אם ההנקה דנן היתה "אופיינית", או פחות מהממוצע או יותר, מה גם שאת מספרת שהיא לא ממש רצתה לינוק בדיוק באותו זמן.

המדדים הכי חשובים להערכת משק החלב: חיתולים רטובים ועלייה במשקל.
האם שקלת אותה לאחרונה? איך המצב?
ובעיקר: כמה חיתולים רטובים יש ביממה? אם יש לפחות 5 חיתולים חד-פעמיים מלאים, או 6-8 חיתולי בד (או, אם את מפשפשת, 2-3 פיפיים על כל יניקה), ואם הפיפי שקוף או בהיר מאוד - אז זה, ביחד עם עלייה במשקל, אומר שהכל בסדר...
אני לא מצטרפת להצעה לשאוב אחרי כל הנקה, לא לפני שהבנו שבאמת אין מספיק חלב. כרגע אין מספיק נתונים...
האם את מקפידה לשתות מספיק? זה עשוי להשפיע מאוד על רפלקס שחרור החלב.

ועוד: האם יכול להיות שהיא מתחילה להצמיח שיניים? (לועסת את הידיים שלה, שלך וכל חפץ מזדמן? מריירת הרבה?) כי הגיל מתאים, וזה יכול להסביר את השינוי בהתנהגות.

קודם כל תודה..
לגבי השקילה בדיאדה - לא יודעת אם זה מלמד או לא, כי אמנם היא לא רצתה לינוק באותו זמן אבל זאת בדיוק הבעיה... היא רעבה ועצבנית אבל רק נוגעת בפטמה ומתעצבנת (כאילו צריך "לשכנע" אותה בקיפוצים ונדנודים להשאר עוד קצת ולהתאמץ).
אני מכבסת 20 חיתולי בד 2-3 פעמים בשבוע, ובלילה היא עם חד"פ שמפוצץ בבוקר בפיפי, אז נראה לי שכמות החיתולים הגיונית. היא נולדה 3 ק"ג, ובשקילה הקודמת לפני חודש וחצי היתה 5 ק"ג. בדיאדה כששקלו אותה אתמול (לא אותו משקל מן הסתם) היתה 5.400.
קראתי אתמול את כל השרשור כאן ובעקבות ההמלצות כאן הגברתי מאוד בעקבות זאת את כמות המים שאני שותה, ראיתי את זה מתבטא בשאיבות, בהנקות אין לדעת כמובן (למרות שנדמה לי שבבוקר היה יותר) אבל עדיין צריך לשכנע אותה להשאר על הציצי כי היא מתעצבנת ישר. אולי בגלל שהיא יודעת שיש את אופציית הבקבוק.. אוף
היא לועסת ידיים ומריירת בטירוף כבר כמה שבועות, גם על זה יועצת ההנקה אמרה שלא נראה לה שיוצאות שיניים..
אני מבינה את ההגיון שבלא לתת את הבקבוק השאוב, אבל היא כל כך עצבנית עם הציצי וטורפת בכזאת שמחה... קשה לי לבעס אותה אבל זה כנראה הדבר הנכון

תמרוש רוש - את חושבת שלא צריך לשאוב בכלל?

את חושבת שלא צריך לשאוב בכלל?
לא בדיוק.
אני חושבת ש:
א. אמרתי: "אני לא מצטרפת להצעה לשאוב אחרי כל הנקה". שימי לב לדגש. קודם כל שווה לוודא מה הבעיה. אם הבעייה היא לא מחסור בחלב, אז למה להתחיל להתיש את עצמך עם מסכת כה אינטנסיבית של שאיבות? מה גם, שאפשר במקרים מסוימים להגביר כמויות חלב על ידי הנקה לפי דרישה, הנקות חלום והימנעות מבקבוקים ומוצצים.
כמובן שאם יש מחסור בחלב, אז שאיבה בנוסף להנקה חופשית-ומעלה, תגביר את הייצור.
ב. במקרה שלך, אני עדיין לא בטוחה מה הבעיה... כמות הפיפי נשמעת מאוד מאוד נחמדה, ומלמדת שהיא מקבלת מספיק נוזלים. (איך הקקי שלה?)
ג. גם העלייה במשקל בשבועות הראשונים היתה יפה.
ד. מצד שני, 400 גרם בחודש וחצי האחרונים זה באמת לא הרבה, ומצדיק מעקב.
בקיצור, המצב לא לגמרי ברור לי.
מצד שני, חשוב לזכור שאני לא אשת מקצוע...
קטונתי מלהתווכח עם יועצת הנקה, היא אשת המקצוע והיא זו שראתה את התינוקת. השאלה היא: מה את מרגישה? מה את רוצה לעשות? אם את סומכת על היועצת - לכי על מה שהיא אמרה, ותלכי שוב לשקילה עוד שבועיים, נניח, לראות מה קורה. אם אין לך הרגשה טובה בקשר להנחיות שלה, את יכולה ללכת אליה ולשאול אותה לגבי הספקות שלך, אם יש לך, או לדבר עם יועצת אחרת.

היא לועסת ידיים ומריירת בטירוף כבר כמה שבועות, גם על זה יועצת ההנקה אמרה שלא נראה לה שיוצאות שיניים..
תשמעי, שובפעם קטונתי מלהתווכחח עם אנשי מקצוע, אבל מה יותר סימן קלאסי לשיניים מריור ולעיסת אצבעות? גם הגיל מתאים, וגם ההתעצבנות על השד (אפילו ד"ר ספוק העתיק מדבר על תינוקות שמתעצבנים על השד כשהשיניים מתחילות לבקוע. והוא ממש לא הבין בהנקה).
התינוק הפרטי שלי התחיל עם אותן התנהגויות בערך באותו הגיל, כולל קצת התעצבנות על השד וכולל האטה בעלייה במשקל, ואפילו תחושה שלי ש"אין מספיק חלב" (שהיתה מופרכת לגמרי, ידעתי שיש, ובכל זאת זה הרגיש "אין"), ואצלו זה ללא ספק היו השיניים. בגיל 4 וחצי חודשים הוא הוציא שתיים במכה.
ודרך אגב, תינוקות יכולים לסבול מהשיניים הרבה לפני שהן ממש יוצאות. מסתבר, מהניסיון של הרבה אמהות, שהשיניים מציקות בעיקר בשלב ה"זחילה" שלהן לכיוון קצה הלסת, בשלב שבו לא רואים שום דבר מבחוץ, ודווקא אחרי שהתינוק נרגע, הן בוקעות.

תמרוש רוש קראה לי אז באתי

שירה, אני לא יודעת מי זו שהחליפה את ג'ולי, על ג'ולי הייתי סומכת אבל לא על כל אחת.
קודם כל אני מסכימה עם מה שכתבה תמרוש רוש.

תינוקות יונקים טורפים בקבוקים כי המנגנון שלהם בנוי ככה, שהם גומעים הכל. בלי קשר לכמות בבקבוק. כי בבקבוק אין מנגנון שמאותת על סיום החלב. הופ והוא נגמר. בניגוד לשד, שבו יש האטה הדרגתית. לכן לא הייתי מסיקה שום מסקנות ש"נגמר לך החלב" מזה שהיא טורפת את הבקבוק.

אין קשר.
כמו שהשקילה "לפני" ו"אחרי" בעייתית וצריך מאוד להיזהר בה.
בין היתר
זו שהיתה אמרה שאין מספיק חלב. שקלנו אותה לפני ואחרי ארוחה (שהתנהלה תוך כדי קפיצות על כדור כדי לשכנע את נמנמולי להתמיד בשד) וראתה כי 65 מ"ל ואמרה שלא מספיק
תראי, לפעמים אמהות לא זוכרות בדיוק מה היועצת אמרה ואיך היא התנסחה, אז לא הייתי רוצה להסיק מזה על המקצועיות של היועצת.
אבל מה ש את כתבת פה, כלומר מה שאת הבנת ממנה, בעייתי. כל יועצת יודעת שתינוקות יונקים כמויות שונות בזמנים שונים במהלך היממה, ובמיוחד אם היא לא היתה מעוניינת לינוק באותו זמן, אי אפשר להסיק שום דבר מהכמות שהיא ינקה באותו רגע (גם אם נניח שהיא אכן ינקה 65 מ"ל, שגם זה בעייתי...) על כלל הכמות שהיא יונקת במשך היום.

לא הבנתי מדוע בכלל את נותנת בקבוק. מה המטרה שלו? לא ברור בכלל ממה שאת מספרת.

אם אני מנסה לתרום למאבק הבלשי, לנסות לאבחן דרך האינטרנט מה יכולה להיות הבעיה כרגע, אז הנה כמה רמזים שאני שמה לב אליהם:

בקבוק. מתן בקבוק מסוכן להנקה משתי בחינות עיקריות -

א. השתיה מבקבוק מנוגדת מבחינה אנטומית ליניקה מהשד. צריך לבצע פעולות הפוכות ממש. לכן תינוק שמקבל בקבוק נמצא בסכנה, כבר מהבקבוק הראשון, לאבד את יכולתו ליניקה יעילה. זה אומר, שיכול להיות שהבקבוקים קלקלו לה את התפיסה וההיצמדות והיניקה הטובות, והיא יונקת פחות טוב עכשיו ומוציאה פחות חלב. (ואם היא יונקת פחות טוב ומוציאה פחות חלב, אז השדיים שלך ייצרו עבורה פחות חלב, כי זה מנגנון של ביקוש והיצע. השד מוריד את הייצור לפי הורדת היניקה).
ב. השתיה מבקבוק דורשת הרבה פחות "עבודה". החלב פשוט נשפך לפה שלה בזרם. הרבה תינוקות מתעצבנים אחר כך על השד כי ממנו זה לא נשפך, אלא צריך לחלוב. זה יכול להיות בעייתי כפליים אם התינוקת שלך התרגלה גם לשד עם עודף חלב, שהחלב השפריץ ממנו בהתחלה, כך ששוב - היא קיבלה שפע חלב בלי מאמץ.

עכשיו, צריך מאמץ. צריך לחלוב. כי משק החלב כבר התאזן, ועכשיו היא צריכה ליישם את היניקה היעילה שהיתה אמורה ללמוד בחודשיים הראשונים.

אני הייתי הולכת ליועצת הנקה מהשורה הראשונה כדי שתבדוק איך היניקה שלה. אם אפשר לשפר את טכניקת היניקה.
כמו כן, הייתי מסלקת לחלוטין את הבקבוקים, כדי להפסיק לתסכל אותה עם ההשוואה הבלתי פוסקת בין הבקבוק לשד. זו ההמלצה שלי רק מהזוית של נסיון לעזור לך לשמר את ההנקה - כי אני לא יודעת מדוע את נותנת בקבוק, ויכול להיות שיש משהו פה שאני לא יודעת וימנע ממך את הפיתרון הזה.
אולי הייתי שואבת כרגע, אבל בשביל להגביר את זרם החלב שיהיה לה יותר מתגמל לינוק. לא בשביל לתת את החלב הזה בבקבוק. אבל בעיקר הייתי מציעה להתמודד עם זה כמו שמתמודדים עם שביתת הנקה

כלומר, המון מגע עור לעור בלי נסיון להניק, להפסיק את ההנקה כשהיא מתעצבנת וללכת לעשות משהו כיפי, להניק בהליכה, בריקוד, בעמידה, על כדור, כל מה שאת עושה. ולא לתת שום אופציה אחרת חוץ מהנקה.

יש עוד אפשרות: יכול להיות שהיא מתעצבנת כי היא כן יונקת יעיל ואחרי דקות ספורות כבר חיסלה את הכל. יכול להיות שהגדילה שלה יפה מאוד ואין כל בעיה (אני מבינה שהיא נשקלה בהפרשים גדולים ובמשקלים שונים? כיוון שתיתכן סטייה של 200 גרם בין המשקלים, ואף יותר, אז אי אפשר לדעת בדיוק. מציעה להתחיל מעכשיו לשקול אותה כל שבועיים על משקל מדוייק וכל פעם עם חיתול חדש נקי ועם אותם בגדים. לדעתי משקל ירקות בסופר תמיד מדוייק ומכוייל... ).

ויכול להיות שמשהו אחר לגמרי מציק לה, שלא קשור בכלל להנקה.

בכל מקרה אין צורך להיכנס ללחץ.
וגם לא צריך תמ"ל. בעלך כנראה לא מבין שהשד הוא לא בקבוק. לא "נגמר" בו החלב פתאום, שאז צריך ללכת לקנות אבקה מעובדת מחלב פרה במקום חלב אשה.

השד הוא מפעל לייצור חלב.
ככל שיונקים יותר - הוא מייצר חלב לפי הדרישה.
ככל שיונקים פחות - הוא מוריד את הייצור.
אז אם רוצים שהיא תינק יותר חלב, צריך פשוט לתת לה לינוק יותר פעמים.

הצעתי: תנסי לראות מה הכי מתחבר לך, נראה לך הכי מתאים למה שכנראה קורה, ולפי זה תראי איזה עצות ליישם. בהצלחה!

קופסת התמ"ל נותרה סגורה

לאחר שניסיתי הרבה ממה שעשיתי וממה שכתוב כאן (הרבה זמן עור לעור, יניקה מתי שרוצה, קיפוצים בבית תוך כדי ולהרבות בשתיה, אבל גם שאבתי בחלק מההנקות אחריהן ואפסנתי בפריזר) נראה שהמצב השתפר, ואני נוטה לחשוב שבאמת מדובר בזה שמשק החלב התאזן כמו שאמרתן והיא צריכה להתאמץ ולא רוצה. צריך לעודד אותה להשאר ולהתמיד אבל לא בכל פעם, והיא גם מסכימה שוב לינוק בשכיבה מה שמוריד את מפלס העייפות (לא היתה מוכנה בתקופה הזאת בשכיבה, רק תוך כדי הליכה בבית). עוד יש על מה לעבוד ומה לשפר אבל המצב הרבה יותר טוב. אני מקווה שיתברר שהעלייה במשקל בסדר ולא יהיה עוד גל של לחץ מבחינתי, כי 400 גרם לעומת העלייה הקודמת זה באמת קצת, וגם כמות הקקי ירדה בתקופה הזו (למרות ששוב, נראה לי שיש יותר ביומיים האחרונים). אבל הילדה בגדול כל כך מרוצה ושמחה שממש קשה לי להאמין שיש משהו ממש לא בסדר איתה.
לגבי להוריד בקבוקים - הסיבה שאני נותנת את הבקבוק הוא חזרתי לעבודה בעוד שבועיים. לא מדובר במשהו היסטרי - אני מלמדת ארבע פעמים בשבוע במכללה, שעתיים וחצי כל פעם. הפנטזיה שלי היתה למצוא סטודנטית שתהיה איתי במכללה, תסתובב עם נולי במנשא וכשהיא תרצה לאכול אוכל לעשות הפסקה יזומה עם הכיתה ולהניק אותה. אני לא מצליחה לצערי הרב מאוד מאוד בינתיים למצוא סטודנטית כזאת וזה אומר שיהיו כמה הנקות בשבוע שלא אהיה איתה והיא תהיה עם סבתא בבית (סבתא לא מוכנה לבוא למכללה איתי). היתה פנטזיה עוד יותר גרנדיוזית שהיא פשוט ללמד איתה במנשא, בסך הכל מדובר בעבודה שיש בה הרבה תנועה... אבל אני לא אמיצה מספיק כנראה

אני אנסה לברר אם העניין הזה שג'ולי לא היתה הוא קבוע או חד פעמי (הם צמצמו מאוד את קליניקת ההנקה שלהם לצערי הרב, זה דבר מאוד מוצלח בעיני) ואלך שוב. בעניין ביקורת על היועצת שהיתה שם - היא היתה די ברורה כשאמרתי על ה-65 מ"ל שאני לא נותנת לה בקבוק כי זה מה יש בציצי, והיא נעצה בי מבט נוזף עם הרמת גבה ואמרה "הילדה צריכה לאכול". אחת הסיבות שאני הולכת לשם הוא כי לא היה לי ספק שג'ולי לא תוציא משפט כזה מהפה אבל אני חייבת לומר שלמרות שאני יודעת את כל מה שכתבתן היא הצליחה די לערער אותי ולגרום לי להסתובב כמה ימים עם המחשבה "אני מרעיבה את הילדה שלי בגלל השטויות שלי, אין לי מספיק חלב כי אני עושה משהו לא בסדר".

וגם כמות הקקי ירדה בתקופה הזו (למרות ששוב, נראה לי שיש יותר ביומיים האחרונים
מאוד הגיוני שזה בזכות ההצלחה שלך בימים האחרונים לשפר את המצב.

הסיבה שאני נותנת את הבקבוק הוא חזרתי לעבודה בעוד שבועיים
אה!
אז כבר אני כותבת לטובת כל האמהות האחרות:
מנסיונן של הרבה אמהות התברר, שחבל על המאמץ ועל הסיכון להנקה "להרגיל תינוק לבקבוק" רגע אחד לפני היציאה לעבודה.
שווה לשאוב כדי ליצור מחסן של חלב, אבל לא שווה לתת בקבוקים.
כאשר התינוק/ת נשארת עם מישהו שיודע לתת בקבוק, היא תקח בקבוק. זו המציאות. חבל שהאמא תבזבז על זה אפילו דקה, אם זו המטרה. הייתי יורדת לגמרי מהבקבוקים כרגע, קודם כל בשביל להחזיר את ההנקה למצב הכי טוב לפני שאת יוצאת לעבודה.

והיא נעצה בי מבט נוזף עם הרמת גבה ואמרה "הילדה צריכה לאכול
המממ, מדובר בתינוקת בת 4 חודשים, לא במישהי שרק נולדה. זה אומר, שקודם כל אי אפשר לדעת כמה היא יונקת בכל הנקה (הרגע 65, אולי לפני שעה 300 ולכן היא לא רוצה יותר...), וזה גם אומר, שאפילו אם כמויות החלב ירדו יש מה לעשות ויש זמן לעשות את זה, היא לא "גוועת ברעב" ולא במצב מסוכן ולא צריך להיכנס להיסטריה, רק לטפל בזה באופן מעשי.

עכשיו לגבי
אני מלמדת ארבע פעמים בשבוע במכללה, שעתיים וחצי כל פעם.
בואי נדבר קצת על לוגיסטיקה:
שעתיים וחצי זה הנטו או הברוטו?
כלומר, היא תהיה עם סבתא אצלכן בבית (איזה יופי שיש סבתא שמוכנה לעזור! נפלא), משם את יוצאת למכללה וחוזרת אחרי שעתיים וחצי?

אם כן, אז בגיל 4.5 חודשים, את ממש לא צריכה להשאיר שום בקבוק, את יודעת? אפשר, למקרה ש... אבל בגדול, להיעדרות כזאת, אפשר להניק לפני, לצאת ללמד, ולהניק כשאת חוזרת.
אם לא, אז תספרי עוד קצת על הלוגיסטיקה, ונראה איזה עוד רעיונות תימרון נוכל להעלות. (-:

בשמת, תודה! אני גוזרת ושומרת.

היתה פנטזיה עוד יותר גרנדיוזית שהיא פשוט ללמד איתה במנשא, בסך הכל מדובר בעבודה שיש בה הרבה תנועה...
תשמעי,
אני מאוד מבינה את החשש...
מצד שני, אני התנדבתי השנה כמה פעמים בבי"ס של הבן שלי. לפעמים בשעורי קריאה, ואז זה היה שעה וחצי של להיות בכתה (א') ולעזור לתלמידים בפעילויות קריאה או כתיבה, ולפעמים בשעורי תנועה-וקואורדינציה, פעילות של חצי שעה לכמה כיתות ברצף, ואז זה היה להשגיח עליהם כשהם על המתקנים ולעזור קצת. סה"כ כשעתיים.

ובכל הפעמים נומציק שלי היה עלי במנשא, ינק וישן, או ישב בחיקי, והסתכל סביב בעניין רב. לא הפריע, לא בכה ולא נעליים.
והתלמידים גם הם שמחו בו, אבל אפילו בשבילם (בני חמש) זו לא היתה כזאת הסחת דעת

.
בקיצור, נכון שהתנדבות לחוד ועבודה בשכר לחוד,... אבל הייתי מעזה ומנסה, לפחות פעם-פעמיים. ואם יש בלגו, פשוט תתנצלי, תאלתרי פתרונות על המקום (או תחשבי מראש על אפשרויות פיצוי) ואל תחזרי על זה יותר.

תמרוש רוש, בתור מרצה בעצמי, זו חוויה אחרת לגמרי. להדריך מפגש ללל עם תינוק/ת במנשא, אחלה. להתנדב בגן כנ"ל ולהקריא סיפור לכל ילדי הגן, אחלה. להגיע לשיעור במכללה או באוניברסיטה כך? כל הריכוז שלי היה בורח דרך החלון. אלה דרישות שכליות הרבה יותר תובעניות והתינוק לא משאיר מספיק מוח בשביל זה P-:

אה, אני חשבתי רק על ההתנהגות של התינוק עצמו

התינוק יהיה בסדר, זה בטוח (-:

קודם כל רציתי להודות מאוד מאוד על התמיכה, נראה לי שכמעט צלחנו את המשברון הזה ומצאתי כאן הרבה עידוד גם בקריאה של כל מה שהיה כאן קודם וגם בהתייחסויותיכן. פעם ראשונה שאני כותבת כאן למרות שיטוטי כאן עוד מההריון וההיעזרות הרבה שלי באתר עוד בהריון (ילדתי לידת עכוז טבעית מחוץ לבי"ח אחרי התלבטויות רבות... אשתף מתישהו את סיפור הלידה כשאצליח להביא את עצמי לכתוב אותו...)

אחרי 24 שעות של מיטה-אמבטיה משותפת-הנקה כמה שבא-הרבה שתיית מים וגם שאיבות כתוספת, היה ברור שנהיה שינוי וכמות החלב עלתה. הוצאנו מחוץ לחוק את הבקבוק והתמקדנו בהנקה, ונראה שחזר מעט האמון שלה בציצי...בתגובה הקטנטונת עשתה כמעט 48 שעות של לאכול כל שעתיים והעלתה את מפלס הקקי מפעם ביומיים-שלושה לשלושה ביום...עוד לא הכל חלק לגמרי אבל אנחנו בדרך הנכונה בלי ספק

_בואי נדבר קצת על לוגיסטיקה:
שעתיים וחצי זה הנטו או הברוטו?
כלומר, היא תהיה עם סבתא אצלכן בבית (איזה יופי שיש סבתא שמוכנה לעזור! נפלא), משם את יוצאת למכללה וחוזרת אחרי שעתיים וחצי?_
בהנחה שלא מצאתי מישהו שיבוא איתי (אני עוד עובדת על זה..) שעתיים וחצי זה הנטו, כלומר קרוב לשלוש-שלוש וחצי בברוטו.

היתה פנטזיה עוד יותר גרנדיוזית שהיא פשוט ללמד איתה במנשא, בסך הכל מדובר בעבודה שיש בה הרבה תנועה...
נורא התחשק לי שתגידו לי - כן, בטח! מכירות מלא שעשו את זה וזה עובד מצויין... אבל הטיעון של בשמת א כל הריכוז שלי היה בורח דרך החלון. אלה דרישות שכליות הרבה יותר תובעניות והתינוק לא משאיר מספיק מוח בשביל זה נשמע לי נכון מידי... יכול להיות שאם אמצא מישהי שתבוא איתי אעשה ניסוי ואקח את נולי איתי בזמן שהיא בחוץ למקרה ש...

יכול להיות שאם אמצא מישהי שתבוא איתי אעשה ניסוי ואקח את נולי איתי בזמן שהיא בחוץ למקרה ש...
אם תצליחי בזה לוגיסטית - נראה לי שזה יהיה שיעור חשוב מאין כמוהו לסטודנטים שלך!

ויופי טופי על זה:
עוד לא הכל חלק לגמרי אבל אנחנו בדרך הנכונה בלי ספק.

בתגובה הקטנטונת עשתה כמעט 48 שעות של לאכול כל שעתיים והעלתה את מפלס הקקי מפעם ביומיים-שלושה לשלושה ביום...עוד לא הכל חלק לגמרי אבל אנחנו בדרך הנכונה בלי ספק.
מעולה! זה ממש לפי הספר, גם משך הזמן שזה לוקח - קלאסי, גם הדרך, גם השיפור. נפלא

בהנחה שלא מצאתי מישהו שיבוא איתי (אני עוד עובדת על זה..) שעתיים וחצי זה הנטו, כלומר קרוב לשלוש-שלוש וחצי בברוטו.
אוקיי, זה לא כל כך נורא.
קחי בחשבון שבגילה, היא תוכל לגמרי לשרוד את הזמן הזה בלי שום בקבוק. אם כי בטוח תתנפל עלייך לינוק ברגע שתגיעי (-:
תזכרי שמה שחסר בעיקר זו אמא, לא החלב.
אפשר למשוך אותה את כל הזמן עד שתגיעי עם יציאה לאוויר הצח. זו אפשרות?

וכשתמצאי מישהו שתקח את נולי לטיול מחוץ לכיתה, תזכירי לה שלא תסתובב לך מתחת לחלונות בדיוק כשהיא בוכה... זה מה שעשו לי וגם זה ממש ממש לא עוזר לריכוז בזמן שאני מלמדת S-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מניקה ו כשחזרתי לעבודה הכנות של הלב ירד אני לא יכולה לשאוב חלב ב משאבת חלב יוצר לי ממש ב טיפות ו אני מפחדת שיעלם לי חלב,כי חזרתי לעבודה ו אין לי אפשרות לשאוב חלב שם, האם חלב יכול להיעלם לי כי אני לא שואבת ו רק אחרי 11 שעות אני בא הביתה להניק את התינוק?

אלונה, כמה דברים בשיא הקיצור (צריכה לארוז ולזוז)
לא יכולה לשאוב חלב- שאיבה זו מיומנות נלמדת. חפשי פה ובפורום הנקה בתפוז מאמרים ושיתופים על שאיבת חלב.
בעיקרון, כל הטריק בשאיבה זה לתפעל את מנגנון שחרור החלב. יש כל מיני דרכים לעשות את זה, אבל בעיקרון: מסז' של השד ועיסוי פטמות לפני השאיבה (להקדיש לזה חמש דקות או עד שמרגישים את רפלקס שחרור החלב בשד). להסניף את הריח של התינוק (בגד משומש, למשל), ליישם טכניקות מדיטציה או דמיון מודרך, להיות הכי רגועה שאפשר, לנסות משאבות שונות וחליבה ביד ולראות מה עובד הכי טוב בשבילך, למצוא את הזמן הנכון לשאוב (לפני הנקה? אחרי? תוך כדי? בוקר? ערב? אצל כל אשה עובדים דברים קצת אחרים), ולהתמיד, להתמיד להתמיד. הלמידה הזאת לוקחת זמן!

שווה לבדוק בכל זאת איך אפשר לשאוב בעבודה, לדבר עם האחראים עלייך, להבין מה הדברים שמפריעים לזה לקרות ולמצוא להם פתרונות. שווה להגיד למעביד שתינוק לא יונק חולה יותר מאשר תינוק יונק, וגורם להרבה יותר היעדרויות של האמא - יש למעביד אינטרס ישיר לעזור לאמא לשמור על ההנקה.

בטח אין פה אף אחד...
רציתי נורא לספר שהיה שבוע נפלא, שחזרנו לינוק כרגיל ובסבבה כמעט בכל הפעמים, שיש כמויות קקי מפלצתיות ותינוקת מאושרת הרבה יותר... ובכן - כל זה קרה! אבל... הבוקר בטיפת חלב המשקל הראה ירידה משמעותית באחוזונים, משבוע שעבר (ששקלתי אותה בעצמי) היא לא עלתה אפילו גרם (איך? אני פשוט לא מבינה? היא אכלה כל כך יפה השבוע, מלא פיפי, מלאאא קקי, איך לא עלתה במשקל??)
כמובן שהאחות הלחיצה ואמרה מיד שאולי אין מספיק חלב והיא כבר גדולה (בת ארבעה וחצי חודשים) והגיע הזמן לתת לה מטרנה או סימילאק.
בא לי לבכות. בעלי לשמחתי לא נלחץ בטירוף (או שזה רק קונטרה ללחץ שלי...) ועשה רשימה של דברים שצריך לעשות ולברר, כולל לשלוח אותי לרופא ולבדוק למה אני יורדת במשקל (אני כבר שני קילו פחות מלפני ההריון), להבין מה יכול לקרות, מה יכולות להיות בכלל הסיבות לדבר כזה? כי אנחנו פשוט לא מבינים.
מיואשת...

שלום,
ראשית, אקדים ואספר שאינני יועצת הנקה או אשת מקצוע בתחום. על כן מסייגת את דברי בכך שאלו מחשבות והתנסויות אישיות.
ועכשו שנית ועיקרית:
רציתי נורא לספר שהיה שבוע נפלא - איזה יופי! כל הכבוד לכן!
לגבי שאלת המשקל, יתכן שהסיבה נעוצה במכשירי השקילה השונים או בסיבות עלומות אחרות. באופן אישי, לא הייתי מתרגשת, אלא שמחה בתינוקת החיונית והיונקת. הייתי מתרגשת אם היה מדובר על ירידה משמעותית לאורך יותר מכמה שבועות, מלווה בחוסר תאבון, בעיית יציאות וכו'.
והגיע הזמן לתת לה מטרנה או סימילאק. - אז הלחיצה (אני לא מזלזלת בהילחצות שלך, רק רוצה להציע הסתכלות מקטינת לחץ על האירוע. היא אמרה לך דברים מלחיצים ומערערים והציעה לך הצעה לא סבירה). נשמע שהחלב שלך מצוין ושופע כעת, ובודאי טוב מכל תחליף שבנמצא.
לגבי הירידה במשקלך - אנחנו בני אנוש, יורדים, עולים... בשנה שלאחר לידת בכורי רזיתי וירדתי מן המשקל של לפני הלידה. גיסתי, המניקה תינוק בן 9 חודשים, ירדה במשקל, ירדה 3 מידות בגדים, וחזרה לגזרה ולהיקפים שבהם היתה לאחרונה לפני 20 שנה, בגילאי ה-20. הנקה וטיפול בתינוק שואבים הרבה אנרגיה מן האמא. אני מניחה שאת אוכלת טוב ומאוזן? מקוה כך. יש כאן דף מוצלח בנושא - תזונת האם המניקה או תזונה ללידת תינוק בריא.
מיואשת... - את אמא נפלאה, שעושה המון טוב והכי טוב בשביל בתך. על מה הייאוש? האם יש אפשרות להניח בצד את משקלך? אני הייתי מוטרדת לו היית מספרת שאת לא חשה בטוב, חלשה וכו'. נקרא שלא כך, מדבריך. תהני מן התקופה המופלאה הזו ומן התינוקת המדהימה שלך.
שולחת לך חיזוקים וחיבוק וירטואלי @}.

אוי שירה. מה העלו הבדיקות שלך? יכול להיות בלוטת התריס?
כמו כן קחי בחשבון שבשבוע היא אמורה נגיד לעלות 130 גרם, שזה ממש מעט, ואם בשקילה הקודמת היתה לפני קקי ובשקילה החדשה בדיוק אחרי קקי-פיפי, ואם המשקל לא לגמרי מכוייל, יכול להיות שלא תראי שינוי.
מה קרה בינתיים?

שלום שלום שמחה לבשר על שיפור נפלא

קודם כל הבדיקות שלי היו פנטסטיות, כולל בלוטת התריס וברזל והכל... אני ממשיכה לרדת במשקל אבל כנראה שזה רק ההנקה שעושה את זה? אני מקווה שלא איעלם בקרוב כי כבר הפסיקו להגיד לי כמה אני "נראית נפלא אחרי הלידה" והתחילו להגיד שאני נראית רזה ואם אני אוכלת..
ולענייננו - קופסת המטרנה עדיין לא נפתחה

אחרי שלא היתה עלייה במשקל, והרופא "תומך ההנקה" אמרה ש"אם זה נורא חשוב לי להניק" אז לתת לה תוספת חלב אם שאוב בבקבוק אחרי כל הנקה, התחלתי לעשות את זה. ראיתי שמתפתחת העדפת בקבוק נוראית, והלכתי שוב ליועצת הנקה. לא היו לה כל כך בשורות מלבד הצינוריות האלו שנולי לא כל כך הסתדרה איתן. לא כל כך ידעתי מה לעשות עד שםגשתי באיזה אירוע כמה חברות, עם תינוקות שמנמנים במיוחד, שסיפרו שגם התינוקות שלהם ספגו נזיפות מאחות טיפת חלב. אז החלטנו - אנחנו מסתכלים על הילדה ולא על הגרף. לפני שבועיים שלושה היא היתה עצבנית ובכיינית ובאמת דאגתי, אבל עכשיו - היא יונקת, שמחה ומאושרת, אז למה??
הגישה הזו (בתוספת נשנושים קטנים של רסק פירות עם שקדיה וקצת גזר עם טחינה... אבל ממש טיפטיפה) הביאה לעלייה מטאורית של 135 גרם בשבוע שהשביעו את רצונה של אחות טיפת חלב ומבחינתי המשבר הזה מאחורינו.
אגב, ביום ראשון לימדתי בפעם הראשונה, נולי נשארה בבית עם אבא-דודה-סבתא

אבל כשהצגתי את עצמי לסטודנטים ואמרתי גם שאני אמא לתינוקת מתוקה בת חמישה חודשים הם מיד קראו בקול גדול "למה לא הבאת אותה איתך??!! תביאי אותה!! אז אני שוב משתעשעת ברעיון...
תודה לכולכן על התמיכה והעצות והדף המורחב והמקסים הזה, מקווה להפגש בדפים אחרים...

אמא לתינוקת מתוקה בת חמישה חודשים הם מיד קראו בקול גדול "למה לא הבאת אותה איתך??!! תביאי אותה!! אז אני שוב משתעשעת ברעיון...
(-:

רק בשורות טובות!

שירה,
עקבתי במתח! איזה יופי! הנה הנקה אחת שטיפת חלב לא הצליחו להרוס...
גם אצלי ההנקה לוקחת יותר קלוריות ממה שאני מצליחה להכניס
לכן - בתקופות שאני מניקה, כדי שלא איעלם אני אוכלת דברים משמינים -
אבוקדו, סרדינים, גרעינים למינהם, אגוזים למינהם וכו'.
ואז - אני מפסיקה לרזות.
בהצלחה!

שלום רב, אני מאוד רוצה להתייעץ ורוצה לדעת האם אפשר להעלות כאן שאלה דחופה הקשורה בהנקה

כן, תשאלי וננסה לענות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן ובוקר טוב
ממה שקראתי פה כנראה שאין בעיה, אבל אשמח לעצתכן
אשתי היקרה ילדה בבוקר יום חמישי, לפני חמשה ימים. ביומיים הראשונים ההנקה לא צלחה והקטנה קיבלה 10cc מטרנה שלוש או ארבע פעמים, אך אשתי מיניקה באופן מלא, ואתמול נעזרה ביועצת הנקה. תחילה השדיים שלה היו מלאים ונוקשים, והבוקר היא לא הצליחה להניק ומרגישה שהשדיים ריקים לחלוטין. הקטנה, לעומת זאת, לא יודעת שובע. היציאות שלה היו כמצופה, שלושה חיתולים של קקי או יותר (מעט מאד קקי בכל חיתול ביום האחרון) וחמשה-ששה עם פיפי. ההנקות היו מלאות - כלומר - אשתי לא הפסיקה את ההנקה עד שהקטנה לא עשתה זאת בעצמה והחליפה צדדים.
תודה, ומזל טוב לכל הטריים : )

תחילה השדיים שלה היו מלאים ונוקשים
זה גודש, שנוצר מצירוף של מלאות נורמלית כשהחלב נכנס ביום השלישי או הרביעי אחרי הלידה, + פחות מדי הנקות.

והבוקר היא לא הצליחה להניק ומרגישה שהשדיים ריקים לחלוטין
תיאור מוזר. מדוע אתה כותב פה במקום לפנות ליועצת ההנקה שהיתה אתמול? לא ייתכן שהם "ריקים" אם אתמול היה גודש, או אם היא מיניקה. צריך לדבר עם אשתך ולשאול מה התחושה שלה.

היא לא הצליחה להניק

אשתי מיניקה באופן מלא
מה מהם נכון?

הקטנה, לעומת זאת, לא יודעת שובע
מעולה. אבל לא הבנתי אם אשתך מיניקה או לא? אם היא מיניקה והקטנה יונקת כל שעה, שעה וחצי, שעתיים - זה מעולה וכמו שצריך להיות וגם מונע גודש ועוזר לייצור החלב.

היציאות שלה היו כמצופה, שלושה חיתולים של קקי או יותר (מעט מאד קקי בכל חיתול ביום האחרון) וחמשה-ששה עם פיפי
נשמע מעולה וזו עדות שההנקה מתנהלת מצויין.

העדות השניה תהיה מהמשקל שלה - כדאי בגיל הזה לשקול פעם בשבועיים כדי לוודא שהיא עולה במשקל היטב.

ההנקות היו מלאות - כלומר - אשתי לא הפסיקה את ההנקה עד שהקטנה לא עשתה זאת בעצמה והחליפה צדדים
נשמע מעולה.
ומזל טוב!

תחילה השדיים שלה היו מלאים ונוקשים, והבוקר היא לא הצליחה להניק ומרגישה שהשדיים ריקים לחלוטין.
כמו שאני מבינה את זה, הגודש השתחרר וייצור החלב התחיל להתאזן. היעדר הגודש יצר תחושה של ריקנות, אבל כמו שכתבה בשמת, אם התינוקת יונקת בהתלהבות וממלאת חיתולים באופן סדיר, כנראה ש השדיים_ לא _ריקים לחלוטין. אלא מתמלאים במידה הנכונה ובזמן הנכון.
בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בקשר למוטיליום, ראיתי למעלה שאפשר להתייעץ עם ד"ר ליבוביץ בקשר לנטילת הכדור.
אשמח לקבל פרטים על רופאה זו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סתם באתי לבקר בדף מתוך נוסטלגיה עכשיו כשנולי כבר כמעט בת שנה... ולשתף את כל מי שעזר בזמנו שהכל הכל הסתדר בסוף, ועדיין יונקת, והרבה, ובכיף, ושאין כמו החוויה הזאת בעולם ואין מאושרת ממני שהצלחנו להציל אותה... קופסת המטרנה שנקנתה בזמנו נותרה סגורה ומיותמת ומעלה אבק על איזה מדף

כשחזרתי לעבודה, אמנם לא העזתי בסוף ללמד איתה עלי, אבל חשפתי את הבייביסיטר המקסימה שמצאתי לעולמו המופלא של המנשא שלא שמעה עליו בחיים, והיא היתה באה איתי לשיעורים ומסתובבת איתה בחוץ, כך שלא נפרדנו ליותר משעה...עכשיו היא כבר נשארת איתה ועם עוד ילדה בבית כמה שעות בכל פעם אבל היא כבר גדולה ואוכלת אוכל, וגם נהנית מאוד מהחברה (ומהאוכל... מאוד מאוד אוהבת לאכול)
היא נשארה אגב ילדה רזה מאוד, אבל let's face it גם אני וגם אבא שלה היינו כאלה וכל חיינו דחפו לנו אוכל לשווא, זה לא עזר
נורא מרגיז אותי הקטע הזה עם אחיות טיפת חלב, עם ה"אין מספיק חלב", גורמים ללחץ רב וכל כך מיותר, ובסוף יש לנו מגיפה של השמנת יתר אצל ילדים במדינה
ביחידה לגיל הרך בבית חולים סורוקה, שעבדתי בה פעם, הגיעו למסקנה שהאחיות הללו הן חלק ממה שמייצר הפרעות אכילה אצל ילדים (שבגיל הרך נקראות הפרעות האכלה) ויזמו תכנית הסברה לאחיות טיפת חלק כדי לנסות ולמנוע את גל המקרים שמגיעים לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי בסופו של דבר בעקבות ההתנהגויות הלא הגיוניות שההורים נוקטים בהן בעקבות הלחץ
נוראאא מרגיז אותי, שאין להן ידע עדכני, הבנה, והנסיון הגורף להתאים ילדים לטבלאות וגרפים על לא עוול בכפם
שוב תודה לכל האנשים המדהימים שתמכו בזמן הנכון
שירה

כיף לשמוע

ויזמו תכנית הסברה לאחיות
טוב לשמוע על כך.

וגם את זה, כמובן:
שהכל הכל הסתדר בסוף, ועדיין יונקת, והרבה, ובכיף, ושאין כמו החוויה הזאת בעולם ואין מאושרת ממני

שלום לכולן,
אני ממש מקווה שהפורום עדיין פעיל וסליחה על האורך....
הבעיה שלי היא כזאת, יאיר נולד בשבוע 36 (22.6.14)בניתוח קיסרי חירום, לאחר שלא הרגשתי אותו והחלטתי ללכת לביה"ח, במהלך המצוקה בה הוא היה, נפגעה לו הכיליה הימנית ועכשיו יש לו רק כיליה אחת, אני סוכרתית ואחת הסברות שעלתה בהקשר לפגיעה (טרומבוזיס בכיליה) היא שבגלל הסוכרת, השיליה הפסיקה לתפקד.
בכל אופן, הוא היה מאושפז בפגיה במשך חודש שלם. יכולתי רק לבוא לבקר ולנסות להניק, לא תמיד זה התקבל בברכה מצד האחיות שהיו לחוצות על שעת האכלה וכדומה, הלידה התרחשה בשוויץ (אנחנו גרים כאן בנתיים עקב עבודה של בעלי), יש כאן שירות שאחרי לידה כל יולדת מקבלת 10 מפגשים עם יועצת הנקה שבאה הביתה ועוזרת. ואני מרגישה "שנפלתי " על יועצת הנקה שוויצרית קרה כמו האלפים, כל הזמן אמרה לי אל תדאגי, הייתה לך לידה קשה שניכם עברתם טראומה תתני לו את הזמן שלו להתאושש וכשתגיעי הביתה נעבוד על זה (בדיעבד, הבנתי שלא היה לה זמן ורק כשהתעקשתי הגיעה לבית חולים) בנתיים הוא התרגל לבקבוק, לנוחות ולקלות שלו וכל ניסיון שלי להצמיד אותו לפיטמה או אפילו רק להציע אותה נתקל בהתנגדות נחרצת שמלווה בזריקת הראש לאחור, התקמרות הגב ובכי נוראי, מיותר לציין את רמות התיסכול של שנינו. לפעמים אני כל כך עצבנית שאני כופה עליו את הפיטמה והוא מתרגז כפליים.
היועצת השנייה שבאה בקושי הסתכלה ואמרה לי תנסי עם פיטמת סיליקון , כמובן שהוא לא רוצה... במקביל - כמויות החלב ירדו מאוד יוצא לי בממוצע 350-380 מ"ל ב7 סשנים של שאיבה, אוףףףמה עושים? זהו? לוותר על ההנקה? לא רוצה לוותר, לא רוצה. אגב, היועצת השנייה שבאה, זאת ששמעתי רק נפלאות אודותיה, אמרה לי שכנראה שאין לי מספיק חלב וזה בסדר אם לא אניק לא צריך להתאבד על זה, נשמע לי שהיא באה להפסיק לי את ההנקה או לפחות את הניסיון שלה.
עדיין יש לנו סיכוי??? נראה לי כאילו כאן אשמע את מה שאני רוצה לשמוע

להרבות את החלב על ידי כמוסות חילבה.
לשאוב מייד אחרי ההנקה זה מרבה את היצור. להניק אינסנקטיבית. מידע על הנקה כזאת ניתן למצוא באתר. להניק המון לא להסתכל בשעון ככלל בהנקה. להסתובב בלי חזיה, לנוח הרבה , לאכול טוב, לישון טוב, לשתות הרבה ולהשתדל להיות רגועה . יחד עם זאת אין להשאיר את התינוק רעב. אם לא הלך בהנקה או אם התינוק לא נותן מספיק שתן לתת לתינוק בקבוק עם חלב שאוב. תינוק רעב ועצבני לא יצליח לינוק. להשתמש בציצי כמוצץ כשהתינוק שבע על מנת ללמד אותו כיצד תופסים את הפטמה ועל מנת לחבב את הציצי עליו וגם על מנת לעודד יצור חלב. בהצלחה.

היי אמא של יאיר,
קודם כל

. זה לא קל מה שאת עוברת. כל הכבוד על המאמצים!!!
לדעתי יש סיכוי

בדיוק הייתי סופ"ש שעבר בהרצאה מעוררת השראה של יועצת הנקה שעובדת בקליניקה עם אמהות מיואשות שניסו הכל ולא הצליחו, ו- יש תקווה.

עושה רושם שתועיל לך עזרה ותמיכה מקומית. ניסית את ליגת לה לצ'ה? הנה הקישור לליגה-סניף שוויץ
http://www.lalecheleague.ch/en

אני מציעה לחשוב בכמה כיוונים:
א. שאיבה - לא יודעת איך את שואבת כרגע (סוג משאבה, מספר שאיבות ביום ומשך שאיבות - והייתי רוצה לדעת) אבל:

הרבה סשנים קצרים של שאיבות, יותר אפקטיביים מאשר פחות סשנים שכל אחד מהם יותר ארוך. בייחוד אם את כרגע מתייבשת בכל סשן ומתוסכלת כי לא יוצא כלום. האם את יכולה לשאוב 8+ פעמים ביום, 10 דקות כל פעם?
משאבה: אם יש לך משאבה ביתית, את יכולה לבדוק את האפשרות לשכור מאיפשהו (ללל, למשל) משאבה ביתחולימית, למשל מדלה סימפוני.
הטריק המרכזי בשאיבה זה להפעיל את רפלקס שחרור החלב. הרפלקס הזה תלוי בהורמון אוקסיטוצין, והוא רגיש לאדרנלין ולמתח... דברים שעוזרים לו להתרחש: כל טכניקת רגיעה ו/או מדיטציה שעובדת לך, נשימות עמוקות, שתייה של כוס משהו טעים ומעודד, מסז' בכתפיים ובעורף, הסנפה של התינוק (כולל בגדים ואביזרים שספגו את הריח שלו), הימנעות מכוונת מלהסתכל על השד ולראות כמה (לא) יוצא - ספר מצחיק או תכנית טלוויזיה מטופשת או סרט אהוב יכולים מאוד לעזור בהסחת דעת - זה ברמה הפסיכולוגית.
ברמה הפיזית, לי מאוד עוזר עיסוי פטמות לפני כל שאיבה: מסז' עדין בעיגולים של הפטמות, בקצב ובעוצמה שיעוררו תחושה שדומה לגירוי מיני, 2-3 דקות או כמה שצריך עד שאני מרגישה שהשד נהיה טיפה יותר כבד או מלא והחלב "יורד".
אם את שואבת מצד אחד, נסי להחליף צד כל פעם שהזרימה מאטה. בעצם, כשהזרימה מאטה עוד יותר תעשי הפסקה קצרה, תעצמי עיניים, תנשמי עמוק, תרפי את הכתפיים, תעשי עיסוי פטמות עד שתרגישי שינוי כלשהו בשד (או ממש את רפלקס שחרור החלב, אם את מרגישה אותו - לא כל אשה מרגישה את הרפלקס), ותשאבי שוב.
יש נשים שמגלות שאחרי שהמשאבה מוציאה כל מה שהיא יכולה, סחיטה ביד מוציאה עוד קצת.

במקביל, להגיש את הבקבוק כך שתהיה לו קצת יותר עבודה לינוק ממנו: כשהתינוק בתנוחה יותר זקופה מאשר שוכבת, והבקבוק אופקי יחסית, כך שהחלב רק מכסה את הפטמה של הבקבוק ולא יותר מזה, ולעשות הפסקה קטנה כל כמה לגימות.

עכשיו בקשר להנקה:
ממה שאת מתארת, יש המון תסכול ומתח במערכת. לא פלא, בהתחשב במה שעובר עליכם

. ככל שאת מתוסכלת יותר, את מנסה יותר חזק, מעוררת ביאיר יותר התנגדות - ומצליחה פחות.
אז מה עושים?
אני הייתי מנסה לעשות סוויץ', ולנסות זוית אחרת לכל העניין.
קודם כל, לוותר.
לא על ההנקה

. אני מתכוונת לוותר על ההצלחה, על התחושה הזאת שאת צריכה להצליח, ועל הפחד שתיכשלי, כי יקירתי - אין מצב להיכשל. את כבר הצלחת. את נתת לתינוק הקטן והפגיע שלך המון המון חלב אם, במשך ימים ושבועות ארוכים, בתקופה הכי רגישה והכי פגיעה של חייו! בהתחשב בכל ההיסטוריה שלכם, בניתוח החירום, בזה שהוא היה חודש שלם בפגייה, מופרד ממך - מה זה אם לא הצלחה? זה ניצחון בלתי רגיל על ערימה של קשיים מזעזעים.

נכון, זו לא בדיוק ההצלחה שאת רוצה, כי את רוצה להניק

(()) אבל עדיין, זה הישג ששווה זהב.
לא משנה מה יקרה מהרגע הזה ואילך - את ההישג הזה אי אפשר לקחת ממך. כולו שלך @}
אז נא לא לזלזל

הלאה: אני חושבת, שכרגע כדאי לך לרדת מהניסיונות לגרום לו לינוק. ניסית, לא הלך, ואתם מתחילים להיכנס למעגל סגור של מתח וכפייה וסירוב ועוד יותר מתח. עצור!

זה הזמן לשנות כיוון.
לאן? לכיוון של לנסות לאפשר לו (ולך!) להרגיש נעים ונחמד יותר כשהוא עלייך.

אז את יכולה לקחת אותו, כשהוא די שבע ונינוח, ולשים אותו עלייך, עור לעור. לחמם את הבית אם צריך, להתקלף מהבגדים כמה שאפשר (את חלק עליון, והוא כמה שמתאים לך), ולהרגיש ביחד.

לשבת שעונה לאחור, על ספה או כורסה נוחה, בתנוחה של הנקה אינסטינקטיבית (ראי גם פה עור לעור, ולתת לו להתיידד עם השד. את יכולה למרוח קצת חלב על הפטמה (אני הייתי גם עושה שביל לח של חלב מהפטמה לאורך השד, אבל זו אני

) למקרה שיתחשק לו ללקק, אבל בלי לצפות ממנו שיתחבר. המטרה: להרגיש נוח ונעים ביחד אתו.

אם זה מתחיל לתסכל אותך, ואת מתחילה להרגיש את ה"נו כבר", וה"אולי הוא יתחבר עכשיו? למה הוא לא מתחבר? מה אני עושה פה בכלל?" ואת מרגישה אידיוטי, קומי ותתחילי לרקוד.
כלומר, חבקי אותו, עור לעור, ותתחילי לזוז, לנוע בחדר, למצוא את התנועה והריתמוס והמוסיקה (הפנימית או החיצונית, לבחירתך) שיגרמו לך לנשום יותר עמוק, לגוף שלך להיות יותר רך וזורם, להרגיש לא רק מחבקת אלא גם מחובקת, אוהבת ואהובה. רגועה ומרגיעה. את יכולה להמהם, לזמזם, אפילו רק לנגן לעצמך בראש שיר שאת אוהבת, שתמיד גרם לך להרגיש טוב. את יכולה, כמובן, להשמיע לעצמך מוסיקה אהובה בקול רם - אבל זה לא הכרחי. היועצת שהרצתה לנו אמרה שהיא רואה את ה"ריקוד" הזה של אמהות, הרבה פעמים בקליניקה שלה, והוא עוזר גם לאמא וגם לתינוק להירגע ולמצוא את הקליק אחד עם השני.

ואת הריקוד הזה, להתחיל בתנוחה שקרובה לתנוחת יניקה, שיכולה לאפשר יניקה, אבל גם מאפשרת ליאיר לא לינוק ולא להילחץ מהאפשרות ("הצילו, פטמה מסתערת מימין!")

תמרושרוש המשקיענית! את מקסימה ונבונה כל כך!
אמא של יאיר, בהצלחה! קראתי אותך בלילה ולא היו לי עצות. שמחה שהתגייסו כאן אחרות לענות לך.

אוסיף לדברים המצויינים של תמרוש רוש המקסימה, שהרבה פעמים עוזר להיכנס לאמבטיה. למים יש תכונות מופלאות של הרגעה, ולא מעט תינוקות פתאום הסכימו לינוק באמבטיה, בתוך המים החמימים, עירומים בחיבוק עם אמא.
ועוד זמן קסום: הלילה. מתוך שינה, במיטה המשותפת, שוב עור-לעור מתחת לשמיכות, כשהוא ישנוני, יכול מאוד לעזור שהוא יהיה ליד השד ופתאום יתפוס מתוך שינה.
הרבה מאוד אימהות מדווחות על האמבטיה המשותפת והשינה המשותפת בלילה בתור ההזדמנויות ש"התניעו" את ההנקה שכבר נראתה אבודה.
בהצלחה!

(וגם אני ממליצה על ליגת לה לצ'ה שוויץ ואפילו יש לי שם שתי חברות מקסימות, אחת מהן שמה רחל, אולי במקרה תיתקלי בה

)

Rahel Oberholzer

שלום.
דווקא עד עכשיו ההנקה הלכה ממש יפה והתינוקת שמנמונת וחמודונת - בת 4 חודשים.
אבל בזמן האחרון מרגישה שאין לי מספיק חלב- כבר עברתי מלהניק כל פעם רק משד אחד ללהניק משניהם, הפסקתי את הגלולות למניעת הריון, אני אוכלת הרבה חילבה- למרות שזה ממש מגעיל- ואם למישהי יש מתכונים- אשמח. וביומיים האחרונים גם מתגברת אותה עם בקבוק- כן אני יודעת שזה מפריע להנקה, אבל אתמול רציתי לבדוק אם זה רק התחושה שלי שאין מספיק חלב, והיום פשוט פחדתי שהיא מיובשת (טיילנו כל היום בחוץ בחום...)
יש עוד איזה עצות... אני קצת מפחדת שסיימנו עם ההנקה- בדיוק שהצלחתי להתחיל להנות ממנה. ומצד שני ביומיים עם הבקבוק היא נרדמה בכזאת קלות בלילה בניגוד לבדרך כלל שהיו המון בכיות- ואז חשבתי- מה אם כל הזמן הזה היא פשוט הייתה רעבה?

היי אמא,
גיל ארבעה חודשים זה גיל של הרבה שינויים, כולל שינויים בדפוס היניקה, והרבה אמהות מתחילות לחשוש בגיל הזה שאין מספיק חלב - בשעה שדווקא יש.
(למשל: תינוק שרוצה זרימת חלב מהירה על המקום ומקטר בתחילת כל הנקה עד שהחלב מתחיל לרדת. תינוק ערני שחותך הנקות באמצע כדי להיות מעורה במה שקורה סביב, וכתוצאה מעלה את תכיפות היניקות. תינוק שמתעורר יותר בלילה, מסיבות התפתחותיות, או בגלל צמיחת שיניים. תינוק שמתחיל להרגיש את השיניים ונהיה "הפוך" מכל מיני בחינות.

למה נראה לך שאין לך מספיק חלב? מה מדאיג אותך?

אני מעתיקה לך מראש הדף:
_סימנים לכך שיש לך מספיק חלב, ושהתינוק יונק מספיק:
חיתולים רטובים - לפחות 5 חיתולים חדפעמיים רטובים מאוד ביממה ביממה, או 8-6 חיתולי בד. (מה זה "רטובים מאוד"? תמזגי 50מ"ל מים לתוך חיתול ותראי). והכי חשוב: שהפיפי בהיר-שקוף.
יציאות - חשוב שיהיו רכות. תינוקות יונקים (מעל גיל ששה שבועות) יכולים לעשות 6 קקי ביום או קקי (ענק) אחד בשבוע ושני הקצוות נורמליים.
התינוק רגוע אחרי הנקה לפחות חלק מהזמן (אם הוא לא רגוע אחרי הנקה זה יכול להיות גם בגלל סיבות אחרות)
התינוק ערני כשהוא ער, מסתכל סביב, עיניים מבריקות, מתפתח יפה
יש עלייה במשקל. (טבעי שיש תנודות זמניות בעלייה במשקל, בייחוד כשיש מחלות או שיניים. לכן עדיף להעריך עלייה במשקל מחודש לחודש [או אפילו יותר] ולא משבוע לשבוע)_

אם יש מספיק חיתולים רטובים ולאורך זמן עלייה יפה במשקל - אז אין בעיה עם החלב.

אם יש לך ספק, הדרך הכי פשוטה לשמור ולהגביר את ייצור החלב היא להניק על פי דרישה, להציע יניקות אקסטרה, ולהציע את שני השדיים בכל הנקה- מה שאת כבר עושה. בימים חמים החלב נהיה דליל יותר כדי להיענות לצורך של התינוק בנוזלים, ואם את חוששת שהיא מתיבשת בחוץ פשוט תציעי לה לינוק הרבה.

הקטע של הבקבוק: קורה שתינוקות יונקים שלוקחים בקבוק בפעמים הראשונות שותים המון חלב (ככלל, יש אפשרות להאכלת יתר מבקבוק, כי החלב נשפך יותר מהר יחסית לשד) ואז נרדמים לשינה כבדה יותר. ולעתים גם ארוכה יותר. זה לא אומר שיש בעיה עם ההנקה... זה גם לא אומר שתינוקות ששותים מבקבוק ישנים טוב יותר. לאורך זמן, הם לא.

ומשהו על רפלקס שחרור החלב: יש מצבים שבהם ייצור החלב בסדר, אבל הירידה שלו, או השחרור שלו איטיים. דברים המשפיעים על רפלקס שחרור החלב וגורמים לזרימה להיות איטית יותר הם: מחסור בנוזלים אצל האם, עייפות גדולה, מתח ודאגה (כולל דאגה שאין מספיק חלב

), ולפעמים סתם ככה, כי קורה.

עצה שלי: תפסיקי עם החילבה, כי היא מגעילה אותך וכל פעם שאת אוכלת אותה, זה רק מזכיר לך שאת דואגת ומלחיץ אותך יותר. זה לא שווה את זה. מה גם שבינתיים לא הבאת ראיות לכך שבאמת אין לך חלב

תודה!
האמת שדווקא החילבה עזרה נראה לי, והיום אחרי שהיא ינקה אפילו הצלחתי להשפריץ על בעלי : ) ומה שיותר מעניין זה שהיא נהייתה לי טעימה!
אני חושבת שהיא עולה טוב במשקל- עוד מעט אברר (לוקחת משקל מיד שרה). אבל העניין עם החיתולים מדאיג אותי, היא לא עושה כל כך הרבה פיפי -אפילו הרטבתי חיתול כמו שכתבו למעלה והיא לא מגיעה ל5 כאלה ביום
היום היא בכתה המון והתאפקתי ולא הצעתי בקבוק, כי הבנתי שאולי זה ירגיע, אבל הבעיה היא לא שהיא רעבה...
נחכה ונראה לאן דברים מתקדמים- שוב תודה

תמרוש את נהדרת! כמה סבלנות יש לך. גם לי יש בעיה דומה לשל אמא של יאיר והעצות שלך כל כך מרגיעות ונבונות.
אגב, עכשיו שאבתי וכמובן שהייתי במתח אינסופי לראות מה יוצא, אז הדלקתי טלוויזיה כדי לראות משהו אדיוטי ונפלתי ישר על הדיווח שהלחימה בעזה מתחדשת. בבת אחת נפסק הזרם, כאילו לחצתי על שלטר. ממש קטע העניין הזה של זרימת החלב והסטרס.

אום צוק,
רק משתפת שגם לי בדיוק בגיל 4 חודשים עם בכורה הרגשתי ״אין חלב״:
בכי שלה, יניקות 4 צדדים כל הנקה, תחושה של שד ריק וללא גודש או תחושת עקצוץ, ולא יכלתי לסחוט אפילו איפה החוצה! בערב בכלל היה סיוט הרגשתי שאיבה על ריק

(ינקה בכיף עד גיל שנתיים)

הגברתי מנוחה ושתיה ועשיתי הפסקה מהכל ליומיים, אחכ לאיזה שבוע ניסיתי טיפות (רפאל?)

אחר כך שיחררתי את הנושא. זה השד שלי, ככה הוא (לא מרגיש גדוש, לא משפריץ) וזה בערך זמן בו ייצור החלב מתייצב לפי המצוי.

תינוק מיובש אפילו טיפה יראה את זה בעיניים, ושפתיים סדוקות

המסקנה היא שצ'וק די שמנדוז (אפילו ביד שרה הן צחקו עלי שאני סתם לחוצה...) שוקלת בערך 6.3 שזה בדיוק באמצע. אני מנסה לשקול לפני ואחרי הנקה אבל זה לא ממש מצליח כי היא זזה מלא וזה משקל אנלוגי (כלומר כמו של פעם עם משקולות) אז הוא רועד וקשה לדייק במספרים הקטנים. אני מתחילה להפנים (שוב) שאני סתם אמא לחוצה- יש לי תירוץ- ילדה ראשונה : )

בת 4 חודשים ושוקלת 6.3??? את ממש יכולה להירגע... (-:
כלל האצבע הוא שעד גיל חצי שנה אנחנו מצפים שהתינוק יכפיל את משקל הלידה.

גם אני תמיד מרגישה שאין מספיק חלב ולמדתי שאצלי זה פשוט שטויות.
גם כשהשד מרגיש מרוקן, אין שום טפטופים ושפריצים למרחקים, הקטנים גדלים יפה על הנקה בלבד ואוהבים לינוק עד שנתיים.
(והיו שמחים אף יותר...)
עדיין מקנאה באלה עם העודפים והשפריצים.

עכשיו בכלל מבולבלת... ניסיתי לשקול לפני ואחרי הנקה, ואחרי הנקה שאני הרגשתי שהיא טובה, היא עלתה רק 70 גרם... כלום לא ברור לי אבל היא שמחה (למדי) ושמנמנה אז אני פשוט אתן לה קרדיט והכי גרוע היא תרד קצת במשקל...
לילה טוב

אמא של צוק,
אל תסיקי כלום מהנקה בודדת!
גם אני (ואת

) לפעמים אוכלת סטייק וסלט ומג'דרה ולפעמים רק תפוח.

אמא של צוק אם את רוצה שההנקה תצליח אני ממליצה בחום לשחרר את עניין השקילות התכופות האלה. ראית שהיא שוקלת מצוין, שחררי, זה עשי רק לפגוע בכל העסק. באופן כללי, כדאי לתת לילדים לצמוח בלי שכל רגע נבדוק מה מצבם. תינוקות בגיל הזה כבר לא רק ישנים ואוכלים כל היום, הם ערים יותר זמן והרבה פעמים לא מרוצים סתם מלזכב להם על משטח פעילות / שמיכה וכו'. אז אפשר להחזיק הרבה בידיים או להכניס למנשא ולהתחיל לזוז ולעשות דברים בבית ובחוץ (עדיין מדהים אותי איך תינוק עצבני הופך לרגוע לגמרי בשניה שאני יוצאת מהדלת לחצר !!) ולתת לו/לה לגדול שלא תמחת לעדשת המיקרוסופ או על סקאלת המשקל

_אמא של צוק,
אל תסיקי כלום מהנקה בודדת!
גם אני (ואת ) לפעמים אוכלת סטייק וסלט ומג'דרה ולפעמים רק תפוח._
בדיוק.
גם השקילה לפני ואחרי עלולה להיות בעייתית ולא הייתי מסתמכת עליה יותר מדי.
אבל בעיקר: תינוקות יונקים לא נוהגים לינוק בכל פעם אותה כמות. פעם רוצים לנשנש, פעם רק צמאים, פעם ממש יונקים המון המון המון כדי למלא את הבטן ולהירדם, וכל הוריאציות שבדרך.

ומה שכתבה רסיסים של אור.

ועוד הערב קטנה, למיטב זכרוני, הם אמורים לעלות בין 150 ל- 300 גר' בשבוע (אולי בחודשם האלה כבר אפילו פחות) ככה ש- 70 גר' אחרי הנקה אחת נשמע לי ממש ה-מ-ו- ן !! אחד היתרונות הגדולים של ההנקה הוא היעדר המספרים ושנתות הבקבוק ובכלל עם משקל כמו שאת מתראת אחוז הסטיה הוא בדיוק הגרמים האלה... בקיצור, ממש ממש לא מומלץ...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי, מוזמנת לקבל ממני מורינגה שמאד מעודדת ייצור חלב אפס ארבע 9830484
שבוע מבורך
טללי

ממש תודה לכולן... אחרי שאפילו היועצת הנקה המקסימה שלי (כשהיא אמרה " תתקשרי אם יש שאלות" היא בטח לא ציפתה לכל כך הרבה טלפונים) אמרה שזה בסדר אז שיחררתי.

ניסיתי לשקול לפני ואחרי הנקה, ואחרי הנקה שאני הרגשתי שהיא טובה, היא עלתה רק 70 גרם... כלום לא ברור לי
אמא של צוק, תינוקות זה לא סל של שוק שמכניסים לתוכו עגבניות ומלפפונים.
תינוק זה יצור חי שלוקח אוכל והופך אותו לחמישה מיליון מרכיביו, משנע אותם בחלל (הבטן), מאכסן או מפרק או מרכיב מהם משהו חדש, יוצר אנרגיה, משתמש בה, מאכסן אותה...
זה תהליך דינמי, ביולוגי, לא חשבון פשוט של חלב+חלב+חלב=3 חלבים.
משקל לפני ואחרי הנקה לא אומר כלום. כבר שמעתי על תינוקות שירדו במשקל בזמן ההנקה.

הייתכן שאין לי מספיק חלב? יונקת בת חודש עולה יפה מאוד במשקל כ30 ג' ביום, מספיק חיתולים והכל. אבל - רעבה ויונקת במשך הרבה זמן לפעמים עם הפוגות של רבע שעה, לפעמים כבר השדיים ריקים ואנחנו עוברות מצד לצד לגמוע עוד כמה טיפות שהספיקו להתמלא. לא מגיעה למצב שמרגישה גודש כמעט. בנוסף בשבוע האחרון הקקי הפך לירוק..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייתכן שאין לי מספיק חלב? ובכן, היא לא עולה במשקל מהאוויר, נכון? וחיתולים לא מתמלאים מאהבה

(יש שישה רטובים טוב-טוב ביום?)
לפעמים כבר השדיים ריקים שדיים זה לא בקבוק, הם לא יכולים להיות ריקים אף פעם (אלא אם עברו לפחות כמה שבועות טובים מאז ההנקה האחרונה). כשהם מרגישים 'ריקים' - החלב מתייצר במהירות תוך כדי הנקה. כשהם מרגישים 'מלאים' הוא מתייצר לאט מאוד, וזה בסדר, כי התינוקת מקבלת מהרזרוות שנצברו.
מרתון ההנקה שתיארת אופייני מאוד לבני חודש. לא הייתי דואגת.
אנחנו עוברות מצד לצד - מצוין, ככה בדיוק כדאי

ואיך את מרגישה, חודש אחרי הלידה? מצליחה לנוח? יודעת להניק בשכיבה?

איך את מחליטה שנגמר צד אחד וצריך לעבור לצד שני?
אצלי הקקי הפך ירוק דווקא כשלא היה לי זמן לתת לה לגמור צד והפסקנו הנקות באמצע, או כשההנקות לא היו מסודרות - צד ימין מתחיל צד שמאל מסיים, צד שמאל מתחיל צד ימין מסיים.
כנראה כי אז היא קיבלה יותר חלב קדמי מחלב אחורי.

רעבה ויונקת במשך הרבה זמן לפעמים עם הפוגות של רבע שעה, לפעמים כבר השדיים ריקים ואנחנו עוברות מצד לצד לגמוע עוד כמה טיפות שהספיקו להתמלא.
אז קודם כל - ציצי זה לא רק אוכל. תינוקות רוצים לינוק בגלל לפחות 10 צרכים שונים, ורק אחד מהם הוא רעב.
(מה למשל: צמא, תגבור חיסוני, עייפות ורצון לישון, צורך במגע פיזי, צורך בתנועה, הרגעה, צמצום גירויים, אלחוש כאבים ואי-נוחות, עזרה בעיכול, עזרה בעשיית קקי... וזו רק ההתחלה)
הלאה: הרבה תינוקות עושים הנקת צבר, כמה שעות ביום שבהן הם גרים על הציצי ויונקים ויונקים ויונקים ויונקים... מאוד נורמלי, ואין סיבה לדאגה, בייחוד אם בזמנים אחרים היא נראית לגמרי מסופקת אחרי הנקה וישנה שעתיים-שלוש רצוף.
הלאה: כמו שאמרו לך - השדיים הם לא כלי לאחסון חלב, הם בתי חרושת קטנים לייצור חלב. כל עוד התינוקת יונקת - השד מייצר חלב. הכל אחלה.
(אמנם, נכון שכשהשד יותר מלא זרימת החלב יותר חזקה, בדרך כלל. אז מה? ריק זה לא)

לא מגיעה למצב שמרגישה גודש כמעט.
אשרייך

גודש זה מצב שרצוי להימנע ממנו.

שורה תחתונה: חוץ מ"תסמונת דאגה בנוגע לייצור חלב", שמתקילה איזה 80% מהאמהות מחברה שלנו (ביחד עם "תסמונת דאגת שינה רצופה בלילה"

), נשמע שהכל אצלכן ממש, אבל ממש ממש בסדר

תודה לכן על התשובות המרגיעות

אני מבינה שיש תינוקות שאוכלים כל היום. אבל קשה שלא לתהות כשכמעט כל הנקה כוללת הרבה מעברים מצד לצד, רק לפעמים בלילה כשממש עייפה היא מסופקת מצד אחד או משני הצדדים פעם אחת.
איך את מחליטה שנגמר צד אחד וצריך לעבור לצד שני?
זה מתחיל בזה שהיא עוזבת את הפיטמה או מנמנמת, ואז אני מציעה שוב ושוב, ולפעמים היא כבר עצבנית ואני מבינה שריק. לפעמים גם מנסה בעצמי להוציא חלב ע"י לחיצה ורואה שלא יוצא או שהוא ממש סמיך וטיפות. מתרוקן די מהר כי ביום יונקת לעתים מאוד קרובות. אין תחושה של זרימה או התרוקנות. כבדות מרגישה אולי אם נפתח פער של 5-6 שעות בלילה.

ואם אחרי שהיא תשחרר / תנמנם לא תציעי לה שוב, מתי היא תבקש שוב?
איך את מזהה שהבקשה היא רעב?

לא כל הנשים מרגישות את הזרימה, ואחרי חודש + בוודאי שלא את ההתמלאות.
אחרי שהגוף כבר מסונכרן עם הדרישות של התינוק הוא מתחיל לעבוד ממש ברגע שהתינוק צריך אותו ויש בתוכו בדיוק את מה שהתינוק צריך באותו רגע, הוא מייצר תוך כדי אונליין.

המצב שאת מתארת, לא רק שהוא נשמע מאוד הגיוני, הוא נשמע די אידאלי.
אם את רואה אחרי ההנקה טיפות סמיכות זה מעולה, זה אומר שיש לך חלב שמן ואיכותי בסוף ההנקה שלה.

איך הטיטולים? כמה ביום?
איך היא לאורך היום?

אולי תנסי להסביר לנו למה את חושבת שיש בעיה?

שהיא עוזבת את הפיטמה או מנמנמת, ואז אני מציעה שוב ושוב, ולפעמים היא כבר עצבנית ואני מבינה שריק
רגע רגע, אם היא עוזבת את הפטמה או מנמנמת, זה סימן שהיא שבעה.
אז למה את מציעה שוב ושוב?
יש מצב שהיא עצבנית מפני שהיא שבעה ולא מעוניינת ואילו את "מציעה שוב ושוב"?

סתם רעיון...

אולי תנסי להסביר לנו למה את חושבת שיש בעיה?

זה מתחיל בזה שהיא עוזבת את הפיטמה או מנמנמת, ואז אני מציעה שוב ושוב
יכול להיות, כמו שבשמת אמרה, שהיא בעצם כבר שבעה.
זה קטע כזה אצל תינוקות רכים, שאם מציעים להם שד - הם יתלבשו עליו וימצצו אותו. לא משנה אם הם רוצים או לא רוצים, זה הרפלקס הראשוני.
אז הרבה פעמים זה עשוי לבלבל, כי התינוק נראה כאילו הוא רוצה, כי הוא נענה לפטמה ומתחבר ויונק קצת, ואז מתעצבן ומתנתק ואמא לא מבינה למה, כי הרי לפני שניה הוא אמר לציצי "כן"...
אבל זה רק "כן" אוטומטי, לא תגובה מושכלת. קצת כמו שפעוטות על כל דבר הם יאמרו "לא"... גם אם הם רוצים אותו.

מה דעתך להציע צד אחד. כשהיא מתנתקת (וכשאת רואה שזו התנתקות, לא סתם הפסקה רגעית לצורך נשימה) - תציעי צד שני. כשהיא מתנתקת מהצד השני, אם היא כבר מנומנמת או לא מחפשת אקטיבית את הציץ שוב - כנראה שהיא גמרה ואין צורך להציע.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפעמים גם מנסה בעצמי להוציא חלב ע"י לחיצה ורואה שלא יוצא
לא אמור. הגוף שלך השקיע הרבה משאבים בייצור החלב, והוא מתוכנן לשחרר אותו לדבר האמיתי - פה של מתוק של תינוקת, עם התפאורה והריח והכול - לא זוג אצבעות מלחיצות שבאו לעשות לו בוחן פתע.

שליחה על ידי ללו* » 29 דצמבר 2014, 06:20

שלום לכולן
בפתיח (המצוין!) של הדף הכה-חשוב הזה יש כמה דברים שמציקים לי, והייתי רוצה לשמוע אם אחרות חושבות כמוני.

_אנא קראי את השאלות הבאות ועני עליהן, הן יסייעו לעזור לך באופן המדוייק ביותר.
בן כמה התינוק?
האם רק יונק או קיבל תמ"ל, חלב שאוב או כל מזון אחר?(כולל תה, מיים....)
באיזה משקל נולד התינוק?
כמה הוא שוקל עכשיו?
מתי היתה השקילה האחרונה?
היכן היתה השקילה האחרונה? האם התינוק נשקל תמיד באותו משקל?
האם היה שינוי באורך ובהיקף הראש?
האם היה חולה לאחרונה?
האם היתה במשפחה מחלה או אירוע מיוחד לאחרונה?
כמה פעמים ביום הוא יונק?
איך הילד מתפתח?
איך הוא ישן?
מדוע את חוששת שאין לך די חלב?
כמה חיתולים ספוגים פיפי יש ביממה, וכמה קקי?
כמה פעמים היה קקי ביממה בששת השבועות הראשונים?{{}}_

בעיניי הרשימה הזאת ארוכה מדי, ועלולה גם להיות מפחידה ולהרתיע נשים מלבקש עזרה בדף. כמו הר של שיעורי בית... ועוד אחרי לידה.
אני חושבת שממילא אי אפשר להקיף את כל האפשרויות בשאלון אחיד שמופנה לכולן. בעיניי עדיף למקד בשאלות הבסיסיות ביותר (משקל, חיתולים), לבקש שהשאלה תכלול התייחסות אליהם, ובהמשך נוכל לשאול שאלות נוספות לגופו של עניין, על פי הנתונים שבשאלה.

_לידע כללי: קישור לטבלאות המעודכנות של עלייה במשקל של תינוקות יונקים, מטעם ארגון הבריאות העולמי.
והנה כתבה שהתפרסמה בבריטניה על טבלאות הגדילה החדשות של אירגון הבריאות העולמי_
בשנים האחרונות גם משרד הבריאות הישראלי אימץ רשמית את הטבלאות המעודכנות, אז אפשר (א) להחליף לטבלאות בעברית מהאתר של משרד הבריאות, (ב) אם כבר כתבה - אפשר לתת כתבה בעברית שבישרה על השינוי בארץ. אם חשוב שיהיה קישור לכתבה כזאת - אחפש. בעיניי יותר חשוב מקישור - לכתוב בקצרה שיש שינוי רשמי במדיניות, אך בפועל הרבה טיפות חלב עוד משתמשות בטבלאות הישנות, וכדאי לפקוח עיניים.

דבר שמציק לי לא רק בפתיח אלא גם בשם הדף: ההתייחסות ל'יש מספיק' או 'אין מספיק' מטעה, וכולנו הרי יודעות את זה. השאלה היא לא 'כמה יש בשד' אלא כמה השד מייצר, ובכך כדאי להתמקד. שיח ההנקה מסביב מוצף כל כך בביטויים המטעים האלה של יש חלב או אין חלב, נשאר משהו בסוף ההנקה או שהכול נגמר... אני חושבת שממש כדאי שנקדם כאן שפת מושגים נכונה יותר, הבנה טובה יותר של מנגנוני ההנקה.
אז במקומות שהמושגים האלה משולבים בפתיח יש כל מיני דרכים לערוך ולתקן, אבל לגבי שם הדף הדף אני מתלבטת, כי למרות חוסר הדיוק - הוא קצר וקולע, וקשה למצוא משהו פשוט כזה (וחשוב שזה יהיה דף נגיש למי שמחפשת, גם בתוך האתר וגם בגוגל). אז אולי --- האם אני מייצרת מספיק חלב ? חששות בנוגע לתפוקת החלב ? נראה לי שיכולים להיות רעיונות מוצלחים יותר, אבל לא עולים לי. הצעות?

מקבלת את ההערות לגבי הפתיח.
תסכימי לערוך ולתקן?

לגבי שם הדף:
אני מעדיפה שם שמתאים למה שאנשים מחפשים ולא למה שהם אמורים להגיע אליו בסוף מסע החיפוש, אחרי שכבר מצאו.

אולי אפשר לפרט על כל שאלה ומה המשמעות שלה. למשל
האם התינוק נשקל תמיד באותו משקל? - מכשירים שונים יכולים להראות משקל ששונה במאות גרמים אחד מהשני.
כמה פעמים ביום הוא יונק? - יש תינוקות שלא עולים במשקל כי הם יונקים מעט מדי. אפשר להוסיף להם חלב על ידי הוספה של הנקות. אם התינוק יונק פחות משש פעמים ביום ואינו עולה במשקל, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה. (כדאי לנסח מחדש, אני קצת עילגת על הבוקר).
וכן הלאה. זה הופך את השאלות למסמך עם משמעות, ובהחלט אפשר לוותר על חלק מהשאלות.

שליחה על ידי ללו* » 30 דצמבר 2014, 04:24

תסכימי לערוך ולתקן?{{}}
כמובן. אבל ליתר ביטחון אני מעדיפה לחכות עוד קצת, אולי יהיו עוד הערות.

אני מעדיפה שם שמתאים למה שאנשים מחפשים
מקבלת.

אולי אפשר לפרט על כל שאלה ומה המשמעות שלה
הסתכלת על הפתיח עצמו, או שסמכת על הציטוט שלי? זה היה ציטוט חלקי ביותר, יש בפתיח המון טקסט. גורמים למיעוט חלב, דברים שרק גורמים לחשוב שיש מעט חלב למרות שזה לא המצב, ועוד הרבה. החלק של השאלות - נראה לי דווקא שעדיף לא להעמיס גם עליו הסברים, אלא לעשות אותו פשוט ככל האפשר. העניין הוא שכשאישה מבקשת עזרה בדף, יש כמה נתונים בסיסיים שאם היא תצרף אותם היא תקבל תשובות הרבה יותר טובות, הרבה יותר ממוקדות ורלוונטיות עבורה. אז רק להפנות את תשומת לבה שכדי לקבל עזרה טובה בדף חשוב שתתייחס גם לנקודות א' וב'... ואת ההסברים לגבי המשמעות שלהם היא יכולה לקרוא בהמשך הפתיח. מה את אומרת?

הסתמכתי על הציטוט שלך.
אני עדיין חושבתשהסברים לשאלות יכולים להיות מועילים, זה עוזר למקד את השאלה.
בלי ספק אפשר להוריד את זו על הגובה והיקף הראש. אני לא חושבת שיש אמהות רבות שיודעות את הנתונים האלו.

גם קופת חולים מכבי משתמשת בטבלאות הישנות.

שליחה על ידי ללו* » 31 דצמבר 2014, 06:01

טוף, אז ערכתי כמיטב יכולתי. שיניתי את מה שפירטתי למעלה, ועוד כמה פכים קטנים (למשל שיניתי מעט את הניסוח בפסקה שהשתמע ממנה כאילו הנקה ושאיבה יעילות לייצור החלב באותה מידה). מוזמנות מאוד לקרוא, לראות אם הניסוח כרגע סביר, לשנות, לדון כאן, או כל מה שבא.

תפוח אדמה - השארתי לך להוסיף הסברים לשאלות, בסדר? מוכנה?
לגבי השאלה על כמה יונק ביום - בינתיים מחקתי אותה. מצד אחד ההסבר שלך חשוב ונכון, אבל מצד שני אני מנסה לראות את הדף הזה במשקפיים של האמא הלחוצה שהייתי אחרי לידה, ואם הייתי באה להתייעץ כאן והייתי מבינה שאני מתבקשת לפרט כמה פעמים ביום התינוק שלי יונק הייתי מרגישה כישלון על כך שאין לי מושג, כי מי סופר... את מבינה? הייתי מרגישה כמו שאני מרגישה כשהאימהות בגינה משוות כמה פעמים התינוק קם בלילה ועד איזה גיל, או מה הסדר יום שלו, ואין לי מושג מה לענות, מה הסדר יום שלו? אז מילא בגינה לקבל תחושה של אמא מזניחה, לומדים לסנן את זה - אבל בבאופן לקבל תחושה כזאת כשבאים עם מצוקת הנקה, זה נראה לי מחלחל הרבה יותר עמוק... מה דעתך?

שליחה על ידי ללו* » 31 דצמבר 2014, 06:08

ומוסיפה עוד שיקול -
השאלות למעלה הם לא סוף ההתייעצות, הם תחילתה. לא חייבים (ונראה לי שבכלל אין שום סיכוי) להקיף בהם את כל האפשרויות לבעיה. בשביל זה יש דיאלוג אחר כך. מבחינתי כשאני באה לסייע, הכי משמעותי לי בשלב הראשון לראות מה הנתונים הבסיסיים (בעיקר של גיל, משקל וחיתולים) כדי להבין אם אנחנו עומדים ב"תינוק שהכול סבבה אצלו ומלחיצים את אמא שלו אז היא צריכה כמה מילות עידוד ואמפתיה" או ב"תינוק שייתכן שסובל כרגע מחוסר חלב וצריך לגייס משאבים ולהיכנס עמוק לסוגיה עם (א) בירור עמוק יותר של המצב כרגע, (ב) בירור הסיבות האפשריות להיווצרות הבעיה, (ג) המלצות לפעולה קונקרטית, (ד) עידוד ואמפתיה לאמא".

לגבי השאלה על כמה יונק ביום
מה עם גרסה כללית יותר, כמו, האם התינוק יונק לפי דרישה או בפרקי זמן קבועים?
(סתם זורקת רעיון)

מסכימה עם טלי, זה יותר עניין של אם הוא יונק הרבה או מעט,לכן ההסבר נראה לי חשוב (שמעל x הנקות ביום כנראה שזה לא הבעייה). זה לא באמת משנה אם הנקת 30 פעם או רק 15...

אני מסכימה עם ללו, הרשימה בהתחלה באמת היתה מתקילה, וגם לא מובנת.

על דעת עצמי ערכתי קצת כדי שהמידע הכי חיוני יהיה בהתחלה והרשימה אחריו. הנימוק: קודם כל לספק תמיכה, אחר כך מידע מועיל - שאולי יעזור לה להבין את המצב בעצמה בלי צורך להתייעץ - ואחר כך שאלות שיעזרו לאם להביא לנו את המידע הנחוץ כשהיא מתייעצת. אתן כמובן מוזמנות לחלוק עלי

אני חושבת שאפשר לעבות קצת את המידע הראשוני, אולי להרחיב את ההסברים, בייחוד בחלק של "מה נראה לך כמו מחסור בחלב אבל זה בעצם משהו אחר", ואולי גם להכניס איזו פסקה או שתיים על הגברת ייצור חלב, ביחד עם הפניה לדף (יש דף כזה, נכון? הגברת ייצור חלב ?). כך השאלות נראות יותר מובנות.

במחשבה נוספת, את השאלה על טכניקת השקילה (אותו משקל, אותו ביגוד וכו') הייתי מכניסה למעלה, להסברים על עלייה במשקל כמדד. כי שאלה כזאת עשויה להישמע כמו התקלה, כאילו האם עשתה משהו לא בסדר אם היא שקלה במשקלים שונים, או אם היא פשוט לא זוכרת איך השקילה נעשתה.
@}

אולי שווה להוסיף שגם הריון מוריד את כמויות החלב, ושהווסת עשויה לשנות את התנהגות התינוק. וגם לדבר על מה זה התנהגות נורמלית של תינוקות (יניקה כל שעתיים) וקפיצות גדילה.

שליחה על ידי ללו* » 02 ינואר 2015, 04:40

וואו, תמרוש, א גרויסע שכוייח! (עזבי, שפה של דתיים (-; ) יש לך הרבה יותר אומץ משהיה לי, ועשית מצוין.

אני חושבת שאפשר לעבות קצת את המידע הראשוני
אני אנסה לעשות את זה בימים הקרובים (אלא אם כן גמדה אחרת תקדים אותי - וזה מבורך!)

במחשבה נוספת, את השאלה על טכניקת השקילה (אותו משקל, אותו ביגוד וכו') הייתי מכניסה למעלה, להסברים על עלייה במשקל כמדד. כי שאלה כזאת עשויה להישמע כמו התקלה, כאילו האם עשתה משהו לא בסדר אם היא שקלה במשקלים שונים, או אם היא פשוט לא זוכרת איך השקילה נעשתה
נכון, לא חשבתי על זה. ממש לא כדאי לתת למי שבאה להתייעץ תחושה שהיא באה להישפט. וגם לא יזיק לקצר עוד קצת את רשימת השאלות, שהיא עדיין מכובדת (לא מצאתי על מה עוד אפשר לוותר).

הערות קטנות לחלק מהדברים שערכת למעלה:
תינוק מתחת לגיל 6 שבועות מצופה לעשות לפחות קקי אחד ביממה. אחרי גיל זה, תינוקות עשויים לעשות ''י משבע פעמים ביום ועד פעם אחת בשבוע
את סגורה על המספרים?
דר ג'ק ניומן מקל יותר , ומדבר על תקופה ראשונה של שלושה-ארבעה שבועות, ואחריה - אפילו 15 יום ללא יציאה עשויים להיות תקינים.

רצוי לא להקשיב לעצות מנשים שלא הניקו
קראתי את המשפט הזה בכמה טקסטים על הנקה ואני רוצה לציין, ברוח טובה, שהוא מעליב.
כשהייתי אמא לא מיניקה מתוסכלת יצא לי לא מעט להשתתף בדיוני פורומים ברחבי הרשת, ולהתייצב מול עדת מיניקות שלמה שאמרה בהרבה קולות "עזבי אותך מכל ההפחדות, אני ביקשתי שייתנו בקבוק בתינוקיה בלילה ולא קרה כלום, והיא כבר בת עשרה חודשים ועוד יונקת" - ולהעיד שההנקה כן יכולה להיפגע אנושות מבקבוק אחד. האם היה עדיף שמי שקוראת אותי לא תקשיב לעצה מאישה לא-מיניקה? ובכלל, אני רואה סביבי לא מעט נשים שבדרך אל האי-הנקה עשו דוקטורט שלם בהנקה, ויודעות עליה מעל ומעבר לחלק מהנשים המיניקות.
לשיקולך@}

כמה הנקות את מניקה ביממה? תינוקות שיונקים מעט מדי פעמים (פחות משש) עלולים לקבל פחות מדי חלב
נראה לי שעדיף הניסוח שהציעה טלי - משתי סיבות: אחת פירטתי לעיל, וכדברייך - לא להתקיל, שנייה ש6 זה לא בהכרח מעט מדי. תלוי בגיל, תלוי אם יש עוד מזון בתמונה, וכמה.

וגם לדבר על מה זה התנהגות נורמלית של תינוקות (יניקה כל שעתיים) וקפיצות גדילה
אז יש דבר כזה קפיצת גדילה{{}}?

שליחה על ידי ללו* » 02 ינואר 2015, 04:44

(נכנסתי עכשיו לדף על קפיצת גדילה כדי להיזכר במה שאמרת שם, ובין השאר נפלתי על משפט של בשמת שאני רוצה להעתיק לכאן בהקשר של מה שכתבתי לעיל: תינוקות הם תינוקות. יש להם כל מיני צרכים. הם בני אדם פור גודס סייק. מי צריך לספור את ההנקות. אנחנו סופרות את החיבוקים שקיבלנו מהבן זוג?{{}})
(גם גיליתי שמאז שערכתי אותו עברו עליו דברים לא ברורים, אבל אני מדחיקה. נתמקד עכשיו בעריכת הדף הזה. הוא הרבה יותר חשוב.)

ללו, הסיפור שלך מראה שכן הנקת.... זה ברור שאת יודעת על מה את מדברת מנסיון אישי.
מה שכתבתי מדבר על מיעוט חלב, נראה לי שההקשר שונה לחלוטין.

שליחה על ידי ללו* » 02 ינואר 2015, 14:32

אהה, תפוח אדמה, גם את ערכת? פספסתי את זה ונתתי את כל המחמאות לתמרוש D-:
אין לי זמן כרגע, אסביר את עצמי במוצ"ש @}

_רצוי לא להקשיב לעצות מנשים שלא הניקו
קראתי את המשפט הזה בכמה טקסטים על הנקה ואני רוצה לציין, ברוח טובה, שהוא מעליב._
יקירתי, את יכולה לסמוך יותר על כושר השיפוט וההערכה שלך. תעיפי את המשפט הזה לאלתר, ובפעם הבאה את יכולה ישר לערוך ואז לנמק

<להבהרה: אני כתבתי אותו. הכוונה המקורית שלי היתה משהו בסגנון "העריכי בזהירות עצות / פידבק שאת מקבלת, מאנשים שאולי לא מבינים ומטעים אותך". אז לא יצא לי כמו שצריך. אף אחד אינו מושלם

>

קפיצת גדילה
הימים האלה של שינוי בהתנהגות תינוקות נשארו בעינם, רק שכבר לא קוראים לזה כך, כי אין שינוי משמעותי במשק החלב ו/או בגדילה. באוסטרלית אנחנו מתייחסים אליהם כאל fussy days ואומרים לאמהות שזה נורמלי ולהניק לפי דרישה. מעולם עד כה לא הצלחתי להבין איך אפשר לתרגם fussy.

וללו, כבר קיבלתי ישכוח בחיים

תודה!

_תינוק מתחת לגיל 6 שבועות מצופה לעשות לפחות קקי אחד ביממה. אחרי גיל זה, תינוקות עשויים לעשות ''י משבע פעמים ביום ועד פעם אחת בשבוע
את סגורה על המספרים?
דר ג'ק ניומן מקל יותר , ומדבר על תקופה ראשונה של שלושה-ארבעה שבועות, ואחריה - אפילו 15 יום ללא יציאה עשויים להיות תקינים._
טוב, אל תשכחי שאני אוסטרלית

אני כבר שמעתי כל מיני מספרים שסתרו זה את זה ובלבלו אותי כהוגן, ביניהם שיציאה אחת ביום בתקופה הזאת זה לא מספיק, צריך לפחות 2-3, ואחר כך עוד העלו את זה לארבע. שכה אחיה, הבן השני שלי, בגיל הרך הזה, תמיד היה בקטע של קקי אחד ביום, מדי פעם אפילו פחות, והכל היה מצוין והוא ינק כמו שֵד. אבל פה הם אוהבים ללכת על בטוח... (הידעת שלפי הסטנדרטים שלנו, חלב אם שאוב מחזיק מעמד במקרר רק 72 שעות? כשאת משווה את זה למה שבשמת אמרה פעם על "שבוע, ואפילו יותר", את מתחילה להיזכר ש"העולם המערבי" הוא בכל זאת אוסף של תת-תרבויות, ויש הרבה שוני ביניהן).
בקיצור, אשמח להתיישר לפי הקו של ניומן

הגברת יצור חלב