מייק בר רב אשי

[אמא_של_יונת*]

בשמת,
עדי יותם ציטטה את המאמר של יהודה זיו בדף שלי, בדיון על קמץ גדול וקמץ קטן.

[מ_י_כ_ל*]

מייק, אתה מייחס לי יותר סגולות מאלה שיש בי - ביתי אינו ברמת הטיפוח לה הורגל עד לגילוי הבאופני (בעקבות מויש אפילו נתתי שם לערמת הכביסה שלי...), ואני מבשלת רק דברים מאוד מהירי הכנה (בחריג ריבתי אחד או שניים...). אך נכון הוא, כי עודני מתאמצת שלא יהיו זוגי ובני מוזנחים (טוב, לפחות לא לחלוטין...). לשם כך, אני נוהגת במולטי-טסקין: הקראת סיפור לילד אחד תוך האכלת האחר, ניגוב ישבנו של האחר תוך הצחקת האחד, ובעיקר ובעיקר - הקפצת רגלי תוך כדי הקלדה. כנראה שיש משהו משובב עבור תינוקות בלראות מסך מחשב מקפץ...
ויש כמובן שיתוף פעולה של בן הזוג, ומידה לא מועטה של עזרה מהחמות (כן. מודה. היא נהנת לבשל לנו, אז שאני אסרב?!?) וכן הפחתה משמעותית של זמני הצפיה בטלויזיה.
בקיצור - כן. בהחלט הגיעה השעה לגמילה (-זו הכרה בכך שאני מכורה, הרואים?), וזו אכן תגיע, במהרה (ראה הודעתי בדף ביתי...).

בכל מקום בו זמנית? אממ...זה לא ממש ממש 'בו זמנית', זה יותר 'בסמוך אחרי'...האמת שאני פותחת כמה חלונות במקביל ובהם, כמובן, מה חדש (הם לא מופיעים במקביל על המסך, אלא רק בשורת המידע למטה), ומדלגת בינהם, ממש כמו שאני דורשת מגילה חורש לעשות. בעיני יש משהו נחמד בדילוג הזה בין דף לדף, בצורך להבין מה נכתב לפני מה ובתגובה למה. זה דינאמי וממריץ. לפעמים גם נחמד להתקל בתגובה ורק אח"כ לראות מה הביאה...אולי זה רצון שלי לחפש חידות ותעלומות בכל דבר? יתכן. הלא ראית (אולי) איך לא יכולתי לעמוד בפיתוי משיכת זנבו של קלא, משהוצג לפני קצה החוט...

מה שכן, בו הזמניות היא פחות ענין של נוכחות פיסית, כמו שהיא ענין של נוכחות מנטלית. אכן, קל לי לעבור מענין אחד לאחר. לכתוב משהו בדפי הנונסנס שלנו ואז לעבור לנושא רציני. אבל זה קל לי, רק משום שההיפוך קשה לי - להתעסק כל הזמן ברציני או כל הזמן במצחיק, זה מתיש מידי. כל אחד נותן אתנחתא מהאחר.
ובכלל - אני נהנית לכתוב. והכיף כאן הוא שאני כותבת מרצוני, בזמני, בלי מחוייבות ובלי שיש אף אחד אחר התלוי בכתיבתי. זה שינוי מרענן ממה שהיה מנת חלקי עד לא מזמן...
פתאום תוך כדי שאני כותבת אליך, אני חוככת ברעיון שמא הכתיבה כאן היא מעין 'תיקון' שאני עושה, לסוג הכתיבה שנדרשה ממני בעבר, וכילתה את כוחותי.
צר לי אם לא להשתפכות הזו כיוונת. אבל כפי שגילית, כשנותנים לי הזדמנות - אני ממהרת לעשות בה שימוש...

הרבה אושר ושמחה לרגל חג האביב (ובכלל), לך ולכל בני ביתך! @}
מה שמזכיר לי למהר ולהתקשר למי מהם...

אה, כן - אל תשכח לצלם את הנכדים שרים הקושיות! אין דבר יותר מרגש ומופלא בעיני ממילות האהבה, הגאווה והשמחה שאתה חש בנכדיך, ומביאן לכאן מידי פעם. כבר רציתי לכתוב זאת מספר פעמים, אך כעת אני בהלך הרוח המשתפך הנדרש...

[מ_י_כ_ל*]

רגע, אני גם מקווה שזה ברור שיש כאן חיבור מהיר בכבלים (חלקית באדיבות עבודת הבעל), מה שאומר שהתקשורת מאוד מהירה (=קל לרפרש ולדלג), ושהמחשב מחובר כל היום לרשת, בין אם אני עושה בו שימוש ובין אם לאו (=תזוזת עכבר ואני בפורום)...
כך אפשר באמצע מטלה משמימה, לקפוץ לכאן לביקור חטוף, ולחזור אליה, לעבור למשהו אחר ובדרך לערוך עוד ביקורון, להלך בין הסלון לחדר המשחקים ובדרך להגניב מבט..."שיטת האתנחתאות", אם תרצה...

<טב, חוזרת לאריזה, תוך שמדגימה את שיטת האתנחתאות>
<שוב, חג שמח!>

[בשמת_א*]

ראיתי שאתה על המחשב. נושאת בשורות רעות אנוכי. כנראה ניפגש מחר במשק, ולא בנסיבות משמחות.

[דרור_הבית*]

מייק,
יש לי שאלה על דודא רפאי:
שמעתי שהשורשים שלו ענקיים, מה באמת הגודל(והרוחב/עומק) של השורשים?

[אורית_אוקו_ערוסי*]

סתם ניכנסתי ליראות מיהו אותו מייק שכתב לי בדף מעבר לאפריקה, והינה אני רואה שאתה הוא, אבא של יונת. מקסים. פעם עשינו טיול בהדרכתך בנבי יושע.היה קשה לעמוד בקצב שלך . והידע שזרם ממך היה בהחלט מרשים.
כיף ליראות שגם אתם (אישתך, שתחיה, ואתה) מישתתפים באתר.
להשתמע...

[פלוני_אלמונית*]

דרו הבית,
זה אני, אותו מייק, ממחשב אחר.
מה זה "ענקי" ואיפה שמעת על כך?
ובכן, אין לי נסיון אישי בחשיפה של שורשי דודא רפואי. לא שאני נבהל (הן מספרים שמי שעוקר שורשי דודא רפואי יקרה לו אסון, והספרות מלאה סיפורים ואגדות סביב מוטיב זה), אבל לא הזדמן לי לראות את מערכת השורשים. לפי ניחוש אני מתרשם כי השורש השיפודי מגיע לעומק של איזה חצי מטר, ושלוחות שלו מגיעות ודאי לקוטר של 20 ס"מ סביבו.

[דרור_הבית*]

מייק זה שוב אני אם אותה השאלה
כי אני הבנתי מהמורה למגמת א"י אצלני בבי"הס שהוא חפר פעם בעומק ורוחב של כמה מטרים
ולא סיים עדיין הייתי שמח אם תוכל לבדוק בשבילי
תג שמח

[מייק_בר_רב_אבא*]

נשמע לי מוגזם, אך "לא ראיתי - אינה ראיה". נא לא להכריח אותי להגיד "פלוני אומר דברים לא נכונים, אני יודע יותר טוב". זה לא הוגן.
מצד שני - כל עניין האמונות סביב הדודא מזמין מעצם טבעו הגזמות, ואם נתייחס לכך כאל משהו טבעי ולגיטימי לא ניקלע לסתירות נפשיות.
לעומת זאת אני יכול להעיד על צמח אחר ("לא זה מה ששאלתי", אני יודע) היַנְבּוּט, ששורשיו מגיעים לעומק של 10 מ'. זה שיח נמוך וצנוע, והנה בעומק של 10 מ' אִין דְרֶערְד יש לו שורשים בעובי של 10 ס"מ. ממש עץ תת-קרקעי, שאנחנו רואים רק את צמרתו מציצה מן האדמה בדמות קבוצת שיחים.
איך אני יודע? מחפירות ארכיאולוגיות, שהוא מתגלה בהן - לפעמים אחרי שעשה נזקים בשרידים בעומק.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

הי מייק. תוד העל תגובתך. אשמח מאוד לטייל איתך שוב וליגמוע את כל הידע הזורם ממך.
בקשר לטיפוס על ההרים, את זה אשאיר לך. את הקלימנג'רו כבר ראינו, ואל הר קניה עדיין לא היגענו. אבל "גרוטאה ישנה" שכמותי לא מתימרת לטפס על הרים גבוהים ובטח שלא עם שלוש "ספיחות" (הלא הן בנותי) לצידי.
אתה מוזמן לבוא לבקר בקניה ולנסות בעצמך.

[אמא_של_יונת*]

אורית,
היינו בקניה אבל לא טיפסנו על ההרים. בטיול סאפארי רגיל אתה כלוא בלודג' או ברכב הסאפארי והחיות מסתובבות חופשיות וצופות בך. אבל ראינו הרבה ובעיקר למדנו המון על בעלי החיים, על היחסים בין החי לסביבתו ובין האדם לסביבתו, ועל עצמנו|: עד כמה אנחנו כלואים בתוך מוסכמות, נקודות השקפה ודרכי חשיבה שהתרגלנו אליהן, ואינן בהכרח הדרכים היחידות האפשריות.
אם אתם יכולים לארגן לעצמכם טיול כזה - לפחות בשמורת ניירובי הקרובה אליכם - אני ממליצה בחום.
ושיהיה לכם חג שמח!

[דרור_הבית*]

מייק תודה על התשובה אני אחפש על זה בעוד מקורות אבל בקשר
ליַנְבּוּט, איפה הוא גדל? יש לו פרי/פרחים?

[דרור_הבית*]

ורק עוד דבר אחד (קצת ארוך). קראתי למעלה על הדרדר הכחול (ככה בעצם הגעתי לאתר) ועל דרדר ססגוני ועל דרדר דגנית/דגניה.
אז קודם כל דרדר ססגוני גדל רק בחרמון? ודרדר דגניה אין בכלל בארץ? (כלומר לא ניסו לגדל את שני הזנים במקומות אחרים בארץ? יבוא?)
ואיפה גדל דרדר כחול (חפשתי בהר מירון אבל כנראה זאת לא העונה).
ולבסוף מה ההגדרה של דרדר? (כשאתה אומר על דרדר דגניה שהוא גדל בשדות הדגן למה הוא נקרא דרדר?)
אשמח אם תענה לי בזמנך החופשי.

[מייק_בר_רב_אשי*]

טוב, זה בודאי יצא קצת ארוך:
צמח בשם דרדר נזכר בתנ"ך כבר באחד מהפרקים הראשונים (בראשית ג 18).
כיום מזהים צמח זה עם Centaurea, שהוא סוג של צמחים עשבוניים (כלומר לא עצים ולא שיחים) במשפחת המורכבים. יש בעולם כ-600 מינים שונים של דרדר (!), הגדלים באזורים ממוזגים של העולם הישן. בארץ גדלים בר למעלה מ-20 מינים, ועוד 5 מינים נהוג לגדל בגינות-נוי. מתוך 5 אלה, וזה אולי מה שיעניין אותך במיוחד, יש מין אחד שהוא-הוא הדגניה: מוצאו ממזרח אירופה ודרומה, ושמו המדעי Centaurea cianus. אינני יודע באיזו חנות אפשר לקנות זרעים שלו, זה לצערי לא השטח שלי.
הפרחים של הדרדר למיניו, כמו בכל משפחת המורכבים, זעירים וערוכים בקרקפת הכוללת פרחים רבים ונראית כפרח אחד. לקרקפת של הדרדר יש חפי-מעטפת (אנאלוגי לעלי גביע בפרח רגיל) הערוכים בדורים אחדים, ולהם ציציות, שהן לרוב קוצניות ("קוץ ודרדר תצמיח לך"), אך דווקא במינים הכחולים אינן קוצניות. במינים רבים, במיוחד במינים הכחולים, פרחי ההקף של הקרקפת גדולים יותר מהפנימיים (ותכופות הם גם עקרים), באנלוגיה לעלי כותרת בפרח רגיל. פרטים רבים נוספים, במיוחד על הדרך המעניינת להאבקה, אפשר לקרוא במאמרו של אבינעם דנין באנציקלופדיה "החי והצומח בארץ ישראל" כרך 11 עמודים 172 –176.
הדרדר הכחול הגדל בר בארץ מוכר לי בעיקר מהר האחים ברכס יודפת בגליל התחתון, אולם הוא גדל גם במקומות רבים אחרים בצפון הארץ ובמרכזה.

<האם דרור הבית תשנה מעתה את הניק שלה לדרדר הבית?>

[דרדר_הבית*]

מייק תודה רבה עזרת לי מאד. אני אעדכן אותך בקשר לדודא.
(בקשר לשם, חפשתי בהתחלה שם של ציפור (אני הכי אוהב בזים - חיות מרתקות (הציפורים בכלל ובזים בפרט)).

[תבשיל_קדרה*]

היום נראית (ע"י האיש, קבוצה מטעם מקום העבודה) מרביץ תורה בקבוצה של דרדקים.
היית מרוכז בהם (או בדבריך), לכן הוא לא אמר לך שלום. הנה אני מוסרת ד"ש במלהפך.

[אמא_של_יונת*]

גילה,
מייק הדריך היום קבוצה של קורס מדריכי-טיולים. זה נראה בעיני אישך כ"דרדקים"?

[מייק_בר_רב_אשי*]

תחזירי ד"ש.

[תבשיל_קדרה*]

תודה.
בתחקור מעמיק סחטתי "הם נראו תיכוניסטים. האמת? הם ישבו ורשמו. בעצם - ראינו קודם תיכוניסטים (עם שוט) שישבו ורשמו, אז אולי זה השפיע"

[עוברת_אורח*]

אתה מתלונן?!?!? אז מה אני אגיד?!?!?
מילא שאנחנו כותבים בחמישים דפים בעת ובעונה אחת, אבל אין שום דרך לדעת מה הסדר שבו נכתבו הדברים, וכך אני קוראת תשובות לפני שאני יודעת מה השאלות ומתמוגגת מציטוטים ואז מגלה שהוצאו מהקשרם. מזל שיש את תוספות יוםטוב, לפחות צוחקים קצת....

[תוספות_יוםטוב*]

מה נהיה פה בזמן האחרון עם ה-תוספות יוםטוב הזה שכולם מתייחסים אליו כבדחן המקומי?
רק שתדעו בקרוב ממש הוא מתחיל בשלב הקריטי של כתיבת התיזה - ואז הוא יהיה מה זה רציני. לעילא ולעילא.

<ראו הוזהרת>
<קלא מקליט>

[אמא_של_יונת*]

מייק,
אתה עדיין מנסה לעקוב אחרי השיחות של ה מיני קהילה? כל הכבוד לך (או יותר נכון, לבי לבי לך...).
אני התייאשתי. לא נכנסת יותר לדפים שלהם. מחכה לתקופות רגועות (ושפויות?) יותר.

[עוברת_אורח*]

קודם כל המון המון תודה
אז במה אני מתעסקת?
נאמר בקיצור: פילוסופים מסוימים טוענים שיש שני סוגים של משפטים בעלי משמעות - משפטים אמפיריים (כלומר כאלה שאפשר לבדוק בניסוי אם הם נכונים, למשל "יורד עכשיו גשם") ומשפטים אנליטיים. מהם משפטים אנליטיים? יש הרבה הגדרות ואפשר לדון בזה הרבה (יתכן שאף אעשה זאת), אבל מדובר במשפטים שהם נכונים בלי קשר למצב העניינים בעולם, כלומר לא מספרים לנו כלום על העולם. דוגמאות - "כל גבר לא נשוי הוא רווק", "5+7=12", "אם אני עוברת אז אני עוברת".
הבעיה של אותם פילוסופים היא, שאם רק משפטים משני הסוגים האלה הם נכונים, אז מה זה אומר על המשפטים של הפילוסופיה? הם בטוח לא אמפיריים, ואם הם אנליטיים, אז הם לא אומרים כלום על העולם. אז מה עושים? תלוי בפילוסוף. יש לזה כל מיני פתרונות יצירתיים.
מה שעכשיו אני קצת משחקת אתו זה העניין של משפטים שהיו פעם אמפיריים והפכו לאנליטיים. דוגמא - "מים הם H2O" (פעם היה נוזל צלול ומרווה שקראו לו מים וגילו, אמפירית, את המבנה המולקולארי שלו. היום זו ההגדרה של מים, כך שלא ניתן לגלות מים שאינם H2O, הם פשוט לא ייחשבו למים).
מקווה שלא בלבלתי לך את המח יותר מדי. מבטיחה לא לעשות את זה שוב אלא אם יהיה ביקוש אמיתי. עצם זה שנחמד לי לכתוב את זה מעלה בי תקווה שאולי לא הכל אבוד עם התזה הזו....

[ענת_גביש*]

_ענת, למה לא שאלת אותי אתמול?
פומפיה זה מתקן עם המון פיות קטנים,_
מייק, תודה רבה על ההסבר הנהדר, ואני הייתי בטוחה שיגידו "ככה זה. פומפיה, כמו מגהץ, מילים משונות בלי מקור או משמעות".
אז...מה זה מגהץ? משהו עם מג?
ולא שאלתי אתמול (שלשום...) כי רק אתמול היה לי האומץ להכנס בפעם הראשונה לדף המתרגמות, וכבר מזמן רציתי לחלוק את הצחוק הגדול הזה עם הגזר הנגרר על גבי מזחלה מגררה, בסרט הוידאו.
עכשיו הולכת לחשוב על מילים עם פום.
פומפדיתא?
פומרנץ?
פומית??? (אה!)

[ענת_גביש*]

פום-פר-ניקל?

[א_גרויסע_מויש*]

השלג עוד
(טידלי-פום)
יורד מאד
(טידלי-פום)
קשה מאד
(טידלי-פום)
לצעוד לי.
ורק אני
(טידלי-פום)
יודע כי
(טידלי-פום)
האצבעות
(טידלי-פום)
קופאות לי.

מאת: פ. הדב.
(בתרגום יצהר ורדי)

<מויש שמעה שמייק מתעניין ב-'פום'>

[ענת_גביש*]

מויש, כמה משמח לראות אותך שוב!

[מ_י_כ_ל*]

@}

<ודי לחכימא>

[מייק_בר_רב_אשי*]

תודה מויש,
מייק מתעניין לא רק בפום (הוא מפמפם מדי פעם), אלא גם בא"א מילן, וטרם פגש את התרגום של יצהר ורדי. מתאבן. יעני מְתַאֲבֵן, הקטע הקצר הזה.
ענת, המגהץ אומץ כנראה מלשון חז"ל, מתוך שיר השירים רבא.

עוברת, איך נחמד לקרוא ממך גם דברים שאינם השתטויות, אף שיותר משעשע.. טוב, לא חשוב מה יותר משעשע. קשה לי עם דברים שאינני תופס את משמעותם מעבר לעצמם, וזה מה שקרה לי עם ההסבר שלך על נושא התיזה שלך. זה נשמע לי הרבה יותר פילוסופיה מאשר לשון, אבל מי אני שאדבר במה שאינני מבין, למרות שזה אופנתי. אבל אם תסבירי לי מדוע זה חשוב, אולי תביני גם את יותר טוב.

[עוברת_אורח*]

אם תסבירי לי מדוע זה חשוב

זה חשוב בעיקר לפילוסופים שתוהים מה שווים כל הדיבורים שלהם ואיך זה שהפילוסופיה, העתיקה מכל המדעים, לא מראה שום "התקדמות" אלא סובבת במעגלים מאז אפלטון.
וכן, בהחלט, זה הרבה יותר פילוסופיה מאשר לשון. זה נחמד למי שאוהב להתפלסף (כמוני, לפני שהתחלתי את התואר...) ולא מחפש תכל'ס בשיחות שהוא מנהל עם עצמו ועם אחרים.

[פלוני_אלמונית*]

וטרם פגש את התרגום של יצהר ורדי. מתאבן. יעני מְתַאֲבֵן, הקטע הקצר הזה.
פגשתיהו לפני זמן מה באינטרנט. הנה, תטעם בעצמך:
www.literatura.co.il/old/ivardi001.html

<מויש, עדיין מהגלות>

[אבא_של_יסמין*]

האם ניתן לגדל זעתר בגינה בבית ?

[תבשיל_קדרה*]

אנחנו עושים את זה. בקלות, זה אחד הצמחים העמידים שיש (-:
זכור שהזעתר (המשובח) שתקבל אינה תערובת זעתר (מה שנמכר כתבלין המכונה "זעתר").

[אמא_של_יונת*]

אנחנו גידלנו זעתר בבית במשך שנים. הוא גדל לממדי פרא.
צריך להבדיל בין הצמח המכונה זעתר, ששמו העברי אזוב, לבין תערובת התבלינים המכונה זעתר. הרכיב העיקרי של התערובת הוא אזוב (או צתרה ורודה, או צתרנית, ויש עוד צמחים בעלי טעם דומה לנ"ל שמחליפים את האזוב - הכל לפי מה שנפוץ באזור הספציפי), ומלבדו יש בה מלח, סומסום, סומאק ואינני זוכרת מה עוד.

[אבא_של_יסמין*]

זכור שהזעתר (המשובח) שתקבל אינה תערובת זעתר (מה שנמכר כתבלין המכונה "זעתר").

הגעתי למסקנה הזאת לאחר ששתלתי את הקופסה המרובעת ולא צמח דבר.
תודה .
פעת קטפתי צמח אחד כולל השורשים העברתי אותו והוא לא נתפס באדמה לכן שאלתי.

[תבשיל_קדרה*]

אני קניתי שתיל במשתלה (5 ש"ח. אולי 10). ענף אחד מהשיח שלנו משגשג בגינה של חברה.
הנה עוד שתי דרכים, בהצלחה!

[ענת_גביש*]

ומלבדו יש בה מלח, סומסום, סומאק ואינני זוכרת מה עוד.
אוג הבורסקאים, לא? או שאולי זה הסומאק.

[אמא_של_יונת*]

ענת,
נכון, סומאק הוא שמו הערבי של אוג הבורסקאים.

[שרון_ג*]

תודה.
אני כבר נכנסתי לכאן בעבר ומצאתי את דף הבית שלך נעים ומעניין, אלא שלא היה לי שום דבר חכם להוסיף (שלא להפר את רמתו הגבוהה וכו')...

[תבשיל_קדרה*]

<אם מישהו יכול להמליץ לי על פורום אחר ברמה דומה, שיקום!>
קמתי.

[תבשיל_קדרה*]

טוב, טוב. אני גם אפרט.
פורום תרבות עברית בתפוז.
אמנם ממשק משתמש שונה, אבל החברה נעימה, והדיונים (ואף ההלצות) ברמה גבוהה.

[שרון_ג*]

גילה אל תעשי לי את זה!
גם ככה אני מבלה יותר מדי בימים האחרונים מול המחשב!
אז לגלות עוד פורום!

[תוספות_יוםטוב*]

Brachi.
קיצור של ברכה.

[תבשיל_קדרה*]

שרון...
למה את הולכת לקרוא מה שאני כותבת למייק, בכלל? (-;
(כולם קוראים הכל, זה בסדר...)

[שרון_ג*]

אני הולכת לקרוא היכן שאני חושבת שאתעשר.

[אנונימי]

אחד הביטויים האהובים עלי: כל יום לומדים דבר חדש.
(ד"א - לאחרונה, זה היה רק בתחום הרגשי וההורי, שהיו מאד מעגליים )
ועכשיו, משגיליתי את דפך המלבב, אני רואה שטעות בידי: אוכל ללמוד הרבה יותר מדבר אחד כל יום...

ובסה"כ נכנסתי כדי לומר לך שמאד שימחת אותי בתגובתך בדף הקול של באופן טבעי ועוד מאד שימח אותי שמיד כשהגעתי ליומיון הערב (רק בשש בערב לצערי ), שאלתי מי אתה, והשיבו לי שאתה אש"י. זה שימח אותי פעמיים - פעם ראשונה, שקיבלתי תשובה, ופעם שניה שאתה שלה. (בסדר, גם ושל עודד ושל השניים שעדין לא, אבל זה לא קשור.)

ובנימה הדומה למה שאמשלי (הפולניה, נו מה?!) היתה מאחלת לי ביום הולדתי: מקווה שאזכה לקרוא עוד רבות טובות ומבדחות ממך בדפים שמבקרת
(או שמא / מן הסתם, מעתה אבקר יותר בדפים בהם אתה כותב? )
(אצל אמשלי הברכה היתה: שאזכה ממך לנחת ...)

[שרון_ג*]

לא ראיתי אותך ביומיון
דווקא חיפשתי, כי שאר הגברים שהכרתי כאן לא באו.
(יש למישהו גבר אחד לרפואה? חשבתי כבר שכולכם שפנים...)

[אמא_של_יונת*]

שרון,
מייק לא היה ביומיון. הוא מדריך בימי רביעי.
אולי בספטמבר, בפארק הירדן...
אבל רועי ייצג את המשפחה. לא פגשת אותו?

[מייק_בר_רב_אשי*]

כן, תיקנתי, זה כמובן מייק שכתב את הדברים הבאים, תודה, גילה, שהערת על כך. למחוק?


(יש למישהו גבר אחד לרפואה?)
אני לא רוצה להתהדר באשר לגבר, אבל רפואה זה לא השטח שלי. אולי את מכירה מישו/י שזה השטח שלו/ה?
כן, גמני סקרן לעשות המרה מוירטואלי לאופטי (-מיסטי), שזה ביטוי נייטראלי כדי לומר מעניין אותי איך את נראית. כמו שאומרת אשתי:

אולי בספטמבר, בפארק הירדן

ועד אז קבלי איחולי הצלחה ברישון ובלוד.

ליאת, תודה, גם מי שבטוח בעצמו זקוק למשוב.

<או שמא יש כאלה שבאמת בטוחים בעצמם ואינם זקוקים כלל למשוב, ואוי לנו מהם, בעוד שמי שזקוק למשוב בל יראה עצמו "בטוח בעצמו"?>

[תבשיל_קדרה*]

עכשיו זה היה מייק?

[שרון_ג*]

רועי-שרון-הבעל-של-יונת? (אותו דווקא ראיתי לשבריר שניה)
או שאני עושה סלט?

[מייק_בר_רב_אשי*]

כן, שרון ג, הוכחת כבר קודם כשרון בלשי, וגם הפעם לא טעית.

[קלא_אילן*]

<או שמא יש כאלה שבאמת בטוחים בעצמם ואינם זקוקים כלל למשוב, ואוי לנו מהם, בעוד שמי שזקוק למשוב בל יראה עצמו "בטוח בעצמו"?>

אכן אוי לנו.

[קלא_אילן*]

כלומר, אוי לנו אם הם קיימים.

[תוספות_יוםטוב*]

ובכן, כן. "עגלתו של תוספות יום-טוב" הוא סיפור של מנדלי מוכר ספרים.
וואללה, לא ידעתי. תודה!

<ולגבי תוספות יום-טוב המקורי - אשתדל ללקט אינפורמציה מחר>

[מ_י_כ_ל*]

משנמצאתי???
|נבוך| נו, כן.
אבל לא קורה לך שאתה מושפע מטקסטים שאתה נחשף אליהם? בכלל, חשוב כמה טוב שלא כתבתי את שכתבתי כשעוד הייתי תחת השפעת ניסוחי פס"ד...
טוב, טוב, אשתדל לא לכתוב כך כשאני כותבת אליך.

הנכדה קוראת לי.
איזה כיף! נשיקות!!!

[תבשיל_קדרה*]

הפסדת קשות כשויתרת על האתר האחרון
זה לא שהיתה לנו ברירה...
כשהילדים החליטו שאחד כן ואחד לא, התכוונתי לבוא לבד עם האחד שכן, אבל הוא רצה אבא, אז כבר הבנו ש(שוב )עברנו מזמן את שעת הגג שלהם, וצריך להתקפל.
גם לארוז את הילדים באוטו היה קשה, ורק הבטחה שלי שיהיו עוד טיולים כאלה ("כן, יחד עם כולם") שכנעה.

תודה, לא אמרנו.

[מייק_בר_רב_אשי*]

זה ממש חוסר התחשבות (מצידם). כי לא רק אתם הפסדתם, הן גם אנחנו הפסדנו אתכם.
מתחייבים להשלים.

[א_ילת*]

שלום מייק!
מצטערת על הטיול. רציתי לשנס כתפינו (עם הילדים עליהם) ולהשיג אתכם אבל היה רב של שלושה נגד אחד. גם כך היה ארוך (הלכנו עד העיקול, נחנו וחזרנו וכבר היה אחת ושלושים) אבל חבל לי שלא הלכנו אתכם וגם הרגשתי לא נוח משום שחיכיתם לנו וניסיתם להשיג אותנו. וגם משום שלא נפרדנו מכם.
ולכן אודה עכשיו: תודה רבה! נהנינו כל כך! מזמן לא היה לנו סוףשבוע כ"כ מוצלח. (והיינו בלפחות שלושה נופשים בארבע השנים האחרונות (-; ....).
מקווים להפגש שוב.

[מייק_בר_רב_אשי*]

אני מקוה שזה אכן הפורום המתאים להתפאר:
היום, ממש היום, ה-24 במאי 2004, מלאו 70 שנה לעלייתי ארצה.
בספינה מאלכסנדריה לחיפה.

ועתה, בחודשים האחרונים, אני שב ומגלה את העולם דרך עיניו של הנכד, שגילו עתה בערך כמו הגיל שהייתי בו כאשר עליתי.

[תבשיל_קדרה*]

בוודאי, בוודאי!
מזל טוב! (כך מאחלים גם ביום-עליה, לא רק ביום-הולדת?)

[לוטם_מרווני*]

מזל טוב@} למלוא 70 שנים לעלייה!

[שרון_ג*]

וואו!
70 שנה?
מדהים. לא חשבתי שאתה קיים על פני האדמה 70 שנה...

מזל טוב.
אלכסנדריה היתה מקום המוצא או שהתגלגלת לשם אחרי הרבה תהפוכות ברחבי העולם?
(אם מותר לשאול)

[סמדר_נ*]

מזל טוב! @}

[קלא_אילן*]

מטוס זעיר ללא טייס.

[אמא_של_יונת*]

שרון,
אני מרשה לעצמי לענות במקום מייק (מנצלת את העדרו כרגע...):
מייק הוא יקה גזעי, ואלכסנדריה היתה תחנה בדרך (אפילו לא ידעתי עליה).
אשר לקיומו יותר מ-70 שנה - גם כשמכירים אותו לא מאמינים. יש אנשים צעירים ויש זקנים, וזה לא ממש קשור לגיל הכרונולוגי.
"זקן פעיל הגדיר זקנה:
זה גיל שבשבילי
הינו תמיד 20 שנה
למעלה מגילי".
(חנניה רייכמן)

[עודד_לבנה*]

מזל טוב! @}

[חלי_ש*]

מזל טוב!

[מייק_בר_רב_אשי*]

אלכסנדריה היתה מקום המוצא או שהתגלגלת לשם אחרי הרבה תהפוכות ברחבי העולם?
זה היה רק כדי לבלבל, ומצטער שהצלחתי. בתור יקה אפרט: ברכבת מפרנקפורט למילנו, בספינה ממילנו לאלכס, משם לחיפה, משם ברכבת ללוד, והלאה לירושלים, תחנה סופית למשך 15 שנה. הזכרון הכי מוקדם שלי הוא תמונה של עצמי מטפס על רציף בתחנת הרכבת בחיפה או בלוד, מגיל שנה וחצי.

[שרון_ג*]

סליחה על החטטנות.
זה תמיד מרגש אותי לשמוע אנשים שממש חוו את ההיסטוריה שלנו על בשרם.
מה שאני למדתי בתע"י בביה"ס...
מאוחר מדי, למדתי שגם סבא שלי היה חתיכת תע"י בעצמו. הוא נפטר כשהייתי בת 17 ולא הייתי מוכנה להקשיב לאפחד (חוץ מלעצמי אולי, וגם זה בקושי)

[מייק_בר_רב_אשי*]

סליחה על החטטנות.
שרון, זה בסדר, כל אחד מת שיחטטו בנשמתו, רק לא כל אחד מודה בזה.

[שרון_ג*]

אז אני אשמח לשמוע עוד...
תמיד נראה לי כאילו החיים שלנו כ"כ אפורים ומשעממים (ברוך השם!) לעומת החיים בתחילת המאה העשרים.
חלוציות, מלחמות. מי ששרד את כל זה חייב להיות משהו מיוחד.

[סמדר_נ*]

תודה! @}

[מייק_בר_רב_אשי*]

הדעה השנייה - שאינני זוכר של מי היא
(תוספות, לגבי הפקת התכלת)
תוספות יקירי,
פתאום נזכרתי בדיון הישן.
ובכן, מי שכתב דוקטורט על הפקת התכלת (ודאי לא הראשון ולא האחרון) הוא... הרב הרצוג, שהיה דומני הרב הראשי של יהדות סקטלנד, לפני שהתמנה הרב הראשי של יהדות אשכנז בפלסטינה (א"י). את בניו המפורסמים גידל בבית מפואר ברחוב שגם אני גדלתי בו, אבן-עזרא.

[יעל_צ*]

בוקר טוב,
יש לי טבע כזה שכשאני רואה ציטוט אני חייבת תכף לברר מאיפה הוא הגיע.
אז ראיתי שכתבת על "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה" וזה מה שהתברר:
המשפט נאמר על ידי המתורגמן במחזה "בית התה של ירח אוגוסט" (1953) של ג'ון פטריק.
בסרט שיחק את התפקיד מרלון ברנדו. (מתוך: ויקיפדיה).

<ובכלל נהנית לקרוא את הדברים שאתה כותב כאן באתר>

[מייק_בר_רב_אשי*]

אמא של אנ"נ,
(אי אפשר לקרוא לך בשמך הפרטי, יעני "אמא", כי יש לי עוד עם שם זה)
תודה.
באיזה הקשר נאמרה הברקה זו?

[יעל*]

אי אפשר לקרוא לך בשמך הפרטי
אפשר לקרוא לי יעל - ובדרך כלל אני גם עונה.
ה"הברקה" נאמרה היום בדף הנערץ כל הנשים קצת לסביות, בשעה 4:26.

<הערת את הציפורים?>

[חובבת_זוטה*]

הרגע ראיתי ציוני דרך, אתה זקן השבט ?

[בשמת_א*]

מה, גם שלכם ממנכ"ל? שלנו אוהב לפקד ביד רמה ובכל כובד האחריות: "אמא, בואי לאכול!" "[אחות], קומי! " "אבא, זוז!" מתוק!

[אם_פי_3*]

_דף נבירה עצמית. בדוק האם בסדר לך, או לא.

[שרון_ברקת*]

מייק,
הגיע אלי, מיד שלישית-רביעית ומעלה, המייל שהפצת בנושא משאל הבניאס
מדוע שלא תפתח גם כאן דף בעניין חשוב זה?

[מייק_בר_רב_אשי*]

כרמית,
אני שייך לאסכולת "ענה בדף שנשאלת בו".
התשובה היא כן, אם הבנתי למה הכוונה, מצדי זה בסדר גמור, אין לי כל בעיה עם זה.

שרון,
לא חשבתי שזה מתאים הנה, ואני כועס על אחרים המכניסים נושאים ש"אינם שייכים" לדעתי. אבל אולי בכל זאת אתה צודק...
מכל מקום -- המשאל נסגר מחר, מאוחר מדי.
אני מקוה שהצלחתי במאמצי, שהמכתב הנ"ל היה רק אחד מהם.

[שמיכת_טלאים*]

ובהזדמנות זאת – יישר-כוח גם על יתר מעלליך, כולל ספר בתרגומך שאני שקוע בלמידתו עכשיו
תודה ספר הארכיאולוגיה, במקרה?

[שרון_ג*]

היי מייק!
תודה על הערתך החביבה בדף שלי.
מצטערת - לא התאים לי לנסוע צפונה בסופשבוע הזה.
אבל הייתי בפארק הירקון בזמנו - אולי בטעות ראיתי אותך שם? (את יונת ורועי ראיתי)

בטח תהיה הזדמנות נוספת!
(ינחם אותך שגם אני מאד רוצה לסמן לידך וליד אש"י? אני חושבת שבסוף אאמץ אותכם לסבא-סבתא וירטואליים. יש לכם את האיכויות השמורות רק לאזרחים ותיקים טובי לב שכאלה. תאר לעצמך שאתה לא ממש רחוק בגילך מסבתי מצד האמא (אאל"ט)...למרות שנדמה לי שיונת ואני דווקא קרובות בגיל)

[שרון_ג*]

ושנה טובה גם לכם!

(תמסור גם לאש"י ולכל המשפחה!)

[יוחנן_בצק*]

<האופטימטריסט שלי טוען שזה מה יש, נקודה.>

יש בחלונות (2000 ומעלה) תכנית שירות קטנה בשם magnifier שמציגה את האיזור שתחת סמן העכבר בגודל כזה שגם האופטמיטריסט שלך היה רואה.

שנה טובה
(וגם לאש"י יקירת אריך קסטנר של דרום מזרח לבנון)

[מ_י_כ_ל*]

@}

מי אמר שהנאומים שלי על מעבר מהעיר לכפר נפלו על אזנים ערלות? הנה, בנסיעה חזרה עילם מיד התנדב לעבור לגור בישובכם - גן משחקים (הוא סיפר שהוא ראה אחד, אז אני מניחה שזה נכון), שבילים לאופניים וילדים שאפשר 'להכין' איתם שדות אורז...מעט דרישות, אבל מהסוג הנכון

נהננו! תודה!

[קלא_אילן*]

תודה.
איך אסביר איזו תודה זאת? איני יודע. שמחת אותי, ואת דעתך אני מעריך מאוד, ויותר מכך - את זה שאמרת לי אותה.
שוב תודה.

[תבשיל_קדרה*]

מייק, תגיעו לטיול בשבת?

[אמא_של_יונת*]

מותר גם לי לענות?
כן.