בלוג הריון אחרי אובדן

שליחת תגובה

האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בלוג הריון אחרי אובדן

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי מטפחת_ירוקה* » 07 פברואר 2008, 18:28

נוחי בשלום, אישה מיוחדת וכואבת...
הרבה כוחות לבעלך היקר ובתך התמה,
את כל האהבה שנצרת בתוכך השארת להם,
יהי מנוחתך עדן, הרועה בגיא....

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רסיסים_של_אור* » 09 יוני 2007, 22:49

_אני רוצה שמי שיתחיל לדבר איתי על זה
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול_

ואולי מעצם היכולת שלו להכיל, יאפשר לך סופסופ להיות שם, לגעת בכל הכאב, הכעס, העצב והתסכול.

(עכשיו רואה שקודם כתבנו יחד, אם את עוד כאן וקוראת תשלחי סימן ואתקשר {@)

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 יוני 2007, 22:13

כשבעצם אני רוצה לדבר על זה מאד
אבל לא עם כל אחד
ולא בכל רגע
אני רוצה שמי שידבר איתי על זה
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 יוני 2007, 22:07

זה מדהים איך אני לא יודעת פשוט להגיד
אני לא רוצה לדבר על זה
במיוחד כאשר

שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...

הרי ממש לא מתאים לי לדבר על זה עם כל אחד
אז למה לא להגיד את זה "לא מתאים לי לדבר על זה" (...איתך)
כמה אני צריכה לעבור בשביל ללמוד סוף סוף את השיעור הטרייויאלי הזה
הרי זה באמת יכול לחסוך ממני ומהם את חוסר הנוחות הזאת

ותודה לאיש שזו השיחה שהתנהלה איתו היום
  • מה שלומך? , מתאוששת?
  • כן (רק בשביל לנפנף אותו)
  • נו, אז את מוכנה לסיבוב הבא...
  • רגע, עוד לא עבר אפילו חודש, מה זה פוטו פארג' (כועסת- כי מה שרציתי להגיד זה:"מה זה עניינך ומי אתה שתכנס לי ככה לוריד")

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 יוני 2007, 01:53

אוהב אותך ישראל

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רסיסים_של_אור* » 08 יוני 2007, 16:37

"אתם מתכוונים לנסות שוב?"
לא ייאמן כמה חוסר רגישות. והאמת, בעיניי זו חוסר רגישות בכל מצב. אפילו כשברוך ה' הכל בסדר ומחליטים לרמוז לך שהגיעה הזמן לעוד אחד, או שמנסים לבדוק ממה בדיוק מורכב הצמיג שבמותנייך וכו' וכו'.

וכשכותבת חושבת גם, שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...

(אני זוכרת חברה שנהגה להעיר לי בשבועות הראשונים שאני נראית ממש רע, כאילו לא ישנתי כל הלילה ושאני אתאפס על עצמי....)

מבינה עכשיו גם, שבעצם האמירות האלה יכולות גם לעשות לנו שירות חשוב, ללמוד לפתח את השריון הנחוץ כל-כך ביננו לבין העולם. שריון עם מסננים משובחים שידעו לתת רק למה שאוהב, מלטף ומעצים להכנס.

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול {@

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 08 יוני 2007, 13:47

אני הכי לא אוהבת ששואלים אותי "אתם מתכוונים לנסות שוב?"
זו שאלה כל-כך חטטנית בעיני
לא מספיק שגם ככה אנשים יודעים על דבר כל-כך אינטימי שלנו
על הפסקת היריון
אז הם עוד מרשים לעצמם לחדור עוד יותר לפרטיות ולשאול

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 07 יוני 2007, 18:24

נדמה לי שסאת היסורים שלך כבר מלאה אם כי לא לנו נתנה ההחלטה. מקווה שמעכשיו תזכי רק בטוב.
אני ממש מרגישה ככה
אבל כנראה שאלוהים לא עסוק בחשבונאות כזו
בכל מקרה תודה

ובאותו עניין
אני לפעמים מרגישה שנעשה לי עוול
אבל המקומות האלו הם תמיד בהשוואה לאחרים
חברה הציעה לי לדמיין שאני הבת היחידה של אלוהים
ולהסתכל על מה שקרה
ואז זה יכול להתפס כהצלה

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי יוטי* » 06 יוני 2007, 16:45

אין לי מילים ((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי ההולכת_באתרים* » 06 יוני 2007, 15:45

אוי, בכמה נסיונות מעמידים אותך. מאחלת לך רק טוב, שתיכנסי להיריון חדש, שיהיה בריא וטוב, שימשך עד הסוף ושתזכי להחזיק תינוק בריא ולגדלו להיות אדם מבוגר וטוב. מאוד מצטערת ומחבקת. נדמה לי שסאת היסורים שלך כבר מלאה אם כי לא לנו נתנה ההחלטה. מקווה שמעכשיו תזכי רק בטוב.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 01 יוני 2007, 20:02

לפעמים נדמה לי שהיתי בהיריון

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי יושי_י* » 29 מאי 2007, 13:00

הי,
איך אפשר ליצור איתך קשר במייל?

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 28 מאי 2007, 08:48

איריס תודה יקירתי
הדברים שלך חיברו אותי ישר לכאב וזה טוב
כי בימים האחרונים הרגשתי קצת שסגרתי את הדלת על הכאב
למרות שאם אהיה כנה עם עצמי- הכאב מלווה אותי בכל רגע ביום
גם אם אני לא מודעת אליו.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי iris* » 25 מאי 2007, 23:25

I HAVE NO WORDS, ONLY TEARS....I CANT IMAGINE, GOD, WHY?! I AM GIVING YOU A HUGE HUG....I AM GIVING YOU MY LOVE, MY SHOULDER, I WISH WE COULD HAVE BEEN CLOSER...I HOPE YOU CAN FEEL MY HUG EVEN THOUGH IT IS SO FAR AWAY, AT LEAST SHE HAD THE CHANCE TO MEET YOU, HER MOTHER AND KNOW HOW BRAVE YOU ARE.....I HOPE I DIDN'T SAY TOO MUCH...I WILL CALL YOU SOON..

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 24 מאי 2007, 18:34

אם יעזור לך חיבוק חם ואמיתי להוציא את מה שתקוע, תגידי, אני באה.
תודה יקרה
לפחות זה העלה לי חיוך

תודה על שיחות הטלפון.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סיפורי_פוגית* » 22 מאי 2007, 17:27

כואב לי נורא
אוי.
((-))
היתה לי תחושה שאת עוצרת את הבכי.
אם יעזור לך חיבוק חם ואמיתי להוציא את מה שתקוע, תגידי, אני באה.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 22 מאי 2007, 16:21

כואב לי נורא
ואני נושמת לכאב
אני מוצפת בכאב

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 21 מאי 2007, 21:35

העוברית הקטנה הזאת ידעה היא ידעה יותר טוב ממני
ידעה שבאה לפה רק לזמן קצר
מי שהיה בשוק כשהיא נולדה זו אני ולא היא
אני הייתי בשוק איך אני נותנת להם להוציא לי עוברית קטנה וחיה
כשאני חיבקתי אותה הנשמה שלה כבר לא הייתה בגוף הקטן
היא הסתכלה עלינו מלמעלה

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 21 מאי 2007, 09:42

טוב ששיתפת לאורך כל הדרך, כאילו משהו בתוכך ידע שתזדקקי לעוד תמיכה, חיבוקים וחיזוקים

היריון אחרי אובדן הוא לא היריון רגיל, וזה היריון שדורש תמיכה וחיזוקים הייתי בטוחה שאני אלך עם הדף הזה עד הסוף ושתלוו אותי לאורך כל הדרך עד הסוף השמח, כבר ראיתי בעיני רוחי את הבלונים והאיחולים הרבים שיגיעו עם הלידה.
לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך להיות דף אובדן אחרי אובדן.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רסיסים_של_אור* » 20 מאי 2007, 22:44

רועה יקרה,
כל הזמן מתהלכים לי בראש הפסוקים המוכרים: "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני" והידיעה הזאת של גיא הצלמוות, גיא המוות, כל-כך הרבה מוות במקום שצריך היה להתמלא רק בחיים...
כמה משענות ואילו משענות חזקות צריכים כדי להצליח להרים את הראש, לא להפסיק את זרם הנשימות, להניע את האיברים, להמשיך לחיות.

שמחה שאת ממשיכה לשתף כאן, לפרוק את המעמסה הכל-כך כבדה ומחבקת אותך בכל רגע ורגע, ביום ובלילה .

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סיפורי_פוגית* » 20 מאי 2007, 15:05

על עוד חג שבועות עצוב
((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי בוכה_איתך* » 20 מאי 2007, 12:06

כמה עצוב. נכנסתי היום וקראתי בפעם הראשונה את הכל ברצף, מתוך סקרנות אחרי אובדן פרטי שלי, לפני כשבועיים (אם כי בשלב מוקדם יותר), ומתוך תקווה ושאיפה שלי להריון נוסף, כדי ללמוד מראש על התמודדויות הצפויות, כשזה יבוא. התרגשתי מאוד מכל שלב שתארת. ועכשיו אני כל-כך מזדהה וכל-כך כואבת ובוכה איתך. אי אפשר בכלל לדמיין את מה שעברת. הסיוטים הכי קשים שיש. אני יודעת שאין ניחומים. הקושי עצום. קשה לי בכלל לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות לך.

מה שבכל זאת למדתי עלייך, מתוך מה שתארת, זה שיש בך כוחות אדירים. שיש בך שמחה פנימית. שיש בך אופטימיות ואמונה כנה שעוד יהיה לך טוב. שימרי על עצמך ועל כל אלה.

טוב ששיתפת לאורך כל הדרך, כאילו משהו בתוכך ידע שתזדקקי לעוד תמיכה, חיבוקים וחיזוקים. תמשיכי לכתוב ולשתף במה שעובר עלייך. תני לקושי ולכאב לצאת מתוכך אל הדף (או המחשב). נראה לי שזה שבחרת בכך מההתחלה, מעיד על כך שזו התרפיה הנכונה עבורך (אם לא אכפת לך, אני אומרת את זה גם לעצמי...).

אני לא מכירה, אבל מרגישה קרובה אלייך. אז קבלי עוד חיבוק ועוד חיזוק. ונקווה ביחד להריון הבא, שיהיה בריא ותקין - חוויה מתקנת, שתסתיים בתינוק/ת נפלא/ה. אמן.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 20 מאי 2007, 10:02

על מה אני מתאבלת

על ההיריון הזה שאבד
על הילדה שלא תהיה לי
על הילד שלא יהיה לי והיה צריך להיות היום בן שנה ושמונה
על הפער של שנתיים וחצי שלא יהיה בין הילדים שלי וגם לא של ארבע וחצי
על האופטימיות שנעלמה לה
על הכאב והסבל שעברתי
על הכאב וקושי של הבת שלי
על הכאב וקושי של בן הזוג שלי
על עוד חג שבועות עצוב

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אמא_נמרה* » 18 מאי 2007, 19:11

כן היה שם גם ליטוף, ואני זקוקה להרבה כוח, למרות שכולם אומרים שיש לי

וגם ממני ((-)) ושולחת הרבה כוחות.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 18 מאי 2007, 17:59

_העוברית נולדה חיה
ואני החזקתי אותה עד הסוף_
כל כך קשה...הלב נשבר.
מאיפה הכוחות לזה???

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אנונימי » 18 מאי 2007, 17:52

:'(
((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 18 מאי 2007, 12:14

אני אחרי

זאת היתה לידה נוראית
תופעות לוואי איומות מהפרוסטוגלנדין שנותנים בקטטר לצוואר הרחם (הקאות שילשולים חום גבוה רעידות בכל הגוף)
ואחרי כל זה היתה פתיחה רק של 2 אז נתנו לי גם פיטוצין
הייתי בלי אפידורל כל הלידה בלי פיטדין אבל עם חברה מדהימה שהיא גם דולה ושהיתה איתי כל הדרך
ולקינוח עברתי גרידה בחדר ניתוח אחרי שבמשך שעתיים השליה לא יצאה
ואיבדתי המון דם (למרות שלמזלי לא נזקקתי למנת דם)

העוברית נולדה חיה
ואני החזקתי אותה עד הסוף
וזה החלק שהיה לי הכי קשה בלידה
למרות שבשום מחיר לא הייתי מוותרת עליו
היא הייתה מושלמת
וכל כך קטנה וחסרת ישע
היא היתה בשוק שפתאום היתה מחוץ לרחם
היא השתוללה
והרופאה שפקעה לי את מי השפיר שהוציאו אותה איתם
ממש נבהלה (בד"כ הם לא יוצאים חיים בשלב הזה)
וניסתה להסתיר אותה ממני עם היד
ואני צעקתי שתתן לי לראות אותה ואח"כ להחזיק אותה
ונתנו לי להחזיק אותה כמה זמן שרציתי
ושרנו לה וניפרדתי ממנה.




_תכניסי את אלוהים פנימה ותתני לעצמך להרגיש את הליטוף ולא רק את השיעור.
שיהיה לך הרבה כוח לימים הבאים._
כן היה שם גם ליטוף, ואני זקוקה להרבה כוח, למרות שכולם אומרים שיש לי

ויש לי איש מקסים שנמצא איתי ויש לי קרן אור אחת

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי לוטם_מרווני* » 16 מאי 2007, 14:22

((-))
מה שלומך?

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 16 מאי 2007, 12:49

אבוי ואבוי. אלוהים, כמה כוחות תובעים ממך

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רסיסים_של_אור* » 15 מאי 2007, 23:54

אוי ואבוי ואבוי. אלוהים, כמה כוחות תובעים ממך שם למעלה.
אלוהים אדירים.
לא מצליחה להסדיר את הנשימה.

למה ? למה ? למה ?

יקרה יקרה, לא יודעת אפילו איך ומה לאמר.

שולחת לך המון המון כוחות ויודעת שהם לא יספיקו, שהרבה קושי וכאב עוד מחכים לרגע שאחרי.

אולי תרצי מעגל נשי תומך ואוהב שיתמוך בך אחרי ? אולי רק מפגש אנושי וחיבוק אמיתי ומישהו שרק ישב ויקשיב ויתן לך כתף לבכות עליה ??

בינתיים שולחת חיבוק גדול גדול שמסרב להאמין.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 15 מאי 2007, 18:07

כתבתי לך גם בדף בית שלך.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סיפורי_פוגית* » 15 מאי 2007, 17:44

אוי. כמה כאב!
((-))
מצטרפת לכל קודמתי.
אל תשכחי לנשום.
אל תשכחי לבכות.
יש לך תמיכה נשית? אם את זקוקה לאחת כזאת, צרי "קשר" [email protected]

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סמדר_נ* » 15 מאי 2007, 15:38

אוי.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 15 מאי 2007, 15:15

החלטתי לעבור את זה בדרך הפחות אלימה
כלומר בתהליך של לידה (ולא גרידה)

היום עשו לי אולטראסאונד ומה שהיה מדהים זה שהכל נראה תקין לגמרי
הלב הריאות העורף אין שום סימנים מחשידים חוץ מציסטות המוח שהרבה פעמים פשוט מתפוגגות

מחר אני מתאשפזת

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רק_בהתחלה* » 15 מאי 2007, 15:11

תזכירי לי באיזה שבוע את? כך אוכל לחשוב איתך על היתרונות ונחסרונות של גרידה מול לידה (עשיתי גם זה, וגם זה, גם באסה"ר, גם בתה"ש וגם בקפלן).
((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי לוטם_מרווני* » 15 מאי 2007, 15:04

((-))
חיבוק. ותנשמי. את מושלמת כפי שאת. וכל מה שבך מושלם כפי שהוא גם העובר והבחירות שלו (())

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי פלונית_אלמונית* » 15 מאי 2007, 13:06

הוי,אלוהים,כמה כאב...
אנחנו שולחים לך המון כוח וחיבוק חם לעבור גם תקופה קשה זאת.
מי יתן ותזכי לאושר....

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סימנים_בדרך* » 15 מאי 2007, 10:26

כמה כאב... ((-)) ((-)) אי אפשר לתאר אפילו מה עובר עלייך. הרבה הרבה אהבה.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי נועה_בר* » 15 מאי 2007, 08:28

כל-כך עצוב.
((-))((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 15 מאי 2007, 07:55

חיבוק. ותנשמי. את מושלמת כפי שאת. וכל מה שבך מושלם כפי שהוא.
אלוהים החליט
תכניסי את אלוהים פנימה ותתני לעצמך להרגיש את הליטוף ולא רק את השיעור.
שיהיה לך הרבה כוח לימים הבאים.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי פלוני_אלמונית* » 15 מאי 2007, 06:26

אין לי מילים, עקבתי וציפיתי לסוף אחר.
משתתפת בצערך וכואבת את כאבך.
מתפללת שיעבור לך קל ומהר. לפחות החלק הפיזי.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 15 מאי 2007, 04:33

קמתי מהמיטה וגיליתי שאני מדממת
מהאצבע
אני מדממת מהאצבע ומהלב
הלב שלי מדמם וזה יוצא דרך האצבע

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 15 מאי 2007, 04:29

איך
בלידה כמו שעושים ברוב בתי החולים
או בגרידה כמו שעושים בתה"ש ואסף הרופא
להיות חלק מתהליך של לידה
או להיות מורדמת ושהכל יגמר בלי שאהיה שותפה
מה שבטוח הפעם אני רוצה את זה כמה שיותר מהר
שיגמר שיגמר

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 15 מאי 2007, 04:26

לא מצליחה לישון
הכל חוזר אלי
העובר לא מפסיק לזוז
דווקא עכשיו שאני רוצה שהוא יפסיק

טוב, שהחלטתי לא לקחת קלקסאן
טוב שהחלטתי לעשות מי שפיר
חבל שלא ביקשתי את תשובת המעבדה לבדיקת השקיפות העורפית מיד
לא טוב
לא טוב לא טוב

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי ציפ_ציף* » 15 מאי 2007, 01:36

כמה כאב...((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אמא_נמרה* » 15 מאי 2007, 01:21

((-))

אין מילים. כל-כך עצוב.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רויטל_ב* » 15 מאי 2007, 00:57

הרועה, אין לי מילים
אני כל כך מצטערת ((-))

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 14 מאי 2007, 23:12

ושוב הציבוריות הזו
כולם כבר יודעים
ושוב השאלות
ושוב ההסברים
ושוב זה לא פרטי
ושוב המבטים
ושוב ההערות
ושוב לדחוק בגוף
ושוב לצור לידה
ושוב צירים
ושוב פתיחה מלאה
ושוב ירידת מים
ושוב עובר מת

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 14 מאי 2007, 23:07

מה הוא מנסה להגיד לי
למה עוד מבחן
מה לא הבנתי קודם שאני מקבלת עוד שיעור
מה אנחנו כזוג צריכים להבין

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 14 מאי 2007, 23:04

אלוהים החליט שלעובר תהיה תסמונת דאון אבל
הוא גם החליט שאני אגלה את זה במהלך ההריון
וכנראה שהוא גם ידע שהפעם אני אעשה את העבודה בשבילו

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 14 מאי 2007, 22:42

אני פשוט לא החלטתי מה עדיף, שאלוהים מחליט בשבילנו או שאנחנו צריכים להחליט בעצמנו

בהיריון הקודם אלוהים החליט להרוג את העובר ועם זה הייתי צריכה להתמודד
ועכשיו, הוא החליט שאני צריכה להרוג אותו

אז כן, ממש לא חשבתי שכך יסתיים לו ההיריון הזה, קיבלתי היום תשובה לגבי המי שפיר
יש לעובר שלי תסמונת דאון

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סיפורי_פוגית* » 14 מאי 2007, 21:53

זה נשמע מדאיג.. שולחת לך הרבה חיבוקים ואנרגיה חיובית...

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רסיסים_של_אור* » 14 מאי 2007, 21:16

מה קורה ?? אפשר לעזור לך מקרוב ?? (בשבועות האחרונים נעלמתי, המחשב בתיקון ואני בגמילה...). בכל מקרה שולחת לך חיבוק גדול גדול והמון המון כוחות ואויר לנשימה .

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אנונימי » 14 מאי 2007, 18:36

:-0 מה קרה?
מרגיעון "מילים טובות מסלקות עננים שחורים"


את אמיצה ויש בך כח והעובר שבבטנך בריא וחזק

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סימנים_בדרך* » 14 מאי 2007, 17:33

זה נשמע מדאיג.. שולחת לך הרבה חיבוקים ואנרגיה חיובית...|L|

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 14 מאי 2007, 16:33

אני בסיוט של החיים

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 13 מאי 2007, 10:25

עוד מחשבה על הפציעה

עשיתי לי פצע כדי שקודם כל יראו אותו ולא את הבטן
כאילו אני אומרת לעולם, נכון יש לי בטן, אני בהיריון אבל אני פצועה
זה לא היריון רגיל, זה היריון שיש מאחריו סיפור של פצע

אז בבקשה אל תתייחסו להיריון הזה כמו לכל היריון
הרגשות שההריון הזה מעלה איתו הם אחרים לגמרי
ההתמודדות היא אחרת

אני לא יכולה לדבר על ההריון הזה בלי לדבר על הפצע
אז קחו את זה בחשבון

ועכשיו אני אקח קצת אוויר...

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 11 מאי 2007, 22:26

את חמודה שאת יכולה להתפנות ולשמוח כך בשמחת חברה...
תודה. כן יש לי כנראה הרבה משאבים פנימיים. וגם היריון שנגמר בלידה טובה של תינוק בריא נראה לי כמו פלא.
זה באמת משמח שמסע ארוך כל כך נגמר טוב.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 10 מאי 2007, 11:12

את חמודה שאת יכולה להתפנות ולשמוח כך בשמחת חברה...
זה מראה כמה משאבים פנימיים יש לך, נכון? כמה אופטימיות וכוחות ואלה יעזרו לך לחזור לפוקוס, להאט להתמקד
שיהיה סופשבוע של מנוחה.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 מאי 2007, 22:03

|בלונים| מזל טוב לאחת מהגונגל שילדה בשעה טובה |תינוק|

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 מאי 2007, 21:40

לחזור לפוקוס, להאט להתמקד

אתמול קרתה לי תאונה קטנה, חתכתי בטעות את האצבע שלי עם סכין מטבח והזדקקתי לתפרים וגם לזריקת טטנוס,
שמתברר שנותנים בהיריון.
זה היה לי מוזר להגיע לקופ"ח בעינייני אבל לא בעניין ההריון...

קיבלתי מרגיעון "קחו אויר- זה בחינם! וזה בדיוק מה שאני צריכה
לחזור לפוקוס, להיות יותר בתשומת לב, להוריד מעצמי משימות שמישהו אחר יכול לעשות,
וכן מאד בנאלי אבל גם לנוח יותר.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 מאי 2007, 16:33

מצטרפת, בהצלחה
אני מקבלת תשובה מצויינת לגבי המי שפיר - הכל בסדר
אמן, אמן, אמן

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 מאי 2007, 09:03

תפילה

אני מקבלת תשובה מצויינת לגבי המי שפיר - הכל בסדר
אנחנו עושים סקירת מערכות והכל בסדר גמור עם ההיריון והעובר

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 09 מאי 2007, 09:01

בהצלחה. מקשיבה לך כאן.
תודה

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 08 מאי 2007, 15:03

בשעה טובה!
נראה לי שעכשיו יהיה לך קל יותר עם חווית ההריון כי הממשות של הבטן שבחוץ, מרגיעה...
אל תשכחי לשמוח! עם כל הלב ולמרות הפחד...
בהצלחה. מקשיבה לך כאן.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אנונימי » 08 מאי 2007, 09:28

|בלונים| חיכית הרבה לרגע הזה! מזל טוב!

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 07 מאי 2007, 22:36

יצאתי מהארון
לא הייתה ברירה כי הבטן יצאה בגדול
זה מוזר אבל זה קצת מביך אותי שאנשים שמים לב שאני בהיריון
מעירים או לא מעירים משהו אבל אני יודעת לפי המבטים לבטן שהם ראו
כאילו שלהם זה נראה יותר אמיתי מאשר לי

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 06 מאי 2007, 21:04

אמא אל תדאגי
חכי רגע, תרגעי
הנה תראי אני זז
אמנם אני עדיין קטן
אבל הנה אני מזיז לך טיפה את הבטן
חכי רגע, תכף תראי
אני בריא ואני גדל
וכיף לי בבטן שלך
לא חסר לי כלום
והכל בסדר

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 04 מאי 2007, 16:10

בעיני הכי נכון הוא: אם מרגיע אותך לעשות מיליון בדיקות- תעשי ואם זה מלחיץ ומעורר פחדים- אז לא.

מה שאני מרגישה בהיריון הזה, הוא שכל בדיקה מעלה איזה חשש ודורשת בדיקה נוספת ודורשת מעקב צמוד של היריון בסיכון גבוה.
(אני מסכימה איתך שכולנו נמצאים בסיכון כל הזמן)
מה שמדהים הוא שלמרות שבפנים אני יודעת שהכל בסדר, אני ניגררת לבדיקות האלו (שרק קצת מלחיצות) - בניגוד להיריון הקודם ששם עשיתי מינימום בדיקות שהראו שהכל בסדר ובפנים ידעתי שמשהו לא בסדר. ודלת החרדות הייתה פתוחה לגמרי.
כמובן שלפעמים גם עולה בי המחשבה שהמחשבות יוצרות יצרו וייצרו מציאות....

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 03 מאי 2007, 22:27

_אני ממש עובדת על "לא לפתוח את הדלת של החרדות"
ולהאמין באמון מלא שהכל בסדר אצלי_

אין מה להגיד, זה ממש קשה. כל הכבוד לך על ההתמודדות הישירה עם הפחד.

ואני לא מכירה בהיריון שלי כהיריון בסיכון גבוה
אנחנו כולנו בסיכון גבוה כל הזמן. (-: . גם המדע הוא לא "מדע מדויק" וזו עובדה. אפשר לנסות לצמצם את הלא ידוע אבל תמיד נשארת איזו פינה שלא בשליטה. בעיני הכי נכון הוא: אם מרגיע אותך לעשות מיליון בדיקות- תעשי ואם זה מלחיץ ומעורר פחדים- אז לא.

הסיפור על התמיכה של האם בבתה ההרה מאוד יפה...בעיני הסיפור בעצם אומר: גם אם הילד יצא "לא בסדר", זה בסדר.

וטפו חמסה חמסה, יש לך עובר בריא ושמור מכל רע. אמן.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 03 מאי 2007, 17:48

השבוע שמעתי סיפור על ילד בן שנה בן של מוכרת בחנות ופתאום נכנסת מישהי לחנות מצביעה על הילד ושואלת: "זה הילד שאמרו עליו שהוא יהיה לא בסדר?"
מתברר שאמרו לאמא שלו בהיריון שהוא יצא לא בסדר (אולי תיסמנות דאון לא ברור מה) וכשהאמא הייתה בבית חולים לפני הפלה, אמא שלה באה לשם והבטיחה לה שאם הילד יצא לא בסדר - היא תקח אותו אליה ותטפל בו ושתיהן הלכו הביתה...

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 03 מאי 2007, 17:38

זה כמו לחזור בכוח לנאיביות, לאמון הזה המוחלט שהכל יהיה בסדר.
תודה אלנור יה
אני ממש עובדת על "לא לפתוח את הדלת של החרדות"
ולהאמין באמון מלא שהכל בסדר אצלי

_יש לך עוברברית תקינה ובריאה
וייוולד לך תינוקנוקת בריא/ה!_
תודה סיפורי פוגית אני מנסה לזכור את זה כל הזמן

אפשר לשאול מה היה עובי העורף?
הערך הסטטיסטי שקיבלתי (1:5) היה על סמך בדיקת הדם של השקיפות העורפית (נדמה לי שהוא נקרא ביתא HCG) שהיה מאד גבוה
ולא על סמך עובי העורף שהיה תקין (1.2 מ"מ). אבל לערך הגבוה יש אולי קשר לזה שמצאו ציסטות בשליה ולכן המקור הוא כנראה שלייתי ולא עוברי.

בהיריון ההוא שנפל כל הבדיקות היו תקינות לגמרי (אז לא עשיתי מי שפיר)
והפעם כל בדיקה מעלה איזה חשד (שלא לדבר על ההיסטוריה וזה שאני לא לוקחת קלקסאן למרות שהמליצו)
וכן, לאן שאני הולכת אני נחשבת להיריון בסיכון גבוה
אני לא מכירה את הפורום בתפוז להריונות בסיכון גבוה ואני לא מכירה בהיריון שלי כהיריון בסיכון גבוה

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רק_בהתחלה* » 03 מאי 2007, 14:09

גם אני מחזיקה אצבעות|Y|

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סיפורי_פוגית* » 03 מאי 2007, 13:32

מחזיקה לך כל אצבע פנויה.
גם אני בעדך.
יש לך עוברברית תקינה ובריאה
וייוולד לך תינוקנוקת בריא/ה!
(())

נ.ב. - אפשר לשאול מה היה עובי העורף?
עוד נ.ב. - את מכירה את הפורום בתפוז לתמיכה בהריונות בסיכון? (לא שעדיין ברור לי האם את כן או לא)

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אלנור_יה* » 03 מאי 2007, 13:22

מקשיבה לך כל הזמן ...
תנועות זה טוב, זוכרת? מן הסתם זו יכולה להיות תגובה לבדיקה, תגובה שמעידה על חושים בריאים וכוח חיות מבורך...
כשפותחים את הדלת הזו של החרדות, זה די קשה לסגור אותה אח"כ... תעשי מה שיכול לעזור לך להמשיך ללכת בלי להתעכב ליד הדלת הזו. אני יודעת שזה קשה...
ניסיתי ליישם את העצה הזו בשני ההריונות שבאו אחרי האובדן שלי ודי הצלחתי. זה כמו לחזור בכוח לנאיביות, לאמון הזה המוחלט שהכל יהיה בסדר.
אבל בלי להיות נאיביים. רק עם ההבנה שהדבר הזה לא בשליטתינו אבל ההתיחסות אליו- כן.
וכמובן שמותר לך לפחד ויש לך לגיטימציה מלאה להרגיש ה-כ-ל.
אני רק אומרת שלמרות ההיסטוריהמותר לך גם לא לפחד.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 03 מאי 2007, 11:15

תנועות עובר מוגברות

טוב אני אחרי הבדיקה, היא עברה בשלום
אבל מאז הבדיקה אני מרגישה תנועות חזקות
כאילו שבגלל שיש פחות מי שפיר (לקחו 3 מזרקים - כמות זניחה?) ואולי בגלל שאני בשכיבה רוב הזמן
אני מרגישה תנועות מהסוג שמזיז את הבטן (כלומר שאפשר ממש לראות אותן מבחוץ).

ואולי זה כי אני פשוט ביקשתי להרגיש תנועות - אז הן הגיעו בגדול
(ובכל זאת אני לא יכולה להתעלם מזה שהן הגיעו מיד אחרי הבדיקה)

<אני בשבוע 18>

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 03 מאי 2007, 11:09

_אני מתפללת איתך ובשבילך להמשך הריון נפלא ובריא! אגב, אני עוקבת בדריכות מההתחלה..

תודה, זה נעים לדעת שיש פה עוד מישהי בעדי (פשוט יצא לי מרגיעון "זה לא נגדך, זה בעדי")

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי סימנים_בדרך* » 01 מאי 2007, 12:13

בהריון עם ביתי, גילו בסקירת מערכות המוקדמת 2 ציסטות במח- אחת בכל אונה, לא קטנות במיוחד...אין צורך לתאר את התקופה הסיוטית שעברה עלינו- עד שהחלטנו להרפות, לחשוב חיובי ולקוות לטוב. בסוף הן באמת נעלמו והכל היה בסדר, ב"ה.
אני מתפללת איתך ובשבילך להמשך הריון נפלא ובריא! אגב, אני עוקבת בדריכות מההתחלה.. {@ {@ {@

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי אחת_מהג'ונגל* » 01 מאי 2007, 02:48

_יש לי עובר חי בריא ומתפתח
אני שולחת לעובר שלי אור ואהבה _

{@

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי יוטי* » 30 אפריל 2007, 22:18

יש לי עובר חי בריא ומתפתח
אמן!


אני שולחת לעובר שלי אור ואהבה
אני שולחת לך גם.

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי הרועה_בגיא* » 30 אפריל 2007, 22:02

הכל יהיה בסדר
תודה

רק כאילו להקשות גילו בשקיפות עורפית (נגיד את זה בצורה חיובית) שהסיכוי לילד בריא הוא 80%
ובנוסף בסקירה הראשונית גילו ציסטות בבלוטות המוח שמפרישות את נוזל המוח -למרות שזה יכול להעיד על מומים זה בטח כלום וזה פשוט יתפוגג

יש לי עובר חי בריא ומתפתח
אני שולחת לעובר שלי אור ואהבה

בלוג הריון אחרי אובדן

על ידי רק_בהתחלה* » 30 אפריל 2007, 10:10

|Y|מחזיקה אצבעות

חזרה למעלה