חיסונים מבחירה

כרמית,תודה! מאוד נכון מה שאת אומרת ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באוכלוסיה הרשי לי רק לתקן אותך בכך שדרך חיים בריאה יותר עולה גם יותר כסף ואיפה שהוא זה כן תלוי במעמד החברתי - שקדים, אגוזים, חלב סויה, אורז מלא, גבינת עזים, שוקולד חרובים ירקות אורגנים וכו' - מחירם בשמיים לעומת האוכל ה"רגיל" ולכן גם קשה להיות "בריא" וכאשר את חייבת לצאת לעבודה את לא יכולה לדרוש מהמטפלת שתחזיק ,תחבק ותנשק את תינוקך כל היום עד שאת מגיעה...מה שנכון הגוף שלהם יותר פגיע ואז מסוכן יותר לחסן או מסוכן יותר לא לחסן? ולך שרה,גם תודה!

לגבי יוקר המחיה. תתפלאי לשמוע, אבל לחיות טבעי זה הרבה יותר זול. אמנם האוכל האורגני יותר יקר, אבל זה גם משביע יותר, כך שאוכלים פחות. כך זה יוצא אותו מחיר זה גם חוסך בעיות בריאות, שגם עולות כסף. אם ממש אין כסף אז אפשר להסתפק בפירות וירקות רגילים, אבל להמנע מכל המוצרים המתועשים כמו שימורים אוכל מוכן.. לקנות יוגורטים ולבנים פשוטים כמה שפחות מעובדים. להמנע ממוצרים 'ללא סוכר' כי יש בהם אלומיניום

לגבי החיסונים, יותר זול לא לחסן. אם חיים בצורה טבעית הילדים יותר חזקים ויכולים להתמודד עם מחלות ילדות. לעיתים הם אפילו לא מפתחים סמפטומים אם נחשפים. חוסכים דלקות אוזניים, חוסכים הצטננויות.. אני למשל לא מביאה את הילד שלי לרופא לביקורת. זה גם זול יותר. אני עושה עליו ביקורת בצורה עקיפה: אני מתיידדת עם אנשים בקהילה שלי, ומשתדלת שיהיו לי כמה רופאי ילדים שהם ידידים. אנו מתארחים אצלם לארוחות בשבתות. אז כדרך אגב כאשר אנו מדברים, אני שואלת את הרופא התורן מה דעתך אז איך הילד שלי? והם בהרגל שלהם כרופאים מסתכלים ואומרים בלי עין הרע... וגם כן לקחתי אותו פעם אחת בגיל חצי שנה לביקורת אורטופדית ושוב פעם בגיל 15 חודשים.
גם יש לי רופאה הומיאופאתית שאני מתייעצת איתה בטלפון, לא צריך לבוא אליה מפני שהילד ברוך השם בריא. אם יש חום אז היא אומרת לי בטלפון הוראות מה לעשות, וזה בחינם. אני רק קונה אצלה את הוויטמינים. בנתיים על הבריאות של הילד הוצאתי בערך כ280 שח ב19 החודשים האחרונים.
כדי ללמוד לעומק על החיסונים לעיין באתר "חסון"www.vaccinfo.com

הערה לגבי המטפלת: אם תמצאי מישהי שיש לה לב טוב ונשמה טובה שאוהבת ילדים, ולדאוג שיהיו עוד ילדים בסביבה, הילד יהיה בסדר גמור!

היום התקשרו אלינו ממשרד הבריאות ברמלה, הם שמעו שילדתי בבית ובטיפת חלב אמרו להם שאני לא רוצה לעשות את הדקירה ללקיחת דם ל-2 בדיקות לאיתור בעיות אנזימים, שעלולות לגרום לפיגור.
האחות שדיברה איתי היתה מאד נחמדה וטרחה ליידע אותי עד כמה מפחיד לא לעשות את הבדיקות האלה. כששאלתי מה אחוז הפגיעה באוכלוסיה היא טרחה ללכת לרופאה לברר, במשך דקות ארוכות שחיכיתי על הקו, והסתבר שזה פחות מ-5%, הרבה פחות "אבל כל אחוז הוא 100% של פיגור". לבסוף הפנתה אותי למומחה בבי"ח תל השומר שיענה לי בצורה הכי טובה על שאלותי, והיא לא יודעת מה השקפת העולם שלי, אבל אני יכולה לברר על הדברים האלה באינטרנט ולפנות לטיפת חלב במקרה שאחליט שכן, כי זו רק דקירה אחת קטנה.
זה עוד לפני שהגענו לחיסונים.

כי זו רק דקירה אחת קטנה.
רגע, אז אני מבינה שאת לא רוצה לעשות את הבדיקות האלה?
אני כן שוכנעתי בחשיבות של הבדיקה (PKU, לא יודעת מהי השנייה), ועשינו אותן, אבל זו לא "דקירה אחת קטנה". זה לקיחת דם מהעקב, שזו בדיקה די כואבת בד"כ (הרבה פחות אם מניקים תוך כדי). עם הבכורה כמעט התעלפתי שם - לקח המון זמן וצרחות. עם הקטנצ'יק, היינו צריכים ללכת לבדיקת דם ממילא (לא מאמינה שאני לא זוכרת למה - אה, כן, סוגי הדם שלנו שונים, או משהו כזה) אז באותה הזדמנות כבר לקחו גם ל-PKU כי זו היתה לקיחה מהאצבע (או מהווריד? ויי לי, מה יהיה?) שהיא יותר קלה.

מסעדה, זה בדיוק זה. טוב שאת אומרת שזה לא דקירה קטנה. אני לא שוכנעתי. לגדולה לא אמרו לי ולא ראיתי שעשו, במשגב לדך.

חגית - לקיחת דם מהעקב כואב הרבה יותר מאשר מהווריד. מכיוון שדוקרים ואז סוחטים את העקב (ובעיניי זה מה שהכי כואב). צריך למלא דף נייר מיוחד משני צדיו בדם, ארבעה עיגולים בקוטר של קצת יותר מס"מ אחד. זה המון בסחיטה.
אצל מור, הבדיקה הראשונה לא היתה בסדר (מבחינת תאריכים. חשוב לעשות את הבדיקה 3 ימים אחרי הלידה, ומספיק שהתאריך לא נכון, צריך לעשות שוב) ולכן עשינו בהוצאה מהווריד.
זו מחלה איומה, וזה הספיק להפחיד אותי. אסור לילדים האלו לאכול כמעט כלום (חוץ מבקושי אבטיח...). בעיניי, שווה דקירה, אבל אפשר לבקש מרופא שיבצע את הבדיקה מהווריד עם פרפר.

לגדולה לא אמרו לי ולא ראיתי שעשו, במשגב לדך.
אם יש לך ספקות - עשו לה גם עשו, אני יכולה להבטיח לך. גם שלי נולדה במשגב לדך, לפני שש שנים, ואף אחד לא אמר לי ולא שאל את רשותי - PKU, ויטמין K, טיפות עיניים, חיסון צהבת. אצלנו, היא לא ינקה ולא אכלה גם שום דבר אחר במשך 48 שעות, אבל אף אחד לא ידע ולא שאל; ו-PKU צריך לעשות רק אחרי חשיפה לחלב/תמ"ל. אבל לקחו בכ"ז, וכמובן שהתוצאות "לא היו חד משמעיות" ו"זכינו" לחזור על הבדיקה בט"ח אחרי כמה ימים, ולהיות עדים לה.

גם אני חשבתי שחשוב לבדוק PKU. הבדיקה הראשונה לא הצליחה, אז בפעם השניה מיכל בונשטיין (המיילדת שלי) לקחה לו מהאצבע, והוא בכלל לא הניד עפעף. היה הרבה יותר קל ופשוט.
היום עושים לכולם גם G6PD , מה שלא עשו לבתי במשגב לדך לפני כמעט 6 שנים. אבל זו רגישות לפול, וזה לא קיים בגנטיקה שלנו, אז ויתרתי על הבדיקה הזאת.

גם אני החלטתי לעשות (ובדיוק היום הגיעו התוצאות של הבדיקה השניה). זה אמנם כואב (וכאב לו נורא, למרות שהתחלנו כשהוא יונק (הוא לא הצליח לינוק בגלל הכאב)), אבל זו הוצאת דם, ולא הכנסת חומרים זרים, ואני חושבת שזה מספיק חשוב בשביל כאב רגעי. שרהל'ה, המיילדת, עשתה את זה בביתנו, בגיל 11 יום. לא חשבתי על זה בזמן, אבל אפשר לשים אמלה, וזה יכאב פחות.
וכשהוא היה בזרועותיי, צורח, כל מה שיכולתי לחשוב זה על כל אותם תינוקות (כולל ילדיי הבכורים) שעוברים את הבדיקה הזו בידיים פחות עדינות, בגיל יומיים, וללא נוכחות הוריהם (שבד"כ אפילו לא מודעים לקיומה של הבדיקה או לאפשרות שלהם לדרוש להיות נוכחים בה). אח"כ גם חשבתי על אלו שעוברים ברית מילה בגיל דומה, אבל זה כבר באמת לדף אחר...

הבדיקה ל G6PD ניתנת לבדיקה מהדם שבחבל הטבור עם סיום הלידה. את ה PKU יש צורך לבדוק כעבור 3 ימים מהלידה כדי לנטרל השפעות של תרופות במהלך הלידה ולאחר חשיפה למזון, כמו שנכתב כאן כבר.
כששיין באה לעשות את הבדיקה ל PKU כעבור 3 ימים, חיממנו את הרגליים של ליבי. השארנו את הגרביים, ועשינו מסאז' קל לפני. היה ציוצון קצר של בכי ועבר.

5% חולים ב-PKU??? ממש לא. עד כמה שזכור לי אפילו בין יצאי תימן אין אחוזים כל כך גבוהים. בדף הזה למשל כותבים 1 ל-15,000.
בכל מקרה במדובר במחלה גנטית רסציבית, ככה שבדיקה של אחד ההורים יכולה לחסוך את דקירת היילוד.

ושל כל אחיו אחר כך! רעיון טוב, יונת.

יש לי שאלה,
איך זה שרוב האוכלוסיה מחוסנת (כולל אני) ואין כלכך הרבה (לפחות מסביבי וסביב מכריי) תופעות וסיבוכים מחיסונים? למרות שבחיסונים היה כספית מגנזיום וכו'.
כלכך הרבה אנשים מחוסנים ויחסית מעטים נפגעים. אז אם אני שוקלת אם לחסן או לא - סביבי אני לא רואה סיבוכים אפשריים _סטטיסטית) ואילו אני שומעת על נפגעי חיסונים (שיחסית הם מעטים) וזה מעמיד את הדברים כך שאיפה שהוא עדיף לי לחסן כי לא נפגעים מזה כלכך מהר למרות הסיכונים.

יונת - פחות מ-5%, היא אמרה 1%-2% בסה"כ.

פלוני אלמוני, גם אני חשבתי ככה... אבל אחרי שבני נפגע מחיסונים פקחתי את העניניים, הסתכלתי מסביב בצורה יותר ביקורתית ולא רק דרך הפירושים של הרופאים, ופתאום ראיתי המון סיבוכים, חלקם עם "חותמת" של רופאים של סיבוך של חיסונים, ואחרים בלי החותמת, אבל לפי השתלשלות העניינים יש בהחלט סיכוי לכך שהחיסון קשור לכך. אף אחד מהם לא קשה כמו שלנו אבל בכל זאת מקרים לא נעימים. עדיין זה לא אומר שעדיף באופן גורף לא לחסן, כמובן.

חגית, אולי 1-2% בין יוצאי תימן. אני לא מאמינה שבאוכלוסיה הכללית האחוז הוא כל כך גבוה.

דיאנה, אני כן חושבת שעדיף באופן גורף לא לחסן, כמובן... ביחד עם גיבוי של ידע איך לשמור על הבריאות של הילדים, ולחזק את המערכת החיסונית שלהם.

בהיסטוריה, כל התרבויות שהיתה להן גישה לאוכל טבעי ובריא לא היו חולים
כל המגיפות שהיו בהיסטוריה שדאגו לספר לנו, היו רובן בזמן מלחמה, רעב, בצורת.. המגיפות שהיו בעת המודרנית אחרי המהפיכה התעשייתית קרו בערים הגדולות והצפופות. האם אתן יודעות שהביוב היה ברחוב? היה חור בית הכיסא שהיה בכל כמה רחובות. המקום היה מזוהם. שם התחילו המגיפות של האבעבועות השחורות. התמותה מהמגיפה הזאת היתה בגלל טיפול לא נכון ועוד סיבה: האבעבועות השחורות היו מופצות על ידי פשפשים
האוכלוסיה צריכה לדעת באופן גורף איך לשמור על הבריאות!

יונת - בכלל לא ידעתי שזה בעיקר אצל יוצאי תימן.

הבדיקה ל G6PD ניתנת לבדיקה מהדם שבחבל הטבור עם סיום הלידה.

PKU_ ... _בכל מקרה במדובר במחלה גנטית רסציבית, ככה שבדיקה של אחד ההורים יכולה לחסוך את דקירת היילוד.

אינפורמציה מצויינת.. תודה רבה!!

שרה ק אשמח אם תתני לי מספר טלפון של רופאה הומיאופאתית שאת מכירה במידה והיא מאזור השרון ועד חיפה, תודה!

שליחה על ידי רעיה* » 17 יולי 2003, 17:33

שגית. אם הבנתי נכון חיסנת חלקית, וכן נתת חיסון נגד שיתוק-ילדים. האם תוכלי לשתף אותי -באיזה גיל חיסנת? חיסון בזריקה או בטיפות דרך-הפה? אני לא חיסנתי את ילדי בני השבע והחמש בשום חיסון, ולדעתה של ההומאופטית שלנו (שהיא קודם כל רופאה) כדאי לחסן לפוליו גם דרך הפה וגם בזריקה.
אשמח לקבל מידע בנושא. תודה. ("חסון" לא מחזירים תשובה בדוא"ל).

רעיה - אני לא סמכות בעניין. רק כלפי הילדים שלי.
חיסנו בגיל 8 חודשים לדלקת קרום המוח וחודש אחרי זה לפוליו בזריקה. בגיל שנה בערך ניתן DT.

שליחה על ידי נעמה* » 19 יולי 2003, 19:05

אני מתלבטת ואשמח לשמוע עוד דעות....
אני חייבת לחזור לעבודה ואני אמורה להכניס את הקטנטונת שלי לבית התינוקות (היא בת 5ח') בקיבוץ סמוך לביתי, אני לא מניקה (מסיבות שונות - אני יודעת שחבל) והקטנה שלי עדיין לא קיבלה חיסונים בכלל מיום היוולדה. אני רוצה לחסן אותה רק בפוליו ודלקת קרום המוח, אך אני מתלבטת בעניין החיסונים בכלל מכיוון שהיא תיהיה חלק מקבוצה והיא עלולה להדבק וכו'. אז מה ? לחסן וזהו?

הקטנה והקטנטונת זה אותה ילדה?
אם הקטנה היא מעל שנתיים, אין מה לחסן בדלקת קרום המוח.
אם לא הבנתי נכון וזו אותה ילדה, אז התעלמי.

מי יודע איפה אפשר להשיג היום חיסון נפרד לחצבת?
במשרד הבריאות אומרים שאין דבר כזה ומנסים לשכנע לכיוון החיסון המשולב.
משהו מכיר בית מרקחת פרטי שדרכו אפשר לרכוש? רצוי בצפון, תודה.

נעמה - בבית תינוקות קיבוצי הייתי מחסנת גם נגד טטנוס כי יש סיכוי לא רע להתקל במסמר חלוד או משהו בסגנון - ואת אפילו לא תדעי... (לא מהסתרה מכוונת. אולי לא בגיל הזה, אבל החל מעוד כמה חודשים).

שליחה על ידי נעמה* » 20 יולי 2003, 22:24

טוב, הקטנה (ביחס לגדולה) היא קטנטונת והיא בת 5 ח' ונראה לי שלא יהיה מנוס מלחסן - תודה בכל אופן!!!!

שליחה על ידי נעמה* » 20 יולי 2003, 22:31

סליחה טעות - מלא לחסן ושוב תודה !!!

רעיה,
ולדעתה של ההומאופטית שלנו (שהיא קודם כל רופאה)

זהו, שהיא קודם כל רופאה. זה מה שמסביר את ההמלצה. שוב אינני יכול להמליץ לכאן או לכאן. רק לומר כי אנחנו, למיטב זכרוני, לא חיסנהו את שלושת האחרונים בכלל, אני אומר למיטב זכרוני כי אינני זוכר במה ואם חיסנו את נגה - בתנו הרביעית. הגדולים סבלו מחוסר מודעותנו, וחוסנו - קונבנציונלי.

אבל, שוב, זו אינהה המלצה. בסופו של דבר מה שקובע זה מה שעולה אצל כל הורה, היישר מתוך הקרביים, מאחורי הטבור. קוראים לזה אינטיאוציה. היא קובעת.

שליחה על ידי תלמה* » 29 יולי 2003, 22:57

שלום לכן!
אני אם לשני ילדים נפגעי חיסונים כאשר הראשון הוא אוטיסט! ולא, הוא לא נולד כך, הוא היה בסדר גמור כל עוד הוא ינק עד גיל 9 ח', אך לאחר מכן הוא הגיב קשה מאד לחיסונים, פיתח פירכוסים קשים, איבד את השפה והתקשורת שלו עם הסביבה והידרדר מאד. הטיפול בו עולה אלפי שקלים בחודש כדי לנסות ולהחזירו לתפקוד קרוב יותר לנורמה.
עם השני חיכינו עד גיל שנה ואז נתנו "רק" DT בגלל הטטנוס שהיה לנו חשוב. הוא חזר מהליכה לזחילה, ממזון מוצק לנוזלי, ולא היה מסוגל לאכול כמעט כלום כי לא הפסיק להקיא, קיבל חום גבוה וצהבת ללא שום סימנים ויראליים.
בבדיקות דם נראו אנזימי כבד בערכים של הפטיטיס ולמרות שלא היתה תגובה בסונאר הרופא לא האמין שזה קשור בחיסון.
ההומיאופט שרצנו אליו זיהה סימנים ברורים של הרעלת כספית ובבדיקה הסתבר כי המום הראשוני הוא פגם אנזימטי בכבד שאינו מאפשר פירוק רעלים. המום השני קשור למערכת חיסון שאיננה בשלה ומאז אכן בריאותו הידרדרה מאד.
הכספית למי שלא יודע נמצאת התוך החיסונים בין המרכיבים של החומר המשמר THIMEROSAL והוא רעל לכל דבר הגורם לכספית להגיע למוח ולהרוס שם את הרקמות הנמצאות בשלב התפתחותי- קרי: שפה, מוטוריקה גסה ועדינה וכו'.
ואכן גם הקטן שהתחיל לדבר מוקדם מאד איבד את השפה וזקוק אף הוא לטיפולים רבים.
כך שאם לא נראה לכם שיש קשר בין חיסונים לאוטיזם- דעו לכם שיש בסיס מוצק לתיאוריה הזו אך לא כל מקרי האוטיזם נובעים מחיסונים. אגב באיטליה נותנים עפ'י הפרוטוקול האירופאי הרבה פחות חיסונים ביחד ומחכים לגיל בוגר יותר ואכן יש להם הרבה הרבה פחות ילדים אוטיסטים.

תלמה

תודה שאת מספרת, זה חשוב.

תלמה, תודה רבה על השיתוף החשוב הזה,
ובהצלחה עם הילדים

כל כך עצוב לשמוע. יש לי כמה שאלות :

יש לך במקרה את הפרוטוקול האירופאי ואת הרציונל שלו?
בעצם הילד השני חוסן להכל מלבד שעלת?

רציתי לדעת האם יש חשיבות למספר הפעמים שמחסנים בחיסון מסויים? לדוגמא: פוליו - 4 פעמים בזריקה, דלקת קרום המוח - 3 פעמים, DT - פעמיים וכו'.
לא מספיק פעם אחת?

בוודאי!
עם כל חשיפה לגורם המחלה, תגובת הגוף (ז"א - המערכת החיסונית שלו) מתחזקת.
אני משערת שלגבי כל מחלה, נקבע מספר המנות לפי עוצמת כל מנה, כך שחיסון אחד לא יגרום למחלה, אבל בתום הסדרה הגוף יגיב בחשיפה הבאה למחלה אמיתית (בעוצמה מספיקה) כאילו הוא כבר חלה.

אני מנחשת שבמחלות קשות יותר, מחסנים באופן הדרגתי יותר: יותר מנות קטנות.

הסברתי ברור?

בנינו בן שלושה חודשים, יונק ונמצא איתי (ועם הכלבה) בבית ועדיין לא קיבל אף חיסון. הסביבה ( טיפת חלב בקיבוץ ) לא ממש תמכה ברעיון עד עתה- מן הסתם... וכעת אנחנו מחפשים רופא/ רופאת ילדים לבדיקה התפתחותית (שגרתית) שיהיה פתוח בעניין ויתן המלצות רלוונטיות לאורח חיינו- מישהו מכיר "חיה כזאת" מאזור השרון ???

מאי, ראי מדור בלי חיסונים

וגם טיפת חלב אלטרנטיבית

וגם באתר החדש של ד"ר רוזנטל www.medirose.co.il

למאי - גם אני הייתי צריכה לבדוק את הילד שלי בדיקת התפתחות שגרתית בשביל הליכים חוקיים. אז חיפשתי רופא שיסכים לעקרון שאנו לא מחסנים. הרופא רק החתים אותנו שאנו לוקחים את הסיכון על עצמינו על אי החיסון. לגבי עיצות לבריאות הילד אנו מתייעצים עם הכירופראקטור, עם ההומיאופאתית. לאחרונה מישהו שם לב שהרגליים של הילד שלנו פונות פנימה אז קודם נפנה לכירופראקטור ואם הוא לא יוכל לעזור נפנה לאורטופד... נכון, לא מחסנים אבל זה לא אומר שלא מזניחים את הילד! לוקחים אחראיות על בריאות הילד ודואגים שיהיה לו בסיס תזונתי טוב שיאפשר לגופו להתמודד עם כל נגיף שיחשף.
מי שמבקש ממני המלצה על הומיאופאתים או כירופראקטור... אני גרה בארה"ב אז לצערי אני לא מכירה משהו בארץ

לא חיסנתי חלק מילדי, והגדולה שבהם בת 6. (הגדולים יותר חוסנו)
קראתי את הדברים שנאמרו בפורום זה והרגשתי איך כל ההתלבטויות שעולות בי מפעם לפעם הינן נחלת הכלל...
הייתי רוצה לדעת אם באופן עקרוני יש דרך חזרה מהעניין ואפשר באופן מבוקר לחסן גם בגיל כזה, וכן לדעת האם יש סיכון לילדים לא מחוסנים שבאים במגע עם מחוסנים? (כידוע בכתה א' נותנים חיסון מוחלש נגד פוליו...)

הילדה שלי בת שנה ושבעה חודשים, וקיבלה חיסונים סטנדרטיים עד גיל חצי שנה, כלומר שלוש מנות מכל התפריט. את החיסון של גיל שנה לא עשיתי כי היא לא היתה בריאה, וגם התחלתי לפקפק בכל הנושא. מצד שני, היא כבר עברה את התהליך שעברה, ועכשיו אני מתלבטת איך להשלים אותו בצורה החכמה ביותר. למעשה אני צריכה להחליט:

מה גורל המנה הרביעית, אם יש טעם להיות סלקטיבית במשהו בנוגע אליה או שעדיף כבר לסיים את מה שהותחל;
האם כדאי לדחות אותה לגיל מאוחר יותר;
ואם לתת את המשולשת, שבעיקרון אני מתכוונת לוותר עליה, אבל מתלבטת בקשר לאדמת - מה עושים, מתחסנים כמבוגרים?

אני מאד אשמח לתשובות כמה שיותר ברורות ומבוססות, ומתייחסות למצב של מה שכבר נעשה, ופחות לשאלת החיסונים באופן כללי, שמאד יתכן שבפעם הבאה - גישתי אליהם תהיה אחרת.
תודה!

מיכל, ראי גם טיפת חלב אלטרנטיבית

לגבי אדמת - לדעתי, מאחר והסכנה היא בהריון, תודאי ליידע אותה לבדוק נוגדני אדמת כשהיא מתכננת הריון. אם היא לא מחוסנת היא תוכל לקבל חיסון אז ולהמתין 3 חודשים עד ההריון.

לעדי רן כנראה פיספסתי אבל אשמח לדעת מה עשיתם בסוף, חיסתם? ואם כן נגד מה?

בני בן 7 וחצי חודשים.הוא יונק + קצת פירות וירקות שהתחלתי לתת לו. הוא זוחל (ממש רץ). יש לנו חיות ואני לא מונעת ממנו אדמה ואבנים.....לכן החלטתי לחסן אותו חיסון ראשון - טטנוס. אני כנראה אתן לו DT כי אני לא סומכת על הרופאים שיאבחנו נכון אם תהיה דיפטריה, או שיטפלו נכון. החיסונים הבאים שאני מתכוונת לתת הם דלקת קרום המוח ופוליו.

האם יש תרופה הומופאטית שאפשר לתת לפני החיסון כדי לעזור לגוף להתמודד איתו? איפה אפשר להשיג אותה (בצפון).

מה המרווח הכדאי בין חיסון לחיסון?

ארגון "חסון" יכול לתת מענה לכל השאלות בעינייני חיסונים. למיטב ידיעתי הומאופטים יתנו טיפול במידה ותהיינה תופעות לוואי אחרי החיסון. במידה וילד לא מחוסן,צריך מאד מאד להיזהר אחרי שמחסנים את הילדים בבית -הספר,הם מאד מדבקים. במקרה הכי טוב-הייתי שמחה לו יכולתי לא לשלוח את ילדי לבית -הספר בתקופת ההדבקה. אחרי חיסון פוליו הכי היזהרו משירותים!
-

נו, נו, היתה היום כתבה בערוץ 2 על חיסונים ו"תופעת ההורים שלא מחסנים את ילדיהם". בין היתר, הוצג דף מבאופן, כנראה בנושא חיסונים, פשוט לא הספקתי לקרוא איזה דף...
משרד הבריאות השתלח בקית' אלכסנדר ובחיים רוזנטל... היה פינג-פונג של דברים ביניהם. בין היתר הראו אמא שבנה נפגע (כנראה) מחיסון השעלת.
טוב, מעמיק זה כמובן לא היה, אבל כמובן שנתנו לנו להרגיש כמו פרזיטים...

לא שציפיתי מהם למשהו, אבל באמת היה רדוד וטיפשי.
ותמיד אותה זוית מטומטמת, עם הסטטיסטיקות.
זה כמו תאונות הדרכים: כל הזמן אותן מנטרות לא בדוקות, כשמי שמבין באמת יודע למה זה ואיך למנוע את הרוב. אבל לא הוא ממונה על הנושא. והציבור ממשיך להיהרג.

רדוד וטיפשי - כן
לפחות זה לא היה מרושע, השטויות נאמרו משני הצדדים
נקודות להתייחסות :

אלמלא החיסון לחצבת היו מתים כל שנה 2.7 מליון ילדים - איפה? בארה"ב ?
הוצגו נתונים לגבי סכנת התחלואה בשעלת בגיל הקטן מחודשיים - לא ברור אם זה בעד או נגד, שכן החיסון הראשון ניתן בגיל חודשיים ....
הועלתה טענה שבקופסת טונה יש יותר כספית/אלומיניום מאשר בכל החיסונים - זה לא נשמע מופרך (לצערי) , מישהו מבין בזה ?

אבישלום - לגבי 2. זה בדיוק כמו שאמרו לי לגבי האבעבועות בהם ניסיתי להדביק לאחרונה את הקטנה (ללא הצלחה): "עדיף לתת את החיסון, לא?" ובעצם, החיסון ניתן רק אחרי גיל שנה וחצי כך שזה לא רלוונטי לנו (בכל מקרה, אני לא מחסנת נגד אבעבועות).
ופרט חשוב ששוכחים לציין הוא שתינוקות יונקים הנמצאים עם אמם יהיו מוגנים מפני מחלות מסויימות בחודשים הראשונים לחייהם, בדיוק בשלב הקריטי שהמחלות האלו עלולות להיות קטלניות...

פשוט מחדל
דיברו על המשולשת שיש בה סיבכים אז השתמשנו במחומשת באופן פרטי בידיעה שבטיפת חלב עדיין השתמשו במשולשת והרבה אנשים לא ידעו. זה פשוט נורא איזה חוסר אחריות עכשיו פתאום מדברים על ה-MMR אני משתגעת מזה שאת כל האינפורמציה הזאת אני מקבלת באופן אקראי ולא באופן מסודר הרפואה הקונבציונלית פשוט עושה חצאי דברים מטעמים אינטרסנטים זה נורא מדובר פה בילדים בתינוקות איזה חוסר אחריות .

אביב חדש, לא כדאי לנסות להדביק עכשיו את הקטנה. יש אומרים שגם עד שנתיים זה לא מחסן לכל החיים.

תגידו, יש מישהו שחולה באדמת בארץ הזאת? המצב ממש נורא. אני רוצה שילדתי תקבל את המחלה (רציתי גם בעבר, כשעוד ינקה, אבל לא מצאתי), ואני לא שומעת על אף אחד שחולה בזה.

לגבי כל החיסונים:
עד גיל שנה יותר מעשרים מנות חיסון שמחושבות לפי גודל גוף של גבר מבוגר ולא של תינוק, בכל אחת מהן כספית ו/או אלומיניום ו/או פורמלין ו/או עוד רעלים - ולאיזה תינוק בן חודשיים אנחנו נותנים טונה בדיוק?
עד גיל שנה לא נותנים לאף תינוק דגים. אבל המון חיסונים - כן.
אז ? שוב רופא מפוקפק עם טיעונים מסולפים.
ולמה הרופאים הקונבנציונאליים אף פעם לא מתייחסים למדיניות חיסונים של מדינות אחרות, כמו יפן או שבדיה, שבדיוק בגלל הנזקים והסכנות בחיסונים דחו אותם לגיל הרבה יותר מאוחר, כמו שנתיים למשל?
ולמה, למה, למה שוב אף אחד לא בודק למה מתו אותם ילדים, ומהם גורמי הסיכון?
אולי ילדים חולים שגם סובלים מתת תזונה הם בסיכון?
אולי רק ילדים שלא יונקים עלולים למות מאחת המחלות או לקבל סיבוך קשה?
אולי כאלה ששולחים אותם למעון חולים עלולים לקבל סיבוך או למות?
אין להם שום אינטרס לספר להורים איך להגן על ילדיהם.

כי התחלואה לא מפחידה אותי. לא מפחיד אותי שהתינוק יצטנן או יחלה בשפעת או באבעבועות - מפחיד אותי אם יש לו סיכון למום או למוות.
אותם מפחיד שמישהו בכלל יחלה, כי זו המנטליות שלהם. אסור לחלות.
אז בשביל זה דוחפים לו כל כך הרבה רעלים לגוף, שאחר כך כשיהיה לו סרטן או משהו כזה הם בכלל לא יקשרו.
האנשים בחברה המערבית אולי כבר לא מתים מפוליו, אבל בריאים הם לא.
בקיצור, רדוד, שטחי ומעצבן.
וגם מעצבן אותי שהעיתונאים אף פעם לא יודעים לשאול!

אני די מופתע מרמת העצבנות שאתם מגלים כלפי חדשות ערוץ 2...
לא יצא לי לצפות בכתבה, אבל גם אילו הייתי צופה זה היה רק למען הקוריוז. אני לא מצפה מהם לכלום אז אני גם לא מתעצבן.
העיקר, מבחינתם, הוא שמסעודה משדרות לא תצטרך להפעיל את המח שלה יותר מדי (כדי שלא תעבור לערוץ אחר), אז למה להטריד אותה בתחקירים מעמיקים?
אילו היה התחקיר משודר אצל עמנואל רוזן, למשל, כבר הייתי עושה את המאמץ ומסתכל.

מסעודה משדרות?נו באמת מה הפלצנות הזאת?

מסעודה משדרות?נו באמת מה הפלצנות הזאת?
את זה את צריכה להפנות לאלכס גלעדי שהגדיר כך את קהל היעד של ערוץ 2.

שליחה על ידי לב* » 22 דצמבר 2003, 17:02

אחרי אותה כתבה בערוץ 2 , שלא יצא לי לראות, התקשרה אלי מישהי, שהכרתי לא מזמן טלפונית ,( במסגרת חיפושי אחר חברה לבני בן השנתיים שנמצא איתי בבית) שיש לה ילד בן 3 ותינוק בן 4 חודשים, ואמרה לי שהפגישה הראשונה שתיכננו, מתבטלת והיא מבקשת שלא ניפגש עד שהתינוק שלה יהיה בן שנה, כי היא פוחדת שהוא ידבק מבני הלא מחוסן.
שואלת את דעתכם בעיניין, מה הייתם אומרים לה אם הייתם במקומי?

זה לא ההיפך, שמי שמחסן מסכן את הלא מחוסן? הרי מי שמחוסן לא יכול להידבק, לא? הרי כל מטרת החיסון היא שהילד לא יידבק?

הייתי אומרת לה בסדר גמור, גם אני פחדתי להיפגש איתך, כי הילד שלי הלא מחוסן עלול להידבק מהמחלה שקיבל הילד שלך בחיסון.

ושכחתי להגיד, שכשאחותי חיסנה כל אחד מילדיה נגד פוליו (הקטנה כתינוקת, והגדול קיבל עכשיו בכתה א) אז שתינו דאגנו להפרדה של הילדים מבני, מחשש ש הם ידביקו אותו (לא מחוסן).

שליחה על ידי לב* » 22 דצמבר 2003, 18:19

זה גם מה שאני אמרתי, יש גם לי ניסיון עם מפגשים שבועיים עם עוד 3 ילדים מחוסנים מאז שהם היו בני 3 חודשים ועד היום , גם אנחנו לא הגענו למפגש כשהם חוסנו בפוליו. היא טוענת שהתינוק לא מחוסן עדיין בכל החיסונים ובכתבה אמרו, שעד גיל שנה זה מאוד מסוכן ומדבק, במקרה שהילד הלא מחוסן חולה באחת המחלות, אחרי שנה זה כבר בסדר... למען האמת לא כל כך מובן לי גם.

הרי זה כל כך מגוחך. אם הם מאמינים שהחיסונים אמנם מחסנים, אז מה הם מפחדים מהילדים הלא מחוסנים? הרי ההפך, היו צריכים לרחם על הילדים הלא מחוסנים שהם חשופים למחלות, מה שילדיהם בני המזל המחוסנים מוגנים מהן!

אני חיסנתי וגם אחסן בעתיד בדיוק בגלל שלא השתכנעתי שהמאזניים הנ"ל נוטים לכיוון אי החיסון. רב המחלות מפחידות אותי מאוד.
גם אותי המחלות מפחידות, ולכן אין שום סיכום שאני אחסן... לך תדע איזה עיוות יש למה שכלול בחיסון ולאיזה תופעות הוא יכול לגרום...

שקדים, אגוזים, חלב סויה, אורז מלא, גבינת עזים, שוקולד חרובים ירקות אורגנים וכו' - מחירם בשמיים לעומת האוכל ה"רגיל"
אוכל איכותי וטבעי לא צריך להיות חלב סויה ושוקולד חרובים, (ואורז מלא לאחרונה שבדקתי לא בדיוק היה בשמיים...), מה עם ירקות ופירות טריים, מאכלים שלא נקנו מוכנים מהסופר? כל אלו יכולים לספר תזינה איכותית וכלל לא יקרה. לא כל התזונה צריכה להיקנות בחנות הטבע! אולי השאלה צריכה להיות מה זה בדיוק "אוכל רגיל" בשבילך? כי אם מורידים את כל הדברים המוכנים (בורקסים, מעדני חלב, שניצלים/טבעול, עוגיות וכו') אז רואים שמוצרי גלם איכותיים לא יקרים.
ויש הרבה דברים שאפשר להכין בקלות לבד (לקנות אבקת חרובים ולהכין ממרח, עם אותם מתכונים של ממרח שוקולד ביתי, יוצא יותר טעים ממרח חרובים קנוי, כנ"ל לגבי גרנולה, עוגיות שיבולת שועל וכו').

_זה לא ההיפך, שמי שמחסן מסכן את הלא מחוסן? הרי מי שמחוסן לא יכול להידבק, לא? הרי כל מטרת החיסון היא שהילד לא יידבק?
הייתי אומרת לה בסדר גמור, גם אני פחדתי להיפגש איתך, כי הילד שלי הלא מחוסן עלול להידבק מהמחלה שקיבל הילד שלך בחיסון. שכשאחותי חיסנה כל אחד מילדיה נגד פוליו (הקטנה כתינוקת, והגדול קיבל עכשיו בכתה א) אז שתינו דאגנו להפרדה של הילדים מבני, מחשש שהם ידביקו אותו (לא מחוסן).
אם הם מאמינים שהחיסונים אמנם מחסנים, אז מה הם מפחדים מהילדים הלא מחוסנים? הרי ההפך, היו צריכים לרחם על הילדים הלא מחוסנים שהם חשופים למחלות, מה שילדיהם בני המזל המחוסנים מוגנים מהן!_

(1) כל מטרתו של החיסון הוא לגרום לתגובה של המערכת החיסונית בלי לגרום למחלה סוערת ומדבקת, כלומר לוקחים את הנגיף/חיידק, מורידים ממנו את החלקים האלימים והמדבקים ומשאירים רק חלק קטן אבל מספיק כדי שהתאים של מערכת החיסון יוכלו להכיר אותו ולפתח כנגדו זיכרון חיסוני, כדי שאם במקרה התינוק יחשף למיקרוב המלא הוא יכיר אותו ויוכל לו ביתר קלות. לכן זו לא יותר מבורות לדבר על ילד שחוסן כמדבק. היוצא מהכלל הוא כמובן חיסון הפוליו המלא שניתן דרך מערכת העיכול ולכן מופרש ממנה. רק אז ההפרשות של הילד שחוסן מדבקות ולכן גם מזהירים הורים לילדים שחוסנו בחיסון זה בהתאם.
(2) מעבר לכך חיסון הוא תהליך רב שלבי שיש בו גם אחוז של חוסר הצלחה בכל מנה (ומכאן הצורך במנות חוזרות בפרוטוקול שנוסה וגובש לאורך זמן) ולכן אמא לתינוק צעיר בהחלט יכולה לחשוש ממפגש עם ילד לא מחוסן.

_ולמה, למה, למה שוב אף אחד לא בודק למה מתו אותם ילדים, ומהם גורמי הסיכון?
אולי ילדים חולים שגם סובלים מתת תזונה הם בסיכון?
אולי רק ילדים שלא יונקים עלולים למות מאחת המחלות או לקבל סיבוך קשה?
אולי כאלה ששולחים אותם למעון חולים עלולים לקבל סיבוך או למות?
אין להם שום אינטרס לספר להורים איך להגן על ילדיהם._

בואי נניח לצורך הדיון שאת צודקת - מי שמת כאשר מתפרצת מגפה הם ילדים הנמצאים במצב של תזונה לקויה, ילדים שאינם יונקים, ושאינם בחזקת הוריהם כל היום אלא במעון - כלומר ילדים של אנשים עניים יותר, שהוריהם צריכים לעבוד, שאימם אינה יכולה להניק לאורך זמן וצריכה לשים אותם במעון כי אין די כסף למטפלת פרטית. אז מה את אומרת בעצם? שלא איכפת לך שתתפרץ מגפה כי כנראה שילדייך לא יפגעו, אלא רק הילדים העניים, או אלו שחולים במחלות כרוניות כמו סיסטיק פיברוזיס, או מבוגרים חלשים יותר כמו חולי איידס למשל? את מייצגת שכבה אגואיסטית של אלו שיכולים, ואינה מרגישה שום צורך להיות שותפה במאמץ קהילתי כלשהו להגן גם על ילד שאיננו שלך - חיסון הוא לא עניין אישי, הוא קודם כל החלטה של קהילה שאומרת שהלוואי והיינו חיים בעולם שאין חלשים, אבל כל עוד זה לא המצב, הרי שבאחריותינו לפחות לדאוג לחלשים. מחסנים את הילדים נגד אדמת לא מכיוון שאדמת מסכנת אותם, אלא מכיוון שאישה בהריון שנדבקת באדמת בסיכוי גבוה תלד עובר פגוע ואומלל, ולכן בגלל שכקהילה אנחנו דואגים לה ולעובר שטרם נולד, אנחנו מתגייסים עבורה.

ולגבי שעלת - מומלץ להורה שלא התנסה במחלה וששוקל לא לחסן לעיין באתר http://www.whoopingcough.net/main.htm ובעיקר לשמוע את צליל השיעול שמופיע ב- http://www.whoopingcough.net/symptoms.htm

יש גבול ,
לגבי אדמת - שכל אישה שמתחילה לקיים יחסי מין - ולכן יכולה להכנס להריון - שתבדוק אם היא מחוסנת לאדמת ואם לא שתתחסן. בשביל זה לא צריך לחסן מיליוני ילדים בגיל שנה נגד אדמת.

ומעבר לכך אף אחד לא יודע את ההשלכות לטווח רחוק של הניסיון לבטל את המחלות האלה.
ראה אנטביוטיקה שפעם כל רופא היה ממליץ לתת והורה שלא נתן נחשב "פושע" ורק אחרי הרבה שנים הבינו את הנזק וכיום מנסים לשכנע את הציבור חזרה שלא כדאי לקחת אנטיביוטיקה על כל דבר וצריך לתת לגוף לעשות את המלחמות שלו לפני שמתערבים.
אני מאמינה שתוך כמה שנים יגידו אותו דבר לגבי החיסונים.

רציתי לספר שאתמול קיבלה בתי את החיסון הראשון שלה -DT, אחרי מלחמה ארוכה עם טיפת חלב, הם הסכימו לתת לי את ה-DT ללא השעלת. היא בת שנה ושבוע, הולכת, רצה ומטפסת על כל מה שאפשר, לכן החלטתי שזה הזמן.
לפני מתן הזריקה האחות הסבירה לי מהן תופעות הלואי שאולי יתרחשו, אני חטפתי בחילה עמוקה ו..החלטתי בכל זאת לחסן. לשמחתי הכל עבר בשלום, אין אף לא תופעת לואי אחת.
מלבד הבחילה שלי, שלקח לה חצי יום לעבור...

מישהו יודע לגבי חיסון מחומשת לגיל חודשיים - האם ניתן לפצל את החיסון ?
תודה

הבת שלי בכיתה א', בגיל שנה היא הגיבה קשה לחיסון nmr ולפי מה שהרופא אמר כנראה שהיתה לה ממש אדמת .
היום הם קיבלו בכיתה את הnmr ואני לא הסכמתי שיתנו לה, השאלה האם לחסן אותה עכשיו פרטי לפחות נגד החצבת, מה בכלל הסיכון שלה לחטוף את המחלה (חצבת זה בעיקר מה שמדאיג אותי) בהתחשב בעובדה שכבר חוסנה פעם אחת בחייה?

נורא קשה להגיד למישהו לא לחסן. במיוחד שאין לי שום הסמכה לכך. אני יכולה להגיד לך שכשאני הייתי ילדה חצבת ממש לא נחשבה למחלה שצריך לפחד ממנה, אבל הרופאים טוענים שיש תמותה וסיבוכים באחוזים קטנים (מאוד מאוד). אני יכולה להגיד שאם בתי הייתה מגיבה קשה לחיסון כלשהו, לא הייתי נותנת לה את השני. אלה צעדי הזהירות הבסיסים עם חיסונים, שכל רופא צריך לומר לפציינטים שלו. הם לא עושים זאת כדי לא לעודד את המגמה שאנשים לא מחסנים.

גלית ועמרי , אפשר להתייעץ ב טיפה מן הטבע .

<גילוי נאות - יש קשר בשם המשפחה>

תודה, בטיפה מהטבע לא ראיתי בכלל התיחסות לילדים רק לתינוקות, בכלל קשה מאוד למצוא חומר על חיסונים לילדים כולם מדברים רק על תינוקות

מקפיצה שוב את הדף , אולי יש לעוד אנשים רעיונות / עצות

גלית, את יכולה לקבוע פגישת יעוץ אישית עם ד"ר רוזנטל או עם קית' אלכסנדר.

בטיפה מהטבע לא ראיתי בכלל התיחסות לילדים רק לתינוקות
שווה לדבר איתם, לא רק לקרוא מה כתוב באתר

למקרה שיש מי שיסתכל פה ולא שם: אנא הציצו בשאלה של קרן בסוף הדף רגישות טקטילית (שאלה לגבי ילדה שמנתקת מגע אחרי חיסון).

שליחה על ידי קרן* » 04 אפריל 2004, 07:19

הנה הגעתי גם לפה... אין לי ספק שיש לה תגובה רגשית לחיסון.

אין לי ספק שיש לה תגובה רגשית לחיסון.
קרן, למיטב ידיעתי בהומיאופטיה יכולים לנסות "לתקן" בעיה שנגרמה מחיסון. אם תפני לטיפה מן הטבע לחיים רוזנטל (הוא הומאופת) אז הוא יוכל לנסות לעזור לך.

שליחה על ידי קרן* » 04 אפריל 2004, 08:42

לתקן בעיה

לא יודעת לשים עליה אצבע עדיין. מתלבטת בין מחשבה על בעיה של כעס, אובדן אמון וכו', בעיה של איזו "התנתקות" (לא עשה לי רושם עד כדי כך טראומתי כדי להגיב בהתנתקות) או הקצנה של איזה משהו של חוסר רצון במגע שהיה קודם.

טוב, קרן, אני קצת מפחדת להגיד את זה בקול רם, אבל מה שתיארת בדף רגישות טקטילית זה סימפטומים מוקדמים לאוטיזם. לא, זה עדיין לא אומר שהיא תהיה אוטיסטית או שום דבר כזה, אבל אני חושבת שכדאי לקחת את זה מאוד ברצינות. יש לי חברים שהיה להם משהו דומה והם טיפלו בילד בעזרת דיקור סיני. אולי הם יסכימו לכתוב על זה כאן.

שליחה על ידי קרן* » 04 אפריל 2004, 16:57

מכירה את הנושא. זה התחום המקצועי של הבעל שלי שטוען בתוקף שיש מספיק סימנים שוללים... היא כן יוצרת קשר עין. היא מחייכת. היא מבחינה ביני לבין אנשים אחרים מבחינת היחס.

במחשבה עמוקה מאוד יש לי עצמי גם תגובה קשה לחיסון- הייתה לי הרגשה מאוד מאוד לא טובה מאחות טיפת חלב החדשה שלנו ויש לי רגשות אשמה שנתתי לה לגעת בבת שלי ולא קמתי והלכתי. (פסיכולוגיה עצמית בגרוש)

כמובן שההרגשה שלך משפיעה עליה.
חוץ מזה, אני חושבת שבגיל חודשיים זה עדיין מוקדם מדי בשביל להגיע למסקנה שיש בעיה כלשהי בתקשורת.
בני הבכור איחר ביצירת קשר עין, וחיוכו הראשון היה רק בסביבות גיל 3 ח'. אז נכון שהיו לו נסיבות מקילות (משקל לידה נמוך במיוחד) ונכון ש"שמו עליו עין" - וחשבו שאולי יש בעיה פתולוגית, אבל לא שיתפו אותנו כי עוד לא היה שום דבר ברור (אנחנו ידענו שהוא לא ככל תינוק, אבל לא חשבנו על בעיה פתולוגית, אלא רק חוסר בשלות פתיר).
היום, אי אפשר לנחש. ילד תקשורתי, מפותח לגילו כמעט בכל התחומים (מלבד מוטוריקה עדינה ומימדים פיזיים - אבל גם כאן, לא ברמה של "בעיה" אלא רק של צורך בתמיכה, ואני בטוחה שהוא יתגבר גם על זה). היום (בדיוק) הוא חוגג 5, אבל ההתקדמות כבר היתה במהלך השנה הראשונה, ותחילת השניה.
אז כן, להיות עירניים, לעקוב, אולי להעזר באיש מקצוע (לא אבא. להורים יש לפעמים עיוורון לגבי ילדיהם) כמו פיזיותרפיסט התפתחותי (זה מין מקצוע כולל כזה, מעבר לפיזיותרפיה), אבל מוקדם בשביל להגיע למסקנות.

בתי בת ארבע וחצי וקיבלה אבעבועות בצורה נוראית. כל כך התחרטתי שלא חיסנתי אותה. בתי השנייה עדיין לא קיבלה ואני מחכה בקוצר רוח לראות מה קורה. כבר עברו כמעט שבועיים. אם היא תעבור בלי להידבק אני רצה איתה ישר לחסן. מה דעתכם?

אגב, אני מניקה את הקטנה (בת שנה ועשרה חודשים) ונראה לי שזה מה שמחסן אותה (טפו טפו). האם ידוע לכם קשר שכזה?

זו אני פלוני אלמוני שחזרתי בשם חדש. עדכון - הבת הקטנה כן נדבקה. זה יותר גרוע מהראשונה. בפה, בחיך ובכל מקום. ממש חבל. אני שוב חושבת, במקרה הזה כדאי היה לחסן.

אפשר לחסן גם אחרי חשיפה (עד חמישה ימים למיטב זכרוני).
מסכנה.
מאחלת לשתיהן החלמה מהירה.
(אם את נותנת תרופות כלשהן - אנטי היסטמינים מהדור הישן כמו פניסטיל יכולים להקל. האפקט המרדים שלהם רק לטובה במקרה הזה...)

שלום לקהילה התומכת! בני בקרוב בן שנה והחלטנו לחסנו נגד טטנוס, פוליו ודלקת קרום המוח.עד גיל חצי שנה הוא קיבל את ההתחלה של המחומשת ושתי צהבת B ואז עצרנו הכל בעקבות הרצאה ששמענו של ד"ר רוזנטל.שאלותיי הן אלה: איפה אפשר להשיג את החיסונים הבודדים ומי בעצם יכול לתת לו אותם? והאם יש איזו משמעות לחיסונים שקיבל(לטוב ולרע).ועוד שאלה-ראיתי לפני שנים רשימת מנויי באופן עם כתובות וטלפונים שצורפה למגאזין,האם יש איזשהוא מקום פה באתר המאפשר התקשרויות?, אנחנו גרים בראש העין ונשמח לפגוש בשכנים שמרגישים כמונו..

אנחנו מנסים למצוא חיסון בזריקה לפוליו, מופרד, ופשוט לא מוצאים (כולל טיפה מן הטבע). כנראה שיש כרגע מחסור, האם למישהו יש מידע בקשר למתי זה יגיע אם בכלל ולמה אין? (או הכי טוב היכן ניתן להשיג?) האם יש מישהו במשרד הבריאות שמפקח על הייבוא או משהו ויכול לתת תשובות?

אני רוצה להוסיף שאני לא מחסנת את הקטנה שלי (7 חודשים) ובלב שלם. אפילו שכל פעם (וזה לא הרבה) שאני בטיפת חלב אני מקבלת שטיפה מסוימת ועיניים עקומות. אני מטפלת ברפואה סינית ומאינטואיציה בסיסית שלי אני לא חושבת שאנחנו בתור הורים צריכים להכניס מחלה במזרק לתוך הוריד של העוללים שלנו. אני בטוחה בלב שלם שמי שלא צריך לחלות לא צריך את החיסון בכל אופן ומי שנגזר עליו לחתות במשהו החיסון לא יעזור לו!

בנוסף אני מציעה למי שמעוניין חיסון הומאופתי של דלקת קרום המוח, יש לי והחלטתי לא להשתמש בו. 054-5742689

מתוך YNET - וכל מלה נוספת מיותרת.

ילד מת מחצבת - לראשונה זה עשור בארץ

בן 7.5, שלא חוסן נגד המחלה בעקבות המלצה שקיבלו הוריו ממרפא טבעי, מת מהמחלה חשוכת המרפא. אחיותיו גילו אף הן את תסמיני המחלה, שכוללים דלקות שונות, שיעול, חום ופריחה בכל הגוף
עופר מאיר
לראשונה מאז 1994 מת בישראל חולה כתוצאה ממחלת החצבת. החולה, ילד בן 7.5 מגבעת שאול, אושפז ביום ראשון שעבר במחלקה לטיפול נמרץ בבית-החולים "הדסה הר-הצופים", כשהוא סובל מחום גבוה וקשיי נשימה. לאחר בירור נמצא כי הוא חלה בחצבת, מחלה שנגדה לא חוסן, בעקבות המלצה שקיבלו הוריו ממרפא טבעי. הבוקר (יום ד') הוא מת בבית-החולים.
לאחר שהתברר כי הילד לא חוסן נגד מחלת החצבת, וכך גם שתי אחיותיו, חוסנו השתיים – אך פיתחו אף הן סימני מחלה. מצבן יציב, והן שוהות בביתן.
על פי המידע שבידי משרד הבריאות, 49 חולים בירושלים חלו במחלת החצבת – 46 מהם מקהילת ברסלב או מתגוררים ברחובות הסמוכים לה ו-3 חולים נוספים מגבעת שאול. כרגע מבררים את הקשר בין המשפחה לבין קהילת ברסלב.
מנהל מחלקת ילדים ב"הדסה", פרופ' איתן כרם, סיפר: "מייד כשהילד הגיע אלינו זיהינו שמדובר בחצבת, לפי הסימנים הייחודים לה – חום גבוה, פריחה, דלקת בעיניים. מאחר ואנחנו לא רואים חצבת בשנים האחרונות, נעשתה גם בדיקת דם שאישרה את האבחנה. לצערי, חצבת היא מחלה ויראלית שאין לה טיפול – והדרך היחידה למנוע אותה היא על ידי חיסון.
"מדובר במחלת ילדים שבעבר הייתה מאוד שכיחה ומרבית הילדים היו מבריאים לאחר תקופת תחלואה של 7 עד 10 ימים, אבל היא מאופיינת בסיבוכים. הסיבוך הקשה ביותר שלה הוא דלקת ריאות, שאחוז התמותה ממנה הוא מאוד גבוה – למעלה מ-50%".
"הסתה נגד החיסון"
"כאשר הילד הגיעו אלינו", המשיך פרופ' כרם, "כל מה שיכולנו לתת לו זה טיפול תומך ומסייע. הוא היה מאושפז במחלקה כ-10 ימים והבוקר נפטר. הוא לא קיבל את החיסון כי איזשהו מטפל טבעי המליץ להוריו שלא לחסנו נגד המחלה. אני חושב שזה פשע לא לתת חיסון לילדים נגד חצבת, משום שהחיסון חסר סיכונים משמעותיים".
"מה שקרה בשנים האחרונות", פירט כרם, "זה שהיה מסע הסתה כנגד החיסון הזה, תוך מחשבה של מספר אנשים שלחיסון יש סיבוך של אוטיזם, דבר שהוכח כלא נכון. היו הורים שגילו את סימני האוטיזם זמן קצר לאחר החיסון, וחשבו שהחיסון הוא זה שגרם לאוטיזם. אבל אוטיזם הוא מחלה שיש לה מרכיב תורשתי, גורמי המחלה טרם הובררו עד תום. הוכח מעל לכל ספק שזה לא נגרם מהחיסון".
רופאת מחוז ירושלים במשרד הבריאות, ד"ר חן שטיין-זמיר, סיפרה: "בירושלים ב-3 שבועות האחרונים בקרב חסידי ברסלב היו 53 מקרים של חצבת, ולפני שנה היו 102 מקרים באיזור. כולם ילדים קטנים שלא קיבלו חיסון לחצבת. 49 מתוך ה-53 הם ילדים ששייכים ל-9 משפחות. במשפחה אחת, למשל, 12 ילדים לא חוסנו וכולם חלו. במשפחה נוספת 4 ילדים לא חוסנו – וחלו".
"מדובר באנשים שבחרו לא לתת לילדים שלהם טיפול נגד חצבת", מסבירה ד"ר שטיין-זמיר. "קשה להסביר למה הם בחרו שלא לחסן את ילדיהם ולא לגמרי ברור לנו מדוע, משום שהרבנים תמכו מאוד בחיסונים ואמרו לנו שאין איסור הלכתי מטעמם. וזה בעייתי, משום שההורים לא מחסנים – ואז הילדים חשופים לכל מחלה שהיא ברת מניעה בחיסון. זה נובע אולי מתפישות עולם, תפישות הומאופטיות שאנשים לא רוצים לא תרופות ולא חיסון".
החצבת (Measles) נגרמת על-ידי נגיף ומתבטאת בדלקת גרון, דלקת עיניים, נזלת, שיעול, חום ופריחה בכל הגוף. המחלה עלולה לגרום סיבוכים קשים בדרכי הנשימה ופגיעה במוח. ילד אחד מכל 1,000 חולים מת מהמחלה.
משרד הבריאות שב ומזכיר את החשיבות הרבה של מתן חיסוני השגרה בזמן. על פי ההמלצה הניתנת בטיפות החלב, החיסון נגד מחלת החצבת ניתן לפעוטות בגיל 12 חודשים ומנה נוספת של חיסון ניתנת בכיתה א'. במשרד הבריאות מציינים כי למחלת החצבת חיסון יעיל ובטוח המונע את המחלה וסיבוכיה. בישראל קיים חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת.
(04.08.04, 21:16)

בלי להביע עמדה לגבי החיסון עצמו - הרבה יותר ילדים מתים בתאונות דרכים, ואף אחד לא ממליץ להמנע (או אפילו לצמצם) את כמות הנסיעות בכביש / הליכה לצידו.
ילדים מתים גם מסיבוכי שפעת ומחלות אחרות (ונגד שפעת אפילו יש חיסון. בעייתי, אבל חיסון). אני חושבת שמי שעד עכשיו היתה לו סיבה לא לחסן, הכתבה הזאת לא יוצרת שינוי משמעותי (אולי למעט מי שנמצא בסביבה בה יש מגפה).
[ומדגישה שוב: אני לא אומרת כן או לא לחסן, רק שהכתבה לא משנה מהותית את הנתונים/שיקולים להחלטה].

אגב - פלוני - צריך להחליף את הכתבה בקישור, כדי לא לעבור על זכויות יוצרים.

[ומדגישה שוב: אני לא אומרת כן או לא לחסן, רק שהכתבה לא משנה מהותית את הנתונים/שיקולים להחלטה]
למה לא? אם רואים שאנשים מתים בגלל שלא חוסנו זו בהחלט סיבה לחסן. אי אפשר לסכן את הילד.