חוכמות של ילדים

[תפילה_לאם*]

מתוקה וחכמה!

[טליה_אלמתן*]

צביה (3.5): בלילה היה קוף בחדר שלי!
אני: זה בטח היה רק בחלום.
צביה: נכון! בחלון!

[אהבת_עולם*]

לקט מאחייניתי רונה בגילאים שונים:

רונה (2.7) מוצאת פרחים על המדרכה, מרימה שניים ואומרת לאמא:
תראי, הבאתי אחד לי ואחד לי.
**********

רונה (2.7) משחקת איתי ב'חנות' ובאה לקנות אבוקדו.
אני מציגה את מבחר האבוקדו הדמיוני שברשותי: תראי, יש לי סוג כזה גדול, ויש לי אבוקדו קטן. איזה את רוצה?
רונה: סוג.
**********

רונה (2.7) בונה בלגו: אני בונה גג שסבתא תיפול ממנו.
סבתא: מה, את רוצה שאני אפול?
רונה: אני אעזור לך.
סבתא: במה תעזרי לי?
רונה: אני אעזור לך לטפס.
**********

רונה (2.7) רוצה אח: אמא, את יכולה לעשות לי תינוק בבטן? תינוק שהוא לא אני?
**********

רונה 2.7 אוכלת מהסלט ומפטפטת:
רוצה עגבניות. רק עגבניה אחת ודי. וצריכה ללכת לישון. זה מאוחר כואב לי כבר הראש.
(נחשו בהשפעת איזה שיר... )
**********

רונה (2.7) בגינה. רוצה להוריד בגדים.
אני מסבירה לה שבבית סבבה, אבל לא מקובל להסתובב עירומים בחוץ.
רונה, נעמדת: הנה, אני לא מסתובבת.
**********

רונה (2.8) מספרת לאמא שהיא מלמדת בבית ספר.
אמא: באמת? מה את מלמדת? אל"ף בי"ת?
רונה: לא יודעת. אולי גימ"ל דל"ת.
**********

אמא קושרת את רונה (2.8) במושב הבטיחות שבאוטו.
רונה: למה את קושרת אותי?
אמא: את יודעת, נו תגידי, למה אני קושרת אותך?
רונה: שלא חס וחלילה?
**********

רונה (2.8) רוצה לשפוך מים מהכוס שלה לסלט.
אני מסכימה לה, אבל רק קצת קצת.
שופכת ואז רוצה עוד קצת.
אני: טוב, עוד קצת וזהו.
רונה שופכת עוד קצת מים לסלט... ואז שוב מבקשת לשפוך עוד קצת.
אני: נו, טוב, אבל אולי תגידי מה יוצא לך מזה?
רונה: ביצה.
**********

אמא רצתה 'לאכול' לרונה כל פעם חלק אחר בגוף.
אמא: אולי אני אוכל לך ת'עיניים?
רונה (2.8): לא, אם לא יהיו לי עיניים אני לא אוכל לראות.
אמא: אולי אני אוכל לך ת'גרון?
רונה: אח"כ לא יהיה לי קול ואני לא אוכל לדבר.
אמא: אז את הטוסיק?
רונה: אני לא אוכל לעשות קקי.
אמא: מה עם הרגל?
רונה: אז גם לא יהיה לי קול ואני לא אוכל לדבר.
אמא, בהפתעה: מה, את מדברת מהרגל?
רונה, בקונדסות, מנופפת בכף הרגל מול אמא וקוראת בקול מצחיק: 'אמא... אמא...'
את רואה שאני מדברת מהרגל?
**********

רונה (2.8) הולכת לשירותים ותפוס.
רונה: תפסו לי ת'שרותים.
אני: מי תפס לך?
רונה: סבא וסבתא.
אני: סבא וסבתא ביחד?
רונה: כן, הם ישבו ביחד בשירותים...
אח"כ מפזמת לעצמה: מישהו תפס לי ת'שירותים עכשיו... סבא וסבתא... ישבו במקרר יחד עם בטטה...
**********

רונה (2.9) מספרת לאמא: את יודעת שאני יודעת לצייר הרבה פילות?
אמא: באמת?
רונה: אני גם יודעת לצייר את הסוף של החדק, את יודעת?
אמא: כן?
רונה: כן, אבל לפני שאני מציירת חדק אני מציירת פיל.

(אחרי רגע...)
את יודעת שאני גם יודעת לצייר מספרות? (=מספרים)
אבל לפני שאני מציירת מספר, אני מציירת פיל !
**********

הדודה השניה עושה לרונה טיזינג: אני יכולה לגזור לך תלתל?
רונה (2.10): לא, איך אני אלך ככה, לא בא לי.
**********

אני, מנסה להסביר לרונה משפחתולוגיה: אני דודה שלך, ומה את שלי?
רונה (3): אני של אמא.
**********

רונה (3): אני רוצה לשתות משהו.
אמא: למזוג לך כוס חלב אורז?
רונה: לא, יין.

[פלוני_אלמוני_המון_מחשבות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הילד האהוב שלי:(6)
מגיע אלי כדי שאדביק לו מדבקת קעקוע של חרב.
אני: אבל תראה, יש לחרב צורה שמזכירה צלב של הדת הנוצרית והיא לא שלנו (חחח זה המשפט שיצא לי)
הוא: אמא עזבי אותך משטויות...זה אותו דבר!
כמה הילדים חכמים, באמת הכל אותו דבר. (בכל אופן הקעקוע לא יחזיק עד מחר, מדובר על קעקועים "בריאים".

[דנד_י*]

רונה, נעמדת: הנה, אני לא מסתובבת

מתוקה!
זה הזכיר לי שכשהגדול שלנו היה קטן, והוא היה עייף, והיינו אומרים לו ללכת לישון הוא היה מתחיל לבכות -
לא רוצה ללכת, רוצה לישון!

[רסיסים_של_אור*]

אוי אהבת עולם החזרת אותי עם האחיינת המופלאה והמתוקה שלך כעשרים שנה אחורה, הרבה לפני שהיית אמא והיו לי אחייניות ראשונות והתמוגגתי מהן כל-כך....

[טליה_אלמתן*]

אהבת עולם רונה שלך כוכבת! וכיף לה שאת עדה

[טליה_אלמתן*]

צביה (3.5): "אמא אני אוהבת שיואב בורח אחרי"
אני: "את אוהבת שהוא רודף אחריך?"
צביה: "לא! שהוא בורח אחרי!"
אני: "אההה! שאת רודפת אחריו?"
צביה: "לא!!! שאני בורחת אחריו!!!"

צביה: "אני אוהבת את האחים והאחיות שלי"
אני: "גם הם אוהבים אותך!"
צביה: "נכון. זה מגניב!"

[ליבי*]

תיכננתי יום כיף עם גאיה (בת 3).
לגאיה יש תוכניות אחרות...

גאיה:
"אמא, תביני"
_{שתי ידיים מלאות בוץ על הלחיים שלי, ממקדת את המבט שלי בעיניים שלה} (מעניין ממי היא למדה את זה..)
"אנחנו לא הולכות לפארק המדע. הבוץ יהיה יבש כשנחזור"
אמא: "אבל גאיה, אפשר יהיה להוסיף מים כשנחזור"
גאיה: "לאלאלאלאלאלא. לא מתאים לי.
אני ערומה בבוץ, וכיף לי. אנחנו לא הולכות לפארק המדע. לכי לבד, אני מסתדרת בבית"

אוף.





גאיה נעצרת, מרימה עטיפה של חטיף שוקולד מהריצפה:
"אני מחזיקה בקצה כדי לא להתלכלך מהאיכסה, מישהו שכח לשים בפח, אז אני שמה במקומו"

*

גאיה: "ת'נק יו!"
אמא: "יו וולקאם. גאיה, מה זה ת'נק יו?"
גאיה: "לא יודעת. משהו באנגלית"

*

"אמא, צ'וק (הכלב שלנו) עדיין מפוצע? עדיין כואב לו?"
לצ'וק: "מסכני שלי, חמודי שלי, זה כואב לך?
הנה, אני אטפטף לך לוונדר, זה יעזור לגוף שלך להבריא את עצמו"



אמא: "גאיה, את רוצה שנישן אחת על השניה?"
גאיה: "כן. את השניה"



גאיה מעירה אותי באמצע הלילה, מלטפת לי את הפנים ואומרת:
"את שובבית קטנה
לא, את שובבית גדולה
אני שובבית קטנה-גדולה"

וחוזרת לישון

[אהבת_עולם*]

איזו חמודה !
אהבתי את המודעות הסביבתית...

[מיכל*]

ערב יום כיפור, אבא אומר לניר (בן 3) - עוד מעט נלך לתפילה
ניר: אה, המואזין קרא?

(ניר גר בקיבוץ סמוך לכפר ערבי, ומקבל הסברים על הקולות הנשמעים ממנו)

[עדי_א*]

ניר: אה, המואזין קרא?
אחד הגדולים של כל הזמנים!!!

[אהבת_עולם*]

שוב רונה אחייניתי בת ה-3 -
קיבלה משחק חדש מהסבים, מבקשת מאמא שתסביר לה איך משחקים בזה.
אמא באמצע שטיפת כלים: 'עוד מעט'.
רונה: 'טוב לא משנה, אני אסביר לעצמי'.

[חלוקית_נחל*]

בדרך לקניית כריכים לארוחת צהרים P-: צעירתי בת השבע מתעניינת "הולכים לנחלים סונול? כי אכלתי כבר המון סונול ורק פז אחד..."

בכורתי בת השמונה וחצי נשאלה כמה נורא יהיה אם היא תיכנס לשיעור אחרי אחותה וענתה: "זה יהיה אפס נורא"

[אילה_א*]

אוריה : את יודעת לנהוג ?
אני : כן , אבל אני לא אוהבת , אני נוהגת רק לעיתים רחוקות
אוריה ; יש לך רשיון ?
אני :כן
ליירה; יש לה רשיון אבל קטן .

[אילה_א*]

אני לא רוצה שתיהיה איתי בטרמפולינה כאשר אנו קופצים יחד כל הקפץ( כמו קצף ) עובר אליך

[דנד_י*]

האמצעי שלי בן 7 רצה להשוויץ בפני שהוא סיים ביום את הספר שהביא מהספריה בבית הספר.
אמא, אני צריך לקחת מהספריה ויקיפדיות

לקח לי רגע להבין למה הוא מתכוון החמוד, לרגע ממש דמיינתי אותו לוקח דפי אינטרנט מודפסים הבייתה.

[קול_פעמונים*]

אבא מקריא לבחור בן אוטוטו שנתיים את השורה האהובה עליו:
"חיבקה רותי את הבלון הסגול כמו שמחבקים בובה. כמו שמחבקים את אמא"

בחור מסתכל על אבא ואומר באהבה: כמו שמחבקים את אבא!

ועוד שניים-
אמא: הנמל תל אביב יש שביל-
בחור: לרוכבי אופניים ולרוכבי רגל.

אמא: אתה שבע?
בחור: שבע זה כמו צפרדע
(ובהזדמנות אחרת- מאפין זה כמו דולפין)

[תפילה_לאם*]

בחור מסתכל על אבא ואומר באהבה: כמו שמחבקים את אבא!

מ-תוק! איזה כיף לאבא!

ואיזו שפה! ואיזו מודעות פונולוגית! את בטוחה שלא פספסת איזו שנה במניין שנותיו?

[קול_פעמונים*]

את בטוחה שלא פספסת איזו שנה במניין שנותיו?

אולי את מכירה עוד איזה מקום כאן שאפשר להשוויץ?

[צוויליך*]

בדרך לקניית כריכים לארוחת צהרים
חלוקית, איזה אומץ !!
(-:
ווי לאב יו חלוקית

צוויל (אחרי שבת של מלאווח ופנקייק - אהלן!)

[תפילה_לאם*]

אולי את מכירה עוד איזה מקום כאן שאפשר להשוויץ? blink
סליחה, כבר אמרתי לך לפתוח בלוג!!!

[צפרדע_ית]

הנסיך תופס את ראשנייה בת ה15 (ואו) מורטת גבות, ובודק בעניין מה היא עושה, ראשנייה (בעצבים):״מורידה את הגנים שלך״ הנסיך:״ טוב, יכולת לקחת את הגנים של אמא״, ראשנייה: ״עד שאני נולדתי, ראשן כבר לקח את כולם...״
אוה, גורל אכזר...
ץ

[צפרדע_ית]

וגם...
הנסיך: ״רביעית, בואי אני אקח אותך על הידיים״, רביעית (8 וחודשיים, ואו): - ״לא רוצה״, הנסיך: למה את לא רוצה? ״ רביעית: ״ התבגרתי״...
מה שנכון- נכון...
ץ

[נוודית*]

צפרדעית, כאחת שעוקבת שנים אחרי השלולית המקסימה שלכם, והראשנים המבריקים, החמודים והמגניבים כל כך - באמת וואו שהם כבר כל כך גדולים! בעצם אין לך ראשנים יותר, זו צפרדעיה לכל דבר. איזה כיף.

[פלונית*]

נוזלת ( נזלת)

[תפילה_לאם*]

אני יושבת מול המחשב עם הקטנה (עדיין לא תשעה חודשים).
נתתי לה ספר של תמונות מצולמות.
היא מנופפת שלום לילדים המצולמים בספר. לאכול אותה!

[תפילה_לאם*]

והיא גם צווחת בעונג למראה התמונה המשותפת של כל האחים על רקע שולחן העבודה.
הייתי צריכה שתעשה את זה כמה פעמים כדי לקלוט שזה אמתי. כבר יש לה המון שכל!

[צפרדע_ית]

נוודית, תודה (מסמיקה לי בנחת...).
לפי החכמות של תפילה לאם - הנה המחליפים מגיעים
ץ

[תפילה_לאם*]

צפרדעית,
החכמות שאת מספרת עליהן חביבות עליי במיוחד, כי הן לא סתם איזו מילה חמודה שיצאה במקרה או משהו אלא תבנות של ממש!

[צפרדע_ית]

תפילה, עוד כמה חודשים... זה מגיע מהר ממה שאנחנו מעריכים. ונראה לי שאת תשימי לב מצויין לתובנות של הקטנה שלך.
מקווה שתחלקי.
...
ץ

[שמנדובה*]

ישן אבל נזכרתי פתאום... בן חמש אוכל קוסקוס: אמא, נכון שקוסקוס זה כמו פותפות?

[אהבת_עולם*]

רונה (3.2) לסבתא: אתם קניתם את המקרר הזה?
סבתא: כן.
רונה: איפה?
סבתא: בתל אביב.
רונה: ואיך לקחתם אותו בשקית?

[תפילה_לאם*]

צפרדעית,
תודה (מסמיקה לי בנחת...)

[פלוני_אלמונית*]

לוקחים את הקטן לרופא.
הגדול (3.5) : אמא, אני לא חולה.
אני: נכון.
הגדול: אני רק רציתי להזכיר לך.

[אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק*]

איזה כיף שהדף הזה פעיל.

טלהצ'וק נמצא בשלב הזה שכמעט כל מה שיוצא מהפה מפתיע ומצחיק או חכם ומפעים. (הוא בן רבע ל-3 בערך)

למשל:

יצאנו מהבית של גיסתי ונכנסים לאוטו. טלהצ'וק מסתכל בשמים. "אמא, מצאתי את הירח!"
נוסעים משם רבע שעה לבית של חמותי. יוצאים מהאוטו. טלהצ'וק מסתכל על השמים. "אמא, הנה עוד אחד ירח!"

כמה ימים אח"כ אנחנו הולכים ברחוב אחר הצהריים.
"אמא, הנה הירח! היום בצורת בננה"
אני: "האמת...? יותר דומה לחצי פיתה"
טלהצ'וק עוצר, פוער עלי זוג עיניים: "גם אני רוצה לאכול אותו!"

בדרך הביתה שומעים את המואזין מהמסגד בכפר ממול. טלהצ'וק עוזר להאזין. בסוף: "למה הוא הפסיק? נגמרה לו הבטרייה?" (הוא מבטא את המילה בטרייה במלרע, עם הדגש על ה"יה", זה מצחיק נורא)

עושים פיפי בשירותים. מורידים את המים. טלהצ'וק מבחין בצינור שיוצא מהקיר ונכנס למיכל ההדחה. "אמא, זה החשמל של השירותים?"
אמא: "לא, זה צינור מים. לשירותים אין חשמל"
טלהצ'וק מופתע: "מה? לשירותים יש רק בטרי{{}}יה?"

התעוררנו מאוחר. הלכנו לסלון, ואני מסתכלת על שעון הקיר ולא מאמינה: "מה? כבר 8 וחצי?!"
טלהצ'וק במבט רציני ובטון חמור: "כן"
אני (עדיין מסתכלת בשעון בחוסר אמון): "איך זה קרה?"
טלהצ'וק במבט יותר רציני ובטון יותר חמור: "השעון עשה את זה"

טלהצ'וק מבקש סיפור על שְׁנָצוּלִים. (shnatzulim)
אני לא מבינה. הוא חוזר על זה כמה פעמים, מתעצבן עלי ובסוף לוקח את הספר בעצמו: "ויהי ערב" ("בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים...")

מספרים את הסיפור "הטרקטור בארגז החול".
בקטע שהטרקטוריסט החדש מנסה לשווא להניע את הטרקטור הישן והדוד אהרן עומד שם עצוב, טלהצ'וק מפרשן:
"הוא לקח לו את הטרקטור. זה לא היה התור שלו (הכוונה לטרקטוריסט החדש). עכשיו הוא (הדוד אהרן) מחכה שיהיה פנוי. הוא יתגבר. אחר כך עוד פעם יהיה התור שלו ואז הוא ישב על הטרקטור. נכון אמא?"
http://srv2.jpg.co.il/3/548eadf44de7d.jpg]+מחכה[/img] לתורו

[אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק*]

נזכרתי בעוד:

משחק בבימבה. הופך אותה ובוחן את חלקיה.
"אמא מה זה?"
הילוכים.
"אָה..." (בטון של "עכשיו הבנתי...")
"מה זה?"
פגוש.
"אָה..."
"מה זה?"
צירייה.
"אָה...
כמו באוטו של אבא..."
אחרי כמה דקות: "אמא, תתקני לי את הרדיו של הבימבה, הוא לא עובד."

[צוויליך*]

ובטון יותר חמור: "השעון עשה את זה"
D-:
איט ווז דה באטלר

צוויל

[מצ'רה*]

איזה ספרים משובחים יש לילדיך!
לא פלא שהם יוצאים כאלה גאונים

[אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק*]

תודה

[אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק*]

נזכרתי: אמא, אני כולך רטוב!

[תפילה_לאם*]

נהדר!
אבל היית צריכה לפרוש לנו אותם לאורך כל השבוע...

[שמנדובה*]

בבית המרקחת, רוכשים תרופה נגד תולעים.
בן רבע לשש ברגע של נפילת האסימון: ״רגע... מאיפה לוקחים את התרופה הזאת?!?...״

[טדליק_נהנאנע*]

בוציק (שליש ל8) לילד השמש (4 ושליש) : בוא נשחק שאתה יצחק רבין ואני יגאל עמיר ואני יורה בך...

---

ילד השמש לאבא: אבא, מה זה PEOPLE?
אבא: PEOPLE זה אנשים.
ילד השמש: לא נכון! אנשים זה PEOPLES!

---

[רק_מה*]

אומרת משום מקום: ״אבל יש לי שכל ואני יכולה ממש לא להרביץ בכלל״
אני בתגובה מחוייכת למעשייה הדידקטית: ״ מה דיברתם על זה בגן? מי גילה לך שיש לך שכל?״
עונה לי ״השכל שלי!!!״

אוי. הממתק הזאת

[יעלי_לה]

"אמא, אני רוצה לאכול קינוח עם קישוטים!"

איזה קינוח עם קישוטים??? (ובראש חושבת, מה אבא כבר נתן לו)

"נו, קינוח עם קישוטים כמו שנתת לי אתמול"

אני נתתי לך אתמול קינוח?? עם קישוטים???

"כן, נו, עם כרובית גם"

אה... קינואה עם קישואים... אוקיי, בסדר...

[תפילה_לאם*]

גדול!!!

[כינור_לשירייך*]

גם אצלנו אוהבים קישוטים D-:

[דנד_י*]

איזה כיף לצחוק על הבוקר...

[בשמת_א*]

איזה כיף לצחוק על הבוקר...

[הולכת_והרוח_בפניי*]

קרובת משפחה שהיא רוקחת במקצועה הביאה לנו את הדובונים בתוספת ויטמינים הללו, שמעולם לא הרגשתי צורך לקנות. משום מה גם לא זרקתי.
יורש העצר: "א-מה זה?"
אני: "זה סוכריות שדודה גאלה הביאה במתנה"
הוא: "תביא! תביא גאלה אחד!"

ומאז ועד היום נקראים הדובונים בפינו - גאלה. וכשההורים לא מזדרזים להביא אחד, לוקח יורש העצר את הכיסא שלו ללא אומר ודברים, ניגש לארונית שם הם מאוחסנים, מטפס עליו תוך טרוניות אינספור נוסח "קשה, קשה לו" ולוקח מנה אחת לבד.

[יעלי_לה]

הגדול (9 אוטוטו וחצי) הבוקר:
"אמא, יש לי בתיק מכשפת חול"
אני: ???
הוא: "את לא מבינה? תתרגמי את זה לאנגלית"

זאת חוכמה

[גוונים*]

יעלי לה, וואו!!

[יעלי_לה]

[טליה_אלמתן*]

פששש יפה!

[תפילה_לאם*]

אדיר!!!

[ללו*]

אני מדגימה איך מבקשים בנימוס: "אמא, תני לי בבקשה..."
הננס, בהתלהבות: "נכון, אפשר להגיד תני! תני זה כמו תי-תני, ותתני זה כמו תי-תי-תני, ותתתני זה כמו תי-תי-תי-תני ו---"

[אילנ_ה*]

ישר לתכנות. הוא כבר מבין רקורסיה

יעלי לה, וואו!!

[בשמת_א*]

"אמא, יש לי בתיק מכשפת חול"
באתי לומר שגם הבן שלי אהב את זה (-:
("אמא, מזמן לא הקראת לי חוכמות של ילדים")
אגב, הוא גם אהב קינוח עם קישוטים נורא הצחיק אותו (הוא שונא קינואה, ואגב באופן טבעי - פעם אמר לי על מישהי: "נו, היא כזאת, רואים עליה שהיא מאלה שאוכלים - איך קוראים למאכל הזה עם האורז והחום הזה שמעליו? כן, כן, מג'דרה! איכס! היא מאלה שאוכלים מג'דרה!")

[יעלי_לה]

אח, איך אני אוהבת ילדים שאוהבים חוכמות של ילדים

היא מאלה שאוכלים מג'דרה!

[שחר_מ*]

1 - אבא: אוריקה כמה את אוהבת את החוג בלט?
אוריקה: מאים ואחת!

[אוריקה בת החמש, מנסה להסביר שבין 1 ל-מאה, היא אוהבת מאה ואחת. כי אם סופרים - שבעים ואחת, שמונים ואחת, תשעים ואחת, ההמשך ההגיוני -מאים ואחת.].

2 - אבא כועס ומקלל בינו לבין עצמו, בתוך האוטו, כאשר מישהו נדחף לו לחניה, ביום לחוץ במיוחד.
אוריקה: "אבא, אמרנו שמי שמוותר הוא החכם !"
[אוריקה מחזירה לאבא לפנים, ערכי חינוך, שמחייבים את שני הצדדים].

[שמנדובה*]

אבא, אמרנו שמי שמוותר הוא החכם
נהדר

[בשמת_א*]

אבא, אמרנו שמי שמוותר הוא החכם !
אח, שווה גריון! אבל משום מה צטט וגריין לא עובדים לי בדף.

יעלי לה D-:

[עדי_א*]

קיבלנו עם האוכל כלבים חטיפי כלבים. אני אומרת לגפן: תני לסקיפר, אבל לקלרה אל תתני, כי היא לא אוהבת לאכול את זה.
גפן: מה, קלרה טבעונית?

[ליבי_בר*]

בנסיעה ארוכה באוטובוס.
הגורה, בת שלוש וחצי, מתבוננת בחלון במבט מרוכז (מאפשר לי להתנמנם)
משום מקום היא אומרת בטון רציני:

היא: כולם היו בבטן. גם אמא, גם אבא, גם אני, גם האישה ששם וגם הנהג
אני (מתפעמת): נכון
היא: כוווולם?
אני: בהחלט
היא: והנהג, היה בבטן עם האוטובוס?

[צפרדע_ית]

אני מסבירה לרביעית (8 ושלושה חודשים) בקוצר רוח, שליי לצמצם את מספר המילים בממ״ן שלי לשני עמודים. היא מתבוננת בי בחוסר אמון מוחלט ומסבירה לי לאט , שאני אבין: ״את רואה פה? זה מקטין את הכתב. תלחצי על 12 במקום 16 ויהיו לך שני עמודים״.
מה שנכון נכון... (כמעט).
ץ

[אישה_במסע*]

ממ״ן?

[בשמת_א*]

ממ"ן = מטלת מנחה. עבודה שמגישים באוניברסיטה הפתוחה במהלך הקורס (-:

[אישה_במסע*]

אני יודעת, אני לומדת בפתוחה (קבוצות ואינפי כרגע). אני מופתעת מזה שצפרעית לומדת בפתוחה. חשבתי שהיא בוגרת מכדי להיות סטודנטית. למזלי אנחנו לא לומדות אותו הדבר ואף אחד לא מגביל אותי בכמות המילים (ליתר דיוק, המספרים וכמתים) בממ"ן.

[בשמת_א*]

יש כאלה שמגבילים בגודל התשובה בממ"ן. למשל, אני D-:

[פלוני_אלמונית*]

מה שנכון נכון... (כמעט)
למה כמעט? גודל פונט שבו סופרים עמודים זה אכן 12, לא?
,

[אישה_במסע*]

למה? ואיך?
אני מתכוונת, לא פגשתי עד היום את המנחים שלי בקורס, ולא באתי לאף מפגש. לו אחד מהם היה מגביל את אורך התשובות (וזה לא הגיוני במיוחד במתמטיקה) פשוט לא הייתי יודעת על זה.

איזה קורס את מלמדת? אני זוכרת שלימדת משהו על התרבות הציונית בשירי ילדים, או משהו בסגנון, אבל לא זוכרת שרשמת איזה קורס בדיוק את מנחה. <חבל שאין לי אפשרות לקחת אותו כקורס בחירה, הייתי באה לאיזה מפגש אחד, רק כדי לפגוש אותך>

[יעלי_לה]

אני מופתעת מזה שצפרעית לומדת בפתוחה. חשבתי שהיא בוגרת מכדי להיות סטודנטית
יש הגבלת גיל?

איזה קורס את מלמדת? אני זוכרת שלימדת משהו על התרבות הציונית בשירי ילדים, או משהו בסגנון, אבל לא זוכרת שרשמת איזה קורס בדיוק את מנחה. <חבל שאין לי אפשרות לקחת אותו כקורס בחירה, הייתי באה לאיזה מפגש אחד, רק כדי לפגוש אותך>
מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים? אני יודעת שאת אחת ממחברי הקורס (?), את גם מנחה אותו איפשהו?

<אני אקח את הקורס הזה מתישהו. בסמסטר אביב הקרוב אהפוך לסטודנטית לראשונה בחיי>

[אישה_במסע*]

יש הגבלת גיל?

בהתחשב בכך שהרביעית של צפרדעית כבר בת שמונה הייתי מצפה ממנה לדוקטורט, אם לא לפוסט דוקטורט.

[בשמת_א*]

_מה? ואיך?
אני מתכוונת, לא פגשתי עד היום את המנחים שלי בקורס, ולא באתי לאף מפגש. לו אחד מהם היה מגביל את אורך התשובות (וזה לא הגיוני במיוחד במתמטיקה_
D-: חחח
ברור שבמתמטיקה אין כל צורך.
לעומת זאת, בתחומים אחרים, שבהם התלמידים למדו בתיכון ש"למרוח" יביא להם ציון יותר טוב, לפעמים צריך למקד אותם...
איפה? מה זאת אומרת? בניסוח של השאלה! בתוך חוברת המטלות הייתי כותבת "אורך התשובה לא יעלה על חצי עמוד" לדוגמא. וגם באוניברסיטה. אני מגבילה את אורך התשובה לפיסקה אחת בלבד, למשל.

כרגע לא מלמדת בפתוחה. רק באוניב' ת"א (-:

אין הגבלת גיל באוניברסיטה הפתוחה - מגיל 14 (הבת שלי ואחייני התחילו בגיל 14) ועד מתי שרוצים. נדמה לי שלפני כמה שנים חגגו בפתוחה תואר לבן 98 או משהו כזה.

[אהבת_עולם*]

רונה אחייניתי (3.3) ואמא חוזרות מהגינה.
אמא: "תראי מה קרה לילד הזה, יש לו קביים".
רונה: "מה, הוא כבאי בכלל?"

[ללו*]

אבל מה זה בטטה? -אם יש בתא תא, אז מה יש בתא השני?

[מנטרה*]

הגדולה (4.5) ואני מדברות על אושר.
אני: כולם בעצם רוצים להיות מאושרים
גדולה: לא, אני דווקא רוצה בקלאווה...

[צוויליך*]

בתחילת ארוחת הערב שמענו את מה חדש במדע לרה"ג מאיר אריאל.
הטכנאי הצעיר (6) שם לב לאורכו יוצא הדופן של השיר.
התחיל להעלות מחשבות על שיר שלוקח יום שלם לשיר, ומשם לשיר של שנה שלמה. "אם היה אפשר בלי לאכול ולישון", הוסיף ע"מ לדייק.
ולאחר מחשבה,
"אם מישהו שר בלי להפסיק אז השיר נגמר כשהוא מת".
נשארתי עם הסכין והלחמניה באוויר, מהורהר, עד שהגדולה שאלה, "אבא?".
(-:

צוויל

[תפילה_לאם*]

מדהימים!

ואצלי בן הארבע וחצי שאל אותי על עמוד השיגור שיש בגוף.
כשראה שאני לא בטוחה למה הוא מתכוון, הסביר לי שהחלק המדובר ממוקם בגב.
נקבתי בשם המקובל והמשכנו לשוחח.
הוא הפנים את התיקון במידה חלקית, ולכן בהמשך השיחה קרא לו עמוד השידור!

וכשאחת מבנות התשע הביעה תקווה לרדתו של שלג על עירנו לצורך בניית איש שלג, ואני - קטנת אמונה שכמותי - אמרתי שגם אם יירד שלג, הכמות תספיק בקושי לאיש שלג גמדי, אמרה הילדה, שאם זה מה שניאלץ להסתפק בו, ניצור לאיש אף מ... גזר גמדי.

[יעלי_לה]

אמרתי שגם אם יירד שלג, הכמות תספיק בקושי לאיש שלג גמדי, אמרה הילדה, שאם זה מה שניאלץ להסתפק בו, ניצור לאיש אף מ... גזר גמדי.

D-:

[תפילה_לאם*]

שכחתי עוד חכמה אחת מאתמול. (כמה אפשר לצבור ביום אחד, אם כל הילדים נשארים בבית.)
אותה בת תשע נתנה לאותו בן ארבע וחצי פנס מהבהב.
הדרדס, לאחר שערך בדיקות בקרת איכות שונות כמנהגו, פסק:
"זה עמיד בליקוק".

[יעלי_לה]

זה עמיד בליקוק
גדול!

[תפילה_לאם*]

תודה.

[טליה_אלמתן*]

"אם מישהו שר בלי להפסיק אז השיר נגמר כשהוא מת".

נשארתי עם הסכין והלחמניה באוויר, מהורהר, עד שהגדולה שאלה, "אבא?".

אכן

[שחר_מ*]

עוד יציאה של הקטנה.
ביום חופש אני מדפיס לה איורים של קארלי השריף הדמות מערוץ הילדים. כדי שתצבע אותם, לבקשתה.
היא מכניסה אותי לעניינים ומסבירה לי.
אבא, זה קארלי השריף מהמערב- הקרוע !
אני - אוריקה, אני לא בטוח שזה מדוייק.
היא - אה, נכון אבא, המדינה שלו זה המערב הפרוע.

[יעלי_לה]

גדול (9): מה ההבדל בין אייפוד לקיפוד? שאייפוד זה טאץ' וקיפוד לא

[שקטה*]

גדול (9): מה ההבדל בין אייפוד לקיפוד? שאייפוד זה טאץ' וקיפוד לא

גדול!!!

[יולי_קו]

הקטנה (4 וחצי) בטיסה: אמא, מתי נמריא לאדמה?

[יעלי_לה]

אותו אחד רבע שעה אח"כ: mom
אני: what
הוא: potato