מהי נשיות

[אליה*]

איך להתחבר ליכולת לפתות מחדש?
אני נראית טוב, אבל איבדתי את הטאץ'
מחוסר בטחון אולי,מזה שאני לא מתמודדת עם פיתוי או עם האפשרות לפיתוי...
אחר כך זה מתסכל אותי...משהו בי כאילו חסום...
איך להתחבר מחדש?

[פלונית*]

תתחילי מעצמך . לא מלפתות אחרים.
הפרדוקס - צריך בשביל זה כמה שעות של פרטיות מוחלטת.
כשזה קרא לי , כשהשמנתי נורא ושום דבר לא עלה עליי והרגשתי מוזנחת וזה השתלט לי על הכל...קניתי לעצמי מוצרי ספא מפנקים,לא מהסופר כמו בדרך כלל אלא התפרעתי ב"סבון של פעם", רציתי להתפנק עם סטייל ...ולהרגיש ממש נסיכה.
עשיתי אבטיה ארוכה ארוכה ומפנקת ואפילו נכנסתי אליה עם כוס יין .
אח"כ לבשתי את הבגד היחיד שעדיין נראייתי בו סקסית, שטישטש היטב את ההשמנה , שמתי מוזיקה שכייף לי לזוז איתה בחדר עם מראה ורקדתי בעיניים עצומות שלפעמים הייתי פותחת קצת ומציצה אל עצמי במראה, כשאת כברשקוע עמוק בתוך ריקוד את בטוח נראית במיטבך וזה מאוד העלה לי את הביטחון העצמי לראות את עצמי באופן שמחמיא לי.
השאר היה היסטוריה, מרגע שהרגשתי טוב עם עצמי שהרגשתי נשית וסקסית העולם התחיל להגיב אליי כאל אחת כזאת.

עוד עצה, קצת יותר פרקטית וקלה ליישום. כשיש לי ירידה בתחושת הנשיות והסקסיות אין כמו תספורת לשנות את התמונה (ויש לי שער ארוך אז אני רק עושה דירוג קל וסימלי בשביל ההרגשה) אם יש אפשרות אז לשלב עם אייזה שופינג קטן לקנות אייזה בגד או תכשיט שישלים את המראה החדש ואם כל הכסף נשאר אצל הספר - אפילו רק ללכת להתבשם ולהתאפר בחינם בסופר פארם.

אם הבעייה אינה אקוטית אז אני מאמינה גדולה בשינויים טכניים חיצוניים שמשפיעים על ההרגשה הפנימית,אך אם זה משהו עמוק (פגיעה מינית, למשל) זה מצריך מענה יסודי וטיפולי ועמוק יותר לבעייה.

[אליה*]

תודה פלונית מקסימה,
אבל לא נראה לי שהחסימה חיצונית, כלומר קשורה למראה.
אבל גם לא נראה לי קשורה לפגיעה מינית, כי חלילה לא הותקפתי פיזית מעולם,לא יותר ממישהי אחרת שחוותה הטרדות,אם זה ברחוב, או במילים או מישהו שמנסה לגעת ...
בקיצור, לא חויתי, תודה לאל, אונס,אבל פגיעה נפשית אולי כן.
כי נראה לי שבכול זאת זה משהו עמוק, כנראה תת מודע, שפיתוי מתקשר אצלי לקונוטציה מפחידה, פחד להיעזב, פחד מסירוב, נטישה,דחייה... אולי כי נפגעתי מאוד פעם, אז ישר מתעלת את הקשר הפוטנציאלי לא למקום מיני.(כלומר, אלו שמעוניינים אני לא מתחברת, ואלו שאני רוצה, אני מראה להם כמעט ההיפך וכמעט מנסה לשדך מישהי אחרת...) אני לא בטוחה בעצמי.

או שעוד אופציה, אולי אשמה על כך שאני יכולה להיות אישה מושכת....
אני צריכה לחשוב על זה, מאיפה ולמה האשמה...(אולי אדיפוס?!)

השאלה איך להשיב לעצמי את החיבור למי שאני יכולה להיות, ולהתחבר שוב לאישה הבטוחה שאני ,לזו שיודעת שהיא יפה ומושכת וגם משדרת את זה והולכת על זה עד הסוף...

תודה על תשובתך!@}

[גלית*]

נשיות קשורה ללא לאבד את האינסטינקטים שלי, של מה נכון לי ומה לא,למרות מה שיכולים לומר לי.
נשיות היא להמשיך להיות קשובה לאישה הייצרית והיצירתית שלי,
קשובה לאמת הפנימית שלי, למהות שלי.
לא להיכנס לתפקידי "המושיעה", " הקורבן", על חשבון העצמי שלי.
נשיות היא לאהוב ולהיות מחוברת למיניות שבי .
חיבור לנשיות שבי היא לרצות פתאום לרקוד בלי סיבה,
לשמוח, לחבק, לאהוב,להיות משוחררת להרגיש קשת רגשות בלי לחשוב "מה יגידו",
ליזום מפגש בנות ולדבר רק על בנים...(כמעט..)
@}

[עדי*]

להיות אישה לדעתי זו מתנה נפלאה שאי אפשר לגמרי לתאר במילים .זו חוויה עומצתית כי מגיל צעיר ברגע שאנו מתחילות להכיר בעצמנו ויש את כל האי וודאות בנשיות המתנגשת עם הילדותיות,כי אז מגיע גיל ההתבגרות ומיד לאחר מכן הגלישה לנישואין ולאמהות ופה אני מרגישה הכי אישה שאפשר וכאן באה הנשיות למימושה ולצורך הטיבעי של כל אישה .כאישה ההרגשה היא של מרכז הבית,של המכוונת הראשית של המשפחה,ואף עולם של בחירה בין דרך לדרך בין טוב ורע,כאילו ההגה והמושכות בידיי כאילו נתנו לי את ההכוונה להיות המכוונת לכל הבית כולו,ובדיעבד מומלץ שכל אישה תדע זאת כטיפ לחיים שהתפקיד הוא חשוב ויש פה פוטניציאל להוביל לכיוונים טובים אם רק נעצור לרגע ונתכנן כבר בהתחלת הנישואים.וכמובן בכל רגע במהלך החיים.
כאישה ההרגשה הכי נשית היא להיות אם,ללדת ולחוות גידול ילדים ולא לשכוח לנצל כל רגע כי זו החוויה הכי יפה וזו מתנה משמים.
לפעמים אני שוכחת להתרכז בנשיות שלי ולפעמים שואלת את עצמי האם אני אישה מספיק?האם אני נותנת לעצמי באמת להיות אישה,ומה זו אישה,אבל אז אני חושבת שאישה זו מה שאת עושה עם הזכות שנפלה בידך,איך תשתמשי בכח שאלוקים נתן לך,האם תהני מזה על מנת לשמח את עצמך האם תודי על כך, האם תנצלי זאת על מנת להוביל את חחיך למקום טוב,את בעלך וילדייך.האם תהיי צנועה ותרגישי עוד יותר אישה בכך.

[פלוני_אלמונית*]

נשיות זה, רגש, בטחון, שלמות, חוכמה בטחון,

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשיות זה כוחות- על של חברתיות.יושרה.
רצון להבין. נכונות לכניעות ונתינה אינסופית אבל אף פעם לא סמרטטת

[היפים_והאמיצים*]

אתן מהממות!! עשיתן לי חשק להיות אישה!!

[פלוני_אלמונית*]

נשיות, זו היכולת להרות וללדת.
גבריות, זו העדר היכולת להרות וללדת.
כל השאר, כל המילים והתיאורים שבוטאו כאן ובמקומות אחרים, הן לדעתי, שוליות למהות האחת.

מה היכולת הזו מעוררת בנשים ובגברים?
אילו תגובות ההריון מביא מצד נשים וגברים?
בתמצית,
כל הגברים וכל הנשים הביטו בחשק גדול ובערגה בבטן שלה המלאה כל טוב

א

[אישה_במסע*]

_נשיות, זו היכולת להרות וללדת.
גבריות, זו העדר היכולת להרות וללדת._

כלומר, לדעתך אישה עקרה היא לא אישה, או שהיא גבר? איזה רעיון מזוויע.

[פלוני_אלמונית*]

כלומר, לדעתך אישה עקרה היא לא אישה, או שהיא גבר? איזה רעיון מזוויע.
ואם אנחנו הומו סאפיינס, אז מפגר שלא מסוגל לחשוב, הוא לא אדם?

[אישה_במסע*]

אומנם המין האנושי נקרא במדעית הומו סאפיינס, אבל עוד לא נתקלתי באנשים (אופס, דווקא נתקלתי, אבל גודווין) שאומרים שאנושיות זו חכמה, ושמי שחכם יותר אנושי יותר ממי שלא חכם. למען האמת, הרעיון של למדוד אנושיות לפי מבחן איי קיו מזוויע אפילו יותר מלמדוד נשיות ביכולת להרות.

אם אתה כבר רוצה הגדרות פיזיות, אז למה לא ללכת לפי כרומוזומים?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה זה משנה נשית לא נשית, רכה ונעימה או לא רכה ונעימה? חזקה או לא הרה או לא?
כשאומרים שאישה צריכה להיות גבוהה רזה בלונדינית עם ציצים גדולים אז יש עם זה בעיה וכולם צועקים שכל אחת תיראה איך שהיא וטבעי זה הכי יפה, שזה נכון. אז למה כשמדברים על תכונות אנשים מרשים לעצמם לצאת עם כל הרשימות מכולת האלה של "אישה היא עדינה אבל גם חזקה, נותנת כשצריך אבל יודעת לעמוד על שלה, כן יודעת מה היא רוצה לא יודעת מה היא רוצה, עדינה, רכה, כן, לא...." מה זה משנה?
אני עדיין בגיל ההתבגרות (17) ותמיד הרגשתי אישה, אבל אני שונאת להתאפר, ושונאת להחליק את השיער, ושונאת בשמים, ושונאת עקבים. לא נוח לי בזה, אני מרגישה כמו ילדה קטנה שלקחה לאמא שלה את האודם והעקבים. אני מרגישה הרבה יותר אישה במכנסיים שנותנים תשומת לב לרגליים שלי, שמבליטים את הקימורים שלי. מעדיפה שמלת חוף פשוטה על פני שמלת ערב. אני פחות אוהבת בגדים צבעוניים, אלא יותר בז', שחור, ירוק כהה... לא אוהבת וורוד וסגול ואדום. אני לא אגרסיבית או צעקנית, אני בחורה עדינה אבל יש לי את הציניות שלי ואני הרבה יותר אוהבת לדבר על מדעי המדינה מאשר על שופינג.
כשאני רואה את כל הבנות מסביבי עם איפור כבד ובגדים זוהרים ועקבים ושיער חלק וצבוע אני מרגישה שאני לא טובה מספיק או לא אישה מספיק. למרות שאני מרגישה במראה הטבעי והפשוט (וגם בהתנהגות הפשוטה והלא מתרפסת) הרבה יותר בוגרת ונשית. כל הנשים המצועצעות האלה נראות לי כמו ילדות קטנות שמתלהבות מעצמן ומנסות להיראות כמו בובת ברבי.
אבל עדיין אני מרגישה לא מספיק, כי זה לא מה שמצפים ממני. לכל אישה בעיניי יש איכויות נשיות מעצם היותה אישה ולכל גבר יש איכויות גבריות מעצם היותו גבר, וצריך ביטחון עצמי כדי להבליט את זה גם אם זה בא עם פחות רכות או יותר רכות. כל השאר זה עניין תרבותי.
יש לי עבר של דכאונות וזה הדבר הכי לא נשי והכי לא מושך שיש. לפעמים מצאתי את עצמי רוצה לצאת מהדיכאון רק כדי שאנשים יאהבו אותי יותר, ולא בשביל ההרגשה האישית שלי. זה משתנה לאט לאט.
אני בכלל לא מבינה מה זה חשוב כל העניין הזה עם הנשיות. מישהי שמחה שאוהבת את עצמה וחיה בשביל עצמה ובשביל מי שהיא לא משנה מי זאת תהיה, (כנ"ל לגבי גברים) זה מה שמושך. זה לפחות מה שמושך אותי לגבר מסויים (למען האמת גם מישהו שלא תמיד שמח ויש לנו דברים במשותף ואוהב אותי כמו שאני ויש לו אופי זה מה שמושך אותי). בלי קשר למושך או לא, זה מה שבן אדם צריך להיות בשביל עצמו. האם אני משוגעת שלא אכפת לי איך גבר נראה? (עם קווים אדומים אבל בכל זאת) האם נטרפתי על דעתי שבעיניי גברים חתיכים שהולכים לחדר כושר ומטפחים את עצמם ואכפת להם איך הם נראים ושמים ג'ל בשיער רק מורידים לי את זה?
לרוב לא מעניין אותי אם אני נראית נשית או לא, אבל לאחרונה זה ממש מעסיק אותי.
מצד אחד אני יודעת שזה לא חשוב אבל מצד שני אני מרגישה שכן חשוב.
יש עוד מזדהות?