על ידי מ_י_כ_ל* » 21 פברואר 2004, 10:25
הי חבר'ה,
לא יכולתי להשאר אדישה לנושא השיחה האחרון. אז -
גם בעלי ואנכי נמנענו מלדבר עם הגדול ב'אינטונציה המפגרת'. הוא אדם, אמרנו לעצמנו, וזה ממש לא מכבד אותו שהוריו ידברו אליו בנימה מתנשאת ומזלזלת. ההחלטה שרדה עד הגיל המופלג של חודש וחצי. אז, שלא נדע, נאלצנו להגיע עימו לבי"ח (היה חום, חשדו בדלקת קרום המח והשאר למי שמכיר את הנוהל - עצוב!). על כל פנים, סגנית מנהלת מחלקת ילדים שם, ניגשה אל הקטנצ'יק, ובאינטונציה הכי (אבל הכי!) מאולצת, צפצפנית ומפגרת ששמענו מימינו היא אמרה לו: "?who's a cute ba-by". (זה היה בארה"ב, והמשפט הזה, על תוכנו ונימתו עוד מהדהדים בראשנו..). ומה עושה הממזר הקטן? מחייך! כן. את החיוך הראשון (ה-ר-א-ש-ו-ן!) הוא חייך אל רופאה זרה (שגם כופפה להוריו את היד בכל הנוגע להליך הרפואי, אבל זה כבר באמת ענין אחר), בלב בי"ח קר ומנוכר. מאז אותו רגע אימצנו גם אנחנו את
אותה אינטונציה מפגרת בכל רגע ומקום אפשריים, לרבות ברכבת התחתית לעיניהם המשתאות של בוסטונאים מעונבים.
אנחנו, בכל הנוגע לתינוקות, עם הדיבור הרציני, גמרנו!
בנימה פחות אישית ויותר מדעית - היתה פעם (כמובן
אחרי המאורע הנ"ל) גם תוכנית (בערוץ המדע?), על חקר הלשון, והראו שם שקצב הדיבור האיטי, הנימה המיוחדת והטון העולה, בדיבור אל תינוקות, הם תופעה אוניברסליות. אז בועז - אנחנו כמו כולם!
<מקווה שראית את הברכה מלפני כשבוע - אם לא - שוב מז"ט. נהנית לדמיין אותך (עכשיו
כשיודעת איך אתה נראה) מדבר בתינוקית!>
סמדר, סבתא? פיספסתי משהו? עוד מוקדם בבוקר, אני צריכה פרשנויות...
הי חבר'ה,
לא יכולתי להשאר אדישה לנושא השיחה האחרון. אז -
גם בעלי ואנכי נמנענו מלדבר עם הגדול ב'אינטונציה המפגרת'. הוא אדם, אמרנו לעצמנו, וזה ממש לא מכבד אותו שהוריו ידברו אליו בנימה מתנשאת ומזלזלת. ההחלטה שרדה עד הגיל המופלג של חודש וחצי. אז, שלא נדע, נאלצנו להגיע עימו לבי"ח (היה חום, חשדו בדלקת קרום המח והשאר למי שמכיר את הנוהל - עצוב!). על כל פנים, סגנית מנהלת מחלקת ילדים שם, ניגשה אל הקטנצ'יק, ובאינטונציה הכי (אבל הכי!) מאולצת, צפצפנית ומפגרת ששמענו מימינו היא אמרה לו: "?who's a cute ba-by". (זה היה בארה"ב, והמשפט הזה, על תוכנו ונימתו עוד מהדהדים בראשנו..). ומה עושה הממזר הקטן? מחייך! כן. את החיוך הראשון (ה-ר-א-ש-ו-ן!) הוא חייך אל רופאה זרה (שגם כופפה להוריו את היד בכל הנוגע להליך הרפואי, אבל זה כבר באמת ענין אחר), בלב בי"ח קר ומנוכר. מאז אותו רגע אימצנו גם אנחנו את [u]אותה אינטונציה מפגרת[/u] בכל רגע ומקום אפשריים, לרבות ברכבת התחתית לעיניהם המשתאות של בוסטונאים מעונבים.
אנחנו, בכל הנוגע לתינוקות, עם הדיבור הרציני, גמרנו!
בנימה פחות אישית ויותר מדעית - היתה פעם (כמובן [b]אחרי[/b] המאורע הנ"ל) גם תוכנית (בערוץ המדע?), על חקר הלשון, והראו שם שקצב הדיבור האיטי, הנימה המיוחדת והטון העולה, בדיבור אל תינוקות, הם תופעה אוניברסליות. אז בועז - אנחנו כמו כולם! :-)
<מקווה שראית את הברכה מלפני כשבוע - אם לא - שוב מז"ט. נהנית לדמיין אותך (עכשיו [b]כשיודעת[/b] איך אתה נראה) מדבר בתינוקית!>
סמדר, סבתא? פיספסתי משהו? עוד מוקדם בבוקר, אני צריכה פרשנויות...