אנמיה קשה בהריון

אנונימי

שלום לכולם.
מכרה שלי נמצאת בחודש החמישי או השישי להריונה.
רמת ההמוגלובין שלה היא 7 או 8. היא מתעלפת מדי פעם.
אני רוצה לדבר איתה בקרוב. כרגע אני ניזון ממידע חלקי, וזה מה שאני יודע:

אין דרך חסרת סיכון להגדיל את כמות הברזל אצלה.
זריקות המוגלובין מסכנות את העובר.
לידה במצב כזה מסכנת את האם. למעשה יש סיכון גבוה שהיא תמות בלידה.
אם היא תפיל היום, אז היא יכולה תוך שנה להעלות את הברזל, ואז תוכל להיכנס שוב להריון, בלי הסיכון.

כרגע היא מתכוונת לשמור את ההריון הזה.

אני מבקש מכם שני דברים:

נתונים רפואיים - ממי שיודע. כמו:

מה סיכויי המוות בלידה.
מה הסיכוי שתוכל ללדת שוב אם תפיל עכשיו.
מה הסיכונים לעובר.

דרכי שיכנוע, כולל תיאורים ודרכי שיכנוע רגשיות.

הכוונה שלי היא לנסות לשכנע אותה להפיל, להעלות את רמת הברזל, ואז להיכנס שוב להריון.

הדף הזה אינו מיועד לדיון ערכי על הפלה ועל זכותו של אדם אחר לנסות לשכנע אותה להפיל במקרה כזה, אלא רק נתונים רפואיים.

עודד,
אם אתה ניזון ממידע חלקי ואינך יודע את הסיכונים/סיכויים, מדוע החלטת מראש כי אתה רוצה לשכנע אותה להפיל ? (אני לא מתכוונת לדיון הערכי, אלא לשאלה למה אתה חושב שזה הפתרון הטוב ביותר?)

האם ידוע לך מה עשתה עד כה במשך ההריון כדי להעלות את רמת הברזל ?

עוד שאלה :

מה הסיכון בהפלה?
אם היא כבר בחודש חמישי או שישי, הפלה היא אולי כמו לידה בעצם (מבחינת איבוד דם וכדומה), לא ?

עודד, אני עייפה מדי היום לחפש ב"מקורות" אבל...
עירוי דם היא שיטה פשוטה ולא ממש מסוכנת (למעט הסיכון לחטוף מחלה שעדיין לא גילינו, כמו שהיה עם איידס בזמנו) להעלות המוגלובין למי שצריך.
אין דבר כזה זריקות המוגלובין. אני מניחה שהכוונה לזריקות ברזל, או ליתר דיוק - לעירויי ברזל. אני לא זוכרת אם יש בעיה לתת ברזל כך בהריון.
מה לגבי ברזל דרך הפה?

הפלה בחודש כזה = לידה מוקדמת. מה ההבדל בין לידה עכשיו או בזמן? או קצת יותר מאוחר, כך שיצא פג עם סיכויי השרדות טובים?
האם היא שוהה בישראל?

נראה לי שחסר לנו המון מידע. נסה להשיגו ונראה מה עושים.

אולי לפנות ל שרון קוצר ?

שרון,

היא שוהה בישראל.
אכן חסר לי הרבה מידע, וקיוותי להשלים את המידע על הסיכונים.
אני יודע שהרופא שלה דיבר על סכנה משמעותית למוות בלידה. מצד שני עירוי דם נשמע הגיוני. ושוב מהצד הראשון - גם הרופא שלה אמור לדעת שאפשר לתת עירוי דם.

מה ההבדל בין לידה עכשיו ללידה בזמן - אני זה ששואל....
האם יש הבדל במידת איבוד הדם בין לידה מוקדמת ללידה רגילה?
האם ההמוגלובין הולך ומתמעט עם התקדמות ההריון?

טרה רוסה,
ההחלטה היא לשכנע אותה לעשות מה שהרופא שלה אומר שדרוש כדי להציל את החיים שלה - גם אם זה על חשבון העובר. (כל הזמן קופץ לי לראש משום מה שבפסיקה של ימינו עובר כזה מותר להמית, כי חל עליו דין רודף).
אם העובדות אחרות - ההחלטה תהיה אחרת.
ואכן אני ניזון ממידע חלקי מדי. חשוב לי לקבל תמונה מלאה יותר, ואם התמונה כוללת הפחתה משמעותית בסיכון (למשל על ידי עירוי דם בזמן הלידה), אז אני כמובן אשנה את דעתי.
נדמה לי שהיא מנסה לאכול מאכלים עם הרבה ברזל, כמו כבד, אך אני לא בטוח.
בכל אופן, עד כמה שהבנתי, לא מיד ראשונה, הרופא גורס שהיא לא תצליח להעלות את ההמוגלובין בזמן ההריון.

לגבי ברזל דרך הפה - הביאו לה תרופות טבעיות, והיא הקיאה אותן (היו לה כל הזמן בחילות. אני לא יודע אם עדיין, בחודש הנוכחי).

שאלה: אם היא תחליט על הפסקת ההריון, בשלב מתקדם זה הרי מדובר בלידה מוקדמת שהיא לידה לכל דבר, כולל איבוד הדם - והסכנה נשארה בעינה.
הציעו לה להפסיק את ההריון? למה באמת אי אפשר לתת עירוי דם? כשבתי היתה בפגיה היא קיבלה זריקות אריתרופוייטין, חומר שנמצא בגוף באופן טבעי ו(שרון? אני מדברת שטויות?) גורם להגברת ייצור תאי הדם האדומים ואמור למנוע אנמיה.

ממליצה להתייעץ עם פרופ' קופרמינץ בליס, שאמנם מומחה לקרישיות יתר אבל עובד עם המטולוגים.

אני חושבת שבכל מקרה כדאי לקבל דעה שניה. ללכת לרופא נוסף.
גם לי היתה אנמיה בהריון (אבל לא כזאת חמורה). מה שעזר לי היה ברזל לא טבעי במינון נמוך, שלוש פעמים ביום עם ויטמין C שמגביר בצורה ניכרת את ספיגת הברזל.
חיפשתי אתמול במדליין מידע על אנמיה כזו וכל המחקרים שמצאתי היו מאפריקה. כנראה שבמדינות מפותחות זה לא נפוץ. היה מדובר בעיקר על נזק של משקל לידה נמוך לעובר.

אני מצטערת. מעודי לא שמעתי על הפסקת הריון בגלל אנמיה אמהית. אולי יש עוד סיבה שאנחנו לא יודעים?

מומחה לקרישיות יתר אבל עובד עם המטולוגים
לא ממש מתאים. עדיף גינקולוג טוב. ואולי המטולוג שמתעסק עם אנמיה. יש כאלה. או אולי גינקולוג של הריון בסיכון גבוה?

שרון? אני מדברת שטויות?
לא, כל מילה בסלע. אריתרופוייטין מיוצר ע"י הכליות למיטב זכרוני (פתאום התחלתי לפקפק בכך. אוף. זכרון בוגדני!), נותנים אותו לעיתים לפגים. לא כ"כ מתאים למצב המתואר לעיל - יותר בשימוש במחלות כליה.

שדרוש כדי להציל את החיים שלה - גם אם זה על חשבון העובר
בדת היהודית תמיד עדיף להציל את חיי האישה על פני עוברה. וזו הגישה של הגינקולוגים.

המוגלובין יורד בהריון, אבל בד"כ בסביבות טרימסטר שני. היא אמורה להיות לקראת סוף הירידה.

האם יש לה מחלות נלוות? אולי פה קבור הכלב...

עודד, אני מתייחסת לנושא השני שהעלית -- דרכי שכנוע.
אני מרגישה קצת לא נוח מהניסוח הזה. לא מבחינה ערכית (עליה אין לנו כלל מחלוקת, וגם ביקשת לא לדון בה כאן), אלא מבחינה רגשית.
נראה לי שכשאתה מדבר איתה, רצוי, ראשית, להקשיב לה. בעיקר כדי להבין מדוע כרגע היא מתכוונת לשמור את ההריון הזה.
הרי יש להניח שהעובדות הרפואיות ידועות לה לפחות כמו שהן ידועות לך. היא מן הסתם יודעת גם שאם חלילה תמות בלידה, הילד שעליו רצתה כל כך לשמור יגדל ללא אם. אם זה לא "עובד" עליה, אני לא מצליחה לחשוב על שום נימוק שיחדש לה משהו.
וזה מחזיר אותנו לשאלה למה היא רוצה בכל זאת להישאר בהריון הזה. אני מניחה שזו נראית לך בחירה מאד לא רציונלית, לפחות על סמך מה שאתה יודע כרגע. אבל כשההריון מתרחש ממש בתוך גופך -- דברים לפעמים נראים אחרת, וצורת ההסתכלות שונה. ואני מדגישה -- שונה, לא פחות תקפה או נכונה.
אני הולכת לכתוב משהו שמאד לא מתאים לאישיותי האתרית, אבל ייתכן שיש לה איזו תחושה פנימית, פיסית, רגשית -- שאומרת לה שהיא תוכל לשמור את ההריון הזה, למרות האנמיה הקשה. היא לא תוכל להסביר או להוכיח לך את זה -- אבל זה לבדו לא אומר שהיא טועה.
כמובן, אתה יכול לומר את דעתך. רק היזהר לא לגלוש לווכחנות או לשיפוטיות, כי היא ממש לא צריכה את זה עכשיו. על פני להוכיח לה באותות ובמופתים איזו שטות איומה היא עושה -- נסה להיות קשוב אליה ואל תחושותיה, ואל תבטל אותן כלאחר-יד. הן רלוונטיות מאין כמותן.
בכל מקרה, שיחה עם מישהו תומך ולא שיפוטי יכולה יותר להביא אותה להחלטה שבאמת נכונה לה, על פני שיחה עם מישהו שבא עם עמדה מוצהרת מראש.

עם כל הכבוד לאתר הזה, נראה לי שכדאי לאסוף את החסכונות וללכת באופן פרטי לרופא (או כמה רופאים) הכי מנוסה בתחום הזה ולהתייעץ איתו. הרי אתה יודע איזה הבדל ענק יש בין רופא ממוצע לבין ה מומחה בתחום.

איזה הבדל ענק יש בין רופא ממוצע לבין ה מומחה בתחום.
אין ספק.
באתר של "עזר מציון"www.ynet.co.il אפשר לשאול איזה רופא המומחה בתחום. אפשר גם לפי מקום מגורים וקופת חולים.

איזה רופא המומחה בתחום
כוונתי כמובן ל מיהו הרופא המומחה בתחום

שווה להתקשר לרב פירר , הוא המומחה במציאת מומחים למקרים קשים

אם היא מנסה להעלות רמת ברזל דרך מזון ו/או כדורי ברזל - שווה לקחת טיפות להגברת ספיגה של שרון קוצר.

אתמול שאלתי את הגינקולוג שהגיע למרפאה שלנו אם יש מצב שבו רוצים שאישה בהריון תעשה הפלה בשלב כזה של הריון בגלל אנמיה כזאת. תגובתו היתה שלילית מאד. הוא אמר משהו בסגנון של "שטויות במיץ עגבניות, שתחליף גינקולוג".
אפשר לתת ערוי דם, עירוי ברזל, או כל דבר אחר.

האם ייתכן שיש לה מחלה בסיסית שאתה לא יודע על קיומה ולכן מומלץ שתפיל?

הרופא גורס שהיא לא תצליח להעלות את ההמוגלובין בזמן ההריון
אני מצטרפת לכל אלה שממליצים להחליף רופא.
עודד, חבל לדבר לפני שדיברת איתה.
האם באמת יש עוד מחלה שאינך יודע על קיומה?

כמה הערות אישיות שלי:
אני הקאתי בצורה מסוכנת משבוע 5 ועד שבוע 22. משבוע 22 כבר הקאתי פחות. לא החזקתי שום תרופה/ויטמינים/וכו' בכל השבועות האלה (לבלוע כדורים לא יכולתי גם בהמשך).
ההמוגלובין שלי ירד ל-8, והייתי מאוד מאוד חלשה, בשני ההריונות שלי.
בשניהם הצלחתי להעלות את ההמוגלובין בחודשים האחרונים, עד להמוגלובין נורמלי.
בהריון השני גם נחשבתי "הריון בסיכון" אבל הסיכון היה ללידה מוקדמת. לא ברור לי למה מישהי תמות מהמוגלובין 7 או 8? צריכה להיות עוד סיבה.
בקיצור, לא נשמע לי הגיוני.
חסר לך המון מידע, כנראה. וגם אני ממליצה לך קודם להקשיב לה.
רוב הסיכויים שהרופא שלה מדבר שטויות. מיעוט הסיכויים שכשתבין את כל התמונה תראה שהבעיה בכלל במקום אחר.

להעלאת ההמוגלובין, אפשר לנסות להתחיל להוסיף כף פשתן טחון לארוחת בוקר כל יום.
יש תוצאות כעבור כחודש חודשיים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש את ספטון השקיות שזה מעלה מאוד משמעותית את הברזל לא צריך להתרגש מאנמיה זה עובר

עודד , אני הקאתי את הברזל שנתנו לי ואז נחשפתי ל"ברזל עדין" (אם אני לא טועה זה סולגאר או אלטמן) שאותו לא הקאתי.

מה מעידות בדיקות אחרות שהיא עושה? אולטרסאונד ואחרות

אפשר מומלץ ורצוי להיוועץ ברופא מקצועי ומומחה בתחום הזה