איך להגן על הילדים

עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

ראו גם: על ילדים חברותיים ואנשים זרים, נשים שלא הוטרדו מינית שואלות למה (בטח יש עוד דפים, תוסיפו)
אונס קבוצתי

המלצתי כבר המון פעמים בזמן האחרון על Protecting the Gift מאת Gavin de Becker.
בדף אחר כתבתי עליו: הוא ממליץ לחזק אצל הילדים ובמיוחד אצלנו ההורים את האינטואיציות שלנו, שעוזרות לנו לדעת בדיוק מיהו זר מסוכן ומיהו זר חביב. רק להתעלם מהקולות הפולניים הקטנים של "לא נעים", "לא מנומס", "הוא ייעלב". לא לתת לרציונליזציות לשנות את הדעה שנקבעה בעזרת האינטואיציה. את יודעת: הזרים ברובם הם אנשים טובים ונחמדים. סטטיסטית, הסכנה נשקפת בעיקר מאנשים מוכרים.

"מבחן ה-12" שלו - איך יודעים מתי לתת לילד לחזור לבד מביה"ס, לישון אצל חברים, וכו' - בתרגום מהיר ותוך קיצור סעיפים. מתחת לכל סעיף - פירושים והערות, הן מתוך הספר והן דעותיי הפרטיות.

האם הילדים שלכם יודעים:

איך לכבד את רגשותיהם.
אם מישהו גורם להם לאי נוחות, זהו אות אזהרה חשוב

אתם (ההורים) חזקים מספיק כדי לשמוע על כל חוויה שעברו, כל כמה שתהיה לא נעימה.
שהילד יידע שלא תיכנסו לפאניקה, להאשמות או לרגשות אשם כתוצאה ממה שהם יספרו.

זה בסדר להתנגד למבוגרים ולהמרות את פיהם. זה בסדר להקים רעש, לצרוח, לצעוק, לברוח, להכות ולפצוע, אם אתה מרגיש בסכנה
בנוסף, הוא מציע להסביר לילדים שהולכים לישון בבית של אחרים, שזה בסדר לטלפן הביתה אפילו בלי לבקש רשות, אם עולה הצורך. וכמובן לצורך זה יש ללמד את הילדים את מספרי הטלפון - בית ונייד. ובאותה הזדמנות גם את הכתובת.

איך לבקש סיוע או עזרה.
הוא ממליץ להסביר לילדים לבקש עזרה תמיד מנשים. הסיכוי שאשה תפגע בילד קטן בהרבה מאשר שגבר יפגע בו, ונשים ייקחו אחריות ויובילו, למשל, ילד שהלך לאיבוד עד להוריו; גבר עשוי להסתפק ב"תפנה לשומר". אישית, הדרכתי את בתי לחפש קודם כל "אמא עם ילדים", אם אין כזו - "אמא בלי ילדים", "אבא עם ילדים" וכאופציה אחרונה - "אבא בלי ילדים". ועם הגברים הסליחה. עוד משהו בענייני הליכה לאיבוד - במקומות ציבוריים הומים אפשר לשים לילד מדבקה על הגב עם הפרטים של ההורה - בעיקר מס' טלפון. תודה ל-אביב חדש שאצלה ראיתי את זה.
עירכו איתם תרגילים כשאתם במקומות ציבוריים: "אם היית הולך לאיבוד עכשיו, למי היית פונה לעזרה?"

איך לתאר את הסכנה.
אם לא מדברים עם הילדים על יחסי מין, אם לא קוראים לכל איבר בגוף בשמו, הילד לא יידע להסביר מה עשו לו.


אם מישהו ינסה אי פעם להכריח אותם ללכת למקום כלשהו, מה שהם יצרחו צריך לכלול "זה לא אבא שלי!"
מפני שהצופים הרואים ילד צורח או אפילו נאבק ייטו להניח שהמבוגר הוא הורה.

אם מישהו אומר, "אל תצעק", מה שעליהם לעשות הוא לצעוק (וכפועל יוצא, אם מישהו אומר "אל תספר" עליהם לספר).

לא ללכת לשום מקום עם אדם המנסה לשכנע אותם לכך. בפרט - להתנגד בתוקף לצאת משדה הראייה של אחרים עם מישהו שאינם מכירים.
הוא מציע ללמד את הילדים לדעת שלעולם לא נבקש מאחרים לאסוף אותם מבלי לידע אותם קודם. אני לא כ"כ טובה בדברים כאלה - קורה לפעמים ברגע האחרון שלא אגיע, ואבקש מאמא של חברה לאסוף - במקרים כאלה, אפשר להדריך את הילד תמיד לבקש לדבר עם אחד ההורים/סבים בטלפון כדי לוודא שאכן בסדר לנסוע עם מישהו מוכר.


המשך יבוא.
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אביב_חדש* »

במקומות ציבוריים הומים אפשר לשים לילד מדבקה על הגב עם הפרטים של ההורה - בעיקר מס' טלפון. תודה ל-אביב חדש שאצלה ראיתי את זה.
עדיף בצד הפנימי של החולצה.

ובכלל תודה על כל הסעיפים.
חבצלת_השרון*
הודעות: 559
הצטרפות: 01 דצמבר 2003, 19:34
דף אישי: הדף האישי של חבצלת_השרון*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי חבצלת_השרון* »

מאלף.
בג'ונגל שלנו כל זה פשוט חיוני בעיני אני רק לא מספיק סומכת על עצמי בסעיף 2...:-(
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

אני רק לא מספיק סומכת על עצמי בסעיף 2...
טוב, את יודעת - אם חושבים על האלטרנטיבה, שלא יספרו מאחר שאת לוקחת את הדברים קשה מדי - אז כנראה שכדאי להתחיל להתאמן, לא?
<אומרת מי שילדה אחת, בת 8, העליבה אתמול את בתה ה-7 במלה אחת קטנה, ונדרש לה מאמץ קשה שלא לקחת את הדברים קשה מדי>
עודד_המחפש*
הודעות: 3030
הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עודד_המחפש* »

וואו, זה נשמע מפחיד, כאילו סכנה אורבת בכל פינה.
אבל, לצערנו, כיום אי אפשר לדעת באיזו פינה הסכנה אכן מסתתרת.
העצות האלו נשמעות מאוד טובות, אם כי אני צריך לחשוב איך להעביר את המסרים האלה בלי להלחיץ את הילד ובלי לגרום לו להיות חשדן ואנטיפת (ושוב, ראו על ילדים חברותיים ואנשים זרים ).

אתם (ההורים) חזקים מספיק כדי לשמוע על כל חוויה שעברו, כל כמה שתהיה לא נעימה.
לי נשמע יותר חשוב שהם ידעו ש לא נכעס עליהם בגלל חוויה שעברו. הרבה פעמים מספרים על ילדים שלא סיפרו כי הרגישו שהם לא בסדר ופחדו שיכעסו עליהם.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

נשמע יותר חשוב שהם ידעו ש לא נכעס עליהם בגלל חוויה שעברו. הרבה פעמים מספרים על ילדים שלא סיפרו כי הרגישו שהם לא בסדר ופחדו שיכעסו עליהם
אתה צודק - כתבתי להאשמות בפרשנות לסעיף הזה, אני אחדד שם ל"כעס" בהזדמנות.

וואו, זה נשמע מפחיד, כאילו סכנה אורבת בכל פינה.
לא הייתי רוצה שזה יישמע כך. זו בוודאי איננה כוונת מחבר הספר. הוא מציג תפיסת עולם עניינית מאוד: לשקוע בחרדות לא עוזר לאיש, להדחיק ולחשוב "לי זה לא יקרה" - כנ"ל. הוא מסתכל למציאות בעיניים, ומראה לנו שיש לנו שליטה הרבה יותר גדולה ממה שאנו חושבים.

בהזדמנות אנסה למצוא איך הוא מתייחס ל-איך להעביר את המסרים האלה בלי להלחיץ את הילד ובלי לגרום לו להיות חשדן ואנטיפת.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

טוב שכתבת.
כמה שאלות:
למה מדבקה על הגב דווקא? אני חושבת שמסוכן לכתוב פרטים באופן גלוי מדי. שם הילד בוודאי (פניה לילד בשמו משדרת לו שמכירים אותו ועלולה לגרום לו לסמוך על הפונה), אבל גם שם ההורים - יכול לשמש כ"הוכחה" שמכירים אותם, והילד לא זוכר מה שהוא לא רואה, שיש לו מדבקה. גם למבוגרים יש את הבדיחה המוכרת של מישהו שמזהים אותו בשמו והוא לא מבין איך ידעו - עד שמזכירים לו שהוא נושא תג שמי. אנחנו כתבנו להם על הזרוע או הכנו להם פתקים, מתוך חשש שבעת לחץ לא יוכלו לתת מידע רלוונטי / יהיה קשה להבין אותם. זה בנוסף לתרגול מגיל צעיר להגיד את שמם, שם אחיהם (בעיקר בתקופה שהוא עוד לא דיבר ברור) שמנו מס' טלפון (בעייתי, הם מכירים בעיקר את המקוצר. ) וכד'.

ובאמת - הקושי הוא איך מצד אחד ללמד את הילדים את הדברים החשובים האלו, ומצד שני, לא לגרום להם פחדים מוגזמים. מה עונים על השאלה "למה?" (אנחנו מתקשים לענות על השאלה למה בודקים אותנו/את הרכב בכניסה למקומות שונים, בלי לשקר אבל בלי להרחיב יותר מדי).
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

למה מדבקה על הגב דווקא?
יש סיכוי קטן יותר שהיא תיפול או שהילד ימשוך בה וישחק אותה. אם את מרגישה שיש שם יותר מדי פרטים - אפשר באמת להסתפק במספר טלפון.

מה עונים על השאלה "למה?" (אנחנו מתקשים לענות על השאלה למה בודקים אותנו/את הרכב בכניסה למקומות שונים, בלי לשקר אבל בלי להרחיב יותר מדי).
בגיל ארבע - "בודקים שלא ייכנסו אנשים רעים." "שלא יכניסו דברים מסוכנים". משם מתחילים לפתח - יש קצת אנשים רעים בעולם שרוצים להזיק לאחרים, וכל השאר ברמת הפירוט שמתאימה לכל משפחה. אני עונה בענייניות ומשתדלת לא להתפתל - נראה לי שאם הם רואים אותנו רגועים וענייניים, אולי יאמצו גישה דומה... מאחר שממילא בגן הם מדברים המון על "לפוצץ" ו"לירות" בגילים מסוימים, בד"כ, ולא מתעלפים מזה, אז אולי גם לא יתעלפו כשאנחנו נדבר על דברים כאלה...
קרן_יער*
הודעות: 294
הצטרפות: 19 מאי 2004, 11:08
דף אישי: הדף האישי של קרן_יער*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קרן_יער* »

_אתם (ההורים) חזקים מספיק כדי לשמוע על כל חוויה שעברו, כל כמה שתהיה לא נעימה.
לי נשמע יותר חשוב שהם ידעו ש לא נכעס עליהם בגלל חוויה שעברו_
לא רק. מספיק חזקים זה גם מספיק חזקים. שמעתי מיותר מאשה אחת שהותקפה בילדותה על כך שפחדה שאם תספר הוריה ישברו נפשית, לא יצליחו להתמודד, שרחמה עליהם, שלא רצתה לפגוע בהם, לאכזב אותם וכו'.
אמא_נוגי*
הודעות: 592
הצטרפות: 30 מרץ 2004, 11:04
דף אישי: הדף האישי של אמא_נוגי*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אמא_נוגי* »

אחת הבעיות שלי היתה ב "לשבור " את הפנטזיה שלהם על עולם מושלם. פתאום הבן שלי מבין שיש אנשים רעים בעולם וזה מכניס אותו לפחדים וחרדות.
אגדת הילדים "עמי ותמי" היא דוגמא מצויינת לילד איך מישהו שנראה חביב ונחמד ועם ממתקים ושוקולדים יכול להפוך להיות מכשפה רעה. יש לנו גרסא שאינה כוללת את ההורים שמנסים להיפטר מילדיהם אלא גרסא שבה עמי ותמי פשוט הלכו לאיבוד.
כסיפרנו את הסיפור איתי שלאל אותי למה הזקנה הנחמדה הפכה למכשפה? ואז הוא שאל: את לא תהפכי למכשפה נכון? והסברתי לו שלפעמים אנחנו לא יודעים אם אנשים זרים הם טובים או רעים, ולכן תמיד צריך להיזהר ולא ללכת עם אנשים זרים לשום מקום.
אני מרגישה שניפצתי לו פנטזיות.. זה קצת כואב אבל הכרחי.
חבצלת_השרון*
הודעות: 559
הצטרפות: 01 דצמבר 2003, 19:34
דף אישי: הדף האישי של חבצלת_השרון*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי חבצלת_השרון* »

_אתם (ההורים) חזקים מספיק כדי לשמוע על כל חוויה שעברו, כל כמה שתהיה לא נעימה.
לי נשמע יותר חשוב שהם ידעו ש לא נכעס עליהם בגלל חוויה שעברו
לא רק. מספיק חזקים זה גם מספיק חזקים. שמעתי מיותר מאשה אחת שהותקפה בילדותה על כך שפחדה שאם תספר הוריה ישברו נפשית, לא יצליחו להתמודד, שרחמה עליהם, שלא רצתה לפגוע בהם, לאכזב אותם וכו'._

זה בדיוק מה שקרה לי, ומה שקורה לי עד היום.
איני מספרת שום דבר משמעותי להוריי (הכוונה לדברים שליליים) שמא ידאגו או ירגישו רע.
אני מנסה לא לחקות את ההתנהגות שלהם, אבל זה קשה...


ולגבי הפנטזיות, עדיף שאנחנו ננפץ להם את הפנטזיה עכשיו ובעדינות, מאשר שמישהו אחר ינפץ להם אותה, חלילה, בצורה מזיקה פי מיליון.
עודד_המחפש*
הודעות: 3030
הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עודד_המחפש* »

אני עדיין לא מסוגל לנפץ לבני (בן שלוש פלוס) את הפנטזיה. לא מזמן שוב שמעתי ממישהי ש"אני מגן עליו יותר מדי". אולי זה נכון. כנראה יש אצלי משהו שעוצר אותי מלנפץ לו את הפנטזיה. ובקריאה חוזרת של הדף הזה (ובמיוחד המשפט האחרון של חבצלת השרון) כנראה שאני עושה לו עוול.
אוף, איך עושים את זה? עמי ותמי?
ליאת_טאוב*
הודעות: 1146
הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי ליאת_טאוב* »

האם בגיל שלוש ילד נפגש עם זרים בלי הוריו או מישהו קרוב אחר? איך יכול זר לפגוע בו ללא ידיעת מי שהוא מצוי בהשגחתו?
(זו שאלה רצינית של מי שעוד אין לה ילדה בת שלוש ולא התרסה)
עודד_המחפש*
הודעות: 3030
הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עודד_המחפש* »

למשל בגן (למי שלא בחינוך ביתי). אבל אולי באמת זה המבחן למתי צריך להתחיל לנפץ פנטזיות. ואולי צריך הכנה מראש?
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

עולה לי תחושה קשה מאד של התניה תרבותית-כללית, לא בחירה אישית.
בעקבות הדף שלך גם דיברתי עם בנזוגי, כמה קרובה הייתי למצב הזה - כמה כל המודעות, וכל ההפחדות - לא עזרו, וכשהייתי צריכה להחליט, הלכתי אחרי הרצון לתשומת לב. במציאות שלי, זה היה תמים, ולא גרם נזק. זה היה הרבה יותר מזל משכל. וההשלכות של זה על היכולת לחנך את ילדיי (גם הבנים, אגב) לזהירות ואחריות (אני יודעת שלא תמיד הזהירות והאחריות מספיקות, אבל לפעמים הם כן מונעים את ההסתבכות). יש על זה כאן דף: איך להגן על הילדים, אבל אני מתחילה לפקפק באפקטיביות, לפחות כשמדובר על ילדים קצת יותר גדולים...
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

צריכה לחשוב מה רומנטי לי ב"בכח" "לחשוק בלי גבול" "עד שיכאב". עד כדי כך רומנטי שאני לא מוכנה לותר עליו.
והבאת כל כך הרבה ציטוטים, ויש עוד המון - וזו התרבות שאנחנו גדלים עליה (בנים ובנות): אהבה היא לא אמיתית אם היא לא קנאית, כוחנית, שורפת. אם הוא לא מכאיב לי / אם אני לא אכאיב לה, זו לא אהבת אמת. (ומוכרחה לציין שאני לא מדברת על דפוס האהבה שבחרתי לי).
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אני מתחילה לפקפק באפקטיביות, לפחות כשמדובר על ילדים קצת יותר גדולים...
אולי צריך לאפשר (כתבתי "ללמד", אבל ככל הנראה זה לא "ללמד" אלא להמנע מלקלקל את מה שקיים אצלם) לילדים להקשיב לבטן שלהם? שהרי כשלא מסוכן, מותר להסתכן, וכשמסוכן, חשוב להענות לכל תמרור אזהרה.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

אני לא בטוחה שהקשבה לבטן מספיקה.
קודם כל, כי ל"רעים" יש טכניקות (מודעות או לא) של "השתקת הבטן" - קריאה בשם הילד היא אחת הבסיסיות שבהן. זה יוצר אמון כמעט מיידי מצד הילד.
וגם - לפעמים ה"מתנה" שהמפחיד מציע לנו (לקטנים זו הסוכריה הקלישאית, לגדולים זה יכול להיות משהו כמו יחס, אהבה, חום....) מפתה מספיק בשביל ש"נשתיק את הבטן". זו בעצם אחת הנקודות המרכזיות שהבנתי בעקבות הדיון.
האם אפשר לספק בבית מספיק חום, אהבה ויחס בשביל שהפיתוי לא יהיה גדול כל כך? אני לא בטוחה. אמנם אני חיה ב-תפישות שבי בנושא הזה, אבל זה סוג אחר של יחס/אהבה, לאו דווקא משפחתי.
בשילוב עם ההתניה התרבותית שמסתמנת, ש"אהבה זה כואב" (גם במובן המילולי של המילה), זה ממש מפחיד.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

האם אפשר לספק בבית מספיק חום, אהבה ויחס בשביל שהפיתוי לא יהיה גדול כל כך?
לוידעת :-(
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

ולא רק אהבה: מכירה את הפראפראזה "בשביל להנות צריך לסבול" על "בשביל להיות יפים צריך לסבול"?
קרן_יער*
הודעות: 294
הצטרפות: 19 מאי 2004, 11:08
דף אישי: הדף האישי של קרן_יער*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קרן_יער* »

ל"רעים" יש טכניקות (מודעות או לא) של "השתקת הבטן"
גם לטובות יש כאלה...

"לי זה לא יקרה" היא הידועה בהן והיא עובדת עד הרגע האחרון.

אה. נזכר לי- כמו קורבנות שואה, שוב, יורדים מהרכבת ועדיין לא מאמינים שיומתו.

וגם- היכולת לראות תמרור אזהרה ולחשוב לעצמנו שהוא רק בראש שלנו, שבעצם אנחנו טפשות שלא מבינות את הסיטואציה החברתית והכל תקין.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

לחזק אצל הילדים את ההקשבה לתחושות הבטן.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

אם פי 3, מה שאת מתארת הוא ילד שלא עובר את "מבחן ה-12", ויש צורך להמשיך ולעבוד איתו על זה, ובינתיים לא לאפשר לו לישון אצל חברים, למשל.
כשאני מנסה לתאר לעצמי תסריטים של עבודה כזו, אחד מהם הוא כזה שמעורר דווקאיות אצל הילד, שחש את החרדה של ההורה. אז קודם כל עבודה של ההורה על עצמו.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

עדי - אני פחות מדברת על הילדים הקטנים, התמימים, שיכולים ללכת אחרי הסוכריה, ויותר על הגדולים, שיודעים הכל - אבל ברגע האמת "מכבים את עצמם" כמו שקרן קראה לזה. קרה גם לי, בגיל כמעט 16, ילדה שנחשבת לחכמה, מודעת, זהירה. כאמור - היה לי מזל ולא נוצלתי (וברבות הימים הוא הפך לאישלי) אבל זה היה בפירוש יותר מזל משכל. ה"סוכריה" של יחס (עוד לא אהבה, בשלב הזה), היתה מפתה מספיק בשביל להתעלם מאיתותי האזהרה.
"לא ללכת לשום מקום עם אדם בלתי מוכר", מתאים לילדים, לא לנערים, שכבר מסתובבים לבד, ובוחרים לבד עם מי ללכת ועם מי לא. גם ה"בלתי מוכר" הוא חלקי - הוא כבר לא היה זר לגמרי, ועדיין, ללא ספק מוקדם מדי בשביל לבטוח בו.
קרן_יער*
הודעות: 294
הצטרפות: 19 מאי 2004, 11:08
דף אישי: הדף האישי של קרן_יער*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קרן_יער* »

או עם "בן זוג". גם עם "בן זוג לרגע"...
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

הכל - אבל ברגע האמת "מכבים את עצמם"
וזה לא מתחיל מזמן הילדוּת? יש לנו זמן עכשיו להבין את השטויות שעשינו (כולנו, כמובן), להבין למה, ולנסות שהילדים שלנו לא ישחזרו אותן.
אמא_אחת*
הודעות: 140
הצטרפות: 27 אוקטובר 2002, 23:14
דף אישי: הדף האישי של אמא_אחת*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אמא_אחת* »

האם אפשר לספק בבית מספיק חום, אהבה ויחס
להבין את השטויות שעשינו (כולנו, כמובן), להבין למה, ולנסות שהילדים שלנו לא ישחזרו אותן.
שימו לב שכבר כאן יש אשליה, כיבוי תחושות בטן שלנו עצמנו: אין, אין, אין סיכוי שנוכל להגן עליהם במאה אחוז. בית חם תומך ומקשיב יקטין את הסיכוי לכך שיחפשו יחס במקום הלא נכון, אבל בסופו של דבר הם יכולים לטעות. וגם אנחנו. תמיד אפשר לפרש סיטואציות לא נכון.

ש לא נכעס עליהם בגלל חוויה שעברו
זה בהחלט כן. אני קראתי פעם באיזה ספר (מי זוכר?) על מקרים אמיתיים, בהם ילדים המרו את פי הוריהם ולכן הסתבכו (אמא מזהירה לא לפתוח לאף אחד את הדלת, והילדה מתידדת עם מישהו ובסוף כן פותחת ואף יוצאת איתו לטיול). אם הילד מסתבך הוא צריך לדעת שלמרות שעשה משהו לא בסדר (הימרה את פי אמא), עדיין הוא בסדר, הוא לא אשם, העונש הזה לא מגיע לו, ואמא לא תכעס.
(וכואב לי כל כך לראות שקרן לא מבינה את זה, לפחות לא בלב. )

מרגישה שניפצתי לו פנטזיות..
חשוב לנפץ פנטזיות, אבל לא מוכרחים לתת את כל הפרטים המכוערים. וחשוב להזכיר ש'רוב האנשים טובים', ש'נדיר שדברים כאלה קורים אבל על כל מקרה' וכדומה.
אני עושה תרגול עם בני בן השש על 'מה קורה אם תהיה שריפה / רעידת אדמה וכו', ביחוד כשהוא לבד בבית (קורה שהוא נשאר איזה רבע שעה לבד). בהתחלה חששתי שזה דווקא יעורר אצלו פחדים להישאר לבד, אבל לא.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עדי_יותם* »

שימו לב שכבר כאן יש אשליה, כיבוי תחושות בטן שלנו עצמנו: אין, אין, אין סיכוי שנוכל להגן עליהם במאה אחוז.
אין כל יומרה להגן עליהם במאה אחוז. אבל אנחנו יכולים להיות כמו מאמן שרואה משחק בשידור חוזר ומנתח טעויות שקרו. את הטעויות החדשות שעתידות לקרות קשה יותר לצפות.
אדמה_טובה*
הודעות: 422
הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אדמה_טובה* »

השתקת הבטן העצמית מקורה יכול להיות גם באמון.
אנחנו והילדים שלנו והילדות - רוצים להאמין שהעולם מקום טוב והאנשים שסביבנו - ניתן לסמוך עליהם.
כשאנו קולטים איתותים ואזהרות, הדילמה הלא-מודעת בעיני היא: לבטוח בתחושת הסכנה של עצמי (הרגעית) ולהסתכן בערעור תחושת הבטחון שלי בעולם (המתמשכת), או להתעלם ולשמר את התחושה שהעולם בטוח.

אני שוב ושוב בוחרת להאמין שהעולם בטוח, למרות הכרותי עם נשוא התקיפות המיניות, ולמרות החוויות האישיות שלי שלימדו אותי שזו טעות, ולמרות מודעותי לדילמה התת-קרקעית. בכל זאת.

כנראה זה נורא חזק, הרצון לחיות בעולם בטוח.
א_אוהל*
הודעות: 15
הצטרפות: 24 אוגוסט 2003, 13:14

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי א_אוהל* »

אני דווקא מלאת חששות וחשדות באנשים אחרים (גברים בעיקר אבל לא רק. מנהל הגן של האפרוח רוצה לשכור שומר. אמרתי לו שאני מוכנה לשומרת בלבד או שאני לא חותמת. הוא צריך הסכמה של כולם לצעד הזה) ולכן עושה מאמץ כביר להדחיק את החששות האלה כדי שהבת שלי לא תסבול מהם.

היא בת 3 וחצי ואני מרשה לה ללכת לבד לבתים של חברות/חברים מהגן אחרי שהייתי שם והתרשמתי מהבית/אחים/הורים. אני טועה? זה נפוץ אצלה בגן.

עוד לא ניהלתי אתה את השיחה על לא לתת לאחרים לגעת בגוף שלה בלי רשותה כי לא מצאתי את הניסוח המתאים לי.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

שימו לב שכבר כאן יש אשליה, כיבוי תחושות בטן שלנו עצמנו: אין, אין, אין סיכוי שנוכל להגן עליהם במאה אחוז.
אין ספק, שיש מצבים שאי אפשר לעשות נגדם כלום.
אם מישהו תופס אותי בכוח/איום בזמן שאני הולכת ברחוב - אין לי מה לעשות (ויש גם כאלו).
אם הדוד קורא לילדה הקטנה לחדר צדדי בבית שלה, אין סיבה שהיא תחשוד (ולא נראה לי נכון ללמד את הילדים לחשוד במצב כזה, למרות שהוא נפוץ הרבה יותר מדי), אלא אם כן יש לה באמת "תחושת בטן" (וגם במצב הזה, היא בד"כ תכובה, כי הוא דוד והוא בטח טוב... כמו שאמרה אדמה )-: ).

אני מסתכלת על המצבים שבהם כן יש מקום לשיקול דעת, לפחות בשלב הראשוני (כשכבר בפנים זה הרבה הרבה יותר מסובך, לא תמיד אפשרי אובייקטיבית, לא תמיד אפשרי סובייקטיבית (וזה לחלוטין לא שיפוטי). לפעמים כן.) - ובכל זאת שיקול הדעת היה מנוגד לכל מה שאנחנו יודעות (ולצורך הענין הזה, לא משנה התוצאה).

ובעקבות שרשור במקום אחר, הכתה בי ההבנה הנוראית, שבעצם אין איך להגן על הילדים, או לפחות על הילדות: 100% מהנשים חוות הטרדה מינית ברמה זו או אחרת (25% חוות אונס ממש). זה אומר שזה כולל גם את הילדה שלי. בטוח. )': (גם בנים בסכנה, אבל פחותה, סטטיסטית). וכשאומרים על הילד שלי שהוא "יפה כמו בת" (אחרי שטעו לחשוב שהוא בת), אני מתחילה עכשיו להבין, שאולי זה אומר שהוא גם בסכנה כמו בת )': |אייקון מבועת|
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

חשוב לי להוסיף (ובשביל קרן אני לא עורכת), שגם במקום ש- שיקול הדעת היה מנוגד לכל מה שאנחנו יודעות (ומוסיפה גם - מנוגד לכל מה שמרגישות) אני לא רואה אשמה של הנפגעת. אני כן מנסה לחפש את השורשים של זה, בשביל לדעת אם ניתן לעשות משהו כדי למנוע מזה לקרות שוב. אצלי או אצל הילדים.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אנחנו והילדים שלנו והילדות - רוצים להאמין שהעולם מקום טוב והאנשים שסביבנו - ניתן לסמוך עליהם.
אני לא חושבת ככה.
כלומר - אנחנו כנראה כאלה.
אבל אני חושבת שניתן לחנך את הילדים שלא יהיו כאלה.
זה אותו דבר כמו לא להרשות לילדים לטפס ולגונן עליהם כשהם כן, כדי שלא יפלו, על פני לאפשר להם לגלות מה היכולות שלהם וללמוד לטפס בבטחה.
אז אין לי מושג איך מאפשרים לילדים ללמוד לטפס בבטחה בעולם הזה שלנו עם האנשים הטובים ועם הטיפוסים המפוקפקים, אבל אני מאמינה שיש בהם היכולת להגן על עצמם, ואנחנו אומרים להם "עזבו, תנו לנו לבנות לכם עולם בטוח שמתאים לילדים", ולא מאפשרים להם להשאיר את החושים מחודדים.
למשל: "תני נשיקה לדוד" (ואם אני לא רוצה? אה! אבל אמא ואבא אמרו שזה בסדר, אי הרצון שלי כנראה טועה. שיהיה).
ואולי גם ה"הסגר" (סליחה, כן, אני יודעת שמשתתפות בדיון אמהות לילדי גן, ובכ"ז תרשו לי להיות בוטה ולחפש נקודות כשל בחברה שלנו) במקום בו יש רק אנשי חינוך וילדים בגילם לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם, ולקבוע מה דעתם עליהם.
א_אוהל*
הודעות: 15
הצטרפות: 24 אוגוסט 2003, 13:14

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי א_אוהל* »

למה ה"הסגר" לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם ולקבוע מה דעתם עליהם?

וד"א גם ילדי גן לא נמצאים בגן 24 שעות ביממה ופוגשים עוד כל מיני אנשים בכל מיני מקומות.

לגבי הדוד - זה כלל שהקפדתי עליו מאז שהאפרוח נולדה - אם היא לא רוצה להיות בידיים של מישהו/לנשק/לשחק whatever אני מכבדת את רצונה ותומכת בה ולא מעניין אותי כל הסבתות הנעלבות (והיו כאלה בשפע).
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

למה ה"הסגר" לא מאפשר להם למיין אנשים בדרכם ולקבוע מה דעתם עליהם?
כי החליטו בשבילם.
אפילו מי היא הגננת (שאליה פונים בכל עת מצוקה בגן - לא 24 שעות. רק 5 או 8. זה די הרבה) היא החלטה שקיבלו בשביל הילדים.
כי הם לא פוגשים הרבה אנשים אחרים.

זה באמת לא רק הגן. זה שילדים צריכים להיות "איפה שילדים צריכים להיות", וכך - ממילא - מגוון האנשים שהם פוגשים קטן יותר.
יודעת מה? האופן בו אנחנו (משפחתי) עושים קניות יוצר מצב בו הילדים פוגשים פחות אנשים זרים (למשל - אילו היינו הולכים לשוק, או מסתובבים בעיר, הם בוודאי היו רואים איך אני בדרך כלל מנומסת, לפעמים מסתיגת, ובוודאי לא קרובה לכולם - ואגב, כל זה בטח היה דוגמאות לא-משהו, כי אני מדור שלא למד לסמוך על תחושות בטן).
אדמה_טובה*
הודעות: 422
הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אדמה_טובה* »

גילה, מאוד מעניין ומאתגר מה שאת מציעה כאן, בקשר לחושים המחודדים מלידה, ושממשיכים לפעול כשפוגשים מגוון אנשים.
מהכרותי המקצועית והאישית עם התפתחות ילדים - אני רואה נטיה ראשונית, עוצמתית למתן אמון. זה מה שמאפשר לתינוקות לשרוד. בלי קשר לסוג היחס לו הם זוכים.
יש לי מה להגיד על חרדת הזרים - אבל זה יחכה להנקה הבאה.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

מהכרותי המקצועית והאישית עם התפתחות ילדים - אני רואה נטיה ראשונית, עוצמתית למתן אמון.
(בואי נשאיר בצד מקרים של הורים לא ראויים)
אני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל תינוק (בעצם - אולי זה נכון לתינוקות ממש ממש קטנים. אולי.).
אני די בטוחה שזה לא נכון לגבי הבנות שלי.
א_אוהל*
הודעות: 15
הצטרפות: 24 אוגוסט 2003, 13:14

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי א_אוהל* »

גם לא לגבי האפרוח שלי שהיתה חשדנית מלידה D-: מאז ומתמיד אם זרים ניסו להצחיק אותה ולעשות לה קוצי מוצי בסופר הם היו זוכים ממנה רק למבט זועף אם בכלל. זה קרה גם לחלק מבני המשפחה.

דרך אגב, בשנה שעברה עם הגננת המכשפה הילדה בבירור הביעה סלידה ממנה והיתה קרובה רק לגננת אחרת שהיא אהבה מאוד וגם אנחנו חיבבנו.
אדמה_טובה*
הודעות: 422
הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אדמה_טובה* »

אני מדברת באמת על קטנטנים ועל אמון באמא וטיפה מאוחר יותר גם באבא. שאר העולם ממילא לא רלבנטי בשלב זה.
סביר גם שיש מגוון בין תינוקות שונים לגבי מידת האמון שהם נותנים באנשים - אבל הבסיס הוא לבטוח במי שמטפל בך, לפחות. אחרת אין אפשרות לשרוד. (אולי אצל פגים זה אחרת?).
פה בעיני יש בעיה - אני רוצה שהילדים שלי יכלילו את האמון שניתן בי לגבי שאר העולם. לא בעוורון, לא כפתאים, עם ביקורת, אבל עד שהיכולות הביקורתיות משתכללות - יש מין מצב ביניים של ללמוד מאמא איך היא מרגישה ולהרגיש אותו דבר.
למשל אצל תינוקות שמפתחים חרדת זרים: כשפוגשים מישהו, במיוחד אם חדש, אבל גם סבתא, נניח - אני מבקשת שיתנו מרחב ויכבדו את הקצב של התינוק שלי. אבל אני גם מעונייינת שבסופו של דבר הוא ירגיש שבטוח להיות בידיים של סבתא (אם היא לא מציקה ודורשת נשיקה). ניתוח מורכב לגבי תינוק קטן - מתי להמיר את החשדנות באמון. לכן, לדעתי - הפתרון הבטוח של תינוקות הוא לבחון מה אמא עושה. כשאמא נותנת אמון, התינוק יכול להשתחרר גמכן.

זה גם אפקטיבי, אבל גם בעייתי.
תום*
הודעות: 101
הצטרפות: 29 מאי 2005, 02:53

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תום* »

כשהייתי קטנה, אהבתי נורא ללכת לבד ולחקור. הייתי הולכת ביערות הכרמל, בואדיות, אוכלת כל מיני צמחים (תמיד הנכונים) ויודעת להזהר מנחשים.
גם דיברתי המון עם אנשים, למשל בגיל בית הספר היה לי ידיד שהיה גנן ומנקה הגן הציבורי, מטעם העירייה. הוא היה דרוזי, מבוגר ומאוד נחמד. הייתי חוזרת מבית הספר הביתה לבד (מגיל 7), ובדרך מתעכבת שעות לדבר איתו.
אם הייתי הולכת לואדי, הייתי חוזרת רק כשהחשיך. (בלילה הייתי משאירה את היער לתנים ולחזירי הבר, שאז עוד היו שם.)
אמא שלי הייתה נכנסת להיסטריה מוחלטת, ואני אף-פעם לא הבנתי למה. הרי אני מכירה את האזור ויודעת להסתדר. אם מבוגר היה מחפש אותי כדי להרע לי, לא היה לו שום סיכוי לתפוס אותי. רשתי שהיא לגמרי מגזימה.
שנים אחרי גיליתי למה אמא שלי הייתה כל-כך "היסטרית": כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לי עצמי לא הייתה כל תחושה שאני קטנה.

אם היום ילד או ילדה היו עושים לי את זה, כנראה שהייתי מטפסת על קירות. בדיעבד, אני תוהה על כמה אמא שלי הייתה רגועה... איכשהו היא שמרה על שפיות עד היום, והיא אפילו צומחת.

ואגב: פעם עקב אחרי מישהו מבית הספר. שמתי לב לזה מיד, וחשדתי בו נורא. התחלתי במהלך התחמקות דרך חצרות וגינות. (הכרתי בערך את כל קיצורי הדרך באזור.) אחר-כך התגנבתי חזרה לרחוב הראשי, כדי לתצפת עליו. הוא היה ברכב שכור, ודיבר במה שנראה היה לי כווקי-טוקי שמחובר לאוטו (אני חושבת שזה היה הסלולרי הראשון שראיתי.)
הוא עקב אחרי שוב, ושוב התחמקתי. סיפרתי לאמא שלי, הלכנו למשטרה ודפדפתי באלבומי עבריינים. בסוף התברר שהוא אכן לא היה מדורשי טובתי.
זו לא הייתה הפעם היחידה שהאינסטינקטים שלי הצילו אותי. עוד דבר שהציל אותי, היה שהרגשתי מספיק בטוחה לספר לאמא שלי, והיא בטחה בי מספיק כדי לחקור את העניין לעומק.

אבל אם היו מחנכים אותי לפי השיטות שאוזכרו כאן, אני חוששת שלא הייתי מדברת עם גברים דרוזים ברחוב... ועם הרבה אנשים אחרים, שתרמו לחינוכי באופן טבעי.

אני מנסה לחשוב על דרך שתגן על הילדים בלי למנוע מהם את חווית המפגש האקראי, ולא ממש מצליחה. אולי פשוט: להקפיד להפגש עם אנשים חיוביים ביחד עם הילדים. כשמישהו מפעיל לנו את פעמוני האזעקה, להגיד את זה לילדים, גם אם אין סיבה מיוחדת. "האדם הזה עושה לי הרגשה לא טובה". להתרחק מאנשים שמנסים לגרום לנו להרגיש רע לגבי עצמנו, ולשקף את זה לילדים. לדבר עם זרים ברחוב, אבל במקומות הומים, כשתחושת הבטן אומרת שהכל בסדר - ולהסביר גם את זה לילדים.

ואולי הכי חשוב - ללמד ילדים שנימוס זה לא הכל. שמותר להגיד "לא" (וגם את זה אפשר להגיד בנימוס). שמותר לסרב, גם למבוגר, ואפשר להסביר למה. טקט תמיד אפשר ללמוד אחר-כך. (אני התחלתי להצמיח טקט רק בסוף היסודי, ועד היום אני קצת חצופה.)
עודד_המחפש*
הודעות: 3030
הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי עודד_המחפש* »

כשמישהו מפעיל לנו את פעמוני האזעקה, להגיד את זה לילדים, גם אם אין סיבה מיוחדת. "האדם הזה עושה לי הרגשה לא טובה".
נשמע לי עצה מצויינת. תודה.
שרה_ק*
הודעות: 1317
הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי שרה_ק* »

כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לאיפה היית נעלמת בגיל 3? והאם נעלמת לכמה ימים בלי לחזור הביתה בלילות? ואיך למדת לחזור הביתה בלי ללכת לאיבוד בגיל 3? את נשמעת כמישהי מעניינת מאד, ואמא שלך נראת לי כאשה נהדרת שלא סגרה אותך כמו האמהות האחרות
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

לפי המידע שהצטבר ילדים נפגעים יותר מאנשים קרובים מאשר מזרים וזאת באמת בעייה. אפשר להדריך איך להיזהר מזרים אבל איך נזהרים מקרובים, כולל הורים, אחים וכו'?
מצד אחד אנחנו רוצים ילדים פתוחים, עליזים, נותני אמון ומצד שני אין מנוס מהכנסת חשדנות, אכן מצב בלתי פתיר.
פריחה_והתחדשות*
הודעות: 135
הצטרפות: 09 נובמבר 2005, 21:11
דף אישי: הדף האישי של פריחה_והתחדשות*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פריחה_והתחדשות* »

איך נזהרים?
ראשית אני מאמינה שאין עשן בלי אש
לא להכריח ילד לקבל נשיקות וחיבוקים בניגוד לרצונו
לא לתת לילד לשהות לבד עם אדם שאינך סומכת עליו במליון אחוזים, להתקשר מדי פעם
לבדוק בכנות עם עצמך:האם יש אדם שאת מגישה איתו לא נוח ואפילו לא יודעת מדוע?

אני הייתי בדילמה השבוע. בני מיודד עם איש מבוגר מהבניין. בהתחלה שמחתי כי אין כמו אדם מבוגר מחוץ למשפחה. לי היה קשר נפלא בילדותי עם שכנות שלי. כאן האיש מתקן את המכונית שלו(יש לו תחביב מכוניות כלשהו) ובני מאד נרגש מזה.
מצד שני כשהם עלו אליו לרגע להביא חלפים איבדתי פעימה, התחלתי להתנשם והבנתי שיש בזה סכנה אפשרית עם כל זה שהאיש נראה נחמד ונפלא. עליתי אחריהם ועמדתי סמוך לדלת.
הם מיד יצאו והכל בסדר. איפה הגבול של החשדנות מול הפתיחות?מי יודע
סבטקסט_כפול*
הודעות: 1210
הצטרפות: 09 יוני 2005, 18:20
דף אישי: הדף האישי של סבטקסט_כפול*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי סבטקסט_כפול* »

שנים אחרי גילית למה אמא שלי הייתה כל-כך "היסטרית": כשהתחלתי להעלם הייתי בת 3. כשנעלמתי לימים שלמים הייתי בת 5 או 6. לי עצמי לא הייתה כל תחושה שאני קטנה.
אני הייתי נעלמת מהבית כבר בגיל שנתיים.
אתי*
הודעות: 293
הצטרפות: 15 פברואר 2004, 01:37

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אתי* »

איפה הגבול של החשדנות מול הפתיחות?מי יודע

מה המחיר של חשדנות יתר,
מול המחיר של פתיחות יתר?

איזה מהם את בוחרת לשלם?
@}

בימים שצריך להגן על ילדים מהוריהם, אין חשדנות יתר.
צל_הימים*
הודעות: 1274
הצטרפות: 15 אוקטובר 2007, 09:20

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי צל_הימים* »

אולי כדאי למקד את שם הדף, כגון הגנה על ילדים מפני ניצול מיני, או יותר תמציתי, ניצול מיני של ילדים?
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי חגית_ל* »

מה זה 'נעלמת מהבית'??? איפה ההורים היו?
סאלוש*
הודעות: 464
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 12:14

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי סאלוש* »

פריחה, בן כמה בנך?

הסיטואציה שתיארת מפחידה גם אותי.
אני במיוחד מפחדת מגברים.
אם כי הכרתי אישית (שטחית) מישהי שפגעה בילדים קטנים מינית. אישה. יפה ונראית מקסימה ונורמטיבית.

אני הייתי הולכת איתם...
מונו_לוגית*
הודעות: 143
הצטרפות: 12 יולי 2008, 22:34
דף אישי: הדף האישי של מונו_לוגית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי מונו_לוגית* »

בימים שצריך להגן על ילדים מהוריהם, אין חשדנות יתר.
אתי, אני לא מסכימה עם המשפט הזה. ימים שבהם צריכים להגן על ילדים מהוריהם הם ימים קשים. ימים שבהם כל הילדים גדלים חשדנים הם גם ימים קשים. אני מתבוננת מסביבי ורואה אנשים שכל מפגש עם אחר גורם להם מייד לחשדנות: מה הוא רוצה ממני, איך הוא יכול לדפוק אותי. זה נורא.
אני לגמרי לא כזאת וממש לא הייתי רוצה שהבן שלי יגדל ככה. כמו שכבר נאמר פה - רוב רובם של האנשים אינם פדופילים, אנסים, רוצחים. אי אפשר להשגיח על ילד ב 100% ולכן צריך ללמד אותו לסמוך על האינסטינקטים שלו + כללים בסיסיים ולתת לו חופש לפי מידת היכולות שלנו (כמו הכללים שרשומים למעלה). אסונות, לצערי, תמיד יכולים לקרוא.
קלי_פה*
הודעות: 1
הצטרפות: 04 ינואר 2009, 15:52

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קלי_פה* »

כשהייתי קטנה, אהבתי נורא ללכת לבד ולחקור.
כמו שכתבה תום, גם אני הייתי ילדה חופשיה במיוחד. בגיל ארבע ברחתי מהגן אל החולות, וכל הנפלאות שחיכו לי שם.
אמא שלי לא היתה שם בשביל לקרוא לי לחזור. וזה היה נפלא. טיפסתי על עצים, אספתי חרקים, חלזונות ונחשים. התענגתי על השקט, הטבע והמרחב.
שום דבר מזה לא הכין אותי לזוועה שחיכתה לי בבית, חוסר הודאות הזה של מתי הוא יתפוס אותי ואיפה (וכמה זמן, ומה לעשות ולמה יוצא לי "לא" חלש במיוחד כשאני דוקא מתכוונת לצעוק).אמא שלי לא היתה שם בשביל לקרוא לי. וזה היה נורא.

והיום אני אמא בעצמי.
מנסה להבין איך להיות שם בשבילן.
וזה נראה לי העיקר הראשון בהגנה על הילדים,
פשוט להיות שם.
אני_עצמי*
הודעות: 6
הצטרפות: 02 ינואר 2009, 10:22

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אני_עצמי* »

אייייייייייייייייייייייי. כואב.
(())
נקודות_ורודות_אגדיות*
הודעות: 3625
הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* »

נפלתי במקרה על הכתבה הזו (בחור שנזכר לאחר 20 שנה שנאנס בגיל 12):
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=737594

ואני רוצה להעלות פה את השאלות הקשות: איך למען השם מגוננים על ילדים קטנים? מתי הייתן מדברות איתם על זה? באיזו צורה? ממה הייתן נמנעות?
אם יש דף כזה ניתן להעביר לשם או לאחד אחר כך.
שלא נדע.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

נקודות...

שאלה מצויינת וכואבת. לא קראתי את המאמר, אבל הנושא חשוב. שמעתי על ההצגה יעל שומרת על גופה (יש פרטים אם מחפשים בגוגל...). חשבתי לצפות ב די וי די ואם יראה מתאים לנסות להצטרף להצגה בגן או לנסות ולארגן הצגה לילדים בחינוך בייתי .
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

ורק זווית אחרת על הדברים -
נראה לי שהיום מדברים בתקשורת כל הזמן על אנסים, רוצחים, גנבים ועוד, וזה מגביר את הניכור והפחד בחברה.
מהצד שלי, ממש לא נעים לי להסתובב לפעמים ליד אנשים ולראות אמא אומרת לילדים לא לדבר איתי.
קרה לי גם פעם ששוטטתי לי להנאתי ב6 בבוקר, וסבתא אחת הכניסה את הבת שלה הביתה בבהלה.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

קרה לי גם פעם ששוטטתי לי להנאתי ב6 בבוקר, וסבתא אחת הכניסה את הבת שלה הביתה בבהלה.

אולי שוטטת בלי חולצה בעיר?
:-D
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

http://www.yaelfriends.com/

החברים של יעל.

תכנים מבריקים.

< למען הסר ספק, אין לי שום מניות שם, הבן שלי ראה את ההצגה במסגרת הגן >

< סוף מעגל ממחשב אחר >
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

אולי שוטטת בלי חולצה בעיר?
לא, וזה לא מצחיק אותי. מצטער.

קרה לך פעם שניסית לתפוס טרמפים ורק האוטו ה500 עצר לך?
למה ה500 הקודמים לא עצרו? אני לא יודע. אבל חלק גדול מזה נובע מהפחד והניכור בחברה שלנו.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

וזה לא מצחיק אותי. מצטער

מה לא מצחיק, הבדיחה שלי? או מה שסיפרת על הסבתא?

למה ה500 הקודמים לא עצרו? אני לא יודע. אבל חלק גדול מזה נובע מהפחד והניכור בחברה שלנו.

זה ממש מתסכל. אני נורא מבינה אותך.
אתה הרי יודע שאתה בסדר. וזה כואב שחושדים בך על לא עוול בכפך, 'רק בגלל' כמה אחרים שהם לא בסדר.
אבל מה אפשר לעשות במקרה כזה?
הרי הפחד לא נולד משום מקום. באמת קורים דברים מזעזעים.
וברור שיפחדו יותר מגברים מאשר מנשים.

(ואם לי עוצרים יותר בגלל שאני בחורה - זה לא בהכרח מרגיע אותי :-/.
אתה לפחות, כשיעצרו לך סוף סוף - תוכל לנסוע כל הדרך בתחושת ביטחון)
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

ודרך אגב, אורי, הדברים שאתה כותב הם חשובים אך לא בהכרח קשורים לנושא של הדף.
אם אין דף בנושא - אולי תפתח כזה?

(למשל פחד וניכור בחברה
איך מתמודדים עם פחד וניכור בחברה
או משהו דומה...)
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

מה לא מצחיק, הבדיחה שלי? או מה שסיפרת על הסבתא?
מתנצל שנכנסתי בך ככה. יצאתי עכשיו ל10 דקות ריצה, נרגעתי, ובואי נתכתב מחדש.
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

ועולה לי השאלה - האם לבוא לדף בו מדברים על משהו, ולנסות לתת תשובה שהיא קצת מחוץ לקופסא זאת חריגה מנושא הדף?

נשאלה פה השאלה
איך למען השם מגוננים על ילדים קטנים?
ברור לי שיש פה מלא כותבות באתר שיענו על השאלה באופן יותר מלומד ומוצלח ממני.
אבל מתחשק לי להציע הסתכלות אחרת על הדברים. למשל לשאול - עד כמה חשוב לגונן על ילדים קטנים ועד איזה גיל? האם חשוב להסיע ילד בן 7 לכל מקום או שאפשר ללמד אותו לחצות את הכביש ושילך לבד לחברים שלו? איפה עובר הגבול? בגיל 9? 10?
איפה הפחדים שלנו רלוונטיים ואיפה הם קצת מוגזמים (או שלא)?

אם את חושב שזה לא מתאים, לא מתווכח איתך - קחי, תמחקי, תעבירי לדף אחר ונקרא לו פחד וניכור בחברה.

נשיקות
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

אורי, לא שזה לא רלוונטי לנושא של הדף. זה קשור, אבל לוקח את הדף לכיוון קצת אחר.
הדף שואל איך להגן על הילדים ואתה שואל עד כמה צריך להגן על הילדים או עד איזה גיל צריך להגן על הילדים.

אנשים שרוצים להגן על הילדים - רוצים פתרונות וכלים ל'איך'. את זה הם מחפשים בדף הזה.
אנשים שפתוחים לשמוע אולי אפשר פחות להגן על הילדים - אולי ירצו לדון איתך על הנושא, וכיוון שנראה לי שזה יכול להיות דיון מכובד - צריך וכדאי לתת לו מקום משל עצמו, בנפרד מה'איך'.

זו רק דעתי. כמובן שאם אתה רוצה להמשיך לדון כאן וזה מתאים גם לאחרים - זה בסדר.

************

האם חשוב להסיע ילד בן 7 לכל מקום או שאפשר ללמד אותו לחצות את הכביש ושילך לבד לחברים שלו? איפה עובר הגבול? בגיל 9? 10?

בהקשר לזה יש גם את מתי להרשות להם להסתובב לבד בחוץ.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

בלי קשר (או עם קשר), חוזרת לשאלה של צל הימים (מלפני שנתיים):

אולי כדאי למקד את שם הדף, כגון הגנה על ילדים מפני ניצול מיני?
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

אה, ורק עכשיו אני שמה לב שיש גם הדף להתגונן מפני ניצול מיני בילדות.
אין לי מושג למה יש שני דפים נפרדים על אותו נושא.

האם לאחד?
נקודות_ורודות_אגדיות*
הודעות: 3625
הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* »

אהבת, עושת סדר שכמותך @}
או לאחד או לאנדקס תחת אותו נושא.
פלונית_אלמוני*
הודעות: 68
הצטרפות: 04 יוני 2005, 18:06

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלונית_אלמוני* »

הילד שלי חזר בוכה מבית של חבר.
סיפר שהם שיחקו "סופר גול" (שוכבים וחובטים ברצפה והרוח אמורה להפוך את הקלפים).
ואז אבא של הילד בא ודרך לו על הטוסיק וצחק ("הוא תמיד עושה את זה!"). איכשהו זה הכאיב לו גם באשכים.
"ואז אמא שלו צעקה על אבא שלו"

כמו שאני מדמיינת את הסיטואציה, אני חושבת שמדובר בסוג של בדיחה הזויה, ולא בפדופיליה.
מה אתם אומרים? ומה לעשות?
אמא*
הודעות: 1115
הצטרפות: 02 ספטמבר 2001, 23:05

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אמא* »

יש הצגה טובה מאד על הנושא שמעבירה שחקנית אחת. שמה משהו עם יעל. אנסה לברר שוב את השם. הביאו אותה לגן חובה לצפייה משותפת עם ההורים.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

החברים של יעל . יש גם די.וי.די שעושה עבודה טובה בהסברה ובמתן מילים לדבר על הנושא.
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

אני זוכרת שכילדה, זו היתה בדיחה ידועה של מבוגרים (לפחות במשפחה שלי :-P), שהם באים לילד ששרוע על הבטן ו"דורכים" עליו. אני זוכרת שזה היה כרוך בהפעלת לחץ קל ולא מכאיב, ושזה לרוב די הצחיק אותי. אבל תמיד הרגשתי מספיק בנוח להגיד לא, אם זה היה מועך מדי (ואז זה לא כאב, פשוט היה קשה לנשום).

אני מציעה לדבר עם הילד - בעיקר כדי שיפרוק את כל התחושות הלא נעימות שיש לו מהחוויה ויקבל הכרה, אם הוא זקוק לזה, ולדבר עם האבא - כדי להבהיר לו שזה לא היה נעים, שזה תמיד לא נעים, ושימנע מהבדיחה הזו - ואולי מבדיחות גופניות בכלל - עם הילד שלך. אבל על פניו, זה נשמע לי תמים.
טרה_רוסה*
הודעות: 5845
הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי טרה_רוסה* »

אני לא הייתי מרשה לילד שלי לבקר בבית הזה יותר. ומה שמיצי אמרה בפסקה השנייה.
פלונית_אלמוני*
הודעות: 68
הצטרפות: 04 יוני 2005, 18:06

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלונית_אלמוני* »

אני אדבר עם האמא - לא עם האבא.
אוף איזה נאחס. אנחנו ביישוב קהילתי זה לא נעים.
אבישג_א*
הודעות: 2086
הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אבישג_א* »

מקפיצה

חשוב מאוד
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי* »

רוצה לספר שני דברים ולשאול לדעתכם
אחד כתבתי פעם בדף תפילת הדרך ועדיין מעסיק אותי
ושני קצת שונה וגם מעסיק אותי
וחושבת איך בתור אמא הייתי אמורה להגיב בשני המקרים
הילדה שלי בגן
מקרה א':
היינו במתנס ואיש אחד שעובד שם שאנחנו רואים מדי פעם,אבל ממש לא מכירים ומעולם לא דיברנו איתו, עבר ליד הבת שלי וליטף לה את הסנטר. תוך כדי כך אני חושבת לי בראש מה אני אומרת,מה אפשר להגיד פה,למי. והוא הלך. הייתי קצת בשוק,הרי לי בתור אדם מבוגר זה לא היה לגיטימי ללטף את הסנטר,אז למה לילדה כן? היא לא הגיבה בכלל,אבל נרתעה טיפה. אחרי שהוא הלך אמרתי לה שאם זה לא נעים לה שמישהו נוגע בה היא ממש לא חייבת, והיא יכולה להגיד 'לא רוצה' או 'די' , זה הגוף שלה והיא מחליטה עליו (זה משפט שאנחנו חוזרים עליו בבית).
אבל חשבתי שהייתי אמורה עוד קודם להגיד לו משהו, ולא להפקיר את הבת שלי מול העיניים שלי כשמישהו זר נוגע בה בלי רשות. מה הייתי אמורה להגיד?
וזה גם הפחיד אותי כי ראיתי את השתיקה שלה והצייתנות השקטה אל מול אדם מבוגר (לא שלי היא מצייתת כל כך,אבל למבוגרים אחרים כן)

זה היה זר לגמרי אני חושבת שהייתי צריכה לומר: 'סליחה אבל היא לא מכירה אותך זה לא כל כך מתאים לגעת בה/ללטף אותה'. הייתי צריכה לומר בעדינות,משהו צריך להאמר למרות שאני לא אחת שעושה סצנות,אז בנועם. אני הרי לא אחנך אותו אני רק רוצה להבהיר לבת שלי שזו לא התנהגות לגיטימית שיגעו בה סתם כך.

מקרה ב'
שכן מבוגר מאוד בבניין,סבא כזה,אבל לא שלנו. שאנחנו ביחסים טובים ונעימים איתו,אבל לא בני בית אצלו והוא לא באמת מתפקד כדמוי סבא של ילדנו או משהו.באמת איש נחמד שתמיד שואל לשלומינו ומברך אותנו ש'השם יברך את כולכם', ופעם אחת גם כיבד את הילדים בשוקולד (לדעתו כמובן זה דבר טוב ובא מרוחב לב). והיום פגשנו אותנו והוא שוב שאל לשלומינו ואז נתן לבת שלי נשיקה על הלחי. היא נראתה לי מופתעת ביותר, וגם אני הייתי קצת בשוק.אמרתי לה תוך כדי שרק אם היא רוצה ואם היא לא רוצה את הנשיקה היא ממש לא חייבת.היא אמרה שזה בסדר. ולא ידעתי איך להגיב. שוב מאותו המקום שמישהו נוגע בה בלי רשותה ומתוך נימוס היא לא אומרת כלום. ומצד שני אותו אנחנו כן מכירים, ומבחינתו הוא נתן לה נשיקה של סבא.

ולא יודעת איך הייתי אמורה לנהוג בכל אחד מהמקרים כדי להבהיר לבת שלי שהיא יכולה לסרב והיא ממש לא חייבת לציית למגע בה מתוך נימוס (שזה מה שהרגשתי שעשתה בשני המקרים),וגם איך באמת לשמור עליה,כי פה הייתי נוכחת ואני גם לא חושבת שלאף אחד מהם היו כונות רעות אבל איך מסבירים ואיך מלמדים לעתיד שתדע לשמור על עצמה ממגע שהוא לא מתאים ולא הולם ופוגע?
זה מעסיק אותי המון כי הילדה שלי מתוקה ויפה(אמא אובייקטיבית שכמותי),מושכת תשומת לב (אולי כל ילדה ככה?אין לי מושג) ומקבלת הערות חביבות מדי פעם ממבוגרים שונים בסביבה,גברים כנשים, חלקם מוכרים וחלקם לא.לרוב לא נוגעים בה.
והוריה כן מתנהגים בחביבות לזרים ומדברים גם עם אנשים שאנחנו לא מכירים ברחוב, בגינה,בסופר.
מה היא אמורה להבין מהכל ומה אני כאמא ואנחנו כהורים צריכים לשדר לה?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

יש ילד בשכונה שכמעט כל פעם שהוא פוגש את הבת שלי מרביץ לה או לפחות מעיר לה הערות מעליבות. בגינה או בחוץברחוב או בכל מקום שאיכשהו יוצא להפגש. נותן לה כאפה או בעיטה או אומר מילים לא יפות (הוא לא יודע ממש לקלל,אבל יכול לומר משהו מעליב). לא ברור לי עד הסוף למה הוא התלבש עליה.הוא היה איתה פעם באיזו מסגרת ואיכשהו נהיה לו אנטי כזה גדול כלפיה. ואני לא מספיקה לעצור את זה,זה קורה ברגע,פתאום,בשניה שאני לא שמה לב.
אני כל פעם כועסת עליו אם אני רואה את זה,אבל אין לי הרבה מה לעשות. כי גם כשההורים שלו רואים וכועסים עליו גם הם, זה לא ממש מפסיק. לדעתי הם לא ממש יודעים איך לנהוג בו הוא ילד די שובב ודי מתפרע. אבל אין לי הרבה מה לעשות בעניין אם הם מודעים ואפילו רואים אותי כועסת על הבן שלהם ולא עושים עם זה דבר. אנחנו אפילו קצת בקשר עם ההורים שלו,לא ממש חברים,אבל ככה מכירים ומדברים,אבל לא באמת קרובים או משהו.
אבל מה אני עושה איתה? איך אני מציגה את זה לה? היא נעלבת כמובן,וגם יכול לכאוב לה לפעמים. היא לא מרביצה בעצמה לרוב (חוץ מבתוך המשפחה,אבל לאף אחד אחר לא) אז לא כל כך מחזירה לו (אולי לפעמים כן קצת בקטנה. איך להגן עליה? אני אומרת לה להתרחק ממנו. ואני כמובן כועסת עליו במופגן ומנסה להגן עליה אבל לא מצליחה.
מה לעשות עם זה?? זה הרי מרחב ציבורי,זה לא כמו בגן או חוג או משהו שיש גננת אחראית. והוא ילד קטן סך הכל
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אה היא דוקא לא ילדה שמרביצים לה בדרך כלל.היא הולכת לגן אבל היא לא מספרת שמרביצים לה או משהו הילדים בגן. רק הילד הזה שלא ברור לי. הוא גם לא מרביץ לכל אחד שהוא רואה.אבל לה-כן.
תראי_לו_מה_זה*
הודעות: 3
הצטרפות: 30 מאי 2014, 00:04

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תראי_לו_מה_זה* »

לדעתי את צריכה לתפוס אותו לשיחה הרחק מעין רואה ולתת לו איזו סטירה או שתיים ולהיות מאוד מפחידה ומאיימת. רק זה עוזר!
כשהייתי קטנה ילד אחד היה מציק לי ויום אחד אחי הגדול תפס אותו בצאוורון ואיים עליו בצורה מאוד מפחידה, מאז הוא לא העיז אפילו להסתכל עלי. ילדים כאלה הם בריונים קטנים שמבינים רק כוח וצריך להראות להם שכמו שהם מציקים לקטנה מהם, הם יכולים למצוא את עצמם בצד השני של הסיטואציה כשהם הקטנים והחלשים. מי יודע, אולי אפילו תלמדי אותו לקח לחיים. אם את לא חושבת שתצליחי להיות מפחידה מספיק, תשלחי את בעלך, או איזה דוד או גבר אחר. ממש לא אמור להיות מקובל עלייך שילד ירביץ לביתך ועוד בנוכחותך!! וישמע רק גערות שלא מזיזות לו את הפופיק...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

הם שניהם בני 5
קטנים מאוד
תראי_לו_מה_זה*
הודעות: 3
הצטרפות: 30 מאי 2014, 00:04

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תראי_לו_מה_זה* »

נו אז אין בכלל שום בעיה. פשוט תאיימי עליו ותהיי מאוד מפחידה, תדברי מאוד ברצינות ותשדרי שאת מתכוונת לזה ושלילדה שלך לא מרביצים. את חייבת ממש להתכוון לזה! וכן מותר גם לתת סטירה או להחזיק לו את הזרוע חזק מאוד בזמן השיחה. תאמיני לי שבגיל חמש כבר מבינים טוב מאוד עם מי לא כדאי להתעסק.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אפשר להיות ברורים והחלטיים גם בלי לתת סטירות.
מסכימה עם הרעיון להבהיר לו שיפסיק, אבל אין שום צורך לתת סטירות.
ואפשר גם לדבר עם ההורים שלו...
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי ציל_צול* »

אורי, בשני המקרים הייתי נוהגת כך, ואומרת:
בבקשה אל תגע בבת שלי. זה הכל.
הטון המבוקש לדעתי: רך, חומל, רואה, נטול שיפוטיות, נטול תוקפנות אבל גם נטול רחמים או התרפסות.
זו לא באמת בקשה. המילה "בבקשה" היא שם מילת נימוס בלבד והטון בהתאם.
זה מכוון להתנהגות הנקודתית בלבד ולא רומז שהאיש לא בסדר כל הזמן. זה מדגיש את ה"שלי". כלומר - את לא מחנכת אותו עכשיו אלא תובעת התנהגות מסוימת ליד הבת שלך.
אם יתפתח מזה דיון, נגיד אם הוא ישאל או יאמר: אבל היא כזו מתוקה/רק רציתי להביע חיבה/מה את כזאת לחוצה? או כל דבר אחר...
הייתי עונה כך, במבט עוד יותר רך, עוד פחות מתרפס: בבקשה אל תגע בבת שלי.
המסר שעובר את האיש הוא שאין פה דיון או שיחה רק הוראה נעימה. המסר שעובר לבת הוא יקר מפז. גם לגביה, גם לגבייך, גם לגבי מהות הקשר ביניכן.
<מודעת לגמרי שבכדי להעביר מסר מדויק דרך המילים שהצעתי נדרשת לפעמים עבודה פנימית, אבל זה לא ממש נושא הדף. רק מסמנת לך בהערה זו לבדוק עד כמה את מתחברת למה שהצעתי, ואם את מתחברת - מה מעכב הוצאה של זה לפועל>
ומעבר לכל המילים האלה - לבי איתך. האירועים ה"קטנים" האלה לא נעימים וראויים בהחלט למחשבה והתמודדות עמוקה. כלומר, הם באמת חשובים.

פלונית, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, בהנחה שבתך בגיל שהיא בטווח הראייה שלך רוב הזמן, זה לקום ולהיעמד על ידה בכל פעם שהילד הזה מתקרב אליה.
אני אישית נגד איומים או מכות. האמת, אני יותר מסתם "נגד" אבל זה לא נחוץ לשם הדיון.
אם מה שאת רוצה זה לוודא שהבת שלך מוגנת, ויודעת את זה, והילד מבין את זה, פשוט נסי להיות שם.
הילד אמור להבין שהוא כנראה נובח על העץ הלא נכון, עץ שמישהו שומר עליו ואי אפשר למלא דרכו את הצורך שיש לו.
זו פעולה שלא דורשת ממך שום בשלות נפשית או איזו התכווננות מיוחדת. פשוט לקום, להתקרב, אפילו בחיוך, ולהיות איתה או אפילו להרחיק אותה משם.
מה שכן, זה כן ידרוש ממך להיות עם עיניי נץ עליה ולזהות מתי הוא בכלל מתחיל להתקרב ולקום מייד להיות לצדה.
התקווה היא שאחרי כמה פעמים כאלה תוכלי לשחרר את נוהל העירנות הזה. ואם לא, תמשיכי לחשוב הלאה. אבל זה הדבר הכי רך שאת יכולה לעשות כרגע שגם עשוי להועיל בלי לגרום נזק היקפי.
אורלי_נ*
הודעות: 604
הצטרפות: 09 ינואר 2011, 10:49
דף אישי: הדף האישי של אורלי_נ*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורלי_נ* »

לדעתי את צריכה לתפוס אותו לשיחה הרחק מעין רואה ולתת לו איזו סטירה או שתיים ולהיות מאוד מפחידה ומאיימת. רק זה עוזר!
אוי אוי אוי איזה משפט.
בשום פנים ואופן לא להכות ובטח שלא ילד זר.
אורלי_נ*
הודעות: 604
הצטרפות: 09 ינואר 2011, 10:49
דף אישי: הדף האישי של אורלי_נ*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורלי_נ* »

פלונית, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, בהנחה שבתך בגיל שהיא בטווח הראייה שלך רוב הזמן, זה לקום ולהיעמד על ידה בכל פעם שהילד הזה מתקרב אליה
פתרון מצוין וגם מאוד אינטואטיבי בעיני.
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי דנד_י* »

זה קרה לי פעם, עם גילאים יותר גדולים אמנם.
בהסעה של הבן שלי.
פעם אחת קבעתי איתו ונסעתי להביא אותו מבית הספר,
עקבנו אחרי האוטובוס ועצרנו בתחנה של הילדים.
הם התחילו לברוח כשראו אותי אבל רדפתי והשגתי אותם.
אמרתי להם -
שלום, אני אמא של , אנחנו גרים ב ___ ואתם מוזמנים לבוא לבקר אותנו, מאוד נשמח לארח אתכם ולהיות חברים שלכם.

מאז הם עזבו אותו.

במיוחד אם הם בני 5, אולי הוא פשוט רוצה להיות חבר שלה ומושך בצמה או משהו כזה במקום?
להזמין אותו להתארח ולהיות בהשגחה צמודה כל הביקור יכול באמת לעזור.
אולי רק ההזמנה תפתור את העניין.
שביל_בצד*
הודעות: 287
הצטרפות: 27 אוגוסט 2007, 12:17
דף אישי: הדף האישי של שביל_בצד*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי שביל_בצד* »

יש איש נחמד בבית הכנסת שיושב ליד בעלי ולכן מיודד עם ילדיי. (בן כ50)
תמיד אחרי התפילה הוא לחץ לבתי (9) את היד בחמימות. לי זה התחיל להפריע. שאלתי אותה אם זה בסדר לה או שהיא עושה מתוך נימוס. היא עשתה מין פרצוף כזה של לא יודעת גם וגם. אז אמרתי לה שאגיד לו להפסיק, היא מייד נזעקה ש"לא, זה יעליב אותו, לא נעים" וכדומה. הבהרתי לה שזה לא השיקול שלה, שאם היא לא תאמר לו מחובתי לעשות את זה עבורה וזה קצת לא נעים באמת אבל אין שום סיבה שהיא תלחץ לו את היד למרות שלה זה לא נוח.
ביקשתי ממנו (ותאמינו לי שזה מביך מאוד ולא נעים, אפילו לי אשה מבוגרת) לא להושיט לה יד ללחיצה. הוא הבין והפסיק.
לדעתי לימדתי אותה שיעור, לא בטוחה איזה בדיוק, אבל זה גם הדליק אצלי חזק את נורת האזהרה של "לא נעים", "לא התכוון" "מה יחשבו" וכו'
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קוראת* »

מה רע בללחוץ למישהו שמיודד עם ילדיכם את היד? לחיצת יד היא דבר מאוד נהוג במערב, גם עם זרים שפוגשים אותם לראשונה בפגישה כלשהי.
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי קוראת* »

ולילד המכה הייתי אומרת "שלא תעיז להתקרב לבת שלי אפילו עוד פעם אחת," בטון די מאיים.
הזמנה הביתה משדרת מסר מאוד בעייתי--מישהו מציק ומזמינים אותו לחייכם. זאת הסכמה להתעללות.
זה מה שעשיתי עם מישהו שהציק לבן שלי. חשוב לי שגם הבן שלי ירגיש מוגן.
תראי_לו_מה_זה*
הודעות: 3
הצטרפות: 30 מאי 2014, 00:04

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי תראי_לו_מה_זה* »

מסכימה עם קוראת, מה פתאום להזמין הבייתה? איזה מסר זה שולח לילדה, שכדאי להתחבר ולהתחנף למי שמתנהג באלימות?
ליונת ואורלי, אני מבינה שקשה לכן לקרוא את דבריי אבל הפלונית שהתייעצה כאן הסבירה שלהעיר לילד לא הועיל. לכן הצעתי את מה שהצעתי, ולדעתי זה גם יהיה לטובתו של הילד שיפחידו אותו קצת, התנהגות כזאת אם לא עוצרים כמו שצריך ובזמן רק תמשיך. ובינתיים הוא לומד שהוא יכול להרביץ ולא יקרה לו כלום.
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי אורי* »

בבקשה אל תגע בבת שלי.
לדעתך זה מתאים גם בסיטואציה השניה? של השכן הסבא?
לא כל כך מתחברלי. למרות שבמקרה הראשון מאוד מתאים.


_היא עשתה מין פרצוף כזה של לא יודעת גם וגם. אז אמרתי לה שאגיד לו להפסיק, ..
לדעתי לימדתי אותה שיעור, לא בטוחה איזה בדיוק, אבל זה גם הדליק אצלי חזק את נורת האזהרה של "לא נעים", "לא התכוון" "מה יחשבו" וכו'_

ברור לי השיעור שלימדת אותה. שאם משהו לא נעים לה אפילו קצת,או אפילו לא ברור לה אם נעים לה או לא,זכותה לומר:לא. ולא חשוב הנימוס ו'מה יחשבו' ו'מה זה בסך הכל?' בסיטואציות אחרות שלה כבוגרת,אולי עם חבר ובקשרים בעתיד,זה מלמד שהגבולות שלה חשובים מאוד,ובכל שלב מותר לעצור
וגם להקשיב לאיטואיציה של עצמה, שכשיש ספק אז אין ספק ומפסיקים.ובעיקר:זכותה.

יכול להיות שזה מתחבר לי לבת שלי צריכה לחשוב איך והאם להעלות את זה בחזרה אחרי שהמקרה חלף.

מה רע בללחוץ למישהו שמיודד עם ילדיכם את היד?
אין רע. אבל אם לילדה זה לא נעים. מותר לה.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

איך להגן על הילדים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה לכולם על העצות. אני אנסה את עניין ההגנה למרות שזה ממש קשה כי אם אנחנו בגינה ומשחקים והוא שם. מה נלך הביתה בכל פעם שרואים אותו באיזה מקום ונברח הביתה?
נראה עוד קצת מה קורה עם הדרך הזו ואם לא, אדבר איתו בצורה ברורה אנסה לתפוס איתו שיחה. כי לכעוס ולצעוק כבר עשיתי ואני לא בטוחה שעזר (זה היה אתמול הפעם האחרונה נראה אם זה עשה לו משהו)
יותר משזה באמת כואב לה זה נורא מעליב ופוגע בדיומי שלה ואני רוצה לשדר לה שאי אפשר להציק לה באופן קבוע בלי שאנחנו נוכל להגן עליה. מותר לה להיות מוגנת ולהרגיש מוגנת.
שליחת תגובה

חזור אל “אלימות מינית וילדים (ואיך להישמר)”