על ידי בשמת_א* » 19 ספטמבר 2018, 13:58
נו, יום כיפור, בדיוק היום המתאים לרגשות אשם P-:
אז אני יושבת פה במכון בסטוקהולם ואני באמצע המחקר אבל חייבת לכתוב לך כמה מלים על רגל אחת:
(אנסה לכתוב מסודר, אולי יעזור)
- כתבת: "כבר הרגשתי שאני במקום יותר בוגר וטוב, שמצליח להבין שאני רק בן אדם, ובני אדם עושים טעויות".
הממממ. לדעתי לא "הרגשת" אלא "חשבת". אז אני פה לספר לך, שמחשבות לא עוזרות הרבה לתקן דברים של רגשות P-: (והצחוק בצד, זה מפני שאני בקושי גמרתי ללמוד את זה... )
- אוקיי. אז את מתארת שאת מוצפת רגשות של "אכזבה, ובחרטה ובהאשמה".
פה אני רוצה להוסיף לך, שזה משהו שמתרחש בכל הרמות: שכלית, פיזית, רגשית, רוחנית. מתוך עולם הריפוי העתיק (רפואה סינית, הודית וכו') אני אומרת לך ככה: יש איבר/מרידיאן/איזור/יסוד בגוף שלך, שנמצא כרגע בחוסר איזון וזה מתבטא ברגשות של אכזבה, חרטה, אשמה והאשמה. שכחתי מהו... סליחה... כל כולי בספרות ילדים שבדית של המאה ה-19... אפשר להתייעץ עם רופאה סינית חכמה.
המלצה שלי:
תתחילי עם המאמר הזה:
http://www.healing-arts.co.il/phlegm-mi ... he-mind-a/
הוא הראשון בסדרה. שווה לקרוא את ההמשכים ועוד.
השורה התחתונה שלי ביחס לזה: אחד המפתחות המוצלחים ביותר לרגשות שליליים וטורדניים הוא המפתח הפיזי. כיוון שכל אחת מהרמות אינה אלא צלע אחר של אותו גוף הנדסי, אז טיפול בכל הרמות אפשרי דרך כל אחת מהצלעות. אם כתבתי לא ברור, תשאלי. הרעיון הפשוט הוא שאת יכולה לעבוד על הרמה הפיזית ולתקן רמה רגשית, או שלפעמים יש חוסר איזון כימי פיזי בגוף והביטוי שלו הוא דרך הרמה הרגשית.
- כתבת: "כבר כמה שבועות שאני מסתובבת על סף בכי".
ההצעה שלי? בתור אחת שהיתה גרועה בלבכות? תעברי את הסף. תמצאי דרכים לבכות (סרטים או ספרים עצובים?). הכי טוב כמובן לגלות מה עובר עלייך בפנים ואת זה לבכות החוצה, אבל בינתיים, כיוון שמנחשת שאת אמא עסוקה ולא תגיעי בקרוב למצוא עזרה, אז גם זה יעזור. לא להסתובב עם בכי כלוא. זה מחמיר את המצב. לנקז אותו. ולהגיד לעצמך: "אני אוהבת את עצמי, אני אהיה רכה ועדינה איתי, יש פה בכי שרוצה לצאת, אני מזמינה אותך לצאת ולהוציא גם את כל הרגשות הרעים הכלואים וגם את הטראומות שגרמו להם".
- התעמלות. הליכות. צ'י קונג. מומלץ מאוד מאוד. ובמיוחד תנסי לצאת כל יום לשמש בשעות הצהריים, בלי שום משקפיים (עם כובע). יש חשיבות פיזית לכניסה של האור הטבעי דרך העיניים וליציאה לשמש יום יום. מספיק עשרים דקות, אלא אם כן יש לך עור כהה ואז כדאי להוסיף.
- המחשבה שהכל בלתי הפיך. טראגי. נצחי. חסר סיכוי. זה גם שואב-אנרגיות, וגם מעיד - שוב - על המקום של חוסר האיזון אצלך.
ההצעה שלי לצ'י קונג היא מפני שזה תירגול שעושה טיפול סיני עצמי.
כאן יש תירגול חזק במיוחד, ממש אבל. ממליצה מכל הלב, תבדקי על עצמך:
https://www.youtube.com/watch?v=Oj0ewBv ... DEtiTRyMUw
אם את מרגישה כל סוג של זרמים, אי נוחות, כאב, בכי וכו' בזמן התירגול - סימן שאת ממש מרגישה איך התירגול הזה עובד. זה סוג של קסם. התרגילים עצמם פשוטים להפליא, הביצוע כמיטב יכולתך, לא אמור להיות "מושלם", ההשפעה אדירה. זה משחרר ו"פותח סתימות" בגוף.
בהצלחה!
נו, יום כיפור, בדיוק היום המתאים לרגשות אשם P-:
אז אני יושבת פה במכון בסטוקהולם ואני באמצע המחקר אבל חייבת לכתוב לך כמה מלים על רגל אחת:
(אנסה לכתוב מסודר, אולי יעזור)
[list=1]
[*] כתבת: "כבר הרגשתי שאני במקום יותר בוגר וטוב, שמצליח להבין שאני רק בן אדם, ובני אדם עושים טעויות".
[/list]
הממממ. לדעתי לא "הרגשת" אלא "חשבת". אז אני פה לספר לך, שמחשבות לא עוזרות הרבה לתקן דברים של רגשות P-: (והצחוק בצד, זה מפני שאני בקושי גמרתי ללמוד את זה... )
[list=1]
[*] אוקיי. אז את מתארת שאת מוצפת רגשות של "אכזבה, ובחרטה ובהאשמה".
[/list]
פה אני רוצה להוסיף לך, שזה משהו שמתרחש בכל הרמות: שכלית, פיזית, רגשית, רוחנית. מתוך עולם הריפוי העתיק (רפואה סינית, הודית וכו') אני אומרת לך ככה: יש איבר/מרידיאן/איזור/יסוד בגוף שלך, שנמצא כרגע בחוסר איזון וזה מתבטא ברגשות של אכזבה, חרטה, אשמה והאשמה. שכחתי מהו... סליחה... כל כולי בספרות ילדים שבדית של המאה ה-19... אפשר להתייעץ עם רופאה סינית חכמה.
המלצה שלי:
תתחילי עם המאמר הזה: http://www.healing-arts.co.il/phlegm-misting-the-mind-a/
הוא הראשון בסדרה. שווה לקרוא את ההמשכים ועוד.
השורה התחתונה שלי ביחס לזה: אחד המפתחות המוצלחים ביותר לרגשות שליליים וטורדניים הוא המפתח הפיזי. כיוון שכל אחת מהרמות אינה אלא צלע אחר של אותו גוף הנדסי, אז טיפול בכל הרמות אפשרי דרך כל אחת מהצלעות. אם כתבתי לא ברור, תשאלי. הרעיון הפשוט הוא שאת יכולה לעבוד על הרמה הפיזית ולתקן רמה רגשית, או שלפעמים יש חוסר איזון כימי פיזי בגוף והביטוי שלו הוא דרך הרמה הרגשית.
[list=1]
[*] כתבת: "כבר כמה שבועות שאני מסתובבת על סף בכי".
[/list]
ההצעה שלי? בתור אחת שהיתה גרועה בלבכות? תעברי את הסף. תמצאי דרכים לבכות (סרטים או ספרים עצובים?). הכי טוב כמובן לגלות מה עובר עלייך בפנים ואת זה לבכות החוצה, אבל בינתיים, כיוון שמנחשת שאת אמא עסוקה ולא תגיעי בקרוב למצוא עזרה, אז גם זה יעזור. לא להסתובב עם בכי כלוא. זה מחמיר את המצב. לנקז אותו. ולהגיד לעצמך: "אני אוהבת את עצמי, אני אהיה רכה ועדינה איתי, יש פה בכי שרוצה לצאת, אני מזמינה אותך לצאת ולהוציא גם את כל הרגשות הרעים הכלואים וגם את הטראומות שגרמו להם".
[list=1]
[*] התעמלות. הליכות. צ'י קונג. מומלץ מאוד מאוד. ובמיוחד תנסי לצאת כל יום לשמש בשעות הצהריים, בלי שום משקפיים (עם כובע). יש חשיבות פיזית לכניסה של האור הטבעי דרך העיניים וליציאה לשמש יום יום. מספיק עשרים דקות, אלא אם כן יש לך עור כהה ואז כדאי להוסיף.
[/list]
[list=1]
[*] המחשבה שהכל בלתי הפיך. טראגי. נצחי. חסר סיכוי. זה גם שואב-אנרגיות, וגם מעיד - שוב - על המקום של חוסר האיזון אצלך.
[/list]
ההצעה שלי לצ'י קונג היא מפני שזה תירגול שעושה טיפול סיני עצמי.
כאן יש תירגול חזק במיוחד, ממש אבל. ממליצה מכל הלב, תבדקי על עצמך: https://www.youtube.com/watch?v=Oj0ewBvr6zM&list=LLW-DoXn6HbLVsDEtiTRyMUw
אם את מרגישה כל סוג של זרמים, אי נוחות, כאב, בכי וכו' בזמן התירגול - סימן שאת ממש מרגישה איך התירגול הזה עובד. זה סוג של קסם. התרגילים עצמם פשוטים להפליא, הביצוע כמיטב יכולתך, לא אמור להיות "מושלם", ההשפעה אדירה. זה משחרר ו"פותח סתימות" בגוף.
בהצלחה!