אבא ואמא נפרדים

אילי_ליה*
הודעות: 24
הצטרפות: 06 אפריל 2002, 12:59
דף אישי: הדף האישי של אילי_ליה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אילי_ליה* »

זה מאוד עצוב אבל זה קורה. רציתי לדעת אם יש ספר או אדם שיוכלו לייעץ לי בכדי להקטין את הטראומה והכאב של הצאצאית המקסימה שלנו.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

העצה המרכזית ששמעתי עליה - להזכיר לצאצאית שלכם שוב ושוב שזה לא באשמתה, ושאתם שניכם עדיין אוהבים אותה.
מעבר לזה הרבה תלוי בגיל וביכולת ההבנה שלה - נראה לי שהייתי מספרת לה גם ת'כלס איפה היא תגור, מתי תראה את ההורה השני, וכו', עד כמה שאפשר.
רציתי גם להגיד לך שזה מאוד מאוד יפה שאת דואגת לה בתקופה שבוודאי לא קלה גם בשבילך. כל כך הרבה הורים נעשים עסוקים בעצמם ובכאב שלהם ושוכחים את הילדים שמבולבלים וגם להם כואב.
איילת_השחר*
הודעות: 188
הצטרפות: 13 יולי 2001, 01:19
דף אישי: הדף האישי של איילת_השחר*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי איילת_השחר* »

זה מאוד קשה ועצוב :-( מנסיון.
אם תרצי אשמח לשוחח איתך תכתבי לי לדואל שלי.
אילי_ליה*
הודעות: 24
הצטרפות: 06 אפריל 2002, 12:59
דף אישי: הדף האישי של אילי_ליה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אילי_ליה* »

תודה רבה פלונית, על העידוד זה ממש מחמם. אני לא יודעת עדיין אם לדבר עם ליה (ביתי) על עניין האשמה. היא בת שנתיים ושלשה חדשים, הדיבור שלה אינו שוטף ולא ברור לי עדיין אם אני צריכה לעלות את נושא האשמה, מכיוון שאני נמצאת איתה כל הזמן חשבתי שאוכל לזהות אצלה רגש כזה לכשיעלה.
ובכלל אנחנו ממש רק בתחילת דרכינו (אביה עדיין בבית).
אני מסכימה איתך לגמרי בעניין השיתוף שלה עם מה שעומד לקרות לה/לנו. כרגע יש עדיין הרבה סימני שאלה אבל כשהמצב יתבהר ויהיו מצבים/שינויים קונקרטיים אני אעשה כך.
שוב המון תודה
אילי
ענת_ג*
הודעות: 505
הצטרפות: 10 אוגוסט 2001, 16:57
דף אישי: הדף האישי של ענת_ג*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי ענת_ג* »

שלום אילי. בתי היתה בדיוק בגיל הזה כשנפרדנו. גם אנחנו חלקנו את אותו הבית תקופה מסוימת אחרי ההחלטה על פרידה. לא היה שום מקום לדבר על אשמה כי היא באמת לגמרי לא הבינה. אבא שלה עבר לגור לא רחוק, ועשינו מזה מן פרוייקט משפחתי לנקות ולקשט את הבית שלו ביחד, וכך המושג "הבית של אבא" הפך לשגור יותר ויותר. בגיל שנתיים וקצת עדיין היה קל להכניס את זה לתודעתה בלי זעזועים גדולים מאד ובלי שהיא תשבור את לבי בשאלה "אבל למה אבא לא גר איתנו יותר". יש הבית של אבא והבית שלנו, והיינו מדברים על כך בחיבה וקלילות, במידת האפשר. העצב שם, אבל לא חייב להיות מנת חלקה בשלב זה או בכלל. יש גרושין קשים ויש גרושין שאולי אפשר לשמור בהם על ידידות ויחסים הולמים. בטווח הרחוק, למרות שקשה בהתחלה, זה ממש ממש משתלם, וממש, ממש מומלץ בחום, להשאר הכי חברים שאפשר אפילו בחריקת שיניים פה ושם. הילדה תגדל לתוך מציאות הרבה יותר בריאה, וכדאי לקרוע ת'תחת ות'נשמה עכשיו, כשהכי כואב וקשה, ולבנות בסיס ליחסים טובים. אני מודה לאלוהים על שלבתי בת הארבע אין רגשות של "לא נעים" שכיף לה עם אבא.
כבת להורים גרושים אני יודעת עד כמה זה קשה. אפילו עכשיו, כשלאבי בן השישים יש חברה בגילו, אני צריכה להתפתל בטלפון כשאמא שואלת אותי על כך. וכשאבי וחברתו באים לביקור ואמי יודעת, היא תשאל "איך היה, גם ההיא באה?" בטון מלא איבה למרות שהיא לא ראתה אותה מעולם ואבי הכיר אותה 15 שנים אחרי שהורי נפרדו (!),
ואני אעמיד פנים שהיה סתם, משעמם, ביקור מיותר, וכו'.
אני לא מכירה את הרקע לפרידה שלכם, אבל סתם כמה עצות פרקטיות: לדבר בחיבה על אבא שלה, להציע לה לשמור ולהראות לו ציורים. לעודד אותה להכין לו מתנות ולשבח אותה על יוזמות כאלה (היא עכשיו קטנה אבל זה יגיע...). להציע לה להתקשר אליו בכל פעם שהיא תדבר עליו בגעגוע. לא לדבר עליו בטונים קשים או עצובים כשהיא בסביבה. לשלב אותו בשירים וסיפורים שאת ממציאה לה לפני השינה, וכו'. בקיצור, להשאיר "ערוץ פתוח לגיטימי" ביניכן לבינו, בעיניה. אני יכולה לכתוב על זה עוד ארבע שעות...(-: .תרגישי חופשי לשאול או להשתפך... כי, חוץ מאיך זה עובר על הילדים, ורגשות האשם ההיסטריים שיש לנו כאמהות, יש גם את איך זה עובר עלינו...אפשר לדבר על זה המון ואני מוכנה לשיחה (-:
ענת_ג*
הודעות: 505
הצטרפות: 10 אוגוסט 2001, 16:57
דף אישי: הדף האישי של ענת_ג*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי ענת_ג* »

רק תוספת קטנה: כשכתבתי לדבר בחיבה על אבא - לא התכוונתי לשקר, אלא לדבר מתוך חיבתה אליו. זה מה שמדהים במוסד האמא. שזה אפשרי.
אלה_נוננה*
הודעות: 263
הצטרפות: 09 מרץ 2002, 01:37
דף אישי: הדף האישי של אלה_נוננה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אלה_נוננה* »

אילי רק עוד כמה דברים מבת שהוריה התגרשו.
הורי התגרשו שהייתי בת שנתיים- אני לא זוכרת כלום מהתקופה ההיא- והאמת אני גם לא יודעת כמה זה השפיע עלי.
אבל יאמר לזכותה של אימי- שהיא תמיד עודדה את הקשר עם אבי, היא לעולם לא מנעה מאיתנו ליצור איתו קשר חם ובריא, למרות שהגירושים שלהם היו קשים ומכוערים (כך שמעתי מכולם- אני לא זוכרת ).
יש יתרון אדיר לילדים - הם לומדים להסתדר בכל מצב ואף להנות ממנו (הילדים שלי נהנים מהרבה סבים וסבתות- ואני כילדה נהנתי מהרבה מתנות).
מה שכן- כמו שענת כתבה- צריך ליצור קשר חזק בינה לבין אביה, אחרת זה מאד קשה.
בהצלחה
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אביב_חדש* »

יש לי דודה עם שלוש בנות (13,17,19) גרושה לפחות 10 שנים, מה שעשה להם מצויין לכל היחסים. יחסי אבא-בנות יחסי גרוש-גרושה.
האמת, שהם הסתדרו הרבה יותר טוב, (דודה שלי והאקס) אחרי הגירושין מאשר לפני. פתאום לא היה לחץ, היחסים היו כאלו קלילים, ללא מחוייבות, עם הרבה יותר כבוד וללא לחץ מצד הצדדים.
גם היחסים בין האבא לבנות השתפרו פלאים.
והכל בזכות זה שדודה שלי והאקס התייחסו אחד אל השני בכבוד, ולעולם (לפחות מה שאני יודעת) לא דיברו בטון לא אוהד על השני, או השמיצו אחד את השני.
בהצלחה...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

ענת תודה רבה וזה בא בדיוק בזמן, המכתב שלך מאוד עודד אותי וגם קצת סידר לי את המהומה בראש. העניין עם בית אבא נורא חשוב ובזכות עצתך אנו חושבים על זה כחלק מהעניין שלנו, זה נראה לי נכון ואפילו יכול לעזור, אני מודה לך מאוד על החשיפה שלך ובהחלט אשמח לשוחח איתך עוד, משום שכל הזמן עולות עוד שאלות ואני עדיין לא מצליחה לייצב את עצמי (בייחס לאיך אני רואה את העתיד...למרות שהוא יקרה גם בלעדי...וכמובן גם רגשית).
יש לי שאלה קונקרטית: איך מחשבים ולפי מה את גובה דמי המזונות?
את נמצאת עם ביתך בבית? בגן? במסגרת אחרת? אשמח לשמוע איך אתן מסתדרות וכמובן טיפים!

תודה גם לאלה ולשגית שדרך סיפורכם אני מצליחה להתחיל לראות עצמי פרודה. זה תהליך מוזר והדיבורים והסיפורים בהחלט עוזרים לי לפתוח את דעתי בנושא.
אילי_ליה*
הודעות: 24
הצטרפות: 06 אפריל 2002, 12:59
דף אישי: הדף האישי של אילי_ליה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אילי_ליה* »

את הכתוב למעלה אני כתבתי ממחשב אחר ושכחתי לשנות את שם הכותב.
נטע_ש*
הודעות: 733
הצטרפות: 04 אוקטובר 2001, 04:54
דף אישי: הדף האישי של נטע_ש*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי נטע_ש* »

הי אילי
עכשיו אני מקשרת בין הדמות הוירטואלית לאדם האמיתי.
לתרום מנסיוני כפרודה אינני יכולה, אך כבת להורים גרושים... דווקא כן. הם אמנם התגרשו בגיל מאוחר, אך השורה התחתונה היא שאחרי 27 שנות נישואין הם התחילו פתאום לפרוח, לגלות את עצמם, ולקבל את עצמם כמו שהם, בעיקר אמא שלי.
זו החלטה מאד אמיצה, ובטח מאד מאד קשה לך עכשיו, אבל אני מקווה שגם לך זה יתרום לבניית עצמך, להיכרות המחודשת עם עצמך ולהגעה למקום נכון יותר ושלם יותר, בשביל עצמך, וכך גם בשביל ליה.
סיגי*
הודעות: 19
הצטרפות: 17 יוני 2003, 11:21

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי סיגי* »

תודה לכולם על השיתופים. זה עוזר מאד.
אני רואה שמזה שנה לא נוספו משתתפים. האם זה אומר שלא נפרדו יותר זוגות? האם כל הילדים מאושרים?
אני הייתי שמחה לחדש את הדיון בנושא שכה קרוב לליבי בימים אלו.
אני עומדת בפני פרידה עם המון פחדים והמון חששות.
לי יש בעיה קצת יותר קשה (לי בכל אופן) מאחר והבת שלי בת 4 והשאלות והתחושות ברורות מאד. היא עוד לא יודעת ואנו חוששים מאד מהרגע בו נספר לה.
בן-זוגי ואני מאד מקפידים לשמור על יחסים טובים, לשתף, לדבר, להתלבט ביחד.
חוץ מהחששות שלי לגבי הבת שלי, יש לי גם המון חששות לגבי עצמי - מה יהיה איתי, איך אני אסתדר, מה עם הבדידות, איך אתמודד עם השאלות והבכי של ילדתי האהובה...
האם מישהי או מישהו יוכל לשתף קצת מהחוויות על איך זה להורים...
ענת_ג*
הודעות: 505
הצטרפות: 10 אוגוסט 2001, 16:57
דף אישי: הדף האישי של ענת_ג*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי ענת_ג* »

שלום סיגי, ברוכה הבאה {@
נהדר בעיני שאתם ביחסים טובים. זה הדבר הכי הכי הכי חשוב, ועם הזמן קצת קשה לשמור על זה, וזה שווה להתאמץ. זה הדבר הכי חשוב לבריאות נפשה, וגם לך. אין לי עכשיו הרבה זמן אבל אשמח להמשיך לשוחח איתך כאן. את לא לבד. איך להתמודד עם השאלות? להגיד את האמת. את כבר תמצאי את הדרך לעשות את זה ברכות וחכמה. חזקי ואמצי. קראת איך אנחנו קישטנו ביחד את הבית של אבא? זה עשה עבודה מצויינת.
סיגי*
הודעות: 19
הצטרפות: 17 יוני 2003, 11:21

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי סיגי* »

ענת,
תודה על התגובה המהירה :-) זה לכשעצמו מעודד וכן דבריך המקוצרים.
אשמח לשמוע עוד.
האם מישהו מכם יהיה באכזיב או בפארק הירדן? זה יכול להיות נחמד לשוחח באמת.
גננת*
הודעות: 2
הצטרפות: 18 אפריל 2004, 18:58

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי גננת* »

שלום, ברצוני לדעת אם יש ספרים לילדים בני 4-5 בנושא, אני חושבת שאחת הדרכים להקל על הילד את ההתמודדות היא לספר לילד סיפור בנושא.
אפרת*
הודעות: 637
הצטרפות: 08 יולי 2003, 12:18

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אפרת* »

אני אמא לילדה בת 4 אנחנו גרושים כחצי שנה, והוא לא גר בבית כבר כשנה. הילדה קיבלה את זה כהדבר הכי טיבעי שיש.
זה באמת כפי שנרשם פה הכל תלוי בגישה שלנו כהורים לילדים והאמא פה משחקת תפקיד מאוד חשוב בענין.
לאבא שלה כבר חברה חדשה מזה כחצי שנה ואני מכירה אותה אי אפשר לומר שאנחנו חברות אך ליד הילדה הכל נראה טוב . היא אפילו לוקחת את הילדה לבד למקומות היא נקראת החברה של אבא בכל מקום שהילדה הולכת.
אנחנו חברים הרבה יותר טובים מאז הפרידה כמה , קשובים יותר לא אשקר ואומר שהכל נקי בלי ריבים אבל בגדול זה ממש מצב טוב.
מה שכן הילדה לי אישית לא נוהגת לספר יותר מידי דברים על אבא שלה והחברה אולי כדי למנוע ממני כאב , כי לאנשים אחרים אין לה בעיה לחלק את הסיפורים שלה בלי בעיות.
באחת הפעמים שאלתי אותה מדוע אבא לא גר פה יותר בשיא הטבעיות היא עונה כי אמא לא אוהבת אותו יותר , נשארתי בלי מילים היא בסך הכל בת 4 וכבר ברור לה הענין , ואני תמיד תומכת בזה שהיא תתקשר אליו, תהיה איתו אצלנו תשחק איתו זה חשוב לה מאוד.
ולי בתור אמא שלה בתור אישה גרושה יש סוף סוף חיים משהו שלא היו לי בשנות הנישואים שלנו וגם לילדה יש רווח עצום שאמא שלה מאושרת.
ענ_בל*
הודעות: 893
הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי ענ_בל* »

אני מזדהה עם הסיפור שלך לגמרי.
את מוזמנת לדף שלי
ומצפה ומחכה למי למי
:-)
אמא_לארבע*
הודעות: 7
הצטרפות: 17 אוקטובר 2004, 13:36

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אמא_לארבע* »

אני רוצה להיפרד מבעלי והוא לא משתף פעולה ואומר אני מהבית לא יוצא רוצה תצאי את
האם יש למשהו עיצה בשבילי? יש לי בעיה נוספת אני לא עובדת אין לי כסף משלי. יש לי תינוק בן שנה וילדה בת 18 בן בן 14.5 ועוד אחד בן 13
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אמא לארבע יקרה, אני לא מכירה את החוק, אבל בכל מקרה, בגירושין עושים מה שהחוק אומר ולא מה שהבעל אומר.
אל תחששי, הרימי טלפון לנעמ"ת ובקשי ייעוץ.
אם בעלך עובד הוא חייב לתת לך כסף, גם אחרי הגירושין. זה לא נכון שאין לך כסף משלך, גם אם זה מה שבעלך אומר לך.
ענ_בל*
הודעות: 893
הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי ענ_בל* »

מה שלא תעשי, שיהיה לך בהצלחה.
@}
מישהי*
הודעות: 802
הצטרפות: 11 ספטמבר 2001, 07:42

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי מישהי* »

לאמא לארבעה - נדמה לי, אם אני לא טועה, שעל פי בית הדין הרבני - דינה של אישה שעוזבת את הבית הוא של אישה מורדת או משהו כזה. זאת אומרת שעד שלא תקבלי יעוץ משפטי מנעמת או גוף דומה, אל תעשי צעד של עזיבה. מה שכן, אולי כדאי להתחיל לתכנן את החיים העצמאיים - כלומר לחשוב על חזרה לשוק העבודה, על בנית העצמאות הכלכלית שלך. יתכן שזה תהליך ארוך שכדאי לעשות אותו בתוך הבטחון הכלכלי של הנישואין, מתוך ידיעה שאלה הם הצעדים שבסופו של דבר יובילו אותך לעזיבה קלה יותר (מבחינה כלכלית)
אמא_לארבע*
הודעות: 7
הצטרפות: 17 אוקטובר 2004, 13:36

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אמא_לארבע* »

תודה לכולן
איזה הענות ותמיכה האמת שבא לי לקום ולעזוב לקחת את הילדים ולהעלם מכאן.
אבל אני מאמצת את המילים של "מישהי"
אוף מי בכלל המציא את המושג חתונה?
יעלית*
הודעות: 5
הצטרפות: 12 יוני 2004, 22:15

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי יעלית* »

כל כך קשה לי... אין לי ברירה אני חייבת לעזוב אותו, הוא לא בריא וזה הורס אותי ואת הילדה המדהימה שלנו, אני רוצה שיהיה לי כוחות אני רוצה לא לפחד אני רוצה לדעת שזה בשביל עתיד יותר טוב אני רוצה לא לבכות יותר אני רוצה חיבוק ענק
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי זוהר_אור* »

יעלית

כתבת כל כך מעט בשביל שנוכל לתת לך כוחות.
אני לא חושבת שאפשר לא לפחד, מה שאפשר זה לפחד ולעשות ביחד.
אם את רוצה, את מוזמנת לדף בית שלי, אני גרושה ואולי אוכל לתמוך.

מה שכן אפשר לתת כמה שאת רק רוצה זה חיבוק ענק. הנה:
(()) (()) (()) (()) (()) (()) (())
יעלית*
הודעות: 5
הצטרפות: 12 יוני 2004, 22:15

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי יעלית* »

תודה ענקית על החיבוק.... אני כותבת מעט כי אני מרגישה שאין לי מילים, ריקנות פתאום השתלטה עליי, השתתקתי ואני מרגישה שאיבדתי את מקומי , אני כל כך עצובה
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי זוהר_אור* »

יעלית,

למה את כל כך עצובה?
מה עוד את מרגישה חוץ מהעצב?
חסרת_כח*
הודעות: 1
הצטרפות: 23 יולי 2005, 03:28

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי חסרת_כח* »

יעלית,
לא כתבת הרבה, אבל אני ממש מבינה אותך, אני במצב דומה עם אותה תחושה חוסר אונים, וריקנות.
בן זוגי גם לא בריא לי כלל, השתניתי לגמרי, יש לי תינוקת בת 10 חודשים ולפני יומיים גיליתי שאני בהריון.
אני מלאה התלבטויות ורגשות אני לא יודעת מה לעשות.....
יעלית*
הודעות: 5
הצטרפות: 12 יוני 2004, 22:15

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי יעלית* »

בוקר טוב לכולן, זוהר אור - לשאלתך : אני עצובה כי אין לי לב לעזוב אותו הוא שבור מיזה לגמרי וזה מגביר לו את הדיכאון וחרדות, הבעיה היא שהדיכאון שלו נראה לי עבר אליי, קמתי היום בבוקר ואני לא מסוגלת לעשות כלום! התקשרתי מהר לאחותי שתבוא להיות עם אליה כי אני פשוט בוכה כל הזמן!
אז מה עם הוא עצוב???? איפה לעזאזל אני????? מה לעשות???
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי זוהר_אור* »

יעלית,

קודם כל לאט לאט, תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה. אל תחליטי שאת עוזבת לפני שיגיע הזמן שבאמת תרגישי מוכנה לזה.
אני מאוד ממליצה ללכת לאיזשהו טיפול אישי שיחזק אותך מבפנים. לפעמים שינוי מהותי שיקרה אצלך, יגרום לשינוי בכל השיווי משקל של היחסים, ויביא למשהו חדש. ולפעמים, זה מביא לכאלה שינויים שמבטלים את הצורך בעזיבה. לפעמים גם לא.
ולפעמים העזיבה שלנו גורמת להם לגלות את הכוחות של עצמם. לפעמים לא.

קשה לנו, לכולנו, לצאת משגרה, מהרגלים, ממצב קיים, ובטח כשיש דיכאון וחרדות. מישהי פעם אמרה לי משפט יפה - כשמסתכלים על שינוי לפני שעושים אותו, הוא נראה כמו דרקון מאיים ומפחיד. אחרי שעושים אותו ומביטים אחורה, הוא פתאום נראה כמו צפרדע קטנה.

תתחילי מלהתחזק בעצמך, ורק אחרי שתרגישי יותר חזקה, תשאלי את עצמך שוב האם את רוצה לעזוב.
תסלחי לעצמך על ימים כאלה שבהם את לא מסוגלת לעשות כלום.
תבטחי בעצמך, ובאלוהים שאַת יצירתו, שתמצאי את הדרך.
טל*
הודעות: 405
הצטרפות: 19 מאי 2002, 22:45

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי טל* »

אני נשואה מזה 10 שנה אמא לשניים וחייבת לציין שאני רבה המון עם בין זוגי מעולם לא היתה תיקשורת
טובה בינינו , הבעיה הנוספת שאני לא מעריכה אותו ולכן כל דבר אצלו יכול לעצבן אותי , אני לא פעם חושבת
על גירושים אבל מיד פוחדת מהבלתי ידוע , דירה , בדידות , להתמודד עם ילדים לבד , במיוחד שאישי לא אדם
שלילי , ושהוא נחמד אלי אני דווקא אוהבת אותו , אבל זה מחזיק ממש מעט זמן עד הריב הבא ,
יש לי תחשת בטן מאד חזקה שפעם אני כן יתגרש ממנו ,
אשמח לשמוע תגובות על איך ממשיכים בכול זאות
מחליטה_לאט*
הודעות: 1
הצטרפות: 24 אוקטובר 2005, 18:15

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי מחליטה_לאט* »

אני נשואה מזה 9 שנים והחלטתי לפרק את החבילה, הלב בוער לי והברכיים רועדות במחשבה על איך שומרים על שפיות במצב מפחיד שכזה ואיך שומרים על הילדים.
נוסף לכל הוא כבר איים בזמנו בהתאבדות אם זה יקרה ואין לי מושג איך להנחית את הגזירה בלי לגרום לאסונות וטראומות נוספות. אני פוחדת. נורא.
עיניים_ירוקות*
הודעות: 3
הצטרפות: 13 אוקטובר 2005, 12:56

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי עיניים_ירוקות* »

האם בעלך יודע מה את מרגישה בתוך מסגרת הנישואין ? חשוב שהוא יהיה מחובר למציאות.
האם ניסית להציע לו שתפנו לגישור ?
אלונ_צ'יק*
הודעות: 653
הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אלונ_צ'יק* »

מחליטה לאט יקרה,
איומים על התאבדות הם מינופולציה שמשתמשים בה מתוך פחדים ואובדן שליטה (מניסיון). מי שבאמת רוצה למות עושה ולא מדבר. ואל לך לקחת על עצמך אחריות או אשמה... אם אינך מאושרת אין שום סיבה להיות קשורה לתוך המערכת בכוח.
מנסיון של הורים גרושים, אכן כאב לי כשאבי עזב, אבל יותר כאב לי שהשנים שאמא שלי סבלה לצידו היא סבלה בטענה "שעשתה את זה בשבילי" ואני שונאת לשמוע את זה. אני מכבדת אותה הרבה יותר על כך שמצאה כוח וקמה, בחרה באושר, ולימדה אותי שלא חייבים לסבול...
אכן עברנו שנים לא קלות, אבל אני בטוחה שהן היו קשות הרבה אם הייתי צריכה לסבול את המריבות שלהם, את העצבות של אמי וכול מה שמתלווה לזוגיות מתסכלת.

אכן מפחיד, כל התחלה מפחידה, אבל מוצאים את הכח, תלוי עד כמה זה חושב לך, ועד כמה רע לך עכשיו.
אפשר להתגרש יפה, יש חיה כזאת, ואז נחסכחות הרבה טראומות מהילדים. לא צריך לריב על כל שקל, ולא ללכלך אחד על השני. להגיד, אהבנו, אבל נגמר, יש לנו ילדים מקסימים ובשבילם בוא נשאר חברים, ושפויים.
בהצלחה (())
רחל_ה*
הודעות: 300
הצטרפות: 17 אוגוסט 2004, 21:17
דף אישי: הדף האישי של רחל_ה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי רחל_ה* »

איומים על התאבדות הם מינופולציה שמשתמשים בה מתוך פחדים ואובדן שליטה (מניסיון). מי שבאמת רוצה למות עושה ולא מדבר. ואל לך לקחת על עצמך אחריות או אשמה...

אלונ צ'יק/ מחליטה לאט יקרה-
גם אם המדובר במניפולציה, יש להתייחס לכך במלוא הרצינות, כי ישנן התאבדויות המתממשות גם מתוך איום.
להגיד" מי שבאמת רוצה למות עושה ולא מדבר" זהו מיתוס מסוכן מאד! וממש ממש לא נכון!
יש כאלה שגם מדברים וגם עושים.
קריאה באתרים מקצועיים עשויה להבהיר נקודה זו.
עם זאת, אין זה מטיל אחריות או אשמה.
זה כן מטיל אחריות מסוימת במובן זה, שחובה לדווח על האיום בהתאבדות.
אפשר לדווח - לרופא משפחה, לעו"ס ברווחה במקום המגורים, לפסיכיאטר מחוזי וכיוב'.
וכן ובנוסף - למשפחה המורחבת: הוריו, אחיו וכדו'.
לא להשאר לבד עם המידע ועם האיום.
הרחבת מעגל היודעים והדואגים והלוקחים אחריות תעשה שני דברים:
א. אם זו מניפולציה בלבד - כוחה ייעלם, כי המיקוד שלה יעברו ליותר מדי גורמים ואילו "מחליטה לאט" לא תהיה המוקד העיקרי לאיום.
ב. אם אין זו רק מניפולציה- האחריות "תתפזר". עוד אנשים ייכנסו לתמונה.

אסור להשאר לבד במצב שכזה. יש כאן במפורש סכנת חיים גם אם זה נראה כמו מניפולציה "בלבד". ואם חלילה יקרה משהו - חשוב לדעת שחלקת - ובזמן- את המידע עם אחרים.
חזקי ואמצי!
אלונ_צ'יק*
הודעות: 653
הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אלונ_צ'יק* »

אני מסכימה עם כך שיש לדווח לרשיות, אפשר להרים טלפון לתחנה לבריאות הנפש הקרובה...
הכוונה שלי היתה להבהיר, שאין מקום להשאר עם מישהו רק בגלל איומיו, ולנסות לטפל בו כשאין את הכלים המתאימים.

אני לא דיברתי מתוך מיתוסים או דעות, אלא מתוך ניסיון וידע. מי שרוצה באמת למות לא מאיים, כי הוא לא רוצה שיצילו אותו. מי שמאיים זה במטרה להשיג כל דבר שהוא : לשמור על המערכת יחסים, תשומת לב.. וכדמ'..

אכן יש מקום להגיש עזרה, כי עצם האיום מצביעה על כך שיש לו בעיה, אבל הבעיה היא לא שלך. ואל לך להשאר בסיטואציה כזאת בכוח. אלא אם את רוצה להיות שם.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

גם לי קרה משהו דומה. אני חושבת שזה די נפוץ וזה סוג של מניפולציה רגשית שמפעיל אחד הצדדים בתור "כלי נשק". אני גם חושבת שצריך לשתף בזה את הרווחה במקום מגורייך, ולו ברמת היידוע.
תוך כדי תהליך הגרושים שלי קרה מקרה דומה של איום בהאבדות מצדו לא בגלל הפרוד אלא בגלל הריון נוסף שהוא לא רצה בו. הוא אפילו נפרד מהילדה בגן באופן פורמלי. (תארי לך...) בסופו של דבר זה נגמר באיום בלבד, אבל זה בא להראות לך עד לאן המניפולציה יכולה להגיע - פרידות דרמטיות בגן הילדים וכו'.
מאחלת לך בהצלחה, תהיי חזקה ותעשי מה שטוב לך.
רחל_ה*
הודעות: 300
הצטרפות: 17 אוגוסט 2004, 21:17
דף אישי: הדף האישי של רחל_ה*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי רחל_ה* »

מי שרוצה באמת למות לא מאיים, כי הוא לא רוצה שיצילו אותו. מי שמאיים זה במטרה להשיג כל דבר שהוא : לשמור על המערכת יחסים, תשומת לב.. וכדמ'
זה נכון, אולם עדיין המאיימים עלולים להתאבד מתוך איזו פזיזות או מתוך תחושת ייאוש פתאומית או לעשות נסיון התאבדות מתוך תקווה שיימצאו - והם עלולים לאבד את חייהם תוך כדי כל הנ"ל.
כמו כן קורה לעתים תהליך של "התקרבות" להתאבדות, למעשה עצמו. כלומר- יש האיום, ואז המחשבה מקננת והופכת מ-זרה ל-לא זרה כל כך, ואז לאט לאט הענין עלול להפוך מאיום - לרצון של אמת.
ואז, דוקא אז, יש מצב בו המאיים מפסיק לאיים או להזכיר את הענין וכולם חושבים הכל בסדר, ודווקא אז זה המצב המסוכן ביותר.
בקיצור - לא להשאר לבד עם הנטל וגם לא להיתייחס אליו בלקות ראש, בבחינת "זה לא יקרה".
עם זאת נכון מאד מאד שזו לא הבעיה ולא האחריות שלך, מעבר לשיתוף אחרים במצב והעברת האחריות אליהם.
את לא אחראית לאיכות חייו של אדם ולא לרצונו לחיות או למות.
מנסיון_אישי*
הודעות: 3
הצטרפות: 25 מאי 2005, 12:53

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי מנסיון_אישי* »

לכל מי שמחליט לפרק את החבילה מומלץ מאד לפנות למגשר ולא שכל צד יפנה לעורך דין ומלחמת עולם והילדים בטראומה ועלויות מטורפות ומעגל הכאב והשינאה חוזר שוב ושוב
יהיה_טוב*
הודעות: 21
הצטרפות: 23 מאי 2006, 18:40

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי יהיה_טוב* »

שלום לכם בנות יקרות,

אני קוראת את המילים שלכן ומתחזקת. למרות שהרב נכתב לפני זמן רב. למילים תמיד יש כוח.
לפני חודש נפרדתי מאבא של הבת שלי. לא יכולתי יותר. לא היה לי טוב ולא הייתי מאושרת ושמחה כמו שאני רוצה להיות.
הרגשתי שלמעני ולמען בתי זה חייב להיגמר. זה קשה וכואב ועצוב והלוואי והייתי יכולה למצוא אתכן בנות יקרות לקבל חיזוקים.
אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, אין לי ספק. למרות שקשה לי עכשיו אני יודעת שכל הטוב עוד לפני, שיהיה בסדר ואני אתחזק.
לא רציתי לבזבז איתו עוד שנים רבות ויקרות ולהיפרד בעתיד, למרות שנראה אולי שאפשר היה "למשוך" את זה עוד קצת...
יש לנו ילדה מדהימה וחכמה בת שנתיים שנראה שמבינה הכל.
הסברתי לה שאבא ואמא לא מסתדרים ולכן אבא לא יגור איתנו יותר ושאנחנו אוהבים אותה בלי סוף ותמיד.
ואז היא שאלה "למה אבא ואמא לא מסתדרים?" ... קשה, מה אני אגיד לכם כ"כ קשה לי.
תמיד היה לי את החלום של משפחה קטנה בבית חמים, אבא ואמא ביחד... ופתאום התנפץ לי החלום וזה כבר לא יקרה לפחות לא בשבילה,
ורק על זה אני בוכה ובוכה ונשבר לי הלב וכואב וכואב.
טוב לדעת שאני לא לבד, יש עוד אמהות כמוני. הילדה שלי לא תהיה מאד חריגה ואני תמיד אוכל למצוא מישהי באותו המצב כמוני.
תודה שקראתם. ויהיה טוב.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

יהיה טוב יקרה,
את ממש לא לבד. היום כל זוג שלישי מתגרש, ולכל המתגרשים עוברים דברים דומים בראש, דומים מאד למה שתארת. לרוב הזוגות יש ילדים. אפילו פה באתר יש לכך ייצוג. אל תרגישי בודדה, את בשלב ניפוץ החלום, שהוא כואב אבל זמני. אחר כך תתחילי לחיות מחדש, לנשום, לחלום עוד חלומות שאולי יתאימו לך יותר. את מוזמנת ליצור קשר גם במייל. ובכל מקרה, את לא לבד.
יהיה_טוב*
הודעות: 21
הצטרפות: 23 מאי 2006, 18:40

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי יהיה_טוב* »

עולם ומלואו תודה שקראת, אני אשמח לצור איתך קשר.
איך אני מגיעה למייל שלך?
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

הכנסי לעמוד הבית שלי (את יכולה ללחוץ גם כאן עולם ומלואו ) וזה מופיע שם
אמא_של_ליאל*
הודעות: 1
הצטרפות: 28 אוקטובר 2006, 18:10

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אמא_של_ליאל* »

אני אמא לליאל בן שנתיים וחצי. אני ובן זוגי נשואים שלוש שנים ואחרי הלידה דברים התחילו להשתבש. בהתחלה זה היה נסבל ועם הזמן נהיה נוראץ כמובן היו זמנים טובים אבל אלו זמנים שלא היו לי בהם דרישות. כבר נפרדנו פעם למשך חודשיים בהם אני עזבתי עם הקטן וחזרנו כי לא היו לי האמצעים לטפל בליאל לבדץ בזמן הפרידה הדברים נעשו מגעילים ביותר, הוא מסוג הגברים שלא ניתן לעזוב בקלות הוא יעשה הכל להקשות גם אם זה לא לראות את הילד ואם כן אז מתי שבא לו בלי קשר למה שהילד צריך.
אני לא יודעת מה לעשות כי אני בבית עם ליאל ורק עכשיו החלטתי לפתוח עסק קטן של תבשילים ביתיים דרך הבית ובלי תמיכה זה יהיה בלתי אפשרי כי אני אצטרך להכניס את ליאל לגן ואין לי איך לשלם על הגן בקיצור אני ממש כבר אבודה לא יודעת מה הצעד הבא ואיך להתגבר מה גם שליאל מאוד אוהב את אבא שלו והוא מבחינתו אם הוא רב אתי אז היחס לילד משתנה ואני צריכה להמציא תירוצים לליאל למה אבא לא מתייחס אליו וכו' הוא כבר מבין וקשה לתמרן והאמת כואבת ומסובכת ככה שגם בה אני לא יכולה להשתמש מה אני אמורה להגיד לו כשאבא רב עם אמא הוא אוהב אותך פחות ואין כוח אליך? בקיצור אנ אבודה מי מוכן לעזור?
נועה_ברוך*
הודעות: 1074
הצטרפות: 18 יוני 2004, 15:22
דף אישי: הדף האישי של נועה_ברוך*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי נועה_ברוך* »

אימא של ליאל, קשה מאוד להבין מדברייך - האם אתם חיים יחד היום?
איזה עזרה את מבקשת?
פשוש*
הודעות: 3
הצטרפות: 01 נובמבר 2005, 20:48

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פשוש* »

אני נשואה אמא לשניים ונמצאת בקטע של גירושין , חייבת לציין שזו תקופה מאד קשה לי המון פחד ותיסכול
פוחדת מהבדידות למרות שאיתו אני מרגישה יותר בודדה במיוחד שלאחרונה נראה לי שיש לו מישהי להתפרקות
אציין שמזה כמה חודשיים הוא אפילו לא נוגע בי , זקוקה לחברות באותו מצב רוצה חיזוקים רוצה להרגיש שאני לא
לבד במערכה הזו השמח להכיר נשים במצבי לאימייל שלי - tale aviv@walla.com
בודקת*
הודעות: 56
הצטרפות: 11 יוני 2007, 21:06

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי בודקת* »

איך נפרדים "יפה" ובהסכמה, כשהאיש לא רוצה ללכת?
לא יכולה יותר לסבול את החיים שלי עמו באותו בית
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

יש לכם ילדים?
אולי תציעי לו שתלכו יחד לפסיכולוגית ילדים. אולי ההסבר שלה על נזק שנגרם לילדים מכך שהוא מסרב לעזוב, ואתם ממשיכים לחיות באווירה של מריבות, יעזור לו להבין ולקחת אחריות.
בנה*
הודעות: 66
הצטרפות: 14 דצמבר 2006, 03:40

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי בנה* »

נסו ללכת לטיפול זוגי.
פלוני_ירושלים*
הודעות: 7
הצטרפות: 10 פברואר 2009, 13:37
דף אישי: הדף האישי של פלוני_ירושלים*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_ירושלים* »

מבקש הכוונה מבעלות נסיון למקרה של מסורבת גט (שאני מנסה לעזור לה) שבעלה מתעלל בה רגשית, מכוון את דיוני ביה"ד לכיוון שלו בצורה מאוד מניפוליטיבית, והיא ניצבת חסרת אונים מול מעשיו והתנהגות בית הדין. (התנהגות שכשאני שומע ממנה זאת אני מרגיש שזה ראוי לכל גנאי!)
אודה לכן על כל הכוונה
(רצוי שהמסייע/ת יהיה בעל אורינטציה דתית כלשהיא)
כל עצה או הכוונה תתקבל בברכה
פלוני_ירושלים*
הודעות: 7
הצטרפות: 10 פברואר 2009, 13:37
דף אישי: הדף האישי של פלוני_ירושלים*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_ירושלים* »

מדובר באשה פרודה מבעלה המבקשת ממנו גט והוא מסרב.
האיש בעל קשרים רבים מפעיל מניפולציות ממניפולציות רבות וחלקלקות לשון, וכך מצליח לשכנע את הדיינים לנטות לצידו ולפעול נגד האשה.
אני מבקש עצה והכוונה איך לעזור לאישה הנמצאת במילכוד של בעלה, עד כדי כך שהוא כמעט מצליח לקבל היתר נישואין בלי להתחייב לתת גט לאשתו, כאשר הסירוב למתן הגט "מגולגל" כסירוב של האשה לגט (מניפולציות, כבר אמרתי?)
היא ממש חסרת אונים.
(כל מה שאמרתי הוא ממה שהאשה סיפרה לי, כי איני מעורב ישירות בסיפור)
אני מבקש הכוונה לאדם או ארגון, רציני ונמרץ שיכול לעזור לה אם בעצה ואם בייצוג בביה"ד תוך העמדה על זכויותיה הבסיסיות הנרמסות של האשה.
כל עזרה תתקבל בברכה רבה!
בלה*
הודעות: 433
הצטרפות: 05 אוגוסט 2003, 23:13

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי בלה* »

לפנות למרכז צדק לנשים
02-5664390

הם מטפלים במקרים של מסורבות גט ושאר מצבים קשים מול בתי הדין הרבניים. הם ממנים טוענות רבניות עבור הנשים במצוקה ומלווים אותן כל הדרך הארוכה והמייגעת. עד כמה שידוע לי זה ללא תשלום.
פלוני_ירושלים*
הודעות: 7
הצטרפות: 10 פברואר 2009, 13:37
דף אישי: הדף האישי של פלוני_ירושלים*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_ירושלים* »

בלה, תודה לך.
אעביר לה את המידע
פרפר_צהוב*
הודעות: 2
הצטרפות: 18 מאי 2009, 21:47

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פרפר_צהוב* »

אני נשואה עם שניים אני לא עובדת והילדים איתי בבית,הבית ןהכל רק שלו. אני עדיין אוהבת? אותו אבל רע לי,מאוד רע לי איתו. לפעמים אני רק רוצה להפרד מימנו כבר אבל רועדת מפחד,אייך אסתדר כלכלית? איך אגדל את הילדים לבד? האם לא אאבד את השפיות לבד?
אנ גם לא רוצה להיות לבד בחיים-אני עוד צעירה, אני גם חושבת שלא בריא לילדים לגדול במשפחה חד הורית,אני לא גדלתי עם אב וטוב לא היה מכך. הוא מצדו כל ריב (ויש הרבה) אומר שזהו נפרדים ושהולך ושלא נראה אותו יותר אף פעם(גם אני וגם הילדים) ולפעמים מבטיח להיות הוגן ולשלם מזונות וכו' ולפעמים אומר שלא אראה מימנו שקל ושאחפש לי ולילדים מקום אחר לגור. אין לי משפחה פרט אליו כך שאין לי במי להתמך. אני פוחדת אני לא רוצה להשאר איתו מפחד שלא אסתדר או כדי שלא ינתק קשר עם הילדים
טוב לפחות שיחררתי קצת
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אני יודעת מה עובר עליך מנסיון אישי. תחזיקי מעמד
0ללא קשר אם תחליטי להפרד או לא...) למען הילדים , אם שכחת שאת שווה את זה לבדך. והם ראויים לאמא מתפקדת. עשי משהו טוב למען עצמך. כל יום משהו. קטן או גדול, ל אמשנה, אבל אל תוותרי, עשי משהו טוב למען עצמך מדי יום, ואהבי את עצמך. ליבי איתך. חזקי ואמצי.
איילת*
הודעות: 426
הצטרפות: 07 יולי 2001, 13:15

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי איילת* »

גם שלי ניפרדו
אני*
הודעות: 809
הצטרפות: 04 אוקטובר 2001, 17:25

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אני* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני מנסה את מזלי כאן התגרשתי לפני כמעט שנתיים סיפור לא קל אני והגרוש ביחיסים דיי טובים יש לנו ילדה משותפת בת 4 ואנחנו מגדלים אותה במשותף כשהמשמורת אצלי היא ישנה אצל האב יומיים בשבוע ושבת כן שבת לא
היחסים בינו לבינה מצויינים והאמת שגם בנינו לאחרונה קיבלתי אפשרות לקידום משמעותי בעבודה (ביטחונית)ומסתמן שאני לא אחזור כל לילההבייתה אחזור רק בשלישי וחמישי אני יודעת שלחלקכן זה ישמע נורא אבל ההווה הקשה הזה הוא לעתיד קל יותר עבור בתי ועבורי פתאום הגרוש התחיל להקשות הוא אומר לי שהוא יעשה הכל שיקחו לי את הילדה (חשוב לציין שהמשפחות שלנו תומכות ואמא שלי צמודה אלי כל הזמן והילדה מאוד קשורה אליה)מה אתן אומרות האם הצעד הזה הוא אסון?? האם באמת הוא יכול לקחת לי את הילדה ?
רק_קצת_כוח*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 אוקטובר 2013, 11:01

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי רק_קצת_כוח* »

אז זהו אני נשואה שש שנים גדושים בעליות וירידות ואפילו פרידות לפרק זמן של חודשים , ארבעה חד' היום בבוקר התעוררתי למציאות אחרת,נשמתי נשימה עמוקה ארזתי את חפציי ויצאתי למסע חדש ולא מוכר? עוזבת לבית הוריי , אנחנו נמצאים במחלוקות רוב הזמן יש לנו ילד משותף בן 4 אשמח לקבל קצת אינפורציה איך? ומה עושים? איך מספרים לילד חכם ןבוגר שההורים נפרדים? איךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך?
רק_קצת_כוח*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 אוקטובר 2013, 11:01

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי רק_קצת_כוח* »

אני, יש ציטוט משיר שהוא- "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב" אל תפחדי מכלום בפרט שיש לך תמיכה מלאה מהמשפחות יש חוקים, ובאמת נראה לך שהוא יכול לקחת את הילדה??????????????
אבא_רגיש*
הודעות: 1
הצטרפות: 15 נובמבר 2013, 22:22

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי אבא_רגיש* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום רב,
וואו,.. מדהים הפורום הזה, אני קורא וקורא וממש מרותק... סליחה, טרם הצגתי עצמי.
אני אב לשני ילדים מקסימים בגילאים 3,5 ושנתיים ושלושה חודשים. אני ואישתי החלטנו להתגרש ועם כל הקושי החלטנו להתעלות על הכל ולסיים את זה בצורה הכי יפה שיכולה להיות וזו כבר נקודת התחלה טובה בעיניי. אנחנו עדיין בשלב ההתחלתי ומקווה שהקו יישמר כך.
אני כותב פה כי אני הם כל ההבנה הקושי שלי מול הילדים ליום שבו אעזוב את הבית הוא בלתי נתפס בעיניי, ברור לי שהפורמט יהיה שאגור מרחק הליכה מביתם ואהיה מעורב לאורך כל חייהם בצורה מלאה!!!
אבל הקושי שלי הוא בלתי נתפס, אני מאוד רגיש מטבעי ובנושא זה אני פשוט מתמוטט.
אני כותב פה כדי לשמוע מבעלי ניסיון ובעיקר מבעלות ניסיון (תמיד נוח לי לדבר עם נשים כי הן יותר פתוחות ורגישות) כיצד לעשות את זה בצורה הכי טובה. זה כל הזמן בראש שלי ואני מפחד לטעות.
קראתי על שמירת ה״ערוץ הפתוח״ ואני מאוד מתחבר לזה אבל אודה לכולם מראש על נסיונם האישי. הגדול שלי הוא בן 3.5 אבל רגיש בצורה בלתי רגילה והקושי שלי הוא בעיקר איתו, לדעתי, כבר עכשיו הוא מרגיש בשינוי הוא דורש יותר חיבוקים ונישוקים(שכמובן מקבל) משנינו והקטן אחריו. אודה לכל תגובה.
ביוש.
דני_דין*
הודעות: 3
הצטרפות: 11 ינואר 2009, 19:58

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי דני_דין* »

שלח אלי מייל
beezlebug1973 שטרודל ג'ימייל דוט קום
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבא ואמא נפרדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אני לא יודע מה לעשות אבא שלי אוהב יותר את החברה שלו וזה כול כך מרגיז שבא לי להרוג אותה אפשר שתעזרו לי
שליחת תגובה

חזור אל “גירושין ומשפחות מורכבות”