לזכותם של חברי לכיתה עלי לציין שדווקא כיבדו אותי על עצמאותי.
אצלנו בקיבוץ, התבדלות זיכתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט. חברי היחידים היו ילדים מקיבוצים אחרים שהכרתי בבית הספר (הנה משהו לטובת בית-הספר).
זה רק מדגים את השונות הגדולה בין החברות בקיבוצים השונים.
חינוך קיבוצי
-
אמא_של_יונת*
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
חינוך קיבוצי
סבתא לשמונה ,
אין בסיפור שום דבר שמרמז על עצמאות המחשבה של סבא שלי. הוא מרמז לעצמאות המחשבה של התלמידים.
עדיין ידוע כי בחברות סגורות הלחץ החברתי הנו חזק בהרבה ומשפיע על ה"לא נעים" ועל הרצון למקובלות.
מסכימה בהחלט. הדוגמא שהבאתי ממחישה איך לחץ חברתי יכול להשפיע על יחיד.
אצלנו בקיבוץ, התבדלות זיכתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט.
גם אצלנו (בילדותי). לא רק התבדלות מכוונת אלא גם שונוּת לא מכוונת.
אין בסיפור שום דבר שמרמז על עצמאות המחשבה של סבא שלי. הוא מרמז לעצמאות המחשבה של התלמידים.
עדיין ידוע כי בחברות סגורות הלחץ החברתי הנו חזק בהרבה ומשפיע על ה"לא נעים" ועל הרצון למקובלות.
מסכימה בהחלט. הדוגמא שהבאתי ממחישה איך לחץ חברתי יכול להשפיע על יחיד.
אצלנו בקיבוץ, התבדלות זיכתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט.
גם אצלנו (בילדותי). לא רק התבדלות מכוונת אלא גם שונוּת לא מכוונת.
-
סבתא_לשמונה*
- הודעות: 1140
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
- דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*
חינוך קיבוצי
מצטערת, כנראה לא הבנתי את כוונת הסיפור.
_עדיין ידוע כי בחברות סגורות הלחץ החברתי הנו חזק בהרבה ומשפיע על ה"לא נעים" ועל הרצון למקובלות.
מסכימה בהחלט. הדוגמא שהבאתי ממחישה איך לחץ חברתי יכול להשפיע על יחיד._
_ו בקיבוץ, התבדלות זיכתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט.
גם אצלנו (בילדותי). לא רק התבדלות מכוונת אלא גם שונוּת לא מכוונת._
בדרך כלל, גם בכיתה בעיר או בקבוצה בתנועת הנוער יש לחץ חברתי "להיות כמו כולם". אבל, בלי השליש שמעז להראות מחשבה עצמאית אין שינוי בעולם. ראו אפילו דבר שנראה לנו היום כמובן מאליו כמו זכות הבחירה לנשים - רק השליש או פחות מזה שנלחם הביא בסופו של דבר לשינוי.
השוֹנוּת זו כבר בעייה אחרת ובאמת קשה אבל היום כבר יש שילוב מוצלח של ילדים חרשים ועיוורים בכיתות רגילות.
בקיבוץ זו בעייה יותר קשה מפני שהמסגרת קטנה יותר וצודק פליט אלמוני שאיחוד של כמה בתי ספר קיבוציים והיום גם עם מושבים ואפילו עירוניים מאפשר פתיחות יותר גדולה.
ייתכן שהיחס של חברי לכיתה אלי היה חיובי מפני שבדרך כלל הייתי ידידותית, השתתפתי במשחקי החצר ועוד דברים דומים, ואולי גם מפני שהגנתי על תלמידים שהמורים לא התייחסו אליהם יפה מפני שלא היו תלמידים טובים ואני לא פחדתי להגיד למורה שצורת הדיבור היא מעליבה ופוגעת.
דווקא בתנועת הנוער היו לי ויכוחים קשים עם המדריכים שניסו לכפות השקפות פוליטיות והילדים האחרים הינהנו בראשם אחרי המדריכים ולא הביעו שום מחשבה עצמאית ולא מצא חן בעיניהם שאני לא הלכתי בתלם.
_עדיין ידוע כי בחברות סגורות הלחץ החברתי הנו חזק בהרבה ומשפיע על ה"לא נעים" ועל הרצון למקובלות.
מסכימה בהחלט. הדוגמא שהבאתי ממחישה איך לחץ חברתי יכול להשפיע על יחיד._
_ו בקיבוץ, התבדלות זיכתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט.
גם אצלנו (בילדותי). לא רק התבדלות מכוונת אלא גם שונוּת לא מכוונת._
בדרך כלל, גם בכיתה בעיר או בקבוצה בתנועת הנוער יש לחץ חברתי "להיות כמו כולם". אבל, בלי השליש שמעז להראות מחשבה עצמאית אין שינוי בעולם. ראו אפילו דבר שנראה לנו היום כמובן מאליו כמו זכות הבחירה לנשים - רק השליש או פחות מזה שנלחם הביא בסופו של דבר לשינוי.
השוֹנוּת זו כבר בעייה אחרת ובאמת קשה אבל היום כבר יש שילוב מוצלח של ילדים חרשים ועיוורים בכיתות רגילות.
בקיבוץ זו בעייה יותר קשה מפני שהמסגרת קטנה יותר וצודק פליט אלמוני שאיחוד של כמה בתי ספר קיבוציים והיום גם עם מושבים ואפילו עירוניים מאפשר פתיחות יותר גדולה.
ייתכן שהיחס של חברי לכיתה אלי היה חיובי מפני שבדרך כלל הייתי ידידותית, השתתפתי במשחקי החצר ועוד דברים דומים, ואולי גם מפני שהגנתי על תלמידים שהמורים לא התייחסו אליהם יפה מפני שלא היו תלמידים טובים ואני לא פחדתי להגיד למורה שצורת הדיבור היא מעליבה ופוגעת.
דווקא בתנועת הנוער היו לי ויכוחים קשים עם המדריכים שניסו לכפות השקפות פוליטיות והילדים האחרים הינהנו בראשם אחרי המדריכים ולא הביעו שום מחשבה עצמאית ולא מצא חן בעיניהם שאני לא הלכתי בתלם.