סתימת צינורית חלב

לא.. בזמן האחרון אוכלת הרבה שוקולד לצערי. והרבה אבוקדו לשמחתי. אלה שני הדברים השמנים העיקריים שאני אוכלת..

זו אני, גוונים, כמובן..

בשנת תודה!!
אני עושה כמעט כל מה שכתוב שם בדרכים להתמודד - הולכת בלי חזיה, מניקה בתנוחות שונות, במרווחים קטנים. בהחלט צריכה להקפיד יותר על התזונה שלי אבל לא הבנתי בדיוק מה כדאי להוריד/לשנות. אולי אעשה בדיקת דם לברזל.
כמעט כל מה שמצאתי על הנושא וגם בקישור מדברים על זמן קצר לאחר הלידה. לא מצאתי התיחסויות למקרים שזה פתאום מתחיל כמה חודשים אחרי תחילת ההנקה והופל לכרוני.

אוף סליחה על טעויות ההקלדה. אני מהטלפון הבלתי נסבל

למה זה תמיד באותו צד? אולי צריכה להקפיד על תנוחת השינה, יכול להיות שהתנוחה לוחצת על הציצי הזה. (זה הצד שבו פיצקי ישנה שמן הסתם זה הצד העיקרי שעליו אני ישנה).
למה זה התחיל פתאום לפני חודש ומאז לא עוזב אותי? מה השתנה?
למי אני יכולה ללכת כדי לטפל בזה??
מיליון שאלות... (עוד לילה של סבל, בינוני אמנם, עבר עלי, אני כל כך עייפה.)

כמעט כל מה שמצאתי על הנושא וגם בקישור מדברים על זמן קצר לאחר הלידה. לא מצאתי התיחסויות למקרים שזה פתאום מתחיל כמה חודשים אחרי תחילת ההנקה
לאו דווקא. הממצא לגבי השומנים קשור בדיוק במקרים שזה פתאום מתחיל אחרי כמה חודשים, או יותר, של הנקה. ממש לא אחרי הלידה.

עולה מתוך דברייך שאצלך יש כנראה סיבה מכאנית. אולי צירוף גורמים: מיניקה יותר מהצד הזה, תנוחת השינה, משהו לוחץ במשך היום...

עוד גורם לסתימות הוא עייפות. כן, זה ממש גורם לסתימות ובלגנים. האם יש לך אפשרות לקחת כמה ימי מחלה ולבלות אותם במנוחה במיטה? ואחרי זה להוריד את הקצב קצת?
האם יש לך אפשרות לגייס קצת יותר עזרה?
איכשהו העומס עלייך מאוד גדול וזה מתבטא לעתים קרובות בסתימות ודלקות בשד.

בין האפשרויות לטפל:

טיפולי עיסוי, שיאצו, טווינא ודיקור. חלק מהמטפלות/ים יוכלו גם לשפוך אור על המקור לסתימות.

תמרושרוש הציעה:
פיזיותרפיסטיות שמתמחות בבריאות האשה (קרי, רצפת אגן בעיקר) גם עושות טיפולים באולטרסאונד.
לא יודעת אם קיים בארץ, אבל שווה לברר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אף-פעם לא כותבת בדפים הללו אבל הפעם החלטתי לא להיות אגואיסטית ולתרום מהניסיון (הרב) שיש לי בנושא. אחרי הכל, הדברים שנכתבו כאן עזרו לי מלא בזמן שאני הייתי צריכה.
בכל אופן, אני אחרי ימים מתישים של סתימות בשני הצדדים במקביל!!!! קרה גם עם הבן הבכור (ושבר אותי לגמרי בזמנו).
עם הבן הבכור הסתימות חזרו מלא פעמים והנחתי שזה כי הוא לא ינק כמו שצריך.
הפעם, עם תינוק שמנמן בן 5 חודשים שיונק כמו נינג'ה, ממש הופתעתי.
בכל מקרה, כמה דברים מהניסיון שלי:
איך זיהיתי? אמנם הקטנציק לא היה נינוח על הציצי אבל לא התרגשתי. אחרי יום בערך שמתי לב שאין לו חיתולים רטובים כמו פעם (להזכירכן, סתימה בשני הצדדים והוא לא מקבל חלב)+החלב התחיל היראות קצת שקוף יותר (בשאיבה). ותחושה של תעוקה בעומק השד.
הוא הפך לממש עצבני ורעב. ינק בלי סוף ולא קיבל תמורה בעד המאמץ

.
בסוף התיאשתי ונתתי לו חלב שאוב (ששאבתי בכוח וכמעט ולא יצא) כדי שיקבל נוזלים (עד אותו יום הוא לא ראה בקבוק). בלילה השני כבר נתנו לו בקבוק עם תחליף כי אי אפשר להרעיב את הילד. הוא לא אהב את זה אבל התרצה. אגב, זה בזכות המלצה פה למעלה של אחת הבנות. אני התעקשתי לא לתת לו תחליף אבל אז הבנתי שזה רק ישאיר לו חווייה רעה מההנקה אם הוא ימשיך לינוק על ריק, ולא היה מספיק חלב שאוב.
שאבתי כל הזמן ואכלתי מלא שקדיה וחילבה (ממרח שאני מכינה). עשיתי אמבטיה חמה ואז שאבתי, וחוזר חלילה. ככה לפחות המשכתי להניע את המערכת והחלב המשיך קצת להיווצר.
אחרי שני לילות הייתי מותשת, מיואשת ועצובה בצורה בלתי רגילה. הרגשתי שזהו. נכפה עליי להפסיק להניק אותו. לא הפסקתי לבכות.
לאט לאט הבנתי שמדובר במשהו רגשי (עברו עלי ימים מטלטלים רגשית ממש לפני שזה התחיל). כל הקומפרסים, עיסויים, מקלחות חמות וקרות וכל זה עזרו לי 'להחזיק את הראש מעל המים' אבל מה שפתר את הבעיה (אצלי בכל אופן) היה דיקור סיני!!! טיפול בשורש הבעיה.
הבנתי שמדובר במשהו רגשי שחייב להשתחרר.
אחרי הדיקור עדיין היתה סתימה אבל הוא נטע בי כל-כך הרבה בטחון ורוגע שידעתי שהבעיה תפתר. הוא כאילו נגע בבסיס הרגש. הדיסוננס בין אני של לפני הטיפול לאני של אחרי הטיפול היה דרמטי.

ממליצה בחום למי שמתחברת לזה להגיע לטיפול כלשהו שינסה להבין את המקור לסתימות. הרבה פעמים זה רגשי. כמו כל דבר בחיים.
ולא להתייאש. מסתבר שאפשר להתגבר גם על סתימה כפולה

עכשיו, יומיים אחרי הסיוט, שתי הסתימות נפתחו וייצור החלב חזר לעצמו.
ושנינו חזרנו לחייך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בנות,
אני 3 שבועות אחרי לידה ויש לי סתימה בכמה צינורות בשד, האזור מאוד רגיש וכואב, אני סובלת כבר כמה ימים וזה לא עובר למרות הרבה הרבה עיסויים, שאיבות, קומפרסים ומקלחות חמות. בהתחלה חשבתי שזה סתם גודש ולא הבנתי שאכן מדובר בסתימה. לאחר מכן עלה לי חום עד 39.8 ולא הבנתי מה המקור לזה. שטרם הבנתי מקור החום יצרתי קשר עם אחות בקהילה שהמליצה על נטילת אקמול להורדת חום ואמרה כל עוד אין לך כאבים אין צורך בשום התערבות חוץ מהורדת החום. תוך כדי טיפול בחום שנמשך יומיים התחלתי להרגיש כאבים ואי נוחות בשד, ורק אז קישרתי את זה לסתימה בצינורית. החום עבר אבל הסתימה עדיין מעצבנת אותי ומורידה את כמות החלב. התינוקת שלי מאוד עצבנית ולא מסתפקת בכמות שמיוצרת. מזל שהספקתי לשאוב כמות של חלב ולהקפיא אותה.
מציינת שלמרות הכאבים אני ממשיכה להניק ולשאוב בתדירות גבוהה.
קראתי כמעט את כל הדף ואין לי מה לעשות עוד כדי לטפל בעצמי. האם מישהי מכירה איזשהי התערבות רפואית שיכולה לעזור לי? למי אני צריכה לפנות? תעזרו לי בבקשה אני ממש סובלת.
תודה מראש לכולכן

שליחה על ידי דנד_י* » 22 מרץ 2015, 00:54

אם תוכלי לפרט אילו עצות מהדף יישמת ולא עזרו, נוכל לדעת איך לעזור.
בנתיים כמה שאלות -
למה חשבת שזה גודש? ומה גרם לך להבין שזה לא גודש אלא סתימה?, החום מעיד אולי כן על גודש שהפך לדלקת.
אולי הבת שלך עצבנית ממשהו אחר, וירוס או משהו כזה, ויונקת פחות טוב, וזה מה שגורם לגודש/דלקת?

דנד תודה על המענה.
חשבתי שזה גודש כי הרגשתי שהדד מלא וקשה כמו אבן. אבל אחר כך כשמיששתי נכון שמתי לב שמדובר בכמה גושים קשים שלא נעלמים אפילו אחרי הנקה וכואבים נורא.
הבת אוחזת ויונקת בצורה יפה אך כמות החלב כנראה אינה מספקת.
בקשר לעצות שיישמתי, שמתי קומפרסים חמים למשך זמן לפני ההנקה, עיסוי תוך כדי שאיבה / הנקה, מקלחות חמות וסחיטה לשד עם עיסויים במשך מעל רבע שעה.
אבל למען האמת אתמול בליחה אמא שלי המליצה על שמן זית חם תוך כדי מקלחת וזה כנראה הצליח לשחרר חלק מהסתימות אבל יש עוד כאלה עקשניות ולא זזות.
יש לי גם שאלה, אני לא יודעת אם זה קשור כי אין לי ניסיון בהנקה. למה הקטנה שלי לא ישנה כל הלילה? היא לא מפסיקה לינוק וברגע שהיא נרדמת אני מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לנוח אך היא תכף מתעוררת.
אין לי ספק שהיא מקבלת מספיק חלב כי יש לה המון חיתולים רטובים וגם יציאות יפות. אבל היא אף פעם לא עוזבת את השד לבד, זה נכון גם ליום לא רק ללילה. האם בכל זאת היא לא מקבלת מספיק חלב בגלל הסתימה?

אמא ל 2?
את כאן? לא יודעת לענות לך על מה ששאלת (מעבר לזה שאני יודעת שבהתחלה פשוט יונקים הרבה בלילה אפילו יותר מאשר ביום. לדעתי זה לא מעיד שאין מספיק חלב, אבל אני לא מומחית)
תוכלי לפרט קצת על השמן זית חם? איך מחממים וכמה? מה הכוונה תוך כדי מקלחת? למרוח/לעסות ואז לשטוף עם מים?
אני בעיצומה של סתימה עקשנית וכואבת שלא משתחררת כבר יומיים וחצי אלא להפך נראה לי שמחמירה.
אצלי הסתימות זה כרוני, כל כמה ימים:-( אבל לרוב אחרי כמה שעות, גג יום אני מצליחה להעביר את זה עם מקלחות חמות, בקבוק חם, ולהניק המון.
הפעם, היא עקשנית במיוחד. מתה כבר שזה יעבור.

שליחה על ידי דנד_י* » 23 מרץ 2015, 09:03

הבת אוחזת ויונקת בצורה יפה
אין לי ספק שהיא מקבלת מספיק חלב כי יש לה המון חיתולים רטובים וגם יציאות יפות
אז למה -
אך כמות החלב כנראה אינה מספקת
?

במקרה של סתימות חשוב לנסות להבין את המקור שלהם, ולהימנע מהגורם. יש כל מיני דוגמאות לגורמים במעלה הדף, לדוגמא לחץ שמופעל על הנקודות האלו. לפעמים גם לחץ נפשי תורם.
3 שבועות אחרי לידה זה הרבה פעמים הזמן שבו מפסיקים לקבל עזרה, ואז נמצאים בלחץ גדול מאוד
לעומת זאת יש הרבה סיכוי שמדובר בתנוחה לא נכונה, כי אתם רק בהתחלה אז אי אפשר לומר שעברתם תקופה של הנקה בלי בעיות.
הייתי ממליצה לך לפגוש יועצת שתעזור לך בעניין הזה.

גם אני אשמח לשמוע מה עשית עם שמן הזית.

3 שבועות אחרי לידה... אין עדיין לא לילה ולא יום.
לגבי השחרור מהשד - לא תמיד משחררים עדיין את השד אחרי ההנקה בגיל הזה, הם הרבה פעמים נרדמים על השד.
העניין הוא שלא תמיד הם נרדמים כי הם שבעים, אלא לפעמים רק כי זרם החלב נחלש וזה מרדים אותם.
הדרך לדעת בוודאות שההנקה נגמרה בלי לשחרר ואולי להפסיק הנקה באמצע היא לסחוט את השד בשלב שהפעילות פוחתת, אם הם חוזרים לפעילות - זה אומר שהם עדיין לא סיימו, ואם הם לא חוזרים לפעילות הם כנראה נרדמו.

אמשיך אח"כ

דנד תודה לך על ההסבר.. אני כנראה מרוב הלחץ והעייפות לא ידעתי כבר על מה אני מדברת.
גוונים עיסוי עם שמן זית חם תוך כדי מקלחת חמה עם הנקה בתנוחת הפוטבול עשו לי פלאים.. זה השתחרר יחסית מהר.
בקשר לשמן הזית חיממתי אותו על הגז במשך כחצי דקה שלא לקבל כוויה, כמות של 5 מל.
ונכנסתי למקלחת, תחת זרם של מים חמים ועיסוי עם השמן החם במשך כרבע שעה, זה כנראה השתחרר. בנוסף כמו שאמרתי קודם היא ינקה כמה פעמים בתנוחת הפוטבול ולשמחתי אנחנו כבר אחרי זה..
גוונים, מקווה שזה יעזור לך גם.

אמא ל 2, תודה, הולכת לנסות ממש עוד כמה דקות.

בינתיים חייבת לפרוק (אולי זה מה שישחרר לי את זה).
עייפתי, הותשתי.
הסתימות האלה שהפכו להיות חלק (מרכזי) מהשגרה שלי בחודשים (!!) האחרונים, אני מרגישה שזה גומר אותי.
כל פעם כזו, מתגנבות לי מחשבות על נטישת ההנקה (לרוב מיד כשמשתחרר גם המחשבות משתחררות...) פיצק כבר בת עשרה חודשים.
האיש לא מבין למה להתעקש. כי זה גובה מחיר.
יש ימים (כמו היום) כשזה מתמשך או כואב או מדאיג שאני ממש יוצאת מאיפוס, מתפקדת את המינימום הנדרש.
היום אני כל היום על סף בכי, כי זה כבר כמה ימים, כי אין סימן לשיפור, פשוט גוש ענק קשה כמו אבן ולא משנה מה אני עושה זה לא משתנה. כי לא ככה דמיינתי את חווית ההנקה. כי נראה לי שאני מכריחה את פיצק לינוק (היום בקושי נתתי לה אוכל כי רציתי שתהיה מספיק רעבה כדי לינוק הרבה

) כי הציצי הפך להיות איבר כאוב ומאוד לא חינני (האיש לא אומר כלום, אבל נראה לי שזה משפיע גם בהיבט המיני).
והיום אני גם דואגת, לא יודעת למה, דווקא ככל שזה הפך להיות תופעה כרונית שמגיעה וגם חולפת אני מצליחה כמעט ולא לדאוג ולהילחץ כי יודעת שזה יעבור גם אם תוך כדי נראה שזה כאן על מנת להישאר. הפעם אני דואגת, זה כבר היום השלישי, פיצק ינקה המון ביממה הזו, ואני חוששת שזה הגביר שם את ייצור החלב תוך כדי שחצי ציצי סתום.
וככל שהיא גדלה היא מתחילה להתעצבן יותר ויותר כשלא יוצא חלב בזרם שהיא מכירה (מהיר) והיא פחות ופחות מסכימה לינוק בתנוחות אחרות.
לא יודעת, כל הדברים האלה אולי לא באמת משנים, אבל היום כל היום התעסקתי רק בזה, בניסיונות להעביר את זה, בניסיונות להבין למה זה עדיין קורה, בניסיונות להרגיע את עצמי, בניסיונות לא לחשוב על זה.

די, רוצה להרים את עצמי. נראה לי שהמוד הזה מאוד מאוד לא מוסיף לכל העניין.

זהו, פרקתי. תודה (וסליחה על הטון היבבני , זה מה שיוצא ממני כרגע)
(עצות מקוריות לפתיחת סתימה עקשנית במיוחד, יתקבלו בשמחה)

גוונים, אני חדשה בכל עניין ההנקה וכל מה שקשור אליה, לכן אין לי מה להציע לך חוץ ממה שהצעתי קודם.
כמובן את יכולה לפרוק כאן תמיד, זו דרך טובה להתמודדות עם קשיים ולחץ..
רק משהו אחרון שאני רוצה להגיד לך, בלידה הראשונה שלי לא הצלחתי להניק כי עברנו משבר די גדול במשפחה שקרה בסמוך ללידה.
אבל עכשיו אני נלחמת כדי ששום דבר לא יפריע לי להניק את הקטנה שלי.
מסכן הגדול שלי התחילו לו עצירויות קשות מאז גיל חודש וחצי שממשיכות עד עכשיו )הוא כרגע בן שנתיים וחצי( שזה התחיל עם גמילתו מהנקה אחרי שהגוף שלי הפסיק ליצר חלב לגמרי.
לא יודעת אם זה קשור בכלל אבל הנקה זה דבר נפלא שחבל לוותר עליו כל עוד יכולים להמשיך אתו... גם בשבילך גם בשביל הקטן.

שליחה על ידי דנד_י* » 24 מרץ 2015, 00:14

וואוו גוונים אני פשוט מעריצה אותך!
קטרי חופשי - על בסיס קבוע - זו זכותך המלאה!

ניסית לברר לגבי הטיפול באולטרסאונד שתמרוש כתבה עליו? יש בארץ?
בדקת את הלחץ מהמנשא?

הציצי הפך להיות איבר כאוב ומאוד לא חינני (האיש לא אומר כלום, אבל נראה לי שזה משפיע גם בהיבט המיני).

הי גוונים, מצטערת שאני לא יכולה לתרום ולעוץ, אין לי הרבה נסיון עם סתימות, היחידה שהיתה לי קרתה כשהפסקתי להניק.
אז גלגלתי בקבוק מים קפוא על השד, מהבחוץ לכיוון הפטמה וזה מאוד עזר לי.
חשבתי לעצמי - אולי תנסי דווקא עם קור ולא עם חום? אני יודעת שמטרתך היא לא לייבש, אבל אם היא יונקת הרבה, אז נראה לי שזה לא יתייבש כל כך מהר.
אולי אחת מהמומחיות תוכל לומר משהו על זה? בכל מקרה, תשאלי עוד מישהי אם את רוצה לעשות כזה ניסוי, כי ממש אין לי חשק להרוס לך את ההנקה עם עיצות של חובבנית!

ובקשר למשפט למעלה... אצלינו השד היה מחוץ לתחום המיני למשך כל תקופת ההנקה (הארוכה). התינוקת שלי ינקה כל כך הרבה, וממש ממש לא היה לי חשק שאף אחד יגע לי בשדיים בשעה שהיתה להם הפסקה קלה, למרות שלא כאבו לי בכלל.
פשוט אמרתי לו שהם מחוץ לתחום כרגע, והוא מצידו התמקד באיברים אחרים.

הי, רק עכשיו מגיעה לענות, תודה על ההתיחסויות אמא, דנדי ופלונית.
הסתימה הנוראית הזו מאחורי. ההקלה התחילה בשלישי בצהרים, עבר לגמרי ברביעי במהלך היום.
היה על גבול הטראומטי. מעבר לכאב (הפעם זה לא היה מהמאוד כואבים, רק סתם כואב רגיל, שמלווה את כל הקיום...) יש משהו בתחושה, במחשבה על זה שיש לי חלב תקוע בציצי שגורם לי לאי נוחות כללית.. וגם הפעם זה מאוד השפיע על הפיצק, כנראה זה ממש השפיע על הכמות שיצאה, לרוב היא מצליחה להתארגן עם זה, הפעם עיצבן אותה.
ועיצבן אותה שאני מזיזה אותה לכל מיני תנוחות אקרובטיות.
די היא כבר גדולה, פחות ופחות אפשר 'להשתמש' בה יותר לפתיחת סתימות כמו שהיה לפני כן:-)

כמובן שעכשיו כשזה עבר, התרחקו גם המחשבות על סיום ההנקה, אבל אני כן מנסה לחשוב מה זה אומר בעצם. אולי יש כאן איזה קושי של הגוף (הציצים...) שלי? אולי יש כאן סימן שאני צריכה להפסיק?

אה ולגבי זה:
אצלינו השד היה מחוץ לתחום המיני למשך כל תקופת ההנקה (הארוכה). התינוקת שלי ינקה כל כך הרבה, וממש ממש לא היה לי חשק שאף אחד יגע לי בשדיים בשעה שהיתה להם הפסקה קלה, למרות שלא כאבו לי בכלל.
גם אצלנו זה פחות או יותר המצב. אבל התחושה שלי היא מעבר לזה, התחושה שלי היא שהציצי הפך להיות איבר 'חולה' שצריך לטפל בו ולהתחשב בו ובכלל הוא יותר מדי נוכח בחיי היום יום בהקשרים לא נעימים.
נראה לי טרן אוף רציני ביותר...

שליחה על ידי אירה* » 07 יוני 2015, 21:18

שלום גוונים,
יש לי נסיון רב בסתימות חוזרות בשד עם הגדול שלי (הנקתי אותו עד גיל שלוש!). אני יודעת כמה זה קשה ומתסכל.
מה שעזר לי להפחית את תדירות הסתימות זה תוסף של לציטין. לקחתי שלוש כדורי לציטין ביום (אם אני זוכרת נכון, אני יכולה לבדוק). בנוסף חפירות באינטרנט העלו שכדאי לקחת גם תוסף של ויטמין C.
אני גם הפכתי למומחית לפתיחת סתימות (ממש אינסטלטורית

) אז את מוזמנת לפנות אלי אם את צריכה - varshavsky שטרודל ג'מייל.קום
אפשר גם לנסות ולבדוק האם יש תנוחות או מצבים מסויימים שגורמים אצלך לסתימות (אצלי היו כאלה, במיוחד בהנקות לילה).
בנוסף - אולי יעודד אותך לדעת שעכשיו כשאני מניקה את הילד השני שלי (כבר שנתיים), לא הייתה לי אף סתימה! (בעיני זה מאוד מעודד לדעת שזה לא חייב לחזור על עצמו אחרי כל לידה)

הי אירה,
תודה שכתבת לי. תמיד מאוד מעודד אותי לשמוע שיש עוד שחוו וחוות את התופעה המאוד לא נעימה הזו של סתימות חוזרות, כתופעה כרונית. יש על זה כל כך מעט מידע. רוב המידע הוא על סתימות חד פעמיות, כמעט ואין התיחסות למקרים שבהם זה כרוני. וזו אחת הסיבות שכתבתי כאן ויש לי גם בראש כבר כמה זמן פוסט שצריך להיכתב כאן עם עצות ותובנות שלי מכל הסיפור. בגלל זה אירה, נראה לי יותר נכון מאשר להתכתב על זה במייל לכתוב על זה כאן, לדורות הבאים:-)
בינתיים אצלי, המצב השתפר מאוד! אני מפחדת לכתוב את זה כדי לא לפתוח פה וכד' אבל כבר כמה שבועות שלא היתה שום סתימה. וגם לפני כן התדירות פחתה. מגיל עשרה חודשים בערך. אין לי מושג למה. היא עדיין יונקת הנקה מלאה, לפעמים יותר (כשהיא חולה וכד') לפעמים פחות (בימים שהיא כבר אוכלת יותר אוכל רגיל) ובכל זאת איכשהו תודה לאל, לא נגרמות סתימות.
מישהי למעלה, כתבה לי את זה, שבאיזשהו שלב זה פשוט הפסיק לקרות לה. והנה גם לי זה קרה...
באותה סתימה קשה שכתבתי עליה כאן, התחלתי גם אני לקחת לציטין. לא כמות כזו גדולה, אחד ביום. בסתימות שאחר כך היתה לי הרגשה שזה אכן עזר. לקחתי ברגע שהרגשתי שמתחיל והיתה לי הרגשה שזה גורם לזה לעבור מהר וקל יותר.

וזה אולי יעודד אותך לדעת שעכשיו כשאני מניקה את הילד השני שלי (כבר שנתיים), לא הייתה לי אף סתימה! (בעיני זה מאוד מעודד לדעת שזה לא חייב לחזור על עצמו אחרי כל לידה)
אכן מעודד מאוד מאוד!! תודה תודה שכתבת!
אני לגמרי מכינה את עצמי נפשית כל התקופה לזה שיהיו עוד תקופה/ות כאלו בחיי... ומעולה לדעת שזה לא כורח המציאות.

שליחה על ידי ענבל* » 04 יולי 2015, 08:44

שלום אמהות יקרות ותודה רבה על כל העצות המועילות. מאתמול התחלתי להרגיש כאב בשד שמאל ושמתי לב שיש אזור מסויים שנשאר קשה גם לאחר ההנקה. משום מה גם הפטמה שלי כאבה, גם בין הנקות ובמיוחד בזמן ההנקה. הנחתי שזו סתימה בצינורית והשתדלתי להניק כמה שיותר אתמול ובתנוחות שונות. בהנקות של הלילה כבר בקושי יכולתי לעמוד בכאב שבפטמה. זה ממש היה סבל. היום החלטתי לתת לפטמה מנוחה וגם לעצמי. בעלי נשאר איתי בבית כל היום. אני נחתי, עשיתי את הטיפול שהוצע כאן עם וודקה, השתמשתי בכרית חימום, עשיתי מסז׳ לחזה ושאבתי כל היום ברכינה כלפי מטה כדי שכם כח המשיכה יעזור. בסוף הרגשתי שהאזור הקשה נעלם ושמחתי מאוד אך הפטמה עדיין כאבה, אם כי פחות. בערב חזרתי להניק. הנקתי הרבה לפני שהילדה הלכה לישון (בת 8 חודשים) והפומה כאבה אבל לא נורא והרגשתי שהשד התרוקן טוב. בהאכלת חצות הנקתי שוב הרבה וקרה משהו מוזר. התחלתי בשד שמאל, כרגיל, שזה גם השד הכואב. הוא התרוקן יפה. עברתי כרגיל לשד ימין והוא התרוקן והמשכתי עוד קצת ואז הגיע ״משלוח״ חדש של חלב לשני השדיים. היא עדיין ינקה בשד ימין ושם הכל היה בסדר, אבל בשד שמאל הרגשתי כאב שורף כשהוא התמלא בחלב החדש. הכאב התעמעם ככל שהחלב המשיך להגיע. כשסיימה לינוק משד ימין העברתי אותה שוב לשד שמאל כדי לא להשאר עם חלב שם שיהפוך שוב לקשה או שיטריד אותי בלילה. עכשיו השדיים ריקים אך כשאני נוגעת באזור שבו היתה במקור ההתקשות הוא רגיש למגע. שכחתי לציין שיש שם גם אדמומיות. אבל אין לי חום (כן כואב לי טיפה הגרון וזה מוזר). אז אני תוהה האם. כל זאת יש לי דלקת בשד והאם אני צריכה ללכת לרופא למרות שהסתימה נפתרה, או שפשוט אמשיך להניק כרגיל וזה יעבור? אגב, הפטמה כבר פחות רגישה למגע אך עדיין יש רגישות קלה. תודה על כל עצה!

בדיוק עברתי עכשיו יומיים מפתיעים כאלה. נשמע שאת בדרך החוצה.
אני בכל אופן, לא הלכתי לרופא. הנקתי הפוך (הקודקוד שלה לכיוון תחתית השד. מקווה שהובן), וקצת שיחקתי עם רפלקס שחרור החלב- הנקתי מהכואב-פחות, ואיך שהרגשתי את החלב "מגיע" נתתי לה לרוקן את הכואב יותר. היניקה שלאחר שחרור החלב היא איכשהו יותר עדינה.

האדמומיות והרגישות תחלוף תוך 24 שעות אני מאמינה (אם את מרגישה שהאזור הקשה כבר איננו)

שליחה על ידי ענבל* » 05 יולי 2015, 02:55

תודה על המענה רק-מה. הרגעת אותי קצת. מקווה שאת צודקת ושמחר כל זה יהיה חלום רחוק ...

ענבל, נראה לי שמה שאת מתארת מוכר לי וקרה לי. אני גם חושבת (מקווה) שאת בשלהי האפיזודה

לוקח לפעמים אפילו יום שלם עד שהרגישות הזו עוברת.

שלום נשים יקרת. עוברת ענייני סתימות חוזרת כבר חודש באותו שד.. (חשוב לציין שהייתי כבר על אנטיביוטיקה, בהמלצת הרופא.. בדקתי באולטרסאונד ולא ראו כלום, הייתי אצל כירוג שד כי חשבתי שיש לי דלקת וצריך לשאוב לי וגם הוא שלח אותי הבייתה בלי שום פיתרון..) למישהי יש מושג למה בבוקר קמתי עם דקירות כואבות בשד? משהו בלתי נסבל לגמרי.

יכול להיות שהדקירות זה חלק מהסתימה? סתימות יכולות להיות מאוד כואבות לעתים.
כשיש סתימות חוזרות שווה לנסות להבין את הגורם: האם דפוס היניקה השתנה או מאוד לא צפוי לאחרונה? האם יש יותר לחץ על השד? (זה יכול להיות ביגוד מסוים, חזייה, רצועה של תיק, חגורת בטיחות של הרכב) שינוי כלשהו באורח החיים?

אז כן. הדקירות הן תןצאת של הסתימה בצינורית. עצה טובה שקיבלתי מחברה שעוזרת לי ביומיים האחרונים- קומפרסים של צמר גפן טבול במים חמים שבתוכם השרתי פרחי בבונג וטיפת שמן לבנדר וטיפת שמן גרניום. לשים בתוך החזיה ולהחליף מדי פעם. בלילה ישנתי עם בבקבוק חם צמוד. זה מרגיע את הדקירות. נראה לי שהסתימה בפטמה כבר לא נסגרת לי. החלב מתחיל לצאת משם. בהצלחה לכל הכואבות..

הי בנות,
לצעקי אני עם סתימת צינורית כבר שבוע.
המכה האמיתית שמעבר לכל הנסיונות אני גם עם פטמות פצועות, לא יכולה להניק ובנוסף בסחיטה ובשאיבה לא יוצא כלום!!!
מהשד השני( והפצוע גם כן..) יוצא בשאיבה כמות בינונית של חלב ואני לא מוותרת.
מטריד אותי מאוד שכבר יומיים לא רוקנתי את השד הסתום, אבדה לי ההנקה מהשד הזה? אפשר בכלל להניק/ לשאוב רק מצד אחד?
עזרה בהולה ממי שמבינה...תודה

גם לי לאחרונה יש סתימןת חוזרות ונשנות באותו צד ובאותו מקום..ממש משתגעת..יכולה לומר שכדי להרגיע כאב ולפתוח עוזר לשים עלה של כרוב..כמובן רק על השד ולא על הפיטמה. וכמובן לא להרבה זמן שעה בערך..כדי שלא ייבש את החלב.

אני חושבת שחוזרות לי הסתימות. איך קיוויתי לעבור את סיבוב ההנקה הנוכחי, בלי התענוג המפוקפק. בינתיים רק מציק, ולא כואב מאוד כמו בעבר.
אבל עצם הרעיון שזה חזר, מדכא אותי.

נוספו פה כמה עצות שהולכת לנסות, תודה.

שליחה על ידי שמש* » 08 יוני 2016, 21:17

אשמח לעזרה!
יש לי נקודה לבנה בפיטמה כבר חודש וחצי והיא לא נעלמת.
אני סובלת מדקירות אחרי ההנקה בשד הזה.
אין לי איזור כואב או גוש בשד, רק את הנקודה הזאת.
מה עלי לעשות בשביל שהנקודה הזאת תעלם?? איך אני יכולה להסיר אותה?
ניסיתי להתעסק עם הנקודה, גם עם מחט וגם לגרד עם מגבת אבל היא לא נעלמת.
אשמח לקבל עצות ועזרה.

שלום לכולן. אני סובלת מסתימות חוזרות ונשנות מאז תחילת ההנקה )כמעט 5 חודשים(. ניסיתי הכל, כמעט... ראיתי בדף המלצות על דיקור ועל אולטרה סאונד. אשמח להמלצות ספציפיות לאנשי מקצוע, בעדיפות לאזור ירושלים. תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייי,
היה לי כאב בשד, בהנקה, חשבתי שמתחיל לתינוק צמיחת שיניים, בן חודשיים וחצי, והוא נושך... בסוף גיליתי נקודה לבנה, שמתי אלכהול לחיטוי למקרה שזה פטריה, בסוף קראתי שזה סתימת צינורות. שמתי שמן חם עם רפידה לחימום. ניבית לשוב וזה לא נפתח. ואחרי מקלחת חמה פתחתי את הנקודה עם מחט מלובנת. ושוב ניסיתי לשאוב אבל יש שם כמו חוט לבן כזה, והוא לא יוצא. לא מצליחה להוציא אותו. עדיין כואב לי. ואין לי משחות בבית כרגע. האם לתת לו לינוק. זה לא יהיה לו מגעיל?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מוסיפה כאן עצה שעזרה לי ממש:
להתחיל דווקא מהשד הלא סתום. לתת לחלב לרדת ורק אז להניק את הצד הכאוב. זה מה שפתר את הסתימה שלי לאחר חודש מאד מייסר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח גם להתייעצות בנושא..
גם לי יש בעיה חוזרת של סתימות בצינורית (תמיד במקום קבוע בצד אחד.)
התינוק שלי בן 10 חודשים עכשיו ולפני כמה שבועות שוב הייתה לי סתימה. בנוסף ראיתי גם שלפוחית קטנה. פתחתי אותה על ידי שפשוף וגירוד עם ציפורן נקייה אבל עדיין יש לי כאבי תופת בכל הנקה..
אני ממש מקפידה למרוח שמן קוקוס/לנסינו אחרי ההנקות וניסיתי גם רפידת נרסיקייר אבל שום דבר לא עוזר..
כרגע אין נקודה לבנה וגם אין סתימה, פשוט כאבים איומים בזמן ההנקה..
יש למישהי עצה??

ניסית להניק כשהסנטר שלו לכיוון הסתימה? כלומר אם הפטמה והפה שלו באמצע אז הסנטר פונה כמו מחוג לשולי השד לכיוון הסתימה. ככה משאבת היניקה (התינוק שלך

) פועלת הכי יעיל בשביל לפתוח סתימות. בשביל זה צריך לפעמים (תלוי במיקום הכאב) לרכון מעליו. זאת עשויה להיות תנוחה משעשעת למדי למתבונן מהצד. זאת המלצה שקיבלתי פה באתר, וגם מיועצת הנקה מצויינת ששכחתי את שמה והצילה אותי מכאבים איומים. וגם לחמם, לעסות מהכאב לכיוון הפיטנגו וכו׳ לפני ההנקה.

יש לי חברה שכל לחץ על השד, גם קטן, גרם לה לסתימות ארוכות וכואבות. היא הניקה הרבה זמן, אז בשבילה הפיתרון היה להפסיק ללבוש חזיות (היו לה שדיים קטנים יחסית, אז זה הסתדר לה). אולי תבדקי אם אצלך לחץ פיסי על השד הוא גורם?

אני מפחדת לנסות תנוחות משונות..
ב"ה כבר יש לקטנציק 7 שיניים ואני מפחדת שתנוחה חדשה תגרום לו לנשוך אותי..
אני מצליחה לפתוח את הסתימות אחרי מאמצים מרובים, אבל כל פעם זה קורה שוב למרות שהחזייה שלי ממש משוחררת ולא לוחצת בכלל .