על ידי מיקה* » 27 מרץ 2011, 21:25
שלום בנות,
אני מפשפשת טרייה טרייה. רב הזמן, מפשפשים עם חיתול בד, אבל לפעמים מצליחה לפתוח מרווחים של טוסיק משוחרר וחופשי. בניגוד אליכן, התחלתי עם הפשפושים בגלל שאחרי שהתוודעתי לאופציה של לפשפש תינוק בכלל, קראתי הרבה על הנושא, והכי חשוב לי לא להרגיל את הקטנצ'יק לעשות פיפי מתוך שינה. בעיה, כי לא התוודעתי אל הנושא עד שהוא היה בן קרוב לחמישה חודשים... עכשיו הוא שבועיים לפני חצי שנה, כלומר קצת אחרי קו החצי של חמישה חודשים. אם בהתחלה ידעתי בדיוק מתי הוא עושה קקי או פיפי, הסימנים והאינטואיציה שלי נחלשו, וכשהתחלנו עם הפשפושים כבר ממש לא ידעתי לקרוא סימנים. כלומר, כן, קראתי אותם, אבל הם לרב הקדימו את ההתרוקנות בהרבה מאוד זמן, ונסיונות לפשפש את הקטן עלו בתוהו. מה גם, שהם גרמו לי לחץ - זה סימן? זה לא סימן ואני סתם מציקה לו? מה לעשות, מה לעשות?
קניתי סיר (הקטן עדיין לא יושב לבד, אבל הוא מאוד גדול (סביבות 9-10 קילו כשהתחלנו) ותמיד חושבים שהוא בערך חודשיים וחצי מבוגר יותר מגילו. הרבה מזה בגלל איך שהוא מחזיק יפה את הכתפיים, צוואר וראש. הוא מאוד יציב כבר מגיל חודשיים וחצי ככה. לא שניסינו להושיב אותו אז, אבל כשהייתי מחזיקה אותו על הידיים נגיד, זה היה מאוד בולט כמה שהוא יציב. בכל מקרה, קניתי סיר כדי שאוכל לפשפש אתו בניחותא, וביום יומיים הראשונים הכל היה מדהים, והח"פ כמעט ולא הורטב. ואז, בתום היום השני, ניסיתי לקחת אותו לפשפש כשהוא מתעורר. הדף הזה הוא יופי של אינדיקציה למה שקרה- בכי, שפירשתי בטעות כבכי של לפני הפיפי/ קקי, שהתפתח לצרחות קורעות לב שהושתקו רק אחרי קצת זמן עם "נשק יום הדין" (מאוד אהבתי את הביטוי הזה שמישהי כאן רשמה
).
נתתי לו כמה ימי הפסקה ובינתיים התחלתי לברר על חיתולי בד שלא יעלו לי בחסכונות - כסף לא בדיוק יש לנו בעודפים - ותמרוש-רוש היתה מאוד מועילה וסיפרה לי על כיסויי החיתול, ושלא צריך יותר משניים שלושה. עד שהגיעו חיתולי הבד המשכנו עם הורדת החיתול שוב לשעה-שעתיים ביום, ועם פשפושים על הסיר כשהרגשתי שהוא צריך. לפעמים הצליח, לפעמים לא כל כך. מה שכן, הקקי היה תמיד "פספוס" - במכנס או על החיתול. כבר כמה ימים שאנחנו עם חיתול הבד. גיליתי שבתנומות היום שלו הוא נשאר יבש לחלוטין עד שאני מפשפשת אותו, וזאת למרות שהוא נרדם רק עם הציצי בפה תוך כדי יניקה. אבל כבר הפנים שלא עושים בחיתול הבד. מקריאה פה בדף רציתי להוריד לו את החיתול לגמרי בכדי לנסות את שיטת הקשב בלילה, אבל קר מכדי לא לישון עם שמיכה, ופיפי בתוך שמיכת הפוך זה לא ממש לעניין.ולצערי, אחרי תקופה שבה ישן מצויין במיטה שלו ונרדם יפה ולבד, חזר לסרב לעניין והולך לישון רק עם ציצי, ונרדם כמעט רק אצלנו במיטה תוך כדי יניקה. אז מה עושים? איך מפשפשים בלילה?
אחרי קריאה מרובה בדף הזה, מצאתי לי פתרון ביניים זמני, ואתמול בלילה הוא עבד מצויין - אם לא מתייחסים לעובדה שלי היה לילה לבן למדי;
כבר כמה ימים שאנחנו יונקים מעל קערה (החלק העליון של הסיר) בשביל לתפוס את הקקי שהוא עושה תוך כדי יניקה, אפילו בלי הפוגה של נשימה או התרכזות ("עיני פיפי"). כשקם בפעם הראשונה מהשינה הפשטתי אותו מבגדיו המסורבלים ולקחתי לחדר האמבטיה והשירותים. הוא קצת מחה, אבל לא בכה עדיין. כשלקחתי את הקערה ושמתי תחתנו, בכה ממש. לקחתי אותו כמו שהוא, חשוף שת, והתיישבתי על דופן האמבטיה, כששניננו פונים לכיוון האמבטיה. נתתי לו ציצ, ודי מהר התחיל קילוח הפיפי. עודדתי אותו ב"פשש פשש", וגם הקקי לא איחר לבוא, למרות שהשעה כבר היתה אחת עשרה וחצי בלילה. כשסיים לינוק ולהתרוקן (סובבתי אותו אחר כך לתנוחה פשפוש בין הרגליים שלי ולא עליהן) ניקיתי את שנינו עם הדוש מהאמבטיה, שכמובן העיר אותו. לקחתי אותו חזרה לחדר, הלבשתי אותו חזרה בפיג'מה, והוא בכה. השכבתי אותו על חיתול פלאנל ביני ובין אבא, הכנסתי ציצ לפה בשכיבה, והוא נרדם תוך כדי יניקה.
באחת וחצי הוא שוב התעורר. חזרתי על העניין - הורדת הפיג'מה, הליכה לשירותים, ישיבה על דופן האמבטיה, פשפוש וקשקוש ישירות על הירך שלי תוך כדי יניקה (לראשונה מזה אני לא יודעת כמה זמן, היה לו קקי גם בלילה), שטיפה עם הדוש שמובילה להתעוררות מלאה - ושוב הגעה למיטה, פיג'מה, ציצ בפה ולישון. להפתעתי, בכל הקימות האלה החיתול מבד היה יבש לגמרי.
בסביבות שלוש ומשהו הוא שוב התעורר, שוב חזרנו על העניין, שוב החיתול היה יבש ושוב יצא גם קקי. בפעם הבאה שהוא התעורר השעה היתה כמעט 6. הכל אותו הדבר, פרט לעבודה שאחרי שחזרנו למיטה בשש וקצת, לא חיכיתי שיירדם עמוקות כדי לקחת אותו למיטה שלו, אלא נרדמתי אתו. בכמעט 9 בבוקר כשאבא בא לנשק לשלום לפני הליכה לעבודה והפשוש היה ער, הייתי בטוחה שהוא כבר הרטיב, כי הפעם באמת ישנתי עמוקות. שפוכה מעייפות מלילה שכלל התעוררויות מרובות וארוכות יחסית (עד אתמול, הכי הרבה שהייתי ערה בלילות היה לעשרים דקות, וגם זה במקרים נדירים. לרב לא לוקח לו יותר משבע, עשר דקות לינוק ולחזור לישון) נתתי לו לקשקש ולמלמל עם עצמו, וניסיתי להתעלם מחבטות יד ימין על ירך ימין, שהן אחד הסימנים הכי ברורים שלו. רק כשהוא התחיל להתמתח לאחור - הסימן הכי מובהק שהוא צריך - קמתי ולקחתי אותו לפשתן סוף סוף. הפעם באמת היה טיפה רטוב בחיתול, אבל מייד כשהתיישבנו - הפעם על הסיר - יצא הרבה קקי, ואחריו טיפה פיפי. ניקיתי אותו, החזרתי את חיתול הבד (הפעם עם מגן חדש ונקי ויבש) וקצת אחרי שכבר היינו במיטה הגיע פוק גדול ועוד קצת קקי, שלקחתי לנגב ולנקות מייד.אבל בסך הכל, מעשר בלילה הקודם ועד תשע בבוקר שהוא לא עשה כלום שלא במקום שיועד לכך!
אנחנו רק בתחילת הדרך, ועוד צפויים לנו הרבה שיהוקים (מחר, למשל, הוא יהיה כמה שעות עם בייבי סיטר ולא אתי. ביום שישי שוב יהיו לנו כמה נסיעות ומאוד יכול להיות שהוא יישאר עם אבא ולא אתי, ובדיוק שבוע אחר כך יש לנו חיסונים של גיל חצי שנה. אבל לעת עתה, אני כל כך מאושרת שהוא עדיין יודע להתעורר ולבקש לפני שהוא עושה פיפי או קקי, ושלילה אחד שלם הוא נשאר יבש ונקי!
שלום בנות,
אני מפשפשת טרייה טרייה. רב הזמן, מפשפשים עם חיתול בד, אבל לפעמים מצליחה לפתוח מרווחים של טוסיק משוחרר וחופשי. בניגוד אליכן, התחלתי עם הפשפושים בגלל שאחרי שהתוודעתי לאופציה של לפשפש תינוק בכלל, קראתי הרבה על הנושא, והכי חשוב לי לא להרגיל את הקטנצ'יק לעשות פיפי מתוך שינה. בעיה, כי לא התוודעתי אל הנושא עד שהוא היה בן קרוב לחמישה חודשים... עכשיו הוא שבועיים לפני חצי שנה, כלומר קצת אחרי קו החצי של חמישה חודשים. אם בהתחלה ידעתי בדיוק מתי הוא עושה קקי או פיפי, הסימנים והאינטואיציה שלי נחלשו, וכשהתחלנו עם הפשפושים כבר ממש לא ידעתי לקרוא סימנים. כלומר, כן, קראתי אותם, אבל הם לרב הקדימו את ההתרוקנות בהרבה מאוד זמן, ונסיונות לפשפש את הקטן עלו בתוהו. מה גם, שהם גרמו לי לחץ - זה סימן? זה לא סימן ואני סתם מציקה לו? מה לעשות, מה לעשות?
קניתי סיר (הקטן עדיין לא יושב לבד, אבל הוא מאוד גדול (סביבות 9-10 קילו כשהתחלנו) ותמיד חושבים שהוא בערך חודשיים וחצי מבוגר יותר מגילו. הרבה מזה בגלל איך שהוא מחזיק יפה את הכתפיים, צוואר וראש. הוא מאוד יציב כבר מגיל חודשיים וחצי ככה. לא שניסינו להושיב אותו אז, אבל כשהייתי מחזיקה אותו על הידיים נגיד, זה היה מאוד בולט כמה שהוא יציב. בכל מקרה, קניתי סיר כדי שאוכל לפשפש אתו בניחותא, וביום יומיים הראשונים הכל היה מדהים, והח"פ כמעט ולא הורטב. ואז, בתום היום השני, ניסיתי לקחת אותו לפשפש כשהוא מתעורר. הדף הזה הוא יופי של אינדיקציה למה שקרה- בכי, שפירשתי בטעות כבכי של לפני הפיפי/ קקי, שהתפתח לצרחות קורעות לב שהושתקו רק אחרי קצת זמן עם "נשק יום הדין" (מאוד אהבתי את הביטוי הזה שמישהי כאן רשמה :-)).
נתתי לו כמה ימי הפסקה ובינתיים התחלתי לברר על חיתולי בד שלא יעלו לי בחסכונות - כסף לא בדיוק יש לנו בעודפים - ותמרוש-רוש היתה מאוד מועילה וסיפרה לי על כיסויי החיתול, ושלא צריך יותר משניים שלושה. עד שהגיעו חיתולי הבד המשכנו עם הורדת החיתול שוב לשעה-שעתיים ביום, ועם פשפושים על הסיר כשהרגשתי שהוא צריך. לפעמים הצליח, לפעמים לא כל כך. מה שכן, הקקי היה תמיד "פספוס" - במכנס או על החיתול. כבר כמה ימים שאנחנו עם חיתול הבד. גיליתי שבתנומות היום שלו הוא נשאר יבש לחלוטין עד שאני מפשפשת אותו, וזאת למרות שהוא נרדם רק עם הציצי בפה תוך כדי יניקה. אבל כבר הפנים שלא עושים בחיתול הבד. מקריאה פה בדף רציתי להוריד לו את החיתול לגמרי בכדי לנסות את שיטת הקשב בלילה, אבל קר מכדי לא לישון עם שמיכה, ופיפי בתוך שמיכת הפוך זה לא ממש לעניין.ולצערי, אחרי תקופה שבה ישן מצויין במיטה שלו ונרדם יפה ולבד, חזר לסרב לעניין והולך לישון רק עם ציצי, ונרדם כמעט רק אצלנו במיטה תוך כדי יניקה. אז מה עושים? איך מפשפשים בלילה?
אחרי קריאה מרובה בדף הזה, מצאתי לי פתרון ביניים זמני, ואתמול בלילה הוא עבד מצויין - אם לא מתייחסים לעובדה שלי היה לילה לבן למדי;
כבר כמה ימים שאנחנו יונקים מעל קערה (החלק העליון של הסיר) בשביל לתפוס את הקקי שהוא עושה תוך כדי יניקה, אפילו בלי הפוגה של נשימה או התרכזות ("עיני פיפי"). כשקם בפעם הראשונה מהשינה הפשטתי אותו מבגדיו המסורבלים ולקחתי לחדר האמבטיה והשירותים. הוא קצת מחה, אבל לא בכה עדיין. כשלקחתי את הקערה ושמתי תחתנו, בכה ממש. לקחתי אותו כמו שהוא, חשוף שת, והתיישבתי על דופן האמבטיה, כששניננו פונים לכיוון האמבטיה. נתתי לו ציצ, ודי מהר התחיל קילוח הפיפי. עודדתי אותו ב"פשש פשש", וגם הקקי לא איחר לבוא, למרות שהשעה כבר היתה אחת עשרה וחצי בלילה. כשסיים לינוק ולהתרוקן (סובבתי אותו אחר כך לתנוחה פשפוש בין הרגליים שלי ולא עליהן) ניקיתי את שנינו עם הדוש מהאמבטיה, שכמובן העיר אותו. לקחתי אותו חזרה לחדר, הלבשתי אותו חזרה בפיג'מה, והוא בכה. השכבתי אותו על חיתול פלאנל ביני ובין אבא, הכנסתי ציצ לפה בשכיבה, והוא נרדם תוך כדי יניקה.
באחת וחצי הוא שוב התעורר. חזרתי על העניין - הורדת הפיג'מה, הליכה לשירותים, ישיבה על דופן האמבטיה, פשפוש וקשקוש ישירות על הירך שלי תוך כדי יניקה (לראשונה מזה אני לא יודעת כמה זמן, היה לו קקי גם בלילה), שטיפה עם הדוש שמובילה להתעוררות מלאה - ושוב הגעה למיטה, פיג'מה, ציצ בפה ולישון. להפתעתי, בכל הקימות האלה החיתול מבד היה יבש לגמרי.
בסביבות שלוש ומשהו הוא שוב התעורר, שוב חזרנו על העניין, שוב החיתול היה יבש ושוב יצא גם קקי. בפעם הבאה שהוא התעורר השעה היתה כמעט 6. הכל אותו הדבר, פרט לעבודה שאחרי שחזרנו למיטה בשש וקצת, לא חיכיתי שיירדם עמוקות כדי לקחת אותו למיטה שלו, אלא נרדמתי אתו. בכמעט 9 בבוקר כשאבא בא לנשק לשלום לפני הליכה לעבודה והפשוש היה ער, הייתי בטוחה שהוא כבר הרטיב, כי הפעם באמת ישנתי עמוקות. שפוכה מעייפות מלילה שכלל התעוררויות מרובות וארוכות יחסית (עד אתמול, הכי הרבה שהייתי ערה בלילות היה לעשרים דקות, וגם זה במקרים נדירים. לרב לא לוקח לו יותר משבע, עשר דקות לינוק ולחזור לישון) נתתי לו לקשקש ולמלמל עם עצמו, וניסיתי להתעלם מחבטות יד ימין על ירך ימין, שהן אחד הסימנים הכי ברורים שלו. רק כשהוא התחיל להתמתח לאחור - הסימן הכי מובהק שהוא צריך - קמתי ולקחתי אותו לפשתן סוף סוף. הפעם באמת היה טיפה רטוב בחיתול, אבל מייד כשהתיישבנו - הפעם על הסיר - יצא הרבה קקי, ואחריו טיפה פיפי. ניקיתי אותו, החזרתי את חיתול הבד (הפעם עם מגן חדש ונקי ויבש) וקצת אחרי שכבר היינו במיטה הגיע פוק גדול ועוד קצת קקי, שלקחתי לנגב ולנקות מייד.אבל בסך הכל, מעשר בלילה הקודם ועד תשע בבוקר שהוא לא עשה כלום שלא במקום שיועד לכך!
אנחנו רק בתחילת הדרך, ועוד צפויים לנו הרבה שיהוקים (מחר, למשל, הוא יהיה כמה שעות עם בייבי סיטר ולא אתי. ביום שישי שוב יהיו לנו כמה נסיעות ומאוד יכול להיות שהוא יישאר עם אבא ולא אתי, ובדיוק שבוע אחר כך יש לנו חיסונים של גיל חצי שנה. אבל לעת עתה, אני כל כך מאושרת שהוא עדיין יודע להתעורר ולבקש לפני שהוא עושה פיפי או קקי, ושלילה אחד שלם הוא נשאר יבש ונקי!