אמא ביישנית - הלכתי וחיפשתי לך במיוחד. כתבתי על זה בדף:
ביישנות של ילדים
ואפשר להציץ גם בדף:
ילדי הביישן
ובקיצור - לדעתי היא הנורמלית. הכינוי "ביישנית" להתנהגות הבריאה והטבעית שלה הוא זה שלא במקומו.
גם
לנו זה לא טבעי תיכף להרגיש בנוח במקום מלא המון איש, במיוחד אם חלק מהם או רובם זרים.
בשביל ילדה בת שנתיים וחצי - כולם גם גדולים וגבוהים וזה בכלל מפחיד.
גורי אדם, בעיקרון, לא אמורים לגדול בסביבה מלאה זרים. החיים הטבעיים לנו הם בתוך שבט קטן שכולם בו מכירים את כולם ורואים רק אנשים מוכרים כל הזמן, ולעתים נדירות, כשפוגשים שבטים אחרים או זרים, אז מתייחסים אליהם בזהירות וב"כבדהו וחשדהו" עד שמרגישים שאפשר להתקרב אליהם.
אם נקשיב לטבענו האמיתי, נהיה כולנו "ביישנים" (רבים מאיתנו "מתחברים" מייד לא מפני שהם מקשיבים לטבעם האמיתי, כמו שנדמה לך בטעות - כי את ביישנית - אלא מפני שהכניסו בהם חזק את הדחיפה להתנהג מייד בקירבה מזוייפת. הם משלמים על זה מחיר. שלא תטעי).
המקום הנכון לילדים קטנים באירוע המוני - על אמא.
ליד זרים - על אמא. לבדוק ממקום בטוח אם הזר הוא אדם בטוח.
לילדים קצת יותר גדולים - על יד אמא, לשים לב לתגובות של אמא, להיות מוגנים.
מן המקום המוגן, בודקים הן את הזרים והן את אמא, שנותנת לילדים את ה"כיוון" איך להתייחס לאנשים, ומי הוא מי.
לאמהות לבנות זה חשוב במיוחד:
את רוצה לגדל את בתך כך שתדע תמיד תמיד להתייחס בזהירות לאנשים זרים, ותבטח תמיד תמיד ברגשות ובאינסטינקטים שלה.
ילדה שמפנימה טוב מדי את הציווי החברתי המזוייף והמסוכן "להתחברת מיידית" היא גם ילדה בסכנה מפני פדופילים ואנסים למיניהם, בכל גיל.
נורא חשוב לא לכבות אצל הילדים שלנו את הידע שיש להם להתחבר פנימה, להקשיב מעמדה מוגנת ובטוחה, ורק אחרי כן להתקרב - אך ורק למי שהם מרגישים שבטוח להתקרב אליו.
אמא ביישנית - הלכתי וחיפשתי לך במיוחד. כתבתי על זה בדף:
[po]ביישנות של ילדים[/po]
ואפשר להציץ גם בדף:
[po]ילדי הביישן[/po]
ובקיצור - לדעתי היא הנורמלית. הכינוי "ביישנית" להתנהגות הבריאה והטבעית שלה הוא זה שלא במקומו.
גם [b]לנו[/b] זה לא טבעי תיכף להרגיש בנוח במקום מלא המון איש, במיוחד אם חלק מהם או רובם זרים.
בשביל ילדה בת שנתיים וחצי - כולם גם גדולים וגבוהים וזה בכלל מפחיד.
גורי אדם, בעיקרון, לא אמורים לגדול בסביבה מלאה זרים. החיים הטבעיים לנו הם בתוך שבט קטן שכולם בו מכירים את כולם ורואים רק אנשים מוכרים כל הזמן, ולעתים נדירות, כשפוגשים שבטים אחרים או זרים, אז מתייחסים אליהם בזהירות וב"כבדהו וחשדהו" עד שמרגישים שאפשר להתקרב אליהם.
אם נקשיב לטבענו האמיתי, נהיה כולנו "ביישנים" (רבים מאיתנו "מתחברים" מייד לא מפני שהם מקשיבים לטבעם האמיתי, כמו שנדמה לך בטעות - כי את ביישנית - אלא מפני שהכניסו בהם חזק את הדחיפה להתנהג מייד בקירבה מזוייפת. הם משלמים על זה מחיר. שלא תטעי).
המקום הנכון לילדים קטנים באירוע המוני - על אמא.
ליד זרים - על אמא. לבדוק ממקום בטוח אם הזר הוא אדם בטוח.
לילדים קצת יותר גדולים - על יד אמא, לשים לב לתגובות של אמא, להיות מוגנים.
מן המקום המוגן, בודקים הן את הזרים והן את אמא, שנותנת לילדים את ה"כיוון" איך להתייחס לאנשים, ומי הוא מי.
לאמהות לבנות זה חשוב במיוחד:
את רוצה לגדל את בתך כך שתדע תמיד תמיד להתייחס בזהירות לאנשים זרים, ותבטח תמיד תמיד ברגשות ובאינסטינקטים שלה.
ילדה שמפנימה טוב מדי את הציווי החברתי המזוייף והמסוכן "להתחברת מיידית" היא גם ילדה בסכנה מפני פדופילים ואנסים למיניהם, בכל גיל.
נורא חשוב לא לכבות אצל הילדים שלנו את הידע שיש להם להתחבר פנימה, להקשיב מעמדה מוגנת ובטוחה, ורק אחרי כן להתקרב - אך ורק למי שהם מרגישים שבטוח להתקרב אליו.