תעודת בגרות

[ה''תלמיד''*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בכתה י"א , מהיום שבו התחלתי ללמוד מעולם לא הייתי באמת תלמיד. הלימודים שלי מסתכמים בשינון החומר למבחן , להבריז מהשיעור, ואם כבר באתי לשיעור אז לא להקשיב בכלל.
את הבגרויות של שנה שעברה סיימתי עם ממוצע ל 80 לאחר 0 מאמץ. אך השנה אני מרגיש טובע בחומר שלעולם לא אצליח ללמוד. ולא מיתוך בורות ועצלנות(טוב אולי קצת עצלנות) אלא מיתוך שיעמום וחוסר עניין. לימוד הוא טבע האדם כמו אוכל ומים וביוק באותה מידה שלא היו דוחפים לי אוכל שאני לא רוצה לאכול למה שידע כן ידחפו ???
בלי להתרברב, אני בטוח בהצלחה שלי בחיים גם ללא תעודת הבגרות. אך בגלל מה שהחברה שבה אני חי החדירה לי עד היום : "אי אפשר להצליח ללא תעודת בגרות" אני מפחד פחד מוות מעזיבת ביתהספר. השנה גם בכלל איבדתי כל עניין בחומר שנלמד , ולטובתי אני יכול לציין גם שכשזה מגיע לחומר שמעניין אותי אני מקשיב ונהנה, וכשאני לומד למבחן כמו שצריך אני יכול גם ללמוד בשעה ולקבל 80-90.

הייתי רוצה לדעת ומישהו יענה לי חד משמעית. האם החוסר בתעודת בגרות יכול לפגוע בכישרון שלי ובדרך שלי להצלחה בחיים ?

[ה''תלמיד''*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ועוד משהו: הלימודים השנה מעיקים, מקשים, ומטביעים לי את המצברוח

[יעלפו_מהמושב*]

ומישהו יענה לי חד משמעית. האם החוסר בתעודת בגרות יכול לפגוע בכישרון שלי ובדרך שלי להצלחה בחיים ?
אין כמו גיל 17 ברצון לתשובות חד משמעיות אבל יכול להיות שהחיים קצת יותר מורכבים מזה. חוסר בתעודת בגרות בוודאי לא יפגע בכשרון שלך ולא ייקח ממך שום דבר שיש לך. לגבי הצלחה בחיים, זו כבר שאלה פילוסופית. אם אתה שואל אם תוכל להמשיך ללימודים גבוהים יותר, התשובה חיובית- תוכל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ללא תעודת בגרות או להשלים בגרויות במסגרת חוץ תיכונית ולהתקבל לאוניברסיטה רגילה (או לעשות מסלול מעבר, בכל מקרה דיברו על הדברים האלה במעלה הדף).

[צפרדע_ית]

תלמיד יקר
יש לך איזו דרך, שבה אתה מעוניין ללכת?
האם אתה מתכוון להתגייס לצבא?
ללמוד משהו שאולי אי אפשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה?
יש לך כיוון מובנה כבר לגבי איך שיראו חייך?
לפני שאתה שובר את הכלים ועוזה את בי"ס, אתה צריך לחשוב טוב טוב, על מה תרצה לעשות אח"כ. כשיתחילו "החיים האמיתיים", וגם לפני כן, כשתעזוב.
תמיד אפשר להשלים א הבגרויות, אפשר גם ללמוד ב"פתוחה" אפשר לפתוח עסק או להצליח ליהנות בחיים ולהיות מאושר.
אבל אם כרגע יש לך את האפשרות ללמוד, ולעשות את המסלול ללא הדאגות שתבואנה אח"כ, אני חושבת שזה קל יותר.
אגב, אם כל כך קל לך, אתה יכול כבר עכשיו להתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ואפילו לקבל מלגה עד גיל 18...
בהצלחה בבחירה.
ץ

[יונת_שרון*]

הרבה אנשים משלימים/משפרים בגרויות אחרי הצבא. לא מכירה מי שנהרסו לו החיים מחוסר בבגרות מוקדמת.

[לילה_טוב*]

הלימודים השנה מעיקים, מקשים, ומטביעים לי את המצברוח.
כנראה שלא קל לו עכשיו..

תמיד עדיף ללמוד מתוך רצון, גם אם הרצון הוא להתקבל לאונ' כדי ללמוד משהו שאתה אוהב. אז אם תשלים את הבגרויות אחרי הצבא מתוך מוטיבציה ולא מתוך מועקה ושעמום כמו עכשיו, נראה לי עדיף.
גם מכירה לפחות איש אחד (האיש שלי) שמצליח בחיים בלי תעודת בגרות ובלי לסיים תיכון (כן עשה תעודה מקצועית אבל בעיקר למד והתקדם תוך כדי עבודה והיום הוא מנהל חברה).
אם אני חושבת על זה לעומק אני בטח מכירה גם שניים שלושה אנשים שיש להם תעודת בגרות ולא "הצליחו" בחיים, או שזה לא ממש השפיע על ההצלחה שלהם.
וכאן אפשר גם להיכנס לעומק הסוגיה הפילוסופית של איך נמדדת הצלחה בחיים..

[גוונים*]

הייתי רוצה לדעת ומישהו יענה לי חד משמעית. האם החוסר בתעודת בגרות יכול לפגוע בכישרון שלי ובדרך שלי להצלחה בחיים ?
כשרון, לדעתי, לא קשור לתעודות. כך שבהיבט הזה לא נראה לי שיש בעיה.
הצלחה בחיים, קשה לענות בלי לדעת למה אתה קורא הצלחה בחיים. מהן השאיפות, החלומות, המטרות שלך.
אני מכירה כמה אנשים בלי תעודת בגרות שלא מרגישים שזה חסר להם ומצליחים לעשות מה שהם רוצים, להתקדם מבחינה מקצועית, להיות מאושרים וכו'.
לעומת זאת אני מכירה גם הרבה אנשים (כולל אני) שלא עשו את כל הבגרויות בתיכון כי זה לא התאים מכל מיני סיבות ואחר כך, כשהרגישו שיש להם צורך בכך (על מנת להתקדם ולהצליח בחיים...) השלימו זאת (לרוב) בקלות רבה יותר.
כאמור, יש גם אנשים שעשו את המסלול הרגיל וקיבלו תעודת בגרות בתיכון ובכל זאת לא מצליחים בחייהם.
לכן, אין בהכרח קשר בין הדברים.
הענין הוא שאתה לא חייב להחליט עכשיו לכל החיים, תעודת בגרות תמיד אפשר לעשות אם מרגישים שהחוסר שלה גורם לאיזשהו מעצור.
יכול להיות שאם לא תתיחס לזה בתור החלטה כזו גורלית (שמשפיעה על כל החיים) יהיה לך קל יותר לחשוב על פתרונות למצב הנוכחי.
כדי שחייך בהווה יהיו טובים ונעימים כי מה שלא יהיה נראה לי שזה: הלימודים השנה מעיקים, מקשים, ומטביעים לי את המצברוח.
מצב לא כייפי להיות בו...

[תמר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, שמי תמר בת 22 לי אין בגרות בכלל .. יש לי ליקוי למידה די רציני ובזמנו לא נתנו לי הקלות בבית ספר וזה גרם לי לוותר ולתייאש ובכלל לא היה לי ראש לזה . היום אני די מתחרטת כי זה די תוקע אותי. אני רוצה ללמוד חינוך מיוחד ובשביל זה צריך ללמוד גם בגרות וגם פסיכומטרי ובטח יש עוד איזה מבחן שצריך לעבור וזה יקר בטירוף !
אני לומדת מטפלות לגיל הרך ומגלה שזה כן די קל בשבילי עיוני ומעשי דווקא קשה ולא מספק מספיק. למרות שאני מתה על ילדים. זה גילאים קטנים אולי בגלל זה בטח אני רואה את ההבדל. יש כל מיני הצעות לימוד ולא רק שמחייבות תואר ובגרויות וכל הטררם. השאלה מה הכי כדאי ולאיזה כיון ללכת. אשמח לעצות ושיתוף מאנשים שגם נמצאים במצב שלי. תודה

[אילה_בשדה_הדגן*]

באופן אישי, אני לא מבינה כל כך בתחום האקדמי הזה .
אני לא יודעת בדיוק מה לא מספק אותך בעבודה,אבל ממה שראיתי ברוב הגנים - אני יכולה לספר לך מה לא מספק שם מבחינתי.

סתם טילתי ליד הגן בישוב בו אני חיה בשעות הבוקר. היו שם 3 או 4 גננות בחצר המגודרת עם הפעוטות. אחת מהן אני מכירה כשכנה בישוב והיתר היו יותר צעירות ממנה.
האמת הן עמדו, הפעוטת זחלו או הידסו להם והיה פער מאוד גדול בגבהים. אני לא חושבת שהיה קשר עין, לא היתה קירבה גופנית.
הן עמדו והשגיחו.
אני מבינה למה זה חשוב להיות בתנוחה הזו מהבחינה של ההשגחה.
אבל אם לומר לך בכנות - הייתי מתחרפנת מזה.

גם אני מכירה את סגנון העבודה של קרובת משפחה שעובדת בתור מטפלת פרטית - והיא עוד נחשבת מאוד מבוקשת ומצליחה - בחיים לא הייתי מנסה לעשות את מה שהיא עושה - פשוט כי זה לא אני.

בתור אמא, אני מחזיקה תינוק על הידים - או בישיבה, או בהליכה. אני יושבת לצידו של פעוט נוגעת בו ומאפשר לו לגעת בי.
וגם יש את הזמן שבו אני בענייני והוא בענייניו והוא קורא כשהוא צריך משהו, או אני קוראת שיבוא.

כל מערכת הגנים והמטפלות מתוכננת כך שקודם כל המבוגרת (-כן, כמה גברים ראית במקצוע..) משגיח .
הדגש הוא לא על צרכים נפשיים ועניין קוגניטיבי, ועל עניינים אנושים מגוונים.
אני מצטערת אם יוצא שאני מכלילה. באמת שיש אנשים שעובדים במסירות ובאהבה והילדים מקבלים מהם אחלה של טיפול והשגחה.

אבל אני יודעת שאפשר לטפל ואפשר לטפל, אם את מבינה את הכוונה.
אהבה לילדים היא אוצר. את רוצה להעניק לבני אדם מתשומת ליבך ומרצך-ואני בטוחה שבאיזה שהוא מקום הדבר הזה יתקבל בברכה גדולה ועם תגמול הולם.
לגבי גוף ידע שקשור בהתפתחות האנושית,בדרכים שונות לצור גירויים ,מניעת סכנות ובטיפול בבעיות שמתעוררות-חשוב מאוד ללמוד בצורה מקיפה עד כמה שניתן.כמובן, שעם הניסיון ועם הילדים, את תדעי על מה לשים את הדגש, מה עיקר ומה טפל.
מה שאני רוצה לומר, שלפי עניות דעתי, ילדים הם מורים מצוינים.
הרבה יותר מכל מוסד אקדמאי וקורסים ותעודות.
מי שמסוגל 'לחוש' ילד, שיחק אותה, בעיני, פי כמה מפרופסורים.

אני סבורה שתעודות זה עניין שבכל זאת מוסיף למעמד התעסוקתי ולשכר, במיוחד במערכת הציבורית (ואז כבר עדיף תואר שני, ואל תנוחי ואל תשקטי עד שיהיה לך).
אם את יכולה לארגן לעצמך סדר שבועי שבו את עובדת בחלקיות משרה בטיפול בילדים (ואם זה מושך אותך, את יכולה להציע את שירותיך למשפחה שיש בה ילד עם צרכים מיוחדים - אם תקשיבי טוב להנחיות של ההורים ולמה שאת קולטת מהילד - תלמדי הרבה) וגם יש לך קורס הכנה לבגרות/פסיכומטרי /קורס מטפלות כזה או אחר/קורס של האוניברסיטה הפתוחה בכל נושא שמעניין אותך (אחד אחד לאט לאט) - גם את המטרה הזו תשיגי.
שיהיה לך בהצלחה.

[הדר*]

תמר, קראתי את מה שכתבת וחשבתי על חברה שלמדה חינוך מיוחד וגם לה יש ליקויי למידה, יש מסלולים לתמיכה בלקויי למידה שאני יודעת עליהם, בעיקר במכללות, יש גם אפשרות לקבל עזרה ותמיכה בלימודים בכל מיני מסגרות שייעודן חינוך מיוחד.
אפשר גם אם את רוצה לנסות לעבוד במסגרות כאלו, או להתנדב בכיתות חינוך מיוחד, בהוסטלים וכ"ד. אני מכירה כמה בנות שלומדות איתי ועובדות כמדריכות בהוסטלים, ללא ניסיון.
מעצמי אני יודעת שאחרי התיכון לימודים הופכים לשונים מאו ד- לטובת מטרה מסוימת ולימודים בתחום שמאוד רציתי, אז השקעתי יותר מאשר בתיכון.
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה

[אילה_בשדה_הדגן*]

עבדתי בהוסטל למבוגרים תקופה קצרצרה - וגם שם, זה לא פשוט בכלל לעבוד.
קודם כל, המקרים מאוד קשים. לפי דעתי, דווקא שם צריך להביא אנשים שכן יש להם ניסיון או לפחות שמשרד הרווחה יפעיל קורסים של חודש חודשיים לפני שבכלל העובד נכנס.
(אבל עם משרד הרווחה במדינת ביבי - אני מאמינה שרק יצטמצמו התקציבים)
למישהו שאין הכשרה וביום אחד נוחתים עליו איזה אלף נהלים והסברים וכבר יש לו אחריות על החוסים - לא נראה לי.

וגם בהוסטל ראיתי שיש הרבה ביזבוז והתעסקות בטפל ובמקום שיהיה ניהול מקצועי ,אינטרסים שונים קובעים הכל.
בקיצור - אני לא יודעת אם זה המקום. את יכולה לנסות ולהרגיש את האווירה.

[הכיתה_העל_ארצית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

5 יחידות מדעיות לבגרות!

הכיתה העל ארצית למדעי כדור הארץ היא הכיתה היחידה בארץ הפותחת אפשרות למסלול מדעי
מלא לבגרות בהיקף 5 יח"ל דרך אינטרנט. תלמידים המתחילים בשנת הלימודים תשע"ג את
לימודיהם בכיתות ט' י' או יא' בכל מסגרת חינוכית ומכל מקום בארץ יכולים להגיש מועמדות ולהצטרף אל מסלול מרתק המשלב , סיורי שטח ומחנות גיאולוגים מחקריים, למידה מתוך התבוננות, ויצירה אישית.
התוכנית פועלת בחסות מכון ויצמן למדע ומכון דוידסון לחינוך מדעי.

אם זה מעניין ואתכם צרו עימנו קשר ב- [email protected]

שיהיה קיץ טוב טוב
שירה


ולסיום קצת סרטונים שכיף לסתכל עליהם:
התלמידים של מגמת מדעי כדור הארץ מסבירים למה הם בחרו להצטרף למגמה
ולמי לדעתם הכיתה העל ארצית למדעי כדור הארץ מתאימה
וכמובן ... קצת חוויות מהשנה שחלפה על הכיתה העל ארצית מחזור א

[פלוני_אלמוני*]

אז כמה דברים -
בקרוב אהיה בת 17 ונמאס לי מבית הספר, בלשון המעטה. הגעתי למצב בו אני נלחצת ובוכה כל בוקר לפני היציאה, וכשאני חוזרת הביתה אני כל כך מותשת שאני נרדמת ישר.
אני לא חושבת שהאשמה מצויה בבית הספר הספציפי בו אני נמצאת, אך השהות המתמדת בסביבת אנשים היא משהו שאני, באופן אישי, מוצאת מאוד מלחיץ.
מהסיבות שמניתי ועוד, החלטתי לראות מה ניתן לעשות בנדון והאם אפשר לעבור לחינוך ביתי עצמאי. בכל מקרה, אני ואימי לא הבנו ממש איך ניתן לעשות את המעבר ונשמח לשמוע ממישהו שנקט בצעד זהה בשנים האחרונות.
בנוסף, החינוך שלי כן חשוב לי, ועל כן אשמח להמשיך עם תוכנית הלימודים והבגרויות (על אף שאני לא מאמינה שבגרויות הן הדרך היחידה), וללמוד בדרך שמתאימה לי. ברצוני לדעת אם עדיין ניתן לגשת לבחינות הבגרות, ואם כן, איך ?

[יונת_שרון*]

אני רואה שלוש דרכים שתוכלי לגשת לבגרויות:

1. דרך בית הספר שלך. ייתכן שהם ישתפו פעולה ויעזרו לך למצוא דרך להמשיך איתם, בלי להיות נתונה בסביבת אנשים כל כך הרבה שעות. תראי עם מי אפשר לדבר שם -- מחנכת, יועצת, מרכזת, מנהלת. תבהירי שמבחינתך האלטרנטיבה היא לעזוב, זה יכול לעזור להם להתגמש.

1. דרך בית ספר אחר, רגיל או אקסטרני.

1. בבחינות אקסטרניות אחרי קבלת אישור לחינוך ביתי. יש הרבה מידע על הנושא כאן (תיכנסי לקישור בתור התחלה) אבל זה תהליך שיכול לקחת הרבה מאוד זמן.

[נהר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היום התברר לי כי מי שעבר את מבחני הכניסה לאולימפיאדת המתמטיקה/פיזיקה, יכול להתקבל ללא תעודת בגרות ללימודים בטכניון.