100 אחוז אחריות

אנונימי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אנונימי »

~דף_מומלץ~
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

קיבלתי במייל את הטקסט המופלא הבא:

_*הו'אופונופונו
מאת ג'ו ויטלה*_

_"לפני שנתיים שמעתי על מטפל מהוואי שריפא אגף שלם של חולי נפש קרימינליים בלי לראות איש מהם. אותו פסיכולוג בחן את התיק הרפואי של המאושפז ואז התבונן בתוך עצמו במטרה לראות איך הוא יצר את מחלתו של המטופל. בזמן שהוא עבד לשיפור עצמו, מצבו של המטופל השתפר.
"כששמעתי לראשונה את הסיפור הזה, חשבתי שזאת אגדה אורבנית. איך יכול מישהו לרפא אדם אחר בכך שירפא את עצמו? איך יכול שיפור עצמי, אף אם הוא במיטבו, לרפא חולה נפש קרימינלי? זה היה בניגוד להגיון, ולכן פטרתי את הסיפור כבלתי אפשרי.
"אולם, אחרי מספר חודשים שמעתי שוב את הסיפור. שמעתי שאותו פסיכולוג השתמש בתהליך ריפוי מהוואי ששמו הו'אופונופונו. מעולם לא שמעתי לפני כן על התהליך, אבל הפעם לא יכולתי לגרש אותו ממוחי. אם אכן יש בסיפור אפילו שמץ של אמת, הייתי חייב לברר פרטים נוספים.
"תמיד הבנתי את מושג "האחריות הטוטלית" במובן של לקיחת אחריות על המחשבות והמעשים שלי. מעבר לכך, הכל נמצא מחוץ לשליטתי. אני חושב שרוב האנשים מבינים כך את נושא לקיחת האחריות. אנחנו אחראיים למה שאנחנו עושים ולא למה שמישהו אחר עושה – אך זה לא נכון.
"המטפל מהוואי שריפא את האנשים חולי הנפש, עתיד להציג בפני נקודת מבט חדשנית לגבי אחריות טוטלית. שמו: דר' איהאלאקאלה יו לן
Ihaleakala Hew Len.
שיחת הטלפון הראשונה שלנו ארכה שעה לפחות. ביקשתי ממנו שיספר לי את כל הסיפור על עבודתו כמטפל. הוא הסביר שהוא עובד בבית החולים של מדינת הוואי כבר ארבע שנים.
"האגף שבו מחזיקים את חולי הנפש הקרימינליים הוא מקום מסוכן מאוד. פסיכולוגים לא מחזיקים בו מעמד ועוזבים אחרי זמן קצר. המטפלים עוברים במסדרונות האגף כשהגב שלהם מופנה לקיר, פוחדים שהמטופלים יתקפו אותם. זה לא מקום נעים לשהות בו, לעבוד או לבקר בו.
"דר' לן סיפר לי שהוא לא פגש את החולים. הוא הסכים שיינתן לו משרד ושהוא יעבור על התיקים. בזמן שהוא בחן את התיקים, הוא עבד בעצם על עצמו. ככל שעשה זאת, הלך מצבם של המטופלים והשתפר.
"'מספר חודשים לאחר מכן, מטופלים שהיו קשורים בשלשלאות, יכלו כבר להתהלך חופשי', הוא סיפר לי. 'כאלה שהיה צריך לתת להם תרופות חזקות, התחילו להפחית להם בהדרגה את המינון. ואלה שלא היה להם סיכוי להשתחרר אף פעם, יצאו מבית החולים. נדהמתי', המשיך, 'אבל לא רק זה, הצוות כולו התחיל לבוא לעבודה בשמחה'.
"'היעדרויות וחילופי עובדים מהירים הפכו לנחלת העבר. נוצר מצב שיש יותר אנשי צוות ממה שנחוץ כי מטופלים רבים שוחררו. נכון להיום האגף כבר סגור'.
"כאן התחייבה מבחינתי שאלת מיליון הדולר: מה עשית בתוך עצמך שגרם לכל האנשים האלה להשתנות?
"'אני פשוט ריפאתי את החלק בעצמי שיצר אותם', הוא אמר. לא הבנתי. דר' לן הסביר שאחריות טוטלית על חייך משמעותה שכל דבר הקיים בחייך, פשוט מפני שהוא קיים בחייך, הוא אחריות שלך. במובן הפשטני ביותר, העולם כולו הוא יצירה שלך.
"וואו, קשה לבלוע רעיון כזה. להיות אחראי על מה שאני חושב ועושה זה דבר אחד, להיות אחראי למה שכל אחד בחיי אומר או עושה זה דבר אחר לגמרי. אך זאת האמת: אם אתה לוקח אחריות שלמה לחייך, אז כל מה שאתה רואה, שומע, טועם, נוגע או חווה בכל אופן שהוא הם אחריותך מפני שהם מצויים בחייך. משמעות הדבר שפעילות טרור, הנשיא, הכלכלה או כל מה שאתה חווה שאתה לא מרוצה ממנו – לך יש את הכוח לרפא אותו. הם לא קיימים, במובן מסוים, אלא כהשלכות שנוצרות בתוכך. הבעיה אינה איתם, היא נעוצה בך, וכדי לשנות אותם, אתה צריך להשתנות בעצמך.
"אני יודע שקשה לתפוס זאת, שלא לדבר על לקבל או לחיות על פי הרעיון הזה. קל יותר להטיל אשמה מאשר לקחת אחריות מלאה. אך באותה עת ששוחחתי עם דר' לן, התחלתי להבין שעבורו ריפוי על פי ההו'אופונופונו משמעותו לאהוב את עצמך.
"אם אתה רוצה לשפר את חייך, אתה צריך לרפא את חייך. אם אתה רוצה שמישהו יבריא, אפילו אם מדובר בחולי נפש קרימינלים, אתה יכול לעשות זאת בכך שאתה תבריא.
"שאלתי את דר' לן איך הוא ניגש לריפוי העצמי, מה הוא עשה, בדיוק, כשבחן את התיקים הרפואיים של החולים.
"'אמרתי כל הזמן, אני מצטער ואני אוהב אותך שוב ושוב', הוא הסביר.
'זה הכל?'
'זה הכל.'
"מתברר שלאהוב את עצמך היא הדרך הטובה ביותר לשיפור עצמך, וככל שאתה עושה זאת, אתה משפר את העולם.
"הנה, אתן לכם דוגמה קטנה על איך שזה עובד: יום אחד מישהו שלח לי אי-מייל שהרגיז אותי. בעבר, הייתי מטפל בבעיה בכך שהייתי עובד על הלחצנים הרגשיים שלי או בניסיון להגיע להבנה עם האדם ששלח לי את המסר המגעיל.
"הפעם, החלטתי לנסות את השיטה של דר' לן. אמרתי שוב ושוב בשקט: אני מצטער ואני אוהב אותך, לא אמרתי זאת למישהו מסוים. בסך הכל עוררתי את תחושת האהבה לרפא בתוך עצמי את מה שיצר את הנסיבות החיצוניות.
תוך שעה קיבלתי מסר נוסף מאותו אדם. הוא התנצל על המסר הקודם. זכרו שלא נקטתי באף צעד חיצוני כדי לקבל ממנו את ההתנצלות הזאת. אפילו לא כתבתי לו חזרה. אך בכך שאמרתי אני אוהב אותך, בצורה כלשהי ריפאתי בתוך עצמי את מה שיצר אותו.
"מאוחר יותר השתתפתי בסדנת הו'אופונופונו שהנחה דר' לן. הוא בן 70 כיום, נחשב לשאמאן וסבא נכבד, ואדם ששומר על פרטיותו.
"הוא שיבח את הספר שלי, 'גורם המשיכה'. וציין שככל שאשפר את עצמי, התדר של הספר יעלה וכל מי שיקרא אותו ירגיש בכך. בקיצור, ככל שאשתפר, הקוראים שלי ישתפרו.
"מה לגבי הספרים שכבר נמכרו ומסתובבים בעולם?" שאלתי.
"'הם לא מסתובבים בעולם', הסביר, שוב מפוצץ לי פיוזים במוח בחוכמתו המיסטית, 'הם עדיין בתוך עצמך'. בקיצור, אין משהו שהוא 'שם בחוץ' צריך לכתוב ספר שלם כדי להסביר את הטכניקה החדשנית הזאת באופן העמוק שאליו היא ראויה.
מספיק לומר שבכל פעם שאתה רוצה לשפר משהו בחיים שלך, תתחיל להסתכל במקום אחד, בתוך עצמך. וכשאתה עושה זאת, עשה זאת באהבה."_

יפה, נכון?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי בשמת_א* »

וואו!
אני נפעמת!
לא זו בלבד שזה רעיון מדהים, אלא שהוא נחת עלי באופן ובעיתוי בכלל לא מקרי!
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_הוא נחת עלי באופן ובעיתוי בכלל לא מקרי!_

לא רוצה לחטט, אבל נורא סקרנת אותי... :-)
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי עירית_לוי »

גם אני אהבתי!
סיגל_ב*
הודעות: 3017
הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי סיגל_ב* »

מרתק!

אם תהיתם מי זה _ג'ו ויטלה_ אז "הנה רשימת הספרים שהוציא"http://www.amazon.com/s/ref=sr_nr_i_0/1 ... oks&page=1 (נראה שהוא מתעסק בעיקר בשיווק ובספרי הדרכה, איך לעשות כסף וכו').
סתם ככה, בשביל להבין קצת מי עומד מאחורי הטקסט.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי בשמת_א* »

מעניין, אבל אני לא רואה שום קשר למה שכתוב בדף הזה.
את כן רואה?
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

אותי יותר מעניין לדעת פרטים על Ihaleakala Hew Len הזה. גיגלתי, אבל התעצלתי להיכנס לקישורים. אולי יש פה מישהו שלא התעצל ויודע משהו מעניין?
סיגל_ב*
הודעות: 3017
הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי סיגל_ב* »

_מעניין, אבל אני לא רואה שום קשר למה שכתוב בדף הזה.
את כן רואה?_
לא ממש.
ככלל אני מסתייגת מסופרים אמריקאים מחברי מדריכי איך-תוך-שלוש-שניות-תוכל-להרוויח-את-כל-הכסף-שאי-פעם-חלמת-עליו.
אבל מי יודע, אולי פספסתי משהו, בכל זאת ניכר עליו שהוא הוציא הרבה מאוד ספרים (וכנראה הצליח להרוויח את כל הכסף שאי פעם חלם עליו...).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי בשמת_א* »

_הוציא הרבה מאוד ספרים_
אולי בגלל שכל הספרים האלה לא מביאים כסף...
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי עירית_לוי »

טוב, גיגלתי קצת.

הטקסט הנ"ל מופיע בספר חדש שנכתב במשותף על ידי גו' ויטלה ו- Ihaleakala Hew Len בשם 'Zero Limits', ושעומד לצאת לאור בקרוב.
אני מניחה שהפצת הטקסט הוא חלק מיחסי הציבור לקראת יציאת הספר.

הנה "הטקסט" http://www.mrfire.com/article-archives/ ... apist.html כפי שמופיע באתר של גו' ויטלה (או Mr. Fire כפי שהוא מכנה את עצמו :-D).

Ihaleakala Hew Len שייך לצוות האנשים בארגון עסקי שנקרא Hooponopono, ארגון שמפיץ את הרעיון של אחריות_שלמה ושל ההשפעה שיש לכל אדם פרטי על היקום (הם מוכרים ספרים, קלטות ומעבירים סדנאות). הנה "האתר" http://hooponopono.org/ שלהם.

החיבור של רעיון כזה מקסים עם מנגנון שיווק בוטה שכזה (גו' ויטלה) באמת נראה מפתיע.

מאחר וקרה לי כבר שנתקלתי בגופים עם מנגנון שיווק אגרסיבי מדי לטעמי אבל עם יופי של תכנים (לנדמרק אדיוקיישן למשל. לא יאמן איזה פער עצום יש שם בנושא הזה!) - אני משתדלת לעשות הפרדה בין השניים (תכנים מול סגנון השיווק שלהם) ולבדוק אם אני מתחברת לרעיונות ואם יכולה ללמוד מהם משהו חדש.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_אני משתדלת לעשות הפרדה בין השניים (תכנים מול סגנון השיווק שלהם) ולבדוק אם אני מתחברת לרעיונות ואם יכולה ללמוד מהם משהו חדש_
גם אני בעד להפריד.
הרעיון כל-כך מקסים, והצליח ברגע קצר כל-כך למחות את קורי העכביש, האבק והחלודה מההכרה הפנימית-רוחנית שלי, שלהתייחס למסביב נראה לי בזבוז מיותר לגמרי. בשביל מה?
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי עירית_לוי »

אני בדיוק לומדת את השיטה של ביירון קייטי. למיטב הבנתי אמנם אין ביניהם סתירה - אבל מדובר בשני רעיונות שונים זה מזה.

ביירון קייטי מדברת על כך שהחיבור וההזדהות המוחלטת שלנו עם האמונות שלנו הם המקור לסבל שלנו.
כלומר, הסבל שלנו **לא** נגרם כתוצאה ממה שמתרחש במציאות, בעולם מסביבנו, *אלא* כתוצאה מהדרך שבה אנחנו מפרשים את המציאות, ומהעובדה שאנחנו מתייחסים לפרשנות שלנו כאל וודאות.
מעבר לכך, היא פיתחה כלי מאוד מאוד יעיל למיסמוס הפרדגימות האלה (וכשמדברים על מיסמוס פרדגימות אני מיד מתייצבת להקשיב :-)).

העבודה_של_ביירון_קייטי
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_אני מניחה שהפצת הטקסט הוא חלק מיחסי הציבור לקראת יציאת הספר._
אגב, קיבלתי את זה במייל מחבר, זה הגיע כאטצ'מנט בקובץ שלא הכיל אף מילה שלא הועתקה הנה, ובגוף המכתב עצמו נכתב רק translated by vardit. לא ממש פעולה שיווקית, לא ממש הפצה מאורגנת.
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

מדהים.

נראה לי זה התמצית של הרעיון:
_מה עשית בתוך עצמך שגרם לכל האנשים האלה להשתנות?
"'אני פשוט ריפאתי את החלק בעצמי שיצר אותם', הוא אמר. לא הבנתי. דר' לן הסביר שאחריות טוטלית על חייך משמעותה שכל דבר הקיים בחייך, פשוט מפני שהוא קיים בחייך, הוא אחריות שלך. במובן הפשטני ביותר, העולם כולו הוא יצירה שלך._

שיתוף בסיפור משלי:
בעבר למדתי באיזה מקום עם מגורים וכו'. למדה וגרה אתי בת אחת, שבהתחלה היה בינינו קשר טוב ורצתה שאעזור לה ואסביר לה כל מיני דברים, ואיכשהו משהו התהפך והיא התחילה להיות לא נעימה כלפיי, מבלי שהבנתי למה. וזה מאוד הציק לי. עד כדי כך שזה גרם לי גם להרגיש כלפיה רגשות טינה ואיבה. פעם אחת היינו בשיעור, ושוב היא הביעה כלפיי איזו אמירה לא נעימה, ושוב התעוררו בי הרוגז והאיבה. ואז עלתה בי מחשבה ואמרתי: 'אלוהים, בבקשה תעזור לי לאהוב אותה'.
המעניין הוא שלא חשבתי לבקש שהיא תאהב אותי. מה שהפריע לי זה ההרגשה שאני מתקשה לאהוב אותה כשהיא נוהגת כך כלפיי.
קצת אחרי השיעור הלכתי למטבח להכין ארוחת צהריים. והיא גם הייתה שם. ופתאום היא אומרת לי: 'אני רוצה לבקש סליחה על איך שהתנהגתי אלייך. כל התקופה מאז שהגעתי היה לי קשה. לא הייתי צריכה להתנהג אלייך ככה...' וכו' (כמובן שאיני זוכרת את המילים המדויקות).
אני הייתי פשוט בהלם. זה היה כ"כ לא צפוי.
אז הייתה לי מחשבה שאולי בַּבַּקשה שלי לאהוב אותה זה גרם שהלב שלי נפתח. ואפילו שלא הראיתי כלפיה שום דבר, אבל כבר משהו השתנה.
ואולי, כפי שכתוב במאמר, באותו רגע ריפאתי משהו בתוכי (או אולי אפילו רק הבקשה לרפא עשתה את השינוי...) - וזה השפיע.
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

וגם - אני איכשהו מרגישה שהדף שפתחתי מערכות_יחסים_בעידן_החדש קשור קשר הדוק לנושא של הדף הזה. רק מתקשה להגדיר לעצמי במה.
(ובמקרה או שלא, הדף הזה גם 'נברא' באתר מיד אחרי ש'נברא' הדף שלי, וכרגע צמודים ב-מה_חדש).
{@
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פלונית* »

אולי צריך לשנות את מעצבן_לראות_מסביב ל-צריך_לאהוב_מסביב
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_אולי צריך לשנות את מעצבן_לראות_מסביב‏ ל-צריך_לאהוב_מסביב_
אני בעד... :-)
לב_אדום, מה שאת מספרת הוא דוגמא מצוינת ומופלאה ומרגשת! וזה מזכיר לי הרבה דוגמאות דומות מהחיים שלי. כרגע אני לא זוכרת אחת ספציפית שלגמרי מתאימה לנושא של אחריות טוטאלית - כלומר הכל קשור, אבל אין לי כרגע אחת שמדגימה את זה באופן ברור כל-כך (אלא יותר דוגמאות לאיך כשהתפילה היא מדויקת, היא נענית במיידי).
|L|
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי בשמת_א* »

_אלא יותר דוגמאות לאיך כשהתפילה היא מדויקת, היא נענית במיידי_
כל כך מסכימה!
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_כלומר, הסבל שלנו לא נגרם כתוצאה ממה שמתרחש במציאות, בעולם מסביבנו, אלא כתוצאה מהדרך שבה אנחנו מפרשים את המציאות, ומהעובדה שאנחנו מתייחסים לפרשנות שלנו כאל וודאות_ (פרח בר מסבירה על ביירון קייטי)
_האם יש סתירה או שבעצם זה אותו דבר?_
לדעתי לא רק שאין סתירה, אלא שזה ממש קשור.
אם להגיד את מה שפרח בר הסבירה במלים דומות -- בעצם זה יותר הבנה שלי שיוצאת מזה: לא תמיד אנחנו יכולים להשפיע על המציאות ה"חיצונית" לנו (אני כותבת חיצונית במרכאות כי בהתאם לרעיון של אחריות_שלמה, והכרתי את זה קודם גם מהחסידוּת, אין מציאות חיצונית. הכל זה אלהים והכל בתוכנו); אבל אנחנו תמיד בכל מצב אחראים ב-100% לאיך שאנחנו מגיבים לזה מפנימיותנו.
אני מבינה למה שאלת אם זה סותר, כי הרעיון של אחריות_שלמה כביכול מציע לנו השפעה על המציאות החיצונית.
אז קודם כל, לדעתי, זו אשליה. נכון, יכולה להיות לנו השפעה, אבל רק בעקבות עבודה פנימית על עצמינו מעמיקה מאוד, כלומר, אם אני אתוקן ממילא העולם יתוקן בזעיר אנפין כי אני חלק מהעולם. ויחד עם זאת זה מלווה בניסים קטנים כמו זה שתיארה לב_אדום, כי כשאנחנו פונים למהות, המהות עונה לנו. וזה מלווה גם בנסים גדולים כמו זה שמתואר בראש הדף (עם המוסד למסוכנים שהתרוקן מכלואיו) או כאלה שעשו נביאים גדולים לאורך ההיסטוריה, אבל זו תוצאה של מדרגה רוחנית גבוהה יותר.
כמו שאני מבינה את זה, הרעיון הזה לא מציע "תגיד לעצמך I'm sorry I love you וזה ירפא את המקום בתוכך שיצר X ואז X יהפוך ל-Y איזה קסם יפה אני כל-כך רוחני", כמו שמתאים לאמריקאים שטחיים להבין ולרצות לקנות; אלא יותר "תעשה עבודה רוחנית עמוקה, היה אתה מתוקן, חייה בתודעה גבוהה יותר, קח אחריות_שלמה על המציאות שאתה יוצר ותבחר ליצור מציאות טובה יותר, לך ולאנושות".
וזה הקשר לאחרויות שלנו על _הדרך שבה אנחנו מפרשים את המציאות_, כי ככל שנשכיל לבחור להגיב ל"חיצוניות" שסביבנו דרך הטוב, ניטיב עם פנימיותנו ונתקרב למהות הטובה שלנו, כך גם נתפתח בהכרה ובתודעה.
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

מודיעה לכם שניסיתי פעמיים וזה עבד...באמת...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי בשמת_א* »

וואו!
קוסמת, רוצה לפרט? (-:
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

אני אפרט רק סיפור אחד.
לפני שלושה ימים ראש חודש אלול (חודש מדהים דרך אגב) סחבה אותי חברה לטיול לילי בירושליים...בעודי בכותל, מיליון אנשים סביבי, אני מתקשרת הביתה ובן זוגי מספר לי שהבת שלנו בוכה כבר הרבה זמן ורוצה אותי (אפשר לספור על יד אחד כמה פעמים בלילה היא נרדמה בלעדי) אמרתי לו שנדבר עוד כמה דקות ואם שוב דבר לא ישתנה אני אטוס הביתה.
ישבתי ברחבת הכותל על הרצפה, עצמתי עיניים , פניתי אל החלק התלותי שלי, החלק שלא רוצה להיות לבד, החלק שקשה לו ואמרתי "אני אוהבת אותך, אני סולחת לך על הכל"
כמה שניות אחרי זה קיבלתי הודעה כתובה שהיא נרדמה....

גם הסיפור השני די מגניב אבל בגלל שמעורבים בו עוד אנשים אני אשאיר אותו לעצמי.
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי עירית_לוי »

מדהימים הסיפורים שלכן, קוסמת ו-לב_אדום.
תודה על השיתופים {@
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

תודה עירית.

רציתי לספר עוד סיפור קטן.
בדרך שאני הולכת לעבודה יש חצר עם כלב זאב גדול. שכל פעם שהייתי עוברת ליד החצר הוא היה מתחיל פת-אום לנבוח חזק, ולחשוף שיניים באופן מפחיד. לא יכולתי לסבול ת'נביחות האלה. הוא היה נובח בקול תוך כדי שהיה רץ אחריי לאורך הגדר, חושף שיניים ארוכות ומפחידות , ונראה כאילו עוד רגע הוא יקפוץ מעל הגדר ויבתר אותי לחתיכות. נובח ונובח ולא מפסיק עד שהייתי הולכת משם. ממש שנאתי אותו. אמרתי בלבי 'כלב רשע. כלב מגעיל. כלב זדוני.' כעסתי גם על הבעלים שמניחים לו ככה להבהיל עוברים ושבים. וזה הכי גרוע כשזה קורה לך בלי שום הכנה מוקדמת. (אנשים מבוגרים אפילו יכולים לחטוף מזה התקף לב. ובעבר שמעתי על אישה מבוגרת שנפלה בגלל דבר כזה ושברה את עצם האגן). עד כדי כך חמתי בערה בי בכל פעם, שממש ראיתי את עצמי בדמיוני יורה בו. הרגשתי ממש רצון להרוג אותו. אני לא צוחקת.

פעם אחת, כשהייתי במצב רוח טוב, ובדיוק תקופה שעבדתי על הנושא של שפע בחיי, עברתי שם. ופתאום הוא שוב התחיל עם הנביחות שלו. בגלל שהייתי בסטייט אוף מיינד שונה, אז במקום להתעצבן, פתאום התפעלתי לעצמי 'איזה שפע של נביחות'. (נושא השפע, זוכרים?). הצחיק אותי איך שהצלחתי להסתכל על העניין מזווית אחרת, לכן אמרתי לעצמי עוד כמה פעמים 'שפע של נביחות. שפע של נביחות'. זה פתאום נראה לי משהו ראוי להתפעלות. כמו שיש שפע של פרחים. ויש שפע של יופי. יש גם שפע של נביחות. כאילו גם הנביחות הן חלק מהשפע. שזה אומר שגם בהן יש אלוהות.

אם זה קשור או לא אני לא יודעת, אבל אחרי כמה שבועות פתאום שמתי לב שכבר מזמן הוא לא נבח עליי. וכששיחזרתי לאחור, נזכרתי שזאת הייתה הפעם האחרונה. אז אולי באמת?
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

עכשיו, אני רוצה לשאול בקשר לשיטה המתוארת בדף:

מה שאני לא הבנתי זה - *מה בעצם צריך להגיד ולמי*.
הד"ר מסביר איך הוא עושה את זה:
_'אמרתי כל הזמן, אני מצטער ואני אוהב אותך שוב ושוב'_

קודם כל, לא הבנתי *למי הוא פונה באמירה הזו*: אל עצמו? אל דמות המטופל? אל החלק שבתוכו שמייצג את המטופל או אספקטים של המטופל?
ושנית - *מה הכוונה ב'אני מצטער'?* האם זה תרגום של 'I'm sorry'? אם כן, אפשר לתרגם את זה כ-'אני מבקש ממך סליחה'. ולהרגשתי, 'אני מצטער' ו'אני מבקש ממך סליחה' זה לא אותו הדבר.
כי 'אני מצטער' יכולה להיות הכוונה 'אני מצטער בשבילך שאתה חולה' אבל לא שזה אומר שאני צריך לבקש סליחה (כי אני לא פגעתי בך). רק שאני משתתף אתך.
וגם, במילה 'מצטער' יש מוטיב של צער, שזה שונה מפשוט בקשת סליחה. האם אנחנו אמורים להרגיש צער?

אולי השאלות שלי נשמעות קצת מבולבלות, אבל אני מנסה להבין איך לעשות את זה באופן מדויק.

כמו כן - *'אני מצטער' על מה?* על זה שאתה הגעת למצב כזה? על זה שאני גרמתי לך? על זה שלא אהבתי אותך? על זה שלא אהבתי את עצמי?

חוץ מזה, בסיפור של כוסמת יש משהו קצת הפוך, כי היא אמרה 'אני סולחת לך' והוא אומר 'אני מצטער' כלומר 'אני מבקש סליחה'.
אז האם צריך במקרים האלה *לבקש סליחה או להגיד שאני סולח?*

ניסיתי להחיל את זה על מצב שהיה לי עם מישהו, שלהרגשתי התנהג באגואיסטיות, מה שמאוד עצבן אותי. אז פניתי אל החלק האגואיסטי שבי ואמרתי 'אני אוהבת אותך, אני מבקשת ממך סליחה'.
אבל לא הייתי בטוחה אם זה הכיוון.
ולא ידעתי בעצם על מה אני מבקשת סליחה. על זה שלא אהבתי את החלק הזה בי קודם? שדחיתי אותו, שדיכאתי אותו?
אם בכלל אל החלק הזה הייתי אמורה לפנות, גם זה לא הייתי בטוחה.
אולי הייתי אמורה לפנות בדמיוני אל הבן אדם ההוא? או אל עצמי כולי, ולא לחלק מסוים שקשור לאגואיזם?
בלשון זכר או נקבה?

אני יודעת שאני יכולה לנסות כל מיני אפשרויות ולראות מה הכי עובד בשבילי, אבל הייתי קודם כל רוצה להבין דווקא את הדרך שלו.

למי שיש תובנות בנושא - אשמח לשמוע.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

וואו, שאלת שאלות טובות.
אני אנסה לענות מהבנתי המוגבלת מאוד.
לרוב השאלות אין לי תשובות חד-משמעיות. ההבנה שלי את כל הנושא הזה היא דרך ההכרה שלי עם אמיתות רוחניות שהצלבתי מכל מיני מקורות.

טוב, אני אתחיל בדברים שאני כן יכולה לענות עליהם חד-משמעית.
_מה הכוונה ב'אני מצטער'? האם זה תרגום של 'I'm sorry'?_ **כן**. כאמור, קיבלתי את זה במייל מחבר שקיבל את זה (לא יודעת אם ישירות אבל אם לא אז כמעט ישירות) מזו שתרגמה את הקטע. וכותרת המייל היתה "I'm sorry, I love you".
_אני יודעת שאני יכולה לנסות כל מיני אפשרויות ולראות מה הכי עובד בשבילי, אבל הייתי קודם כל רוצה להבין דווקא את הדרך שלו._
אני לא יודעת איך האנגלית שלך, אבל הייתי מציעה לך לנסות להשיג חומר רחב יותר על Ho'oponopono וללמוד משם. מהטקסט שיש לנו כאן בדף, אי אפשר לדעת. אנחנו יכולים לשתף בהבנות, כל אחד של עצמו, לפי הבנתו המוקדמת, ו/או לפי התנסויותיו בעקבות הדף.

ועכשיו להבנותיי הפרטיות.
_מה בעצם צריך להגיד ולמי._
לדעתי כדאי לעשות כאן הפרדה בין 2 דברים.
קיים הרעיון של אחריות_שלמה - רעיון רוחני שאני מאמינה בו ושיש לו הדים בכל מיני תורות. כשקראתי את זה לראשונה, הסיבה שהתחברתי לזה מייד היא שזה חיבר לי הבנות מכל מיני מקורות לרעיון כללי אחד. לפי הבנתי, אפשר לתמצת את זה כך: *כל אחד מאיתנו בורא את מציאות חייו בכל רגע. ככל שאדם רחוק מפנימיותו, מהכרת עצמו וממודעות לבחירותיו, כך הוא לוקח פחות אחריות על מציאות חייו. ככל שאדם מתקרב לפנימיותו, מכיר את עצמו לעומק ומודע לבחירותיו - כל אחת מהן בכל רגע - כך הוא מטפס בסולם המודעות הרוחנית, לוקח אחריות הולכת וגדלה על מציאות חייו,*
==בשאיפה למודעות מלאה למהות שנוצרת בתוכו וסביבו בעקבות הבחירות שהוא עושה==
או במילים אחרות, לקיחת אחריות_שלמה.
זה היה התמצות שלי, אני עדיין לא מרוצה ממנו במאה אחוז.

אז כאמור, צריך להבדיל בין זה, לבין ה"מתכון" שנתן אותו ג'ו ויטלה ל"איך לחולל את הקסם" (I'm sorry, I love you).
בעיניי, וזו לחלוטין דעתי האישית, זה מתאים (כבר אמרתי את זה, לא? אולי בדף מה_יקרה_אם_נשלח_אור_לנסראללה?) לאמריקאים שטחיים - מעין גימיק.

אני לא אומרת שזה מתכון לא טוב. נראה לי מתכון מעולה. זו הבנה נהדרת ויש לה כוח אמיתי. כוח לְמה? קודם כל לעשות *לי* טוב. וחוץ מזה, אם זה נעשה כשאני מצליחה להיות_בתדר_שלי, זה גם עובד ממש - כמו שתפילה נענית במיידי כאשר היא מדויקת באמת.
אבל מניסיוני, כמו כל הבנה מהותית, זה לא עומד בזכות עצמו. זה צריך להיות חלק ממבנה שלם מורכב, אם רוצים להגיע עם זה לאנשהו.

ולבסוף, איך אני מבינה את "המתכון" עצמו.
אני חושבת שהכוונה לפנות לא אל האדם / הסיטואציה וכו' שעוררו אצלי את המודעות לצורך בשינוי, אלא אל המקום בתוכי שהשתקף לי כתוצאה מהמפגש עם אותו גורם מְזַמֵן. מקווה שניסחתי ברור.

אשמח לשמוע עוד הבנות.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

עוד משהו לחיזוק הטענה שלי.

_לפני שנתיים שמעתי על מטפל מהוואי שריפא אגף שלם של חולי נפש קרימינליים בלי לראות איש מהם. אותו פסיכולוג בחן את התיק הרפואי של המאושפז ואז התבונן בתוך עצמו במטרה לראות איך הוא יצר את מחלתו של המטופל. בזמן שהוא עבד לשיפור עצמו, מצבו של המטופל השתפר._ (המשפט הראשון בקטע)

_"שאלתי את דר' לן איך הוא ניגש לריפוי העצמי, מה הוא עשה, בדיוק, כשבחן את התיקים הרפואיים של החולים.
"'אמרתי כל הזמן, אני מצטער ואני אוהב אותך שוב ושוב', הוא הסביר.
'זה הכל?'
'זה הכל.'_ (לקראת סוף הקטע)

הציטוט השני מבין השניים מתיימר כביכול להסביר מה הוא עשה בצורה שניתן להבין טוב יותר.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשאני קוראת את שני הציטוטים האלה, דווקא הראשון מביניהם מצייר לי תמונה ברורה יותר של המתרחש בפנים.
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

יעלילה, תודה.
אני מסכימה אתך שזה נועד קודם כל לעשות **לי** טוב.
גם במקרה שכתבתי עם הבחור שהתנהג לתחושתי בצורה אגואיסטית, ניסיתי לעשות את זה קודם כל כדי להרגיש טוב בתוכי, כי הרגשתי כעס ועלבון על איך שהוא התנהג, ורציתי לעבור למקום אחר בתוכי. אבל אם הייתי מצליחה לעשות שינוי בתוכי, וזה גם היה גורם לכך שפתאום אנשים מסוימים היו משתנים לטובה - אז בטח שזה גם היה מבורך.
רק ברור לי שקודם כל אני מתמקדת בנקודות בתוך עצמי שצריכות ריפוי.

אני התרשמתי מהמקרה שקוסמת כתבה.
אבל ממנה אני הבנתי שהיא הבינה את השיטה כך שאתה פונה אל החלק בתוכך **שדומה** למה שאתה רואה בחוץ.
למשל, היא ראתה תלותיות בבת שלה, ולכן פנתה אל החלק התלותי בתוכה.

כשמסתכלים על אדם אחר כמראָה בשבילי, זו יכולה להיות מראה בכל מיני צורות - ישרות והפוכות.
הבת של קוסמת עם ההתנהגות הכביכול תלותית שלה יכלה לשמש לה מראָה גם נניח לכעס שלה (סתם לקחתי את כוסמת כדוגמא, זה לא שהיא כעסה, אבל כדוגמא...), או לחוסר היכולת להכיל מישהו אחר וכו'.

אבל קוסמת בחרה לראות את המראה שמשקפת לה את החלק **הדומה** דווקא. וזה עבד.

בן אדם שמתנהג בצורה גאוותנית למשל, יכול לשמש לי מראה לחלקים הגאוותניים שבתוכי - שדומים למה שאני רואה מולי, וגם להפך - לחלקים שבתוכי חסרי הביטחון שמתכווצים מולו - חלקים כאילו הפוכים למה שאני רואה (משלימים?). וכד'.

בד"כ מול מקרה כזה, בכל מיני שיטות שלמדתי, היו אומרים לי: "תחבקי את הילד חסר הביטחון שבך שמתכווץ מול מישהו אחר. תגידי לו שאת אוהבת אותו וכו'".
עכשיו, לפי השיטה שכוסמת הציגה - זה לחפש איזה חלקים שבי **דומים** להתנהגות של השני (*ולא משלימים*) ולחבק אותם.
במקרה הזה - לחפש את החלקים שאני מזהה בתוכי כגאוותניים, ולהגיד להם שאני אוהבת אותם ומחבקת אותם.

אני תוהה אם התייחסות לחלק הדומה עובדת יותר טוב מהתייחסות לחלק המשלים.

****************************
כמו כן, אני כן התחברתי דווקא *לפשטות* של השיטה, בלהגיד _אני מצטער ואני אוהב אותך_.
זה לא נשמע לי _לאמריקאים שטחיים - מעין גימיק_

זה יכול להיות שטחי. אבל יכול להיות גם עמוק. תלוי איך לוקחים את זה.
אבל זה שזה נראה פשוט - זה לא אומר שזה כ"כ פשוט.
אם אתה לוקח את המשפט הזה ואומר אותו שוב ושוב בהרבה כוונה - זה בטח יכול להגיע מאוד עמוק.

לכן, אני עדיין מאוד מאוד סקרנית לכוונה המקורית של המטפל.

(קשה לי עם אנגלית, אם מישהו יכול למצוא הסבר יותר מפורט על הכוונה של המטפל בדברים אלה - זה ישמח אותי).
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_אני תוהה אם התייחסות לחלק הדומה עובדת יותר טוב מהתייחסות לחלק המשלים._
אני חושבת שזה לא קבוע ולא קשור לחוקיות נוקשה. זה אינדווידואלי וגם יכול להשתנות אצל כל אדם. ואני בטוחה שיש עוד צורות שבהן אפשר ליישם את זה, לאו דווקא על הדומה וההיפך (סתם לא עולה בדעתי כרגע). מבחינת הכוונה המקורית, אני לא יודעת אם אחת האפשרויות שהועלו כאן בכלל קרובה אליה.
_אם אתה לוקח את המשפט הזה ואומר אותו שוב ושוב בהרבה כוונה - זה בטח יכול להגיע מאוד עמוק._ אני מסכימה איתך. התכוונתי רק שזה לא כמו נוסחה שלפיה אם תעשה X יקרה Y, אלא שזה מורכב. ברור שאם זה יהיה שטחי או עמוק תלוי במה שעושים עם זה ולאן לוקחים את זה.
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

לב אדום, שימי לב שמדובר סה"כ במייל שהופץ בהמוניו, מן הסתם בכוונה כך שיראה חובבני , כדי לקדם הפצה של ספר שטרם יצא לאור בעברית.
עבודה רוחנית אי אפשר לעשות אינסטנט, צריך ללמוד לעבוד ולתרגל תקופות ארוכות ע"מ להגיע לאנשהו, עמוק או גבוה...
סה"כ הרעיון הכללי שמובע בקטע קיים כמעט בכל הדתות והתורות הרוחניות המודרניות ויש אין ספור שיטות ל"הפעיל" את אותו המנגנון (המורה שלי קוראת לזה "להתחבר לתוכנה האלוהית") - מדימיון מודרך, תפילה, מדיטציה, הילינג, רייקי ועוד ועוד...
אהבתי את העובדה שבטקסט הזה היגיעו לתמצות מאוד תמציתי של הרעיון הכי בסיסי *מחשבה בוראת מציאות*

בבודהיזם יש מעין שיר כזה שאומר - (אני מצטטת מהזיכרון, מוזמנים לתקן אותי)
שים לב לרגשות שלך
כי הם יוצרים את המחשבות שלך
שים לב למחשבות שלך
כי הן יוצרות את המילים שלך
שים לב למילים שלך
כי הן יוצרות את ההתנהגות שלך
שים לב להתנהגות שלך
כי היא יוצרת את האופי שלך
שים לב לאופי שלך
כי הוא יוצר את הגורל שלך.

הכל מחובר להכל, לכולם יש אחריות על כולם... (קארמה)
אם רוצים להתקדם ולעשות עבודה רוחנית משמעותית, כדאי למצוא "שיטה" אחת שמתחברים אליה, וחשוב מכך, מורה אחד שמתחברים אליו ולהתחיל לעבוד. בסוף כולם מגיעים לאותו מקום, רק נתנו לזה שמות שונים (הארה, נירוונה...). לא סתם אמרו חז"לנו שכל הנחלים זורמים אל הים...

הנה בדף אחר ניסיתי להסביר את המשמעות של ההדהוד הזה ואת האפשרות לרתום אותו לשינוי משמעותי במציאות של כולנו ואף אחד לא הבין על מה אני מדברת ... אולי היגיע יומי להובן.

אגב, אם אותו ד"ר אכן הצליח לעשות את מה שעשה הוא מואר, או מאוד קרוב לזה.
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

תודה, מיכל.
_סה"כ הרעיון הכללי שמובע בקטע קיים כמעט בכל הדתות והתורות הרוחניות המודרניות ויש אין ספור שיטות ל"הפעיל" את אותו המנגנון._
אבל זהו בדיוק !
גם אני כבר שמעתי את הרעיון הזה באופן כללי בהרבה מקומות מהרבה תורות ודתות.
שמעתי שהכול הוא מראה שלנו.
שמעתי שאם נתקן עצמנו - העולם יתוקן.
שמעתי שיש לנו אחריות מלאה.
וכו' וכו'.
וגם קיבלתי כלים שונים לעבוד עם זה - שאת חלקם הפנמתי יותר בהצלחה וחלקם פחות.

אבל מה שאני ראיתי כאן, זה מעין חידוד של הרעיון הזה + כלי מאוד מסוים, חזק וחד.
ולכן, דווקא אותו הייתי רוצה להבין לעומק.

*************************************

_ואני בטוחה שיש עוד צורות שבהן אפשר ליישם את זה, לאו דווקא על הדומה וההיפך_ ברור שכן, רק רציתי לפשט.

למשל, על הדוגמא של התלותיות. נניח שאנחנו מול אדם תלותי וזה מעורר בנו דחייה או כעס גדול. זה יכול לשקף לנו מגוון של דברים:
- התלותיות שלי עצמי.
- הפחד שלי מלהיות תלוי.
- הכעס שלי.
- השיפוטיות שלי.
- תחושת האחריות הכבדה מדי שלי.
- הפחד שלי ממחוייבות.
- הדחייה שלי את עצמי.
- הפחד שלי מדחייה.

ועוד ועוד.

אבל בעיקר מה שרציתי להבין זה בעקבות הדוגמא של כוסמת, אם לפי השיטה הזו כדאי להתמקד דווקא בשיקוף **הדומה**.

*************************************

משפטים שמשקפים את תפיסת 'מה שרואים בחוץ מעיד על מה שיש בפנים. ומה שנשנה בפנים זה מה שישתנה בחוץ':
- "קשוט עצמך - ואחר כך קשוט אחרים"
- "כל הפוסל - במומו פוסל"
- *"כַּמים הַפָּנים לַפָּנים - כן לב האדם לאדם"*
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

מיכל, אהבתי את השיר.
רק דבר קטן: להבנתי, המחשבות יוצרות את הרגשות, ולא ההפך.

למשל, כמו שמדובר בויפאסנה. או כמו ב'עבודה' של ביירון קייטי - שטוענת שכל הסבל שלנו והרגשות שגורמים אותו מקורם בתפיסות על המציאות שלא נחקרו (כלומר: במחשבה).

האמונות שלנו, התפיסות שלנו והפירוש שלנו למציאות - מכַוונים אותנו איך להרגיש. אמונה שאומרת למשל: "כשקוראים לי 'חמור' אני אמור להיפגע" וכיו"ב - ואז רגש הפגיעה בא אחרי המחשבה (גם אם המחשבה היא לא מודעת).

(למשל, אם יקראו לי במילה לא יפה בשפה שאיני מבינה, ואפילו יחייכו תוך כדי - אני עשויה להרגיש נפלא. כי ההבנה היא במוח - וזה משפיע על הרגש. ואם לא הבנתי מה אמרו לי, אז לא נולדו לי שום מחשבות שקשורות למילה הזו - ואז זה לא השפיע על הרגש.)
פוגית*
הודעות: 35
הצטרפות: 29 אוגוסט 2006, 00:18

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פוגית* »

_רק דבר קטן: להבנתי, המחשבות יוצרות את הרגשות, ולא ההפך._
גם אני לא סגורה על הסדר :-P.
הדבר הראשון שלמדתי ושעד היום אני הכי מחוברת אליו זה בודהיזם (אאל"ט ויפסנה זה תרגול בודהיסטי), אבל כתבתי ב"שלוף" מהזכרון. אבל זה לא ממש חשוב, חשוב לראות את השרשרת הזאת... אולי זה באמת "האמונה יוצרת את ההרגשה, ההרגשה את המחשבה..." וכו' וכו'

_אבל מה שאני ראיתי כאן, זה מעין חידוד של הרעיון הזה + כלי מאוד מסוים, חזק וחד._
_מה שרציתי להבין זה בעקבות הדוגמא של כוסמת, אם לפי השיטה הזו כדאי להתמקד._
_גם אני כבר שמעתי את הרעיון הזה באופן כללי בהרבה מקומות מהרבה תורות ודתות._
אני לא יודעת איך להגיד את זה, ולא רוצה להשמע בוטה או מתנשאת
אבל מהדברים שלך משתקף שלא העמקת באף סוג של לימוד, שאת מחפשת "פתרון קסם"
אין פתרונות קסם להתבוננות פנימית ולעבודה רוחנית, זה משהו שעושים כל החיים. ואם מפנימים באמת כבר לא צריך שיטות או תרגילים זו פשוט נהיית דרך חיים. כמו ש יעלי_לה אמרה הסוד הוא לא במשפט האחד (אני מצטער, אני אוהבת אותך) הזה, אלא בתחילת הקטע.
הבעיה היא שרוב האנשים לא רוצים לעבוד קשה (ולרוב מדובר בעבודה קשה מאוד) ולא רוצים להתחייב לשנים של לימודים.

<אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות>
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

_רק דבר קטן: להבנתי, המחשבות יוצרות את הרגשות, ולא ההפך._ גם אני נוכחתי בזה בעבודה הפנימית שלי. אולי הייתי מנסחת אחרת: הרגש ניזון מהמחשבה.
בקשר לשיר שמיכל שיתפה, אני לא מכירה את זה כשיר, אבל אבא שלי (תלמיד של סוואמי וישנודווננדה) שינן לי פעם:
המחשבות יוצרות מילים, המילים יוצרות מעשים, המעשים הופכים להרגלים, ההרגלים נעשים לתכונות, התכונות מצטרפות לאופי, והאופי קובע גורל.
נראה לי שזה אכן מתחיל במחשבות...

_אבל מה שאני ראיתי כאן, זה מעין חידוד של הרעיון הזה + כלי מאוד מסוים, חזק וחד.
ולכן, דווקא אותו הייתי רוצה להבין לעומק._
גם אני רואה פה חידוד של הרעיון, וזה מקסים אותי לגמרי. אבל _כלי מאוד מסוים, חזק וחד_ אני לא רואה פה. אני רואה פה תמצות על רגל אחת של תיאור של שיטת עבודה, שמוסברת (או לא) בספר שלם -- שיש לנו ממנו פחות מעמוד.
---
עינת_טל*
הודעות: 282
הצטרפות: 31 ינואר 2005, 15:12
דף אישי: הדף האישי של עינת_טל*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי עינת_טל* »

רק לידיעת הקוראים בדף...מאז שפתחתי אותו ,שזה אומר שבוע בערך,והתחלתי להתבונן כך פשוט במה שאנשים מעוררים בי,השתניתי.זה מוזר.גם לי יש סלידה בסיסית ממה שנודף ממנו ריח אמריקאי,גם אני בד"כ מעבירה מה ששולחים לי בלי שזה נוגע בי יותר מדי,אבל הפעם - בינגו ! מה קורה פה ? פשוט נהדר ! תודה יעלי_לה !
לב_אדום*
הודעות: 187
הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי לב_אדום* »

_מהדברים שלך משתקף שלא העמקת באף סוג של לימוד, שאת מחפשת "פתרון קסם"_
פוגית, את באמת לא מכירה אותי, כך שאינך יכולה לדעת.
אני בהחלט בן אדם מעמיק ומשקיע, ובעצם כל החיים שלי מרגע שאני זוכרת את עצמי **מוקדשים** להתפתחות הזו. (התהליך הזה, הלימוד הזה - אין כמעט רגע שבו הוא אינו מוחשי לי או אינו נוכח בעוצמה).
ואכן, בחלק מהשיטות מאוד העמקתי והלכתי אתן זמן ארוך. וחלקן רק טעמתי, ולא המשכתי - כי לא התאימו לי, או שלא התאימו לאותו זמן.
מה שבטוח שחלק מהדברים בוודאי בחנתי לעומק.
גם לא אמרתי שהם לא עוזרים. עובדה, אני התקדמתי הרבה. עשיתי נפלאות בחיי עם חלק מן השיטות האלה.
אבל עדיין, אני מאמינה שיש כלים חזקים יותר וכלים חזקים פחות.
סה"כ יש לי המון עוד לעשות בחיים האלה מבחינת התפתחות, והחיים לא כאלה ארוכים, כך שאם יש כלי חזק יותר שעובד, ויש לי אפשרות להשתמש בו - אני כמובן אעדיף אותו.
וברור לי גם שבמקרה כזה זה לא יהיה סוף הדרך ההתפתחותית שלי, אלא משם אפשר לצמוח עוד הרבה יותר.

בכל אופן, פוגית, גם בכל השיטות המוכרות, שהן נפלאות, אני לא מכירה כמעט אדם שהגיע לדרגה כזו, ליכולת ריפוי כזו של עצמי ושל הזולת, כמו המטפל הספציפי הזה.
אז השאלה - אם ההצלחה בטיפול הזה היא בעיקר תודות לכלי או תודות למטפל.
ברור שבכל מקרה צריך את שניהם, אבל אני שואלת עצמי, אם כלי כזה היה עוזר גם לי להגיע למקום גבוה הרבה יותר משכבר הגעתי אליו...

אולי במקרה הנוכחי לא מדובר בכלי חזק יותר, אלא בכלי שהוא כמו כל כלי אחר רק שהמטפל הספציפי הזה יָדע להשתמש בו לעומק.
אבל אם כן מדובר בכלי חזק יותר - אני רוצה אותו.

**************************************

יעלילה:
_גם אני רואה פה חידוד של הרעיון, וזה מקסים אותי לגמרי. אבל כלי מאוד מסוים, חזק וחד אני לא רואה פה._
אני התכוונתי שאני רואה פה *שקיים* כלי כזה, *ולא מהו* בדיוק אותו כלי, כי לא פירטו אותו. אבל לדעתי מדובר בכלי ספציפי וחזק.

**************************************

אני אוהבת ללמוד, ואני מפנימה בקלות. וכשאני רואה משהו טוב - אני מיד רוצה לאמץ אותו, ליישם אותו.
כך שכשקראתי את זה הרגשתי התלהבות, וידיעה פנימית שכן, זה אפשרי, זה נכון.
אך כשבאתי ליישם, הרגשתי קצת כמהלכת בחשכה. כי ההבנה שיש לי אחריות טוטאלית לא מספיקה. אני צריכה כלים כדי ליישם את האחריות הזאת.
ואם אני רק יודעת שיש לי אחריות, אבל לא יודעת איך ליישם את זה - זה מתסכל משהו.
(הרי אם הייתי *ממש* יודעת הייתי עושה את זה כבר קודם).
אז חבל שההסבר בעניין היישום הוא מטושטש.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

עינת_טל, איזה יופי!
אני חייבת לציין שגם אצלי חל שינוי מאז שנחשפתי לזה. אני חושבת שזה פשוט עורר לי את ההבנה, שהיתה רדומה, הזין לי את המחשבות ואת ההכרה. משהו שם נפתח, אחרי שהיה קצת מנוון מחוסר שימוש.
בקשר לכן או לא כלי חזק וחד, ההתייחסות האישית שלי לזה היא אחרת. הרעיון הזה חידש לי הבנה ישנה ופתח לי פתח לעוד הבנות, ואני משתמשת בהבנות עצמן ככלים. בתור התחלה זה נותן לי השראה לקחת אחריות על הדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם, אבל לצערי ביומיום שלי הם לא. אחריות על איך נראית הזוגיות שלי, למשל. ממש רק במה שקשור אלי, שאני יכולה לשנות בעצמי, שראוי היה שאשנה מזמן.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אחת* »

קצת מחשבות שעולות לי
(ונא לא לראות בזה ביקורת או האשמה או...לא משנה, מקווה שאתן מבינות :-))

_(הרי אם הייתי ממש יודעת הייתי עושה את זה כבר קודם)._

להתמלא חמלה ואהבה בלי לנסות לשנות במי שאני חושבת עליו שום דבר. לא לצפות לכלום כלום.
אני אתמלא חמלה ואהבה, בלי לחשוב מחשבות נוספות.
מה שיקרה יקרה.

*אני* מלאה באהבה וחמלה.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

*אחת*, תודה.
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

שלום לכן יקרות,
מישהי יקרה העבירה את הטקסט מלמעלה אל הפורום שלנו בלגעת אישה וכך נחשפתי אל הדף הזה.
רציתי לספר לכן שלמדתי עם Ihaleakala Hew Len את ה Ho'oponopono לפני כשש שנים למשך שנה או שנתיים. מאז זו שפה שגורה אצלינו בבית.
אלו אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיים שלי. אני ומשפחתי.
זה לא דבר שהכי קל To follow לאורך כל החיים, למרות שאני כן משתמשת בכלים שלמדתי שם לאורך כל השנים הללו, היו תקופות שנמאס לי להיות מכונת כביסה - כמו שאנחנו קראנו לזה בבית - כי מדובר בניקוי או בשפת ה ho'ponopono זה Cleaning והיה לא קל להמשיך לקחת אחריות מלאה ולא להאשים אחר במצב אבל בסך הכל - זו הדרך מבחינתי והכי יפה זה שהכלים שהדרך הזו נותנת הם כל כך כל כך פשוטים.
כל מה שצריך לוותר עליו הוא הצורך הכמהי של כולנו להבין. יש פה לקבל כלי, לעבוד איתו ולשחרר את הצורך להבין.
אני אשמח לעבור על שאלות שעלו פה למעלה ולנסות לענות על חלק מהן בהמשך.
ואני גם אנקה.
כי כל חוסר בהירות או חוסר הבנה מקורה גם היא בחוסר איזון שנוצר ממחשבות, וגם אותה, אם נתקלתי בה, אני יכולה לנקות מתוכי כדי שהיא תתנקה מהיקום...

אני רק אספר שלפני כמה שנים רציתי להביא אותו לישראל ולבסוף זה לא יצא.
פניתי שוב לארגון שלהם לראות אם עכשיו זה יוכל לצאת לפועל. זה שווה :-)

זה שהטקסט כבר כאן זה כבר לא במקרה.

באהבה ותודה,
אילנה
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

אילנה, איזה יופי :-) תודה :-)
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

האמת היא שהשם או הכותרת שבה משתמשים ב Ho'opnopono , אולי תרצו להשתמש בה היא - 100%responsibility או בתרגום ישיר 100% אחריות.
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

שלום לכן,
אני קוראת קצת ברפרוף את השאלות. יש לי הרבה תשובות אבל מפאת מחסור בזמן מחשב אני לא מספיקה לענות על כולן.
לאיטי אני אתייחס לשאלות שכאן.
מי שקוראת אנגלית יכולה להתחיל ולקרוא את "המאמר הזה" http://www.hooponopono.org/Who's%20in%20charge-Eng.html שאמנם הוא מלא פרטים אבל אולי זה יתחיל לתת קצה של חוט.
אני אשמח להתכתב איתכן עוד, פשוט עייפה מאד כרגע...
בברכה של שלום,
ושנה טובה,
אילנה
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

שלום יקרות,
זה מה שכתבתי באתר לגעת אשה, לאור השמש:

אני מתחילה, זה בטח יעלה בגלים ובחלקים כי זה משהו שעבורי הוא עמוק ומאד מהותי. זו שפה שלא שגורה ואני אנסה לדייק.
למשל עכשיו, לפני שאני כותבת לך, אני עושה את הניקוי. למה? כי הניקוי מאפשר מצב של ריק שבו נכנסת ההשראה, במקום המחשבות שבאות מזכרונות...
ואני אתחיל מהתחלה.
קודם כל, אם את קוראת אנגלית את מוזמנת להכנס למאמר ‏Who's incharge?‏ שכתב I'Haleakala .
אני אביא לך במילים שלי וקצת שלו את הדברים.
קודם כל, דבר ראשון, אם יש משהו לשחרר ב Ho'opnopono זה את הידיעה שאנחנו יודעים במח. בהכרה. יש משהו מעבר להכרה שהיא תמצית היצירה או ההשראה. לשם אנחנו רוצים להגיע אבל המח שלנו חושב שהוא השולט. המח שלנו בטוח שהוא זה שמכוון את הדברים, הוא זה שמרפא, הוא זה שמבין או לא מבין, הוא זה שיוצר או לא יוצר. אבל זו אשליה.
אפשר לקרוא על זה גם בשלושה תקשורים שעבורי היו השלמה של ה Ho'opnopono כי הם מביאים את אותו הרעיון בשפה אחרת. אפשר לקרוא אותם "כאן 1" http://www.ahava.netfirms.com/CC_Clarity_12.htm
"כאן 2" http://www.ahava.netfirms.com/CC_Clarity_12_2.htm "וכאן 3" http://www.ahava.netfirms.com/CC_Clarity_12_3.htm . לי היה טוב לקרוא אותם לפי הסדר הזה אבל זה לבחירתך...


אז כשאנחנו באים לפתור בעיות, ובעיות יכולות להיות לא עלינו מחלות פיזיות, חוסר איזון נפשי ורגשי, בעיות יכולות להיות תאונות דרכים או מלחמות.
כשאנחנו באים לפתור את זה אנחנו, כעולם, כאנושות של התרבות המערבית המתקדמת, מנסים לפתור את זה דרך ההכרה.
אני יודעת שעד כאן ואולי גם בכלל ה Ho'opnopono אינו מחדש אבל עבורי, זה שהסכמתי ללכת עם זה בלי השיפוט שלי את זה, עבורי זה נתן לי הזדמנות לפגוש את היכולת הזו להיות במקום של ההשראה במקום המקום של החשיבה. אני מצאתי בו תדר מאד מאד מדוייק לריפוי הזה.

הרעיון הוא שכל מה שאנחנו חווים כהכרה או כמו שה Ho'opnopono קורא לזה ה- Subconscious mind או ה Conscious Mind אלו הם זכרונות. זכרונות שנאספו מאז תחילת קיומו של העולם. כמעט תמיד אנחנו פועלים מתוך השפעת אותם זכרונות.
האפשרות האחרת, ומדברים על זה בתקשורים שהפניתי אותך אליהם בתור הגנוסט, היא אפשרות של השראה, Inspiration והיא מתקיימת כאשר המח לא מפריע לה להתקיים.
ב Ho'opnopono אנחנו עוסקים בניקוי, Cleaning והוא מאפשר להשראה להביא את מה שנכון. הוא מאפשר לנו להגיע למקום של הריק, ה Void שהוא מקור הכל ולשם הכל הולך.
המח מנהל אותנו כבר דורות רבים מאד. דורות רבים מאד התרחקנו מהמקור ואולי אפילו ביטוייה של האלה, בעיקר בעבודת האלילים, הם כבר מבטאים התרחקות מהמקור הריק הזה...
הריק הזה, הוא המקום בו אנחנו אחד עם הבריאה, עם האלוהים, הוא המקום של הזהות העצמית המקורית, המקום בו המח שוקט לגמרי ומאפשר לנו להבריא.
למרות שהמח שולט בנו ומנהל אותנו כבר זמן כל כך רב, הוא לא היה יכול למחוק לגמרי מתוכנו את הידע הזה, איך להתחבר בחזרה לאלוהות היוצרת, לכח הבריאה שבתוכנו, לכח ההשראה שאינו בא מהמח.
I'Haleakala אומר את זה יפה במאמר שלו :
Memories replaying displace the common ground of Self Identity, taking the Soul of Mind away from its natural position of Void and Infinite. Although memories displace
the Void, they cannot destroy it. How can nothing be destroyed?

ההבנה שאנחנו יכולים לשנות את המצב ולחזור אל ה Void היא זו שמעניקה לנו את היכולת לקחת 100% אחריות ולהבין שאם יש מצב של חוסר איזון ומחלה, גם אם היא לא שלנו, אבל אם אנחנו מה שנקרא "בסביבה", יש בתוכנו מאגר זכרונות שהיה חלק מיצירת המצב הזה ושאם ננקה את מאגר הזכרונות הזה, אז הבעיה פשוט לא תיהיה.
וזה באמת פשוט.
זה כמו לפתוח ברז מים. כשאנחנו מנקים, אנחנו כאילו פתחנו את זרם המים. לא פתחנו את הברז, לא ניקינו, לא זרמו מים, לא התנקו זכרונות.

החדשות הטובות הן אולי שזה באמת פשוט, הכלים הם פשוטים.
החדשות הפחות טובות הן שככל שאנחנו מנקים, עולים עוד ועוד דברים לנקות. זה חושף עוד רבדים שזקוקים לניקוי.

מורנה, היא האישה שהביאה את ה Ho'opnopono גם ל I'Haleakala וגם לכולנו. היא היתה כהונה בהוואי. הכהונה הם המרפאים ההואיינים והם השתמשו בחכמה הזו של הניקוי כדי לטפל באנשים. מה שמורנה עשתה זה להביא את הכלים הללו לאנשים, ללא צורך בתיווך של הכהונה.
היא סיפרה פעם, לשאלה של מישהו שאמר לה שהוא כבר שנתיים מנקה על משהו והדבר לא מתנקה... היא אמרה שהיא מנקה כבר 10,000 שנה על משהו שעדיין לא התנקה...
אז אני אישית לא יודעת אם צריך לנקות כל כך הרבה זמן על משהו, כי אחד הדברים שלמדתי מ I'Haleakala הוא ש You always have to look on the results כך שאם משהו לא עובד לנו אז אולי צריך לנקות אותו עם כלי אחר.
מצד שני, שיחררתי אני את השיפוט של כמה זמן צריך לנקות על משהו. יש פה התמסרות מסויימת לריק הזה, לניקוי, כמו בתקשורים - להודות קודם כל שאין בעיה ואז לפתוח פתח לפתרון להגיע, בלי לכוון אותו.

אני קצת עייפה כרגע מלהמשיך אבל מציעה לך לקרוא את המאמר שכתבתי עליו קודם, אם לא הוא מבלבל אז שחררי את מה שאת לא מבינה...
כדי להתחיל תתחילי עם הכלי I love you או בתרגום העברית שלו.
את מפנה את הניקוי הזה, במחשבה או כמו אמירת מנטרה מאד בשקט, אני עושה את זה מנטלית, כלפי המצב או האדם או המחלה אותם את רוצה לנקות.
את לא חייבת להרגיש את זה. את לא אמורה להרגיש כך או אחרת. את רק פותחת את הברז ומזרימה את המים. את כל היתר אנחנו משאירים לבריאה להביא אלינו, מתוך השראה ולא מתוך רצון לפתור בעיה.
יכול להיות שיעלו מלא מחשבות או מצבים בזכרון שלך או ממש פיזי בחיים (שזה גם זכרון בעצם) - את יכולה להתמקד בדבר האחד או פשוט לומר ללא הרף את ה I Love you.

זה לא משנה מה הביטוי של הזכרון. זה יכול להיות רגש שלילי, ויכוח עם בן הזוג, כעס על הילדים או מחלה, זה יכול להיות בעיות כספיות וזה יכול להיות בעיה במכונת הכביסה או במכונית.
כל אלו הם ביטויים של הזכרונות שלנו - זה מה שצריך להפנים. אלו לא בעיות. אלו הם ביטויים של הזכרונות שלנו ואם ננקה את הזכרון - הבעיה מתנקה גם היא.

דבר אולי אחד הכי חשובים שאני רק רוצה להוסיף זה שהניקוי הוא מעין תפילה - בקשה מהבריאה. באנגלית זה נקרא Petition. זה אומר שאנחנו אחראיים על לנקות אבל אנחנו לא יודעים איזה פתרון יגיע. אם ננקה עם ציפיות זה לא יהיה הניקוי. זה ימשיך עם הזכרונות. אז מאד חשוב לנקות בלי לצפות. פשוט בלי לצפות.

תתחילי עם זה, בטוח יעלו עוד שאלות, בטח יעלו גם לי עוד דברים להביא.
לאט לאט ובסבלנות.
ועם השראה,

שיהיה שלום פנימי,
באהבה ותודה,
אילנה

ואני אתחיל לעבור על השאלות מלמעלה ולענות עליהן אחת אחת.

_haleakala Hew Len שייך לצוות האנשים בארגון עסקי שנקרא Hooponopono, ארגון שמפיץ את הרעיון של אחריות_שלמה‏ ושל ההשפעה שיש לכל אדם פרטי על היקום (הם מוכרים ספרים, קלטות ומעבירים סדנאות). הנה ‏האתר‏ שלהם._
אני לא מכירה אותם כארגון עיסקי אלא כארגון של אנשים ששמו להם לדרך חיים לחיות את ה Ho'oponopono וללמד אנשים על הדרך הזו. עד כמה שאני יודעת וכך זה היה כשאני למדתי, המורה לא מקבל תשלום על הסמינר שהוא מעביר. מי שמארגן את הקורס מתחלק חצי חצי בכסף עם הארגון עצמו. המורה מקבל רק הוצאות של טיסה, לינה וכלכלה.
לארגון דרך אגב יש מוצרים נפלאים שהשתמשתי בהם כמו תה, דבש ותבלינים שעושים עבורינו את הניקוי של ה Ho'oponopon.

_הרעיון כל-כך מקסים, והצליח ברגע קצר כל-כך למחות את קורי העכביש, האבק והחלודה מההכרה הפנימית-רוחנית שלי, שלהתייחס למסביב נראה לי בזבוז מיותר לגמרי. בשביל מה?_
אני מרגישה שזה מה שה Ho'oponopon עשה גם לי. הוא גרם לי לעזוב ניתוחים ושיפוטים שונים וללכת עם הדבר הנקי הזה שמשאיר את כל הטיעונים ללמה לא מאחור. כי אין טעם. כי זה לא הביא אותי או אותנו לשום מקום טוב.

המשך יבוא...
שנה טובה שנה של שלום,
אילנה
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

תודה :-)
שנה טובה ומתוקה.
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

_שנה טובה ומתוקה_

אמן
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

הרעיון הזה מזכיר לי את מה שפסיכולוגים יודעים מזמן: כל פעם שאת, כפסיכולוגית, נהיית מודעת לבעיה או קושי מסוים שלך, את ישר מקבלת זרם של מטופלים שיש להם את אותו מאפיין.
בקיצור, יש תואם בין הצרכים והחולשות שלך כאדם לבין האנשים שמגיעים אלייך לטיפול.
והעבודה הפנימית שלך תעזור לך לעזור להם.
גם אני רואה את זה אצלי.

(החלק שאני הכי אוהבת בספרון של הדלאי-למה: "מדיטציה על טוב לבם של כל היצורים בעולם". אני רק רואה את המשפט הזה ונהיה לי מקום בחזה). שבי ותחשבי על כל היצורים והאנשים בעולם כאילו היו אמך האוהבת (או אידיאה של אֵם), ואז תרגישי כלפיהם אהבה והכרת תודה על כל מה שהם נתנו לך.
(אם מאמינים בגלגול נשמות, אז מן הסתם כמעט לכל היצורים בעולם כבר יצא להיות אמא שלך, בזמן זה או אחר)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_אולי צריך לשנות את מעצבן_לראות_מסביב‏ ל-צריך_לאהוב_מסביב?‏_
לא.
בשאיפה_לאהוב_מסביב. (מתינות לא תזיק לנו ;-)) ואני הולכת לפתוח אותו תיכף ומיד. לא במקום המעצבןלראות הוותיק, אלא כמשלים.
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

הי לב_אדום, אי שם בתחילת הדף שאלת-
_מה שאני לא הבנתי זה - מה בעצם צריך להגיד ולמי._

אז אני לא 'יודעת' אבל מה שאני עושה הוא מה שבא לי :-)
לפעמים זה לחלק בעצמי, לפעמים לנשמה של מישהו אחרת, לפעמים לאלוהים ולפעמים ללא יעד מוגדר מנוסח במילים, אלא פשוט לכל הכיוונים. במקרים האלו אני סומכת על היקום שיכוון את האהבה והסליחה בדיוק מושלם.
לפעמים פשוט קופצים דברים לראש. שולחת לכבד, לראש, לתאים, לעצים.
בקיצור, אין הגבלה, אין חוקים, אין נוסחאות. תשלחי וזהו, הכל בסדר :-)
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי קוראת* »

ומגיבה כאן פעם ראשונה:

_לפעמים לנשמה של מישהו אחרת, לפעמים לאלוהים ולפעמים ללא יעד מוגדר מנוסח במילים, אלא פשוט לכל הכיוונים. במקרים האלו אני סומכת על היקום שיכוון את האהבה והסליחה בדיוק מושלם._
למה לנשמה? למה לא לא באופן ישיר כנה ואמיתי לאדם שזקוק לכך?
נשמע לי מתנשא ונגוע בצביעות.
נכון שזה להרגיש טוב עם עצמך ששלחת 'אהבה וסליחה', אבל מה עם האדם בצד השני? האדם האמיתי שבצד השני לא הנשמה הלא מוגדרת...
הערתי לא מכוונת אלייך אישית דווקא, אלא לגישה הכללית הזאת שאומרת העיקר שאני אדם רוחני נורא ושלחתי 'אהבה וסליחה' באופן רוחני ליעד לא מוגדר זה כבר ישפר את המצב.
נראה לי שכשמדייקים את כיוון ה'אהבה והסליחה' מתקבלים תוצאות מדוייקות יותר...

(מדברת באופן קונקרטי ואישי לגמרי)
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

_נשמע לי מתנשא ונגוע בצביעות._
אז זהו, שלנשמה שלך זה לא נשמע צביעות ולא מתנשא, היא בפשטות שומעת את המסר ותו לא. אפשר לפעמים חסוך מעצמי את פלפולי הניסוח והכוונות האמיתיות ולסמוך. פשוט. לסמוך.
אגב, גם אישית לאנשים בשר ודם אני אומרת את הדברים, וגם בליבי בדיוקים ובכוונות משתנות.
זו עוד דרך, עוד אפשרות, לא היחידה ולא המתאימה ביותר או הנכונה ביותר לכולם תמיד.
כוונתי היתה לשים את המגוון האישי במיקוד ולא דרך אחת ספציפית 'נכונה' תמיד.
האם יותר מובן?
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

כותבת גם פעם ראשונה וחושבת שהרעיון המדובר- נפלא ומדהים.
רוצה רק לחדד מהבנתי הדלה אבל המאוד מחזקת ל-"קוראת" -
לדעתי לא מדובר בהעברת מסר של סליחה ל"אחר" אלא שמתוך התפיסה שמקום לא פתור אצלי מביא אל עולמי קשיים ומפגשים לא פתורים ומתוך ידיעה כנראה ששנוי הוא אקט קשה ומלא אינוסים - אנחנו רק שולחים אהבה \קבלה למקום הלא פתור בתוכנו.
המקום הלא פתור, המקשה- נרגע במידה מרובה מרגע שקיבל את ה"חיבוק", את "הקבלה". הוא כבר פחות מיותם, כבר פחות מקשה, כבר פחות דורש נוכחות שממול בתוך חיי. אני בעצם בכך משחררת את הזולת מהצורך לקחת את התפקיד הקשה כדי לשקף לי חלק בעצמי.
כלומר במה האחריות?
האחריות היא בכך שאני משחררת את הדמויות הסובבות אותי מהעול לשקף את מקומותי האפלים. אני עצמי אומרת להם שלום, מחבקת אותם, אוהבת אותם(כמו שנאמר-במילה, זה מספיק, לא צריך ללחוץ על נסיון לחוש זאת) מכירה בהם, הופכת הבעלים שלהם ושולחת לחופשי את האחרים לחיות כאוות בחירתם.

וכעת התחדד לי הדמוי שעליו אני כותבת- כל עוד אני לא מודעת באופן מלא לכל מיני קשיים בתוכי ,אותם קשיים יוצאים ממני החוצה כדי לחפש בשביל עצמם דמות שתכיל אותם, "שתיקח עליהם אחריות",בעלות, הם מתנהגים (אותם קשיים מופשטים) כילדים יתומים חסרי בית,הם נתפסים בכל מיני מקומות כדי לשוב ולהראות לי שהם נזרקו מביתי. לכן אני מוסרת להם את אהבתי ובכך מאותת להם לשוב לבית חם. הם שבים אלי. אני מעניקה להם את הבית החם(המודעות וההכלה) והסביבה משתחררת מלתחזק אותם.
כך על כל פנים אני תפסתי כך את העניין והוא נפלא ויוצר לדעתי עבודה פנימית עם המון השראה.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

מולי_בלום,
תודה על ההסבר הבהיר. הצלחת לנסח בצורה פשוטה ונפלאה את מה שחמק ממני כל הזמן .
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

מה לנשמה ולא "ישירות לאדם"? כי לפעמים אני נמצאת מול אדם שחלקים מסוימים שבו כל כך מעצבנים אותי, או דוחים אותי, אבל אם אני מתמקדת על הנשמה שלו (שהיא, בעיני, האני האמיתי שלו, היפהפה, מעבר לכל הכאבים והחולשות והמגננות שלו, מעבר לפחדים שלו, היא החלק הנצחי שלו), אז אני יכולה להוציא מעצמי את האהבה, ולהתמקד פחות בפחדים של עצמי.

בעיני, הפנייה לנשמה היא כנה ואמיתית. אני אישית הכי אוהבת להקשיב לאנשים שמצליחים לדבר ישר לנשמה שלי, ולא מסתבכים עם כל האינטיליגנציה והקוגניציה שבדרך.
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

תבורכנה אתן שהבאתן כזה דף חשוב לכאן. וזה לא לשם תפארת המליצה.
הדף הזה מהווה בשבילי התגלות גדולה. תמשיכו לכתוב בו כדי שלא יעלם לאיזו תהום של שיכחה.
ווידוי- מאז שהתודעתי אליו (אל הדף) אני בודקת כל כמה שעות אם הכל עדיין במקום, אם עדיין יש בו נחיצות לאחרים כדי שאוכל להמשיך ולתרגל.
בכלל- מגלה המון וואריאציות מעניינות והתחכמויות של הנפש בשעת התירגולים.
אפשר גם לחלוק בעניין...
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי קוראת* »

דליתוש_ב ו תמרוש_רוש אתן מדברות על אותו מצב?
אני מבינה שדליתוש_ב מדברת על מצב של פנייה "רוחנית/שמיימית" לנשמה של מישהו בו פגעת, ולבקש סליחה, במקום להרים טלפון ולהגיד "סליחה, פגעתי בך. אני מתנצלת ומתחרטת".
במילים יפות את בעצם נותנת צידוקים ותרוצים להתחמקות.

תמרוש_רוש,
אני לא בטוחה מה אומר המשפט הזה:
_אני אישית הכי אוהבת להקשיב לאנשים שמצליחים לדבר ישר לנשמה שלי, ולא מסתבכים עם כל האינטיליגנציה והקוגניציה שבדרך._
והשאלה היא האם בשליחת האנרגיה לנשמה של אדם אחר, את מתארת מצב של עמידה אמיתית ונוכחת מול אדם אחר בשר ודם רוח ונשמה ומדברת אליו, או שמה שאת מתארת הוא הסתמכות על הנשמה שתעביר את המסר במסר טלפתי?

מדובר בערב יום הכיפורים, הסליחה המתבקשת היא אמיתית, מפה לאוזן מלב אל לב, מנשמה אל נשמה, ולא שליחת אנרגיה לכיוון מעורפל ולא מחייב. בשליחת אנרגיה וכוחות ריפוי כללית אין צורך לעמוד מול עצמך ומול המעשים והדיבורים של עצמך הרי אפשר לפטור עצמך בשליחת אנרגיה של אהבה וסליחה, ואין צורך לעמוד בכנות מול אדם, מול עיניו הפגועות, מול הכאב שנגרם לו.
זה גם לא מספיק לנקות את העצמי ולהרגיש מנוקה ומטוהר, צריך ממש להגיע אל האדם האמיתי על כל המכלול שבו, ולבדוק שהוא מרגיש נקי ומטוהר מהסיטואציה.
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

הי קוראת,
לגבי _פנייה "רוחנית/שמיימית" לנשמה של מישהו בו פגעת_ אני מאוד מסכימה עם הגישה שלך, שלפנות *רק* לנשמה ולחשוב שבזה נגמר הנושא, זו התחמקות. אם כי פניה לנשמה יכולה להיות השלב הראשון הפרטי שלאחריו שיחה פנים אל פנים תהיה אפקטיבית יותר. לפעמים מדובר על אנשים שאין באפשרותי לדבר איתם שוב כי הם זרים ואז אני מעדיפה לדבר עם נשמה מאשר לשתוק ולהדחיק. או במילים אחרות פניה לנשמה היא כלי. לא יחיד, אבל מאוד מיוחד :-)

כשכתבתי את תשובתי הראשונה כתבתי בהקשר של מצב אחר. בהקשר שבו נמצא הרופא- הוא לא פגע במטופלים, הוא לא הכיר אותם, לא דיבר עימם ולא פגש אותם פנים אל פנים.
כאן מדובר על ריפוי פצע שלא אני יצרתי באופן ישיר וברור, ע"י לקיחת 100% אחריות גם על פגיעות שלא אני מביאה לידי ביטוי בשטח, אבל מעצם הכרותי איתם יש חלק בי שמאפשר את קיומם.
משהו כזה... (אני די חדשה בעניין לנסח את הנושא)
זה לא במקום הכרה בפגיעה ישירה שלי, בנוסף.

קשה לי להסביר לך את עצמי. אני חושבת שהגישה הבסיסית שלנו די שונה.
לדוגמא, כתבת-
_הסליחה המתבקשת היא אמיתית._
אני מאמינה שאין סליחה שקרית כמו שאין אהבה שקרית... ובקשת סליחה "כמו שצריך" כי הגיע תאריך מסוים בשנה, מפספסת בעיני חלק חשוב בתהליך.
נדמה לי שבקשת סליחה באשר היא מלב אל לב (מנשמה לנשמה וכל ואריציה 'לכאורה' פרטית אחרת) מורגשת היטב גם בלי השתתפות חוש השמיעה. יש לנו קולטני נשמה נהדרים ושימושיים כל השנה...

או-
_מרגיש נקי ומטוהר_
אין לי בעיה עם 'לכלוך'. רוב הדברים שנחשבים מלוכלכים לי נראים פשוט המשך קיום טבעי של דברים. אני לא מחפשת להרגיש נקיה ומטוהרת, אין בי דבר טמא או מלוכלך מלכתחילה...
אני פשוט אני, כל רגע מחדש.
וכך אני מאמינה כל האנשים כולם תמיד. יש קשיים, יש נסיבות, יש התנסויות, כן, ברור.
בהחלט יתכן ואני טועה ויש בי (ובאחרים) לכלוך או טומאה שמחובתי לנקות ולטהר, אבל לא נראה לי ואני מעדיפה שלא ינסו לשכנע אותי אחרת. לא כרגע בכל אופן :-)
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מי_מה* »

_מדובר בערב יום הכיפורים._
צום יום הכיפורים נועד לכפר על עברות שבין אדם למקום ואינו מכפר על עברות שבין אדם לחברו, כך שנראה לי שדוקא בהקשר הזה בקשת סליחה מהנשמה, שלהבנתי הצנועה מהווה את האלוהי שבאדם, היא דוקא ראויה מאוד.
כמו כן נראה לי שכאשר אני לוקחת 100 אחוז אחריות אני עושה זאת על חיי בלבד, משתדלת להיטיב, אבל לא יכולה לקחת אחריות על תחושת הנקיון של אדם אחר _ולבדוק שהוא מרגיש נקי ומטוהר מהסיטואציה._
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

שלום לכן יקרות,
אני ממשיכה לעבור על השאלות שעלו בדף, לנקות עליהן ולנסות להביא את ההבנות שעולות לי מתוך הניקוי הזה.
לב_אדום כתבה ב 28/8/2006:
_מה שאני לא הבנתי זה - מה בעצם צריך להגיד ולמי.
הד"ר מסביר איך הוא עושה את זה:
'אמרתי כל הזמן, אני מצטער ואני אוהב אותך שוב ושוב'
קודם כל, לא הבנתי למי הוא פונה באמירה הזו: אל עצמו? אל דמות המטופל? אל החלק שבתוכו שמייצג את המטופל או אספקטים של המטופל?_
I am sorry please forgive me for whatever is going on in me that created the unclarity... I love you, I love you, I love you.....
כשיש חוסר בהירות, קודם כל אני מנקה ומשם באה השראה לתשובה.
כשאנחנו מנקים וכשאנחנו הולכים בדרך ה Ho'oponopono אנחנו בעצם מחדשים את הקשר העתיק והמקורי שביננו לבין מקור הבריאה, קשר שנותק מכל מיני סיבות לפני הרבה מאד דורות.
אז הניקוי כולו הוא מעין Petition- בקשה או תפילה מאיתנו אל אלוהים. כשיש לנו חוסר בהירות זהו עוד סוג של זכרון שאנחנו רוצים לנקות. כי כשאנחנו בבהירות אז אנחנו יודעים בדיוק לאן להפנות את המילים או הכוונה שלנו.
אנחנו רוצים להבין שלא המח שלנו יביא לנו את התשובות אלא ההשראה שבאה מהבריאה ולכן לא אנחנו מחליטים לאן להפנות את הניקוי אלא ההשראה שתבוא לנו מתוך הניקוי תראה לנו את הכיוון.
ועם זאת, הכיוון המדוייק - אינו רלוונטי משום שאם נסתכל בעיני האלוהים על ה"בעיה" או 'חוסר האיזון' שצריך לנקות אותו אז אין כל הבדל בין אני - המטופל - החלקים שבמטופל - דמות המטפל וכו'.
הכל הוא אחד.

_ושנית - מה הכוונה ב'אני מצטער'? האם זה תרגום של 'I'm sorry'? אם כן, אפשר לתרגם את זה כ-'אני מבקש ממך סליחה'. ולהרגשתי, 'אני מצטער' ו'אני מבקש ממך סליחה' זה לא אותו הדבר.
כי 'אני מצטער' יכולה להיות הכוונה 'אני מצטער בשבילך שאתה חולה' אבל לא שזה אומר שאני צריך לבקש סליחה (כי אני לא פגעתי בך). רק שאני משתתף אתך.
וגם, במילה 'מצטער' יש מוטיב של צער, שזה שונה מפשוט בקשת סליחה. האם אנחנו אמורים להרגיש צער?_
המשפט המלא שאנחנו אומרים הוא: I am sorry, please forgive me for ehatever is going on in me... (that created this or that).
אין פה משהו גורף שצריך להרגיש. כשאת מנקה את יוצרת אינטימיות בינך ובין אלוהים. מה את אמורה להרגיש? איך מישהו אחר יכול לדעת? רק את יכולה לדעת.
אני יכולה לשתף אותך שהמשפט הזה, כשאני אומרת אותו מעורר בי את רגש המאה אחוז אחריות על המצב. לא מתעוררת בי תחושה של קורבן או אשמה, אבל מתעוררת בי תחושה של אחריות ושל חיבור לאלוהים בצורה כזו שמאפשרת לי להמשיך ולנקות בלי רגשות מיותרים. זה פשוט ובהיר.

כשהניקוי מתקיים ויש זרימה נקייה של מה שצריך להיות, כשנכנסת ההשראה האלוהית אל תוכיו והיא זו שמראה לי את הדרך אז אני לא מצטערת בשביל מישהו אחר - כי אני אף פעם לא יודעת למה מישהו עובר משהו כזה או אחר. אני רק מבקשת את סליחת היקום האדם או המצב (ואמרנו הרי שהכל אותו הדבר) - ממקום של ענווה ולא ממקום של אשמה - על חלקי ביצירת המצב הזה ומשחררת.
אני מרגישה שאני פותחת את הצינור ביני לבין הבריאה ואני לוקחת אחריות על חלקי בבריאה.


_אבל מניסיוני, כמו כל הבנה מהותית, זה לא עומד בזכות עצמו. זה צריך להיות חלק ממבנה שלם מורכב, אם רוצים להגיע עם זה לאנשהו._
יעלי_לה כתבה בביטוי שאחרי זה של לב_אדום ואני רוצה לחזק את זה.
הניקוי והכלים שלו הם חלק מתפיסה רחבה ועמוקה של איך עובד היקום או מה הם היחסים ביני ובין אלוהי, ביני ובין סובבי, מה הוא תפקידי בעולם הזה ומי אני בעצם.
אלו הם מצד אחד כן כלי קסם, כי מנסיון ויש פה כמה סיפורים כאלו - זה באמת עובד כמו קסם ומצד שני הם חלק מתפיסה רחבה שמשנה את דרך החיים שלנו, את היצירה שלנו, את השפע שלנו, את העולם שלנו ושסביבנו.
יש פה מבנה ש I'Haleakala מתאר במאמר שהפניתי אליו - אופס, אני רואה שהעברתי אותו בלי הקישור, אז הנה, ניקוי שהביא בהירות... :-) המאמר "Who is in charge" http://www.hooponopono.org/Who's%20in%20charge-Eng.html
שבו הוא מסביר את המבנה שעומד מאחרי התפיסה של ה Ho'oponopono. ההסברים יראו אולי לא מובנים ואז יש שתי אפשרויות - לנקות על זה ולקבל השראה על התשובות וההבנה. אפשר גם לכתוב כאן על זה ולי תהיה אפשרות אחת והיא לנקות על זה ולהביא את התשובות מתוך ההשראה שתגיע...
אבל, ואני מוסיפה את זה כי זה אבל חשוב - כל מי שקוראת או קורא כאן את השאלות או חוסר הבהירות שכתובים כאן יכול לבחור מה הוא עושה עם הדברים שהוא קורא והוא יכול או לשפוט את השאלות או השיחה הזו, דבר שקורה לנו הרבה פעמים, או לנסות למצוא את התשובות מתוך הזכרון - mind שלו, והוא יכול - כמה פשוט ומדוייק ומאפשר משהו אחר - לנקות את מה שבתוכו שיצר את חוסר הבהירות הזו.
ואז כמו מתג של אור - ידלק בתוכנו כולנו האור |נורה| ונבין, לא דרך המוח, אבל נבין את האיורים וההסברים.
כי הכל זה דברים שאנחנו כבר יודעים.

_לפני שנתיים שמעתי על מטפל מהוואי שריפא אגף שלם של חולי נפש קרימינליים בלי לראות איש מהם. אותו פסיכולוג בחן את התיק הרפואי של המאושפז ואז התבונן בתוך עצמו במטרה לראות איך הוא יצר את מחלתו של המטופל. בזמן שהוא עבד לשיפור עצמו, מצבו של המטופל השתפר._
הכוונה ב Ho'oponopono בלהסתכל פנימה בתוך עצמינו כדי לראות איך יצרנו מחלה אצל אחר היא ניקוי ולאו דווקא הבנה של הפרטים וידיעה שלהם. אנחנו לא צריכים להבין דברים ולדעת את מקורם בשביל לנקות אותם.
לרוב אפילו אנחנו לא צריכים לדעת את המקור.
אנחנו תפקידנו הוא לחולל את הניקוי. הבריאה - אלוהים - Divinity ינקו את מה שצריך להתנקות ואם אנחנו אמורים להבין בהכרה - נבין, ואם לא אז לא. זה לא משנה.

בתודה,
Peace,

I love you,
אילנה
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יעלי_לה »

אילנה, תודה.
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

אילני_אילן - 100 אחוז תודות על מאת אחוזי התובנות...
ורק שאלה קטנה- למה ולאיך התכוונת במשפט הזה?-


_אפשר גם לכתוב כאן על זה ולי תהיה אפשרות אחת והיא לנקות על זה ולהביא את התשובות מתוך ההשראה שתגיע..._

נכון- את מדהימה ומעוררת השראה ונותנת כוחות
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

ועוד גרגיר של תובנה -צרימות ביחסים בין אנשים ו-שיחות\הבהרות....ועוד כהנה וכהנה ובסופו של דבר ההשתבללות, ההתרחקות, הניכור, המניעה תופסות את התפקיד הראשי במערכת, ואז גם נובטת לה תפיסה המראה לנו "בטעות" שהדרך לתיקון היא התבודדות או חיפוש רק אחר אילו ש"נוח" במחיצתם ועכשיו אפשרות חדשה- אל תוך הקלחת, אל תוך טבורה של הקהילה על כל המראה שאין אנו רוצים לראות , להפך- לראות, לפקוח את העינים, להסכים להכל כי על כל זה יש לי גם אחריות. כל זה הוא גם שלי.
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

_ורק שאלה קטנה- למה ולאיך התכוונת במשפט הזה?-_
התכוונתי שעבורי, בדרך ה Ho'oponopono יש רק אפשרות אחת והיא הניקוי והבאת תשובות לחיי מתוך הניקוי וההשראה. וזה יתאפשר לי אם תשאלו כאן את השאלות. אם השאלות לא תגענה אז כנראה ניקתם אותן כבר לבד ואז לא נשארה לנו, הקוראים, עוד עבודת ניקוי על זה... ונוכל להמשיך ולנקות על דברים אחרים.

Peace,
אילנה
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

אילני_אילן, תוכלי לתת דוגמא לשאלה, לא יודעת למה, יש לי המון שאלות, רוצה להתחכך בזה באופן מעשי אבל לא יודעת איך לנסח את ההתחלה, תעזרי לי בזה?
אנונימי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אנונימי »

אילנה וכל מי שכבר מכירה,
הדף הזה נשמר פתוח אצלי, ולא מצליחה לקרוא אותו. משהו פה מאיים עלי כנראה. אולי כי הפתח הזה שהוא נותן, מרגיש לי אמיתי מדי...

אחרי ההשתפכות הזו, בקשה אליכן:
אשמח לאיזו רשימה של מה ואיך ומאיפה להתחיל.
בקטנה.
ככה שאצליח לקרוא, להבין מה לעשות, לעשות. שבוע או יומיים, עד ש"ייתפס" ואז לעבור לשלב הבא.
אפשרי?
תודה מראש {@
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

מולי_בלום יקרה,
דוגמאות לשאלות הן:
_לא יודעת למה, יש לי המון שאלות, רוצה להתחכך בזה באופן מעשי אבל לא יודעת איך לנסח את ההתחלה, תעזרי לי בזה?_

_למה לנשמה? למה לא לא באופן ישיר כנה ואמיתי לאדם שזקוק לכך?_

_מה שאני לא הבנתי זה - מה בעצם צריך להגיד ולמי._
אלו למשל דוגמאות של שאלות שעלו כאן אבל כל שאלה היא דבר שאפשר לנקות עליו כדי שתגיע התשובה הנכונה.
אם זה לא ברור אני מציעה קודם כל להתחיל לנקות. להתחיל עם המשפט שהכי מדבר אלייך - אם זה I love you, או Thank you שעובד בדיוק כמו ה I love you.
אני מכינה תשובה קצת יותר מפורטת על איך זה עובד, לאן שולחים, מי מקבל וכ"ו...
ועצם זה שאת אומרת שיש לך המון שאלות, אני מנקה עליהן כרגע, מנקה זה אומר מבקשת מה Divinity שיביא את מה שנכון עבור השאלות הללו.

אז אני מקווה שעוד היום אוכל לענות, אם לא אז בזמן הנכון זה בטוח יקרה...
ליאתי, אני מאמינה שזה יתן גם לך את התשובה. בינתיים את יכולה, גם בלי להבין אולי את כל הפרטים, כי הרי גם בזה הענין, לשחרר את הלהבין, להתחיל עם לומר I love you לאן שזה מכוון אצלך. זה יתחיל לעבוד.

בקרוב,
אהבה,
אילנה
אנונימי

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אנונימי »

מתחילה.
אולי זה לא המקום, אבל אנסה:
הענין עם האנגלית הוא, שבמובן משוים שימוש באנגלית, עבורי - דוברת עברית כשפת אם, ואנגלית רק כשפה שאוהבת ונהנית ממנה, מרחיק אותי.
אז אולי גם זה משהו לנקות.
אולי זה סתם עוד מחסום שנשאר תקוע אצלי מימי עברי, איזה משפט שמישהו אמר ואני ניכסתי לי את זה כחלק מהתפיסה שלי.

אז מתחילה.
עם העברית.

ואשמח לקרוא מה תובנותיכן בנושא.

< אילנה, אהבה גדולה אלייך אישית {@ , בלי קשר לשאר :-) >
יול_יול*
הודעות: 160
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 13:36
דף אישי: הדף האישי של יול_יול*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יול_יול* »

קודם כל מודה לכן על הדף, קראתי אותו לפני יומיים והוא מאוד השפיע עלי. ממש התקשתי להרדם ומיד התחלתי לנסות לנקות. לא יודעת אם עושה זאת כמו שצריך, אבל זה מרגיש לי ממש נפלא.
האמת היא שרוב הזמן אני פשוט מסתובבת עם המנטרה הזו בראש: אני אוהבת אותך (בעברית, שגם לי מרגישה נכון יותר). אפילו תוך כדי שיחות עם אנשים אחרים שמעוררות בי מתח או קושי. הרגשתי שזה קודם כל מאפשר לי איזשהו ריחוק מהסיטואציה ולכן מגן עלי ובנוסף ממש מרחיב את הלב כלפי אותו אדם, אבל גם כלפי העולם כולו וכלפי עצמי.זה לא מאפשר לי להתעסק בשיפוט, כי המוח כאילו "תפוס" במחשבות אחרות, חיוביות.
זה מרגיש לי כל כך מדוייק. מן טכניקה כאילו פשטנית אבל ממש מאירת עיניים.
המון תודה.
פשוט_אלון*
הודעות: 1204
הצטרפות: 07 פברואר 2005, 20:38
דף אישי: הדף האישי של פשוט_אלון*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פשוט_אלון* »

חזרתי מהוואי לפני כמה חודשים, למדתי את הנושא לעומק וכל מיני שיטות העצמה אנרגטיות ודברים מדליקים !
אחלה דבר
שיהיה לנו שנה של Pono !
A hoi hou !
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

שלום יקרות,

אני מעבירה מה שכתבתי ב"אלה - אישה" כי השאלות הן בערך אותן שאלות.

_I am sorry please forgive me
בפני מי ההתנצלות? מי צריך לסלוח לנו?_
אני אסביר את זה לרגע כמה צעדים אחורה, מהבסיס, כדי שננסה להבין את המבנה.
זה כתוב במאמר של I'haleakala ואני אתרגם את זה לכאן. מי שמעוניינת במקור מ I'haleakala יכולה להסתכל במאמר שלו בדיאגרמה מספר 4.
ה Ho'oponopono רואה אותנו כמבנה שיש בו - ואפשר לראות את הדיאגרמה המצוירת במאמר, אני לא יכולה לצייר את זה כאן אז אני אעשה את זה בכתיבה, תדמיינו שזו מעין פירמידה, החלק העליון הוא ראשה של הפירמידה והשם האחרון הוא בסיסה:

Divine Intelligence - האינטליגנציה האלוהית

Super Conscious Mind - הכרת על

Conscious Mind - הכרה
SubConscious Mind - תת הכרה
הידע הזה של המבנה הזה הוא משהו שקיים בתוכנו. זה לא משהו חדש ללמוד. זה מבנה שאנחנו מכירים ועכשיו אולי נזכרים בו.
שלושת החלקים התחתוניים הם החלקים שבתוכנו אבל החלק של ה Super Conscious Mind הוא החלק בתוכנו שתמיד מחובר ל אניטליגנציה האלוהית. תמיד. זה החלק בתוכנו שנותן לנו לפעול מתוך השראה ולא מתוך ההכרה.

ואז השלבים של הניקוי הם כאלו:
1. ה Conscious Mind יוזם את התהליך של הניקוי של ה Ho'oponopono בלהביא את הבעיה למקום של הריק, של ה Void. היוזמה של ה Conscious Mind היא יוזמה מתוך בחירה כי אנחנו יכולים להמשיך ולהתעסק עם הבעיה דרך המח, המחשבה, הכעסים, הרגשות שעולים וכ"ו, ואנחנו יכולים לבחור Ho'oponopono . זו בחירה שלנו. אם נפתח את הברז - יזרמו המים.
התהליך הזה של ה Ho'oponopono הוא מאד אישי. אנחנו לוקחים עליו 100% אחריות.
עצם זה שאנחנו בוחרים בתהליך הניקוי הזה מסמן לנו בעצם שאנחנו מכירים שהבעיה היא זכרון חוזר - Reply memeory שנמצא ב SubConscious Mind.
התחלת היוזמה הזו היא ה - I Love You או כלי הניקוי האחרים.

הניקוי - בקשה, יורד עכשיו ל SubConscious Mind .

2. כאשר הניקוי יורד אל ה SubConscious Mind הוא נמצא במקום בו הוא אוגר בעדינות זכרונות שעומדים לעבור את תהליך השינוי ל Void. משם עובר התהליך אל ה Super Conscious Mind.

3. ה Super Conscious Mind סורק את ה "בקשה" (שהיא בעצם הניקוי והזכרונות שהגיעו למעבר הזה). ה Super Conscious Mind עושה מעין בירור בין כל הזכרונות שהגיעו אליו כדי לראות מה מהם עובר אל האינטליגנציה האלוהית לטרנספורמציה. מכיוון שה Super Conscious Mind נמצא תמיד בתדר אחד עם האינטליגנציה האלוהית, הוא יכול לעשות את תהליך הבירור הזה. הוא תמיד יעשה אותו מדוייק עבור הזכרונות שהגיעו אליו.
הזכרונות ממשיכים מכאן אל האינטליגנציה האלוהית למה ש I'haleakala קורא - Final Review and consideration.

השלב הזה מראה לנו עד כמה התוצאה של הניקוי אינה בידנו. מה שהאינטליגנציה האלוהית עושה עם זה הוא הדבר שנקבל כשהשראה. אנחנו מאפשרים להשראה להגיע אלינו ולפעול על פיה.
אם נפעל מתוך שיפוט או פחד או תקיעות או התנגדות - כל אלו בעצם יהיו ביטוי נוסף של זכרון שלנו מה Sub Conscious mind ושוב, תיהיה לנו הזדמנות להתחיל תהליך חדש של ניקוי - של בקשה - של הגעה למקום של הריק.

אני מקווה שזה מסביר למי ואיך שולחים את הניקוי. זה תמיד ביננו ובין האינטליגנציה האלוהית. זה מתייחס לאנשים, למצבים, למחלות, לרגשות וכ"ו אבל זה אנחנו, עם ה Super Conscious Mind שבתוכנו והאינטליגנציה האלוהית.

זה פשוט. אל תסבכו את זה. זה באמת פשוט. מדובר פה על בחירה בין לפעול מתוך השראה לבין לפעול מתוך הזכרונות שלנו.
יש בטוח עוד כלים ודרכים להגיע להשראה. יש לא מעט תורות או שיטות שמדברות על אותו הדבר בשינוי אדרת.
אני מצאתי שעבורי הדרך הזו היא פשוטה ונכונה ומדוייקת. היא משלימה לי דרכים נוספות ומעשירה ומעמיקה לי עוד כלים שיש לי להגיע להשראה.

פלונית יקרה,
כתבת _זה מרגיש לי ארוך מידי להגיד את המשפט הזה._ וכתבת אחרי זה _אולי זו התנגדות.._ . אם זו התנגדות אז יש לנו כאן עוד זכרון שאפשר לנקות עליו. אם זו השראה אז תפעלי על פי ההשראה שלך ותגידי את המשפט בצורה כזו שזה יעבוד לך.
המשפטים או כלי הניקוי הם כלים שניתנים ב Ho'oponopono אבל הם יכולים גם לבוא אלינו באופן אישי מתוך השראה ואז נפעל על פיהם.

_אולי אני לא מצליחה להתחבר, ובגלל שכ"כ רוצה זה מבלבל אותי._ - אני מכירה את התחושה הזו. מה שאני עושה איתה זה לפעמים עוזבת את הניקוי, כי הוא משתלט לי על המח... -:) אני מוצאת לי דרכים אחרות לחזור אל ההשראה כי זה מה שחשוב בכל הענין, לא ההצמדות לכלי זה או אחר. אנחנו צריכות ללמוד בתוכנו איך לחזור להשראה הזו ואם זה בא מהניקוי אז נפלא אבל אם הניקוי מכניס לאיזה שהוא לחץ או בלבול אז לפעמים זה עוזר להמשיך ולנקות אבל לפעמים צריך לדעת לעזוב את זה, זה יחזור עם השראה.

מהנסיון שלי מה שקורה כשאני עובדת עם הניקוי, ובעיקר אם זה אחרי תקופה שבה ניקיתי קצת פחות, אז בהתחלה עולים המון דברים כי כשאנחנו מנקים אז מתנקה שכבה אחת והשכבה הבאה, שכבת הזכרונות הבאה צפה ועולה והיא בדרך כלל כזו שלא רצינו להתעסק איתה. אז זה נראה כאילו - אני מנקה, עכשיו הדברים יעבדו טוב יותר, ואז זה מגיע הפוך. כמו ריאקציה. הפוך ובעוצמות שלא חלמתי שיכול להיות ככה.
אחרי שנים של ניקוי אני כבר יודעת להתמודד עם הגלים הללו, אבל זה לא קל. הרבה פעמים באה התחושה שאני לא הולכת לנקות יותר כי זה עושה בדיוק הפוך... אבל אז כשהדברים מתנקים באמת, הזכרונות באמת מתנקים ואני חווה את השינויים בעקבותיהם, אני מודה לכלי המופלא הזה, הכלי הפשוט הזה וממשיכה, כי יודעת שאין לי כל כך דרך אחרת...

בהקשר של באילו כלים להשתמש והאם מספיק לומר I love you או שצריך גם את המשפט שהרגיש לפלונית ארוך מידי - I am sorry please forgive me for whatever is going on in me... :
_אז אולי זה באמת הכל?_ עוד כתבת.
מה שאני יכולה לספר לך על זה הוא ש ל - Ho'opnopono יש חוברת עם אולי 40 כלי ניקוי שונים.
הדרך שלי לעבוד עם זה היא כמו עם ארון בגדים. כמו שכל פעם שאני רוצה להתלבש אני פותחת את הארון ובוחרת בגד אחר - על פי השראה, ככה גם עם כלי הניקוי. כל בוקר, או כל פעם שאני מרגישה צורך לכלי אחר, אני פותחת את החוברת, נזכרת בעוד כלי שיש לי אפשרות להשתמש בו ובוחרת אותו מתוך השראה לימים הקרובים או ליום הקרוב או עד שאני ארגיש צורך בכלי חדש.
אם יש כלי אחד שעובד לך אז זה זה. אם תרגישי צורך להחליף כלי, תדעי שקיימים עוד כלים שאת יכולה להשתמש בהם.

באהבה,
תודה על ההזדמנות לנקות,
Peace,
אילנה
פשוט_אלון*
הודעות: 1204
הצטרפות: 07 פברואר 2005, 20:38
דף אישי: הדף האישי של פשוט_אלון*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פשוט_אלון* »

אילני_אילן‏ וכולם שיהיה לכולם ALOHA אחד גדול!
טוב לראות שהתרבות ההוואית מחלחלת....!

Aloha Kahaku !
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מי_מה* »

אילני_אילן, לפעמים המילים קטנות מדי אז אסתפק במילה הקטנה הזאת - תודה.
הערב שוחחתי עם ילדי על יום הכיפורים ודיברנו על מה שיקרה בבית הכנסת ושרתי להם קצת ופתאום הרגשתי ש"חטאנו לפניך אדון עולם" הוא סוג של _I am sorry please forgive me for whatever is going on in me.._ ופה גם נוסף המימד של הציבור. ניקוי כללי אמיתי. בכלל ככל שאני מוסיפה להגות בדברים הנכתבים כאן חוזרת שוב ושוב ההבנה שהכל אחד...
יול_יול*
הודעות: 160
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 13:36
דף אישי: הדף האישי של יול_יול*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יול_יול* »

אילנה יקרה,
רציתי להתייעץ איתך.
אני מוצאת את עצמי נזכרת בחוויה קשה ו"מנקה" אותה, ואז עולה עוד קושי ואני עושה אותו דבר לגביו. כמו שאמרת, המחשבות הללו עולות אחת אחרי השניה, קושי אחרי קושי שאני מרגישה שעלי להתמודד עימו. האם זו הדרך לעשות זאת?
אני בהחלט מרגישה שזה אין סופי. כמה זמן אמור להערך בערך כל ניקוי? אני מתארת לעצמי שאין מדד זמן מדוייק, אבל האם זה נתון רק לתחושה הפנימית שלי? אני צריכה לציין שדי מהר אני מאבדת סבלנות ועוברת למחשבה חדשה שעולה.

בנוסף, לעיתים אני עושה את זה "און-ליין",תוך כדי שאני נתקלת בסיטואציה שאני מרגישה בה מתח או קושי.
כרגע אני מרגישה שזה הופך אותי לקצת מנותקת והרבה פחות מעורבת בסיטואציה, זה מרגיש נעים אבל גם מעוררת בי
איזושהי אמביוולנציה.

אשמח מאוד להתייחסות מצידך.

אני מודה לך מאוד על ההסברים מאירי העיניים שלך.
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

יול_יול, זו כבר פעם שניה שאני מגלה את המחשבה שלי או השאלה שרציתי לשאול
מנוסחות על ידיך. איך זה קורה? האם אילני_אילן אחראית פה גם על זה? ;-)

זה מדהים מה שקורה לי עם זה- זה כל כך פשוט וכנראה שבגלל הפשטות ובגלל שאני רגילה לתהליכים מחשבתיים מסורבלים ועמוסים ומפרכים ומכבידים- אז נדמה לי שזה חמקני, שזה יעזוב אותי, שלא יכול להיות שה"קסם" הזה ישאר.
ואז גם הגיעה ההתנגדות. פתאום נתקלתי באישה שהעלתה בתוכי מתח גדול
לא מצאתי בתוכי את "המנטרות". כל ה"מנטרות" נראו לי מזעריות וחסרות עצמה לעומת המתח שהרגשתי.
אז באמת , כנראה (באין חוברת ש אילני_אילן מספרת) שההתנסות אולי תעשיר את המנטרות ב"ארון הבגדים".
לכן עזבתי ומדי כמה דקות ניסיתי שוב ושוב עד שזה עבד ובן רגע ה כ ל נהיה שקט.
ואז התבהר גם האופק, והאישה שהייתי משוכנעת שלא ארצה לראות עוד- ממשיכה להיות חלק מנוף חיי ואני מגלה שאני יכולה להוביל את שתינו למחוזות חדשים ולנטרל את הפחד שהיה בינינו שהפך אותנו לעוינות ולכן למתוחות.
עכשיו אחרי דבריה של אילני_אילן אני מאמינה שכשאגיע להתנגדות הבאה,
אגיע אליה עם יותר נסיון ויותר ידיעה שאלו רק הזכרונות.
אז- שוב תודה אילני_אילן
פשוט_אלון*
הודעות: 1204
הצטרפות: 07 פברואר 2005, 20:38
דף אישי: הדף האישי של פשוט_אלון*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פשוט_אלון* »

מהניסיון שלי אני יכול לומר שכאשר אנו מחלישים או מנתקים קשר (AKA CORD) עם אדם מסוים,
ייתכן מאוד שהוא לפתע יופיע או יתקשר או ינסה לתפוס את מקומו "הרגיל אצלינו" מחדש.
באותה מידה סביר שבתהליך הניקוי יתחדשו קשרים עם אנשים יקרים ואהובים מהעבר.

ישנם כל מיני "זרזים" phyisical stimuli כדי לעשות את הניקוי יותר אפקיטיבי: כמו
- לשפשף את הגוף כאילו מנקים אותו מלכלוך/אבק.
- לסגור עיניים, ולדמיין את הידיים שלנו כמו המספריים של אדוארד, ולהתחיל לחתוך מה שבא לנו.
..
מולי_בלום*
הודעות: 7
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 07:20

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי מולי_בלום* »

תודה פשוט_אלון ומה
זה _AKA CORD)_:-S?
נעמי_בן_שיטרית*
הודעות: 625
הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי נעמי_בן_שיטרית* »

_ועם זאת, הכיוון המדוייק - אינו רלוונטי משום שאם נסתכל בעיני האלוהים על ה"בעיה" או "חוסר האיזון" שצריך לנקות אותו אז אין כל הבדל בין אני - המטופל - החלקים שבמטופל - דמות המטפל וכ"ו.
הכל הוא אחד._

_אני רק מבקשת את סליחת היקום האדם או המצב (ואמרנו הרי שהכל אותו הדבר) - ממקום של ענווה ולא ממקום של אשמה - על חלקי ביצירת המצב הזה ומשחררת.
אני מרגישה שאני פותחת את הצינור ביני לבין הבריאה ואני לוקחת אחריות על חלקי בבריאה._

אילנה, תודה! @}
פשוט_אלון*
הודעות: 1204
הצטרפות: 07 פברואר 2005, 20:38
דף אישי: הדף האישי של פשוט_אלון*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי פשוט_אלון* »

על פי האמונה ההוואית כשאנחנו יוצרים קשר עם אדם מסוים או כל דבר מסוים, נוצר בינינו קשר שנקרא Aka.
דרך הקשר הזה מתאפשרת גם העברת מסרים בטלפתיה וכל מיני דברים אחרים.
האחראי העיקרי ליכולות האלו הוא התת מודע, לפעמים כשאנו נפגשים עם אדם אז התת מודע שלו והתת מודע שלנו באמת עושים שיחה משל עצמם, אדם יכול להגיד דבר אחד אבל התת מודע שלו יכול לומר דבר אחר. התת מודע שלנו יפענח את מה שהתת מודע שלו אומר, ואנחנו נשקול את מה שהתת מודע שלנו אומר על התת מודע שלו, במודע שלנו.
ל AKA אין מרחק, הקשר קיים אם אדם מכל מקום בעולם, רואים במיוחד במקרים של הורים שחשים בסכנה, כשהילד במקום אחר בכלל. או שכשיש עם מישהו קשר מיוחד, אז ישנה איזשהי סוג של הבנה לא מודעת (טלפון בדיוק שחשבנו על האדם הזה וכו', "צירופי מקרים")

אפשר לחזק קשרים, להתיר קשרים, לשנות אופי של קשרים.

ובאמת, אם קשר אם אדם מסוים גרם לנו לדוגמא כעס, ופרמנו אותו אצלנו - הוא יפרם גם אצל הצד השני! (אם לא נחזק אותו שוב)
אילני_אילן*
הודעות: 39
הצטרפות: 18 ספטמבר 2006, 15:12
דף אישי: הדף האישי של אילני_אילן*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אילני_אילן* »

יול יול יקרה,
שאלת לגבי זמן הניקוי של מצבים שונים. כתבתי על זה למעלה איפה שהוא, לא מוצאת את זה כרגע אבל כש Morna, זו שהביאה לנו את ה Ho'oponopono נשאלה על ידי מישהו שאמר לה שהוא מנקה על משהו כבר שנתיים וזה עדיין לא נוקה, היא ענתה לו שהיא כבר מנקה 10,000 שנה על משהו שעדיין לא נוקה...
אנחנו לא יכולים לדעת כמה זמן זה ייקח לנקות. לפעמים זה מיידי, לפעמים זה לוקח זמן.

אני יכולה לומר לך שגם אצלי, שש שנים של ניקוי, עדיין לא פתרו לגמרי את התחושה של Over Whelming שעולה לה לעתים. זה כבר הרבה יותר טוב. בהתחלה זה היה מציף אותי כל כל שכבר לא יכולתי לנקות יותר.
אני רק יכולה לומר ולהציע התמדה. לא לצפות זוכרת? כלל חשוב בניקוי. לא לצפות שנרגיש כך או אחרת. פשוט לנקות ולתת לדברים לבוא אלייך. לתת להם To Unfold itslef.

אנחנו לא יודעים מה צריך לקרות. אנחנו יכולים רק לקחת אחריות על לעשות את הניקוי.
כמו שאנחנו יודעים שאם לא נשקה את הצמח בעציץ אז הוא ימות. אז אם אנחנו רוצים שהוא ימשיך לצמוח, נמשיך להשקות אותו. אבל אנחנו שואלים את עצמינו כל הזמן באיזה כיוון ייצא הענף הבא? או כמה פרחים יפרחו בו? ומתי?
כך גם עם הניקוי.

לגבי עוד כלים לארגז הכלים - I'haleakala נתן במאמר שלו עוד שלושה כלים - אחד הוא Thank you או בתרגום העברית שלו, איך שנוח לכם. השימוש בו הוא כמו I love you.
בשני הכלים הללו כדאי ורצוי להשתמש לאו דווקא עם סיבה ספציפית. אפשר להתשמש בהם גם לפני פעילות כלשהי כמו פגישה או כניסה לאוטו וכ"ו.
המחשבות הרי נמצאות כל הזמן ומה שאנחנו רוצים הוא לנקות אותן. אבל הן לא יתנקו לבד אם לא נעזור להן להתנקות. לכן, אני אומרת לעצמי, אם ממילא יש לי מחשבות בראש אז למה שאני לא אמלא את המקום הזה עם הניקוי? וככה זה הופך גם לכלי מניעתי ולא רק ריפוי של משהו שכבר קרה. אנחנו מגינים על עצמינו שלא ייכנסו מחשבות שיוצרות מציאות לא רצוייה עבורנו.

הכלי הנוסף הוא כלי שאנחנו השתמשנו בו המון ואני יודעת שזה עשה לנו המון המון ניקוי. אלו הם ה Blue Solar Water . שַנים חברים באו אלינו הביתה ולא הבינו מה הם בקבוקי הזכוכית שעומדים להם בשמש מחוץ לבית שלנו. כולם התרגלו בסוף והתחילו לשתות אותם גם כן. מה שצריך הוא בקבוק מזכוכית או בקבוק לבן שאפשר לצפות אותו בצלופן כחול. שמים בתוכו מים רגילים מהברז ומניחים בשמש או תחת מנורה שאינה פלורסנטית לשעה. אחרי שעה המים מוכנים לשתייה, להתזה על הצמחים בבית, לשטיפת ירקות ופירות, לאמבטיה וכל שימוש שהוא של מים. לאמבטיה למשל לא צריך למלא את כולה במים סולריים אלא מספיקה גם כוס של מים כאלו לתוך האמבטיה.

מנסיוני, למים יש טעם אחר והיתה לי חברה שניסתה למכור לי מטהר מים לבית והיא הכירה את מה שאנחנו שותים. היא באה עם ערכת הבדיקה כדי להוכיח לי שהמים של המטהר מים, טובים יותר מהמים הסולריים.
הבדיקה שלה השאירה גם אותה המומה. כי נכון שהיו במים עדיין מרכיבים שלא היו במים של המטהר אבל אלו דווקא המרכיבים החשובים שבמים ואילו החלק של הלכלוך שאנחנו לא רוצים - לא היה במים הסולריים.
אין לי מילים כדי לתאר את הכלי הזה. פשוט תנסו ותשתמשו. לנו היו תמיד איזה עשרים בקבוקים כאלו בחוץ...

כלי נוסף שהוא נותן הם התות שדה ואוכמניות. לאכול אותם משמש כניקוי והם מעבירים זכרונות אל ה Void. אפשר לאכול אותם טריים, בריבות, מיובשים ובכל דרך שהיא...

אני רוצה להוסיף משהו קטן על ההסבר הסכימטי שנתתי קודם לכן - אני חושבת שזו הפעם הראשונה מאז שהתחלתי את הניקוי שהבנתי את המבנה הזה. שקראתי אותו. שהיה לי חשוב להבין אותו - כדי לענות פה על שאלות.
שנים ניקיתי בלי להבין במח את המבנה הזה. האמת היא שבטחתי בתהליך הזה לגמרי בלי להבין אותו. ככה אני עובדת. בשבילי זה שהניקוי עבד זה היה מספק.
אני מאמינה שגם אם המבנה הזה אינו מובן עכשיו הוא יהדהד אל התת מודע שלנו, ומכיוון שהוא דבר שנמצא בתוכנו ואנחנו מכירים אותו, רק שכחנו איך הוא נראה או מרגיש, זה יהיה כמו זרע שנזרע וברגע הנכון הוא יצמח ויצא החוצה. כמו שאצלי הוא נבט עכשיו...

ומי_מה, אני מסכימה איתך בזה: _בכלל ככל שאני מוסיפה להגות בדברים הנכתבים כאן חוזרת שוב ושוב ההבנה שהכל אחד..._

הכל הוא אחד.

בברכה,
תודה,
אילנה
אורה_גבריאלי*
הודעות: 500
הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אורה_גבריאלי* »

רוצה לשתף אתכם בעוד זוית ראייה על הנושאים האלה.
אני עובדת בעיקר עם הדמויות שבתוכנו. זו גישה שרואה אותנו כמכילים הרבה דמויות שלכל אחת מהן אופי ייחודי לה. הגישה עמוקה ורבת פנים (לדעתי כמובן) אבל יש לה גם פן רלוונטי במיוחד לנושאים שהועלו פה.

מזוית ראייה זו יש בכל אחד מאיתנו, במידה כזו או אחרת, מהכל. כשאנחנו מבקרים מישהו, פעמים רבות זה סימן לכך שהאדם הזה מבטא דמות שאנחנו מבקרים בתוכנו. למשל, אנחנו ביקורתיים כלפי הדמות החושנית בתוכנו. היא נתפסת על ידנו כזנותית. כשאנחנו רואים אישה שמבטאת בחופשיות את החושניות שלה, סביר שנתייחס אליה בביקורתיות ובגועל.

ההדהוד שמתחולל בין הדמות החושנית הלא אהובה בתוכנו לבין הדמות החושנית המבוטאת על ידי האדם השני מעורר בנו אי נוחות, כעס, שיפוט ועוד. השיפוט הזה ישפיע גם על שלוות הנפש שלנו וגם על היחסים שלנו עם האדם השני.

אם מנצלים את ההזמדנות לגלות באומץ את הדמות בתוכנו שאיננו אוהבים, ועושים את העבודה הדרושה כדי לקבל אותה, תפתר בדרך כלל גם הבעיה עם האדם שהרגשנו אי נוחות איתו או שיפוט כלפיו.

כלומר הקושי אינו "שם בחוץ" אלא, בעיקרו, "כאן בפנים" וטיפוח יכולתנו לקבל ואפילו לאהוב חלקים 'לא רצויים' בתוכנו יוצר שלום גם בפנים וגם בחוץ. ובכלל בעצם "אין שם" בחוץ ו"כאן בפנים" כדברים מובחנים ומוגדרים שכן הם 'על אותו רצף'.

לא תמיד מספיק פשוט לומר "אני אוהב אותך וסליחה" וכדומה. לפעמים יש התנגדות של דמויות אחרות שצריך ללמוד להסתדר איתה בצורה חדשה וזה דורש מחוייבות והתכוונות ועבודה נוספת והרחבה נוספת של היכולת לקבל.

כל זה על קצה המזלג. "עוד על נושא הדמויות שבתוכנו אפשר לקרוא כאן" http://www.altnet.co.il/Sites/oragavriely
אורה_גבריאלי*
הודעות: 500
הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אורה_גבריאלי* »

ודבר נוסף שעולה בי מכיוון אחר:

הרבה אנשים רגילים לחשוב שקודם צריך לחוות אהבה ואז אפשר להגיד "אני אוהב אותך". אחרת זה נתפס כחוסר יושר וכדומה.
אבל למעשה, כמו שאמרו אחרים למעלה בדרך אחרת, אמירת המילים יכולה ליצור את חוויית האהבה. דיבור הוא לא "רק דיבורים". דיבור הוא פעולה והוא יוצר במקרים רבים את החווייה של לאהוב או לשנוא וכל דבר אחר.

עוד סיבה לכך שחשוב להתנסח מתוך קשב (מה שקשה לי לעשות ברגע עייף זה ואני מקווה שהצלחתי להיות בהירה במידה סבירה. סליחה) (-:
אמא_של_לילה*
הודעות: 174
הצטרפות: 12 יוני 2005, 19:08
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_לילה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אמא_של_לילה* »

אז כדי שיהיה פחות מעורפל , אז אני מולי_בלום ממקודם.
אורה_גבריאלי,דברייך מחזקים את החיבורים בין הדברים ומאפשרים צעד נוסף פנימה. תודה.
ובקשר לזה-
לא תמיד מספיק פשוט לומר "אני אוהב אותך וסליחה" וכדומה. לפעמים יש התנגדות של דמויות אחרות שצריך ללמוד להסתדר איתה בצורה חדשה וזה דורש מחוייבות והתכוונות ועבודה נוספת והרחבה נוספת של היכולת לקבל_

אם הבנתי נכון אז ה-'אני אוהבת אותך' מכוון לעצמי ובכך אני מצליחה ליצר אהבה שאינה תלויה בדבר. כלומר- אני אחראית על קושי \ נוקשות\ ניכור שעולים ומשתקפים מולי כעת ואני מיצרת אהבה על אף אותן תופעות ' שליליות' שיש לי חלק ביצירתן.
מנסיון טרי של הימים האחרונים אני מגלה שהשינון הזה שלעיתים את בהחלט צודקת הוא נתקל בהתנגדויות, ולעיתים - פתאום משהו מתרווח. המהלכים נהיים קלים יותר .
היום לדוגמא התנסיתי בכך שלא הצלחתי לעבור את מחסומי ההתנגדות ואז בכל זאת הופיעה ה'השראה'(אולי אליה אילנה כיוונה)- וויתרתי. וביקשתי מעצמי לאהוב את עצמי על אף עמידתי במקום תקוע שמסרב להפתח ולזרום . את אותה תקיעות כנראה לא הצלחתי להעלים (אולי כן)אבל את עצמי הצלחתי לשחרר מהצורך העיקש לתקן - בעצם... לא יודעת פתאום מה זה אומר....
אמא_של_לילה*
הודעות: 174
הצטרפות: 12 יוני 2005, 19:08
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_לילה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אמא_של_לילה* »

אילני_אילן, אני קוראת אותך ב-100 אחוז אחריות (בהפניה שנתת),והגעתי לדברים שכתבת ב-'לגעת אישה'- תודה תודה תודה תודה תודה תודה..........................
יול_יול*
הודעות: 160
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 13:36
דף אישי: הדף האישי של יול_יול*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי יול_יול* »

אילנה, המון תודה על תגובתך ועל הכלים הנוספים. הזכרת כבר את ה-thank you וכבר ניסיתי גם אותו.
הדברים שאת כותבת כאן מאוד חשובים עבורי ומשפיעים עלי מאוד.

מאוד מוצא חן בעיני חוסר הנסיון שלי להבין. אני מרגישה שממש חשוב לי להתמסר ולעזוב קצת את הנסיון להבין דרך השכל. משום מה אני מצליחה לעשות את זה עד כה. רק זו הרי חוויה של ניקוי. לא לפעול כל הזמן ממקום שבודק, שופט ומבקר. פשוט להתנסות ולהיות עם המילים האלה שמתנגנות להן כמעט כל היום בראשי.

בכל מקרה, אני מבינה מדבריך את הצורך בסבלנות. כן, כמובן שזה לא מפתיע, אבל יש משהו בכלי הזה שעובד באיזשהו אופן כל כך מהר וחזק עבורי, שמשאיר אותי מאוד נלהבת ואולי לכן מאוד מזדרזת ורוצה להמשיך עוד ועוד. בטח תופעה של מתחילים...


_פתאום משהו מתרווח_
אמא_של _לילה, אם כתבת קודם בשמך האמיתי, אפילו שם המשפחה שלנו משותף :)
אמא_של_לילה*
הודעות: 174
הצטרפות: 12 יוני 2005, 19:08
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_לילה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אמא_של_לילה* »

יול_יול היי!
והנה החידון היומי- מה מבחינתי משותף בינינו היום?- שוב כתבת את המחשבות שלי :-)
מילה במילה, כולל רווחים , פסיקים וגם -
_בטח תופעה של מתחילים_
ובקשר לשם- מקודם זה שם ששאלתי לעצמי, הוא לא האמיתי- אבל זו שוב הוכחה שידעתי עלייך והיית במחשבותי!
_דרך הקשר הזה מתאפשרת גם העברת מסרים בטלפתיה וכל מיני דברים אחרים._ ואת זאת טוען - פשוט_אלון...
לילה טוב חברים נהדרים.
אורה_גבריאלי*
הודעות: 500
הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אורה_גבריאלי* »

אמא של לילה, את כותבת
_את אותה תקיעות כנראה לא הצלחתי להעלים (אולי כן)אבל את עצמי הצלחתי לשחרר מהצורך העיקש לתקן._

נדמה לי שאין טוב מזה. איזה יופי.
אמא_של_לילה*
הודעות: 174
הצטרפות: 12 יוני 2005, 19:08
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_לילה*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אמא_של_לילה* »

תודה אורה_גבריאלי, חיזקת אותי.
אני_אמא*
הודעות: 101
הצטרפות: 06 מרץ 2005, 14:38
דף אישי: הדף האישי של אני_אמא*

100 אחוז אחריות

שליחה על ידי אני_אמא* »

וואו איזה דף מדהים ומיוחד.
אני כל פעם מחדש מתרגשת לגלות שיש הכל באתר הזה. מקסים.

גם אני קיבלתי את המייל הזה והוא נשאר לי בראש משך זמן ארוך.. וגם אני חשבתי איך.. איך אני לוקחת אחריות על כל כולי, על כל המרחב שלי, על כל מי שאני, על החיים שלי.. על ההחלטות שלי, על המציאות שלי ועוד ועוד.. וזה עובד.. לא יודעת עד כמה זה עובד על אנשים אחרים.. אני מניחה שכשאנחנו מרפאים בנו את הטעון ריפוי, הסובבים אותנו- יהיו איתנו מושלמים, אך אולי כשהם יהיו עם אחרים- הם פשוט יהיו אחרים.. כי בעצם, אנחנו יכולים לשנות רק את עולמנו שלנו, ואולי זה כל מה שיש בעצם..
לפעמים אנחנו לוקחים יותר מדי אחריות.. על סיטואציות שלא קשורות אלינו. על אנשים אחרים. על הצדק הכולל או בשמו ובשם האמת היבשה. ואז צריך ללכת צעד אחד אחורה ולקחת בחזרה אחריות רק על מה שאנחנו ועל היצירות שלנו.
לקחת 100% אחריות זה משחרר כי לא צריך לקחת 110% על הבעל והילדים (טוב, אולי על הילדים זה סיפור קצת אחר) אבל זה גם מחייב- כי זה להבין שאנחנו הקוסם, המרפא, היוצר ואולי לפעמים גם ההורס, אבל הכל מבחירה, של עצמנו, לחיות את חיינו ולהיות מי שהיננו..
תמיד חשבתי שאחריות לא נופלת על הרצפה- תמיד יהיה מי שירים אותה. אני למשל בן אדם מבורדק. בעלי תמיד מסדר אחריי. לוקח אחריות שהיא שלי בעצם לענין הסדר. אבל - כשהוא לא בסביבה ואין סיכוי שיגיע פתאום (וייקח בשבילי אחריות)- אין לי ברירה- אני מסדרת ואפילו מסדרת באובססיה- כי "צריך להיות מסודר".. כי אני חייבת לקחת אחריות על עצמי ועל הבלגן והסדר שלי..

אני חושבת שיותר קל לנו לקחת אחריות על דברים שלא קשורים בנו או לא תלויים בנו בכלל- כמו שתמיד קל לנו לראות את הדבשת של אחרים, אבל האחריות כאן היא פנימית כזאת. היא על החלק שבנו שיוצר את חיינו. על מי שאנחנו.. וזאת האחריות הכי מחייבת אבל גם הכי יצירתית ואמיתית.

<אני אמא מנסה לקחת אחריות על ההחלטות שלה כדי שתוכל סוף סוף להחליט שאני 100% אמא וזה מה שיש>
שליחת תגובה

חזור אל “אלימות והתעללות בזוגיות”