בלוג הרזיה והבראה

שליחת תגובה

עוצמה היא לא להשתמש בכוח העומד לרשותך
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בלוג הרזיה והבראה

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 מרץ 2016, 18:39

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לטובת הקוראות העתידיות -
ממליצה בחום על הספר של סוזי אורבך - השמנה בראי נשי

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שמנמנולה* » 19 ינואר 2016, 09:50

גברת זה, קראתי את כל הבלוג, חבל שאת לא רושמת כאן יותר, אולי תחזרי ?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי אורלי* » 18 אוקטובר 2015, 19:30

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

האם גברת זה עדיין כותבת כאן?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 29 מרץ 2013, 21:05

בהצלחה גברת זה!

מי ייתן ואלי ההרזיה/הבראה/חימום מנועים יהיו לצידך.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 29 מרץ 2013, 09:15

מתנערת. מתעוררת. מחממת מנועים.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 06 מאי 2011, 17:23

שאלה יפה. שאלה שעבורי היא שאלה בעלת השלכות כבדות משקל.
ראשית יש לשאול מי רוצה את הקינוח. אולי הגוף, שמנסה לאזן את רמת הסוכר או משהו. או שהוא מכור.
או אולי הנפש, שמצטערת שהארוחה הטובה נגמרה ורוצה עוד. או אולי נדמה לנו שצריך לסמן את סוף הארוחה, בבחינת השקופית the end בסוף הסרט. למה צריך the end? באמת כיום כבר לא כותבים את זה. פעם חשבו שאי אפשר בלי.
ומהו הקינוח אליו אנחנו משתוקקים. האם זה מתוק או אולי קר או רטוב, אולי צמאים אחרי האוכל כי אוכלים יותר מדי תבלינים ומלח, וזה נדמה כמו חשק למתוק ובעצם זה צמא. אני גיליתי על עצמי שהרבה פעמים כשאני צמאה נדמה לי משום מה שאני רוצה מתוק...

ואם כבר הדף שלנו שב ועולה, אנחנו מזהים מיד ששנה וקצת חלוף חלפה לה.

עדיין אני מרגישה טוב עם עצמי.
ומדי בוקר, כשאני פושטת את הפיג'מה,
אני עולה באדיקות על המשקל הדיגיטלי
ועוקבת בעניין אחרי ההתפתחויות.

הבוקר, כאשר עליתי עליו, ראיתי את המספר 90.4.
מה שמוכיח כמאה עדים:
אין חדש תחת.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי נועה* » 06 מאי 2011, 14:30

למה אחרי ארוחה רוצים קינוח? פעם לא הייתי רוצה (כשהייתי בת 16 ורזה) ועכשיו לא יכולה בלי
מה עושים?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 02 נובמבר 2010, 07:27

יש יש גברת זה!
גברת זה, יש יש!

(מ. ב"ז. לחן: עממי)

בפעם האחרונה שנשקלתי הייתי 65.3. אבל אני בטוחה ששמנתי מאז.
שוין. המחזור שלי התאחר וזללתי המון. אז זללתי המון. שוין. ככה זה.

עברתי תהליך די דומה. כאילו הכל נפל למקום. פתאום גם נגמר לי הכוח סופית להתעסק עם זה. כמה זה מאוס.
כמה אני שוקלת, כמה אכלתי, מה אכלתי, מה לא אכלתי. אני שומרת על שלושת כללי הזהב שלי באדיקות כי אני מרגישה שהם טובים לי ונותנים לי מסגרת.
אז אני לא אוכלת חלב, קמח וסוכר. גם לא שמרים.

אני מרגישה לחץ סביבתי מתון להרזות לקראת החתונה, אבל זה מרגיז אותי. אני חושבת גם שהדרך הכי טובה להוריד את העולם מהגב שלי זה דווקא להראות כמו שאני בחתונה שלי.
כמו שאני נראית כבר הרבה שנים.

ואני יפה. הגוף שלי רך ועגול ונעים ויפה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 02 נובמבר 2010, 07:22

גם אני פה, בעקבות דיאטת קנדידה ירדתי 6 קילו, ועכשיו אני 74. הדיאטה קשה, אבל אני מאושרת לעלות כל יום על המשקל ולראות 200-300 גרם פחות, יש ימים של נפילות גם מבחינת דיאטה וגם מבחינת קנדידה, אבל בסך הכל הכיוון חיובי מאוד.
(למי שלא מכירה - הדיאטה היא בלי סוכר (הפרי היחיד שמותר הוא תפוח חמוץ), בלי קמח לבן ובלי שמרים, ובלי מוצרי חלב (חוץ מיוגורט עיזים, הדיאטות של הקנדידה מאוד משתנות לפי החומרה של הקנדידה ולפי הנטורופת שנותן את הדיאטה...)
קצת קשה לי שאנשים עוד לא שמים לב, ועוד לא אומרים כלום, אני חושבת שאנשים קצת מפחדים להחמיא לשמנות...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 01 נובמבר 2010, 21:23

טוב, חברות,

ה ת פ ק ד נ ה

מי פה וכמה יש ממנה...

אני ראשונה:
גברת זה
הבוקר התעוררתי במשקל 88.8
יש בקרים שאני עוברת את ה89

לא הייתי פה חודש ודברים השתנו
לא אובייקטיבית אבל סובייקטיבית...

בזמן האחרון הצלחתי איכשהו לשכנע את עצמי שאני בסדר
כלומר באופן תמוה הפסקתי לראות את עצמי כשמנה
אין לי מושג איך זה קרה, אבל זה קרה.
אני מתבוננת בראי ורואה שאני נראית בסדר גמור
אני מרגישה קלילה ושמחה
אני מרגישה יפה בבבגדי וגם ללא בגדי
אני מרגישה שאני אוכלת לא רע
בדרך כלל לא מפריזה עם ממתקים ועם פחמימות
אוכלת ירקות
בדרך כלל לא אוכלת אכילה כפייתית
מרוצה בסך הכל.

(ובכל זאת, ויחד עם זאת:
רוצה לשפר את הנפילות שכן יש עדיין לפעמים לשוקולדים ועוגות
ולאכול פחות לחם ויותר ירקות
וצריכה למצוא פתרון לשבתות, בהן הכמויות משלשות את עצמן לפחות)

עשיתי הרבה עבודה עיונית נוגדת דיאטות
קראתי שוב את ספרה של נעמי וולף מיתוס היופי
הפרק שלה על הדיאטות והרזון מעלף ומאלף. ועל הניתוחים הפלסטיים ושאיבות השומן בכלל מזעזע. הרעיון בקצרה: במקום המחוכים של המאה הקודמת המציאו לנו את המחוך הפנימי, הדיאטה. במקום לחגוג את חירותנו ואת יכולתנו להכנס לאוניברסיטאות ולספריות, אנחנו מהלכות בשבילים מורעבות וחלושות. אידאל היופי הנשי נמצא היום הרבה למטה מן המשקל הבריא, וזאת קונספירציה חברתית שנועדה להחליש אותנו ולצמצם את צעדינו.
גם קראתי שוב את איך הפכה האשה לגבר. קבלו את השומן הנשי באהבה!

וגם הפנימותי את הנתון המאיר עיניים אצל נעמי וולף (לא מכירה אותו ממקומות אחרים) שמבחינה ביולוגית כל הריון עולה לנו ב4.5 קילוגרם נוספים. וזה מסביר את המשקל העודף שלי לא רע בכלל.

ובכן, סיסמת הזמן האחרון:
להתיידד עם שומנינו.
להתיידד עם גופנו.
לא לחשוב שחייבים לקצץ אותו, להדק לו, להקטין אותו, לצמצם אותו.
לא לחשוב מצד שני שחייבים להלעיט אותו בכל מיני דברים שמזיקים לו.
להתייחס אליו יפה.
להתייחס יפה אל הגוף שלנו.

אני מאמינה שאם אני אתייחס אל גופי בכבוד, באהבה, בקבלה, בגישה מאפשרת חיים, משוחררת, משמחת, מתוך אמון ותקשורת מלאה (למשל: לא רוצה לרמות את הגוף שלי עם גלולות ולגרום לו לחשוב כל הזמן שהוא בהריון. לא רוצה גם לשקר אותו עם קפה ולגרום לו לחשוב שהוא לא עייף כשהוא כן עייף. רוצה לאפשר לו לישון כשהוא עייף)
ויותר מזה: שאם אצליח לצמצם את הפער ביני ובין הגוף שלי, כלומר, לקלוט שאנחנו אחד
שאנחנו לא הולכים ראש בראש אלא ביחד
שיש לנו משימות משותפות שאנחנו רוצים - ביחד - להצליח בהן
אז אם כל זה יצליח אולי גם הוא יתנהג בהתאם ויישר קו אתי...

אז עכשיו השאלות:
איך מתייחסים אל הגוף בכבוד וכו'
איך מצמצמים את הפער ביני ובין הגוף
איך משפרים את התקשורת אתו...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 01 אוקטובר 2010, 09:52

יש! גברת זה חזרה!

החגים הארורים האלה. כמה חודשים עוד נמשיך לעכל אתם?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 30 ספטמבר 2010, 23:44

ג-ד-ו-ל !! D-:

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 30 ספטמבר 2010, 19:31

אחרי החגים מתחדש הכל
יתחדשו ויבואו ימות החול
לא יהיה כל הזמן המון מה לאכול
נזכר מבפנים שאסור לזלול
נתחבר, נזכר, לא נניח לזה
ובסוף, אלוהים, גם נרזה!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מ.מפנטזת* » 14 ספטמבר 2010, 19:19

"כי עוד לא אכלנו כלום"
באמת התנסחתי לא טוב
הכוונה לא הייתה לצאת על בטן ריקה לחלוטין - הכוונה הייתה שלא אכלנו שום דבר "משמעותי" עדיין, ז"א- אנחנו לפני ארוחת הבוקר.
אני הרבה פעמים לוקחת איזה פרי קטן (אגס או שזיף) בשביל קצת אנרגיה ואני "סופגת" את הסוכר פירות כי תכלס הוא באמת נותן אנרגיות וזה משפר ביצועים באימון. וגם טעים :)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 14 ספטמבר 2010, 19:07

אירובי מעולה על הבוקר כי עוד לא אכלנו כלום אז כל המאמץ שהגוף עושה, הוא לוקח את האנרגיות מהשומנים (אין פחמימות זמינות)
ממש לא.
חשוב לאכול לפני פעילות גופנית מנה קטנה של פחממה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מ.מפנטזת* » 14 ספטמבר 2010, 18:46

אף אחת לא כתבה מאז ה-2.9???
היה לי כ"כ כייף לקרוא את הדף הזה, התבאסתי שהגעתי לסוף.. ממש כמו ספר טוב :)

גברת זה את אחת המצחיקות, ממש מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם. אנשים עם חוש הומור טוב תמיד התחבבו עליי.
אני מאוד מעריכה אותך, אפילו מבלי להכיר אותך, על מה שאת עושה פה (ואני ממש ממש מקווה שאני לא כותבת אחרי שפתאום נסגר הפורום או שהפסקת לכתוב..)... אז רציתי לאחל לך קודם כל המון המון בהצלחה.
אני חושבת שדווקא הדרך שלך מעולה, התחלת לאכול בריא, לשים לב למה שנכנס לך לפה, לשאול למה את רוצה מתוקים או מאכלים "אסורים" ולהפחית בהם משמעותית... המשקל עקשן כי לדעתי את עושה עכשיו ניסוי וטעייה.. את מחפשת מה הדרך הכי נכונה בשבילך לאכול, איזה מאכלים טעימים לך, גורמים לך להרגיש ערנית ומלאת אנרגיות.. ייקח לגוף המון זמן להסתגל לשינויים החדשים, וכן - יש עניין של לאגור וגם החלק המעצבן של הפעילות הגופנית, שאת לא עושה ולכן כל התהליך הרבה יותר איטי..
התחלת לכתוב את הדף שלך לפני כחצי שנה. נגיד שלא היית עושה שום שינוי, ובכלל לא היית מתעסקת עם האוכל ופשוט אוכלת מה שבא לך כשבא לך וכמה שבא לך - אז מה שהיה קורה הוא שנגיד והיית אוכלת 2500 קלוריות ליום אבל מוציאה רק 2300. זה אומר שאת בעודף של 200 קלוריות ליום.. זה בערך 8%, מה שאומר שאת גם מוסיפה, שנתית, 8% למשקל שלך. כל שנה. אז אם את שוקלת 90, עוד שנה היית שוקלת 97.2...תחשבי כמה היית שוקלת עוד שנתיים...  
אז מבחינתי, אני מסתכלת על זה ככה - המשקל לא עיקש..הגוף שלך לא הוסיף, בחצי שנה הזו, 3.6 קילו מיותרים..
אז נכון שהדוגמה שלי היא אולי קיצונית, ואני לא אומרת שהיא אפילו הכי מעודדת בעולם, אבל לי זה עזר מאוד כי הבנתי שלעבודה הקשה שלי כן היו תוצאות.. ואני התחלתי את השינוי לפני חודשיים בערך, אחרי תקופת מבחנים שבה אכלתי כמו בור ללא תחתית, ואת הדברים הכי אסורים (פיצה כל ערב, בצהריים פסטות ושניצל תירס ואורז וברגיל על השולחן היו קולה ובמבה וביסלי ועוגיות עבודי ושוקולד וקפה קפה קפה קפה, כי ככה זה כשלומדים לא? המוח כואב אז שלפחות יהיה טוב בבטן...) היום אני שוקלת 3 קילו פחות אחרי חודשיים, ואני לא בדיאטה. פשוט הבנתי כמה זבל אני מכניסה לגוף (ואגב, לא תמיד אני מצליחה להימנע ממנו לחלוטין אבל בהחלט יש הבדל בכמויות) החלפתי אורז לבi במלא וגם אותו לא בישלתי חודש בערך, החלפתי פסטה באיטריות על בסיס אורז או קמח מלא, לחם שיפון, פחות אוכל מעובד, יותר ירקות ופירות.
עקב אכילס - מתוקים. עדיין נשברת ואפילו די הרבה. כל 3 ימים בערך אוכלת קינוח, בין אם זה גלידה לפני סרט או סופלה שוקולד עם חברה בבית קפה או נשנושים בבר..או! איך יכולתי לשכוח... בירה. לא מצליחה להיגמל ממנה.. קראתי את כל הדף הזה ואני חושבת שנתקלתי במישהי אחת שרשמה בירה במשפט אחד וזהו. אף אחת פה לא שותה אלכוהול? או שפשוט אתן לא מכניסות את זה ליומן התזונה היומי? אלכוהול משמין. באסה..ואמנם אני שותה משהו כמו ליטר בשבוע (לא בבת אחת ) אבל בכל זאת..כל עוד יש אלכוהול במערכת - הגוף לא שורף שומנים ופחמימות אלא חי מה"דלק" של האלכוהול..
כמה טיפים שנזכרתי בהם שהצטברו במהלך תקופה מאוד ארוכה של חיפושים, קריאת מאמרים, והתייעצויות עם אנשי מקצוע :

אירובי מעולה על הבוקר כי עוד לא אכלנו כלום אז כל המאמץ שהגוף עושה, הוא לוקח את האנרגיות מהשומנים (אין פחמימות זמינות)
בנוסף, זה מכניס את הגוף על הבוקר למוד של "יו, אני צריך לעבוד קשה.." אז כל היום הוא שורף יותר
אחרי אירובי רצוי לאכול חלבונים, כי הגוף ממשיך לשרוף ואם ניתן לו פחמימות אז הוא ישרוף אותן ולא את השומנים ואנחנו רוצים שהשומנים ישרפו..

בערב להקפיד לאכול ארוחות קלילות. ממש לצמצם פחמימות כמה שיותר. ההגיון הוא שאם אוכלים את מירב הפחמימות בצהריים - אז אח"כ אנחנו בכל מקרה שורפים חלק מהם כי אנחנו ממשיכים לזוז במהלך היום, לעומת זאת לאכול פחמימות לפני השינה..כנראה שנשרוף פחות.

הייתה לי תקופה שהפסקתי מוצרי חלב לחלוטין. עשה לי ממש טוב. פחות בלגנים בבטן. לא יודעת למה חזרתי. האמת - פשוט לא מצאתי חלבון טוב אחרי אימון בחדר כושר. תמיד הייתי אוכלת יוגורט עם פייבר 1 שיש בהם מלאאאאאאאאא סיבים תזונתיים (אגב גם זה טיפ, להתחיל על הבוקר עם ארוחת מפוצצת בסיבים. גם זה גורם לגוף להיכנס על הבוקר למוד של "מערכת העיכול צריכה לעבוד יותר מהר ויותר יעיל בגלל הסיבים", התואה היא ששורפים יותר מהר)
בכל אופן - לא מצאתי אוכל טוב אחרי חדר כושר אז חזרתי למוצרי חלב. חוץ מזה - שממש טעים לי יוגורט עם גרנולה ושקדים (לא קלויים) וכפית דבש. ממש ממש טעים לי.

עוד דבר קטן - אני וחבר שלי החלטנו שכשאנחנו אוכלים בחוץ אנחנו מזמינים מנה אחת לשנינו. מקסימום מוסיפים לזה סלט ירוק או מנה ראשונה אחרת. זה עובד יופי מכל הבחינות. הרי תכלס גם אחרי חצי מהכמות שאוכלים במסעדה אנחנו שבעים. אז למה לדחוף עוד בכוח? כי שילמתי 90 שקל עכשיו על מנה עיקרית? אז יוצא שאנחנו אוכלים פחות, מצמקים את הקיבות, וגם החשבון קטן בחצי! מעולה :)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 02 ספטמבר 2010, 12:13

_1 כוס = 250 מ"ל
1 כף = 15 מ"ל או גרם
1 כפית = 5 מ"ל או גרם_
אה!! אוקיי...
זה בהחלט מסדר את העניניים.
תודה רבה!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 02 ספטמבר 2010, 11:57

אני חושבת שזה מה שהכי חשוב במה שהשיטה הזאת עושה. לספור כל דבר, לא חייבית ברמה אובססיבית, אבל כן להבין שלכל ביס יש מחיר.
הטבלה לא מאוד מדוייקת. ואני שוב אומרת שאם יש שאלות אתן יכולות לפנות אלי במייל ואני אנסה לעזור.
ביצה למשל זה 2 נקודות
אם את מטגנת את צריכה לספור את השמן בנפרד, ובגלל זה מבושלת ומטוגנת זה לא אותו דבר.
תשתדלי לא לאכול פחות מדי נקודות.
כוס היא מידה די מדוייקת אם משתמשים בכוסות של בישול עם מידות

דבר חשוב שלא מופיע בטבלה
1 כוס = 250 מ"ל
1 כף = 15 מ"ל או גרם
1 כפית = 5 מ"ל או גרם

זה עושה לך קצת סדר?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 02 ספטמבר 2010, 11:32

מישהי בכלל סופרת נקודות?
אחרי יום אחד של התנסות.
מה אני אגיד, דבר מאד מוזר לספור נקודות.
הבנתי שגבי יותר משחשוב הענין של ספירת הנקודות, הענין (מבחינתי) הוא המודעות מה נכנס לפה.
הספירה מעלה את המודעות הזו כל כך, עד לרמת הביס פה וביס שם.
בגלל שלכל דבר יש ערך (מספר) כל הזמן יש את החישובים בראש. אין דבר שנאכל בלי שישר הראש יתחיל לעשות את החישובים.
מצד אחד זה נראה לי קצת אובססיבי ולא בריא ומצד שני הבקרה הקבועה הזו עושה את שלה.
אתמול סיימתי את היום עם פחות מהנקודות שהייתי צריכה...
זה לא היה קשה אבל קשה לי להאמין שאצליח להתמיד בזה.

חוצמזה, הטבלה הזו לעתים נראית לא הכי רצינית.
מה זה כוס חלב? למה לא לדבר במ"ל? כוס יכול להיות טווח די רחב...
וגם מיץ תפוחים, מיץ ענבים וכו' - יש כל כך הרבה סוגים, חלק ממותקים, חלק רק מהפרי עצמו, כולם נספרים אותו דבר? מוזר.
וגם ביצה. מבושלת ומטוגנת נספר אותו דבר? גם מוזר...
תהיות ברומו של עולם, אין ספק...

טוב, אני ממשיכה. נראה מה יהיה היום.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 02 ספטמבר 2010, 10:27

שמתי לב לעוד כמה דברים מהותיים באכילה שלי.
אני אוכלת נורא נורא מהר, לפעמים אפילו לא מרגישה את הטעמים של האוכל, אני כל כך משקיעה באוכל וחשוב לי לאכול דברים טעימים, אם אני מתחילה את הארוחה ולא מרגישה שזה מושלם אני אקום עוד 10 פעמים ואוסיף ואוריד דברים עד שיהיה לי טעים. אז למה אני טורפת הכל כל כך מהר?
ומה שקורה אחרי שאני טורפת, זה שהכל תקוע לי בגרון, אז אני שותה יותר מליטר מים בארוחה. המים שוטפים לי הכל.
דבר נוסף שקורה, אחרי שאני מסיימת ארוחה טעימה, אני חייבת להכניס עוד משהו קטן לפה, לא תמיד מתוק, אפילו כמה בייגלה, אבל אני לא מצליחה להישאר עם הטעם של האוכל בפה, הרבה פעמים זה פשוט עוד כוס מים.
לפחות אני מתחילה למצוא את הבעיות...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 01 ספטמבר 2010, 16:08

אז אולי המחשבה המאוד מפוכחת הזו, שלא תמיד מצליחה לי בטח לא כשאני לפני מחזור:

הלאכול, לאכול, לאכול הזה. אין בו שום הנאה. זה נורא! את גמורה מעייפות אחר כך, מרוב שאכלת את כבר לא זוכרת מה היה טעים, כואבת לך הבטן, כואב לך הראש, החיים די בלאי ו-את מרגישה אשמה! אם את סתם אוכלת ואפילו לא מהכל, אלא רק מהמנה שנראית לך הכי משהו, או ממה שאת יודעת שאת אוהבת, אז את באמת נהנית.

יש איזו התפרקות כזו באכילה של החג שמשום מה קשורה אצלנו להנאה כשדווקא להגביל את עצמך זה מה שבאופן פרדוקסלי מגביר את ההנאה.
וזה מוכח וברור וידוע לכולנו, לא?

עכשיו לבעיית הישום הקטנה...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 01 ספטמבר 2010, 13:58

אני "עובדת" כל הארוחה ואוכלת הרבה פחות
אצלנו יש קטעים שבהם אף אחד לא עובד, אלא פשוט כולם יושבים ואוכלים ואוכלים ואוכלים...
גם אני הרבה פעמים מרגישה שהמקום הטוב להיות בו הוא המטבח, כי התהליך הוא שהאוכל יוצא ממנו החוצה... אבל איכשהו זה לא עובד בארוחות עצמן. זה יותר נכון לאירועים ארוכים כאלה, ימי הולדת וכד'.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 01 ספטמבר 2010, 13:38

לא מוצאת דרך להתגבר על ארוחות משפחתיות שופעות כל טוב (ובקרוב הולכות להיות הרבה כאלה...)

אני אימצתי טיפ עיתוני נשים כל כך מרגיז שאני אפילו מפחדת להעביר אותו הלאה: אני כל הזמן עובדת. עובדת מתוך מודעות, כן? לא עובדת כמו בכל השנים שהייתי עוזרת במטבח ואוכלת חצי. אני "עובדת" כל הארוחה ואוכלת הרבה פחות.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 01 ספטמבר 2010, 13:35

_אם נגיד אני לוקחת חתיכת עוגה והולכת לשבת עם הקפה, אני עשויה בהחלט להכניס חתיכה לפה ולקחת ביד חתיכה נוספת, כאילו, להצטייד לבאות.
זה משהו קטן וכמעט אוטומטי, אבל קשור._

גם לי יש את זה. את זה בדיוק.
אבל זה קורה לך גם עם אוכל "לא אסור"? אני לא רואה את עצמי לוקחת עוד מלפפון רק כדי שלא יחסר.
נראה לי שיש פה עוד משהו: איזה איסור תת-מודע על מאכל מסוים והחשש, באתו תת מודע, שאחר כך כבר לא "ירשו" לך לאכול את זה. זה מה שקורה אצלי, נראה לי.
אני היחידה שאוסרת על עצמי, אבל אני היחידה שמתמרדת פה גם.
יש פה הרבה כוח במחשבה הזו, פתאום: זה הכל ביני לבין עצמי.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 01 ספטמבר 2010, 13:14

חושבת שצריך להעלות למודעות את ההתנהגויות שקשורות לחשש הזה, שצריך למצוא דרך לשחרר אותן.
|Y|

מישהי בכלל סופרת נקודות?
התחלתי היום. מקווה שזה לא יתחרב לי כבר בשבת הקרובה (יש כל מיני תכניות שכוללות אוכל).
לא מוצאת דרך להתגבר על ארוחות משפחתיות שופעות כל טוב (ובקרוב הולכות להיות הרבה כאלה...)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 01 ספטמבר 2010, 13:10

_גם מחר וגם היום וגם תמיד אני דואגת לעצמי למזון מבריא וטעים. יהיו דברים טעימים ומבריאים. מזון לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר.
גם אצלי אני מוצאת פתאום רגעים שאני אוכלת ואומר לעצמי "עדיף לשבוע עכשיו כי אני לא יודעת מה יהיה אחר כך" לא יודעת מאיפה זה נובע, הרי תמיד היה... מעולם לא היה חסר... איזה מן קטע פולני כזה, כמו השקית של השקיות_
יש לי תחושה שזה משהו מהותי פה.
גם ברמת הגוף שאוגר ואוגר וגם ברמת ההתנהגות, הפחד מן המצב שלא יהיה.
אחרי הכל, הגוף שלי דואג לסחוב אתו לכל מקום 20 ק"ג אספקה לשעת חירום.
ואני, אם נתקלת במשהו טוב, אוספת אותו מיד "ליתר בטחון".
חושבת שצריך להעלות למודעות את ההתנהגויות שקשורות לחשש הזה, שצריך למצוא דרך לשחרר אותן.
יאולי אז גם הגוף יוכל לשחרר את ההצטיידות שלו.
איזה דפוסי אכילה יש לי שנובעים מחוסר בטחון תזונתי?
מתי צברתי חוויות כאלה?
לא יכולה להאריך עכשיו, אבל יש לי דפוס אחד שעולה לי לראש:
אם נגיד אני לוקחת חתיכת עוגה והולכת לשבת עם הקפה, אני עשויה בהחלט להכניס חתיכה לפה ולקחת ביד חתיכה נוספת, כאילו, להצטייד לבאות.
זה משהו קטן וכמעט אוטומטי, אבל קשור.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 30 אוגוסט 2010, 21:34

גם מחר וגם היום וגם תמיד אני דואגת לעצמי למזון מבריא וטעים. יהיו דברים טעימים ומבריאים. מזון לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר.
גם אצלי אני מוצאת פתאום רגעים שאני אוכלת ואומר לעצמי "עדיף לשבוע עכשיו כי אני לא יודעת מה יהיה אחר כך" לא יודעת מאיפה זה נובע, הרי תמיד היה... מעולם לא היה חסר... איזה מן קטע פולני כזה, כמו השקית של השקיות (-:

אתמול שוב 79, השבתות האלה כל כך קשות, מה עושם איתם?? למה אי אפשר לאכול בשבת כמו ביום רגיל??
היום 78.5
אני יודעת שזה לא רעיון טוב להישקל כל יום, אבל התמכרתי...
ברור לי שזה גם לא מדוייק.
לא ספרתי נקודות היום, אבל היה סביר + הליכה

מישהי בכלל סופרת נקודות?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 30 אוגוסט 2010, 08:38

_אצלי אין חדש sad
נשארת סביב הכמעט תשעים שלי_

יש איזה חוק פיזיקלי כזה, לא? שמסה נשארת קבועה.
בכל אופן, הגוף מתרגל. הוא מתרגל למשקל שלו, זה הגיוני. זה התפקיד שלו.
אולי שווה להפתיע אותו ממש ולא באופן תהליכי, רק בשביל ההתחלה.
אבל גם יכול להיות שאני אומרת שטויות גמורות. (פתאום התאוריה הזו נשמעה לי מוכרת ונזכרתי ששמעתי אותה פעם אצל אמא שלי שיכולה לחבר את מילון המיתוסים הגדול של הדיאטות.)
  1. 5 במשקל הדיגיטלי של אמא שלי. בהתחלה הייתי 64 (!) אבל הבנתי שהוא שוב קצת משתגע, אז הזזתי אותו ברחבי החדר עד שהוא הגיע למשקל הגיוני.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי המרזה* » 30 אוגוסט 2010, 08:13

_ממליצה איפוא על דיאטת-שיר:
כד הקמח לא יכלה
וצפחת השמן לא תחסר
אני הולכת רגועה
על פני האדמה._
ו
אני איתך....

בלוג הרזיה והבראה

על ידי ענ_בר* » 29 אוגוסט 2010, 09:16

אפשר להתפקד באיחור לשיטת הנקודות?
אני בinbarkid בגימייל.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 28 אוגוסט 2010, 22:17

אצלי אין חדש )-:
נשארת סביב הכמעט תשעים שלי
אוכלת בדרך כלל טוב, אבל לא אלף מאתיים ולא נעליים.
פחות מתוקים מהתקופה בה התחלתי את הדף.
הרבה פחות פחמימות.
יותר סלטים.

שמעתי ברדיו איזה דיבור של מישהי שאמרה, אם מכניסים את הגוף לדיאטה הוא יודע שהוא עלול להיות בחסר ולכן הוא אוגר
ואם הוא יודע שמחר יהיה אוכל ולא "דואג" הוא לא יאפסן את היתרות בשומנים.
לא יודעת אם זה נכון או לא. אבל התקשר לי עם תופעת האוגר הקטן שלי. גם האוגר הזה חי במין תחושה כזו שאסור לפספס מציאה כשרה, אם כבר נקרה בדרכו משהו טעים כדאי "לנצל את ההזדמנות"..
אז אני שואלת:
איך נרגיע את עצמנו, מן המישור הכי פנימי ועמוק של הגוף ועד המישור החיצוני של התנהלות האוגר הקטן שלא יכול להמנע מלחסל משהו שנקרה בדרכו,
איך נעביר לעצמנו מסר: גם מחר וגם היום וגם תמיד אני דואגת לעצמי למזון מבריא וטעים. יהיו דברים טעימים ומבריאים. מזון לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר. לא יחסר.

המילים "לא יחסר" הזדמזמו לי פתאום.
ממליצה איפוא על דיאטת-שיר:
כד הקמח לא יכלה
וצפחת השמן לא תחסר
אני הולכת רגועה
על פני האדמה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי כוכבית_בוקר* » 28 אוגוסט 2010, 11:29

גברת זה, מתגעגעים אליך..

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 28 אוגוסט 2010, 10:51

שירה! כל הכבוד!

אני בהפסקה. זה בכלל לא אומר שאני זוללת אבל ממש לעשות דיאטה עכשיו זה דורש איזה מיקוד שאין לי.
תכל'ס דיאטה זו עבודה. אני לא רוצה להשמין, אז אני שומרת על מודעות וממשיכה לא לאכול את מה שאסור לי, אבל אני גם לא חושבת על הרזייה כרגע.
קצת חופש.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 27 אוגוסט 2010, 14:09

היום 78 עגול (תרתי משמע)
מקווה שסופ"ש יעבור בשלום, למרות שההתחלה כבר לא מוצלחת...
מה איתכן בנות?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 25 אוגוסט 2010, 15:42

_נראה לי שאני יורדת מזה
מהמשקל הדיגיטלי?_

מלהישקל.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 24 אוגוסט 2010, 20:30

נראה לי שאני יורדת מזה
מהמשקל הדיגיטלי?

אני מוסיפה פה דברים ששאלו אותי במייל ומשום מה לא מופיעים ברשימה ששלחתי לכן
טופו - 6% שומן -מאה גרם- 2 נקודות
קינואה יבשה- 100 גרם- חצי נקודה
קינואה מבושלת- כוס -5 וחצי נקודות

גלידה ביתית תלוי ממה היא עושיה כמובן, אם יש בה שמנת, פשוט אפשר לפרוט את זה למרכיבים ולנסות לחשב בערך.
שוקולד - לבדוק כמה יש בחבילה ולנסות לחלק פחות או יותר.
זה לא צריך להיות מדעים מדוייקים.
אם מישהי התחילה לנסות אני אשמח לשמוע.

היום-
כוס דגני בוקר (משיבולת שועל) - 4
חצי כוס חלב - 2
4 פרוסות לחם מלא - 4 נקודות
גבינה לבנה 3% בערך חצי גביע 2 נקודות
כוס פתיתים מבושלים מקמח מלא -3 נקודות
3 לביבות עדשים - 3 נקודות (בערך)
יוגורט 1.5% - 1.5 נקודות
גרנולה 20 גרם - 1.5
נגמרו לי הנקודות אז לארוחת ערב סלט ענק!
עידכון משקל מחר בבוקר...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2010, 18:16

עליתי היום על המשקל הדיגיטלי אצל אמא שלי 3 פעמים עד שהוא הראה משקל לשביעות רצוני החלקית.
  1. 7. כבר הייתי פחות, אבל אז נשקלתי בבוקר ועכשיו בצהריים.
לא יודעת, כל עניין המשקל הזה מתחיל להראות לי מגוחך. נראה לי שאני יורדת מזה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2010, 10:23

_אני אהיה 25 BMI, יענו הגבול העליון של ה-BMI.
הסבר?_

http://he.wikipedia.org/wiki/BMI

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 24 אוגוסט 2010, 08:41

אני אהיה 25 BMI, יענו הגבול העליון של ה-BMI.
הסבר?


שירה, את נשקלת כל יום? איך אפשר? אני היייתי נכנסת לסטרס לא נורמלי מזה...
אני גם שוב מזכירה שיש הבדלים במשקל גם בגלל שינויים הורמונליים.
אפשר לעלות או לרדת יותר מחצי קילו בין הזמן של הביוץ לוסת. אז נראה לי קצת מסוכן להתיחס לכל 100 גרם.
זה מתכון לאכזבות (מנסיון...)

כל הכבוד לכל הבנות המשקיעות והמתמידות!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2010, 08:15

אתמול הייתה לי תובנה מרגשת.
פתאום הבנתי שכנראה (כי לא נשקלתי הרבה זמן, אין לי משקל בבית), אם אני ארד שני קילו, אני אהיה 25 BMI, יענו הגבול העליון של ה-BMI.

ואני, מה רע לי בזה? מה, לא מספיק טוב לי הגבול העליון? מספיק טוב. ברור שאני עדיין אהיה שמנמנה לפי אמות המידה החברתיות,
אז מה?

שירה, את נשקלת כל יום? איך אפשר? אני היייתי נכנסת לסטרס לא נורמלי מזה...


_מותר גם להשוויץ כאן?
כבר שבועיים+ ללא סוכר!_

כל הכבוד!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 24 אוגוסט 2010, 07:12

  1. 2
הכל היה בסדר כל היום, עד לחצי מנת פלאפל מעולה בערב. ובכל זאת 100 גרם... גם זה משהו...
למישהי יש רעיון מה אפשר לעשות עם סימני מתיחה שמתחילים לדהות? ברור שהם לא יעלמו אבל אולי אפשר לצמצם נזקים..?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 23 אוגוסט 2010, 07:07

גוונים, אפשר לעשות את החישוב, פשוט לשקול קובייה לצורך עניין ולחלק...
אני עושה ככה עם גבינות למשל..
שכחתי לציין, אסור, או יותר נכון לא מומלץ, לאכול פחות מדי נקודות, כי אז הגוף צובר.
ואם עושים ספורט אפשר לאכול קצת יותר, או לרדת מהר יותר...
היום בבוקר, אחרי הליכה קצרה וטובה אותמול, ו21 נקודות, ירדתי ל78.3 נהדר.. :)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי אפרת_א* » 22 אוגוסט 2010, 23:48

מותר גם להשוויץ כאן?
כבר שבועיים+ ללא סוכר!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 22 אוגוסט 2010, 23:18

אותי מעניין לדעת כמה זה הכמויות הקטנות.
נגיד, כתוב שם שוקולד 100 גרם אבל כמה זה קוביית שוקולד?
או גלידה (ביתית) כמה זה כף גלידה?
כשזה בגרמים זה לא כל כך רלוונטי...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 22 אוגוסט 2010, 17:41

אז ככה, כמו שהבטחתי
נשים (מגיל 18)
עד 64 ק"ג 18 נקודות
65-79 ק"ג 20 נקודות
80 - 94 ק"ג 22 נקודות
95 עד 109 ק"ג 23 נקודות
110 - 124 ק"ג 24 נקודות

יש גם לגברים ונוער אם מישהי רוצה שתגיד לי.
שלחתי את הקובץ להמון בנות (מסתבר שיש פה המון קוראות שקטות...) אם משהו חסר לכן בטבלה אתן יכולות לשאול אותי, בחוברת יש כמה דברים שלא מופיעים בטבלה.
חוץ מזה אולי אפשר להתחיל לדבר בנקודות ולא באוכל..
אתן יכולות גם להכנס לאתר שלהם יש שם מתכונים ואז גם אפשר לדעת בדיוק כמה נקודות זה כל מנה.
http://www.shomreymishkal.co.il/Pages/Recipes.aspx
אני מרגישה כמו אשת שיווק אז אני אפסיק עכשיו...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 22 אוגוסט 2010, 09:24

שכחתי להסתכל בחוברת לבדוק. אז אני ארשום את מה שאני זוכרת.
מתחת ל79 זה 20 נקודות
מעל ל80 זה 22 נקודות
זה לנשים, אצל גברים וילדים זה אחרת.
מבטיחה לבדוק הערב.
רוב הירקות הם בלי נקודות בכלל.
כמובן שאם מוסיפים הליכות מדי פעם הקצב מהיר יותר.
אני ממליצה בשבוע הראשון רק לרשום מה אתן אוכלות, ובערב לסכם את הנקודות.
זה קצת מזעזע בימים הראשונים כשמגלים כמה נקודות אכלתן. אבל ככה בדיוק מבינים.
אני קניתי משקל קטן של אוכל, אבל לא חייבים.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 22 אוגוסט 2010, 07:07

המייל שלי dvashm בג'ימייל
מי שמעדיפה לשלוח לי
אני מבטיחה לשמור על סודיות
גברת את יכולה לפתוח מייל חדש.

גם עליי עברה שבת קשה
חזרתי ל79
מד משקל = מד מצב רוח

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 22 אוגוסט 2010, 02:35

אני גם לא מרשה לבעלי לראות כמה אני שוקלת. יש בי איזו תקווה שאולי הוא עדיין מדמיין שאני רזה...
אויש, אני כל כך מזדהה עם זה, גם אני ככה.
ולא רק זה, אני כל הזמן מקווה שגם שאר העולם לא שם לב שהשמנתי ושעדיין חושבים שאני רזה כמו שהייתי.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 22 אוגוסט 2010, 01:29

עברה שבת קשה

אכלתי עוגות
המון פעמים של פרוסה אחת קטנה, אחרונה בתכלית
עוגת שוקולד
עוגת אפרסקים
עוגת שמרים
חלה טריה
בשר ואורז וסלט פלפלים ומיני מעדנים
וקפה-אים עם עוגות
ובמוצאי שבת, באיזו גחמה פתאומית
גם פיתה.

וזה המצב.
נ

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 22 אוגוסט 2010, 01:26

בעיה, ענין המייל
יש לי תקווה שאם לא אחשף לא ייראו שאני שמנה
ולכן ענין הסודיות כאן הוא קריטי.
אני גם לא מרשה לבעלי לראות כמה אני שוקלת. יש בי איזו תקווה שאולי הוא עדיין מדמיין שאני רזה...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלונית_כרגע* » 21 אוגוסט 2010, 21:51

גם אני , גם אני רוצה את פירוט הנקודות.
אפשר לשלוח לך כשתפרסמי?
קוראת סמויה בדף זמן רב..

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 21 אוגוסט 2010, 17:37

נהדר! תודה@}

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 21 אוגוסט 2010, 16:26

את ההוראות המדוייקות שאומרות כמה נקודות כל אחת צריכה לאכול אני אעלה יותר מאוחר או מחר

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 21 אוגוסט 2010, 16:23

זה קובץ מאוד גדול אז אני לא יכולה להעלות לפה
שלחתי למי ששמה מייל
גברת את יכולה לשים גם ואני אשלח לך, אם את לא רוצה אני אשים את שלי ותשלחי לי מייל

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 20 אוגוסט 2010, 13:37

_שני קילו תוך כמה ימים, וואו.
ואני מתבחבשת פה._
בדיוק ההרגשה שלי...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 20 אוגוסט 2010, 12:16

אולי תעלי אותה לפה ונעתיק ונמחק.
זה יהיה נחמד.
שני קילו תוך כמה ימים, וואו.
ואני מתבחבשת פה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 20 אוגוסט 2010, 12:02

גם אני!

michalb1980 בג'ימייל.
תודה!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 20 אוגוסט 2010, 11:20

אם מישהי רוצה אני יכולה להעביא לה במייל.
מה, באמת?
אני רוצה!


תודה!!
ובבקשה תמחקי אחר כך את המייל)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 20 אוגוסט 2010, 09:14

התחלתי את הדיאטה ביום שני עם 79.3 (גם אני קניתי דיגיטלי)
היום יום שישי ואני 77.9 איזה התרגשות.
ובכלל לא התחלתי להקפיד על הנקודות, אלא רק לבדוק כמה נקודות זה כל דבר שאני אוכלת.
אני אמורה לאכול 20 נקודות, וביום הראשון אחרי שספרתי הבנתי שאכלתי יותר מ30....
הבנתי שאפילו הדברים הקטנים שאני אוכלת, ביס פה ביס שם.. מעלים בעוד כמה נקודות, ובגלל שיש לי "תקציב" של נקודות אני מעדיפה לשמור נקודות לארוחת ערב למשל, כי אני יודעת שבערב קשה לי.
בקיצור, נראה לי שלכל אחת יש את הדיאטה שמתאימה לה, וזאת בהחלט מתאימה לי.
אם מישהי רוצה אני יכולה להעביא לה במייל.
סוף שבוע נעים וקל לכולן

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 20 אוגוסט 2010, 00:07

אני חושבת שזה מה שנקרא דיאטה מ ת ו נ ה.

אני איתך גברת זה. מאז שפתחת את הדף גם אני ירדתי קילו. ועדיין כיף פה בדף, אין מה להגיד.

תשמעו, יצא לי מבנה גדול! אהל אני קטנה, זה ידוע. אולי רק בראש שלי?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 19 אוגוסט 2010, 22:27

אה, ובענין מבחן כף היד, מתברר באמת שאני לא פטיט...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 19 אוגוסט 2010, 22:26

קראתי אחורה בדף.
חוויה מומלצת!
בעשרים לשישי הודעתי שאני בדיאטה. כמובן שמזמן כבר פרחה לה הדיאטה הזאת.
רזיתי בסביבות קילו מאז שפתחתי את הדף הזה לפני חמישה חודשים.
בקצב הזה אוכל להפטר מעודף המשקל שלי בתוך עשר שנים.

אני חושבת שזה מה שנקרא דיאטה מ ת ו נ ה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 19 אוגוסט 2010, 22:06

ומחר יום שישי.
ואחר כך שבת.
בעיה.
עוד לא מצאתי פתרון לבעיה הזאת.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 19 אוגוסט 2010, 22:04

היום
קפה
לחמניה עם סלט טונה ועגבניה
עוד קפה עם שתי פרוסות עוגת שוקולד מקמח מלא
מנה ממש גדולה של ספגטי
מרגישה שבעה ומרוצה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 18 אוגוסט 2010, 20:44

אולי תנסי להתייעץ עם דיאטנית? לא בדיוק בשביל שתתפור עבורך דיאטה, אלא שתוכל אולי לעזור לך למדוד כמויות ולמצוא למה על אף שאת אוכלת בריא ושהפסקת עם רוב המתוקים עדיין המשקל בשלו?
רעיון מצויין. צריכה ליישם...

להשקל רק פעם בשבוע! אחרת זה פשוט מדכא מדי...
הו, מאז שיש לנו את הדיגיטלי יש לי חשק להשקל כל פעם שאני נכנסת לחדר השינה ולעקוב אחרי ההתפתחויות. לא ידעתי שיש תנודות כאלה.

היום
ארוחת בוקר שתי פרוסות עם גבינת עיזים, סלט, חביתה, קפה
חופן שקדים וצימוקים, אשכול ענבים
סנדוויץ של ארומה עם סלמון וגבינה וקפה

מרגישה שנושא האוכל פחות מעסיק אותי.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 אוגוסט 2010, 16:59

גברת זה, אפשר הצעה?
אולי תנסי להתייעץ עם דיאטנית? לא בדיוק בשביל שתתפור עבורך דיאטה, אלא שתוכל אולי לעזור לך למדוד כמויות ולמצוא למה על אף שאת אוכלת בריא ושהפסקת עם רוב המתוקים עדיין המשקל בשלו?
ועוד הצעה: להשקל רק פעם בשבוע! אחרת זה פשוט מדכא מדי...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלונית_מחפר* » 18 אוגוסט 2010, 09:16

והמתכון מהצהריים
תודה, ננסה!!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי ג'מילה_משתוקקת_לגמילה* » 18 אוגוסט 2010, 08:31

_בוקר- אפרשזיף, חצי מנגו (נמנעתי מעוגה שקבלנו ויושבת במקרר יומיים.. איפ איפ הוריי)
צהריים- 2 קערות מלאות תבשיל מלא בכל טוב- חיטה, טופו, סלק, קולורבי, בצל, שום, גזר, קישוא, סויה, קארי וקינמון (מומלץ!)
בתקווה להמשך יום מודע_

אתמול המשיך ככה-
15:00- קרטיב בייתי מפירות
18:00- סלט וביצה מקושקשת עם תרד, עגבניה, גבינה לבנה וצהובה, קמח, חלב ופטרוזיליה (גם מומלץ מאד, פשוט זורקים לקערה, מערבבים ולמחבת)
20:00- 100 גר' גרגירי תירס קלוי ומטוגן /-:
21:00- קפה עם 1.5 סוכר קנים, פיתה עם שקדיה ודבש

למרות שהתחלתי הליכות מסודרות ורציניות ולמרות שאני אוכלת דיי בסדר- הבטן תפוחה וההרגשה הכללית של מלאות, אוף! כנראה שהכמויות עדיין גדולות מדיי..

והמתכון מהצהריים- מטגנים במעט שמן- בצל, גזר, שום, בטטה, קולורבי, קישוא, סלק (נותן צבע ומתיקות), שום, טופו, מוסיפים חיטה, מערבבים ומוסיפים מים עד קצת מעל התבשיל.
מביאים לרתיחה ומוסיפים מלח, פלפל, קארי וקינמון (בערך כפית).
מבשלים על אש קטנה עד שכל הנוזלים מתאדים. מוסיפים מעט רוטב סויה, מערבבים וסוגרים את המכסה לעוד 10 דק'.
בתאבון @}

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 17 אוגוסט 2010, 20:47

אני עברתי דירה וכמובן שהייתי זקוקה לשוקולד. אני חולמת על שוקולד כבר כל כך הרבה זמן והיה קשה מאוד-מאוד לעבור דירה, פיזית ונפשית, אז הרשיתי לעצמי.

גבירותיי! זה לא היה טעים! כמובן שעכשיו בא לי שוב, אבל אני מזכירה לעצמי שזה לא היה טעים כל כך, בניגוד לאפרסק למשל, שלעולם לא מאכזב.

לא נשקלתי, אני לא צופה ירידה. אם כן, זה יהיה נס.
אבל תגידו, יש לי שאלה משונה. גם אתן מרגישות שזה פחות משנה מה אתן אוכלות ויותר משנה איך אתן מגדירות את זה בראש? נגיד, אם אתן מחליטות שמשהו "מותר" ומצליחות ממש להשתכנע בזה אין סיכוי שהוא ישמין?

אני מפתחת תאוריה שהמוח אשכרה יכול להשפיע על תהליכי עיכול ברמה הזו. אני לא יודעת איך, אבל ממש מרגישה שזה עובד.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 17 אוגוסט 2010, 18:55

יש להקיף את אזור פרק היד באמצעות האגדול והאמה של היד השנייה
לא נשמע הגיוני במיוחד, כי זה תלוי באורך האצבעות, ובמבנה היד.
לי למשל יש אצבעות מאוד ארוכות, אני מלאה, וזה המקום היחיד בגוף שלא השמנתי בו.
בעייתי...

חוץ מזה אומנם המון זמן לא כתבתי פה, אבל אני עוקבת...
התחלתי השבוע לבדוק את דיאטת הנקודות המפורסמת. אני עדיין לא מיישמת אלא בעיקר לומדת כמה נקודות יש במאכלים מסויימים.
למשל - לפי המשקל שלי אני אמורה לאכול 22 נקודות ביום, אתמול בסופר פזלתי לכיוון הבורקסים, אחרי שהמון זמן לא אכלתי בורקס. קניתי רק 2. כשהגעתי הביתה גילתי שזה 9 נקודות. התבאסתי מאוד. אבל היום כבר לא פזלתי לכיוון הבורקסים, וגם לא לכיוון הפיצה.. :)
וככה לאט לאט אני מכוונת את עצמי..
חוץ מזה התחלתי לעשות הליכות.
אני שמחה שאומנם זאת רק ההתחלה אבל אני כבר רואה שינויים קטנטנים במשקל.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 17 אוגוסט 2010, 18:35

יש להקיף את אזור פרק היד באמצעות האגדול והאמה של היד השנייה.
להקיף במהודק? שהאגודל והאמה יגעו בפרק היד או שצריך להיות רווח?
אני אני מקיפה במהודק, קצת לוחצת, אז האמה חופפת קצת את האגודל.
אם אני מקיפה ברופף אז האמה רק נוגעת באגודל.

וללכת לפי זה.
מה זה אומר?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלונית_מחפר* » 17 אוגוסט 2010, 18:32

קערות מלאות תבשיל מלא בכל טוב- חיטה, טופו, סלק, קולורבי, בצל, שום, גזר, קישוא, סויה, קארי וקינמון (מומלץ!)
נשמע טוב. ספרי איך מכינה...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי קרן* » 17 אוגוסט 2010, 18:30

_(היא מפרטת איך למדוד, מעוניינות לדעת?)
מעוניינת._

יש להקיף את אזור פרק היד באמצעות האגדול והאמה של היד השנייה.
אם האמה חופפת את האגודל - מבנה גדול
אם האמה נוגעת באגודל - מבנה בינוני
אם האמה לא מגיעה לאגודל - מבנה קטן

אני הייתי משוכנעת שאני בעלת מבנה גדול ושמחתי לגלות שאני בינוני..

הנפילות מהסוג של בולמוס או תשוקה עזה או רעב פחות קורות לי
אז איך היית מאפיינת את הנפילות? מה את מרגישה?

בלוג הרזיה והבראה

על ידי ג'מילה_משתוקקת_לגמילה* » 17 אוגוסט 2010, 12:08

בוקר- אפרשזיף, חצי מנגו (נמנעתי מעוגה שקבלנו ויושבת במקרר יומיים.. איפ איפ הוריי)
צהריים- 2 קערות מלאות תבשיל מלא בכל טוב- חיטה, טופו, סלק, קולורבי, בצל, שום, גזר, קישוא, סויה, קארי וקינמון (מומלץ!)

בתקווה להמשך יום מודע

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלוני_אלמונית* » 17 אוגוסט 2010, 11:17

לגבי שוקולד - אני מנסה להיגמל, לא נגעתי בסוכר שבוע, ועכשיו לדוגמא אני בקריז איום.
וזה עזר ל להיזכר שפעם קניתי לאמא שלי שוקולד 100 מוצקי קקאו, שהיה מאוד עשיר ובלי סוכר בכלל (מר מאוד) אולי אפשר למצוא כזה ולשים חתיכות קטנות בבננה...

בלוג הרזיה והבראה

על ידי הגמד_חיוכון* » 17 אוגוסט 2010, 00:31

הרי כבר אמרו חז"ל: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה.
איזה קטעים איתך גברת זה.. צחקתי נורא!!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 16 אוגוסט 2010, 23:46

כיום רוב הנפילות שלי הן מהסוג של האוגר המשוטט.
נתקלתי במציאה כשרה, הנה פתאום מישהו הזמין פיצה, או מושיט לי חתיכת עוגה,
וכאילו "חבל לוותר" על "הזדמנות" נאה שכזו... והדגש הוא על ה"הזדמנות", זה לא מתוך בולמוס אלא מתוך תחושה שזה חד פעמי, הנה, נתקלנו במשהו שווה, לא נאכל? הרי כבר אמרו חז"ל: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה.

הנפילות מהסוג של בולמוס או תשוקה עזה או רעב פחות קורות לי.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 16 אוגוסט 2010, 23:42

(היא מפרטת איך למדוד, מעוניינות לדעת?)
מעוניינת.
למרות שאופתע מאד אם יתברר שאני טיפוס קטן ודקיק בעצם.

בינתיים ימים של עשיה נמרצת, אני פחות חושבת על אוכל.
המשקל, בשלו. מתעקש על התשעים שלי, עם תנודות דיגיטליות של מאתיים שלוש מאות גרם לפה או לשם.

אז בואו נראה מה היה היום, למשל.
קפה. נגמרו לי הביסקוויטים הקטנים.
ארוחת צהריים: סלט ירקות, שתים שלוש כפות קוסקוס, שניצל לא גדול.
שני סנדוויצ'ים עם גבינת עיזים 5% וקפה.
ארבעה גביעי-לפתן מלאים סלט פירות של מלון, ענבים ופירות משומרים.
שני ריבועי שוקולד. (ומה שיפה: לא היה לי קשה להסתפק רק בשניים).
היום אחר הצהריים היתה לי תשוקה עזה למתוק, ממש בקושי התאפקתי. בגלל זה אכלתי את שני הסנדווי'צים עם הגבינה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי קרן* » 10 אוגוסט 2010, 21:20

על מנת להתחיל תהליך פנימי צריך איזשהו דרייב פנימי חזק לשינוי
מסכימה ורוצה להוסיף - הדרייב יכול להגיע גם מהבנה שאנחנו מלקאות את עצמנו על לא כלום..

הירידה מביאה איתה המון דברים טובים שכל מהותם - חיבור פנימה
את לא חושבת שאפשר להתחבר פנימה גם ללא ירידה?
אני חושבת שזה לא רק חשוב אלא מהותי. אם אנחנו לא מתחברות פנימה הכל נעשה (בעיקר) כלפי חוץ.
אז רזיתי, יופי נהדר, אבל בפנים אני עדיין חושבת ומשוכנעת שלעולם לא אהיה מספיק טובה, אני מגיעה למשקל הרצוי (כביכול) ואני לא באמת מאושרת..
למה?
כי בפנים אין אהבה, אושר, קבלה עצמית.

את יודעת כמה פעמים חשבתי לעצמי - הכל יהיה יותר טוב כשאהיה רזה, אני אהיה מצליחה וכו'...
היום אני יודעת שזה כזה בולשיט. אני הרבה יותר עירנית לתחושות, לדפוסים ולאמונות שלי.
וסחתייך עלייך להיות בחודש שביעי עם תאומים ולעלות רק חמישה קילו!! ריספקט! @}

אני ממש אוהבת את הגוף שלי
מעולה! זה בדיוק הכיוון שאני מדברת עליו.
וביחד עם זאת, תנסי לזהות איך את מרגישה ומה את אומרת לעצמך כשהמשקל לא משתנה, כשאת אוכלת משהו ולא יכולה לעצור.

אני קוראת את גופה של.. תבונתה של.. וגם היא מדברת על אותם דברים רק בצורה קצת אחרת.
גם לדעתה צריך להפסיק לספור קלוריות, להעיף את המשקל מהבית (היא טוענת שהדיגטלי הכי רע כי כל 100 גרם לכאן ולכאן משפיעים עלינו),
לדעת איזה סוג מבנה יש לנו (היא מפרטת איך למדוד, מעוניינות לדעת?) וללכת לפי זה.
ז"א - אם את בעלת מבנה בינוני ויש לך שאיפות להגיע למשקל נמוך ולהיות בעלת גוף רזה, הסיכוי קלוש ובעיקר מענה ומתסכל..

בלוג הרזיה והבראה

על ידי שירה* » 10 אוגוסט 2010, 19:26

אני ממש אוהבת את הגוף שלי.
איזה כיף לך!
_66.6. מתקדמת לאט.
אבל מתקדמת._
וגם לך!

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 10 אוגוסט 2010, 19:23

  1. 6. מתקדמת לאט.
אבל מתקדמת.

(מספרים.אררררר.)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גברת_זה* » 10 אוגוסט 2010, 18:31

הי
דיון מעניין פיתחתם פה.
אני חייבת לומר שאני לא מרגישה שליליות לגבי הגוף שלי, אני חושבת שיש לי גוף יפה וכשאני מסתכלת במראה אני אומרת לעצמי בהפתעה, נו, את נראית בסדר, איפה העשרים קילו המיותרים האלה? אני ממש לא רואה.
הרגעים בהם אני אומרת (וכותבת) שאני שמנה מדי הם רגעים שבהם איזה מישהו פנימי נבון שיודע מה המציאות האובייקטיבית מדבר, אבל לא שנאה פנימית בכלל.
אני ממש אוהבת את הגוף שלי.
ובכל זאת אני שמנה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 10 אוגוסט 2010, 15:38

קרן

למה החלטת להצטרף לשומרי משקל? מה היה אותו רגע שהחלטת ש"זהו, אני יורדת במשקל"?
זה היה רגע קסום ומכונן כשראיתי איזה מאמן בטלויזיה אומר אל מישהי "התעוררי אל החיים שלך"
הרגשתי שאלוהים מדבר אלי דרכו.
ממש ככה. והרגשתי שקודם כל ההתעוררות שלי חייבת להתחיל בלהשיל את כל המשקל שעליתי.
ברור שיש עבודה פנימית.
היא לא נגמרת לעולם. גם כשאתה קולב מהלך (-:
אבל בדיוק כמו שכתבו לך - על מנת להתחיל תהליך פנימי צריך איזשהו דרייב פנימי חזק לשינוי.
שינוי הרגלי אכילה נותנים וואחד דרייב.
וכמו שטוב נדבק לטוב וההפך - הירידה מביאה איתה המון דברים טובים שכל מהותם - חיבור פנימה.
@}

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 10 אוגוסט 2010, 09:40

אוי! ועוד משהו אחרון!

דווקא לתת לגוף שלך את מה שהוא צריך מתוך הקשבה זה מעשה אדיר של אהבה לעצמך ובשבילי, יעיל יותר מכל מנטרה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 10 אוגוסט 2010, 09:39

אם אני מחליטה מתוך שיקול דעת שבא לי שוקולד עכשיו ואני פשוט מתענגת עליו, גם שתיים-שלוש קוביות יספיקו.

זה קצת מזכיר לי את הפנטזיה שהייתה לי לפני שהפסקתי לעשן: שאני אוכל לעשן רק את השלוש סיגריות הכיפיות של היום. אבל אני כזה טיפוס מתמכר שכשאני מעשנת, אני מעשנת כמו חזירה וכשאני פותחת שוקולד, אני ממש יכולה לאכול את כולו. (למרות שמי זוכר כבר את הטעם של שוקולד? ובמריר זה קורה הרבה פחות. אוח! כמיהה לשוקולד!)

ברור, ברור. יש גם את העניין הרגשי. לפני כמה זמן שמתי לב שאני זוללת ואומרת לעצמי: "אוף על העולם הזה! אני אראה לו מה זה! אני אשמין ואונה לו!" למזלי זה כל כך הצחיק אותי שמיד הפסקתי לאכול.
יש את העניין הרגשי, אני פשוט מאוד לא אוהבת שהוא המוקד. אני חושבת שזה לא נכון להתמקד בו פשוט כי כמעט תמיד זה חסר טעם. גם אם תביני בדיוק מה התהליכים שגורמים לך לאכול כמו שאת אוכלת, זה בכלל לא משנה כל עוד לא תתני, בד בבד, לגוף שלך את מה שהוא צריך.

אבל די, פייר השתלטתי פה טוב-טוב על הבלוג של גברת זה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי פלונית_מחפר* » 10 אוגוסט 2010, 09:25

למרות כל שנכתב, ואני מסכימה עם רוב מה שכתבת, מיכל, שמתי לב שאם אני מחפשת את חפיסת השוקולד בתחושות של זעם או תסכול, אני יכולה לחסל את כולה בלי לשים לב אפילו. לעומת זאת, אם אני מחליטה מתוך שיקול דעת שבא לי שוקולד עכשיו ואני פשוט מתענגת עליו, גם שתיים-שלוש קוביות יספיקו.
ואיכשהו, השוקולד הנאכל בזעם מרגיש לי משמין יותר מזה הנאכל מתוך הנאה צרופה ושיקול דעת (וברור שאני יודעת שקלוריות הן קלוריות הן קלוריות...)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי גוונים* » 09 אוגוסט 2010, 23:52

אצלי אני מזהה גם וגם.
גם פעמים שהאכילה היא רגשית ואז אפשר ורצוי לשאול שאלות, לזהות את המקור הרגשי ולעבוד עליו וכו' וכו'.
וגם פעמים או יותר נכון זה לא פעמים, אלא ההתנהלות היומיומית הקבועה, שבה הדגש על על מה נכנס לי לגוף, הזיהוי מה נכון לגוף שלי ומה גורם נזק, המודעות הפיזית הזו, היא זו שמביאה לשיפור. ושיפור מבחינתי זה לא רק ירידה במשקל אלא גם תחושה של חיוניות, כוח, הצלחה להתגבר על הכבדות, הבולמוסים ועוד כל מיני דפוסים גופניים מיותרים.
כך שזה לא או זה או זה.
אבל גם אני, כמו מיכל, מזהה אצלי הרבה יותר את הסוג של אכילה לא נכונה מבחינה גופנית פיזיולוגית על פני אכילה שנובעת ממקור רגשי שהיא יותר נדירה.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי מיכל_בז* » 09 אוגוסט 2010, 22:53

_מעניין אותי לדעת מה מפעיל אצלכן את ההתנגדות לדברים שאמרתי?
למה זה "מקפיץ"?_

אני לא חושבת שזה הקפיץ אותי (רק בשמי אני יכולה לדבר) אלא פשוט שזו דרך שהייתה חסרת תועלת עבורי במשך שנים. יותר מזה, אני חושבת שדווקא בחקירה נפשית של נושא המשקל, הרבה יותר קל ליפול אל האשמות עצמיות ודיכאון. אני חושבת שהרבה מאיתנו מערבבים קצת יותר מדי בין הנפשי לפיזי, אני חושבת שזה אפילו מסוכן במקרים מסוימים. אני גם רואה הרבה נשים (ובהן אמא שלי) שמשתמשות בפסיכולוגיה בתור תירוץ.

בקיצור, קרן, למרות שאני בטיפול ומאמינה גדולה בפסיכולוגיה, למדתי לגלות שגם לגוף יש משקל גדול מאוד בהרבה מאוד מההחלטות האימפולסיביות והבולסניות שלי לכאורה. למדתי לגלות שכשאני מכניסה אוכל נכון לגוף שלי, יש לי הרבה יותר שליטה עליו ועל החיים שלי בכלל.

בלוג הרזיה והבראה

על ידי קרן* » 09 אוגוסט 2010, 21:31

היי קוסמת,

תודה על מה שכתבת..
גם אני דוגמא מהלכת לעודף משקל, גם אני ירדתי כבר 25 ק"ג, אני יודעת היטב איך זה מרגיש להסתכל על הגוף שלך ולא לאהוב אפילו מילימטר ממנו..
ובגלל זה אני אומרת ש ברור שצריך לאכול מאוזן ובריא אבל יחד עם זאת, יש כאן עבודה פנימית אדירה!
הרי ההתמכרות למתוקים/חריפים/אורגניים/מלוחים מגיעה בגלל אותו משהו פנימי, בגלל השנאה, התיסכול, הרמת יידים.
וזה כואב ולא פשוט בכלל לגעת באותם מקומות רגישים, חלשים ופצועים.
אבל זה אחד המפתחות להפסקת ההתמכרות.

אני מטפלת בשיטת תטא-הילינג וברור שאני נעזרת בה המון וכשראיתי את הראיון עם ג'נין, הבנתי שהיא מדברת בדיוק על אותם דברים
רק בלי לקרוא להם תטא..
כבר כמה חודשים שאני מדקלמת מנטרות מחזקות (ונכון שלי זה הרגיש מזויף בהתחלה אבל תוך כמה ימים זה מתחבר ומעצים),
אני מסתכלת על עצמי במראה ואומרת רק דברים טובים!

אגב, כשהייתי במשקל שיא, התמקדתי רק בגוף החיצוני! ומה עם הנפש? ומה עם האופי? למה צריך לשפוט אותם ביחד עם הגוף?
אנחנו צריכות לחזק את הדימוי העצמי והפנימי וללמוד לאהוב את עצמנו מחדש.

למה החלטת להצטרף לשומרי משקל? מה היה אותו רגע שהחלטת ש"זהו, אני יורדת במשקל"?
<לא חייבת לענות אם זה אישי.. :-) >
הרי היה איזה טריגר שבעזרתו החלטת שאת מתחזקת, שאת מכבדת את גופך ועצמך!

בגופה של... תבונתה של.. היא כותבת את המנטרה שהרגישה לי מאוד אמיתית ומתאימה -
"אני מכבדת ואוהבת את עצמי וגופי"
זאת התחלה נפלאה להתחברות פנימה, לחיזוק הקול הפנימי.

ושיהיה בשעה טובה.. :-)

בלוג הרזיה והבראה

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 09 אוגוסט 2010, 21:07

הי קרן
אני קוראת את הדיאלוג ובשם עצמי יש לי כמה מילים לכתוב.
אני מבינה ומתחברת בהחלט לכל מה שאת כותבת. הכל נכון. כולל ההתמכרות לאוכל בריא.
אני דוגמא מהלכת לעליה של 25 קילו במהלך שש שנים בערך - בדיוק מהרגע שהתחלתי
לאכול בריא ואורגני...
אבל... אחת הבעיות של אנשים עם עודף משקל לדעתי זה עניין עם גבולות. ברור שזה משהו
פנימי אבל זה משתקף גם חיצונית בגוף שאיבד את גבולותיו ו"פולש" החוצה.
רק מי שהיה שם יכול להתחבר לתחושה הקשה הזו.
הדבר היחיד שעזר לי זה להצטרף לשומרי משקל לשנה בה השלתי בשמחה ובקלילות 20 קילו.
אני מאמינה שאם לא הייתי נכנסת להריון בטח הייתי ממשיכה.
(גם בהריון הזה דרך אגב אוטוטו חודש שביעי (תאומים!!!) עליתי רק חמישה קילו.
שינוי יכול להגיע מבפנים כלפי חוץ - כמו אבן שנזרקת אל אגם ויוצרת אדוות אבל היא יכולה להגיע
גם מבחוץ כלפי פנים ולעשות מהפכה שלמה.
ממש ממש קשה ובשבילי היה בלתי אפשרי להתחיל לאהוב את עצמי שוב כשאני סוחבת על עצמי
כל כך הרבה משקל עודף...

חזרה למעלה