^{דף מומלץ}

~ראו גם:
ארכיון חוכמות של ילדים משנת 2001 ועד לסוף שנת 2006
חוכמות של ילדים 2007
ארכיון חוכמות של ילדים 2008
חוכמות של ילדים 2009
חוכמות של ילדים 2010
בושות של ילדים
מילים שילדים ממציאים~

אני מציעה לגמד (שנתיים ושמונה) שנשיר יחד את 'שניים סינים עם כינור גדול'
הגמד "לא לא. קודם נשיר אחד, ואז כשנגמור נשיר עוד אחד"

מתרפקת עלי: " אמא- את האשה הכי טובה בעולם".

צ'ופקי (7):"אמא,קוראים לסרדינים סרדינים כי הם שורדים?"

לא לא. קודם נשיר אחד, ואז כשנגמור נשיר עוד אחד
מלך!
צודק. צריך להרוג סיני ולנוח.

נורי (1.8) מתעוררת באמצע הלילה: "אמא, קום!"
אמא (ממלמלת): "עכשיו זמן לישון..."
אבא (באומץ): "נורי, בואי נלך לסלון וניתן לאמא לישון"
נורי: "אבא- נום! אמא- קום!"

ועוד אחד:
אני עומדת בתור ונורי על גבי. נורי מתחילה להתפתל באי נוחות במנשא ולהתלונן: אוי, קסה (קשה), אוי, קסה קסה...
אני: נורי, מה קשה? משהו מפריע לך?
נורי: קוטיס! (טוסיק)

_תני לי ממתקים

לא מרשה

תני לי ממתקים

לא מרשה_

אוי זה טוב... וצחקתי בקול מאחרים גם כן...
זה מזכיר שהיה איזה סרט שעשתה משפחה שהפסיקה להשתמש בפלסטיק, הילד ישב בצד ומילמל לעצמו משהו כזה, אני אוהבת פלסטיק, פלסטיק זה נהדר...

אתמול ברדיו דיברו על מלחמה.
הילה, בת חמש: מה תהיה עוד מלחמה, ואנחנו ננצח ויהיה עוד חג?

הילה, בת חמש: מה תהיה עוד מלחמה, ואנחנו ננצח ויהיה עוד חג?
אוי, עצוב

למה עצוב? אופטימי

זה לא בדיוק אופטימי.
למלחמה יש מחיר כבד גם כשאת מנצחת...

איזה כבדה... זה היה ציני...

טוב..החוכמה הראשונה שלנו היא בלי מילים,כי הוא בן שנה+2 כמעט
החתולה יושבת על שולחן האוכל,הקטנצ'יק מגיע למרגלות השולחן,ושולח ידיים למעלה
כאילו מבקש מהחתולה שתרים אותו,שיוכל להיות לידה גם כן
זה היה חמוד ביותר..

איזה ממי

מתוק!! (-:

קטנה (2.4) יוצאת לחצר בערב מסתכלת לשמים ומברכת לשלום: בוקר טוב ירח

נטע (2.8) מרוּגז (לא זוכרת על מה).
שולח יד קדימה בתנועת "עצור", מזעיף פנים וטוען בקול תקיף כלפי אבא: "אל תדבר!"
כל מילה שאבא אומר, "אל תדבר!"
אמא מצטרפת, בנסיון להבין. "אל תדברי!" והפנים מתרככות: "טוב?"

אמא: איזה ביצה אתם רוצים?
בן 6וחצי: אני רוצה ביצה קשה
בן 4: ואני רוצה ביצה קלה

אמא מצטרפת, בנסיון להבין. "אל תדברי!" והפנים מתרככות: "טוב?"
אוי, איזה מותק!!! ממיס...

למה עצוב? אופטימי
עצוב שיש עדיין כאלה שבטוחים שתמיד ננצח.

אנחנו במעבר מחינוך ביתי לבית ספר.
בן השמונה שואל אם המפקחת תבוא אלינו עוד פעם.
"לא", אנחנו אומרים. "למה??"
היא לא צריכה לבדוק אם בית ספר מתאים לנו?!
(-;

היא לא צריכה לבדוק אם בית ספר מתאים לנו?!
גאוני.

נראה לי שזה שייך גם לדף חוכמות של חינוך ביתי .

_היא לא צריכה לבדוק אם בית ספר מתאים לנו?!
גאוני._
וואו. ממש גאוני. קצת מותיר ללא מילים...

הוא הפנים והבין את מה שמשרד החינוך לא הבינו
אי אפשר לתת ביקורת אמיתית על הגוף שאתה חלק ממנו ,
גם כופה עצמו על הציבור, גם נותן שירות וגם מבקר עצמו מבפנים.

הכל התחיל מזה שהוא החזיר לי.
(-: (-: (-:

השם! שמור על עם ישראל! גם אתה ישראלי!

(-: (-:

יואבי (שנה ו-10) לוקח נמלה, ובעדינות אין קץ מצמיד אל לחיו: "אִיבּוּ!אִיבּוּ!"
(חיבוק! חיבוק!)

בן (עוד לא) 4 שר : אני מאמין, אני מאמין אני מ-אמין באמונה שלמה בגבעת המשיח...

בת הדודה (בת ארבע וחצי) אומרת לבני (בן שלוש וחצי): "תגיד לדודה X שהיא דודה קקי". בני היקר חושב לרגע ואז פונה אל הדודה ואומר לה: " X אני אוהב אותך".

" X אני אוהב אותך"
וואו,
איזה הבנה ורגישות!
פשוט מחמם את הלב...

'אמא את זזה ממש מהר יחסית לבת ארבעים ומשהו...'
הסיפור המלא : http://noa-photographer.blogspot.com/20 ... g-[po]post 16[/po].html

מקסים (-:

תודה ,

בוציק צופה בהופעה של אבאמא ביו טיוב.
בוציק: "ואיפה אני הייתי שם?"
אמא: "אתה עוד לא היית חמוד, עוד לא נולדת."
בוציק: "אפילו לא בבטן?"
אמא: "לא, אפילו לא בבטן."
בוציק: "מה, אפילו לא במנשא?!"

מתלבטת בין הדף הזה לבין "בושות של ילדים" או "חשש ממאסר".

טלפון מצלצל.
אמא מחליפה חיתול ומנקה טוסיק מקוקה. (כן, כן, אנחנו עם חיתולים. עם כל צרות ההנקה לא היה לי כח להתמודד גם עם בלי חיתולים כשזה הקטן גדול יהיה רק משלשל להנאתו). אבא חולה ישן בחדר השני.
בוציק רץ לענות לטלפון.
בוץ: מי זה?
X:-------
בוץ: כן, אני חולה, יש לי חום. בלה בלה בלה בלה....
X:-------
בוץ: אמא? אמא איפה את? -"רגע,חמוד, אני מחליפה חיתול לקטןגדוליהיה."
בוץ: אמא, איפה את?- "חמודי, אני מחליפה חיתול לקטנגדוליהיה".
בוץ: אמא, איפה את?- "חמוד, אני מחליפה..."
בוץ: אמא לא נמצאת.
X: -------
בוץ: אין כאן אף אחד.
X: ------
בוץ: שלום.

X היא עובדת סוציאלית....



מזל שהיא גם חברתי הטובה מגיל 14...

אמא שרה לקטנגדוליהיה "חמש שנים על מיכאל".
בוציק בפרפראזה: "שלש שנים עברו עלי, אני כבר מזדקן..."

בת שנתיים וקצת, מוציאה את הציצי מהפה ואומרת:
"אמא, את שומעת את החלב שבציצי? הוא עושה פששש... פששש..."
O-:

(יכול להיות שהיא שומעת את הזרימה??)

ברור שהיא שומעת את הזרימה, מבפנוכו, מהצד של הלסת.
תחשבי על שתיית שוקו משקית. מרגישים-שומעים את הזרימה, לא?

שלש שנים עברו עלי, אני כבר מזדקן

ענק!

התינוק למד להגיד תודה.
כל היום דה-דה, דה-דה.
אני לוקחת אותו ממיטת התינוק למיטה שלי- "דה-דה." מנומס!

הגדול התחנן על נפשו למשהו שרצה וביקשנו ממנו לדחות.
אבל בבקשה, בבקשה, בכל מקרה, בבקשה (כאילו, הבכל מקרה לא היה קשור, אבל חמוד).

שושה (בת 5 וחצי), שואלת את אחיה בן ה -3:" אתה מאמין באלוהים?"
שוש הקטן נראה מבולבל מעט, ועושה רושם שלא הבין חלק מסויים בשאלה. על כן פונה לאחותו הגדולה בשאלה חזרה:
"מה זה מאמין?"
אצל ההורים נרשמה גאווה רבה.

ורגע ברצינות- כשאני חושב על זה.
גם אם לא ממש קשור לנ"ל- היודע לא צריך להאמין.

בת שנה ותשעה חודשים צועקת לי מחדר אחר
"אמא בואי לעזור לאורי, הוא לא מצליח"
אורי בכלל אצל חבר, אני באה ורואה אותה עם הפלאפון שלי מסתכלת על תמונה של אורי
"אמא הוא לא מצליח לצאת"

לכבוד ט"ו בשבט-
סיני(כמעט 3) אוכל מרק עם שקדיות!

אבא שר לאפרוח (3): "מנגו בננה ומלון, דבש, וקי-"
אפרוח משלים: "קינואה!"

"אמא הוא לא מצליח לצאת"
מעולה.

אמא הוא לא מצליח לצאת"

גדול!

אמא הוא לא מצליח לצאת
ענק! (אני ממש יכולה לדמיין אותה מנסה לעזור לו)

ומפניניי הרקונסטרוקציה של גיל שנה ועשרה חודשים:
הנה עץ-טרובלים! (אורן כמובן)

(בכלל היא בענייני עצים: 'אבא, אמא, נורי אוהבים עצים!')

בן שנה וחודשיים ואני ישנים שנ"ץ
הטלפון הארור מצלצל בבית,אני מסננת קללה והוא ישן עמוק
לא מתעורר,אבל אומר"הלו" מתוק מתוך שינה

מאור הקטנה (5) מאחלת לידידה עיוורת, קצת אחרי שהזדעזעה לגלות שידידתה לא רואה אותה ולא את הירח היפה שבשמיים.
"שתבריאי בשלום"

איזה צירוף מקסים

"אמא תגידי, לתולעים בטוסיק, גם להן יש תולעים בטוסיק?"

הכינות הם החיות מחמד של הפליימוביל!

הנה עץ-טרובלים!
מעולה!

"אני לא אוהב חריף. רק בנות אוהבות חריף."
(כשאבא אוכל סחוג עם כפית לארוחת בוקר. אההמ.)

אמא: " מה תרצה להיות כשתהיה גדול?"
בן 3 וחצי :" אני ארצה להיות שומר עצים"
אמא: " ומה לא תרצה להיות כשתהיה גדול?"
בן 3 וחצי :" אהה...אני לא ארצה להיות חמור..."

אחחח, נאנחת מכאב בטן של אחרי צחוק גדול
מצויין הדף הזה, על החוכמות הפשוטות-מעמיקות שלו.
גם צוחקים וגם מחכימים.
בחיי, תמשיכו!
חיבוק ותודה לכ-ל הקטקטים הפילוסופיים ולאימותיהן בעלות הרגישות, האבחנה הדקה, הזיכרו החד והזמן לשתף!
ישר כח.

בת הדודה (בת ארבע וחצי) אומרת לבני (בן שלוש וחצי): "תגיד לדודה X שהיא דודה קקי". בני היקר חושב לרגע ואז פונה אל הדודה ואומר לה: " X אני אוהב אותך".

מקסים כל כך! ואמיץ, לדעתי, לאור העובדה שבת הדודה גדולה ממנו בשנה שלמה.

הנה עץ-טרובלים!

ואצלנו מככב העץ-קליפטוס

_הנה עץ-טרובלים!

ואצלנו מככב העץ-קליפטוס_

D-:
ואצלנו:
ה-טלף, או ללא ה הידיעה- טלף (עטלף)
מלה (פומלה)
סיפלורה (פסיפלורה)

אמא: את מתוקה!
בת 3: אני יודעת!
אמא: איך את יודעת?!
בת 3: אבא אמר לי בבוקר! (כאילו, דא...)

ה-טלף, או ללא ה הידיעה- טלף (עטלף)


מכירה את החיה הזאת עם הפסים, נו, זאתי שדומה קצת לסוס.... קוראים לה ברה. זה-ברה. (כל הזכויות שמורות לבת של אחותי, ממציאת המילים הגדולה בתולדות האומה)

על גירוד גבינה צהובה: זה כוחני.
בכל החגים אוכלים ממתקים, בחג אחד אוכלים בריא (טוביש)
נכון שהפאפאיות בסכנת הכחדה? כי כל הזמן אוכלים אותם.
בבקר בחיוך: הראש שלי עוד צף מהשינה.
אני אוהבת טעם חלש וריח חזק.
מתוך סיפור שהמציאה: הם עשו לא מסיבת הפתעה ליומולדת וישר הוא יצא החוצה להתנדנד בבישנות.
דיברנו על סבא שלי שהיה מדויק. במה הוא היה מדויק? בלרחוץ כלים. (אצל סבא שלה זה טקס דתי עם הכנותשל שעה מראש)
קוקוקו היא תבוא- אימ'לה של זית, היא תבוא. במהרה בימינו, אמן.

מכירה את החיה הזאת עם הפסים, נו, זאתי שדומה קצת לסוס.... קוראים לה ברה. זה-ברה.

גם אני נתקלתי פעם במשהו דומה עם ילדונת שהחזיקה זאב צעצוע קטן וקראה לו - אֵב.
ניסיתי לומר לה בהדגשה 'ז-אב', והיא אמרה 'אב'.
הבנתי שהיא חושבת שאני אומרת 'זה אב'. ותהיתי איך מסבירים את זה....
אז לקחתי גם פרת צעצוע קטנה הצבעתי עליה ואמרתי בהדגשה של ההברות 'זה פרה' ואז על הזאב 'זה זאב'.
ואז היא סוף סוף הבינה...
ומאז נקרא שמו בישראל 'זאב'.

סוג של חוכמה, של אחותי (היום בת 19...)
כשהייתה בת 4 בערך, היא ובנות הדודות הכינו חוברת ציורים לדוד שלנו... כל ילדה הכינה ציור והן קשרו אותם בסרט:
דוד: איזה יופי, עדי ציירה לי בית,
איזה יופי, דנה ציירה לי פרח,
איזה יופי, נועה ציירה לי ילדה,
איזה יופי, מאיה ציירה לי.... אה, מאיה, מה ציירת?
מאיה (בקול ציפציף): אה, זאת מערכת השמש...
הותירה את כולנו בפיות פעורים...

אה, זאת מערכת השמש...
אחותי (היום בת 19...)
בטח אסור לגלות לנו איפה היא משרתת בצבא היום

רחלי (4) מדברת עם דודה נירה מארגנטינה באמצעות מצלמת רשת.
רחלי מראה למצלמה: "תראי! יהלום!"
נירה: "איזה יופי... מאיזה סוג?"
רחל (בהתרגשות): "פלסטיק!"
(הסוג הכי שווה)

קוקוקו היא תבוא- אימ'לה של זית, היא תבוא.
מעולה!

בן 5: איפה היומולדת של דודה איילה? (שאליה נסענו)
אני: ברחוב מוטה גור
הוא - בעיניים פעורות ומבט מפוחד/מזועזע: אסור להביא לשם גורים, כי הם ימותו?

_רחלי מראה למצלמה: "תראי! יהלום!"
נירה: "איזה יופי... מאיזה סוג?"
רחל (בהתרגשות): "פלסטיק!"_

בזמנו כשהייתה לי קרחת,
קטנה של חברים שראתה אותי בפעם הראשונה, בוהה בי:
"למה אין לך ראש?"

שבת בבוקר. ילד בן 6וחצי מתעורר לצידי.
ילד: אמא, איך אני אוהב את הפנים שלך בשבת!
אמא: בטח כי אני ישנה טוב בלילה ורואים את זה על הפנים
ילד: לא בגלל זה. זה בגלל שהפנים שלך בשבת מלאים נקודות אדומות קטנטנות כאלה וחורים חמודים
|-:

_אמא: בטח כי אני ישנה טוב בלילה ורואים את זה על הפנים
ילד: לא בגלל זה. זה בגלל שהפנים שלך בשבת מלאים נקודות אדומות קטנטנות כאלה וחורים חמודים_

זה אותו הדבר. מי שישן כמו שצריך - נשארים לו סימנים של הסדינים על הפרצוף.

(ואיזה מצחיק, קיבלתי את המחכימון: 'הציפיות רק לכריות'....)

הדגיגונת (3 וחצי) מכבסת שמלה שלה בגיגית במשך שעה ארוכה ומסרבת לפנות את האמבטיה
אמא: זה בסדר, קחי את הזמן.
דגיגונת חושבת ארוכות ואומרת: לא, אמא, קודם אני אסיים לכבס ואז אלך לקחת את הזמן.

ועוד אחד -
דגיגונת מחפשת איזה צעצוע ומגלה שזה היה בכיס שלה.
אמא: זה כמו בסיפור של הארנב שלא מצא את הזנב [ע.הלל..]. איפה בסוף הוא מצא את הזנב?
דגיגונת: בכיס שלי.

לא, אמא, קודם אני אסיים לכבס ואז אלך לקחת את הזמן.

מעולה !

אבא מעיר: "אני לא רוצה לראות ספרים על השולחן בארוחה!"
מיכלי (בת 7.5) בתגובה נוטלת את הספר ביד אחת באוויר, ממשיכה לקרוא באדישות, וממשיכה לאכול מרק ביד השניה.
אמא: "זה לא בשביל להרגיז אותך. זה בשביל לשמור על הספר, שהוא בכלל של הספריה"
מיכל מתקנת: "הוא שלי!"
אמא (מחפשת מוצא נואש): "באמת?! כמה שילמת עליו?!"
מיכלי: "הוא משוק החלפות"

_מצויין הדף הזה, על החוכמות הפשוטות-מעמיקות שלו.
גם צוחקים וגם מחכימים.
בחיי, תמשיכו!
חיבוק ותודה לכ-ל הקטקטים הפילוסופיים ולאימותיהן בעלות הרגישות, האבחנה הדקה, הזיכרו החד והזמן לשתף!
ישר כח._

בן ארבע וחצי: ממה התפתחו הג'וקים?
אמא: אני לא יודעת
בן: אה, אולי מאפונים

<אין על תיזות-של-לפני-השינה>

כשבוציק היה תינוק ומצץ את אצבעי, היה משמיע קולות: אויויויויויויויוי.
יהודי כשר לכל הדעות.
"זה הקטן גדול יהיה" (השלם) למד כי טוב, ויצא בגרסה משלו: אוי גוי גויגויגויגויגוי.

בוציק לאבא:
כשאני אהיה אבא גם לי יהיה חור בשיערות!

כשאני אהיה אבא גם לי יהיה חור בשיערות!

הקטנצ'יק בן רבע לשלוש, מתפנק איתי על הכורסה, ושואל: אמא באמת יש לך תינוקי בבטן?
אמא: כן, באמת
קטנצ'יק: ואיך נקרא לו?
אמא: איזה שם אתה מציע?
קטנצ'יק (פוער פה ועיניים ענקיות ושובבות): אולי נקרא לו דרקון !

מחוכמתו של בן 12 (כבר לא ילד)
אני, בלחץ של הבוקר, צועקת עליו שיקום כבר כדי להספיק לצאת מהבית בזמן.
אחרי שהוא קם הוא שואל, בטון הכי רך ומכבד:
אמא, אפשר לשאול אותךשאלה? את חושבת זה עזר במשהו, שצעקת עלי עכשיו?

ילדבש בן 6.5: "את יודעת איך עושים פיצה בלי כלום?
מכינים פיצה עם זיתים ומוציאים ממנה את הזיתים"...

תלתן (4): אני רוצה סנדביץ' עם בלי כלום!

_ילדבש בן 6.5: "את יודעת איך עושים פיצה בלי כלום?
מכינים פיצה עם זיתים ומוציאים ממנה את הזיתים"..._

מתמטיקאי בהתהוות
(מהבדיחה על ההבדל בין פיזיקאי למתמטיקאי)

הקטן (בן 2 ו8חודשים ובבית) - אני רוצה להיות חולה!

• למה?
• כדי שאני לא אלך לגן!
• לאיזה גן אתה הולך?
• גן אמא!
• ולאן אתה רוצה ללכת?
• גן גפן! (האח האמצעי.)

(נראה לי שנמאסתי עליו קצת... חחח)

אמא "שירה, את נראית עצובה"
שירה : "לא רמר, אני משועממת"
אמא : "אז תקחי את התיק לאוטו, כבר יוצאים"
שירה : "אמא, אני לא יכולה עכשיו, אני משתעממת"

יוד לאמא לפני שהוא נרדם (בלילה, באוטו)
"רציתי שתולידי אותי כי אני אוהב אותך"...

גזרתי ושמרתי...אין משפט אהבה נעלה על זה...

התחילה עונת השאלות...
בת ה5 המדהימה שלי
אתמול היינו ליד הים והיא שאלה"אמא, מאיפה נוצר הים?"
עוד לא הספקתי לענות ותוך כדי ארוחת הבוקר קיבלתי שאלת בונוס
"אמא, יש לי שאלה בסוד: מאיפה נולד אלוהים"?

<לא למדתי עוד איך מצרפים כל מיני פרצופים נבוכים אבל אם הייתי
יודעת היה כאן אחד כזה..>

בת הארבע מראה לחבר משהו ששיך לאחותה הגדולה, אח"כ מטפסת על כסא כדי להניח בחזרה במדף העליון ומסבירה: אני צריכה לשים את זה גבוה כדי שאני לא אוכל להגיע.

אני צריכה לשים את זה גבוה כדי שאני לא אוכל להגיע.
אדיר!
פנינה קלאסית אבל בכל זאת:
בת הכמעט שנתיים אומרת לילה טוב לסבתא ומבקשת: "סבתא, להדליק חושך!"