אמא של יונת

כבר זיהית ?
רק ברגע זה, בגלל הרמז...
ברוכה השבה! יופי יופי שחזרת!

עכשו רק נשאר לי לזהות מי זאת בעדינות בעדינות .

כן זה דף בית אישי
אני לא שולטת לחלוטין באתר ולכן יכןל להיות שלו יצרתי אותו כמו שצריך
תקני אותי אם אני טועה
את עוסקת בחקלאות או משהו?

אני לא שולטת לחלוטין באתר ולכן יכןל להיות שלו יצרתי אותו כמו שצריך
פשוט היית צריכה להוסיף את המלים דף בית אישי . עכשיו הן כבר נמצאות שם, בשאלה שלי.

את עוסקת בחקלאות או משהו?
את טועה. אני סתם אוהבת פרחים ונופים.

עכשו רק נשאר לי לזהות מי זאת בעדינות בעדינות
גם לי,
אבל תודה ל באופן לייט שהולכת ומפזרת רמזים בדפים (-: אכן בכיוון הזה חשדתי. תמחקי מהר את הרמז...

רוקמת מזימות להגיע לצפון, מקווה שלאט לאט אוציא מהכוח אל הפועל.

איך מוסיפים את זה בראש הדף?
ואיך רשמת איזה דפים היית השבוע?

תודה על העזרה, קראתי את הסיור אבל אנסה שוב לראות מה עוד לא עשיתי

שאלה נוספת, איך אני מגיעה לדף בית אישי שלי שאני נכנסת לאתר?
כרגע אני נכנסת למקום שכתבתי בו ולוחצת על שמי

באמת לא כתבתי הרבה זמן אבל בעיית הצינטור היתה אצל בן-זוגה של סבתא מתנות לפני כמה חודשים והכל היה בסדר.
איתי שוחחת על הג'ארות והקישור היה נחמד.
תודה רבה

לא מוכנה לשחזר את הדף.
אין לי כוח לזה.
יש לי קובץ על המחשב עם המתכונים שהיו פה, ואני מוגנה לשלוח לך אותם.

אנונימי

כפר רופין זה המקום של ה"כת" המדוברת מסיפור הלידה שהיה בגל"צ עם יעל דן. לא ראית את הדף?
תדמית לידת בית בתקשורת

בין כל שאר הדברים שדורשים את תשומת לבי -- משחילה שלום.
מקווה שאתם בטוב,
קצת מתגעגעת לימים שאפשר היה לבלות בדיון סוער על תנ"ך ולשון וספרות ותרבות (זוכרת את למה התכוון המשורר?), אבל יודעת שגם אם ייפתח שוב דיון כזה ההשתתפות שלי בו תהיה מוגבלת למדי.

הי סמדר, איזה יופי לראות כאן את שמך!
אתם מצטלבים לפעמים עם איתי שרון? אותו אני כן פוגשת, ואז אוכל לקבל עדכון חי.
גם אני מתגעגעת לדיונים ההם וגם למי שהשתתפו בהם שרובם - מה לעשות - נעלמו מנוף האתר.
אולי הדפים ההם אינם רלבנטיים לנושאיו המוצהרים של האתר, אבל בלעדיהם, ובלי האנשים שכתבו בהם - האתר נעשה יותר "שטוח" ואני פחות נוטה להיכנס אליו ועוד פחות להשתתף בדיונים.
התחושה היא כאילו החוג החברתי (אמנם וירטואלי, ובכל זאת חוג חברתי) שהרגשתי שייכות אליו - התפזר ואינו קיים עוד.

אתם מצטלבים לפעמים עם איתי שרון?
כשלא היה חורף -- בחוץ, בדשא, אקראית -- כן. עכשיו פיץ ואני ממעטים לצאת.
(לרגע דמיינתי אותנו מצטלבים בצוותא. אמא'לה.)
אבל אם אתם באיזור וזה בסדר מבחינת כל הצדדים -- אפשר אולי לארגן משהו לא-אקראי.

אנחנו מגיעים לעתים רחוקות ורק לכמה שעות, לאירועים משפחתיים.
אבל אולי באמת נחשוב על משהו לא-אקראי וניזום מפגש.
ובינתיים - שבת שלום!

אור-לי החליפה את השם כי ביקשתי בדף ההוא. כתבתי שזה צורם לי נורא... ברררר....

חוץ מזה נכנסתי כדי לשאול אותך משהו מצחיק. הייתי בהופעה של מקהלות, ושמתי לב שכמעט כל הבנות במקהלה הבוגרת היו עם "סנטר כפול" כבד. האם זה מקרי לגמרי, חסר כל קשר למקהלה, או שזה נוצר כתוצאה ממשהו בשירה?

בשמת,

זה חסר כל קשר למקהלה, אבל קשור בקשר הדוק לגיל...
לא ראיתי הבדל בין נשים מבוגרות ששרות וכאלה שלא.
כן ראיתי הבדל בין כאלה שעשו ניתוח פלסטי לכאלה שלא.

אגב, האם מצאת בזמנו מקהלה לבתך?

אבל קשור בקשר הדוק לגיל
לא, הן בנות עשרה, לדעתי. אולי גילאי עשרים מקסימום.

בתי התחילה בראשית החודש בבת קול (המכינה), בשטריקר. מאושרת מאוד. בקרוב תתחיל כלי (חליל צד?).

בנות עשרה עם סנטר כפול?! חשבתי שאת מדברת על נשים מבוגרות . אין לי מושג.

שמחה לשמוע. וגם חליל צד זה כלי כיפי.

בנות עשרה עם סנטר כפול?!
זה לא בדיוק סנטר כפול. קשה להסביר. זה כאילו כל האיזור שמתחת לסנטר התרחב. ואני תוהה אם פיתוח הקול וצורת השירה קשורים לזה, או לא.

למה חליל צד זה כלי כיפי? אני שואלת מתוך בורות גמורה בנושא, ואשמח לכל בדל תשובה.

למה חליל צד זה כלי כיפי?
ראשית, יש לו צליל יפה (זה כמובן תלוי בטעם האישי, ובכל זאת).
שנית, מגיעים בשלב מוקדם יחסית לצליל נעים ולשליטה טכנית שמאפשרת הנאה מהנגינה. אם אינני טועה, קל יותר להשתלט על הנשיפה בחליל, מאשר בשאר בני משפחת כלי-הנשיפה-מעץ (השם הוא היסטורי: היום חלילים עשויים ממתכת) - אבוב, קלרינט, בסון.
שלישית, החליל הוא ידידותי גם למנגן וגם לסביבה (קרי: בני המשפחה): חליל לעולם לא יישמע כמו משור, וגם הזיופים לעולם לא יהיו קשים כמו בכלי קשת.
רביעית, בהמשך הדרך, כשמגיעים לרמה של נגינה בצוותא עם נגנים אחרים - החליל משתלב נהדר בכל הרכב כלים ובכל סוג מוסיקה.

ראשית, יש לו צליל יפה
כן, היא בחרה בו מכל האחרים מפני שהצליל הרטיט את לבה.

חליל לעולם לא יישמע כמו משור, וגם הזיופים לעולם לא יהיו קשים כמו בכלי קשת.
חחח זה שיקול שאבא שלי הצביע עליו, כשהעלה התנגדות לאפשרות של כינור. הוא זוכר את דן שילון (כשהיה עוד שולקיס) "מצרצר בכינור" ויש לו טראומה מזה עד היום. לטענתו, דן מעולם לא הצליח להפיק צליל נכון בכינור שלו, אבל אמו הכריחה אותו ללמוד נגינה בכינור (אבא שלי מעולם לא הכריח ללמוד שום דבר...) (-:

נשמע נהדר!

אבא שלי מעולם לא הכריח ללמוד שום דבר
אה, זה בא מסבתא שלי, אני חושבת.

וזה עוד לפני ששמעתן ילד מתאמן בסקסופון .
סיוט .
הדבר היחיד שמצחיק בסיפור זה הפרצופים שהכלבה עושה כשהיא שומעת את זה (אמור להיות מישל של הביטלס)

אני רוצה להוסיף כמה הרהורים.
לא פעם שמעתי אומרים "איזה בזבוז! הילד למד נגינה כל כך הרבה שנים ולא יצא מזה שום דבר".
מה פירוש "לא יצא מזה שום דבר"? הילד לא מילא את התקווה הכמוסה של הוריו, שיהיה יצחק פרלמן חדש או לפחות נגן ראשי בפילהרמונית?
סתם זרקנו את הכסף?

בהחלט לא.
כמה נגנים ברמתו של פרלמן, או ז'אן פייר רמפל (אם מדברים על חליל), יש בכלל?
המוכשרים ביותר, והמחוייבים ביותר, שרואים בנגינה את תכלית חייהם ומוכנים להקדיש לה שעות רבות מדי יום ולוותר כמעט על כל דבר אחר - הם יהיו אמנים בינלאומיים.
האחרים - המוכשרים יותר או פחות - ייהנו מהנגינה או השירה כשלעצמם, אם יניחו להם ללמוד מתוך ההנאה. אני מכירה אנשים רבים כאלה. הם שרים/מנגנים להנאתם - לבד או בהרכב כלשהו, ונהנים מכל רגע.

מרבה רגליים?
אוחחח, זה יצור מחריד...אני מצטערת לקרוא על ההתנפלות שלהם על ביתכם.
הוא לא חרק, אלא פרוק רגל קדום, כמו סרטנים. נשימה מחורים בצידי הגוף, בצד יציאת הרגליים.
חשבתם לתת להם נעליים במספר אי זוגי שילכו לחפש את הנעל האבודה אי שם במקום אחר?
הם חיים בתנאים מאוד קשים - בלי מים, בריכוזי מינרלים. כל מיני. יתכן שנפטאלקטון ידחה אותם. אז הנה ניסויים בשבילך (אשמח לשמוע תוצאות לכאן ולכאן)-

שמן לימון/ שמן אקליפטוס לימוני- לפזר ולבדוק איך הם מגיבים. לימונאן דוחה חרקים, שוב הם אינם חרקים- שווה בדיקה.
שמן תפוז
שמן מנטה
עץ התה

ואם כל אלו לא עוזרים- נסו להשיג שמן catnip (=ננפטהלאקטון nepetalactone) אולי מוטרינר מקומי או מהאינטרנט. סיכוי רב מאוד שזה דווקא יועיל.
בהצלחה!

אין אצלי אף אחד מהשמנים שהזכרת, אבל אמש קיבלתי בדוא"ל רשימת שימושים לסודה לשתיה,כולל "נגד נמלים". החלטתי לנסות - וזה עזר!
עכשיו נשאר רק לגלות מנין הם מגיעים אלינו ולטפל בהם שם.

_לא פעם שמעתי אומרים "איזה בזבוז! הילד למד נגינה כל כך הרבה שנים ולא יצא מזה שום דבר".
מה פירוש "לא יצא מזה שום דבר"? הילד לא מילא את התקווה הכמוסה של הוריו, שיהיה יצחק פרלמן חדש או לפחות נגן ראשי בפילהרמונית?_
אני כל כך מסכימה איתך ששומעים אותי מהנהנת עד חדרה לפחות!

כבר שבועות יש לי ויכוח עם אמא שלי.
היא נגנית מוכשרת (שלא מנגנת )-: ). פסנתר וגם קלרינט. שמיעה אבסולוטית וכל זה.
כשבתי למדה קצת פסנתר, בגיל 6 או 7, השיעורים התקיימו אצל אמי (שם יש פסנתר) והיא לא יכלה להתאמן בין השיעורים כי אין לנו פסנתר ולא היה פשוט לנסוע לשם. אמי החליטה שאין לה כישרון ואין לה גישה לנגינה.
אז עכשיו שרשמתי אותה למקהלה והיא תתחיל ללמוד כלי, אמי התחילה לצלצל אלי מוטרדת: את סתם זורקת כסף! לא כדאי שהיא תלמד נגינה! אין לה כישרון!
כמעט התעלפתי. בסוף, מה שהפסיק את הסאגה היה, שאמרתי לה שהילדה בחינוך ביתי, היא תלמד כל מה שהיא רוצה ללמוד, ובכלל, אמרתי לה, המוסיקה הכי מפתחת את המוח, ולכן זכותו של כל ילד ללמוד מוסיקה, זה בכלל לא חשוב מה ייצא מזה, זה לימוד בסיסי שהלוואי וכל הילדים היו מקבלים בבית הספר.
היא השתכנעה כנראה, כי אחרי זה, לא שמעתי יותר אף מלה שאני סתם מבזבזת כסף ושלא ארשה לה ללמוד לנגן...

המוסיקה הכי מפתחת את המוח, ולכן זכותו של כל ילד ללמוד מוסיקה

נאה, להשתמש בכלים שלה ככה שתהיה מסוגלת להבין את העמדה שלך. כל הכבוד!

בשמת,
חוץ מזה ש אני כל כך מסכימה איתך ששומעים אותי מהנהנת עד חדרה לפחות! , יש לי סיפור.
בזמנו, כשעדיין לימדתי מוסיקה והייתי אחראית על הילדים שלמדו נגינה בכלי אינדיבידואלי (כלומר: לא חלילית בכיתה), נפגשתי עם מי שהיה אז רכז המדור לחינוך מוסיקלי בתנועה הקיבוצית, יהודה אורן ז"ל מקיבוץ נען. (שהוא אגב, מחבר הלחן לשיר "בוא ואשק לך"), יהודה היה איש מוסיקה אמיתי וגם אדם נעים-הליכות, והיה לי נוח לשוחח איתו על בעיות וקשיים שנתקלתי בהם בעבודתי. בין היתר התייחסתי לעובדה שקשה ללמד בכיתה ילדים שאין בהם אפילו שמץ של מוסיקליות, ושאין לי מושג איך לגשת לילד כזה ומה לעשות איתו.
יהודה אמר: אין דבר כזה ילד בלתי מוסיקלי, והתווכחנו על כך. ואז הוא סיפר לי על אחד מתלמידיו, נער שרצה מאוד ללמוד נגינה, אבל היה בלתי-מוסיקלי בעליל - לא שמיעה, לא קצב, לא קול - כלום. מקרה קיצוני של אדם אטום לגמרי למוסיקה. ממש לא ברור למה נער כזה ירצה ללמוד דווקא משהו שאין לו כל יכולת לקלוט.
שום קיבוץ לא יכול אז לשלם עבור שיעורי נגינה לכל מי שרצה, ונאלצו לבחור רק את המוכשרים יותר.
מצפונו הקיבוצי של יהודה לא איפשר לו להמליץ על הנער הזה ללימוד נגינה בכלי (זריקת כסף, כן?), אבל מצפון-המורה שלו לא הרשה לו לדחות אותו. הוא מצא איזה אקורדיון ישן וקצת פגום, נתן אותו לנער, ולימד אותו קצת בעצמו. לא הרבה. הנער המשיך לקשקש על האקורדיון בכוחות עצמו.
שמו של אותו נער היה נחום היימן.

אש"י, מותר לי להעביר לתלמיד הנ"ל קישור לסיפור?

ואו, סיפור מאלף! תודה@}

כלומר -
קודם כל - ואו ,
אח"כ חשבתי לשתף בפורום שעוסק במוסיקה עברית,
אח"כ נזכרתי שיש לנ"ל נציגות בו,
ואז חשבתי לבקש רשות.

וואו!!!!!!!!!

תבשילה,
הרשות נתונה, כמובן, ואשמח לשמוע את הגירסה שלו. הגירסה שלי היא "יד שניה", ושמעתי את הסיפור לפני עשרות שנים.

אגב, יהודה אורן סיפר לי באותה הזדמנות על שני תלמידים נוספים ש"הצטיינו" בחוסר מוסיקליות. אחד מהם הפך מאוחר יותר לנגן הקרן הראשי בתזמורת (הפילהרמונית, אם אינני טועה). שמו נשמט ממני, למרות שהכרתי אישית את אביו (שרנו בעבר באותה מקהלה).
אינני זוכרת מי היה השלישי, אבל גם הוא הגיע אחר כך להשגים גבוהים מאוד במוסיקה.
שלושת המקרים האלה לימדו אותו שאין דבר כזה "אדם לא מוסיקלי".

דוגמאות כאלה יכולות כמובן לשכנע עקרונית, אבל השכנוע הזה לא עזר לי כמורה.
המורה כנראה צריך להיות אדם מיוחד, מקורי ויצירתי, כדי למצוא את המפתח שיתאים לכל אחד, ואין לי מושג איך עושים זאת בכלל, ובכיתה הטרוגנית - בפרט.

אמא של יונת, אנו חווים כעת מתקפת נמלים. ספרי לי מה הסוד של הסודה, איך להשתמש בסודה לשתיה למיגור נמלים, השמנים האתרים עובדים היטב אך אני מוגבלת בכמויות, לעומת סודהלשתיה שזה מוצר זול יותר...האם מרטיבים אותה? מפזרים כאבקה? האם לשים רק על חורי הנמלים שבבית או גם בגינה?
אני מתייחסת אליהן בשלווה כל עוד הן לא מכסות את המזון שלנו ומחסלות אותו ברבע שעה...

לא ניסיתי להרטיב אותה. פיזרתי אותה ישר מהשקית בשתי הכניסות של הבית. זה עזר לכמה שעות ואח"כ הם חזרו (מרבי-רגליים).
התייאשתי והתחלתי לרסס לסרוגין בסודה לשתיה וב-K500, אחת לכמה שעות.
בקיצור - בעצם לא מצאתי פתרון וגם לא הפכתי למומחית.

הי אמא של, נשלחתי לפה כי בדף אחר כתבתי על נחום היימן והערצתי הגדולה אליו.
איזה סיפור..

ועכשיו לתבשיל: את יכולה לקשר אותי וירטואלית לתלמיד הנ"ל?

מעניין מאוד הסיפור שסיפרת על נחצ'ה.
זה מזכיר לי שיחה שהייתה עם ידיד שלי אב לשתי בנות אחת יפה רזה וארוכת שרירים השניה חמודה ביישנית ושמנמונת. המורה לריקוד אמרה על השניה שאין טעם שתמשיך. אמרתי לו שהתשובה הנכונה היא שאין טעם שתמשיך אצל המורה הזאת . הרי מי שיודע לרקוד כבר ימצא את דרכו לחן גינונים וזקיפות קומה. אולם מי שאין לו כישרון חייב לפתח אותו כדי להגיע למינימום הנדרש .
שיכנעתי אותו שמי שבאמת צריכה לרקוד זאת הצעירה שהיא טיפה יותר מגושמת כאמור .
אני אספר לו את הסיפור שכתבת למעלה כדוגמא לעניין.
תודה

אני מאמינה בכל זאת שיש דבר כזה - כשרון מולד.
יחד עם זאת אני מסכימה, שאם אדם רוצה לעסוק במשהו (ריקוד, למשל) - חוסר כשרון-מולד איננו סיבה למנוע אותו מכך.
יתכן שהוא לא יהיה ברישניקוב, אז מה? הריקוד יכול להוסיף לו כל כך הרבה!
מה שכתבתי לבשמת בעניין הנגינה נכון גם לריקוד, ובכלל לכל תחום.
השאלה היא אם רק מי שמצטיין במשהו צריך לעסוק בו.
אני בעד רב-תחומיות. החיים הרבה יותר עשירים כך.

ואגב כישרון מולד, בתור אחת שאין לה שום יכולת לאבחן כישרון מוסיקלי:
בשיעור החליל הראשון, המורה התפעלה מכך שבתי הצליחה להפיק צליל כבר בניסיון הראשון, וגם ברוב הניסיונות במהלך השיעור, ואמרה שרבים מהתלמידים לא מצליחים בכלל לחלל בשיעור הראשון.
בשיעור השני, שהתקיים כעבור שבוע, המורה נדהמה מכך שבתי פתחה את השיעור בניגון יפה של מנגינה שלמה, כמו שצריך, וכך אפשר היה להתקדם (נו, טוב, היא התאמנה בהתלהבות על החליל החדש שלה).
האם זה מעיד על כישרון מוסיקלי?
האם אחת כזאת, נכון להגיד עליה ש"אין לה גישה לנגינה"?
שאלות של הדיוטה.

ואמרה שרבים מהתלמידים לא מצליחים בכלל לחלל בשיעור הראשון.
זה נכון, אבל זה תלוי מאוד במורה ובדרך שהיא מצליחה להמחיש לתלמידים את פעולת הנגינה.
האם זה מעיד על כישרון מוסיקלי?
לא בהכרח. בשלב הזה זה מעיד בעיקר על מוטיבציה.
מצד שני, זה מוכיח שאי אפשר להגיד עליה ש"אין לה גישה לנגינה" .

ונקודה של עברית:
לא הייתי משתמשת בביטוי "ניגון יפה" במקרה זה. ניגון הוא מנגינה בהקשר החסידי. הייתי משתמשת בביטוי "נגינה יפה".

אמא של יונת ,
תודה על קבלת הפנים החמה! D-:

לא הייתי משתמשת בביטוי "ניגון יפה" במקרה זה. ניגון הוא מנגינה בהקשר החסידי
חחח, נכון. במקרה המלה "ניגון" רלבנטית אצלי ולכן היא קפצה לי למקלדת.
בכל אופן, מוכרחה להגיד שאמא שלי שמעה אותה מנגנת, זרחה מאושר וטענה שהיא ממש מנגנת נהדר וכו' וכו'. בקיצור, שינתה את דעתה מהקצה אל הקצה (ואותי בכלל לא עניין אם יש לה או אין לה כישרון. הספיק לי שהיא רוצה ללמוד).

באיזה סרט מדובר
ראי אצל חדוה כשר

תכונה של הפורום - דיווחים מפורטים עד רמת המעבד (כלומר יושבים בהופעות עם מחברת).

אני מחפשת קטע קריאה לטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה העוסק בבורות הירי. יש לך אולי רעיון? אנחנו היינו בזבייטובסקה גורה, אבל מתאים גם קטע על יער לופוחובה. תודה מראש

תודה על עזרתך בדף הסלנג

תודה, עזרת לי מאד

היה מקסים, ונהנינו מאוד, אם כי הילדים קצת התעייפו בחצי השעה האחרונה.

ראיתי אתכם באולם וראיתי שנהנית מאוד. לא הייתי בטוחה לגבי הילדים. גם הצטערתי שלא יכולתי לפגוש אתכם אחרי הקונצרט.
באותו קונצרט היו גם כמה מבני משפחתי.
היום הופענו שוב בבית התפוצות - שני קונצרטים רצופים (לראשונה בתולדותינו) בעקבות הביקוש הרב. וגם הקונצרטים האלה היו מוצלחים מאוד, בעיקר השני היה מלא התלהבות.
אגב, האם נהנית מההנחייה ודברי הקישור? תארי לך, שההנחייה השתנתה בכל קונצרט. גם הסיפורים והאנקדוטות וגם הדגשים השתנו בכל קונצרט.
הפרוייקט הזה היה גם לנו חווייה מיוחדת במינה.

ההפתעה היא שיש מישהו שחושב שמשהו ביקום שהוא לא מעניין... ואם אפשר לאכול את מושא העניין תוך כדי, אז בכלל, אי אפשר לבקש יותר

גם הצטערתי שלא יכולתי לפגוש אתכם אחרי הקונצרט
כן, כבר היה מאוד מאוחר והיינו חייבים לטוס הביתה. ראיתי רק את אחד הבנים שלך.
נהניתי מההנחיה ומדברי הקישור. אני יכולה להקשיב לדברים כאלה ללא לאות. חבל שלא הוקלטו כל הקונצרטים, כי היה צריך גם לשמור לדורות את הסיפורים והאנקדוטות!
אגב, למחרת שודר בקול המוסיקה נוסח אחר של "סדר פסח בנוסח יגור", כלומר, עם מקהלה אחרת (שכחתי מי) ועם הקראה מלאה של כל קטעי ההגדה בסדר. נהניתי מה"שידור החוזר".
אגב, נהניתי מאוד לשיר בניצוחו של רון זרחי. יש בזה משהו מאוד משעשע, להיות מנוצח.
ואני חייבת לומר, שהיה ערך מוסף בלהיות בקונצרט הזה אחרי שכבר הייתי עם בתי במקהלה שלה, ובשעות על גבי שעות של חזרות, שעות מאחורי הקלעים, וגם בצפייה במוגמר על הבמה. איכשהו, כשאתה גם יודע "איך זה תפור" אתה מקבל יותר. לכן אני חושבת שגם בתי "קיבלה יותר" מהקונצרט מאשר בן דודתה (ומה שהפליא אותי היה, שבתי זיהתה יותר את המנגינות שציפי ועמוס שרים מאשר הנכד שלהם, אף על פי שהוא חגג איתם יותר לילות-סדר).

איזה יופי! לא ידעתי שהיא הכירה חלק מהמנגינות.
לפי מה שידוע לי, הוקלטו ארבעה מהקונצרטים: יגור ושלושת הקונצרטים בבית התפוצות. בית התפוצות מתכוונים להוציא דיסק שיכלול את השירים, את ההנחייה וגם חומר רקע רב.
רוב הסיפורים נמצאים בספרו של מוקי צור "יהודה שרת - גיבור תרבות", אבל בקונצרטים הם נשמעו לי יותר מעניינים, בעיקר ששם היו מלווים בהומור הדק של מוקי.
אני פספסתי את השידור ברדיו. אם הבנתי נכון, זו היתה הקלטה מקצועית (לא בביצוע חי בפסח) עם נגנים וזמרים מקצועיים. הסולנית היתה הזמרת הילה שרת, בתו של יהודה.

לא ידעתי שהיא הכירה חלק מהמנגינות
כן, זו היתה הסיבה שלקחתי את שניהם, כי ידעתי שהם אמורים להכיר חלק.

אם הבנתי נכון, זו היתה הקלטה מקצועית
באמת אני לא זוכרת. פספסתי את כל ההתחלה ועוד קטעים באמצע, ובדיוק כשאמרו מי זה היה, שי החליט לבכות במושב האחורי והפסדתי את הרוב )-:

רק שתדעי לך, שעצרת החיות עלה בימים האחרונים לראש מצעד ההקראות.
הגברת מתעקשת שההקראה תתבצע מהעותק הגרמני ולא מהעברי. היא טוענת (בצדק) שבעברי התמונות קטנות מדי.
ואני לתומי חשבתי שהמצאות העותק העברי תספוג חלק מבלאי השימוש מהעותק הגרמני

אני אגב מספר מהזיכרון ולא ממש מקריא. רק דואג להישאר מסונכרן עם התמונות..

וואללה!
הילדה מקבלת חינוך קלאסי!

תודה!

אני יודעת ש קלא אילן כבר לא מבקר פה. מבחינתי השארתי אבן על אנדרטה, ואולי מישהו יראה אותה ואולי לא.
אבל אם זה גרם לך לכתוב לי - מה טוב!

כן. דואל.

כשמחפשים את המלים של חליל הקסם - מה צריך לחפש? מה צריך לבקש?
המקור הוא בגרמנית, נכון? איפה מוצאים אותו?
והאם יש תרגום מודפס לעברית של הטקסט?
בתי רוצה ללמוד לשיר את כל התפקיד של מלכת הלילה. אני אחפש לה בשבדית אצל המקורות שלי, אבל חשבתי שכדאי גם להשיג את המקור.

מהזתומרת? מתקשרים לאמא...
היא קנתה את הקלאוויר (כל האופרה, מילים+תווים) בגרמנית עם תרגום לאנגלית ב"פרום" (מכירה? ברח' ברנר).
עוד המלצה שלה: ספרית פליציה בלומנטל ברח' ביאליק.
ואחד פרויקט זה!

אה, קלאוויר קוראים לזה? קלאוויר זה לא פסנתר?
אז מה זה פרטיטורה?
(כן, את פרום אני בהחלט מכירה).

פרטיטורה - לתזמורת.
כן, מה שיש לה, באמת, זה תווים לכל הקולות+עיבוד לפסנר.
כנראה זה פרקטי עבורה (מנצחת מקהלה), כי כל הפרטיטורה היא משהו עם המון שורות (תפקידים) לעקוב אחריו.

פרטיטורה (בעברית תכליל) היא מערכת תווים של כל המשתתפים: כל כלי הנגינה, כל הזמרים, מקהלה (אם יש). לכל אחד חמשה שלו. המנצחים משתמשים בפרטיטורה. לנגנים יש תוים עם התפקיד שלהם בלבד (אף פעם לא הבנתי איך הם יודעים מתי להכנס אחרי הפסקה אם הם לא רואים את תפקידי הנגנים האחרים), לזמרים - תוים עם התפקיד/ים שלהם ושל כלי ליווי כלשהו, לרוב מקלדת. למקהלה - תוים עם כל תפקידי המקהלה ועם כלי מקלדת.
קלאוויר זה כלי מקלדת - לאו דווקא פסנתר. יכול להיות אורגן, צמבלו.
גירסה מעובדת לפסנתר נקראת קלאוויר אַאוּסְצוּג.
בשמת, נסי לברר לפי ההמלצות של תבשיל.
רעיון נוסף - באקדמיה למוסיקה. הם מבצעים את האופרה מדי פעם, אינני בטוחה שבעברית.
אני אנסה לברר אצל מקור שלי.

בתי רוצה ללמוד לשיר את כל התפקיד של מלכת הלילה.
או כמו שנכדי קרא לזה פעם - מקלת הלילה...
האם היא מגיעה עד פה גבוה?!

האם היא מגיעה עד פה גבוה?!
המממ. אני ממש לא השופטת בזה. איפה יש פה גבוה? היא מבצעת בדייקנות את הקטע הקולי של מלכת הלילה, לא יודעת איך קוראים לו.

למלכת הלילה יש שתי אריות. שתיהן מפורסמות ושתיהן קשות לביצוע. לא כל זמרת סופרן מסוגלת לבצע אותן. קצת קשה לי להאמין שילדה בגילה, ובשלבי התחלה של לימוד שירה, מסוגלת.
באריות רגילות של סופרן הזמרות נדרשות להגיע לכל היותר עד דו גבוה (שתי אוקטבות מעל לדו המרכזי בפסנתר) וגם זה רק לעתים רחוקות. באריה של מלכת הלילה מגיעים עד פה שמעל לדו הגבוה (4 טונים גבוה יותר). זה צליל לא אנושי. את בטוחה שהיא מסוגלת לשיר אותו?
מצד שני, שני אחַי הצליחו כשהיו בערך בגילה, אז אולי...

תבשילה,
במשפחתי חליל הקסם היה התנ"ך המוסיקלי. היו לנו תווים (קלאוויר אאוסצוג) ואלבום (תקליטים, כמובן). שמענו את התקליטים עשרות פעמים, ושרנו אריות ואנסמבלים בהרכבים שונים מאות פעמים. אני יכולה לדקלם חלקים גדולים מהטקסט בעל-פה, בגרמנית. כשאחי ואחותי הצעירים היו עדיין קטנים, והיינו משכיבים אותם בבתי הילדים, נהגנו לשיר להם. שניים מהקטעים האהובים ביותר עליהם היו: הדואט הקטן של טאמינו ופפגנו, כשפפגנו מהמהם בפה נעול במנעול וטאמינו מתנצל על שאין בכוחו לעזור לו; והדואט של פפגנו ופפגנה, שנפגשים סוף-סוף ומיד מתכננים כמה ילדים יהיו להם...

ביחס לבית בו גדלתי (ובטח ביחס לבית בו את גדלת) אני ממש בורה. ממש.
נשמע ממש כיף אצלכם

שכחתי איך מעבירים ציטוט מדף אחד לשני ולכן לא ציטטתי מה שכתבת לי. אני מקווה שאת זוכרת.
אני עונה רק עכשיו פשוט מפני שלא נכנסתי ל"באופן". בחודשים האחרונים לא מצאתי נושאים מעניינים.
הדף שעוסק בביאת המשיח אכן מעניין אותי מבחינה אנטרופולוגית כפי שכתבת. החלק שלהם הוא לא אינטלקטואלי אבל צורת המחשבה מסקרנת ואם באותו זמן אני גם מתקנת טעויות ביידע שלהם הרי זה בבחינת "להכות באויב בנשקו הוא".
אנשים דתיים שעבדתי איתם או אפילו שכנים, מתפלאים על היידע שלי בהלכה כאשר אפילו אין לנו מזוזה.בקיבוץ זה רגיל אבל בעיר לכולם יש מזוזות כאשר רבים בכלל לא יודעים מהי המזוזה.
אני מצטטת את אמי: "להיות אפיקורוס זו מצווה, להיות בּוּר זו עבירה"... לדעתי, אחת הסיבות להצלחתם של המחזירים בתשובה היא חוסר ניידע ביהדות של הנוער החילוני. בשנים האחרונות התחילו ללמוד יותר את מורשת ישראל מנקודת ראות חילונית. זה מעניין וגם חשוב ומאפשר להבין את האיוולת שבמשיחיות - מה שניסיתי להראות בצורה הומוריסטית בדף ההוא.

צורת המחשבה מסקרנת ואם באותו זמן אני גם מתקנת טעויות ביידע שלהם הרי זה בבחינת "להכות באויב בנשקו הוא".
אני חוששת שאין לך שם פרטנר לדיון רציני.

_למלכת הלילה יש שתי אריות. שתיהן מפורסמות ושתיהן קשות לביצוע. לא כל זמרת סופרן מסוגלת לבצע אותן. קצת קשה לי להאמין שילדה בגילה, ובשלבי התחלה של לימוד שירה, מסוגלת.
באריות רגילות של סופרן הזמרות נדרשות להגיע לכל היותר עד דו גבוה (שתי אוקטבות מעל לדו המרכזי בפסנתר) וגם זה רק לעתים רחוקות. באריה של מלכת הלילה מגיעים עד פה שמעל לדו הגבוה (4 טונים גבוה יותר). זה צליל לא אנושי. את בטוחה שהיא מסוגלת לשיר אותו?_
באיזה קטע נמצא הפה הגבוה?
תזכרי שאני בורה להדהים, ואין לי כוח לשבת ולספור כדי למצוא אותו... (החל מהדו שמתחת לחמשה... ).
היא אוהבת את האריה השנייה יותר מאשר את הראשונה.
היא שרה את הקולורטורה בעיקר, כרגע. לרוב שרה מדוייק (לפעמים לא יוצא לה, בעיקר אם לא עשתה חימום...).
אנחנו שומעים עכשיו את האופרה בביצוע גרמני אחד באוטו (ביצוע שהקלטנו בקונסרבטוריון).
בביצוע גרמני אחר רני הוריד מהאינטרנט והשמיע.
יש לנו בקלטת וידאו את הביצוע השבדי של ברגמן עם תרגום לעברית.
ועכשיו רני הוריד מהאינטרנט את הביצוע השבדי לדיוידי: נראה טוב יותר מההקלטה בוידאו כמובן, אבל בלי תרגום לעברית.
אני צריכה להתיישב ולכתוב את הגרמנית באותיות עבריות, שהיא תוכל לשיר את המלים.
אה, ומהאתר ששלחת לנו הורדתי את האריה בגרמנית ואנחנו משמיעות אותה כל פעם.

באיזה קטע נמצא הפה הגבוה?
כמובן, בקטע הקולורטורי הגבוה. (בלי לראות את התווים או להקשיב יחד למוסיקה קשה להצביע על המקום.) הוא מופיע כמה פעמים - בכל פעם שאותו קטע קולורטורה חוזר. הצליל הגבוה ביותר בקטע הוא פה. כדי לרשום אותו בתווים את זקוקה לשלושה קווי עזר מעל לחמשה. הפה יושב מעל לקו העזר השלישי, אי שם בשמיים...

אני חושבת שהיום הרגשתי איפה הפה הגבוה.
זה היה בקטע ששרנו יחד איתה (עד עכשיו לא ממש ניסיתי לשיר), תוך כדי נסיעה באוטו, והרגשתי איך אין לי קול להשמיע את הצלילים האלה בכלל, כשהם הגיעו.
הילדה, לעומת זאת, המשיכה.

תודה!
אגב, גם אני פספסתי את סדר יגור כשהיה ביגור. הייתי בדיוק אחרי ניתוח להוצאת כיס המרה.
>נרשמת עם תבשילה להודעה אם וכאשר<

אני מכירה עוד נורית אחת, שלשניים מילדיה קוראים עומרי וענר
מדהים!
לפחות ענר אינו שם נפוץ במיוחד, ולמצוא חיבור של שלושת השמות....
האם יש איזו תיאוריה בנושא זה?
למה כוונתך? תיאוריה סמויה מן העין, או כזו שיצרנו?

אה, תודה. באמת רציתי לשאול.

כתבת כל כך יפה על הסבתאות שממש בא לי לתלות את זה על המקרר של חמותי

(וגם לשנן לעצמי יומם וליל...)
חן חן.
@}

דברייך בנושא הסבתאות מקסימים - הלוואי ואהיה סבתא בעתיד...

ומה שלומך?

פעם היה מקובל לכתוב במכתבים: "שלומי טוב ולא חסר לי דבר מלבד לראות את פניך".
אז זהו.

אני חושבת שאשלח לך מייל. כבר המון זמן לא דיברנו.

בשמחה! בימים אלו, שלומי פחות מטוב (אני בשלבי כתיבה אחרונים, מהסוג שמוציא עשן מחדר העבודה. נעים זה לא). עידוד יתקבל בברכה

.

יום טוב

אני כמעט בטוחה שזה לא אותו חנן - אבל לאח של סבתא שלי קראו חנן והוא היה עם יד אחת (מתאונת עבודה)... בדיוק לפני כמה שבועות היינו בערב לזכרו, ולא זכור לי שדובר על היותו פסנתרן, אם כי מבחינת גיל אני מניחה שזה יכול להיות הוא. אבל אני חושבת שהוא לא גר כבוגר במושב. אני צריכה לברר עם אלה שחזקים במשפחתולוגיה... בכל מקרה, לרגע הייתי בתחושה חזקה של "איזה צירוף מקרים!" (אבל נראה לי שהצירוף מקרים הוא של שני חנן עם יד אחת שיצאו מאותו מושב)...

נסי דרך הקישור הישיר למקטע
היסטוריה באופן טבעי(2005-04-23T03:55)

את רואה, נודניקים - מלאכתם נעשית בידי אחרים. באתי לחרב לך את כפתור הגלילה בעכבר, ויוחנן הרחום מצא פתרון הרבה יותר אלגנטי.

מסיה בצק, רוב תודות

ושמחתי לראות אותך @}

כבר זמן רב לא נכנסתי לאתר וכשראיתי עכשיו שאת פעילה נזכרתי שרציתי לשאול אותך שאלה בנוגע לשיר: מהו השיר שהפזמון שלו הוא: "כי אמיתית היא..." משהו כזה. יש לי הרגשה שאת תדעי .
תודה רבה

song]בת ששים id[/po]=773&singer id=332&song title=11104

אמא של יונת שלום
, רציתי לשאול אם את אמא של יונת שרון, ולא מתוך רכילות, פשוט אם את אמא שלה והיא כבר אישה בעצמה, אז רציתי לשאול אם היא גדלה בבית

אני אכן אמא של יונת שרון. היא גדלה בקיבוץ בחינוך רגיל.

חשבתי שהנה תפסתי לי הזדמנות לקבל דיווחים מאדם בוגר שגדל בבית. אך לא.
בכל אופן תודה ושבוע טוב